פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 905)

אם אדם לא רוצה לשַנות ולעלות - למה ש"יסלח לעצמו"?..  נכון שיש סוג של תרבות היום, כאילו "הכל בסדר", אין עבירות, הכל מכילים. אבל זה לא אמיתי, ומוריד את ערך האדם.

אלא שאם אדם "יתן לעצמו על הראש" על כל דבר, באופן שלא מאפשר לו להתרומם, הוא רק ישקע יותר ח"ו. על כן, יש תשובה בעולם, יש אפשרות של עליה בהדרגה, יש סבלנות. 

אבל היסוד של הכל, הוא הרצון לעלות. אז זה ממש ביחד. בגלל שאדם יודע שהוא רוצה לעלות (כלומר, לשנות כשצריך. לא תמיד צריך), הוא גם עושה תשובה ו"סולח לעצמו" על תקלות שקרו לו בדרך, דווקא כי הוא באמת משתדל ועושה כמיטב יכולתו, ויודע ששלות הנפש תעזור לו להתקדמותו (שלות נפש - לא אדישות שלא מבחינה בין טוב לההיפך. לא אחטא-ואשוב כשיטה).

וגם לגבי הדבר השני. האידיאלים הגדולים, הם נותנים טעם גם  ליום יום (למה לקרוא לזה "הישרדות"?...). הם נותנים לנו ערך כללי בחיים, אנחנו שואפים אליהם. לפעמים אנחנו עושים דברים "גדולים" בשבילם, ולפעמים צעד אחרי צעד. כשאדם יודע את הערך שיש בחיים של אדם מישראל, אז יש לו מבט אחר על הדברים הקטנים. גם הם חלק ממה שבונה אותו, את האדם עם הנשמה הגדולה הזו, עם הטוב שבו והערכים שבו.

אז צריך מצד אחד באמת להקדיש זמנים להתבונן ב"אידיאלים הגדולים" במה אנחנו יכולים לתרום להם.

ומצד שני, להתבונן גם איך היום יום ופרטיו תורמים לנו, לקיומנו, ובלי לאבד את המגמות החשובות שיש לנו בחיים.

נמצאו הפרטים הקטנים תורמים לגודל - ונמצא הגודל מעניק ערך לפרטים הקטנים. זה ענין של הכוונה מראש.

"וכל מעשיך יהיו לשם שמיים"..

אני פשוט לא מנסה ליישב אותה, אני חי אותה עם ההגבלות וההכרחות.

(יש פסקה מאוד יפה של הרב איפה שהוא על המפגש בין המשולש האידיאלי של פיתגורס לסין העובדה שאין שום משולש אידיאלי במציאות, מנסים לגשר כמה שיותר, לפתור? לא נראלי אפשרי)

#עד_מתי_אקזיסטנציאליזם_יסתובבו_חופשי_בעולם?

אני לא טענתי שהרב מנסה לגשר, הוא טוען שהמציאות עצמה מקשרת בין האידיאל למה שקורה

א. אי אפשר להשתנות בלי לסלוח לעצמך

ב. זה תוך כדי... גם תלוי על מה את מדברת - אידיאל לאומי או פרטי...

א. סולח לא למרות אלא ע''י התיקון.

ב. משלב, מתוך הבנה שהשילוב עצמו הוא האידיאל השלם והאמיתי לא פחות מהאידיאלים הטהורים (יצא לי קוקניקי ).

אני סולח לעצמי כי אני יודע שאני לא באמת רע, (שאז הייתי פשוט מתייאש)

אלא טוב שלפעמים נופל

וזה מה שנותן לי את הכוח לנסות לשנות.

לגבי ב. אין לי זמן כרגע לכתוב 

א. אם נגיד יש לבנאדם ציפיות די גבוהות מעצמו והוא מאכזב אותו ומפשל בלי סוף. צריך למצוא את האיזון בין לקבל את זה שמה שהוא עשה או לא עשה זה בסדר ולא נורא, לבין לא לוותר על הרצון לממש את הציפיות. (מבחינתי זו סתירה, לא כ"כ רואה דרך ליישב את זה)

ב. אני מסתכלת סביבי ורואה שאנשים שעושים דברים משמעותיים (משמעותיים בעיניי, בלי להיכנס להגדרות) הם לרוב לא סופר מיוחדים בכשרון שלהם. הרבה פעמים החיים גלגלו אותם לזה. לעיתים רחוקות זה היה לגמרי ממוקד מטרה מתחילת הדרך. קל להיכנס לרוטינה של החיים (שהיא מהממת ומשמעותית! אני שמחה בשגרה שלי מאוד.) ולאבד את האידיאלים הגדולים שרצינו לעוף עליהם בפול גז.

לא מיישב את הסתירה - צעירים מעל עשרים

(את השאלה הראשונה לא הבנתי חחח)..

השאלה מה את מתכוונת כשאת אומרת "אידיאלים גדולים"  מבחינתי אישה שמגדלת ודואגת לילדים שלה ומגדלת אותם שיהיו אנשים יראי שמים זה הכי אידיאל גדול שיש   יכול להיות שזה נשמע קלישאה  אבל זה כבר משהו אחר.

אם את מתכוונת  לאידיאלים גדולים שזה להקים איזה ארגון נזקקים ולהיות  למען הציבור 24 7 (רק לדוגמא) וכו  אז  התשובה היא שזה מסוג האידיאלים שבאמת רוב בני האדם לא יזכו לעשות, כי  כדי לא לשקוע בהשרדות היום יומית אתה צריך להיות "משוגע לדבר" , או שיהיה לך איזה חוש צדק מאוד מפותח כדי באמת לצאת מהבועה שלך ולפעול במה שזה לא יהיה (או מישהו שהחיים הובילו אותו לשם אבל זה מאוד נדיר)בלי זה יהיה מאוד קשה לא שלשקוע ברוטינה של החיים .

את יכולה לראות שהרבה אנשים שעוסקים בדברים למען הציבור הרבה פעמים אלה אנשים שקרה להם משהו משהו מיוחד  כדי שהם יצאו לפעול בדבר שהם עושים. ( למשל אדם שהבן שלו שלו נהרג בתאונת דרכים והוא מחליט להגביר מודעות לנושא בעקבות המקרה שקרה לו )

אלה אנשים מיוחדים  שמוכנים להקריב  מחייהם הפרטיים למען הציבור ( והם משלמים מחיר).

אני מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים לעשות המון, אבל מה לעשות שהם צריכים לשרוד ולדאוג שיהיה לילדים שלהם מה לאכול.

ככה שבאמת יש סתירה וצריך להגיד את האמת החיים לא תמיד מאפשרים מה נעשה  , לא שזה לא אפשרי אבל אתה צריך להיות אדם עם הרבה מאוד אמביציה כ די להתרומם מהבעיות שלך ומהחיים שלך למשהו יותר גדול. ( לאו דווקא חסד ועשייה  למען הכלל)

בס"ד

את תורה רפ"ב "נקודות טובות".

וגם את התורות על עניין ההתחזקות וההתחדשות והעקשנות בכל פעם מחדש.

לא יודע אם אצליח לעזור , אבל גם אני חשבתי על זה כמה פעמים.

קודם, כל כמו כל דבר תפילה על זה:

רבש"ע תעזור לי מצד אחד למצוא בעצמי נקודות טובות ומצד שני לרצות להתקדם ולהשתפר מבלי שזה יפגע בזה(משתמש בלשון קיצור)... שמצד אחד אמשיך לרצות ולהתקדם בעוצמה הנכונה ביותר עבורי ומצד שני שאדע לא להתייאש ולהסתכל על הדברים מתוך שמחה כפי שאתה חפץ ממני. זכני למצוא את האיזון הנכון עבורי וכו'.... זכני להבין את האיזון הנכון והמדויק בדבר.

(ממליץ לך לחפש את הנושאים נקודות טובות, התחזקות/התחדשות/עקשנות בליקוטי תפילות לפי נושאים - בע"ה חושב שזה יתן לך הבנה ותובנות על השאלה ששאלת)

דבר שני, ואני לא בטוח אם זה נכון לייעץ דבר כזה (את יודעת אם זה יקדם אותך או יאט אותך לעומת המצב הנוכחי ואם זה מתאים לך באמת), ייתכן שאולי עדיף לך במהלך היום פחות "לכעוס" ולהקפיד על עצמך ולהרגיש ממש רע, ובמקום זה לייחד זמן מסוים כל יום , בשקט וברוגע ובמקום נעים, לחשוב על היום שחלף , על הדורש תיקון,אך גם לשמוח על מה שהצלחת לעשות , וכך לחשוב על הדברים לעומק, לחשוב גם על השבוע /חודש/חודשים שחלפו ביחס לרצון ולניסיון שלך לקיים את האידאל ולהרבות להתפלל ולבקש על העתיד יחד עם יישוב דעת על הדברים. כך בע"ה מצד אחד תרגישי פחות צער במהלך היום יום ומצד שני התפילה והבירור הפנימי שתעשי בזמן המיוחד שתקדישי לכך יקדמו אותך להשגת האידאל. ("התבודדות")

חבר אמר לי דבר יפה, שככל שלאדם יש יותר "דעת" כלומר למד יותר תורה, כך בע"ה ייתכן שידע נכון יותר וגם איך לפעול בחיים. כמו לדוגמה בעניין שכתבת.

את מקפידה על לימוד תורה שיחייה אותך בתוך השיגרה? 

בגדול רעיון הדברים שכתבתי מובאים בספרים בשדי יער/ בגן האמונה של הרב שלום ארוש.אם את פחות מתחברת לסגנון תוכלי ללמוד גם ממקורות אחרים.

ודבר נוסף, תנסי לדמיין רגע כאילו חברה שלך פונה אלייך ונמצאת בדיוק במצב שלך ומבקשת עצה. מה היית עונה לך? איך לדעתך נכון לה למצוא ולשמור את האיזון העדין שבין כך לכך?

בע"ה מקווה שעזרתי במשהו.

גם אני חושב שהעיקר הוא הטוב והחיבור, וכך אומרת האמונה - שה' ברא את הכל לצורך הטוב, ואם יש דבר שאינו מושלם הוא נועד בעצם רק לשרת את הטוב המושלם, והקב"ה שם אותנו בעולם לא מושלם כדי שנהפוך אותו ליותר טוב, ונלך בדרך ה' כראוי.

בטח לא כשרוצים לומר את ההפך

בלי להכיר את המעורבים ואת הקושי.

@טרול מזיק

מגניב ממש, סחטיין, איך נהיים מעצב בגדים?

יש לי המון משוב למעצבים בארץ חחח

היה פעם מישהו שאמר שהם ראו בכלים מדעיים שהמוח לא נותן את הפקודות

אלא משהו נותן הוראה למוח לפני שהמוח נותן הוראה לגוף לבצע פעולות 

מכיר את הגמרא הזו אבל לגבי השני ..

מח אני מבין, לב גם אבל ..לשון? למה?

משהו שעלה לי בדרך אגב דוד בן ישי בגימטריא לשון 

ומה שכתבת בכותרת מתחיל בעצם עם דוד המלך הני חמשה ברכי נפשי ...וגו'

מגניב , השאלה למה לשון? אני יכול להבין את זה בגלל שכל הטעם של האוכל אולי מורגש גם שם?

עלה לי עוד משהו אבל אולי זה ישמע ממש ממש רע..והמבין יבין 

הרי זה מה שכתוב בבריאת האדם

"לרוח ממללא"

מתוך 9 לפחות..

ספר טוב, אוכל בריא וטעים במיוחד (שוקולדים?) כוס מיוחדת לשתיה בהנקה...משהו לנשמה- דיסק עם קצב טוב!

ואני אוהבת שזה קטע קצר ולעניין! תודה!