חבל, חבילה שלמה ואין לה דורש
ובאלי להקיא אחרי שטעמתי אחת
adar
יום עבודה קצר שמתחיל. התחלנו.
ארצ'יבלד
:חסדי הים
ט'(כאילו, זה התוכן של הספר)




מישי' מאפושו'יש אחרים שעברו לידי.
בהתחשב בזה שהזמן שלוקח לי לקרוא ספר מהסוג הזה (שלא "מטלטל") עומד על כשלוש שעות של שבת בצהריים, אולי כדאי לעשות את זה יותר.
@אלף מחשבות ערכתי לבקשתך.
תשמעו סיפור מוזר מהשבת-
בסוף התפילה מישהו הודיע לכולם בשם הרב הראשי של העיר שאין עירוב השבת (זה יצר הרבה בעיות למי שהסוכה שלו בחוץ).
למחרת שמענו שבבתי כנסת אחרים, כולל איפה שהרב מתפלל, לא הודיעו כלום.
בסוף התברר שהרב רק הזכיר לכמה אנשים להוציא דברים שהם מוקצה מהחליפות/פראק שלהם,
ומישהו הבין מזה שאין עירוב..
(חוץ מזה שכתוב בהלכה שבמקרה שהעירוב נהרס מודיעים רק למי שאתה בטוח שיקפיד)
ארצ'יבלד
adar
חביב שזורםבהצלחה!
ברגועוְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּחֶדְוָה רַבָּה וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף - שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, "אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ", אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְכָל הַטּוֹב הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת בְּלִבֵּנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּה, וּבִפְרָט בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בַּשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, כָּרָאוּי לִשְׂמֹחַ בָּזֶה בֶּאֱמֶת. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם הַהַקָּפוֹת עִם הַסִּפְרֵי תוֹרָה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף, וְלֹא יִתְעָרַב זָר בְּשִׂמְחָתֵנוּ, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב לְבַלְבֵּל וּלְעַכֵּב חַס וְשָׁלוֹם שִׂמְחָתֵנוּ הָעֲצוּמָה בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וּבְהִתְקָרְבוּת גְדוֹל, בְּאַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית, וְנִזְכֶּה לְסַיֵּם אָז אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְהַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה לִשְׁמָהּ, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה.
(ליקוטי תפילות, תפלה צ"ג)

) רוצה ספק אחר. יש בארץ ספק שעושה את אותה עבודה בלי מגבלות של התקנת תוכנות?
לב טהור:)
בתאריך י"ח בתשרי תשע"ט 15:00

מבקש אמונה
😁לעבדך באמת!
חג שמח!!!
ע מ
פסידונית
ע מ
מצוין!!
חן,
מעפר אני באה
יטבתהאחרונהמכירים את הסרט של כאן המכולה על גבול??
אני רוצה לייצור דיון בכיתה י"ב על גבולות והלכה ומה שמתנגש.
כמה הסרט הזה מתאים? מבלבל מידי?
דווקא כאן, כי אני לא רוצה דעות של מורים;)
זה היה הניק שלי גם לפני השאלה, למי שתוהה....
יש גמרא בהקשר הזה שאני מנסה לפענח ולהבין כבר כמה זמן:
"תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ארץ ישראל דכתיב (דברים ח) כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (בבלי ברכות ה ע"א)
אם היה כתוב "עמל" במקום "יסורין" זה היה מסתדר לי, העמל יוצר קניין בנפש, אבל הדרישה פה היא יותר חזקה (יסורין זה בפרט העמל, אבל זה גם עוד מעבר לזה), ואני מנסה לחשוב למה ?
"ייסורים" אינם לשון "כאב" כמו שסבורים, אלא "לייסר" כעניין "ליישר" כלומר להטות את האדם לדרך טובה, זו למעשה אכיפה לצורכי מוסר (שוב שורש יס"ר מעניין יש"ר) ראה ספר השורשים לרד"ק ערך יס"ר
וזה מעניין "בחמה שפוכה אמלוך עליכם", ואין עניינו לעניין עמל כלל, שהוא ע"י כאב והוא נגרם רק בחטא שלכן החטא נקרא עמל, והייסורים נעשים בדרך כאב בגלל החטא, אבל הכאב הוא לא משהו מהותי בייסורים, וזה דרך התורה שייסורים אילו זכה האדם לא היה לו אלא עמל תורה ככתוב בגמרא, וזהו עמל ששכרו בצידו כלומר סמוך לו ועל כן הכאב מומתק ע"י השכר המיידי, מה שאין כן אחר החטא יש עמל לא רק בתורה, ועל זה נאמר עכשיו שהרע את מעשיו קיפח את פרנסתו, ומתפרנס בייסורים של צער בעמל מלאכה ששכרו איטי ואינו מגיע במהרה, ולעתיד לבוא שיתוקן החטא, אז חורש וזורע ומייד קוצר והכל מוכן לסעודה.
שייסורים לא בהכרח באים לידי מימוש בצורה של כאב \ צער \ סבל אבל קשה לי ממש לראות איך תוכל לטעון שהמשמעות של ייסורין בהקשר הזה לא כוללת גם מובן של כאב \ צער \ סבל ? פשוט שהגמרא מבינה את זה ככה.
ולגבי החלק השני "והייסורים נעשים בדרך כאב בגלל החטא" - זה לא כל כך פשוט וחלק מה שאתה אומר. למה ? למשל, עיין באותו עמוד בדברים "כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו בייסורין".
"מדכאו" הוא לשון "דך"=עני, (המילה "דיכאון" היא מילה מודרנית ואין ללמוד ממנה לעניין שפת התנ"ך וחז"ל) וזה בדיוק מה שאמרתי, עניות זה משהו טכני, זה תלוי איך אתה מסתכל על זה, וגם עני יכול לשמוח בחלקו, וכמו שהסברתי גם עמל תורה, וכמו כן עמל מלאכה לעתיד לבוא, יש בהם מידה של צער, אבל הצער מומתק ע"י השכר שסמוך ונראה לייסורים, ועל כן הכאב "לא חשיב", אין לו חשיבות של ממש, לא שאין כאב אלא שאין לו חשיבות של ממש, כמו מי שרעב שודאי יש לו חיסרון והכאב הוא כאב, אבל אם הוא יודע שיש לו ארוחה מוכנה ברגע שירצה אז הוא אינו דואג כלל ולא שת ליבו לרעב, וכמו מתוקה שנת העובד, שלא רק שאין זה מכביד עליו שיצטרך מנוחה ממשית, אלא אדרבה זה ממתיק לו את זה ביותר, ויותר מאשר אילו לא היה עובד, והכי נמי כאן בכל עניין הייסורין כמו שפירשתי.
מה שכתוב שם בגמרא על ייסורין של אהבה - זה בדיוק העניין - כל שאין בהם ביטול תורה, כל שאין בהם ביטול תפילה, כלומר אם זה לא מפריע לרוחניות אז הרוחניות ממתיקה לו את הייסורין ע"י שיודע את גודל השכר שמצפה לו שלפום צערא אגרא, ותורה שלמדתי באף היא עמדה לי, ולכן הביאו בגמרא מעשים באמוראים שחלו ושאלו אותם האמוראים חבריהם אם חביבין עליהן ייסורין ואמרו להם "לא הן ולא שכרן", כלומר הם חששו שיגרום החטא ויהיה בייסורין צד שאינן לגמרי ייסורין של אהבה ותיפגע הרוחניות בביטול תורה או ביטול תפילה, ועל כן "יהיב ליה ידיה ואוקמיה", להראות מעלתם שהקב"ה משתתף איתם ומשתף אותם בהחלטותיו אם לתת ייסורין או לא, ואינו נותן להם ייסורין אלא מדעתם וברצונם, לפי השערתם לגבי עצמם אם תיפגע מזה רוחניותם או לא. אבל ודאי הכירו במעלת ייסורין של אהבה שזה ייסורים ששכרם בצידם פירוש ששכרם סמוך ונראה להם כמו שפירשתי, שעל ידי זה הייסורין מומתקין ואינן מורגשין.
לבדוק אם הבנתי.
אז אתה טוען כשהגמרא אומרת "וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין" הכוונה בייסורין הוא מלכתחילה בעמל וטורח אלא שמחמת החטא בדיעבד העמל והטורח הזה יכול להתלבש בצורה של כאב \ צער \ סבל ?
ייסורין כוללים (הם לא רק אבל גם-) טורח או עמל, אבל עמל יכול להיות עמל תורה וכד' ששכרו בצירו, ולכן אכן ניתן להשתמש במילה "טורח" שמתאימה לזה, אכן בדיעבד בעקבות החטא זה יכול להתלבש בצורה של "כאב/צער/סבל" כלשונך
תגידו, ידוע למישהו פה מה אשכנזים עושים בליל הושענה רבה?

משיח נאו בפומ!אחרונה
מבקש אמונהאני לא מאמין שאנשים אוכלים סתם ככה כשר לפסח בלי שיכריחו אותם
ככה, להנאתם...
![]()
חבל שבפסח זה לא כשר (לאשכנזים) ואח"כ כבר לא מוכרים![]()
סביוןאפשר לסמוך על ההלכות שכתובות באתר "פניני הלכה"? (הרגע ראיתי את האתר הזה)
למה אני שואל,
כי יש לי בעיה שאני לא נרדם בסוכה בגלל חתולים, ואני לגמרי לבד מתחת לבניין ורעשים לפעמים קצת מבהילים אותי וכו'
ורציתי לבדוק אם אני פטור, ושם משמע שאני מצטער שפטור ...
אני רוצה להיות בטוח שזה נכון.
מבקש אמונהגם לך @שוקולד לבן
מבקש אמונהבכל אופן, אני מפתח תקווה.
ברגועהפתרון הוא מרפסת סוכה![]()
כי הקבלן שהשכנים הזמינו לבניין אמר שמרפסות זו חריגה לא חוקית ![]()
לא יודע למה,
אבל יש שתי חתולות מתחת לבניין, שאם הן יודעות שאני נמצא הן פשוט יבואו כדי להיות לידי
גם שאני חוסם את הכניסה הן יחפשו דרך להכנס.
נפש חיה.אחרונה
ברגועאָמַר [ר' נחמן]: יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אֹמֵר לְאֵיזֶה אָדָם וַעֲדַיִן אֵין עֹשִׂים פְּעֻלָּתָם, רַק שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים הַדְּבָרִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם אַחֵר וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ וְכוּ' - עַד שֶׁיִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְיָבֹאוּ לְאֵיזֶה אָדָם וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ בְּעֹמֶק גָּדוֹל - וְשָׁם יַעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וִיעוֹרְרוּ אוֹתוֹ וְכוּ'.
(שיחות הר"ן, ר"ח)
ארצ'יבלד
ארצ'יבלד
נראה אם תנחשו נכון
- נסיונות פעילים
ארצ'יבלד
אורה2x
ארצ'יבלדאחרונה
) לך כל הערב!!
נפש חיה.בתקווה שזה לא חולדה שזה קשה פי כמה.

ואין לנו לאן ללכת
האם למישהו יש עוד רעיון?
עברו כבר כמה שבועות- ואשתי כבר הרבה אחרי ההשתגעות...
לא מלכודות דבק- זה מאוד אכזרי
עכשיו...
אוי לי מיוצרי- אוי לי מיצרי...
מה עושים אתה??????
היא עדיין חיה- ומסתובבת בתוכה כארי בסוגר...
לא מסוגל להרוג אותה או משהו בדומה...
[היא בתוך מלכודת קפיץ כזאת...]
האם למישהו יש רעיון?
אולי מישהו מעוניין לאמץ אותה כחיית מחמד ;





adar
adar
לעבדך באמת!
ארצ'יבלד