פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 692)

1.מה האסוטיאציה הראשונה שעולה לך מהמילה גלגל?
2.אחרי נפילה מרגיש לי ש?
3.ה' אוהב אותי כי?
4.אני פלא גדול וחידוש מופלא בגלל ש?
5.משפט שמשמח אותי ומחזיר לי את כוחותיי -

כבר כמה ימים אין לי רעיון מקורי.

מישהו יודע אם אפשר להוריד שרוכים תקועים שהורסים יופי של מעיל?
הכוונה שהם במיקום לא משהו ויוצאים כזה מוזר

זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם- שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה.

כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל. וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמֹר: 'מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, "הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ"- "הַיּוֹם" דַּיְקָא, וְהָבֵן.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה ער"ב)

 

 

@לעבדך באמת! @פרח-אש @בת מלך!!!! @ר@רק בשמחה. @ארץ השוקולד

סורי אם השאלה הזאת לא הכי מתאימה לפורום הזה, פשוט אין לי מושג כבה מה לעשות עם זה 😟 מכירים אנשים מבוגרים שמפספסים בלילות? ביוםיום אני אדם רגיל לגמרי. ופתאום בלילות אני יכולה למצוא את עצמי מתעוררת רטובה 😑😑😑😑😑😑 (שהייתי קטנה זה היה קורה לי כמעט באופן יום יומי, עד שלב מסויים שעבר לגמרי, ופתאום שנה שעברה זה חזר, לא באופן יום יומי אלא משו כמו פעם בחצי שנה... אבל זה עדיין. ) כל כך מתוסכלת ולא יודעת מה אפשר לעשות עם זה, אני עמוק בתוך כל עיניין השידוכים ושזה קורה אני מרגישה שאין לי את הזכות להמשיך להיפגש, מסכן, לא נעים בכלל.
מה אפשר לעשות עם זה?? איך נמנעים מהרטבת לילה אצל מבוגרים?????אוווווווווווף אוף!!!!!

אַךְ מָרְדְּכַי שֶׁהוּא צַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ- "וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק וְכוּ'", וְעוֹרֵר וְהֵקִיץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה, כִּי הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַצְּעָקָה וְהַתְּשׁוּבָה, כִּי יָפָה צְעָקָה לָאָדָם אֲפִלּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל. 
וּבְגֹדֶל כֹּחוֹ הָיָה מְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְנִתְגַּלָּה לְעֵין כֹּל עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס- אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר הַשְׁגָּחָתוֹ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, בְּאֹפֶן שֶׁכְּשֶׁיִּצְעֲקוּ יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ- יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה תָּמִיד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל תָּלוּי בְּיִשְׂרָאֵל - אִם יִתְפַּלְּלוּ וְיִתְחַנְּנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. 
וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים זֶה הַסּוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, וְהֵם מְעוֹרְרִים וּמְלַמְּדִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִזְעֹק ולְהִתְחַנֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְעַל-יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעָם בְּכָל פַּעַם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּתֹקֶף הַנִּסִּים הַנִּפְלָאִים שֶׁל פּוּרִים, שֶׁהָיָה דַּיְקָא בְּלִי שִׁנּוּי הַטֶּבַע, רַק שֶׁרָאוּ הַכֹּל בְּעֵינֵיהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ הַנִּפְלָאָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַטֶּבַע תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְרֶגַע. 
(ליקוטי הלכות, תעניות ד', אות כ"א)

 

 

השבת לפני סעודה שלישית למדתי קצת מדברי הרצי''ה על מצוות יישוב הארץ, ואבא שלי ביקש בסעודה שאדבר איתו על מה שלמדתי. אז דיברתי על זה שיש דרגות של קדושה בארץ ישראל (עבר הירדן המזרחי אינו כמו עבר הירדן המערבי, הגליל אינו כמו יהודה. יש הדרגה בירושלים עצמה ועוד), לבסוף הזכרתי שהדרגה הכי גבוהה כיום של ישוב א''י אחרי ירושלים זה יהודה ושומרון (כ''כ הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה 'העם והארץ' פ''ג) מכיוון ששם ניתן לקיים במיוחד את המצווה כדברי הרמב''ן שכתב- ''שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה'' ושם היו האבות והנביאים (ציר 60..), משכן שילה ובית המקדש.
אבא שלי לא לגמרי הסכים עם מה שאמרתי לגבי יו''ש. הוא טען שזה אותו הדבר- גם מי שגר בצפת למשל מקיים את מצוות יישוב א''י באותה צורה. התווכחתי איתו, הרי ברור שיש הדרגה! זאת גמרא מפורשת! (שלוש ארצות לביעור, ועוד)
המשכנו לדבר גם בדרך לתפילת ערבית, ואז בסוף קצת 'התעצבנתי' כזה ואמרתי לו: בסוף אפשר לעשות ככה 'עם האצבע' ועבר הירדן המזרחי יהיה יותר קדוש מעבר הירדן המערבי.. כאילו התכוונתי להגיד לו שאפשר ב'לומדעס' לעשות הכל...

אז, מעבר לפגיעה בכיבוד הורים שאולי יש כאן (זה היה מתוך ריתחא דאורייתא כזה) שמתי לב שחסרה לי מידת העדינות. יש לי קטע כזה שכשמישהו אומר משהו שלא כ''כ מוצא חן בעיני- אני מגיב בצורה קצת לא יפה. הרי יכולתי להגיד את אותם הדברים בצורה נעימה ומכובדת יותר.

שמתי לב שזאת תופעה שחוזרת על עצמה, ואני חייב לשנות את זה. אז הייתי רוצה לשמוע ממכם לגבי הענין הזה, ובכלל- איך קונים את מידת העדינות?
תודה רבה!
שבוע טוב

 

שלום לכולם

אז לכל מי שלא היה איתנו פה בשנה שעברה, (וגם מי שהיה..), נעלה בע"ה בחודש הקרוב בהמשכים מהלך פרשני בפשט על מגילת אסתר

למי שרוצה לקרוא גם את ההמשךכל המהלך על המגילה ברצף - צעירים מעל עשרים

 

פרק א

 

בזמני קדם היו מלכויות בהן המלך היה כפוף לחוקי המדינה והחלטות השרים, העם היה עצמאי, ואוצרות הממלכה היו שייכים לממלכה ולא למלך באופן אישי.

והיו מלכויות דיקטטוריות יותר, בהן המלך היה השליט הבלעדי והעם והאוצרות היו שייכים לו אישית.

 

אחשוורוש התחיל את מלכותו כמלך בממלכה מהסוג הראשון, והוא רצה לשנות את זה. זוהי הסיבה שקבע את הבירה בשושן, כדברי חז"ל,  ולא המשיך לשבת בבירת המלכים שלפניו, כדי להראות שאינו תלוי בהם ומלכותו היא עצמאית לגמרי.

וזוהי גם היתה מגמתו בעשיית המשתה, כדלהלן.

 

בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו:  חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת--לְפָנָיו" - מדוע השרים והעבדים נזכרים לפני הפרתמים ושרי המדינות שהיו חשובים מהם?

כי במשתה, אחשוורוש כיבדם יותר, כדי להראות  שהחשיבות מגיעה להם מצד שהם 'שריו ועבדיו' האישיים, ולא מצד עצמם, וכן מפני שהוא מינה אותם, וחשיבותם גדולה מהפרתמים ושרי המדינות שאינם משרתים אותו באופן אישי וכן הם היו "לפניו" - כלומר לפני שהוא מלך ולא הוא מינה אותם, ולפיכך חשיבותם פחותה כביכול.

 

בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ; יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. - התפאר באוצרות הממלכה והראה בכך שהם שלו אישית, ובכך ביטא את היותו מולך מלכות עצמאית ולא מוגבלת.

 

  וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה--שִׁבְעַת יָמִים:  בַּחֲצַר, גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ - השווה את הגדולים במעמד עם הקטנים, להראות שכולם שווים מפני שכולם עבדיו , ואין משמעות להבדל המעמדות במשטרו הדיקטטורי.

 

אבל המכשול שעמד בפניו בדרכו זו, הוא ושתי, שכן היא היתה מזרע המלוכה של בבל כידוע (נבוכדנצר - אוויל מרודך - בלשאצר - ושתי), ולידה נראה שהוא טפל לה ואינו מלך מצד עצמו. לכן כעת אחשוורוש רצה להפוך את היחס הזה ולבטא את עליונותו עליה.

לפיכך עשה כך שהיא תעשה "מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" - בבית מלכותו ולא בבית מלכותה, כדי להראות שהיא טפלה לו.

וזוהי גם הסיבה שאמר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא" - להראות שהוא שולט עליה והיא כפופה לפקודותיו, וכן להראות שבחר בה רק מפני יופייה ולא מפני שעל ידה זוכה למלוכה, אלא הוא מלך מצד עצמו. ולפיכך מובן מדוע וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ- 

היא קלטה את המגמה וכמובן לא ששה לשתף עם זה פעולה.

נשים לב שאחשוורוש אומר "וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה", ואילו כשהיא ממאנת, נאמר "הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" - כי כוונתו היתה שהיא כשלעצמה סתם 'ושתי' ובזכותו היא 'מלכה', ומצידה להפך- קודגם כל היא 'מלכה' מצד עצמה, ולכן 'ותמאן'.

 

לאחר כל זה, מובן שסירובה של ושתי שיבש את כל תוכניתו של אחשוורוש, שכן עכשיו כל באי המשתה מקבלים רושם בדיוק הפוך מזה שהוא רצה...

 ולפיכך "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

 

(ע"פ מלבי"ם, וכן בפינות הבאות אא"כ יצויין אחרת)

 

וכיצד הוא התגבר על הבלת"מ הזה? בע"ה בלנ"ד בפינה הבאה

 

 

 

 

 

 

איך יכול להיות שכולם נסחפו חוץ מחור?

אני מכיר את הגמרא עם ירבעם בן נבט, ואני עדיין שואל.

 

אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים". והרי הדברים מזעזעים! עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אלו העבירות החמורות ביותר, עליהם נאמר: "ייהרג ועל יעבור", והגמרא אומרת ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות חמורות אלה, ללמדך חומרתה של עבירה זו.

 

וכדברי מרן הרב זצ"ל: "אם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על-ידי אהבת חינם" (אורות הקודש ג', עמ' שכ"ד), חורבננו היה בגלל שנאת חינם ואנו צריכים לשוב בתשובת המשקל. ומפורסמת תשובתו של הרב זצ"ל לאחר שהעירו לו על כך שאוהב יהודים שלכאורה לא ראוי לאוהב אותם: "מוטב שאכשל באהבת חינם, מאשר שאכשל חלילה בשנאת חינם".
והרי אין דבר כזה אהבת חינם, כי כל יהודי ראוי לאהבה מבחינת האמת. אמנם אסור להסכים עם השקפות לא נכונות, אך היחסים בינינו צריכים להיות כאחים ביולוגים שאוהבים זה את זה למרות השוני ביניהם. אהבת ישראל כזו היא היסוד לגאולה, ואין כמו ימי האבל כבסיס לתיקון שיביא לגאולה השלמה.

אם נתבונן במה שהתקשורת גורמת לנו, זה לשסעים וקרעים בחברה, פעם זה כתבות על אתיופים, פעם זה על מרוקאים, פעם חרדים ופעם מתנחלים, תמיד על סדר היום נמצא פילוג וגזענות תחת מעטה יפה של תיקון ושמירה על הדמוקרטיה וכל מיני כיסויים כאלה ואחרים אבל בסוף בסוף מה שהדבר הזה גורם זה למחלוקות ומלבה את השנאה בתוכינו, הדברים האלה הם הם אלה שמעקבים את גאולת ישראל, חוסר האחדות והשנאת חינם שנשפכת ברשתות החברתיות ובערוצים השונים.

מה כן אנחנו יכולים לעשות? אשמח לשמוע.

@תחי"ם וכו

אם הייתי פותח שרשור כזה לפני 10 שנים, 90% שאפילו תגובות לא היו ואנשים היו שואלים כזה "מה?".

 

פשוט להסתכל ולראות כמה העולם השתנה וכמה שענייני כלכלה נכנסו למודעות.

 

כיף לקרוא. באמת.

מה עמדתכם הכלכלית? - צעירים מעל עשרים

תעזור לנו....
אמן.

הייתי מוציא פסק הלכה שאסור לשמוע/לקרוא חדשות .
פשוט זוועה.

בחסדי שמים יש לי הפרעות קשב וריכוז ברמה די גבוהה.

אחד מהדברים שיוצאים מזה הוא שיש לי קושי גדול בסדר וארגון.. וש..אני דחיינית ברמה פסיכית

לא עשיתי עבודות שצריך להגיש מחר ומחרתיים, לא הגשתי דוחות כבר חודשיים, לא הלכתי לעשות צילום נצרך לתור שבוע הבא. ויש עוד כמה דברים..

כל פעם אני מתעצלת ואומרת "עכשיו אני עייפה/כואב לי בראש/אחכ" וכו וכו

הקטע הוא שזבה לא נשאר רק אצלי, כבר יש אנשים שממש לא נעים לי מהם בגלל שלא עשיתי דברים. 

ואז כשכועסים עליי אז אני מרגישה עוד יותר דפוקה   זה ממש לא נעים לי. כאילו אולי תבינו שאני לא עושה את זה בכוונה?

שאני בנאדם שצריך זמן ותמיכה לעשות דברים.. ולא לחץ וביקורת..

קיצור ממש לא כיף לי כל המצב הזה. ואני לא יודעת מה לעשות..

אוף ה'. למה

כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ בָּאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע- לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי "אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעוֹת שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ"- אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י.

עַל-כֵּן צְרִיכִין לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, הִיא רַק מֵחֲמַת שְׁטוּת- שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ.
(ליקוטי הלכות, ברכת הריח וברכת הודאה ד', אות א')

 

 

@לעבדך באמת! @פרח-אש @בת מלך!!!! @רק בשמחה.

 

במשך מלא שעות לא נרדמת כבר תקופה ארוכה אשמח לתגובות
תודה

חציל או גמבה?

אבטיח או מלון?

אינסוף או טריליון?

אננס או טילון?

אמבטיה או טיולון?

 

 

 

#כשלאנשים אין כוח לעשות מה שהם צריכים לעשות#