פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 912)

סתם, המרצים משעממים אז אני קרובה לשינוי מצב צבירה

יגידו שאני ער

ברוקרטייה של בתי חולים זה איכסה פיכסה! הלכו לי הרגליים!

[אצלי קשה הפוך, שאני מנסה בכל הכח להיות לבד וגם כשאני אנשים להסתיר את הרגשת המועקה והכבדות, והרבה אנשים מסביבי שמים לב לזה ורוצים לדבר אתי על זה, ואין לי כח לדבר איתם.

מה שכן, שאפילו אדם מתבודד וסגור כמוני, אפשר לשמח אותי עם פתרונות יצירתיים.
נגיד, אמא שלי בקושי דיברה אתי ישירות על הבעיה, אלא הזמינה אותי להיות עם אחותי והאחיין החמוד שלי, ולעשות קניות בלתי מוגבלות על חשבון ההורים שלי, וככה מלאתי את הבית שלי בדברים טובים ומשמחים.]

נשמע שקשה לך ממש

קשה להיות מוקפת אנשים ולהרגיש כל כך בודדה...

מנסה לחשוב,

אולי יש מישהי קרובה שאת יכולה דוגרי לומר לה שאת צריכה אותה? מישהי לדבר איתה?

אולי את חושבת שזה שקוף, אבל סביבך לאנשים זה לא נראה כך וכדאי שתדברי מפורש ולא תחכי שיבינו כבר לבד?

 

מגיע לך לפנק את עצמך אם אף אחד אחר לא עושה את זה, תקני לך משהו טעים שאת אוהבת, שימי שיר טוב, אמבטיה חמה... תתפנקי לך, מגיע לך!

 

ממליצה לך לדבר עם ה' במילים שלך ולספר לו על המצב רוח הנאכס הזה, לבקש ממנו שיתן לך הרגשה שהוא איתך, לבקש שישלח לך שליחים טובים להיות איתך בקושי הזה, לבקש שהמצב הזה ישתנה לטובה ומהר ושתלמדי את שהיית צריכה ללמוד, שתצאי מחושלת וחזקה יותר ורגישה לאחרים...

 

מאחלת לך שכבר יבוא מהר האחד שלך שיבין אותך וירגיש אותך תמיד בלי מילים...

 

 

אני באמת אנסה לדבר עם מישהי, ומתפללת שה' ישים לה בפה את המילים הנכונות לומר לי.

תודה רבה לך, כיף היה לפתוח את האתר ולראות תגובה סימפטית ומכילה כמו שלך.

מעניין שהביאו את זה ללא הקדמה...
אבל כתוב פה כמה אדם אחד עושה שעשועים... עד כמה ה' "צריך" אותו...
מחזק!!

תודה!!

נכון שלא מביאים פה את כל התורה,
כדי לא להכביד.. "תפסת מרובה.."
אתה יכול אבל לחפש בגוגל משיבת נפש אות לג לראות הכל.

זה מעולה.. אני לא שוחט על הדם זבח...
וואחד זבח אני שוחט

הנה התורה בשלמותה:

'כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לָשׁוּב. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַזְרִיחַ לוֹ מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כִּי: "כָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַזְרִיחַ לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ עֹמֶק הַחַשְׁכוּת שֶׁלּוֹ וּנְפִילָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, אַךְ הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הָאוֹר הַזֶּה כִּי לְפִי עֹצֶם שְׁבִירָתוֹ לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים הַכֹּל הוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁלִּפְעָמִים מִתְעוֹרֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה עַל אֵיזֶה זְמַן וְאַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה וְכֵן מִזְדַּמֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִקֵּן עֲדַיִן אֶת כֵּלָיו שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל הַהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי וְזֶה בִּפְרָט.

אַךְ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינָה זוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַגְּאֻלּוֹת וְחָזְרוּ וְגָלוּ וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן: "יְמִין הַשֵּׁם רוֹמֵמָה" וּלְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מִכָּל בְּחִינַת גְּאֻלָּה וּמִכָּל פַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר וְחָזְרוּ וְקִלְקְלוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאֲרוּ רְשִׁימוֹת הַרְבֵּה מֵהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד שֶׁבְּהַכֹּחַ הַזֶּה אָנוּ חַיִּים בַּגָּלוּת וְיֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַבֵּל אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ הוּא בְּכָל זְמַן וּבְכָל אָדָם בִּפְרָט שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁמַּתְחִיל פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנוֹפֵל מִזֶּה בְּכָל פַּעַם אֲפִלּוּ אִם הַנְּפִילָה גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבֵרוֹת מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל מַה שֶּׁהִתְחִיל אֵיזֶה הַתְחָלָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הַנְּפִילָה נִתְקַלְקֵל הַכֹּל אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר רְשִׁימָה טוֹבָה מִכָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּמִכָּל הַתְחָלָה וְהַתְחָלָה. וְאֵלּוּ הָרְשִׁימוֹת הֵם תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהֵם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים מְאֹד אֶל בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהָקִים.

כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם וּצְרִיכִין לְהָקִים בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּנְיָן שָׁלֵם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, וּצְרִיכִין לֶאֱסֹף כָּל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּלְקַבְּצָם יַחַד בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית וְלֹא יִשָּׁאֵר שׁוּם נִיצוֹץ וּנְשָׁמָה נִדָּח בַּחוּץ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּרַחֲמָיו לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְבִנְיָן זֶה כֵּלִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר וּצְרִיכִין לָזֶה כְּלֵי אֻמָּנוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. עַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה עַכְשָׁו אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּשְׁאָר מִצְווֹת - הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא נִצְרָךְ מְאֹד לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּלְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת.

וְעַל כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אוֹ עָסַק כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יָמִים אוֹ שָׁנִים וְנָפַל אַחַר־כָּךְ, אֲפִלּוּ אִם נְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ אִם חָזַר וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְחָזַר וְנָפַל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן תֵּדַע וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר וְלֹא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, 'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד', כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי תֵּכֶף חוֹטֵף אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַכְנִיס אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁמַּכְנִיס, לְצֹרֶךְ הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת לְהַכְנִיס לְשָׁם כָּל הַנִּדָּחִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ.

כִּי כְּשֶׁמְּקָרֵב הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה אֲפִלּוּ רַק בִּבְחִינַת שְׁכֵנוּת כְּמוֹ שָׁכֵן שֶׁדָּר אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת רַק לְפִי שָׁעָה אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסְפִים הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי עָצוּם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְנַעֲשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה בְּלִי שִׁעוּר אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁיּוֹצֵא אַחַר־כָּךְ מִבֵּית הַבַּעַל הַבַּיִת וְנִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, לְמָשָׁל כְּשֶׁיֵּשׁ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים אֲפִלּוּ אִם כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יְכוֹלִין לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בָּרְכוּ אוֹ קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁבָּא אֶצְלָם אָדָם אֶחָד אֲפִלּוּ פָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים מִן הַשּׁוּק מְצָרְפִין אוֹתוֹ לְמִנְיַן עֲשָׂרָה וְנִגְמָר עַל יָדוֹ אֲמִירַת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אַף־עַל־פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד חָלַף הָלַךְ לוֹ וְחָזַר אֶל הַשּׁוּק, אַף־עַל־פִּי־כֵן כַּמָּה שַׁעֲשׁוּעִים גָּרַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָּל הַקְּדֻשָּׁה נִגְמַר עַל יָדוֹ. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הָיוּ שָׁם כַּמָּה מִנְיָנִים בִּלְעָדוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֲלֵיהֶם עוֹד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי בְּרֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת אֶל קִבּוּץ גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בְּיוֹתֵר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא בְּעָלְמָא בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֹאת הָעֻבְדָּא אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם וּכְבָר נִצְטָרְפָה אֶל הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא וְגָרְמָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְרַבּוּ כַּמָּה אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בָּתִּים עַל יָדָהּ. וְאִם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כָּל פַּעַם כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים שֶׁגָּרַם בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל הַתְחָלָה וְכֻלָּם יִתְקַבְּצוּ לְעֶזְרָתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת "וְ'אִם רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר - אַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּא מְאֹד", וַאֲזַי יִרְאֶה מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי כָּל עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נֶאֱבָד לְעוֹלָם וְכַנַּ"ל. (הִלְכוֹת תְּפִלַּת עַרְבִית הֲלָכָה ד' אוֹת ל"ד):

אין לה אינטרנט כרגע
היא מוסרת דש וסליחה לכולם.

ומאחר ויש לך את הטלפון שלי, אני אהיה על ההגה עוד מעט ואז דברי חופשי.

וואי תודה ממש!

טדדדם....

 

מתח...

 

תופים...

 

 

 

 

 

את!!!!!!!!!!!

 

 

כן כן, אירוע מרגש...

חבר'ה לא להדחף לחתימות

אבל איך עשית תופים?? זה לא בקיצורים
(תופים) (מתופף) (גשם גשם מטפטף)

ותודה על הקישור

@דור=)
או זה
@דור =(

טוב👏

כשאין, מסתדרים עם מה שיש.

יעבוד במידה כזאת או אחרת

בס"ד

 

 

שיהיה מלא בבשורות טובות וישועות!

 

 

כי לאו דווקא
לפעמים שמחה מגיעה אחרי עבודה קשה ומאומצת
לפעמים שמחה מגיעה סתם ככה בפרץ של מצברוח טוב
לפעמים שמחה מגיעה מהתרגשות

להיות ספונטאני מביא שחרור. לא תמיד שמחה.

לא בהכרח..

שמחה היא לא מתנה או דבר שמגיע.
שמחה זה מצב שמכניסים וקובעים את עצמינו בו, פרי של הכרעה ומאבק.

אם שמחה מגיעה מספונטניות זה רק אומר שהיא תמיד הייתה שם ולא נתנו לה להכנס. ואז אשרי האדם שרק צריך לפתוח לה דלת והיא מחכה לו

כשאתם אתם.. כשאתם נטו חויים את החוויה, אז אתם ספונטנים ואתם אותנטים, ואתם באים לידי ביטוי ברמה הכי גבוהה = וזה מה שמביא לידי שמחה - שאתם אתם..

בס"ד

זוכרת שלקח לי כמה חודשים טובים לזכור רק את כל התמרורים וההוראות וכמה שלמדתי קשה והרבה, לצערי לא הספיק לי לעבור את התיאוריה שאז הייתה לי בחינם בכיתה י"א באולפנא שבה למדנו רק 10 בנות בכיתה ורק אחת הצליחה לעבור אותו. כי היה מבחן קשה מאוד שהתרכז בשאלותיו דווקא על שמן ומנוע ועוד שאלות שבנות פחות מבינות...או זוכרות..

 

והדרך המומלצת ללמוד זה לשנן שוב ושוב ושוב לדעתי ולא לעצור עד שתדע בעל פה הכל כמה שניתן מהחומר שצריך.

 

מאחלת בהצלחה למי שצריך בע"ה!

בס"ד לא אמרו לנו משהו על זה, וכיום זה כבר עיניין של כסף שאין לי לצערי בשביל ללמוד זאת מההתחלה ולגשת למיבחן שוב(והפעם על חשבוני)..

חינמית.. פשוט לעשות שאלות.. ככה זוכרים הכי טוב..
האפליקציה הייתה לי על הפלאפון כמה חודשים וכל פעם כשהייתי מחכה לאוטובוס או משו כזה הייתי נכנסת עונה על כמה שאלות. .. אח"כ התחלתי לעשות מבחנים באפליקציה וכשכמות הטעויות למבחן עמדה על בין 0-2 ניגשתי לתיאוריה.

אז לא עברתי 3 פעמים
לא יודעת מה חשבתי לעצמי

(כן למדתי קצת אבל לא חרשתי)

בסוף פשוט קראתי את כל האתר ההוא של התיאוריה ועברתי

ומים מינרלים זה טוב

והתחשק לי לומר לך שאין שום מקרה. הכל מכוון מלמעלה

 

שטויות.

אם הייתם מאמינים באמת שאין מקרה הייתם רואים את בורא עולם בכל דבר.

ואני מתכוון בהכל, אבל אתם לא.

מה אתם בעצם מאמינים? שמה? שבורא עולם מזווג זיווגים וזהו?

 

לזה אתם כן מאמינים .

 

אבל חלילה לחשוב שבורא עולם לא הביא לכם את השכן מלמטה שיזרוק לכם מילה.

או את השמות שלכם עצמכם . אתם חושבים שההורים שלכם נתנו לכם אותם, אתם חושבים שהכל מקרה. שכל השכנים שלכם כל השמות שלהם זה במקרה. זה לא. הכל קשור אליכם איכשהו ובגלל זה אתם שם . באותו מקום . ולא במקום אחר. עצם זה שהרמתם עכשיו גבה כשכתבתי על השכנים זה מראה שאתם לא באמת מאמינים שבורא עולם עושה הכל אז מבחינתי זו צביעות. אתם לא מאמינים שבורא עולם עושה הכל את כל המאורעות שלכם בחיים . תודו בזה.

 

אתם חושבים שאתם מציאות שפועלת ומחליטה דברים 

יושב בשמיים ישחק

למה נדמה לי שאתה אומר אותו דבר כמוני?
כשאמרתי שאין מקרה והכל מאת ד' התכוונתי שכל מה שקורה לנו מכוון מלמעלה. להכל יש מחשבה של הקב"ה. ולכן אין מקרים(דברים שקורים בטעות). אז כן. הוא שלח את השכן מלמעלה לזרוק לי מילים. הוא נתן להורים שלי את הכוח לקרוא לי בשם שלי. הוא מתכנן לי מה אומר ומה אעשה...
הטעות היא אצלך. לא אצלי

 

רק שאני לא בטוח שכולם רואים את זה בצורה עומקית כל כך 

הם מאמינים שבורא עולם מסובב סיבות,אבל לא בצורה עמוקה כמו אפילו עד להחלטות שלנו עצמנו 

לאן נלך מה נדבר ואיך נעשה. זה לא כולם מעכלים

לשון הרע על ציבור זה חמור!
תדבר בעובדות...

 

כל אחד מאמין בדרגה אחרת

ומה שאני אומר שצריך להגיע לתובנה הזו שהכל עד לפרטים שנדמה לנו שהם שוליים זה הכל 

במחשבה של בורא עולם, בשליטה מוחלטת

בוודאות...
לא לכולם קל לחשוב כמוך

לכי תאמיני לשמועות

בס"ד

 

ותודה למענה המהיר שלך לצערי אין לי תבלין כזה כרגע בבית וחבל לי על הכסף אם זה לא באמת עוזר.

אבל בכללי קרח או כל דבר קר

בס"ד

תודה רבה למענה המועיל בע"ה

 

משהו יעיל יוצא מהלימודים שלי כנראה

בס"דאין עלייך ותודה!

תעבור לאורך רחוב רבי עקיבא,כל חנות שניה מטפחות/כובעים.

בהצלחה👍

 

וגם מתפדח להכנס לחנות נשים ..

בקטנה..
כנס תגיד להן מה הסגנון שאתה מחפש,או צילום של זה וישר ישלפו לך..

אם הן לא מתפדחות (ותאמין לי..הן לא) גם אתה לא צריך להתפדח.
אתה לא הגבר הראשון וגם לא האחרון שנכנס לשם.

 

האמת שהתחלתי לחפש כאן בפייס עם כל מיני מטפחות ו...נסיון נואש להזמין משהו בלי מאמץ

עומד שעות בטופטן ונראה שאין לו מושג מאיפה להתחיל.
נראלי הוא מה זה התפדח כשהצעתי לו עזרה ולא בתור מוכרת...

מעניין במה אישתו זכתה בסוף

יש מבחר גדול ודברים יפים בקמיליון ברחוב ההסתדרות (זו לא חנות של כיסויי ראש בלעדית - זו חנות בגדים).