פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 706)

סעודת שבת/מוצ"ש משפחתי בלבד.

תלוי בתפקיד

המינון תלוי באדם ובמשפחה, צריך לזכור שכל צד חשוב.

הרבה אנשים בכלל לא חושבים על "עשייה לאומה" לפחות לא באופן מעשי בחיים שלהם.

קודם הייתי מבינה מה זה אומר בשבילי, ואיפה זה פוגש אותי בחיים שלי, ואם יש לי מטרות ספציפיות בעניין.

אח"כ הייתי בודקת איך זה מתאזן עם החיים הפרטיים שלי.

 

 

תחושת הערבות זה לזה, והידיעה שלחיים הפרטיים שלי יש בעומק גם השפעה על כלל האומה (והעולם)

"עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה). זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו." (רמב"ם הלכת תשובה)

 

הצד ההפוך, הוא לעשות למען הכלל מתוך ההבנה והתחושה שבכך נבנה גם הבניין הפרטי האישי בצורתו האידיאלית.
וזו גם האמת, שהרי פרטיות שאינה נובעת מתוך החפץ להטבת הכלל היא לא יותר מאנוכיות מוכוונת מטרה, גם אם המטרה האנוכית היא 'רוחנית' או 'אידיאולוגית'.
רק כשהמוסר בטהרתו מייסד את כל אורחות חיי ומעשי האדם, יוכל אור של דבקות אמת להציץ מבעד לחרכי מיצרי האישיות הפרטית ולהעמיד את האדם בערך של עובד אלוקים.

וכמעט תמיד הוא בא על חשבון משהו.

אם זה חינוך ילדים

או צניעות

או זוגיות...

 

בתפיסה שלי לגדל משפחה ברוכת ילדים למשל זו ממש עשייה למען הכלל, אבל היא מתמקדת בחיים האישיים שלי.

צריך לשאוף שגם החיים הפרטיים, יהיו מכוונים לטובת הכלל ואז הכל עולה ביחד. לדוגמה, נכון שנעים לי עם אשה וילדים, אבל זו לא המטרה, המטרה היא גילוי רצון ד' בעולם. מצד שני, היות שאני בן אדם, כדי שאהיה מסוגל לבנות בית שעושה רצון ד', צריך למצוא אישה שיהיה לי נעים איתה לעשות רצון ד'. ועל זה הדרך בכל דבר.

נכון שצריך למצוא א האיזונים הנכונים, הרבה אנשים באופן כללי הם יותר עם הנטיות הפרטיות ועלייהם לעבוד על הצד הכללי. בעוד שיש אנשים שמטבעם ונטיתם הנפשית, לעסוק בכלל והם צריכים לשים לב, שהם משאירים מקום לביקושים הטבעיים שלהם, כדי שלא יגיעו להתמוטטות אישית, או שהמעגלים הקורבים אלייהם יפסידו, כמו שלפעמים שומעים מילדים של אנשים מסורים לכלל - שלהם לא היו הורים. צריך תמיד לזכור שהדרכת התורה היא "עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים וכו"'," עושה צדקה בכל עת - זה הזן את אשתו ובניו". לזה צריכים לשים לב, הן תלמידי חכמים חשובים, הן אנשי צדקה וחסד גדולים וכד'.

יוצא יחיד מהכלל זה מלחמה - במלחמה הפרט מתבטל לחלוטין מול הכלל ואז כדברי הרמב"ם: "לא יחשוב לא באשתו ולא בבניו וכו'".

העשיה עבור הכלל תבוא בצורה טבעית. אדם שחי את עצמו בצורה מלאה, חינך את עצמו בצורה נכונה- כל חייו הם עשייה מלאה עבור הכלל. (גם אם בצורה שטחית זה לא נראה כך)

לגור על גבעה או בנגב

למען האומה מבלי לפגוע בחיים הפרטיים.

כמו כן, להשתדל שגם המעשים הפרטיים יכוונו למען האומה.

זה דבר מאוד חשוב והכרחי בעינהם

אחרי הכול בן אדם כדאי שיהיה מרוצה מעצמו ומהדברים שהוא עושה, לילדים של יהיה הרבה יותר טוב
אמא שמרצה מהחיים שבירה לעצמה זו אמא הרבה יותר שמחה מזאת שמרגישה כל הזמן תחושת החמצה. פספוס ולפעמים גם תסכול


זה גם הרבה עניין של איכות מול כמות
להיות בזמן 24/7 עם הילדים זה חשוב אבל אם אתה מעשיר את עצמך, לומד דברים עושה דברים בשביל עצמך ובשביל אחרים אז אולי כמות הזמן עם המשפחה יורדת אבל הזמן נהיה יותר איכותי כי אתה הופך לאדם יותר איכותי.

על גבי זה אפשר להתקדם

להיות צדיק על חשבון המשפחה זה לא דבר שאמור להישקל

המשפט שלי הוא~
"נכון שאני אוהב את הצדק אבל למעלה מזאת אני אוהב את הרחמים".

(הימ"ג ביומן שלו)

(אביעד דרף)

בטח כבר לא רלוונטי, לעצבים פג התוקף מהר מדי    

מקווה שזה גם לא יקרה

לא הספקתי כלום בטבת..
חודש *של בחירות טובות*!!!

שפע ברכות טובות

עדיף *בחור* טוב, לא?

שנראה בעין טובה

הלוויתי לחברה 2300 שקל. לטיפול פסיכולוגי שהייתה צריכה לעבור.. והיא הבטיחה להתחיל להחזיר כשתתחיל לעבוד(הייתה צריכה באותו שבוע) בסוף לא התסדרה בעבודה ולא התחילה להחזיר.. ולי לא היה נעים לבקש אז מחלתי לה למרות שהכסף לא היה מיוצר לי בכלל(אלף סימני קריאה). עברו כמעט 5 שנים.. השבוע היא התקשרה והחזירה לי. (והיינו בקשר צפוף כל הזמן הזה.. חשבתי ששכחה כבר)

אני לא יודעת מה הייתי עושה במצבכם אבל אני לא אוהבת לבקש כסף חזרה. מרגעש לי לא נעים.. אבל בטוח יהיו פה תגובות אחרות.
אני בכל אופן הייתי מוותרת במיוחד אם זה חבר קרוב

העניין הוא שאותה חברה ממשיכה להציע להיפגש (בד׳כ איתי ועם חברה נוספת)
ומעט קשה לי לראות אותה (וכאילו להתעלם מהנושא)

היו לי עימה 2 מפגשים מאז ההלוואה והיא לא הזכירה את הנושא בכלל.

אני יכולה לחיות ללא הכסף כמובן (למרות שהוא היה מיועד למטרה מסוימת-מעבר דירה)

את הנושא. את יכולה לומר לה כאילו בדרך אגב.. אם את צריכה עוד תוספת זמן זה בסדר או משו בסגנון.. כאילו לרמוז ולצאת הכי בסדר. חבל שתרגישי ככה כל פעם שתיפגשו. אצלי זה שונה כי ידעתי שזה הולך למטרה סופר חשובה וגם חברה טובה טובה ולקחתי בחשבון שלא יהיה לה מאיפה להחזיר..

שבינתיים הייתה שנת שמיטה, כך שאם לא עשית פרוזבול החוב נשמט. 

היא עדיין יכולה להחזיר אם היא רוצה אבל הלכתית לא הייתה חייבת.

בגדול לא הזכרתי לה בכלל והיא מבחינתי כבר לא הייתה צריכה להחזיר. אין לי מושג גם למה פתאום החזירה.. לא נעים לה לדבר על זה נראלי.

הגיוני שהיא הייתה רוצה להחזיר בכל מקרה בגלל אי הנעימות, אבל אם היא לא חשבה על זה אז היא כנראה החזירה כי היא חושב שהיא חייבת (נראה לי שכשמחזירים חוב שנשמט צריך להגיד ללווה שידע שהוא לא חייב להחזיר).

🙈

בפשטות אישה נשואה כלולה בפרוזבול של בעלה. אבל רווקה צריכה לעשות, אחרת בעיה אפילו לתבוע מהבנק את מה שהוא חייב (אמנם יש אומרים שבנק שהוא חברה בע"מ - לא שייך במצוות ואז זה שונה)

לא יודעות את ההלכה.. והייצי רווקה..

נראה לי שרוב הנשים היום הן בגדר של "איני ניזונת ואיני עושה". כלומר - הכסף שלה שלה, או משותף ככה שמה שהיא מוציאה שלה.

וגם אם כן:

א. ביתי זה התלויים בו לכאורה, ואשה שמעשה ידיה שלה לא בטוח שנכללת בזה.

ב. צריך שליחות, אי אפשר לעשות לאדם פרוזבול בלי שליחות.

ב. זכין לאדם

אתה בטוח שמסירת חוב לבית דין נחשבת זכייה (נכון שנגררת מזה מניעת הפסד, אבל המעשה עצמו)?

אתה מכיר את זה שעושים פרוזבול ללא ידיעת המלווה?

בטח גם לה לא נעים. וזה סתם מתנפח לפיל שלא מדברים עליו..

 

 

את הסיפור בטוב

 

וככה היה

בס"ד

 

כתבת בעצמך- רצית לעזור לה בגלל שהיא חברה טובה שלך ואת סומכת עליה, אבל עכשיו קשה לך כשאת חושבת עליה וקשה לך להיפגש איתה........ נשמע שכרגע קצת קשה לך להתייחס אליה כמו חברה טובה.. מה גם- שאת צריכה את הכסף והוא היה מיועד למשהו..

 

מציעה לך להיפגש איתה ולהגיד לה את מה שאת מרגישה בצורה ממש נעימה ובחיוך. את יכולה גם להקדים ולהגיד שקשה לך להגיד מה שאת רוצה לדבר איתה אבל שזה חשוב לך..

 

אם זו באמת חברות טובה,אז הייתי פועלת לפי הצורך שלי,
אם הייתי זקוקה בדחיפות לכסף הייתי שואלת אם יש אפשרות לפחות להחזיר לי כל חודש 500 שח/שואלת אם יש מצב לקבל החודש חלק מהסכום...

אם לא הייתי מתעניינת ושואלת אם צריך עוד עזרה והייתי נותנת ממעשרות

אם מוותרים על זה למען החברות אז ויתרתי על החברות.
כי לא יהיה לך טוב עם זה, תמיד כשתראי אותה / אותו את תראי את ה2000 שח שחייבים לך.
קחי אותו/ה לשיחה.

2000 שח לא באמת ברגל.
בנאדם צריך להבין שיש לו אחריות ואם הוא לקח הוא צריך להיות במודעות להחזיר.
המקסימום שיושיע, שיגיד מצטער שזה מתרחק אבל אין לי כרגע ואתה הראשון שיקבל את הכסף

כי אם אין לה, יש על כך איסור "לא תהיה לו כנושה". אפילו לעבור לידה כדי להזכיר- אסור.

 

אם יש לה, אפשר להזכיר בפרק הזמן שחלף.

 

אבל סביר להניח, שאם זו חברה קרובה שאת סומכת עליה - כנראה שבאמת בינתיים אינ יכולה להחזיר. לא נעים לה לומר - וסומכת עלייך שאת מבינה את המצב.

 

אז אולי כדאי בינתיים להניח לכך, לא לחשוב על זה. ובעוד כמה זמן, אם נראה שמצבה הכלכלי השתפר, לשאול האם יש לה עדיין קושי בהחזרת ההלוואה, שאז מבחינתך שתיקח את הזמן, או שכבר אפשר להתחיל בהדרגה.

הייתי שואל אותו אם הוא צריך עוד זמן, או אם לא קבעתם זמן סתם מתעניין בשלומו אגב ההלוואה (אם הסתדר לו מה שהוא היה צריך, אם זה עזר לו). ואומר לו שלא ירגיש בלחץ להחזיר ושיחזיר כשנוח לו.

כלומר בא מכיוון לא של להזכיר וללחוץ עליו אלא להפך - להרגיע אותו ולתת לו תחושה נוחה. כי כשיש חוב ברקע, במיוחד אם יש קושי להחזיר אותו, זה מקשה גם (אפילו בעיקר) על הלווה. גם אם נותנים לו להחזיר בלי הגבלת זמן או אפילו מוותרים על החוב (שני דברים שלא חייבים לעשות, לפי היכולת והנכונות שלך) כדאי שזה יהיה מתוך דיבור ושהדברים יהיו על השולחן - גם ובעיקר לטובתו של החבר.

בתחילה סיכמנו (בעל-פה) על החזר ההלוואה בתשלום אחד במשכורת של החודש הבא.
לאחר-מכן, החברה ביקשה להחזיר את ההלוואה במספר תשלומים (כמובן שהסכמתי למרות שהייתי זקוקה לכסף הזה)

ומאז חלפו 3 חודשים, היא לא ניסתה לפנות אליי / לבקש הארכה או אפילו לומר לי שקשה לה להחזיר את הלוואה.

אני לא יודעת איך לנהוג, אם היא רק פונה אליי (אפילו מסבירה לי שאין לה כרגע אפשרות להחזיר הייתי מבינה). ההתעלמות / שכחה כביכול קשות לי (כי מהיכרותי איתה היא אדם מאוד אחראי)

וזה כסף מזומן ששמרנו בצד למטרה מסוימת (גם בעלי לוחץ עליי לפנות אליה ולבקש החזר של ההלוואה ואני לא יודעת כיצד לנהוג)

אם את לא יודעת בבירור שאין לה - אז הדרך הטובה לכאורה היא, לשאול אותה אם נוצרה לה בעיה כלשהי בהחזרת ההלוואה - שאז מבחינתך אפשר לדחות עוד קצת; או אולי לפרוס על כמה וכמה צ'קים.

תודה,

 

האמת שכבר בהתחלה הסכמתי להחזרת ההלוואה בתשלומים. (של 200 שקלים)

למרות שמלכתחילה הבהרתי לה שמדובר בכסף שיועד למטרה מסוימת ואזדקק לו בחודש העוקב.

 

עד היום היא לא החזירה לי אפילו תשלום אחד.

מה שמעט קשה לי בסיפור הזה הוא שהיא לא ניסתה לפנות אליי (התעלמות מהנושא מאז

שעשיתי את העברה הבנקאית).

אם היא פונה אליי ואומרת לי שקשה לה להחזיר הייתי מבינה, אבל היא לא הזכירה את הנושא עד היום.

 

 

 

 

'שטר' בהגדרה ההלכתית שלו.

הוא יודע להיות lossless גם ל jpeg וגם ל png

הטיילת בלרנקה מהממת!! ויש בית חבד אם צריך טיפלה אוכל, ממש בקטנה, לא משהו.
אבל שבת אפשר לעשות שם.
יש ספינות עם רצפת זכוכית מהמם.
צלילה.
סירה של כמה קומות, ונכנסים למערות. ממש נחמד.
יש בדרך כלל מגלשה מהיאכטות האלו (לא סגור על השם) אז זה לא הכי צנוע.


שופינג, די זול שם.
יש מנזרים ואתרי היסטוריה בכמויות אם באלך. יש את ימת המלח, משהו כזה.

אפשר לסוע לפאפוס הבנתי שממש יפה שם בערים.

לטייל בארצנו היפה ולא לטוס

מתחבר לתוכן, לא לצורה.

היא יוצאת, אפילו יש לה על מי לסמוך, אז תאחל לה שתהנה ותירגע. לא חייבים להטיף מוסר.

 

@חיים של אין לי המלצה (עריכה: בעצם אולי כן אבל באישי אם תרצי) אבל שיהיה בהצלחה ושתיהני

זה היה נראה כאילו כתבת "חיים שלי אין לי המלצה".. סורי הייתי חייבת

 

@חיים של של גמאני בעד לא לעזוב את הארץ, אבל תהני !  

כל הענין של "משפט", זה שבוחנים ראָיות, ולפי זה מחליטים. 

 

גם אם מישהו מאד בטוח שיש לו הוכחות למשהו, עדיין לא יוכל לעשות משפט-שדה על סמך זה.

 

מה קורה בדברים כאלו? המח' היהודית בשב"כ, כנראה חושבת שהיא "יודעת" משהו - וכל הענין הוא איכשהו לסחוט הודאה על מה שהיא יודעת, כדי שאפשר יהיה להשלים פורמלית את ההצגה בבימ"ש. 

 

זה דבר שלא יעלה על הדעת. שמים עצמם גם כחוקרים, גם כתובעים, גם כשופטים, גם כמוציאים לפעל.

 

כל ה"היתר" במדינה לדברים כאלה - זה במקרה של "פצצה מתקתקת" מובהקת. דהיינו, מחבל שיודעים עפ"י מדיע מודיעיני שיודע על אמצעי טרור שאומר להות מופעל תוך זמן קצר.

 

הטעות הראשונית היתה בקבלת ההגדרה של "טרור יהודי". טרור, זה נגד המדינה. אם יהודי עושה משהו לא חוקי, גם אם משהו חמור, זה אמור להיות נתון לחקירה פלילית, כמו כל עבירה.

 

מה שהגיעו מזה, כבר באופן מוכח, זה שגם כאלה שבוודאי לא עשו בפעל משהו "נוראי", עברו דברים קשים וחמורים מאד בחקירות שב"כ/משטרה. חבר'ה שאמורים לקבל יחס ככל קטין שנחקר במדינה על משהו, שמביאים בחשבון גם את הגיל, גם את הרקע הנורמטיבי, מקבלים התייחסות כאחרוני האויבים. זה לא יעלה על הדעת.

 

לא יתכן שבחור צעיר יעבור דברים שיכולים להיות להם השלכות נפשיות חמורות לטווח ארוך, כי רוצים לסחוט ממנו מידע - שבהחלט גם יתכן שאינו באמת קיים, ואם ייסחט זה יהיה רק בגלל הלחץ.

 

אלו דברים חמורים מאד - ואין לכך כל קשר להשקפה על פעולות של "תג מחיר" וכיו"ב. דברים בסיסיים בתנהלת אנושית. בהתנהלות של מערכת נורמלית מינימלית.

 

מה שקורה כאן זה סטאלין.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/390851

בזמנו, כשוטרים לא אפשרו לאוטובוסים לצאת מירושלים לצעדה שנודעה בהמשך כ'כפר מימון', שוטר הסביר לנו ברצינות, שהוא יודע שהפקודה שקיבל (לחסום אוטובוס בירושלים, שלא נעשתה בו שום עבירה על החוק) - אינה חוקית, אך עליו לבצע, כי אינה 'בלתי חוקית בעליל'.כנראה שגם היום המשטרה מבצעת עבירות על החוק.

תתפללו- יאיר בן זיווה

ודוד בן חיה אילה

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/390854

יאיר בן זיווה ,
דוד בן חיה אילה,
אברהם בן עליזה,
משה אוראל בן פזית מזל
וצבי נריה בן אילה

למה כן?
ולמה לא?

ככלות הכל, זה החיים שלך ולכן את תדעי מה הכי יתאים לך.
אולי כדאי לשמוע סיבות בעד ונגד, אבל תנסי לפרט לעצמך (או פה, מה שאת מעדיפה) למה כן ולמה לא.

בהצלחה רבה

היחיד שיכול לענות על זה זו את.

שבי עם עצמך.
תראי איפה את עומדת בחיים, כמה השתפרת ולאן את רוצה להגיע.
אחרי כל אלה תבדקי כל אפשרות - האם היא מועילה למטרה שלך או לא. האם שנת שירות תקדם אותך? שנה במדרשה? אולי הגיע הזמן להתחיל ללמוד מקצוע?

אם יעלה ספק כדאי להתייעץ עם אדם בוגר שימכיר אותך.
בהצלחה!

@לב אוהב אומרת שאני לא רציני

למה לא רציני?

תודה!

להתחיל כיוון חשיבה לתואר/ לימודים 

זוגיות

וכו

רק שזה לא פשוט לבחור מקצוע

אם זה הכיוון של בחירת מקצוע, באמת כדאי לבדוק את זה לעומק ולא סתם ללכת אחרי מה שבד"כ הולכים.

וגם לבדוק איך זה מסתדר לך מבחינה כלכלית... 

האם יש לך חלום כלשהו?

או שפשוט את מתקשה לבחור איך להתחיל חיים?

בית המדרש

 

 

יישר כוח.

אז למה את לא הולכת לישון?

יהי רצון שתצליחי להרדם במהרה

מחשבות מפחידות אז לא מצליחה להרדם.
האיש כבר נרדם אז נשארת לבד עם הבעע.

יש שם כמה טיפים נגד מחשבות כאלה

אבל יאיי הצלחתי להרדם

מכרת את העקרונות.

ואני חייבת לתפקד עכשיו כי אני בעבודה

הלוואי.
אבא בבקשה

כך שהוא לא מהמפורסמים שבהם. אולי Oenomaus of Gadara - Wikipedia גם מתאים לתקופה וגם השם דומה (אאל''ט בגמרא הוא מוזכר כנימוס, לא כאבנימוס. ולפי זה ייתכן שהשם היה הגדרי ובטעות שונה ע"י המעתיקים להגרדי כמו שקרה לא מעט).

נשמע כמו טרול