פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 764)

להיות פתי, בחירות גורליות... 

בבקשה, אשמח

למלא את החלל- בחורה שמתפקדת כאם ממלאת מקום (אחותה שנפטרה), ומשתדכת עם גיסה, בניגוד לרצונה האמיתי בסופו של דבר .
לא מאוד דרמאטי אבל מעורר חשיבה על החלטות, רצונות ומה שביניהם.

קשר חופשי- שמירת קשר ונאמנות בין חברים גם במחיר הסתכנות לפגיעה. מתואר היחס בין הגיבור להוריו, וכן הקשר בינו לבין חברו הקרוב.
תהליך ששניהם עוברים במקביל
עד לסוף הדרמאטי.

סרט ישן.
לא שמתי לב שכתבת כבר.
נכון, את צודקת, זוכרת שיעור שמורה הראתה לנו אותו ודיברה על לחץ חברתי (חוץ מזה שלומדים אותו לבגרות באנגלית)

פאץ אדמס

הערת שוליים

סאלח שבתי

שרק

 

אפשר גם סרט נאיבי על מורה שמגיע לבית ספר וגואל את התלמידים מייסוריהם, לא חסר כאלה (זה כנראה בגלל הנפש הקולקטיבית של במאים ותסריטאים ושחקנים) דוגמת "כשהנערים שרים"

 

אבל האמת נראה לי שכל הסרטים הנ"ל הם מעבר לשעה

ובאמת שעה מינוס, זה זמן אפסי לסרט...

ואז קלטתי מי את

פלא! למה את לא מקשיבה לי?!

וברצינות,
יש סרט קצר בשם 'אספלט צהוב' על שניהם שדרסו למוות ילד בדואי, אחד אומר לברוח והשני אומר להישאר ולדאוג לו.
אפשר להפסיק באמצע ולדון, אחרי זה לראות מה הם החליטו, או לא לראות..

תזכירי לי להביא לך אותו


ובכללי - ביוטיוב זמינים הרבה סרטים של בית ספר מעלה תחת השם 'סרטים למדינה', הם כולם סרטים קצרים של 20-40 דק', אפשר למצוא שם משהו שיעזור לך..

(כל הלילה, ב"ה)

לכל הפחות לרוב אם לא כמעט תמיד, נטולת מריבות מוגזמות

 

מקווה שזה עונה על השאלה

פשוט אני רוצה לעשות מעין סקר

לקבל פרספקטיבה על המציאות.
תמיד אפשר להשתפר ולעשות מה שנכון גם אם החברה טועה ועושה אחרת. נגיד הרבה אנשים בצבא לא רואים את האידיאל כי קשה אבל יש מעט אנשים שמצליחים בכל זאת. למרות שהחברה תגיד להם 'אי אפשר' או 'קשה מאוד'.

אבל אני מדבר על מצב שבו החברה כן תקינה והיחיד אינו תקין. אם היחיד יסתכל על החברה הוא יבין שהוא יכול להשתפר וזה לא מופרך.

אתה פתחת את הניק שלך אחרי!

לא יכולת לקרוא לניקך "תשיב מקדש לתוכינו" /"תדרוש גאולה לגלותינו"?

בכל מקרה, היה לך עוד 21 אפשרויות

אבל אני חדש פה אז לא ידעתי.
זה לא הוגן
מזל שאת בת לפחות ככה יבשילו.
הייתי בטוח שאת פתחת אחרי כי שלך עם סימן קריאה (כלומר הנחתי שניסית קודם בלי סימן קריאה ואז לא הלך לך אז הוספת סימן קריאה)

כן, לא חשבתי שעשית את זה בכוונה.

ועם סימן קריאה הרבה יותר יפה, זה מעצים את המשפט..

אני חושב שכל משפחה יש מריבות, כמו שכל זוג רבים מידי פעם.

השאלה היא מה עושים אחכ, ואיך התחושות אחרי המריבה.

ויש המון אהבה הדדית, ואווירה תמיד שמחה
 

אני מניח שכל חיכוך יוצר קצת חריקות, כל עוד יודעים להתגבר עליהן בזריזות זה סבבה...
סעודות שבת אצלנו ממש אחלה, שמחות וכיפיות

בס"ד

ולרוב בגלל הקרבה הרגשית ודחיסה בתוך בית אחד הן מוגזמות
אבל המריבות הן לא השגרה
בסך הכל כיף להיות בבית והשבתות נהדרות

בבית הורי, האוירה מאוד נעימה. סעודות שבת נעימות וכד'.
לפעמים היו מריבות בין הילדים, לא חושב שזה מוגדר מוגזמות. את ההורים אף פעם לא ראינו מתווכחים וכד', את האי הסכמות שהיו הם פתרו ביניהם. לפעמים כעסו עליינו,בצדק, על התנהגויות לא טובות.

מעוניין לשפר? לך על זה.

עניתי על זה.

את זה זה יעזור לי - צעירים מעל עשרים

 

גם אם יש מציאות שהיא נורמה אתה יכול להשתפר בלי קשר. במקרה הגרוע תהיה אדם טוב יותר מהממוצע

אבל פה הוויכוח היה שאין דבר כזה משפחות שנעים להם להיות יחד בבית
ואני רציתי להראות שזה לא משהו שהיחיד צריך לשנות אלא זה נורמה חברתית.

אצל בנים זה קצת יותר מורכב כי יש חובה להתפלל. אם כי היא בעיה פתירה (אפשר להטיס את התפילה).

 

(אבל היום הייתי ממש חלש בזה )

מאד תלוי מה העמדה הנפשית שלך.

אני עדיין מיתפללת( על אותם דברים כל פעם מחדש) אבל אני מעדיפה לסיים את זה מהר.
(במיוחד בקברי צדיקים בצפון שהולכים באותו יום לכמה ציונים ואז צריך לחזור על כל התפילות מחדש😥).
אבל ה' שומע את התפילה,
אני מאמינה שכל שעה היא עת רצון מלפני ה'
בהצלחה בתפילות!❤

לפעמים מרוב שאני מתפללת על משהו, פשוט נמאס לי.

אז אני מפסיקה להתפלל על זה ופשוט חוזרת כשאני מרגישה שזה בא לי מהלב..

חזרה על אותו מצב כשיגרה גורם לנו לפעמים לאבד טעם. חוסר הטעם הזה הוא מפתח לעלייה. בדרך כלל אנחנו תקועים ההבנות הילדותיות שלנו על התפילה ולא באמת מחוברים למה שכתוב (את באמת רוצה שיהיה בית דין כמו שאת מכוונת על חולה קרובה שלך?) אז בצורה בריאה אנחנו צריכים למאוס בזה. הקטע החשוב הוא שאנחנו צריך להתעלות!
לדוגמה: תפילת 18 - מה ההבדל בין ברכת גואל ישראל לבריכת מצמיח ישועה? זה נשמע ששתיהן עוסקות הגאולה העתידית. זו נקודה שאני שמתי לב אליה והחלטתי לחקור ככה שההבנה שלי התעלתה וגרמה לי יותר לכוון בתפילה ולהתחבר למה שאני אומר.
יש כל מיני ספרי הסבר על התפילה שאפשר ללמוד מהם כמו של הרב דרוקמן על התפילה.
בנוגע לעניין קריאת השמות לרפואה, אני אישית מדי פעם מספיק לומר את אותן שמות הרבה פעמים אם אני רואה שזה ניהיה כמו טקסט שאני קורא טפחות כוונה. אני צריך להיות מחובר לתפילה אז אני משתדל לגוון אם אני רואה שזה ניהיה מאוס. ובכל מקרה תדעי שזה מפתח לעלייה !
בהצלחה

שהיה מובן (שמתי לב שהיו כמה טעויות כתיב).
בגדול ברור שהמצב התקין הוא שתרגישו מחוברת אבל יש לנו הרבה גורמים (עייפות, קשיים בחיים, חוסר חיבור לטקסט וכדומה) שמקשים על התפילה.
אז יש מצב תקין ויש מצב לא תקין (חוסר חיבור) שהוא יכול להוות מפתח לעלייה.
אז בגדול אין מה להתייאש כי משני המצבים אפשר להוציא המון טוב.
מקווה שעזרתי, בהצלחה!

- להבין יותר את משמעות התפילה
- לשמוע יותר חדשות (כדי לדעת למה עם ישראל זקוק- מבחינה כלכלית, רוחנית, חקלאית, רפואית וכו' וכו')

הוא בית מדרש גדול עם מלא ספרים.
לחלק זה גן עדן ולחלק גיהנום

ספר התורה הקדוש מכל יצא מנרתיקו

צדיקים מתעדנין בו 

ורשעים נידונין בו

 

לא סתם ספרים

לפעמים גם קומדיה (של אבא שלנו)

שיש גם קומדיה של אבא שלנו
אז שאלתי מה הכוונה?

כי אז אנשים לא יבינו את כוונתי..
ואני ישמע איזה כופרת

כשאני ממש לא

הכוונה שהיא שחלק מהספרים האלה הם ספרים שמתאים את מהלכי החייםש לנו כפי שעשה הקב''ה והם בבחינת 'צחוק עשה לי אלוקים'. שהדרך הקשה שבה הלכתי היא מצחיקה ליודע תבונות.
שלמפרע אנחנו מסתכלים על ההר הגדול שעברנו ואומרים בצחוקו של רבי עקיבא 'אך, אבא. אתה מלך'.

תודה רבה על זה.

האמת שאני בעצמי התלהבתי חח סייעתא דשמייא!

זה משפט נחמד סה''כ.
מה קרה שה' צריך לרחם?

הוא ברא אותנו לעולם הארעי הזה..
לעולם ההבלי הזה.. אז ברור שאנחנו זקוקים לרחמיו.
לפחות כדי שנצליח לעבור רגע אחד פה.

זקוק לקצת עזרה, לקצת הרבה רחמים

נראה לי שפספסתי את הבדיחה.

חצי פנימי...
מסוג הנושאים שעולים מחדש כל שנה ויש שתרגשים מזה כאילו זו פעם ראשונה...
נתקלתי בזה השנה כבר מכמה כיוונים, העלה חיוך..

בס"ד

 

זה ממש ההדסים של רשב"י!

 

--

*כמובן שכאן בשרשור זה באופן מיוחד כתוב בזכר אך מכוון לגברים ונשים כאחד.

שלא תמיד זה נראה לי כך.

אצל הרבה בנות מצוות מסוימות באות כדרך לבטא פמיניזם (לא כולן...). אתה יודע כמה בנות שפטורות (בגדול) מלימוד תורה לומדות כל היום ומתלבשות לא צנוע, קצת קשה לי לומר שזה חיבוב המצוות. 

בס"ד

 

לא.

 

אבל בכל זאת אתה טועה. גם (חלקית) במציאות, וגם ביחס הראוי לחלקים בהם אתה צודק.

בס"ד

 

לא צריכה את הדת שלך ואת קיום מצוותיה. היא יכולה לזרוק הכל מאחוריה וללכת ללמוד מקצוע באוניברסיטה ולחיות אחלה חיים חופשיים כמו שאף סבתא שלה לא היתה יכולה בדורות קודמים. אם היא מחפשת לקיים זה (רוב מוחלט של הפעמים) סימן שהיא באמת מעוניינת בעבודת ה'.

 

אמת, יכול להיות שהיא גם לא תמיד 100% בכל הדברים שמוטלים עליה כחובה, לכולנו יש יצר וכבר הורו קדמונינו שהוא חזק יותר במה שהאדם מחוייב, ויכול להיות שבבחירת התחומים בהם היא משקיעה מעורב מעט פמיניזם, אבל קודם כל אני חושב שזה לא תופעה כל-כך שכיחה כמו שגורמים מסויימים אוהבים להציג את זה, ובנוסף, עדיין לא הסברת לי למה פמיניזם זה דבר רע. גם אם תסביר לי שזה באמת דבר רע (או שהיבטים מסויימים שלו רעים) זה עדיין לא אומר שאני צריך להתנגד לכל תוצר של הגורם הזה, וכבר לימדונו רבותינו שאפילו בתהליכים שליליים ממש יש ניצוצות חיוביים שמחיים אותם, ומגמות חיוביות שהם באו לשרת.

שהיא רוצה לעבוד את ד', אבל עדיין מצחיק אותי סדרי העדיפויות של ההשקעה בעבודת ד' ובמיוחד שזה קורה בגלל פמיניזם. פמיניזם הוא לא טוב כשהוא בא להשוות אשה לאיש, מעיקרו הוא לא נוסד בשביל זה. זו המצאה של השנים האחרונות. אשה שעושה דברים כי גברים עושים אותם, איבדה את הכיוון הנכון של הפמיניזם, וגם אם זה בעבודת ד'.  נכון, שלא כולן כך, אבל יש תופעה כזאת והיא נראית לי גדולה.

לדעתי.

בחלק תחומים כן.
ואם בחורה רוצה לעשות את זה כי היא תמיד חלמה כי היא ראתה איך הבנים משקיעים בזה וזה גורם להם לשמוחמה הבעיה?
אתה מפחד מפמיניסטיטת? או מהמילה? כי יש כל-כך המון סוגי פמיניסטיות.
בעצם כל הנשים היום פמיניסטיות. הן לומדות מקצוע עובדות מכניסות כסף בוחרות בבחירות ..

סידרת לי כמה דברים

נכתב לפני כמה מאות שנים
זה לא חדש
וזאת מצווה חביבה שעושה טוב על הנשמה, מובן למה...

מעולם לא קנו לנשים לולב אישי.
הדבר היחיד שנהגו להביא אישי לכל בני הבית, זה ערבות לחבוט בהוש"ר

(מה גם שברוב קהילות הגולה - "מאות שנים" - אם השיגו אתרוג אחד לכל העיר, זה היה הישג כביר)

כי לקנות 4 מינים היה יקר ומסובך הרבה יותר מהיום.
בעיני אם ילדים בני 6 ו10 מסתובבים עם 4מינים אין סיבה שנערות ובחורות יהיו תלויות באביהן.
אני כנשואה נוטלת את 4 המינים של בעלי בשמחה רבה כי אנחנו יחד בהרבה מאוד דברים וגם בזה (ואם כבר, אני בחרתי לו את ה אתרוג)...

אלא איך?

התכוונתי מה יפה בו יותר מאחרים בעינייך שהוא ה אתרוג

אבל הוא באמת אתרוג יפהיפה
אני אוהבת שהוא בין ירוק לצהוב.
והוא נקי לחלוטין בשליש העליון ועם מעט בלעטלך בחלק התחתון. ממש אחד היפים

ולנענע בהלל, באותו זמן שאבא עושה זאת. בחורה לא צריכה (מותר לה, אבל היא ממש לא צריכה).
לבני השש אני באמת לא קונה משלהם.

או שבחורה עצמאית כבר ולא גרה עם המשפחה?

לא כל דבר צריך להפוך לאידיאולוגיה.

לא קנו לכולם כי לא היה זמין

שבנות מקיימות מצוות שלהם

א. קודם שתקיימנה מה שהן חייבות בו.

ב. לא הפריע לאף אחד כשנטלו בבית, כנראה שיש סיבה נוספת...

בס"ד

 

פעם הצלחתי |מהורהר|.

אבל נראה שהוא רוצה קצת כסף

בס"ד

 

איזה משהו עם הספריה הלאומית.

בס"ד

 

נכנסים לאתר של הספריה הלאומית, לוחצים על 'שכחתי סיסמה', מקבלים למייל סיסמה חדשה (כל פעם מחדש..), נכנסים ויש בתוית קטלוגים ומאמרים אפשרות לJSTOR.

 

הבעיה שכנראה שסיני בכלל לא נמצא שם...

במחשב של הספריה זה פתוח לכל מאן דבעי. במחשב הפרטי זה תלוי.

בס"ד

 

על זה בכלל, אבל עכשיו..

זה מלא פרטים אישיים, ממש אאוטינג!

וחוץ מזה, להתחיל לנחש?
אין לי כ"כ כיוון, חוץ מזה שמן הסתם הגדולים של בנות והקטנים של בנים...

נו מי זה יכול להיות?

הגיוני שיהיו עוד

רגע. אבל אני במתח. יצא משהו..?

כמו פחד מנישול בגלל שאני לא מגיע למפגש משפחתי.

לגבי מה את שואלת? דייט?

הכרתי את כל הבנות שם כבר ממזמן...

אצלנו זה כבוד המשפחה..

אבל לא ענית על השאלה שלי!

אבל בכלל לא באתי😅
אני קצת פחות זורמת מ@{ר}ציני

מיץ פטל

יאללה בואי מפגש.

למה אנשים לא זורמים... אוףףף

יש פה היכרות בין חברי הפורום? לדוג המפגש בפתח תקווה או זרימה לדייט בירושלים זה בגלל שאתם מכירים גם במציאות או שדרך הפורום ומידי פעם עושים מפגש כדי לדעת מי עומד מאחורי השמות?

אבל זה התחיל כדרך היכרות מהפורום

אבל נראה לי שעדיף לנסות ואולי להתחרט מאשר להקשיב לכולם ולהתבאס אח"כ שלא עשית מה שרצית

תזכרי שתמיד אפשר לשנות תכניות תוך כדי תנועה ולחשב מסלול מחדש, לא צריך להיות מקובעים מדי
בסופו של דבר מה התרחיש הכי גרוע? את הכסף את מתכננת להוציא בכל מקרה, אולי יהיו שלושה שבועות לא הכי כיפיים, כפרת עוונות...

אני גם מאוד מאוד רוצה לבד.
זה כיף קצת שקט מכולם. זה כיף לפעמים הלבד הזה.
אבל אין לי את האומץ.
(אני גם לא יודעת אם אני יצליח להיסתדר לבד מבחינה טכנית.)

נשמע כיף

 

מכיוון שכבר פגשת אותי במפגש פורום ואת יודעת שאני לא מסוכן או נושך אז את מוזמנת להתייעץ בפרטי

זה דווקא סבבה, אני מכירה לפחות אחת (מקרוב ולא קשר פייסבוק) שטסה לחודש לבד וגם עליה פתחו עיניים והרימו גבות, ואז מה?

תעשי מה שאת חושבת שיעשה לך טוב.

והכירו שם חברים לרגע, או שלא. תלוי אם חיפשו את זה
ומצד שני, מכירה גם כמה בנות שהיציאה לבד לטיול לא הייתה מוצלחת מבחינתן וקצת התחרטו על זה

בהצלחה בהחלטה!
תהני!

אבל היו לי כמה וכמה טיולים קצרים בארץ (יום-יומיים-שלושה), רובם עם חבר אחד וחלקם לבד.

עם חבר זה נחמד וכשיש אני מעדיף, אבל דווקא הטיולים שהיו לי לבד זכורים לי כהרבה יותר חיוביים ומשמעותיים גם אם בזמן הטיול קצת פחות מהנים.

 

לא יודע מה הרקע והשיקולים שלך, אבל ממה שאת מספרת לי נשמע שהייתי הולך על לבד.

ביקום מקביל שבו יש לי אומץ לזה

 

זה לספר לחברה על ההתלבטות, ואז לטוס איתה לשבועיים, נגיד, ואחרי שבועיים להמשיך לבד.

לתכנן כמה ימים של טיול לבד, ולראות אם זה כיף או לא

וככה תמיד אפשר לחזור אם זה לא יהיה כמו שציפית, ובכל זאת עשית אחלה טיול

 

ואז אפשר להתפצל בנחת ולא לפחד להשאיר את החברה לבד. לצערי המדינה המדוברת פחות מיועדת לטיולים מעין אלה...
בכל מקרה, הוחלט שיהיה טיול לבד ובע"ה גם יהיה טוב. תודה

ספרי אח"כ חוויות

ותודה למי שענה

כמה שבועות יכול להיות קצת מעיק

אני דווקא הייתי מחפשת חברה שלישית כדי שאם תרצי תוכלו להתפצל

את לא יכולה לדעת מה תרגישי עד שלא תהיי שם ותרגישי מה שתרגישי -

(כי המוח לא יכול להחליף רגשות עכשוויים - בעתידיים. לכן בקבלת החלטות לא מסתמכים על "דמיון של רגש עתידי" - כי הוא מעורבב עם אשליה של של הרגש העכשווי. בדיוק כמו אדם רעב שנכנס לסופר וקונה יותר ממה שהוא צריך, או אדם שבע שקונה פחות ממה שהוא צריך, כי המוח עובד בצורה אשלייתית כזו שהרגש שקיים עכשיו יהיה גם בהמשך. הרגש של השובע - גורם לאנשים להאמין שהם לא צריכים לקנות מספיק, כי הם לא יכולים להתחבר לרגש הרעב כשהם שבעים. הם יכולים לדמיין שהם רעבים, לא להרגיש שהם רעבים. )

 

 

אולי תרגישי בדידות, (מבחינת התמצאות אין לי מה לומר).

ואולי  תרגישי לבד בהנאה והפריה עצמית וסיפוק פנימי. 

 

אבל, את כן יכולה לדעת מה את מרגישה כרגע -

אז אני במקומך הייתי עושה טיולון בארץ יום אחד, יומיים, לבד, - מזהה את הרגשות - ומחליט. 

 

בהצלחה @א-לדהיד. סוכות שמח

 

 

 

מעניין

הייתי מעביר את המשפט הזה בהצלחה במכונת הבידוק של "משפטי האמת לשנת תשע"ט". 

 

מה שאמרתי בעיקר בספר החובה! הזה . וקצת בהרצאה הזו , והזו, למרות שהספר עשרות מונים יותר מוצלח בהיר מצחיק ומלמד.

פתגם ידוע

אני בזמן האחרון אאוטסיידר.

קניתי פעם את הספר, אבל בדיעבד אני לא שלם עם הקנייה הזאת, הוא לא ממש מדוייק לי. 

אם מישהו או מישהי רוצים אותו, אשמח לחסוך לי מקום בארון ולמסור אותו בחינם.

אלא אם כן את בטוחה שחברה שלך ממש באותו הראש שלך, עדיף לטוס לבד ולהתגלגל. שוב, תלוי יעד ואופי המקום/טיול. תמיד טוב למצוא פרטנר לנחיתה רכה ומשם להתגלגל איך שמתאים לך.

צריך לדבר עם חברת החשמל שיורידו את השאלטר

מגיעים הימים שהבוקר אינו, נעלם בחשכת הלילה ונמוג אל תוך ערפילי הצהריים.
ובדקה ההיא בין לבין כשהוא מלא נוכחות ועוצמה, העולם עוד שקוע בתנומה

המשך מלל לא ברור וכו'

סימן שאכפת לי ממנו, יש לי כלפיו רצון שאינו בא לידי מימוש. חרון האף האלוקי הוא גילוי של הרצון.

ההפך מרצון הוא אדישות, כמו ביחס לנחש במדרש וברש"י על "ועפר תאכל".

להתרצות ולכעוס הם שני קצוות. אדם שכועס לא רוצה שום דבר- לא לדבר, לא להקשיב, לא לפעול וכו' (יותר דומה לאדישות- פסיביות מתוך פעילות נפשית פנימית של כעס)

לעומתו אדם מרוצה, רוצה ופועל ולא נותן לכעס לכבות אותו ולהפעיל אותו.

אני לא חושב שלכך היא התכוונה.

כיוון שהוא אלוקים, הוא רצה להיטיב טוב מוחלט, טוב שאין טוב ממנו. כיוון שהרבה יותר טוב לקבל שכר על עבודה שעשית מאשר לקבל מתנה, שהרי במתנה יש בושה מסוימת מצד המקבל, רצה הקב"ה לברוא עולם שבו תהיה מציאות של עבודה, שהשכר והעונש, הטוב והרע בו יהיו לפי אותה עבודה, כדי שבסופו של עולם, אחרי כל העליות והמורדות שלו, יגיע העולם למצב מושלם והקב"ה יוכל להעניק להם שכר של טוב אינסופי, ושהוא יינתן כשכר ולא כמתנה. ועיין עוד בדרך ה' לרמח"ל.

יש חכמות, חקירות, מחשבות ובלבולים. כאן זה אולי נובע מרצון לבירור או צורך אפילו, אבל ההופעה של זה מערערת ומבלבלת. לא צריך להיכנס לזה ככה, נק' המוצא היא העקרונית.

אתה פשוט מתייחס אל השרשור הזה בביטול.

ביטול מתוך השליליות שבו. לא כדאי לעסוק בזה מתוך מניע כזה.

לא ענתם על השאלה שלי כל כך. .
שורה תחטונה-למה אנחנו בעולם בכלל הרי כל מה שנעשה ה'יתברך יכול לעשות במקומנו-הוא לא זקוק לנו.
נקודה נוספת-גם מה שנעשה-מה שאנחנו עושים ה' יתברך עושה כלומר- הקבה פועל בתוכינו גם ככה אז למה צריךאותנו?מה השורש לקיום שלנו?

1) ה' לא צריך אותנו.
2) אבל
3) הוא רצה לרצות אותנו.

משל למה הדבר דומה?

ישראלוש - פרוזה וכתיבה חופשית

חופש...

לא תופס

מבחנים בעעע
מילואים מוי כיף

עם המון מרץץ.....

יואאו כבר בוקר!!

מקבלים כסף מכולם, איך לא...
ימח שימם אמן

באתי לכתוב גם משהו על זה שהם גונבים

זה ניראה יותר בכיוון של זיקוקים
איזה גועל.