אמנם, אני רואה - לפחות בבית שלי - שפשוט מנסים להמנע מבתי משפט (לדוג' היתה לנו תאונה וההורים שלי נמנעו מלתבוע), הרבה בגלל המורכבות שבזה..
אני חושבת שזה פשוט יותר עובד גם אצלנו כי רוב הציבור לא דתי ולא יסכים ללכת לבית דין, אז מקבלים את זה בעל כורחנו, ובסוף גם מתרגלים.
אהבתי את ניתוח המציאות שלך אבל, ואני מקווה שזה נכון..
מוסיפה רק סיפור נחמד שקראתי פעם באיזה ספר ילדים בתור סיפור חסידי:
חסיד אחד מגיע לרבו ומתלונן בפניו: "הרב תראה איך אני בסה"כ ירא שמים ומשתדל להקפיד על קלה כחמורה, אבל אני עני מרוד.
לעונת זאת השכן שלי שהוא רשע ומולשין על יהודים חי בטוב, עשיר ושבע.. איפה הצדק בעולם?"
עונה לו רבו: "אתה רוצה לראות צדק? לך לתחנת הרכבת היום בצהריים ותסתכל מה קורה. אבל אני מזהיר אותך - רק תסתכל ואל תתערב".
הולך החסיד לתחנת הרכבת ומסתכל.
לאחר כמה דקות מגיע אדם שכולו זועק עושר - לבוש בגדים מפוארים ועם כרס גדולה..
הוא מתיישב על הספסל ונח מעט, ולאחר כמה דקות הוא קם ללכת. החסיד מסתכל ורואה שבקומו נפל לעשיר ארנק תפוח מהכיס. הוא רוצה לרוץ אחריו ולהחזיר לו אותו, אבל נזכר במהשאמר רבו ונשאר להסתכל מרחוק..
אחרי דקה מגיע אדם, מתיישב על הספסל, קולט את הארנק, משלשל אותו לכיסו ומסתלק.
לא חולפת דקה נוספת ולספסל מגיע הלך צנום בעל בגדים בלויים ומתיישב עליו.
אך אז מגיע פתאום אותו עשיר ראשון, מסתכל על הספסל ומצדדיו ולא מוצא את ארנקו.
הוא דורש אותו מההלך הצנום וכשזה עונה כי לא לקח אותו הוא מפליא בו מכותיו ועוזב אותו לבסוף פצוע כולו ובגדיו קרועים.
החסיד חוזר נסער לרבו, ולא מצליח שלא לזעוק את חוסר הצדק שחזה בו - אחד מקבל טוב והשני חוטף על לא עוול בכפו.
או אז מסביר לו הרב: "בגלגול הקודם באו העשיר והאדם שמצא את הארנק לפני בית משפט - העשיר היה חייב לשני כסף, אך השופט דן אותו לפטור, והאדם לא קיבל את כספו.
לכן חזרו הם בגלגול ועכשיו קיבל האדם את מה שהיה מגיע לו בדין".
"אם כן,", שואל החסיד, "למה קיבל העני את המכות הללו?"
מחייך הרבי - " הוא, היה השופט באותו משפט...".
ישיבת המקדש!!!! 
