אני צריכה ממש ממש דחוף בבקשה להשבת רעיון לפעולה על הכרות עם עצמי, מי אני וכ'ו.
שבט מעפילים.
תודה רבההה (:
חודש אדר שמממח =]
שלום,
אני מחפשת קטע עמוק וקצר על קבלת השונה/קבלת דעות שונות של אנשים.
לבנות בשבט נעלה.
תודה.
הסרט נקרא- רדיו.
אחד הסרטים החזקים והיפים.
האיש הזה הוא- אחי / יאיר לפיד
האיש ההוא שאני שונא-
העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים"
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
המגיש מימיה לשבוי רק מפני שגם הוא בן-אדם
והאיש ההוא שאני שונא-
שצובע את שמו על פסל בוינה
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שמלווה לי 50$ באתונה רק בגלל שגם אני ישראלי
והאיש ההוא שאני שונא-
שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים
והאיש ההוא שאני שונא-
שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים והמערך הוא משוגע
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף
והאיש ההוא- שאני שונא-
שדוחף אותי באוטובוס וזיעתו נדבקת אלי
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו
והאיש ההוא שאני שונא -
שנכנס למסעדה החביבה עליי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שעבד כל היום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונות לא יפריע לו
והאיש ההוא שאני שונא-
שקורא לי אחי למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב-
שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי.
כי זה מה שיש ואתה חלק ממשהו,
ומעבר לכל ההבדלים, והצעקות והעניינים,
המשהו הזה לא נורא כ"כ,
ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם אתה!
יש לנו תוכנית שהכיתה מתחלקת לארבע קבוצות,כל קבוצה מקבלת צבע וצריכה לעצב בר בצבע שלה (רק באותו צבע,אסור להוסיף צבעים),להכין מזכרות ומוצגים והכל לפי רעיון מרכזי שקשור לצבע.הבר צריך להכיל לפחות מאכל אחד (בצבע ההוא כמובן).ובנוסף צריך איזשהו פריט מזהה באותו צבע לכל בנות הקבוצה.הצבע שלנו הוא סגול ואני צריכה רעיונות דחוף מאוד!!!! כל רעיון מתקבל,רעיונות עמוקים עדיפים (למשל צהוב זה אור אז לאורם נלך,ירוק זה רמזור,סגול היה פעם לי-לך וכו') .לכל מי שיש רעיון שיכתוב לי באישי.דחוף.
יש למישהוא רעיונות להכתרה??? אשמח לתגובות..

בעקבות ריבים בין החניכות, עשיתי מערך על חברות, אהבת חינם..
ואני צריכה לעשות פעולה שתסכם את הכל 
יש למישהו רעיון למשהו מסכם כזה/ סיפור/ משחק וכו'..?
תודה מראש=)
פעולה 1- פעולה קצת ארוכה ולכן אפשר לחלק אותה ל-2
התמקדות ב-3 תחומים-
* ביהמ"ק נחרב בגלל שנאת חינם
* כל אדם רואה דברים לפי נק' המבט שלו
* קבוצה חייבת את כל חבריה משום שכל אחד מוסיף משהו..
נתחיל עם פאזל- לכל חניך יש חלק מפאזל( בהתאם למס' החניכים) הם מרכיבים ואז המדריך לוקח חלק כלשהו ואומר-"טוב, לא צריך את החלק הזה כי לא מצוייר עליו כלום.. הוא לא חשוב" וככה עד שנשאר רק חלק אחד ואז יש דיון - האם עכשיו כשיש רק חלק אחד- הפאזל שלם?
לאחר מכן, שמים דף במרכז שכתוב עליו- ביהמ"ק נחרב בגלל שנאת חינם.דור שלא נבנה בימיו- כאילו נחרב בימיו.
דיון- מה זה אומר וכו?..
ובסוף יש סיפור-
(חפש בגוגל)- לנושא דליים בהודו היו שני דליים...
ואח"כ עשינו את הגמד והענק
פעולה 2-
"ואהבת לרעך כמוך"
מטרה- נלמד איך האהבה לזולת באה לידי ביטוי ביום יום.
דיון- מה אומר הפס' הנ"ל? איך האהבה לזולת באה לידי ביטוי ביומיום?
סיפור- סודו של אח (להריץ בגוגל..)
ולהסתייג מהדרך שבה הוא בחר להתמודד!
צ'ופר- אדרבה תן בליבנו..
פעולה 3-
"קנה לך חבר"
דיון- מה זה אומר? איך אפשר לקנות חבר?..
2 סיפורים נחמדים על חברות שמכל אחד לומדים משהו-
א. להריץ בגוגל- הסיפור מספר על שני חברים (וללחוץ על השני)
{הסיפור הראשון מבין השניים..}
ב. להריץ בגוגל- איש וכלבו מתו (ללחוץ על הראשון)
ואם רוצים אפשר לעשות דמיון מודרך ולעבוד על הקטע של לימוד זכות/ מעלת החברות וכו'..
למה פתאום אתה מרגיש כ"כ רחוק מהקב"ה. חבר'ה, בואו נקפיץ ת'קטע הזה, נחלק למכרים. מי יודע, אולי - או שאין 'אולי', אלא בטוח - בעז"ה, נזכה, להיות "מביאים לידי", הגאולה השלימה.
בחורה מתפללת, מנסה לכוון מהלב פנימה.
עזבו רגע את ה - 90 דקות שישבנו במגרש,
וגם את ה - 84 דקות שהיינו בקולנוע ביום שלישי שעבר.
אז ת'כלס במה כן נגע הפעם?
קבלו מושג קצת חדש: "מ-ב-י-א לידי" ביטול תורה.
את - אל תתפלאי למה את מרגישה רחוקה מהקב"ה.
זה היה סרט צנוע לגמרי. מה זה קשור בכלל לעכשיו?!...
אבל רגע, עכשיו נלך לחשבון ה - "מביא לידי".
ה-מ-צ-י-א-ו-ת הזו ששמעת שיר אהבה - גם אם זה כולה כמה דקות ביום,
פתאום, הבחור לא קולט. יש לו איזה 'שסתום' במוח. לא נכנס כלום.
"מה קרה", כולם שואלים. למה הנוער שלנו לא מתחבר לתורה, האא...?!
יש כל מיני תירוצים. יש מאשימים את זה, יש את זה. אבל אני מאשים,
ממילא, אנחנו חופשי ל - קולנוע, לשירים, ו - נו, בשקט, כמה מאיתנו גם לבית"ר...
את, נערה. בדרך לאולפנה, שומעת את 'בריטני ספירס'.
אח"כ מגיעה לתפילה, ו - ראבק! אני לא מתחברת לקב"ה!
בואי נעשה ת'חישוב של "מביא לידי", ונראה תוצאות ברורות.
ה - 10 דקות ששמעת בבוקר - אמנם לך 'מותר' יענו לבזבז ת'זמן,
אבל עזבי, לא על הדקות האלה אנחנו מדברים. אז על מה כן? על ה -
אז - אח"כ, בתפילה או בשיחה - לא תתחברי לקב"ה. לא תרגישי קדושה. לא כלום!
למה? בגלל הקולנוע לפני יומיים. תביני, זה לא הולך ביחד.
ה-מ-צ-י-א-ו-ת שהיית בקולנוע = כשתבואי להתקרב לקב"ה, פתאום תרגישי -
אי, קשה! אני לא מצליחה להתפלל טוב! לא מצליחה לדבוק בה'.
ככה ש -
איך שאנחנו קוראים לזה, חשבון ה - "מביא לידי".
ינתק גם 'כולה' אדם אחד - אותנו - מהאחד בעולם, מהקב"ה.
אם הראש שלך נמצא על המגרש, אם את חיה בסרט,
מממ, זה לא זה. כל מה שנגיד להצדיק את עצמינו -
זה, לא, זה. נ-ק-ו-ד-ה. הדברים האלה, מביאים לידי,
ביטול תורה. ביטול קדושה. ביטול טהרה. ביטול הנשמה.
כי - 'אוף! אני לא מצליח להתחבר לגמרא'.
זוכרים? "מביא לידי". העבר, מביא לידי העתיד.
אין חדש תחת השמש. ככה עובד העולם.
נסיים באיזה 'סקופ' שהגיע לא מזמן, אחרי בדיקה אמינה.
יודעי דבר מסרו, שגם בעניין ה - 'ידידות' וכדו',
נו, זה ממש היה כמה דקות, 'בקטנה', כמו שאומרים.
פססט, לא! אל תשכח את ה - "מביא לידי".
עכשיו גם תבין, למה למחרת התפילה שלך נראית ככה.
זה, "מביא לידי", זה...
לסיום, סיפור קצר.
פעם, שהייתי ילד קטן, אבא בקש ממני שאפתח את המים, להשקות את הגינה.
מממ, התחלתי לחשוב, איך בדיוק עושים את זה?!...
הרי המים נמצאים ב - 'מאגר מים' שאבא ספר לי עליו לפני חודש,
ו - אני, פה. בבית החמוד שלנו. שעה הליכה, במקרה הטוב.
"אבא", קראתי. "זה רחוק מידי, אני לא יכול לבד".
"מתוק", הוא אמר. "פשוט תסובב את הברז".
פשוט? זהו? באמת? וואו. טוב, אם אבא אמר, הוא יודע.
סובבתי את הברז - אין כלום. "אבא, המים לא"...
לא סיימתי ת'משפט, והמים התחילו לזרום החוצה.
לאט לאט, הציפו את הגינה. וואו, מדהים.
היום, אני מבין, שככה זה גם במעשים, במחשבות.
לפעמים נראה ש - בואנה, זה לא קשור!
זה רחוק כמו לא יודע מה. למה לחשוב שזה הורס?!...
אז זהו ש - אם נפקח ת'עיניים, נראה. שמעשה קטן לכאורה,
יכול אח"כ לבטל לנו הרבה מאוד קדושה בחיים.
'כולה'...?
גם אתה אחי, 'כולה' נשמה אחת. זהו, לא יותר.
אצלנו אין ת'משחק הזה של "7 נשמות"...
בואו נעשה טובה לעצמינו, נשמור על חשבון ה - 'מביא לידי',
באמת, עמוק בתוך בלב. שיהיה תמיד, במצב 'דלוק'.
~~~~~~~
הבחנה דקה. ככה זה בעולם,
בין "טוב", ל - "רע", ההבדל, לפעמים הוא רק כ - 'חוט השערה'.
קבלנו יסוד יקר מאוד. בדוק, פותר הרבה בחיים.
מכאן, חבר'ה - נמשיך לפתח אותו בעז"ה.
על כל צעד, על כל מעשה, על כל מחשבה, בחיים.
זה, 'מביא לידי', זה.
----
שאני חושב על זה, עוצר דקה, חושב על החיים אחורה.
אישית, אם לא הייתי עושה את ההבחנה ה-ד-ק-ה הזו על עצמי,
אני מבטיח, פה, לכתוב דברי קודש מתוך הלב, לא הייתי.
איפה כן? תנו לדמיון המפותח שלכם לספר לכם על זה.
אין בנושא הזה שום חוכמות."מביא לידי", זו מציאות.
למישו יש רעיון לפעולה לשבת ליום גוש קטיף אבל לא "לאבא מותר להגיד לא" כי את זה כבר עשיתי...
תודה![]()
אנחנו יצאנו לטיול סניפי והיה מטוראאאאאאףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איך היה בשל בני עקיבע?
דן דן מחוז דן דן אה אה!
משהו אחד שממש הפריע לי.. (מי שהיה בעופרים יבין בדיוק)
המחיצה... לא ממש היתה סגורה היה נגישות לראות/ להכנס כמעט מכל צד וגם הכניסה למקום מובלת
יותר לצד הבנות..
באיזשהו שלב הם הורידו ת'מחיצה וביקשו רק לשיר ולא לרקוד.
זה לא ממש הלך
בטיול של בנ"ע!!
קנינו שתילים לסניף...
בס"ד
והמחיצה עיצבנה אותי בטירוף!!!מה הקטע של כל הבנות האלה להוריד אותה?! או של הבנים להוריד אותה?! או...מדריכים שבאו לצד של הבנות...או חניכים...מה זה משנה?!מה נראה להם?! חברה שלי העירה להם, אבל כמה אפשר?!-זה באמת עיצבן!!!
אין חניכים אין ערכים
רחליOסהיה פשוט מצחיק וכיף
אין דברים כאלה..
מזה התעצבנתי ובביקשתי מהם שיעופו לבנים חח אבל ביפה.
אחרי זה אני רואה את שניהם מתלחששים עם אחד עם השני על זה שמנעו מהם להיות בצד הבנות
הם הלכו לספר את זה לאיתיאל
הייתי הורגת אותו אם הוא היה אומר להם שימשיכו לצלם.
למרות שזה מה שקרה בסוף לצערי הן נכנסו שוב אחרי כמה זמן וצילמו ת'בנות.
למה לא שתלו בנטיעות?
חח..5 לשתיל..
יצאנו - כ-ל הבניף, חוץ מ4 יללדים!!
וזה שוס מטורף אצלנו, אנחנו סיף פיצי , סוף סוף גם החניכים שלי יכלו לצאת,
ויצאנו אוטובוס שלם!
וגם עכשיו הצטרף איזה מדריך שפיץ אחד,
קיצר, היה מווטרף ונדיר ביותר ^_^
א. העברתי פעולה על ארץ ישראל, ואמרתי שארץ ישראל ניתנה לנו, כי הארץ הנבחרת, לעם הנבחר.
יש בעיה במה שאמרתי?
ב. כדי להרים את חב"ב, מתאמצים ומביאים את כל ה"ערסים".. כמובן שהם עושים בלאגן, והם תופסים את התשומת לב, ותמיד מתחשבים במה שהם יגיבו, וכו'...
והדוסים, האלו שתמיד היו בסניף, נדפקים. מה עושים?
שימו לב, אני יודע את התשובות.
אני רק רוצה להראות שתמיד צריך לחשוב, לא לענות ישר את התשובה "הנכונה".. לדוג', נכון שבשאלה השנייה, תענו ש"ברור שלא! אסור לדפוק את הדוסים, צריך להתייחס לכולם, וכו'..." אבל.. אולי יש כיוון אחר?
קיצור, תחשבו על זה...
ואני לא אהיה פה איזה שבוע, או פחות. כשאני אחזור, אני אכתוב מה אני חושב...
זה יוקפץ, ראו הוזהרתם..

בס"ד
א. למה שתהיה בעיה? זה נכון בהחלט. עם ישראל הוא עם סגולה. ארץ ישראל היא ארץ ייחודית- ולכן הארץ ניתנה לנו כי רק בה נוכל לממש את ייעודנו.
צריך לומר את האמת. לא להתייחס לזה שאולי יקומו חניכים ויאמרו שזאת גזענות. שזאת שחצנות. הקב"ה בחר בנו מכל העמים וזאת עובדה. וארץ ישראל מיוחדת ונבחרת מכל הארצות וזאת גם עובדה.. אין עניין שלא להציג את זה ככה.
ב. בקשר לנק' הזאת שהעלת, דווקא בד"כ שמעתי יותר קולות שאומרים שחשוב יותר לקרב את הפחות דוסים וכו'..
לענ"ד חישוב לפעול כדי להביא ת'חבר'ה הפחות דוסים לסניף אבל לא בדרך שנוגדת את העקרונות של הסניף. (לדוג': אם ברור שהטיולים של חב"ב נפרדים- לא לערב אותם!)
כן אפשר להוריד את הרמה של הפעילויות משיעור תורה לפויקה..
רק לזכור באמת לא להבריח את הדוסים, כי המטרה שכולם יהיו בסניף. ביחד.
זה גבול מאוד דק וצריך למצוא מה יעניין את כולם לפי החבר'ה שלכם..
אז ככה..
אחת מהשומרון, זה די נכון מה שאמרת, אבל בכל זאת, אני מדגיש את הנקודות שרציתי להעלות..
א. שימו לב תמיד למה שאתם אומרים, אל תחזרו על מה שאמרו לכם, אלא תבדקו, אולי זה לא באמת נכון, וכו'..
כמה פעמים כבר נפתח פה דיון בסגנון של "אני אוהבת חניכה אחת, יותר מהאחרות. זה בסדר אם אני מראה את זה?" ? מה הייתם עושים אם חניך שלכם היה שואל אתכם למה הקב"ה נתן לנו את הארץ, אם הוא אוהב אותנו יותר? הרי כל העמים הם יצירי ה'?
(התשובה היא שעצם זה שה' בוחר בנו, זה כבר מראה שאנחנו יותר טובים, וזה כבר מגיע לנו כי זה מתאים דווקא לנו, וכו'...)
ב. נכון, באמת צריך לשים לב שלא פורצים גבולות. אבל אנשים שאמרו לי ש"לא! אסור להפקיר חלק מהחבר'ה! צריך להתייחס לכולם בשווה! וכו'", יכול להיות באמת, שאם ל"דוסים" יש אידיאל לקרב את ה"פחות", אז הם צריכים לוותר, ולתת את הצומי ל"פחות", אין מה לעשות..
אחת מהשומרון, יישר כח!
בסיעתא דשמייא!!
גרסת הביינשי"ם - בנוג"ה.
תחשבו שנייה על מעמד הר סיני.
קבלת התורה, כולם היו בדרגה רוחנית שיא הגבוהה.
היינו מצפים שה' יגיד לנו עכשיו מצוות שממש ב'רומו של עולם'.
א-ב-ל ה' אומר לנו פה דברים שקשורים למכירת עבדים, להרג, מכות, גניבה..
יענו, זה דברים שקשורים ל'צד האפל' של העולם.
מה הולך פה?!..
"ואנשי קודש תהיו לי"
הקוצקר אומר על הפסוק הזה ש -
הקב"ה יכול לברוא מליון מלאכים שיעשו כל מה שהוא רוצה.
אבל דווקא הוא ברא אותנו, האנשים, שיש לנו גם יצרים ותאוות, מה שאין למלאכים.
אבל הוא ברא אותנו דווקא בגלל שאנחנו לא מושלמים כמו המלאכים.
בכוונה ה' נתן לנו גם יצר הרע, פיתויים ותאוות -
בכוונה הוא שם אותנו בעולם השקר הזה.
כדי שדווקא מתוך השקר הזה שיש בעולם, מתוך כל התאוות -
נעבוד אותו ונעשה את רצונו.
כי תכל'ס זאת לא חכמה שהמלאכים עובדים את ה'.
אין להם שום דבר שמנסה להזיז אותם מלעשות את רצון ה'.
אבל אדם שעובד את ה' - זה ממש משמח את אבאל'ה שבשמים.
כי הנה, למרות כל הקושי, אנחנו עושים את רצונו.
זה מה שבאמת מעיד על האהבה שלנו אליו.
אבל איך אנחנו יכולים לעבוד את ה' בתוך העולם הזה?
רק (!) בעזרת התורה, שהיא אשכרה תורת חיים.
וזה מה שה' בא להראות לנו ישר אחרי מעמד הר סיני הגדול והנשגב.
דווקא עכשיו מופיעות המצוות שמראות על הצד הלא מי יודע מה טוב של העולם,
כדי שנזכור תמיד שה' הביא אותנו לפה דווקא בגלל כל הגועל שיש בעולם.
דווקא בגלל שהעולם הזה לא מתוקן, ה' רוצה שנוריד את כל הקדושה של מעמד הר סיני לתכל'ס.
לחיי היומיום שלנו.
וככה בעז"ה נוכל 'לתקן עולם במלכות ש-די'.
שנזכה בעז"ה.
שבת שלום ומבורכת, מלאה קדושה ושמחה, לכל עמ"י! 
בסיעתא דשמייא!!
אחים שלי, נהנתם?
אז תקפיצו בבקשהב את הד"ת כדי שעוד אחים שלנו יוכלו לקרוא 
תודה רבה!
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
בס"ד
אני מדריכה של שבט הראה מעורב (בנים ובנות ביחד)...
הסניף הוא סניף חדש (שלוש שנים, משהו כזה...) וזה אומר שעד עכשיו לא עשו הכתרות בסניף, כי! תכלס אני אמורה להדריך את הגבורה, להבה, נעלה, והראה (אני בלהבה)-ובגלל שהגבורה כבר מדריכים (יענו!!!), להבה גם כן מדריכים (נגיד ש...) והראה רוצים רק הכתרה שלהם בלי נעלה, זה אומר שעד עכשיו לא הייתה אף הכתרה, לא של הגבורה, לא של להבה, ולא של נעלה!
תקחו בחשבון שיש לי 3 בנים בשבט ו6 בנות, ככה שאני לא יכולה לעשות את זה הכתרה נפרדת גם מבחינה הזאת, גם מבחינת הישוב, גם מבחינת ההורים, וגם מבחינת החניכים עצמם (אם זה משנה אני מדריכת חוץ)...זה אומר שההכתרה מ-ע-ו-ר-ב-ת!!!
אז, סניפים מעורבים!!! איך עושים ת'הכתרה?! מה עושים?!באמת מה עושים?! רק רב, רק רבנית, את שניהם?! איך מכניסים?! בקיצור...מה עושים?! |מדירכה מיואשת|
=]=]המשך יומדהים!
מה א-ת חושבת על הכתרה מעורבת?
נשמע לך טוב? חינוכי? נכון? צנוע?
אחרי זה נדבר על פרקטיקה...
אז תמיד יש את האופצי'ה של לא לעשות בכלל.
למדריך יש כח בשבט שלו מעבר לכל שאר הסביבה, זה התפקיד שלו אחרי הכל.
סתם חבל לא לעשות בכלל זה ממש יבאס אותם! תעשי הגרלה מי שיצא יצא(ככה הם לא יתלוננו שזה דווקא בן או בת....-או שתעשי גם וגם..)
אם רוצים, מוצאים פתרון.
יכול להיות שהפתרון הוא כן לקיים הכתרה מעורבת בדרך כלשהיא (לא פוסלת).
אבל בכל מקרה -
אין דבר כזה לעשות משהו (ועוד כ"כ משמעותי, שקובע לדורות הבאים, וגם כשאת מדריכה עם כל האחריות שבדבר!) בלי לחשוב עליו קודם.
את המדריכה. את ולא אחרת. כאן בדיוק נמדד התפקיד שלנו כמדריכים בדוגמא האישית שאנחנו נותנים לחניכים שלנו.
הבנתי מדברייך שזה לא נראה לך ראוי שההכתרה תהיה מעורבת.
אם את לא חושבת שזה ראוי-את לא צריכה להוביל את זה.
שבי איתם, דברי איתם על זה. תעלי את דעותייך בעניין,ותנסי לשמוע את התגובות שלהם. הם שבט גדול(הגיל,לא המספר
), והם מסוגלים להבין.
תתני להם את האופציה לעשות את ההכתרה מעורבת,אבל תשדרי להם שאת לא מרוצה מזה.
יש שתי אפשרויות מה יקרה:
או שהם פשוט יבינו שזה לא לעניין, או שהם יחליטו לעשות את זה בכל זאת-אבל אז את תדעי שעשית הכל כדי למנוע את זה. את לא יכולה לכפות עליהם את הדעות שלך, אבל את יכולה להביע אותן כמדריכה.
זה התפקיד האמיתי שלנו כמדריכים,להראות את הדוגמא האישית שלנו, ולפעמים דווקא בקטעים האלו אנחנו מחפפים את כל מה שחפרו לנו בסמנריון מתחת לשטיח...
אם הם יחליטו שלא-זכותם.תתמכי בהם.אבל אז את יכולה להפיל עליהם את השאלה:אז מה אתם מציעים לעשות?!...
שישברו הם את הראש...(דבר שאולי יביא אותם להחלטה שזה באמת לא אפשרי לעשות הכתרה מעורבת..)
אם תעשי את כל המאמצים האלו והם יסרבו בכל זאת,
לפחות את תוכלי לדעת שניסית....
בהצלחה!!!
בס"ד
תביאו לנו אחד מהם אין לנו אפילו אחד !
(בקשר לקומנר וקומונרית )
ו ד"ר אריק תאמת שאין לי מה להגיד גם אצלנו עושים הכתרה מעורבת אבל שומרים על פרופורציות , זה ברור!
שיהיה בהצלחה ! 
וסתם ככה, מה אתם אומרים?
ואני חולה על הסניף שלי איך שהוא..=))אודי'הזה טוב בעקרון תלוי ממש בצוות הדרכה ובקומונרית (לפחות ככה זה אצלנו אשמח לפרט באישי אם זה מעניין)
ואני חושבת שזה טוב..
ושזה מתאים רק ביישובים.
מי שמחפש להיות עם בנים/בנות, ימצא את זה גם בסניפנפרד... בדוק.. ומי שלא רוצה, יהיה לו יותר קשה להשיג את זה בסניף מעורב..
זו דעתי...
וזה ממש טוב!!
בס"ד
חב"א נפרד יכולהיות בכמעט כל סניף. (אלא אם זו בעיה כמותית.. וגם- יש סניפים שההורים ממש אנטי נפרד, אז אין ברירה..)
חב"ב, צה"ד.. זה כבר דברים שקשורים יותר לרמת הדוסיות במקום. אבל בלי כל קשר ליישוב או לא. (נכון שרוב היישובים ביש"ע הם דוסים יחסית, ואז מפרידים שם.. אבל יש עוד מלא ישובים בארץ.
צאו מהבועה!!
)
חב"א- נפרד..
חב"ב- כבר לא כ"כ... וגם הצוות הדרכה לא...
ואני חושבת שזה טוב..וזה מאד תלוי בצוות הדרכה.. אם הצוות מעורב אבל לוקח ת'סניף למקומות נכונים וגורם לזה שהסניף יעשה דברים טובים ומשמעותיים- אז זה טוב
ואם לא יוצא מזה שומדבר טוב- עדיף שגם הצוות יהיה נפרד..
ב"ה
מה אתם בני עקיבא? לא התפלבלת בפורום?
לא !
ממש לא!!!
אני בנ"ע נפרד גם חב"א וגם חב"ב ום מפקד נפרד!
יש לנו גם קומונר וגם קומונרית!
ובזכותיננו כמה תנועת אריאל! ועשינו מהפך תודעתי בתנועה!
בוגר שגדל וחונך בסניף נפרד
בס"ד
אם למישהו יש שירון לסעודה שלישית שהוא יכול להעלות לכאן זה ממש יעזור לי!
תודה רבה!
תזכו למצוות! 
עוד חוזר הניגוןאחרונה(חוץ ממשחק השוקולד...)
זה די דחוף.... אשמח אם למישהו יש רעיונות!
לא לשכוח שזה 20 בנות בכיתה ח'....
- משחקים דמקה,שבמקם חיילים שמים שוקולד לבן וחום.
- לקשור לקוביית שוקולד חוט משני הצדדים,ותחרות מי מגיע אל הקובייה ראשון כשהחוט בפה..(עושים את זה עם טופי בימי הולדת..)
- להאכיל אחד את השני מעדן שוקולד בעצימת עיניים.
- תחרות מי רושם הכי הרבה סוגי שוקולד.
- אפשר להכין כדורי שוקולד.
אפשר להסתכל בשרשור הראשון של הפעולות בחוברת ערבים,ערב שוקולד.,בטוח יש שמה עוד
בהצלחה
בס"ד
[או שלא]
למה דווקא בני עקיבא?
למה בחרתם להיות דווקא חלק מהתנועה הזאת?
הייתה/יש לכם אפשרות אחרת?
אתם שמחים עם הבחירה הזאת?
מוזמנים לפרט וכו'.. סתם מעניין אותי 
שבוע טוב!
אבל אני שמחה שזאת היתה הבחירה שלי.
אני שמחה להיות חלק מתנועה גדולה ורבת מפעלים, גם אם אני לא פועלת בה מעבר לסניף שלי..
זה היה כזה די ברור אצלי .........
לא יודעת, אני שמחה להיות חלק מהתנועה [מתגאה]......
אהבתי בתור חניכה ועכשיו בתור מדריכה...
וכן, אני מאוד שמח שיש לי מקום להדריך את החניכים שלי...
דווקא בני עקיבא? אני שמח שזה בנ"ע?
ת'אמת, הייתי שמח אם זה היה איזה משהו אחר...
למשל, סתם משהו שההורים ארגנו...
אבות אבותי היו בבני עקיבא וההורים שלי המשיכו את המסורת והכניסו אותי גם לתנועה!
ב"ה, אני גאה ושמחה בתנועתי
זה לא נראה לי כל כך רלוונטי)
רחליOסכן, דווקא בני-עקיבא. כי אני חושבת שכל אחת מתנועות-הנוער יש לה את החשיבות שלה, והמקום שלי - הוא בבנ"ע. וגם כי אני מאמינה שהקב"ה לא סתם שם אותי במקום ובמצב מסוים. אני מדריכה כי אני רוצה להעביר משהו, אני רוצה להיות חלק מגידול דור חדש של בנ"ע - וכל אחד מחניכיי הרי יהיה בע"ה מדריך, ויעביר את זה הלאה לחניכים שלו, והלאה והלאה והלאה...
הייתה לי אפשרות אחרת? מעשית לא, אבל בתכ'לס היתה לי אופציה לא להאמין במה שאני עושה.. ובכ"ז אני פה, ושמחה עם הבחירה הזאת, למרות שלפעמים קצת קשה להסתכל על התמונה הגדולה.. אבל עוברים את הרגעים האלו בשלום, ב"ה.
[]נעמה, רוצה לפרט בעצמך? מעניין אותי.
]
בס,ד
בהדרכה שלי התלבטתי בין בני עקיבא לאריאל. בסופו של דבר הלכתי על בני עקיבא מסיבות אחרות. אבל אחרי שנכנסתי להדרכה הבנתי שבני עקיבא היא האידיאל כרגע. [כן. יש כזה דבר אידיאל לעכשיו..]
אני מאוד מאוד מעריכה את התנועות האחרות, וגם קשורה אליהם במידה זו או אחרת. אבל בכל זאת- אם תשאלו אותי- ברור שבני עקיבא [עזבו, אני בכלל חושבת שצריך לאחד את כל התנועות..]
אז למה בני עקיבא.
כי זאת תנועה של עם.
התנועה הזאת מוכנה לקבל תחתיה את כ-ל עם ישראל ולהכניס לו ערכים מדהימים של תורה ושל השלכתה לכל תחומי החיים.
בני עקיבא באה לכל מקום ומציבה לעצמה מטרה, לקדם אותו.. ליותר תורה, ליותר מצוות. ליותר מנהיגות, ושליחות. ליותר אהבת הארץ הקדושה, ליותר אהבת ישראל. ליותר יהודיות.
והם לא מתביישים לומר את מה שיש להם ומה שהם חושבים. גם לא במפגשים עם אנשים קצת אחרים.
וגם השיטה של החינוך בבני עקיבא- חנוך לנער על פי דרכו. ולכן יש כל כך הרבה סוגים של סניפים בבני עקיבא. מכמעט חילוניים עד ליותר נפרדים מאריאל. זאת דעתי..
זה אמנם נכון מאוד, אבל מה שאני ראיתי (ולא דווקא בבני עקיבא) זה שמרוב אידיאלים של קירוב, ושל "תנועה של עם", שוכחים את האנשים שכבר קרובים!
אני מתכוון, לדוגמא, אנחנו רוצים להביא את כל החילונים לסניף, כי זה האידיאל, למרות שבתכל'ס, הם לא מתאימים!
אז בשביל שהם יבואו, נשנה קצת את הסניף, ונעשה יותר אווירה שמתאימה להם, וכו'..
אז נכון, אולי קצת הגזמתי, אבל אני רוצה להראות שלפעמים אנשים מתבלבלים קצת באידיאל..
הם חושבים שהאידיאל הוא הפעולה "קירוב", ולא שהאידיאל הוא שכולם יהיו קרובים.
כי אם ככה, למה מי שכבר קרוב, נדחה הצידה מפני הרחוקים?
בס"ד
דווקא אני רואה שברוך ד' בשנים האחרונות בנ"ע יותר ויותר עומדת על שלה במפעלים הכללים. יותר נפרד, יותר צניעות. (ע"ע מסע הל"ה..)
וגם בסניפים עצמם. נכון שלצערנו יש סניפים שיורדים לפעמים אבל אני יכולה לומר שבסניף שהדרכתי בו היה ברור שבנות לא נכנסות עם מכנסיים לסניף נקודה!
בכל מקרה- ברור לי (אחרי הרבה בירורים..) שבני עקיבא היא התנועה הכי חשובה.
[נכון שאם היתה לי התלבטות בתור חניכה אולי הייתי הולכת לאריאל. אבל בהדרכה החלטתי על בנ"ע.
ואת הילדים שלי? לא ברור לי שאני אשלח לאריאל/ עזרא. למרות שזה הרבה יותר פשוט ונוח. יש דברים שלומדים רק במקום שבאמת מקבלים את כולם. (ולקבל את כולם, אגב, זה אומר גם לקבל את ההכי הכי דוסים וחרדים. לא רק את אחינו חובשי כיפת השמיים..
)]
אנחנו מראים לכולם שבנ"ע כבר לא מה שהייתה פעם, ושאנחנו עומדים על העקרונות, וכו'..
אבל בתכל'ס, כשזה לא משהו ציבורי שכולם רואים, אני רואה בדיוק הפוך..
אם תרצו שאני ארחיב, תבקשו...
אבל אני חושבת שאם היתה לי אפשרות לבחור הייתי הולכת לאריאל..
יש לי קצת מחשבה שונה על המושג "תנועה של עם" שבגללו אני יותר אוהבת את בני עקיבא -
זה לא שאנחנו באמת מקבלים את כולם.
כי זה לא נכון.
יש לנו הגדרה של מי אנחנו, ומי שלא מתאים להגדרה - עם כל הכאב, אין לו מקום.
מה שכן יש לנו, זה עוצמה של עם.
כשנפגשים על כל כמות הסניפים והגיוון שלהם, וקולטים ש --- הכל תנועה אחת!
כולנו שייכים לאותו דבר, לאותו רעיון. פועלים ביחד למרות כל השוני.
כשפוגשים את העוצמה הזאת, מבינים שתנועת בני עקיבא זה בעצם דוגמא למה שבעז"ה כל העם שלנו יהיה.
לכן בני עקיבא - היא תנועה של עם.
(בני עקיבא היא התנועה הדתית שלטעמי, הכי הצליחה ליצור את האחדות הזו.
יהיה מי שיאמר שלא צריך תנועת נוער בשביל זה. והוא צודק.
אחדות וחבורה מגובשת צריך ליצור בכל מיני מעגלים - בתוך המשפחה, בכיתה, בשכונה, בישוב/בעיר, בתנועת נוער, במדינה, בכל העם בכל מקום שהוא.
ב"ה שזכינו שתנועת הנוער שלנו במקום הזה, הלוואי שזה ישפיע גם על שאר המעגלים)
חוצמזה שאין לנו אריאל ולא נראה לי עזרא..וכבר התרגלתי...
|חשדומט|:פ
זתומרת אני גרה שיישוב וזה מה שיש בו... למרות שבגלל שאני ביישוב וכולם מגיעים לאותו תנועה (וזה בנ"ע נפרד) אז זה לא משנה כ"כ אם זה בנ"ע או עזרא... אבל אם הייתי גרה בעיר והיו לי עוד אופציות אני מאמינה שאני לא הייתי בבנ"ע...
אני לא חושבת שצריך לשמור נאמנות בעינים עצומות. אם בישוב בו אני מתגוררת יש בני עקיבא אבל הרמה בו ירודה או שהמדריכים לא נראים לי או אלף ואחת סיבות אני לא אשלח לשם את הילדים שלי. הכלל שמנחה אותי הוא- מעלין בקודש ואין מורידין. בני עקיבא במקום בו גדלתי היה יותר ממה שהיה לי בבית, ולכן הוא נתן לי המון וגידל אותי לערכים ודברים נוספים עם כל הקלקולים שהיה בסניף, אבל כיום אם המציאות היא שהסניף נמוך ברמתו מהבית- אנחנו לא נשלח.
הילדים ישארו בבית וכל החברים שלהם יהיו בסניף? הם ירגישו קצת בודדים...
ככה זה ביישובים (- מקומות שיש רק סניף אחד..)
אז הילדים שלך ילכו לסניף הזה ויקדמו אותו...אחרת הוא ישאר ככה.. וגם ההורים יכולים לקדם מאוד את הסניף..
אני בבנ"ע כי אני מזדהה עם הערכים של התנועה.. תורה ועבודה, תנועה של עם וכו'..
וכי זו התנועה היחידה שיש ביישוב שלי...
בקשר להדרכה- יש סיכוי שאני ידריך חוץ בתנועה אחרת.. (אם אני לא ימצא סניף בנ"ע שיתאים לי..)
שפועלת אלנו, אבל אני ממש מרוצה ואוהבת את בני- עקיבא. חוץ מזה שאני חושבת שצריך להחזיר כמה דברים להיות כמו שהם היו בהתחלה של בנ"ע. וגם יש לתנועה ערכים ממש טובים (ברמת העיקרון לפחות...)
שיהיה נפרד ואז נדבר....... 
אהבת ישראל!!אחת מהשומרוןאחרונהבס"ד
יש הרבה סניפים נפרדים בבנ"ע.
מוכנה לדבר?