פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 739)

מקור?

כמה לשעה?..

אבל רגע זה שבת איך אתם עושים קייטרינג?

@12

@14

@15

בס"ד

משהו עם נרות או עם חנוכיות או אפילו סתם יצירה שמשלבת אלמנטים של אור. אין לי רעיונות ספציפיים אבל זה כיוון.

אפשר להתחיל עם לימוד קצר על אור וחנוכה ולהמשיך משם.

אני לא יותר מדי יצירתית אז אין לי משהו ספציפי אבל בטוחה שיוכלו לפתח את זה פה או שגוגל יעזור.

ב"הצלחה רבה!

בס"ד

 קצת מצחיק מה שאני אכתוב עכשיו אבל אני אגיד לך מה אני עשיתי במסיבה בגן... הנושא שבחרתי להתמקד בו זה 'האור שבי'- הכוחות שיש לכל אחד מאיתנו... ועשיתי סדנאות.. חילקתי את הילדים לקבוצות והם עברו בין 3 תחנות שונות, שבכל אחת מהן הם יצאו עם משהו..

כשניסיתי לחשוב על רעיונות בשבילך כל הזמן נזכרתי במה שעשיתי והבנתי שזה יכול להיות ממש נחמד

אתן יכולות להתכנס, ובגלל שחנוכה זה חג האור והשמן ,להכין ביחד איזה משהו שמתאים- ספינג', לביבות, סופגניות- תחליטו אתן מה... ובזמן שהבצק תופח לעשות סדנאות שונות...

אם את לוקחת את הרעיון הזה של האור שבי (שלעולם לא ימאס לי ממנו....) אפשר לעשות בהתחלה איזה לימוד קצר בנושא.. ואז להתחלק לקבוצות.. 

נגיד סדנה אחת להכין חנוכיות או איזה משהו יפה.. סדנה שנייה אפשר אולי להכין נרות משעווה ואז כל אחת מכינה איך שהיא אוהבת... וסדנה שלישית אפשר לקנות פנקסים קטנים, לקשט אותן יפה ולכתוב על הפנקסים את השמות של הבנות- ואז בעצם לכל אחת יש פנקס- וכל אחת כותבת על כולן איזה נקודות של אור וכוחות שהיא רואה בה... (זה ממש מחזק הדברים האלו ולי יש כאלו מאז האולפנה שאני שומרת.. ממש כייף!) ואז ככה יש גם איזשהו צו'פר מהערב הזה...

ככה כולן עוברות בין שלוש הסדנאות ובסוף חוזרים לבצק או למה שרוצים להכין- מטגנים ואוכלים בכייף

הכל טוב מה שתגידו

הכל רע! וזו האמת

גם כשניסיתי במשך שנים לראות את הטוב הצלחתי לעיתים אבל זה לא מוביל לשום דבר טוב באמת.

הכניסה ליאוש נבעה מעצמה מתוך הבנה שהכל אבוד (זה לא שאין לי תקווה אבל היא כל כך רחוקה ממני כמרחקים שיש ביקום) ולכן אני אומר שהעולם הזה פשוט רע. לו הייתי יודע שהמצב זמני כמו שאת אומרת אז הכל היה משתנה והיה לי תקווה גדולה. אבל כשהמכות נוחתות עליך אחת אחרי השניה וכשאתה מתגבר על צרה אחת השניה באה זה לא מותיר הרבה ברירות בלראות את העולם הזה כעולם רע ולהיות אדם מיואש

וכנראה שלעולם לא אזכה להיות

ככה שאיני יודע איך ללמוד את זה

אבל גם מאמין שבורא עולם עושה לכל המעשים 

ולכן גם מה שאנחנו עושים הוא עושה ,איך זה מסתדר עם בחירה חופשית?

אין לי מושג , זה פשוט קורה אין לי מושג איך . לנו נראה שזה מתנגש אבל זה כנראה לא..

שאוטובוס נפגע מנ"ט ואומרים שזה נס. מה הנס פה? שואל ברצינות ולא בהתרסה. היה אסון, יכל להיות אסון יותר גרוע.. איפה נכנסת פה השמחה?

ומסיבה לא ברורה כשהאוטובוס מלא הוא לא עושה כלום כאילו נרדם בשמירה, וכשהאוטובוס מסיים להתרוקן הוא משגר עליו את הטיל, ואין אף נפגע (מלבד האוטובוס)- זה נס.

מאוד מאיר עיניים, נתן הרבה כלים להסתכלות על המציאות. 

אני קצת מנוטרלת מאז, אבל מרגישה איך האבחון מהדהד בי, ומשנה לי את כל ההסתכלות

עבר עריכה על ידי לב טהור בתאריך ח' בכסלו תשע"ט 00:39

בס"ד

כואב לי הגרון ממשששש @רחפת..

ואם הבנתי נכון את השאלה שלך- אז היום עשיתי ממש מעשה חסד, והיה ככ כייף כי זה היה בהכי פשוט בשביל המשפחה.. ב"ה שנתן לי כוח ויכולת!

וגם ראיתי היום איש מפה שלא ראיתי או דיברתי איתו הרבה זמן והיה ממש נחמד לי לראות אותו!

הרבה יותר מניצוץ האמת.

אישי מדי.

לא נגמרתתתתת

חייך אליי אוצר אחד יחיד ומיוחד שאין עוד מלבדו בעולם הזה 

יש עוד שמונה פרסומים. אין לי חשק ואין לי סבלנות.

אם אלך לישון - העבודה תתנקם בי

אם אשאר לעבוד - חוסר השינה תתנקם בי

כך או כך אפסיד

ממליץ מאוד ללמוד את הספרים שלו (או יותר נכון- הכתבים שלו שהוציאו בספרים).

הרעיונות של הרב חרל"פ דומים לרעיונות של הרב קוק, רק שהם כתובים בלשון יותר מובנת.

בסיפור על התפילה של יצחק יש מסר מיוחד, כמ"ש, איך שהתפילה גרמה להיענות; אבל אצל אברהם זה היה יכול לקרות רק אחרי ברית המילה.

איך הרגשתם אז?

ואפשר שזה לא יהיה דווקא מבנאדם....

כאילו, זה אישי

אבל הכניס אותי לפלאשבקים

אני שואלת פשוט כדי לנחם את עצמי...(נראה לי...) צרת רבים חצי נחמה..

אסון.
הן בתחושה כפרט והן בתחושה של מעורבות בזוועת ביצת הרווקות.

ומרגישה נורא עם עצמי.

היום היחיד שהיה לי פנאי ולא ניצלתי אותו.....

לא שרציתי (לפעמים גם זה קורה), פשוט לא הייתה ברירה.

רק אומרת (ילדי חורף אממ אממ) חח

אנשים מרגישים טוב כשאין לידם אנשים עם דרךך חיים בלתי נסבלת , לפי הרגשתם. 

אז ישוב דתי צריך לדרוש  קודם כל הופעה כדתי, בלי דקדוק יתר . למשל כיסוי ראש לגבר . 

ולא לחלל שבת. 

 מי שלא מתאים לו ימצא בקלות ישוב חילוני שכן מתאים לו.

ואתה מתכוון לישוב דתי דווקא?

קו אדום - קריטריון שלי,

קריטריון - קו אדום שלך.

סגנון חילוני הולך?

סגנון עברייני?

ומה עם סגנון מסורתי?

כל אחד שם את גבול הסובלנות שלו במקום אחר.

אין הבדל בין 'קריטריון' ל'קו אדום'.

כל אחד שם את הגבול של מה שקריטי מבחינתו במקום אחר - יש מי שכמוך קריטי לו שלא יהיו חילונים ועבריינים אבל עם שאר הגוונים אתה תסתדר ויש מי שקריטי לו שהישוב יהיה תורני והבן שלו לא ילך לראות טלוויזיה (או דברים אחרים) אצל השכנים. ויש מי שבכלל נגד לפסול מגורים ליד אנשים, או למנוע מאנשים לגור במקום מסוים רק כי אתה גרת שם קודם, גם אם הם חילוניים, ולדעתו הקו האדום שלך הוא קריטריון מיותר ואפילו שלילי.

הוא מה שכתבתי למטה - אין כניסה לטרולים.

כלומר: אין לי קו אדום.

ולא כי אני לא רוצה שכנים בסגנון שלי, אני דווקא מעדיף שהילדים שלי יחיו בסביבה מוגנת ותורנית ככל האפשר, ואולי גם אבחר לפי זה את הסביבה שלי ואפילו אנסה לעצב אותה בדרכים חיוביות ואשתדל שיצטרפו אליה מי שבסגנון, אבל אני לא אמנע מאחרים להצטרף אליה רק כי הם לא עומדים בקו כזה או אחר שסירטטתי.

אתה מציג את זה כאילו קווים אדומים זה כמו סגנון/קריטריון, ואתה טוען שהגדרת סגנון/קריטריון זה מיותר, וממילא גם קו אדום זה מיותר. אבל אתה בעצמך קובע קו אדום!

כיסוי ראש של אישה- מלא? העיקר שיש משהו על הראש? לא מתערבים?

טלוויזיה בבית- כן או לא?

יש עבר פלילי? הוא כבר נחשב לנקי או עוד לא?
שתיינים?

לאן הם רוצים לשלוח את הילדים- מוסדות תורניים דוסים, ממ"ד רגיל, לפי מה שזול/קרוב יותר?
יש להם חסימה או שהמכשירים פרוצים?
יש להם רב?

"האמא עוסקת בחינוך????"

עכשיו יש לך מלא רעיונות אבל איך בדיוק בודקים כאלה דברים???

תסתכלו על גודל היישובים שהיו להם וועדות קבלה, ויישובים שלא היו להם וועדות קבלה, ועל ההשפעה שלהם במרחב.

די עצבנו אותי עם החפירות שלהם. לא שאלות כלליות אלא שאלות פרטניות וחטטניות. אם אני אומר לך שאני לא דתי לאומי ולא חרדי אל תשאל אותי אותה שאלה רק בסגנון שונה ותתעקש לקבל תשובה שלא קיימת