פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 906)

שהקב״ה יתן לך כוח ושמחה

אמרו לי שאני חיונית (= שמחה ועושה דברים עם מרץ) בבית הספר
וזה כיף לדעת את זה

את צריכה מנוחה והתרעננות.

מקום נעים ונוח לשבת בו.
וסרטים טובים ונקיים לצפייה.

אהההמ הספה אצלנו בבית... אבל לא סביר שתבואי עד כאן בשביל זה.
ואני לא כל כך רואה סרטים אז אין לי מה להמליץ
אולי בסרטים ופופקורן?

בס"ד

אני עייפה ככ!!
שיהיו בריאים הילדים בגן הם היו ככ תוססים היום..!
הרגשתי שאני לא מצליחה להעביר כלום וכל דקה הייתי צריכה לעצור ולפקס אותם אלי.. ועוד זה יום של גשם אז אי אפשר לצאת החוצה והגן פיצי!
סיוט!!!😖😖

כשמישהו מרגיש שהוא לא אוהב את עצמו, זה בדר"כ רק ביקורת חיצונית על מעשים\תכונות\הרגלים שלו,

אבל אם הוא באמת ינסה להסתכל פנימה ולבחון את היחס שלו לעצמו, הוא יגלה אהבה שאינה תלויה בדבר.

אפשר להבחין בזה למשל בזה שכל אדם רוצה ופועל שיהיה לו טוב, למה שירצה להיטיב לעצמו אם הוא לא אוהב את עצמו?

 

האהבה העצמית מוטבעת באופן ככ מהותי בנפש, שר' שמעון שקאפ מסביר בהקדמתו ל'שערי יושר' שבעצם כל שאר האהבות אינן אלא הרחבה של האהבה העצמית, שהאדם רואה את כל משפחתו, אומתו, האנושות, כחלק מה'אני' שלו.

 

ובמישור המעשי, פשוט צריך להתבונן בכל הטוב שיש בו, ולדעת שהרע הוא חיצוני לו, והאדם נמדד בעיקר לפי הרצון והשאיפות של הנשמה, שהיא *עצמו* באמת.

 

"הלימוד שהאדם הוא יציר מורכב ברוחניותו, משתי נפשות, נפש טובה אלוהית ונפש רעה בהמית, הוא אחד מהיסודות היותר נכבדים להארת הדרך של ההבנה האנושית במהות הנפש, והשביל היותר סלול לדרך החיים המוסריים השלמים. האדם יוכל למצא קורת רוח תמידי על ידי זה, בין בשעת שלותו, בין בשעת יסוריו. כשהטובה מתרחבת, הרי הוא מקשר את רעיונו בהנפש האלהית, להרחיבה להרימה ולחזקה. וכשהמצוקה מתגברת לשמח במה שהיא מתיסרת ועל ידי זה מטהרת. מרגיל האדם בזה את עצמו להביט על מגרעותיו כעל דבר העומד מחוץ לעצמותו העיקרית, ובזה שופט הוא את עצמו בצדק. והשאיפה להפוך את הטבע של הנפש הבהמית לעילוי לטובה וזיכוך היא חטיבה של עבודה חשובה, שהאדם מרגיש תמיד בכל עומק הוייתו את נחיצותה, ובזה ימצא את עצמו תמיד עובד עבודה מועילה, צריכה לו ולעולם, בכל עבודות הקודש, שכולן עולות לזיכוך כל הנדרש לזכך." (אורות הקודש ג רלה)

 

בהצלחה!

כתבת דברים מאוד יפים ונכונים.. 

 

רוצה להבין משהו,  בפסקה הראשונה רשמת 

"כשמישהו מרגיש שהוא לא אוהב את עצמו, זה בדר"כ רק ביקורת חיצונית על מעשים\תכונות\הרגלים שלו,

אבל אם הוא באמת ינסה להסתכל פנימה ולבחון את היחס שלו לעצמו, הוא יגלה אהבה שאינה תלויה בדבר.

אפשר להבחין בזה למשל בזה שכל אדם רוצה ופועל שיהיה לו טוב, למה שירצה להיטיב לעצמו אם הוא לא אוהב את עצמו?"

 

אך מה עם מדובר בעיקר בביקורת עצמית, הלקאה עצמית לא פוסקת על דברים שעושים לא נכון, לא כמו שאני מצפה מעצמי, הן ברוחניות והן בגשמיות?

 

האדם פועל שיהיה לו טוב כי אולי הוא בכל זאת צריך למצוא דרך לחיות עם עצמו את החיים.. אז לפחות להנעים עד כמה שאפשר.. 

נכון, זה עניין של הסתכלות ומצב רוח.. אבל אשמח בכל זאת לתשובות אם יש לך.. 

תודה

אז בעצם הבעיה היא לא חוסר אהבה עצמית אלא הלקאה עצמית, שכמו שהסברתי הן דברים שונים.

אחד המניעים להלקאה עצמית, אם לא המניע העיקרי, הוא עצם המחשבה שזה דבר חיובי.  זה לא מתעורר מעצמו, אלא האדם מעורר את זה בתוכו במודע או שלא במודע.

אם את רואה שגם גורם לך יותר נזק מתועלת, את מפנימה שהדבר הזה לא רצוי בעיני הקב"ה ובעינייך, וזה ילך ויתמעט.

תנסי בכוחות שמתאימים לך להתגבר על החסרונות והפגמים שאת מזהה, ויותר מזה אין תביעה עלייך.

בהצלחה

איך זיהית את מקור הבעיה.. אתה ממש צודק.. 

 

עזרת לי מאוד, שוב תודה

 

שנפש זה דבר מאוד מסובך ואני לא בטוח שאני יכול לתת לך תשובה חד משמעית , כי זה מאוד אינדיבידואלי. אבל אני מניח שיש אנשים לפעמים שלא אוהבים את עצמם כי הם לא מספיק מעריכים את עצמם, כשאדם מעריך את עצמו והוא מכיר ביופי שנמצא בו ומבין שיש בו עוצמות אז טבעי שהוא גם יאהב את עצמו.
והערכה זה עניין של התבוננות , ואין אדם שאין בו שגורמים להערכה , רק צריך להתבונן (שזה לא יישמע דברים באוויר אני באמת מניח שזה הרבה עבודה לחפש נקודות טובות ולהתמקד בהם אבל אני חושב שזה שאפשרי ) יכול להיות שזה לא הסיבה שלך וזה סתם שטויות מה שאני אומר , אבל זה החיסרון בפורום.
חוץ מזה הרי את זה את !! יש פשוט משהו שאתה אוהב את עצמך כי זה אתה עם כל החסרונות וכל הפגמים.. (זה כמו שאומרים על הרים של ארץ ישראל שוואללה יש יותר יפים מהם אבל הם ההרים שלנו). תחשבי על זה..

תודה על התגובה..

ולגמרי מאמצת את הדוגמה עם ההרים.. זה יפה

ללמוד ליקוטי מוהר"ן רפ"ב.

אבל בכל אופן תודה על התגובה

דבר ראשון.
תחשבי על זה רגע-
יש הרבה אנשים ממש גרועים ולא מועילים בעולם! יש מחבלים ואנשים ממש זוועתיים!!!
את לא אחת מהם ב״ה. אז זה כבר פלוס!

דבר שני.
מה רע בך? מה יש לא לאהוב? לא צריך לעוף על עצמך אבל עצמך בהחלט סבבה מכל כיוון אם תשימי לב. את אדם ככל האנשים ומגיע לך אהבה וזה.

דבר שלישי.
את יהודיה עם נפש אלוקית!!! זה אחד ה-נדירים, אין הרבה כאלה בעולם. ואת בטח עושה מצוות ועוזרת לקב״ה, אז את אחלה בנאדם.

דבר רביעי.
בטח את מכירה את עצמך ויודעת על הרבה דברים שיש לאהוב בך.

בהצלחות לך!

אדם לא מרגיש "אהבה", כי זה הוא.

 

אבל בוודאי שיש בו. אם מישהו ינסה לפגוע בכבודך חלילה, את תתקוממי נגד זה.

 

אם את רעבה, תדאגי לאכול. 

 

תשמחי אם ידברו אלייך יפה. יתייחסו אלייך יפה.

 

 

אז גם לשני - ואהבת לרעך כמוך. גם בתורה מובא בהקשר כזה. זה לפני ענין של "רגש". המקבילה ל"מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה".

 

וכמובן, יש גם ענין באהבת ישראל מעבר לכך. להתבונן במעלתם, בטובם. להסתכל בעין טובה על אחרים. "מכ"ם" שלוכד את הטוב שבהם.

 

וגם על עצמך - על אף שביחס לעצמו האדם צריך גם "עין ביקורתית" במידה נכונה, לשים לב מה צריך להתקן ולשכלל - צריך גם לראות, בענוה, נקודות של טוב שיש בו, לשמוח בהן, להודות על זה לה', לדעת שגם לאחרים יש, ולהוסיף עוד טוב.

רק כשאת מכירה ביכולות הטובות שבך את יכולה גם להעריך אותן. ברגע שאת מעריכה נהיה לך טוב עם עצמך, ואז את אוהבת באופן כללי את מי שאת. את יותר שמחה. את יותר שלימה.
במצב כזה את יכולה יותר להיות כלי להכיל ולאהוב אחרים.

ר' נחמן אפילו אומר שבעת שמחה אמיתית, אדם יכול לאהוב את השונאים שלו. למה? ככה. כי טוב לו, אז כולם בעיניו טובים ואהובים.

לכן, ברגע שאדם שלם עם עצמו כי הוא מכיר ושמח במה שקיים בו, כמובן מתוך ענווה, יהיה לו יותר קל לנוכח הפוטנציאל החברותי שבו לאהוב ולהתחבר יותר לאנשים.

לא מתכוונת לענות בשמה של @הילושש , ויכול להיות שמה שכתבתי לא רלבנטי לגביה.
זו נקודה למחשבה שראוי לציין אותה בהקשר הזה, כי המסר הזה חשוב לכולנו.
לעבוד על עצמינו עם עצמינו.
וחשוב מאוד שזה יהיה רק בשמחה ובאופטימיות

כשאת מעריכה את עצמך ושלמה עם עצמך- אתה הרבה יותר שמחה, אוהבת את החיים, ואת כל (!) מי שסובב סביבך. 

 

הלוואי שנזכה.. 

תודה

כולנו עובדים על המידות.
תהי בטוחה דווקא שבעלך יעזור לך.
וכמובן שאנחנו צריכים לעבוד עם עצמינו לבד,
אבל אני חושבת באופן כללי, מדברייך שהספקתי כרגע לקרוא - שאהבה של אנשים מסביב זו לא אהבה של בן זוג.
יש רמות ורבדים לאהבה.
כמו שאת לא אוהבת אנשים מסביב ברמה שאת אוהבת את הורייך, כך האהבה שלך לבעלך בעז"ה תהיה שונה. היא תהיה אהבה מסוג אחר. את תרגישי את זה. יותר אינטימי. חיבור נפשי. אפשר לדמות את סוגי האהבות (לדוגמא אהבה שבין הורה לילד, לעומת אהבה של בני זוג) - לקוקה קולה לעומת ספרייט. שניהם מוגזים טעימים, אבל שונים.
מנסיון, לא טוב להתעמק בדברים.
כדאי לך להתחיל לשנות סוויצ' בראש, לחשוב טוב, כי באמת מחשבה טובה גורמת למציאות שלך להראות יותר טוב ואת גם מרגישה יותר טוב! תהי אופטימית! באמת.
פשוט תחיליטי ככה.
בכל יום להסתכל על הדברים שגרמו לך להרגיש טוב/להבין מהן הנקודות הטובות שבך, ככה זה יעזור לך לעבוד להעריך את עצמך, כי כמובן שיש לך סיבה

אכן צודקת.. 

תודה

יש לי הרבה מה לענות, אין לי כוחות לזה כרגע (או בכלל)..

[הרעיון בעיני הוא שלא כל אדם ללא הערכה עצמית לא אוהב את הסביבה, אבל ברוב המקרים אדם ללא אהבה כלפי הסביבה - בדכ לא שלם עם עצמו.]

חשוב לי לאהוב את עצמי. זה דבר ראשון. בחיי היומיום שלי זה מתבטא בצורה נוראית. חשוב לי לשנות את זה.

 

ולמה קישרתי את זה ל ואהבת..?! כי.. חשוב לי לדעת לאהוב את בעלי בע"ה. וחשוב לי לדעת לעשות את זה נכון.

אני מרגישה לפעמים שאני נמצאת סביב כל כך הרבה אנשים ואני תוהה אם אני אוהבת אותם, האם מה שאני מרגישה זו אהבה. וזה מביא אותי לשאלה איך אני אוהב את בעלי ואם בכלל.. אולי זו תהיה אופוריה בהתחלה.. ואפשר לקרוא ליחס טוב במיליון שמות.. אז מי אמר שזו באמת תהיה אהבה..? 

 

כל זה זה פועל יוצא מאיזה שידוך, שבעקבותיו הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת ולא מעריכה את עצמי, וזה היה כ"כ מורגש ששמעתי את זה מהבחור..

 

 

 

אבל הם בכוונה לא מפורסמים, שולח לך קישורים באישי.

רובם סגורים אבל

אי שם בדרכם לצמע

"בוגרי נסיופ"
תראו לי אחד שהיה בנסיופ והיום הוא בוגר.

(פרובוקציה קטנה לגלות כמה פה מכירים אותי)

ובתור אחד שיכול להעיד..

אמממ
אמממ
אממממ
אהה
טוב, לא נפרט את דעתי בנושא,
אבל..

אתה לא יודע כמה השתנתי (אם בכלל😎)

דעתך חשובה לנו!
מוקד פניות ציבור 28499
*משמש גם כמוקד השכרת שרוולים

אולי כן

ומוזמן לפרט אותה אצל אותו משתמש כנ''ל בתגובה לצועד.

מתבגרים, אבל מדי פעם חוזרים לאותם שטויות...
כמו להיזכר בדברים שעשינו בתיכון...

(זה רק היה ניסיון להפוך את זה לדיון ציני עוד יותר)

התחברתי דווקא.

ושאלה, יש מצב להחליף? בפלאפון, שהלחצן של התפריט יהיה בצד ימין וה'7' בצד שמאל?
@Admin

כשרואים את שם בפורום רשום למעלה ״פורומים״
כשגוללים למטה רשום למעלה את שם הפורום.

ושמתם לב מה אני עושה כשהשם של הפורום ארוך מדי?

אבל הר''ת מחרבים את הניב הערוצניקי נסיו''פ נוגה פרוכח וכו'
לא יודע אם זה אפשרי מבחינת תכנות אבל זה יהיה נחמד אם השם יהיה כמו שרגילים...

זה יוצר ר"ת מעניינים
כמו- חח, בה, בשעא,

החתימה שלך?

שתדעו לכם שווצאפ לקחו את ההשראה ידפרצוף ממני.

הר ברכה

 

במפגש האחרון זה היה מחדל רציני. זועזעתי.

זה לא כזה מגניב⁦⁩

(פעם שעברה שאמרתי למישו סבתאשך זה היה לאח שלי, וממש מעל הראש של סבתא שלו. אופס. שגם שלי במקרה. כילו, כי הוא אח שלי. יו נוו.)

 

זה סופר דופר דופר מגניב. זה אמאמא של המגניבים. זה כל כך כל כך מגניב.

הטרמ''חיזם משפריץ מההודעה הזו לכל הכיוונים!!!
שובו אל נסיופ!

/מתנשא רצח/

גאד. נפגעתי כל כך.

אני? טרמ"חיזם? אני??

כבר חצי שנה אני עומלת על איך להתנשא הכי טוב על חמשושי, ובסוף אתה בא וקורא לי טרמ"חית?

תתנצל.

 

 

 

פה זה נסיופ של הגדולים.

קבלי התנצלות רשמית מקרב הגרב.
אם פה זה של הגדולים אז מה את עושה פה???



(לא אני לא שמיניסט, כמו שחשבת פעם)

כי אני גדולה. כבר שביעיסטית.

 

()

אין עליך, תאמין לי..

 

מתפעל מההתמדה שלך.

שכולם מכירים
אז אם אכפת לך לא לגרום לאנשים ולך להיזכר באותה קללה כשאת אומרת את זה- נסי להשתמש בביטוי אחר.

"אמא של" זה יכול להיות גם ביטוי (נקי) של גודל למשל "האמא של ההשתדלות" כלומר השתדלות שהיא גדולה

גם אם זה ככה בכל האתר.

גם אני לא אהבתי את השינוי הזה.

עכשיו שזה אחיד אני מגלה שתכלס התרגלתי להיפוך.. אבל נחמד ממש שזה אחיד!

סופסוף משהו שיותר נוח לשמאליים.. תרגישו קצת מהתחושה שהכל פחות נוח לנו
{מבסוט מעצמו}

ואז הוא יוכל לקלוט מה שאני כותב לו על כלכלה.

יש'ך קשרים לדאוג לזה?

זה אומר שצריך להערך לשבת בבית..

ומתייג.

אשריך!

בס"ד

 

שתדעי שהתגעגעתי אליך מלאאא!!!

איזה כייף שאת שוב כאן!

 

את בכלל מגננת.... לא?;)

בס"ד

 

גם לומדת

גם יושבת על טונות עבודות

גם עושה סמינריון

גם מגננת

גם משלבת

גם בחפיפות

גם בהכנות לקראת עזיבה של 3 גנים

וגם בהכנות לניהול של הגן החדש..

 

 

עמוסים החיים שלי...

ב"ה!

ממש בהצלחה!!
לא ידעתי שאת הופכת למנהלת גן...👍

בס"ד

 

בקרוב ממש...

גן חנ"מ

 

תודה!

או שאמרת שקיבלת אותו ורק עכשיו מתחילה?
והיי לנהל גן חנ"מ זה אומר שסומכים עליך ממש במשרדים שם למעלה, אז טפיחה על השכם אחותי

בס"ד

 

ואני אתחיל שם עוד שבוע בעז"ה..

 

 

ואת יודעת- 

או שסומכים עלי

או שממש תקועים בלי אף אחת....

 

 

 

 

אממ גם נכון

סתם, פשוט, ממה הסטיגמה נובעת?
וכולנו כאן. אז לא נראלי שמישהו פה ישפוט אותך על זה שאתה פה.

ילדים, חנונים
תלוי..

איפה הבעיה??

אני כותבת כאן אחרי שראיתי כמה בנות מהפורומים כאן ואני יודעת שזה דיי אמיתי

וחוץ מזה באמת בעולם הרגיל קשה להיפתח ובוירטואלי יותר קל וצומי זה צורך בסיסי

שלך הייתי מבין, אבל אם אתה תחת כינוי אפחד לא יודע מי אתה..אז איפה פה הפאדיחה??

עברתי גירושין !!!

ואחרי שלעסו אותי בבית הדין עד לשד עצמותיי ומצצו לי את הדם מול כל העולם אין לי כבר שום צורך להתחבא גם לא בעולם הוירטואלי

הכי כייף להיות אמיתי

דבר שני לא אמרתי שזה רע , מי שאין לו בעיה לחשוף את השם שלו סבבה לגמרי זה זכותו , רק מי שמתפדח או משהו כזה(או שסתם לא רוצה לעשות אווטינג) ..בשביל זה יש כינוי.

גם כשלא יודעים מי אני

סתם סתם

מסכימה איתך בהחלט.

יש הרבה שלא יסכימו, מסוכן וכאלה.. אבל לא מאמינה בזה האמת.

ללא ברור העניין..

אתה רציני שלא נתקלת בזה עד עכשיו??
אנשים מתים מפחד אפילו לרמוז בקטנה בטעות שיסיקו ממשהו באיזה אות מתחיל השם שלהם...

יותר פוחד שמישהו שמכיר אותי יזהה אותי פה..מי שלא מכיר אותי מה אכפת לי ?! מה הוא יעשה עם המידע הזה ?! לא שאני אגלה את השם שלי מיוזמתי..אבל זה לא כזה מטריד אותי שיגלו..

ונכנסתי כאנונימית האמת נכון לא תמיד נעיםלהיות מוכרת ברור

ברוך הבא.

יום גשום ומבורך שיהיה.

בוקר {ר}טוב

לילה גשום במיוחד שנמשך גם עכשיו
מזל שאני לא עובדת היום

היה לי חסר.

סוער בחוץ...

ואני אמורה לצאת...

 

יום מבורך !!

(יום שישי הגיע והוא בא בדיוק בזמן )

בדרך הביתה

אני צריך שמש!!

היי תיכף שבת! תתעודד


ואיזה גשם נהדר! |כפיים|

אזכרה לסבתא
תודה לה' שלא ירד גשם.

מקווה שהיום עבר בסדר בסוף?

למה אתה כותב בשבת.?

כאילו כבר השעה 2:00

שאי אפשר לקרוא לזה שאתה ניצחת...


אבל
אם זה עושה לך טוב (וככה תעזוב אותנו בשקט)
אני מוכן להגיד כבר עכשיו -'ניצחת'
ואפילו להגיד מראש על הפעם הבאה....

היה לי תקופת מבחנים ואחרי זה קרה עוד כמה דברים אז הייתי עסוק

 

התכוונתי בלימוד אני עדיין יהודי {שמעת פעם על מבחן סיכה?}

כשיפסק הגשם

תעלי על איזה גג

ותכנרי שם.
או תחללי.

תראי את הנוף.
כמה אנחנו קטנים לידו.
אבל בסוף
אנחנו אלו שקובעים, משתדלים לפחות לקבוע אם הוא יראה יבש
או שיפרח עם המון שושנים.


התמונה השלמה יפה, אני בטוח. אפילו מקסימה.
רק צריך להסתכל עליה עם משקפיים נכונות.
אולי אפילו רק להוריד את המשקפיים.

את זה את, המשקפיים זה התוספת. ולא לכל אחד המשקפיים הישנות מתאימות.

נכון, אין את הלייזר, שיסדר הכל כאן ועכשיו.
ככה העולם שלנו בנוי.


פחחח יריתי יותר מדי
בהצלחה.

תודה!! בע"ה בסוף נצליח.

לו רק יכולתי
לפרוח
כנוצה על כנפה של ציפור
(הי! נזכרתי בשיר שחיפשנו!!
ואם המילים לא מדוייקות זה הכל בגלל כנרית. אנ לא מוכנה לקחת אחריות.)

יומקסים פילים אפריקנים!

אפילו כתבתי מקור איש חכם שם שם!

במיוחד עם המשפט הראשון.

 

יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל זה לא לפורום פתוח.

ממש אהבתי ובאמת חכם. הרגשתי שחסר שורה בסוף
"קשה אני! קרה, לי קרה טראללה"
מה את חושבת?

חרשבתי א ולי אבל לא יודע?

היה נחמד בסך הכל. העניין זה לא ה"דרום אדום" אלא הדברים שמסביב.

התכנון הוא להיות שם בלי הפסטיבל והדברים מסביב.. רק בשביל הפריחה והנוף.

מקום ליד העבודה, עבדתי שבוע, כל יום קניתי

בס"ד

 

אם היה לי כזה ליד הגן תאמין לי שכל יום הייתי מבקרת שם....!

 

אני מכירה רק שני מקומות שמוכרים צ'יפס כזה וכל פעם שאני עוברת שם אני קונה ואומרת שזה פשוט הטעם שלי מהילדות- ואז תמיד מצפרים אותי בשניים שלוש!

אני אכלתי בבאר שבע כמובן.

יודעת איפה אני גר?

בס"ד

 

מה זה קשור לשרשור?

 

בכל מקרה כשתגיעי עם המשלוח תתקשרי

בס"ד

 

אין אצלי משלוחים..

 

 

הסבתא המיצריה שלנו תמיד עשתה זאת!!😁

סחטיין!

אם יש שם רק דברי תורה נשמע לי בסדר.
עזר מציון והצלה נשמע לי גם בסדר.

*הכותב אינו רב והאחריות על הקורא בלבד

יד לאחים, עזר מציון, התרמות... יש כל שני וחמישי.

היתה תקופה שגרנו בבניין מעצבן שכל שניה דופקים בדלת, אז חלק מהמעשר המרנו למטבעות של 10 שקל, שמנו בקופסה והיינו נותנים לכל מי שדפק...

לאיזה מטרות אפשר לתת את מעשר הכספים

שאלה : האם אפשר לתרום את כספי מעשר הכספים לבניית בית כנסת? 
תשובה : יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים לצדקה לעניים, והטוב ביותר לעניים לומדי תורה, אבל אסור להפנותם לשאר צרכי מצווה, כמו בניית בית כנסת (מהרי"ל כמובא ברמ"א יו"ד רמט, א). ויש אומרים שמותר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה, כמו בניית בית כנסת או קניית ספרים לבית הכנסת (מהר"ם כמובא במהרש"ל וש"ך רמט, ג). ואם זה שהתחיל להפריש מעשר קיבל על עצמו ליתנו לעניים, לכל הדעות אסור לו לתת אותו לשאר צורכי מצווה. 
והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה.

 

 

כאן המקור: https://www.yeshiva.org.il/midrash/7238

את עונה שם לעצמך אז אין צורך לשחק אותה אלוקים ולענות בשמו

הצלחות לך.

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲזַי הַדֶּרֶך שֶׁמַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבֶאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת וְצָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד, וְלא הִתְחִיל כְּלָל לִכְנס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי רוֹאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָלֵא עֲדַיִן עֲבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַך שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד מְאד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל כִּי הוּא יִתְבָּרַך אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאד מְאד, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת כַּנַּ"ל וְכָל הַנַּ"ל עָבַר עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֵין מִסְתַּכֵּל וּפוֹנֶה אֲלֵיהֶם כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים וִיגֵעִים וְעוֹשִׂים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וַעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מְאד מְאד וְאִלּוּ לא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן מְאד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן וְלא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ וְהַכְּלָל אֲהוּבִי אָחִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאד וֶאֱחֹז עַצְמְך בְּכָל הַכּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶך וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאד מְאד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַך וְנִדְמֶה לְך, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל כָּך כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד מְאד וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַך הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד הָעַצְבוּת וְכוּ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ [בשיחות שבסוף הספר סיפורי מעשיות] וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עַצְבוּת הִיא סִטְרָא אָחָרָא (זהַר נחַ דַף עא) וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׂוֹנֵא אוֹתָהּ וְצָרִיך לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל אַף אִם יַעֲבר עָלָיו מָה וּזְכר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי תִּצְטָרֵך לָזֶה מְאד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כִּי צָרִיך עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבר בָּהֶם, קדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל אוֹ שֶׁאֲזַי כְּשֶׁהוּא סָמוּך אֵצֶל הַפֶּתַח אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹך הַפֶּתַח וּמַחֲמַת זֶה הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כֵן דֶּרֶך הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּך סָמוּך מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס אֲזַי הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאד מְאד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ. אָחִי, חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְך הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ"ל וְלא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִזְכּר זאת הֵיטֵב וְחַזֵּק עַצְמְך מְאד וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים תִּכְנס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְך מְאד וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְך בְּעֵת הַצּרֶך דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן, שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיך לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם מֵאָה שָׁנִים וּמִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְאַחַר כָּך בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין אוֹרְמַאטְיֶע [תותח] וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב. וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פו: ) וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

אפילו שאני לא יודעת ולא מבינה כלום?


הוא דואג לך. להכי טוב ונכון לך.
הרבה פעמים קשה לראות את זה...
כי באמת מה הקטע לעשות הכל קשה יותר?
התחושה שתיארת, מוכרת עד כאב.

לא בא לי לזרוק סתם קלישאות גם אם הן נכונות...

ולפעמים קשה ואז מותר וצריך לדעת לבכות.
שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'.
פעם כשהיה לי קשה זה לא בדיוק סטייל השירים שרצו לי בלופ בשעות קשות. עכשיו כן. זה הכי הכי.


יבוא יום ותהיי גאה בעצמך. ואולי תביני ואולי לא. אבל את תצליחי! בעזרתו יתברך ובהשתדלותך.

אוהבת אותך. באמת.
יהיה לך טוב! מדהימה שאת.


ואני האחרונה שחוקרת אנשים בכח על איך הם מרגישים ובלה בלה בלה. אבל תמיד מוכנה להקשיב לאיך שאנשים שאני אוהבת מרגישים ובלה בלה בלה... גם כשסתם "חופרים" לי במוח דברים לא ברורים בלי להסביר כלום.




וסתם, בסוגריים קטנות מרובעות כאלה למטה...

אני, כמו שאת מכירה אותי. עם כל התלונות שהתלוננתי כל החיים, היום לא מצטערת על שום דבר בחיים. הכל בנה אותי. (חוץ מנקודה מאד מאד ספציפית בתוך הכל שאני עדיין לא שלמה איתה וגם בה אני רואה דבר טוב)
אני עדיין חושבת שדברים יכלו להיות קלים יותר אם ואם ואם... אבל שמחה שהם כמו שהם.
בסוף הכל יסתדר את עוד תראי....



שה' ישמח אותך.

ותודה כולכם

לפעמים זה עובד גם הפוך. לפעמים אדם מנסה לרדת ולא נותנים לו. כל מאמציו לשווא כי נגזר מלמעלה שדברים לא יקרו.

 

אנחנו אף פעם לא יודעים מה הקב"ה רוצה מאיתנו.  אומרים שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו,

אבל לפעמים זה פשוט לא נכון.

הוא מוליך בדרך אחרת.

 

למה? אנחנו לא יודעים.

מה הוא רוצה? אנחנו לא יודעים

 

המקסימום שאני יכול לעשות זה להשתתף בכאב.

 

אני יכול רק להתפלל על כך שתמצאי את הכחות הדרושים, כי באמת לפעמים אנחנו צריכים כחות מיוחדים.

בהצלחה רבה, זכרי שכולנו פה רוצים לשמוע שהולך לך יותר טוב

קשה ומוכר

😥

למדנו במדרשיה מליקוטי מוהר"ן
יש לכל אדם נסיונות,ומחשבות ירודות.
יש נסיונות שאנחנו מצליחים ומתעלים ויש כאלה נסיונות שנופלים בהם!
ולמה ככה?
למה יש נסיונות שאנחנו אומרים זה מאת ה',מאת ה' ומעבירים הלאה ומצליחים לעמוד בהם.
ונסיונות אחרים שפתאום לא מצליח לנו לומר מאת ה' ולא ליפול ולהעביר הלאה את הנסיון?!
כי בורא עולם בשעת נסיון,לוקח לנו את *הדעת*!!!
בכדי שלא נבין שזה ממנו וכך נסבול.
הוא רוצה שנסבול גם מידי פעם כי לפעמיים אנחנו צריכים את הירידה הזו כשנתעלה מהנפילות נסתכל אחורה ונבין כמה חזקים היינו כשנפלנו והצלחנו לקום שוב לאמונה החזקה שלנו!

(בורא עולם מידי פעם מזיז אותנו מהאזור הנוח שלנו לראות איפה אנחנו עומדים והאם אנחנו חזקים בזה)

אז תהיי חזקה!!
לכל אחד יש נפילות וירידות..
אבל תזכרי שכל ירידה היא פוש ענק לעליייייייה 😁

ובכל זאת, 

יש לימוד לכל מצב שהאדם נמצא בו.
כשאנחנו נופלים, זה לא כי ה' פותח לנו פתחי חטא ותאוות.
הלימוד הוא- שזה (הנפילה) הטבע שלנו. לפי החסידות, זה הטבע הבהמי שבנו. ואותו עלינו לתקן.

ובתור התחלה להכיר את שפלותינו מתוך הנפילה. מתוך העובדה הזאת ממש- שקל לנו ליפול שזה טבעי לנו. להכיר שאנחנו בלי בורא עולם לא שווים כלום, תולעת אנכי ולא איש.
במצבים כאלה, של הסתר פנים. הקב"ה לא מחפש כוח וגבורה- אלא ענווה והתבטלות. הכרה במציאות הטבעית שבי. וממצבים כאלה יש את העליית מדרגה הכי רצינית..
אחח שנזכה.. שנזכה לעבוד ככה..
3>

וואי, כמה זמן לא הגבתי פה..

עבודה שלא נגמרת........ה' יעזור!

 נזכרתי שממך ההשראה לכינוי שלי!

 

אם תרצי שנפתח נמל תעופה.. תהיי בקשר

וואי לא ידעתי. איזו זכות!!

חח תדעי לך, שעמוק בפנים אני גם רחפת.. טוב נו לא כל כך עמוק. (עד כדי כך שזה יכול להיות אאוטינג בשבילי.. ממ.. )

החלטתי להשאיר את שאר האריזה למחר בתקווה שיהיה לי אור רוב הזמן (אמורה להיות הפסקת חשמל מהבוקר עד השעה שאנחנו אמורים לצאת) והילדים לא ישגעו אותי ויצאו דברים מהתיקים יותר מידי...

עכשיו גם אם הגיבו אי אפשר לערוך...

אגב אני ערה

וגם נהיה עיצוב חדש לאתר.

בפלאפון זה אותו דבר, מסתבר

אולי אני סתם מתבלבל.

לא הגיבומאי, התפריט למעלה.

איפה שהיה חץ חזרה לערוץ 7 ראשי.

אבל אני חושב שלפני החץ הזה - היה כמו עכשיו, שהתפריט בצד שמאל.

הגיבומאי כבודו במקומו מונח

שניה לפני שינה, אבל ממש שיעשעת אותי היום...

נרדמתי מקודם כמו בול עץ.

קשה לישון ככה.

צריך ממש לדאוג כדי לזכור להודות על כל רגע.

עצבים