ככה אני מרגיש בזמן האחרון.
כולם פונים אליי ומבקשים את ידי.
ראשון התחיל אחד ממש גבוה בשם בני. הזמין אותי כל הזמן לשיעורים שלו בבתים של אנשים. מנסה לעורר את קנאתי כשאראה את כולן מתפעלות מדמותו הטמירה ונוכחותו המרשימה.
אבל הוא נראה לי די ריקני. מדבר אידיאלים גדולים מהספרים אבל לא באמת מחובר אליהם ומבין אותם. כששאלתי הוא ענה לי דברים לא קשורים.
שיננתי לעצמי "אל תביטי אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו".
חוצמזה, אני גם לא סובלת את כל החברים השחצנים שלו. מילא הייתה להם סיבה להיות כאלה.
נפתלי באמת הרשים אותי. אידיאליסט וחברותי, ואני גם שרופה על בחורים שדם הצבא עוד זורם בעורקיהם וסלנגיו בפיהם (למרות שאיני מבינה כמובן את כולם. הייתי הרי בשירות).
הייתי מוכנה להתפשר אפילו על רמה דתית וידע בתורה.
אבל אז גיליתי. להיות המדוייטת השניה בו זמנית אני ודאי לא מוכנה. חצוף, מה הוא חשב לעצמו?
אח"כ הייתה תקופת יובש קצרה. היו כאילו כמה הצעות-אבי, אביגדור ועוד אחד ששכחתי את שמו, אבל הן לא היו שייכות. לא רציתי לנסות אפילו. נראה לי שגם הם הבינו את העניין מהר והפסיקו לחזר.
כשהגיע בנימין הוקסמתי. למרות שחברה שיצאה איתו אמרה לי שאין תוכו כברו, פשוט לא הצלחתי להאמין לה, והמשכתי.
אחרי חמש פגישות אמר שרוצה לספר לי משהו אישי חשוב.
היה נראה לחוץ ולא הבנתי למה, מה כבר יכול להיות?
אמר שיש לו תיק במשטרה (ולא על חסימת כבישים בהפגנות כמובן, שזו נקודת זכות אצלי) והייתי בהלם. לא חיכיתי שיגיד על מה וברחתי מיד.
שלח לי את ציפי, שני מחזורים מעליי באולפנה, כדי שתשכנע אותי, ולא הקשבתי לה אפילו.
משה פ. לגמרי בילבל אותי. לא ידעתי איך לאכול אותו. כיפה הר המורניקית על ראש גושניקי (לא מכירה ישיבה יותר מתאימה להגדרה).
לא ידעתי איך להגיד לו לא. טוב שהוא חתך לבד, אמר שמחפש מישהי יותר עמוקה.
יצא טוב, היה לו גם ריח מוזר שלא הרחתי קודם.
אפילו אחת בשם תמר ניסתה. הבטיחה לי חינוך מעולה לילדות שיהיו לנו. הבהרתי לה מיידית שאני דתיה וגם לא בקטע.
אהה, שכחתי. היו גם שני חרדים, אחד אשכנזי ואחד ספרדי, שנראה לי שרצו. כנראה יש בי משהו שאין בבנות אצלם. אבל הם התביישו לצערי, לא דבר רגיל אצלם להתחיל. גם הודעה לא יכלו לשלוח, פלאפון כשר מה לעשות.
ואז הוא הגיע.
אמר שהיה חייב לסגור פינות לפני. להתמלא בתורה, להכיל בתוכו עוד סגנונות, גם כאלו שלא מקובלים על כולם.
בהתחלה קצת הפריע לי שהוא יחסית נמוך, אני גבוהה ממנו במעט. אבל הלהט והבטחון העצמי האמיתי שלו כאילו מוסיפים לו עשרה ס"מ.
הוא גם היחיד שלא סימס, אלא ממש התקשר.
והוא ממש ממש רצה אותי. אפילו ביקש מחברים שישלחו לי הודעות וינסו לשכנע. רק מצחיק שהם לא היו מתואמים ושלחו לי לפעמים את אותה הודעה פעמיים.
והוא פשוט מדהים. מסביר דברים עמוקים בבהירות ובמהירות.
ביניש תלמיד חכם, אבל ממש גבר ולא פראייר. מתה על כאלה.
וב"ה זכיתי גם בעולם הזה. הוא היה הכי צעיר מכולם, וגם נראה מעולה. והעיניים, הוווו העיניים. פשוט לטבוע בתוכן.
רק מקווה שיהיה לו מספיק זמן בשבילי אח"כ כי הוא ממש ממש עסוק. אבל סומכת עליו.
אני גם יודעת שהוא בטוח יהיה נאמן לי. לא ילך אחרי אחרת, לא משנה כמה כסף או כבוד תיתן לו.
אהבתם/ן?
הדברים נכתבו כזמן מנוחה במהלך ניקיון הספריה האינסופית שלי..
)
