איפה קונים כרטיס? אפשר לשלם עם רבקו? משלמים לפני העלייה? או בתוך הרכבת?
אשמח לעזרה



נפשימאמין שבסביבות 8 אהיה בת"א.
מלא זמן לא כתבתי פה, אבל עכשיו אני חייבת עזרה.
יש לי פחד מאז שאני זוכרת את עצמי לנסוע לבד למקומות..
שהייתי צריכה ללכת לבדוק שירות לאומי לא הלכתי למקומות שאני באמת רוצה רק בגלל זה, ואז בסוף נשארתי לעשות ליד הבית.
אני לא יכולה להסביר את הפחד הזה, כי באמת בתוך תוכי אני מרגישה שיש לי אומץ, אבל פשוט לא.
אני באמת רוצה לנסוע למקומות, אבל אני כל הזמן תלויה באחרים..
דוגמא מאתמול- נסעתי עם חברה לירושלים, והיו לי מלא תוכניות ליום הזה בירושלים ומאיזה ששהיא סיבה היא הייתה צריכה לחזור הביתה לפני שתכננתי, אז בטלתי את כל התוכניות שלי ובסוף חזרתי איתה.. שפשוט אחכ יכלתי לחזר לבד.
הלוואי שהיה משהו שיכול להעיף את הפחד הזה ממני..
לבקש מחברה או מישהו מהמשפחה, שיתנדבו להיות על הקו בנייד כדי לסייע לך. ותנסי לנסוע קצת תוך דיבור בנייד. תחשבי כאילו הם "איתך".
אח"כ קצת יותר, עם קצת הפסקות בדיבור. וכו'. אולי יעבור בהדרגה.
באמת לא נעים..
אולי תנסי להתייעץ עם מישהו שמתמחה ב"פחדים" כאלה..
[כעת ראיתי שאת אחת מתאומות. אולי זה קשור?.. למרות שכמובן יש הרבה כאלה, ואין להם כל פחד כזה]
הרבה תאומים לא כך.
אבל העליתי השערה, שמא אצלך זה קשור. לא חייב להיות.
שווה אולי להתייעץ עם איזה פסיכולוג או כד' שמבין ב"פחדים". אבל מישהו שבאמת מבין..
המטרה שם היא להרגיע את הגוף כדי לישון, אבל זה אותו עיקרון בסוף.
ארצ'יבלד
תמיד קופץ לי בצד ימין עדכונים מכל מיני אתרים מיוטיוב ובכלל מכל אתר שאני נכנס אליו בעצם ..
איך אני מבטל את זה?
טבעתיהלוםאחרונהאפשר להיות בעל זיכרון אדייר ולא בהכרח להיות חכמים....
לא תאורתית אלא בפועל?
כאילו יוצאים להפסקת צהריים? מנוחה וזה כמו פעם?



בס"ד
אבל אם רוצים אנונימי אז סטודנטים זה בהחלט הכתובת.
ברגוע
יש כאלו שמתחילים את החגיגה היום ודורשים בן-גוריוןחסדי הים
וגם עברתי מעיון להלכה,
בנתיים הולך לנו מצויין ב"ה.
מישהי שאני אוהבת קנתה לי חבילת ממתקים שווה עם מכתב תודה מושקע ומרגש..
וזה לאחר שדווקא בחודשים האחרונים התחלתי להתייאש ממנה (השתדלתי לא להראות אבל הורדתי הילוך באופן משמעותי ..)..הודתה על שהייתי שם ולא ויתרתי עליה וכו'..לבכות.
בילביל
לעבדך באמת!
בילביל
(אולי בעצם זה כן סוג של הפנמה?)שלטיפוס מופנם יהיה קשה לשתף גם במדיה כזאת
אולי רק באנקודות, זאת אומרת באופן קצר ותכליתי
אבל זו רק דעתי
שאילתא מקוננת..
הייתי ממש נואשת
כבר שיתפתי בפייסבוק, בווצאפ, שלחתי מיילים לכל החברות, חפרתי בטלפון למשפחה, סמסים לכל הקרובים ורחוקים, אבל עדיין נשאר לי המון שיתופים שעוד לא שותפו.
ואז!
מצאתי את הפורום הזה
והתחלתי לפתוח שרשורי שיתוף.
סגר לי בדיוק את הפינה.
אח! איזו הקלה
אורה2x
אני משתף פה רק את מה שהייתי משתף עם חברים- וזה קצת מאד.
אבל בכתיבה אפשר יותר לספר עד הסוף ולהרגיש שפרקתי. 
יש משהו שנוח בפורום שאפשר לשתף בו ולחזור לחיים כאילו כלום לא קרה, כך שנחסכות כל השאלות של מה איתי וכו'.
וכן אני אוהבת לבטא את עצמי
מצד אחד יש לי את האנשים המסויימים שלהם אני אספר הכל ואשתף אותם בהכל...
אבל חוץ מהם- אני לא אפתח לאף אדם.
זה נקרא שאני מופנמת?
ו... סתם ככה- הפורומים כאן זה מקום לפרוק בו עם יתרון גדול- שלא מכירים אותך... אז ככה שגם בלי קשר למופנמים או לא זה נחמד להיות כאן.
וכמובן שבסוף אפילו את התקיפות הקטנות האלה מהאויר הפסיקו.
מחפשת^
adar
חן,
)

שיר נפלא, תודה.








אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר, ה' רק רוצה שנתחזק ונדע ונראה במוחש איך הוא שומר עלינו ושהכל תלוי בו!!
יש להם מספיק חכמה ורצון לזה.
פשוט ה' מכוון כל טיל וטיל לאן הוא יגיע ויכול להסיט במילימטר את הטיל כך שזה לא יפגע בנו.
ובע"ה שנהיה זכאים ושתבוא בגאולה השלמה!!!
ב"ה! של שירות ומדרשה, מדרשה ולימודים וכו'שנזכה לשמוח
️
ענבלבס"ד
גם בלי רקע מוקדם זה יותר קשה.
יש את מכון אורה שלמרות הסטיגמה זה לא רק לחוזרות בתשובה ומכירה כמה דתיות שנהנו שם מאד.
ב"הצלחה בכל מקרה
ואני הקטנהאחרונהסטודנט לא *משלם* על הלימודים?
הוא מקבל כסף?
לפחות לפי מה שידוע לי...
אניוהוא



ואולי זאת הסיבה שאני ער

ואני אסביר למה..
הקטע של רשימות זה שרואים מול העיניים מה החסרונות ומה היתרונות.
בעיקרון זה נחמד שאת רואה הכל מול העיניים,
אבל בסופו של דבר אנחנו לא בוחרים משהו לפי כמות, אלא לפי צורך..
לדוג' יכול להיות משהו עם מלא חסרונות וקצת יתרונות, אבל משהו ביתרונות מאוד משמעותי,
ואת תחליטי ללכת על זה..
שורה תחתונה מה אני עושה? מתלבטת חח
קוד אבל פתוח