בס"ד

לתאר את התיסכול והקשיים שאני נאלצת לחוות בגלל המצב והקושי בו נמצאת.

מנסה אתה יודע.. לשרוד את היום יום... כשאני יודעת שבחיים לא אזכה כניראה כבר להגיע לסכומים הענקיים שהשרים מקבלים לחודש.... ולא מצפה כבר לזכות לקבל.. רק רוצה לחיות בכבוד בשכר מינימום בלי שהקצבה שאני זכאית לה בזכות ולא בחסד- בלי שתפגע. כל חיי שילמתי ביטוח לאומי.. ואיפה הוא כשצריך...

למזלם אני בעלת אמונה שלא מתייאשת... יש כאלה שבמקומי עושים כבר מעשים קיצוניים שלא נדע מהם...

כשאין ממה לחיות ושלא נדבר על לחסוך לעתיד הוורוד... לכל רגע ודבר שלא יקרה שלא לדבר על החלום שלי לבית משלי וחיים נורמאליים....גם אם איאלץ להשאר גרושה כל חיי בלי ילדים, לפחות שתיהיה לי קורת גג יציבה גם בעתיד .. שהרי לא חיים לנצח ואימי לא תיהיה איתי תמיד... לגונן עליי.. אדם צריך תמיד לצפות למחר... אבל ככה איך ניתן??  שה' יעזור..."ולא תתנו לידי מתנות בשר ודם" נאמר ועדיין אינני במצב הזה  ב"ה, אבל חוששת מהלא נודע...

בס"ד

אם היה לי איך שהוא כסף כלשהו מהצד מיותר לא הייתי צריכה תטובות שלהם גם... אבל לצערי אין לי.

לא לכולם יש...אפשרויות אחרות..

בס"ד

לי לצערי זה לא כך לכן כותבת זאת אין לי בדיוק בריירה אחרת. מבינה?

בס"ד

כסף יש כמעט להכל... רק לנכים אין.

ולצערי אני גם סובלת מזה פעמיים, כי יש גם לא מעט שמאשימים אותנו בגזל הכסף כביכול לנכים למרות שאני שייכת אליהם, כי אני גרה בהתנחלות בשומרון(גינות שומרון שבקרני שומרון רבתי) וטוענים עלינו שאנו מקבלים כספים מיותרים במקום לתת אותם לנכים.

מה אגיד לך... זוועה ואין מילים אחרות פשוט!

שתחשוב מה זה 45 אלף לחודש!!!

לי מספיק לקבל בקושי שכר מינימום ... לפחות... ולשרים 40 אלף לא מספיק!!!

ממש חרפה!

ותאמין לי שיש כסף למדינה למשל ממפעל הפיס, מה יקרה אם יפרקו אותו, ואת הכסף שבו של ההגרלות המיותרות שמגיעות לרוב למי שלא צריך, שייתנו לאוכלוסיות החלשות בחברה- הנכים, הקשישים, ניצולי השואה ועוד? אבל מי יעשה זאת... מעדיפים שנסבול...

מנהל סיכוי שווה. דברי איתו

לא כותב כאן, אבל אני חושב שחשוב להבין את הענין. 

חברי כנסת ושרים יש בסה"כ 120. השכר הכולל השנתי שלהם בסה"כ הוא פרומיל מתקציב המדינה ולא ישנה את רמת המסים לכאן או לכן או את ההוצאות על דברים אחרים כמעט בכלום. 

התוספת הזאת לא תעלה למדינה אפילו מליון שקלים והסיבה לה היא הגיונית בסה"כ - שכר הפקידים במשרדים של השרים גבוה יותר משכר השרים ואפילו שכר הח"כים גבוה יותר משכר השרים - אז יש הצדקה להשוואת שכר השרים לשכר הח"כים כיוון שהם עובדים קשה יותר ויש להם אחריות רבה יותר. 

האם אפשר להפחית את השכר במגזר הציבורי? האם זה ראוי? אלו שאלות טובות. לדעתי האישית אפשר ורצוי, אבל שוב, זה לא הנושא של ההעלאה האחרונה וגם אם ניתן להפחית את המשכורות במגזר הציבורי, זו תהיה הפחתה קטנה -אחרת, אף אחד לא יהיה מוכן לעבוד שם ומי שכן, כנראה שיהיה עובד גרוע. 

נכים, לצערנו, יש הרבה. להוסיף לכל הנכים 1000 שקלים לקצבה, זה כבר מליארדים של שקלים. 

מעבר לזה, ככל שקצבאות הנכות עולות והתנאים כדי לקבל אותן יורדים, יש עליה מאוד גדולה בכמות הנכים... 

עד כאן הצד הטכני של הענין. 

בהיבט המוסרי - הכסף לקצבאות מגיע בסופו של דבר מכספי משלם המסים. המסים בארץ מאוד מאוד מאוד גבוהים. 

זה לא יהיה הוגן לשלוח את היד עמוק יותר לכיסים של אנשים אחרים כדי להעלות את הקצבאות. 

מי שרוצה לתת יותר לנכים, יכול לתרום, לתת כספי מעשר או להתנדב - אבל המסים בארץ מטורפים (באופן אישי, אני מאוד אוהב את הארץ ורוצה להישאר כאן ורואה ערך ביישוב הארץ, אבל בכל חודש מחדש, כשאני מסתכל על ההפרש בין הברוטו לנטו שלי, אני שוקל לנצל את האזרחות הזרה שלי ולעבור לפחות לכמה שנים למקום אחר). 

אם את חושבת שאפשר למסות את האזרחים יותר והכל יהיה בסדר, אז סביר להניח שזו טעות והאנשים שמממנים כרגע את מה שהנכים מקבלים עכשיו, פשוט לא יישארו כאן. (ניסו את זה בצרפת, התוצאה היתה קטסטרופה). 

מעבר לזה - ואני מודע לזה שאני הולך לכתוב משהו מאוד לא פופולרי ואני מתנצל מראש - אף אחד לא חייב לנכים כלום. 

יש מצווה לתת צדקה ולעשות חסד, אבל אי אפשר להכריח אנשים לתת צדקה. 

אפילו את הקצבה שהנכים מקבלים עכשיו - אף אחד לא *חייב* לתת להם. זה גמ"ח. כרגע זהו גמ"ח שנלקח מאזרחי ישראל בכפייה מתוך תפיסה חברתית - אבל מהבחינה המוסרית, אף אחד לא חייב לנכים שום דבר.   

ראוי ורצוי שאנשים ייקחו אחריות על החברה שבה הם חיים וינסו לעזור ולגמול חסדים - זה דבר טוב ומבורך - אבל זה דבר שצריך להיעשות מרצון ומי שמקבל את העזרה, צריך להוקיר תודה על העזרה שהוא מקבל ולא להתרעם על כך שהוא לא מקבל מספיק. 

שוב, זו תשובה שכלית ולא רגשית ואין בה כוונה לפגוע. 

זו תשובתי הכנה. 

משרדי הממשלה מחזירים מיליארדים של מה שקרוי "כסף צבוע" כלומר תקציב שהוקצה להם מראש בשוטף השנתי ובכלל לא שימש לכלום. העודף התזרימי של המדינה השנה היה עשרות מיליארדי שקלים. הסיבה היחידה שלא ייתנו לנכים (את מה שהוצג כהבטחה אבל כל מי שעיניו היו בראשו ידע שזה שקר) היא שזה אפשרי. אין למכונת המדינה שום כוונות לתת שום דבר אנושי לאנשים.

ה"עודף התקציבי" המדובר הוא לא באמת עודף. 

בכל שנה מדינת ישראל מתכננת להיכנס לחובות גדולים יותר, מה שמכונה "יעד הגרעון". (36 מליארד שקלים בערך). 

השנה, במקרה, לא היה גרעון (היה, אבל נמוך מהמתוכנן - רק 3.1 מליארד שקלים, נכון לחודש דצמבר והוא עלה קצת באותו חודש) - וזה כביכול "עודף". 

זה כמו שאדם יתכנן להיכנס לאוברדראפט של 1000 שקלים ובסופו של דבר הוא נכנס לאוברדראפט רק של 100. 

האם זה עודף? 

הרעיון היה להחזיר חובות באמצעות הכסף הזה. למה? כי על חובות יש ריבית. הסעיף הגדול ביותר בתקציבה של מדינת ישראל נכון להיום, הוא החזר הריבית על החובות בכל שנה וכפי שכתבתי, החוב הזה גדל בכל שנה והריבית גדלה וגדלה עד שככל הנראה, הילדים שלנו ייתקעו עם החשבון. 

למה? כי באיזשהו שלב, כבר מפסיקים להלוות לחייב כספים והוא מגיע למצב שנקרא "חדלות פרעון". 

ושוב, מההיבט המוסרי, אם יש עודף - כלומר, לקחו יותר ממה שתכננו ממשלם המסים - הדבר הנכון יהיה להחזיר את ה"עודף" הזה למי ששילם אותו ולא לחלק אותו לאנשים אחרים. 

חלק גדול מאותו "עודף" הוא חד פעמי. 

לא בכל שנה יש עסקת מובילאיי שמכניסה לבדה כמה מליארדים  (לא זוכר בדיוק כמה) לקופת המדינה.  

זה פלא קטן מאוד. מצד שני, קסם כמו חוק המרכולים הוא פלא מסוג חדש לגמרי.

http://www.bhol.co.il/129048/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%9C.html?src=&b_utm_source=newsTiker&b_utm_medium=ticker&b_utm_campaign=outer_ticker

ניסיתי להסביר את המצב כפי שהוא למרות שזה לא פופוליסטי. זה הכל. 

בס"ד

תעלה למעלה חזרה בתגובות ותיקרא מה שהשבתי לבת שירות שזה כניראה אותו דבר הכוונה שלך גם היא לא הגישה אבל כניראה שיכלה לעשות זאת ואתה גם. לי אין את אותה הברירה או היכולת להתלבט כמותכם בגלל מצב כלכלי קשה בבית כשהמצב הכלכלי קובע קשה לצאת מזה בלי עבודה מכובדת ולא מצאתי/לא רצו להעסיק אותי בקביעות רק כמחליפה ומפה לשם מעסיק פשט רגל ועוד סיבות דומות שלא היו תלויות בי למציאת עבודה מסודרת ושפוטרתי ממקומות עבודה רבים... שלא באשמתי אלא מסיבות אחרות כאמור.  לכן נותרתי בלי עבודה ובמצב על הפנים שאילץ אותי להגיש את הטפסים לנכות שמגיע לי שלפחות את זה אקבל. אי אפשר להיות בלי שקל אחד חודש שלם! תחשוב על זה.. זה האפשרות השנייה שהייתה לי אז בזמנו.

בס"ד אני לא אני לא חושבת ולא חשבתי כלל שמגיע לי יותר מכולם!!! כי אני נכה ושייכת לציבור הזה,

פשוט המצב לא בסדר ולמשפחתי מה לעשות שאין? אולי אתה בא ממשפחה שיכולה לתמוך בך.

אז שאגלה לך משהו באמת אישי משלי? יודע.. שעבודה בת מעל 5 שנים רצוף - את הפנסייה שהרווחתי בה, נאלצתי לתת לאימי?!!! ומאהבה ומכל הלב ובלי חרטות נתתי כי לא הייתי מסוגלת לראותה בוכה על חוב ענק שנשאר והצטבר לה עקב ההשתלות שיניים היקרות שנאלצה לבצע ולתור אם יחידה(הורי גרושים) שמפרנסת 5 ילדים שאומנם כבר גדלו אבל כל אחד והחבילה הקשה שלו בחיים האלה...ולא כולם יכולים היו לעזור, אז בלית ברירה אני זו שנתתי לה את הפנסייה שלי כי מה גם שאני אחת למזלה שאוהבת לתת ולעזור. היא הבטיחה לי שתחזיר אבל אמרתי שאין צורך- כי השכר הוא משמיים!!! ושמחתי לקיים תמצווה הזו ולסייע לה! נתת לה סכום אדיר שכיסה את סכום ההשתלות לפחות  בנוסף לשאר הוצאותיה- המשכנתא והארנונה ועוד...וכל זה מהלב ואינני מתחרטת לרגע גם במצב בו אני נמצאת כיום. אז בבקשה תחשוב שוב על דברייך...

גם לי הפריעה גישת ה"מגיע לי". 

נכה שיכול להרוויח בעבודה בדיוק את אותו סכום שהוא מקבל כקצבה - צריך לצאת לעבודה גם אם יורידו לו את הקצבה. 

לא מבין איך אנשים שאומרים "אם בכל זאת אני מקבל את אותו הדבר, אז למה לעבוד? כבר עדיף לקבל קצבה על חשבון אחרים" מצדיקים את עצמם מוסרית. 

בס"ד

1- אני רוצה לעבוד אבל לא מוצאים לי עדיין עבודה בסכום שבו אוכל לעבוד בלי שהקצבה תיפגע ואם כן אז בשכר כזה שתפגע מה שפחות אבל שאגיע איתה לפחות לשכר מינימום. עבודה לא בלחץ שמתאימה לי שאחזיק בה מעמד לאורך זמן ולא אפוטר שוב שלא באשמתי ממנה כמו שקרה לי עד עכשיו שמעסיק פשט רגל או פיטר בגלל ניתח שנאלצתי לעבור עקב מום מולד ועוד סיבות שפרטתי בתגובה אחרת כאן.

2. יש לי סל שיקום ציינתי ושהכל לוקח זמן ובינתיים? מה בינתיים? עד שדברים זזים שאחיה מהנכות בלבד מ2600? עד שילשלימו לי את התהליך השיקומי ועד שיתחיל זה שאחראי על עיניין התעסוקה להפגש איתי - להם יש זמן.. לי אין!!! המצב הכלכלי שלי דוחק וזה הבעייה. ולצערי לא מוצאים עבודה מהיום למחר! הלוואי והיה ככה... אני דווקא רוצה לעבוד ולחזור למעגל העבודה... למרות שבתכלס'? אם היה מצבי טוב הייתי יושבת בנחת עכשיו בבית כי יש לי 100% אי כושר יציבה שזה אומר שאינני מסוגלת לעבוד! אבל אני לא אחת מאלה שאנצל זאת כך. אני רוצה לעבוד! זה ההבדל!!!

1. אז הקצבה תיפגע - אם את מסוגלת לעבוד, אז את צריכה לעבוד. 

הרעיון של קצבה הוא עבור אנשים שלא יכולים לעבוד. 

השיקול ש"אם תעבדי יורידו לך את הקצבה" לא אמור לגרום לך לחיות על קצבה גם אם תעבדי במשרה חלקית ולא תגיעי לשכר מינימום. 

אם את יכולה לעבוד ולהרוויח את אותו הסכום שאת מקבל כקצבה ולוותר לחלוטין על הקצבה - אז מוסרית, את חייבת לעשות את זה. 

אני מכיר בנאדם עם 100% נכות פיסית שעובד וכנראה שנמצא בעשירון העליון אם לא במאיון העליון. 

אז לא כולם מוכשרים כמוהו, אבל נכות ברמה שלא תאפשר למצוא עבודה בשכר מינימום זה מאוד מאוד נדיר. 

מעבר לזה, גם מי שנמצא במצב הזה - אף אחד לא חייב לו כלום. 

אנשים עוזרים כי זה טוב ונפלא לעזור לאנשים במצוקה - אבל זה לא "מגיע" לאותם אנשים וכשהם דורשים יותר ממה שהם מקבלים, זה לא לעניין כיוון שגם את מה שהם מקבלים - זה לפנים משורת הדין ולא חובה. 

להתלונן על משהו שמקבלים לפנים משורת הדין כי רוצים יותר, זו כפיות טובה. 

2. דברים לוקחים זמן - אבל את יכולה גם לנסות לחפש בעצמך במודעות דרושים באינטרנט, ומלבד קצבת הנכות יש גם הנחות בארנונה, בחשמל, במים ובעוד כל מיני שירותים ששווים כסף מזומן ואני מבין שהמצב לא טוב - אבל אדם צריך להגיד תודה על מה שהוא מקבל ולא להתלונן שהוא לא מקבל מספיק אם הוא לא עובד בשביל מה שהוא מקבל. 

זה הכל.

בס"ד

חיפשתי בעצמי המון עוד לפני שבכלל חשבתי על לחיות מהקצבה לבדה. אני אחת שעושה מה שיכולה ומסוגלת! לא אחת שמחכה שיעשו לה הכל.

אבל פשוט לא הולך לי לצערי למצוא משהו שהוא לא רק עבודה ליומיים בשבוע !! או רק לתור מחליפה יום פה חודש שם בלי לקבל את ההטבות שמי שקבוע מקבל על אותה עבודה!

אני ספגתי המון ייחס לא טוב במקומות עבודה למרות שנותנת ונתתי מעל ומעבר לתפקיד שלי כי אני מטבעי אחת שאוהבת לתת לזולת ולסייע.

אינני אשמה שלא העריכו את מאמציי לרצות מעסיקים בדרישות שלהם עד עכשיו ממני או שפיטרו אותי מסיבות שאינן תלויות בי כגון פשיטת רגל ועוד

אז בלית ברירה אני מחכה שדברים יתחילו קצת להסתדר לי בחיים.. לא באה להתלונן רק שפשוט.. קשה ככה וכותבת מהלב. זה הכל. והמבין יבין.

אלא קשיים במציאת עבודה. 

אפשר לשאול במה את עוסקת? במה עסקת? 

אולי אוכל לעזור לך למצוא עבודה. 

דבר נוסף - הרבה אנשים מתחילים בעבודה זמנית בתנאים גרועים ומתקדמים משם בזכות הניסיון שצברו. 

אני עצמי עבדתי תקופה לא קצרה במשרה חלקית בשכר זעום למרות שכל חבריי ללימודים הרוויחו פי 4 ופי 5 ממה שאני הרווחתי עד שצברתי ניסיון והתקדמתי. 

הרבה פעמים צריכים להתחיל מלמטה - זו דרכו של עולם. 

בס"ד

אז ככה: בקשר למה שעסקתי, יש לי כבר קורות חיים מפוארים שמתפרסים בלית ברירה על דף וחצי...

כי עברתי המון עבודות.

עבודה ראשונה שעבדתי בה הייתה בניקיון מטבח ושטיפת כלים ל600 בנות באולפנא לבנות בכפר סבא.

פוטרתי משם אחרי יותר מ5 שנים בגלל ניתוח ממום מולד שנאלצתי לבצע(חששו מהמחלה הנוראה שאולי יש לי ותודה לה' לא) ואפילו עשיתי זאת לקראת פסח ולא עזר לי דבר

פוטרתי אבל קבלתי פיצויים ... אלא שאז הייתי מובטלת פעם ראשונה עד שמצאתי עבודה אחרת בעצמי, בבנק הישוב שלי, עבדתי בניקיון הבנק כשנה וחודשיים ואהבו אותי שם ויכולתי להמשיך. אבלהמעסיק פשט רגל, וזה שבא במקומו רצה לתת לי פחות שעות ופחות כסף ויותר עבודה קשה לבצע- בקיצור לנצל אותי. וסירבתי כמובן. כי יש גבול לכל תעלול.

אימי אמרה לי שאחרי שנה אני אמורה לקבל יותר כסף ותנאים ולא קבלתי דבר ב2 העבודות האלה.

הלאה- אחרי שנעשיתי מובטלת בפעם ה2 חיפשתי שוב עבודה לבד ומצאתי את עצמי מחלקת עיתונים של ישראל היום , גוררת את העגלה איתי לשומרון ושוב לעיר באוטובוסים.. זה לא היה ממש פשוט אבל עבדתי בזה בכל זאת כמה חודשים עד שהמעסיק פיטר אותי ברחוב בגלל שסירבתי להיות שוב חולה ולחלק עיתונים בשיא הגשם(אחרי שפיטר יירד חבל"ז גשם כשכל בקשתי הייתה להכנס לתחנה ולהמשיך משם לחלק ולא לעמוד תחת הגשם השוטף ..

עבודה נוספת שמצאתי בעזרת אחי, זה עבודה במפעל שבו אחי היה מחסנאי ואני הייתי בעמדה בתוך המחסן, קודחת אשפתונים לרכב. כן זה היה התפקיד שלי ועבדתי כמו בן והמנהל היה צורח וצועק עלינו אבל הרווחתי אז 6000 לחודש!! תשאל למה עזבתי את המפעל מרצוני?! כי יום אחד אחרי שאחי איבד שם אצבע (עבד במקום שלא אמור היה להיות בו בהוראת המנהל המחליף אותו יום) אז נותרתי אחרי זה לבדי במפעל עם מעט יהודים והרבה ערבים. יום אחד ערבי עלה על המלגזה ליידי וכמעט שדרס אותי עם המלגזה! דחף אותי למדפים מאחוריי ובכוונה. מהרתי כמובן להתלונן והמנהל כעס עליו ואסר לעלות בלי רישיון על זה, אבל אחרי שהלך שמתי לב למבט הרצחני שלהם בעיניים, ומהרתי כמו שאומרים "לשאת רגליים ולברוח"! חיי היו חשוביםן לי בנקודה הזו יותר מהכסף!!! החיים  והבריאות שלי יקרים לי!

אחרי זה שוב... חיפשתי עבודה אחרת ולא אמרתי נואש... שתבין הייתה לי עדיין ויש לי עדיין גם כיום אמונה שאמצא משהו לתמיד ולא זמני.... כמו כל אותן עבודות... (המשך בהודעה הבאה- זה נעשה ארוך מידיי אך הכל אמת! אנא קרא עד הסוף גם בהודעת ההמשך)

בס"ד

אז כאמור המשכתי בחיפוש עבודה כי לא הייתי זכאית כבר לעוד דמי אבטלה, ובסוף מצאתי תצמי מחליפה בגני ילדים, יום פה חודש כאן ושבוע שם... בלי מקום עבודה קבוע ומסודר, רק כמחליפה כמעט שנתיים שלמות בישוב שלי ובעיר כפר סבא שקרובה אליי. אבל לא רצו להעסיק אותי  במשרה קבועה בטענות שלא צריכים, שאין גנים להעסיק אותי בהם ועוד סיבות ותירוצים שונים וכל זה  למרות שהייתי עם המלצות חבל"ז!!! אפילו גננת מחליפה כתבה לי המלצה והייתה גננת אחרת קבועה שרצתה שאמשיך בגן כי הסייעת הייתה עדיין חולה. ושלחה אותי עם מכתב המלצה לעירייה לבקש הארכה.  אבל כל זה לא עזר ובסוף אותה שנה , כשנגשתי אצלי בישוב ובכפר סבא לבקש בחינה למועמדת לסייעת קבועה בגן, דחו אותי!!!  למרות כל מה שעשיתי.. וההמלצות מעידות על כך כאלף עדים על האחריות הרבה שלי והנתינה והכל.

ועבדתי אחרי זה אז בלית ברירה עם קשישים... כל קשיש והסיפור שלו. פה הקשיש נפטר לי, שם הקשישה לא הייתה זכאית כלל לשירות שנתתי לה דרך החברה.. ועוד... עד שנמאס היה לי מזה וחיפשתי שוב עבודה...בסוף מצאתי את עצמי שנתיים סובלת בעבודה קשה במעון תינוקות(ועל זה תוכל לקרוא כבר בשירשור שפתחה יעל פרי היום על המטפלות במעון.  שם פרטתי בתגובותיי מה עברתי שם. וכעת שוב מצאתי עצמי כיום ללא עבודה... ובקרוב הדמי אבטלה נגמרים לי ואינני נעשית הרי צעירה יותר והחיים רצים... ואיפה העתיד שלי? מי ידאג לי בעתיד אחרי כל הנתינה שלי במקומות העבודה האלה ללא רצף ביטוחי וזכויות שכל עובד שעובד בעבודה אחת מסודרת  וקבועה מקבל?  ואינני מצפה מאיש לתת לי מה שלא מגיע לי. אבל חושבת שמתישהו אני גם בת אדם שצריכה לחיות....ובכבוד. מקווה שדבריי כעת מובנים יותר.

קודם כל, אני חושב שאולי כדאי לך לפנות לארגון פעמונים שיעזרו לך לעשות סדר בין ההכנסות שיש לך להוצאות. 

במה בדיוק את רוצה לעסוק? אם את רוצה להיות מטפלת אני חושב שיש צורך בתעודה כלשהי בשביל זה או שלכל הפחות זה עוזר מאוד להגדיל את הסיכויים למוצא עבודה בתחום. 

אני מבין מהדברים שכתבת שלא למדת לימודים מקצועיים (אולי אני טועה) אז אולי כדאי לך לפנות לאחת מחברות כח האדם ולעבוד באבטחת קניונים או סופרים - זו לא עבודה נוצצת אבל מקבלים בה שכר מינימום שהוא כמעט כפול מקצבת הנכות. 

אולי תוכלי לעבוד כקופאית בסופר - אם תרצי, אוכל לשאול באזור מגורי, אבל זו נסיעה מאזור השומרון של בערך חצי שעה ואני בטוח שיש מקומות קרובים יותר. 

אם יש תחום אחרת שאת רוצה לעסוק בו, אפשר לחפש במודעות דרושים באינטרנט (אם תרצי עזרה, אשמח לעזור ברגע שאדע מה את מחפשת). 

לגבי העתיד - רוב האנשים בשלב כזה או אחר, נסמכים על הילדים שלהם. 

בד"כ, המצב הנוכחי שלנו הוא תולדה של הבחירות שעשינו בעבר. 

אני יכול לספר לך על עצמי שכדי לעשות את מה שאני עושה היום, למדתי שמונה שנים מאוד אינטנסיביות ולא היתה לי שום הבטחה שבסוף הדרך זה ישתלם לי. 

כמובן שבאותן שנים גם לא היה לי הרבה זמן לעבוד, והתקציב היה מאוד מוגבל. 

ככה העולם עובד. 

אם תצטרכי עזרה בחיפוש עבודה - אשמח לנסות ולעזור ושיהיה לך בהצלחה. 

בס"ד

ראשית, ברצוני להודות לך על נכונותך לסייע לי בחיפש העבודה, אבל יש מי שאמורים לסייע לי בכך רק שזה לוקח זמן כפי שאפרט לך למטה: ובקשר לאירגון פעמונים - הם לא עוזרים לי לבדי אלא למשפחות שלימות לצאת ממעגל העוני, בדקתי..וחוץ מזה אני מנסה במצבי לחסוך ולא להוציא ובמילא אין לי כמעט הוצאות מיותרות בכלל עקב מצבי הנוכחי. שומרת כל שקל שניתן בצד...)

מכיוון שאני זכאית סל שיקום, ומכיוון  שישנן מגבלות כלשהן בקשר ליכולת שלי בעבודה- כגון שלא מסוגלת לעבוד בלחץ(למשל לתור קופאית בדקתי זאת וזה עבודה של לחץ מטורף בחגים ושבתות ולא יוותרו לי על לעבוד בימים אלה הרי...זה חלק מהתפקיד וזה לא בשבילי. ניסיתי זאת מעשית.)

אז בסל שיקום יעזרו לי למצוא משהו שאוהבת לעבוד בו ויהיה לי בסדר בעבודה מבחינת יכולות. עבודה שמתאימה לי.

 זה ניקרא "תעסוקה מעברית", שיהיה מי שיגשר במקום העבודה ביני לבין המעסיק אם יעלו בעיות או משהו לא הסתדר לי. וזה מאוד מתאים לי ככה הסידור הזה. רק שלוקח זמן התהליך קליטה אצל זו שעוזרת לי שיקומית ואצל זה שאמור לעזור לי בפנייה לחיפוש עבודה. כי רק פעם בשבוע הם יכולים לקבוע איתי פגישות ולכן זה זוחל. בלית ברירה מעדיפה לחכות לזה  כי ככה יהיה לי עבודה שאחזיק בה בע"ה מעמד לאורך זמן אפילו יותר מהעבודות שעבדתי בהן.

ככה אמרו לי שם.

שימצאו לי עבודה שתתאים לי ותיהיה לי נוחה בשבילי.

אני כתבתי על בינתיים, עבודה זמנית זה לא מסתדר לי כי מחפשת כאמור קביעות ועבודה לכל ימות השבוע - שיהיה לי למה לקום בבוקר ולחייך.... כמו כולם. מבין?

זו בתכלס' המטרה הסופית. אני מחפשת עבודות כגון: מיון או/ו סידור סחורה - משהו קליל ולא מסובך, שכבר חיפשתי והייתי למשל בחנות טבע בכפר סבא  לניסיון- דרך מודעה בעיתון שמצאתי- אבל הדרישות היו מעל ומעבר ליכולותיי וכוחותיי ולא סיפקו את המעסיק.  כי הייתי צריכה שים לב לכמה דברים לעשות בו זמנית:

לבקש ממישהו שיוציא לי מגבוה דברים שצריכה במחסן כי לי אסור לעבוד בגובה ובמקומות מסוכנים, (זה לפי פרוטוקול שהוציאו לי בלישכת התועסוקה אגב, בשביל תפקיד מסויים שהפנו אותי אליו ולא רצו בסוף אותי או לא היו צריכים עובדים- דבר ששמעתי וקיבלתי רבות בבואי לראיונות עבודה כשחיפשתי לבדי עבודה בזמנו, רק תתשובה לא צריך או שהמשרה כבר תפוסה או לא רלוונטית ועוד...), אז בנוסף לבקשה שיורידו לי דברים כאמור שצריכה, הייתי צריכה לסחוב עגלה מלאת מוצרים בבלאגן ולסדרם בטילים ממש על המדפים, ועל הדרך גם לדאוג ליישר אותם ולסדר ולעשות תאריכים.... עבודה ממש מטורפת. (בשבילי לפחות). לכן לא המשכתי שם. אז חוץ מעבודות של סדרנות קלה של מוצרים ומיונם, מחפשת למשל אולי למיין דואר ולשים בתיבות דואר במקום אחד.. לחלק בדרכים גם אפשרי לדלתות, מיון ואריזת מוצרים במפעלים בקצב שיכולה לעמוד בו, קלדנות( לא עיוורת אבל מהירה - אמרו לי שאני כותבת מהר..) ואולי משהו במחשבים שהרי יש לי ידע כללי באינטרנט ולמדתי בתיכון בתוכנת וורד במגמת מינהל אבל בטח החומר השתנה מאז (אגב בקשר ללימודים- חשבתי על זה, אבל אם לא אקבל בחינם אין לי ממה לשלם במצבי כיום כלל ויכולת לשקיע על זה מה שצריך). חשבתי האמת ללמוד ליצנות רפואית- שאני אחת שאוהבת לשמח ולתת מתוכי לזולת, היה ממש מתאים לי, אבל זה עולה 5000 -6000 ויותר.. שלא לדבר על החומר שצריך... אגב עברתי גם דרך לשכת תעסוקה איבחון בזמנו שלא ציינתי לך קודם, ולפי האיבחון ההוא שבו בקשו ממני למשל לצייר להם שבלול... ודברים כאלה, קבעו שם שאני מתאימה לקורס צורפות בלבד! שתבין, באותו בניין בו התקיים הקורס הנ"ל מטעמם בחינם, היו עוד קורסים אחרים כגון קורס מחשבים עדכני וקורס פאנות. אולי הייתי יכולה להיות מומחית למחשבים או פאנית מדופלמת באיזו מספרה בארץ? אבל סירבו לתת לי ללמוד בהם בעקשנות, והיו קשים איתי שם והכריחו אותי לעבור את קורס הצורפות במלואו שהיה לי ממש קשה ורק נכוותי וניפצעתי בו מאוד. נילחמתי איתם וניסיתי להסביר שלא יכולה אבל לא עזר לי עד שבסוף התרצתי וניסיתי לעשות כמיטב יכולתי למרות הקושי, ובגלל טעות קטנה במיפעל בהכשרה- הוציאו אותי מהקורס ללא תעודת מקצוע למרות שעברתי כביכול בסוף את כל הקורס. בהכשרה ביום האחרון סילקו אותי ממנו ויצאתי משם מאוכזבת ובוכה.

בקיצור... כפי שרואה עברתי לא מעט בחיי.... מאז התיכון והשירות לאומי שגם בו סבלתי (אתה מוזמן לקרוא את סיפור האמונה שפרסמתי כאן לא ממזמן על קורות חיי שתבין כמה למרות הכל יש לי אמונה ותפילה ותיקווה שעוד אסתדר בחיי. הנה הקישור לסיפור האמונה - אמא קרא בו לפני שתגיב לי אם באמת איכפת לך ממני ורוצה לסייע...חשוב לי שתדע תתמונה במלואה:

קישור לסיפור האמונה שלי:

בס"ד מפרסמת את סיפור האמונה שלי - מצווה לפרסם קידוש ה': - צעירים מעל עשרים

בע"ה מקווה איך שהוא לשרוד את הזמן הזה עד שיעזרו לי כבר למצוא משהו מתאים... מה אגיד לך.. רק אמונה נשאר לי שבעזרת ה' נעשה ונצליח אמן!! ושאצא מהבוץ הזה מהרה אמן!

לשווק מוצרים מסוימים מהבית? לא מתכוונת דווקא בשחור, אבל אם לא הולך כשכירה אולי יילך לך כעצמאית? סתם רעיון...

לדוגמה, אצלנו ביישוב יש לא מעט נשים שמשווקות מוצרים של חברות שונות (בעיקר תוצרת ההתיישבות.)

בס"ד

אין לי אפשרות כי אני גרה כיום בבית אימי עם האחים והאחיות שלי ואין לי ממש אפשרות לעשות משהו בשקט בלי שהתערבו בעינייני או בפינה פרטית. אם הבית היה שלי בלבד הייתי פותחת משפחתון או משהו כזה.

אין לי ניסיון או ידע במשהו חוץ מהעבודות שעבדתי בהן כבר וברצוני להתקדם מהן...שהן ניקיון, חלוקת עיתונים, החלפה בגנים ובמעון בישוב שלי ובכפר סבא, רעננה (לא כסייעת קבועה- לא רצו אותי כקבועה ואינני יודעת למה למרות כל ההמלצות שקבלתי), וגם עבדתי לך אפילו כגבר לפני שנפלתי למצב הזה היום, קדחתי אשפתונים לרכב במפעל. עבדתי ממש כמו בן. והרווחתי כמעט 6000 לחודש עד שאיזה ערבי כמעט דרס אותי עם המלגזה שעלה עליה ללא אישור ואחרי שהעזתי להתלונן כל הערבים שם התגודדו ודיברו וראיתי מבט של רצח ושינאה בעיניהם ונאלצתי לברוח מהמפעל. כי חיי חשובים לי יותר. מכל עבודה פוטרתי מסיבות שונות שלא תלויות היו בי - שמעסיק פשט רגל או שפוטרתי נאלצתי לעבור ניתוח בגלל מום מולד ועוד סיבות דומות. לכן הגעתי למצב הזה לצערי אבל אינני מתייאשת ומקווה שעוד אזכה לטוב מתישהו בע"ה

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?