פורום בני עקיבא (עמוד 213)

בס"ד
יש ת'קטע הזה עם המדען שחשב כול בזמן על בעית העולם והי'ה סגור במעבדה שלו יום אחד פלש הילד שלו למעבדה וניג'ס לו אז המדען חשב איך להעסיק אותו ואז הוא לקח דף עם תמונה של מפת העולם וקרע אותה לחתיכות נתן לילד שלו את החתיכות וסלוטי'יפ ואמר לו ללכת לנסות לתקן את העולם המדען חשב שיקח לו שנים אבל לאחר חצי שעה הילד קורא לאביו "אבא בוא גמרתי!!" המדען חושב שבוודאי הכול מורכב באי סדר אך להפתעתו הכול מושלם המדען שואל את בנו "איך הצלחת לתקן את העולם בלי שבכלל לא ידעת איך הוא ניראה?" ענה הילד "פשוט מאוד שחתכת את הדף שמתי לב שמאחורה יש תמונה של בן אדם אז קודם תיקנתי את האדם ולאחר מכן ראיתי הכאשר תיקנתי את האדם העולם נהי'ה מושלם!!"
זה בערך...

מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו. יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו.

הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד".
הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל".
בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת...
להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?"

"אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם...

אני משתמשת בסיפור הזה במהלך הפעולה עצמה, אבל ישבתי וחשבתי מה אפשר לעשות והנה לפניכם הריעון שהכנתי בסופו של דבר:

לקחתי תמונה של שילד וגזרתי ממנו חתיכה, אח"כ הדבקתי את הילד כולו על חתיכת בריסטול ובמקום של החתיכה הדבקתי אותה עם טיפה מרווח משאר הילד וממקומה המדויק, מהצד השני של הבריסטול הדבקתי תמונה של כדור הארץ ומתחת כתבתי: אם כל אחד ישלים את החלק החסר שבו- העולם יהיה מושלם. =)...

מה אתם אומרים?!

זה אחרי שניסיתי למצוא רעיון לצ'ופר מקורי יותר ולא בדיוק הלך לי...

כמה שזה ידוע כתבתי את זה פה כדי שאם מישהו יצטרך גם אז שיהיה לו..

אבל... מה זה משנה ידוע/ לא ידוע.. העיקר שזה פתר את בעיית הצ'ופר...


שבוע טוב!

ויוצאים לסופרלנד... אבל אין לי מושג כמה הסניף התרים סה"כ... מה זה משנה?!...

סניף עמידר בת-ים כבוד!!

יתרמנו אבל לא יוצאים ללונפ-ארק ולא לסופרלנד

בנ"ע בנתיבות יוצא לסופרלד... ועשה התרמות של מאמץץ

בס"ד בסד השני

שמעתי שיש סניפים מושחתים (נראה לי) מהמרכז שנוסעים ל'לונה-פארק' בת"א... זה נכון?



מישו או מישהי...שיודע או יודעת (פה אני מסמיק...)... אשמח לתשובה

תודה!

על- פי המודעות של התנועה,
מחוזות שרון- שומרון, חיפה, דן וצפון נוסאים לתל אביב,
ואילו ירושלים, דרום ויהודה נוסעים לסופרלנד.
לפרטים נוספים: http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?levelId=58799&itemId=11730&itemType=0

סניף רבבה כבוווווווד!!!!!!!

גם אנחנו נוסעים ללונה פארק!! סניף קריית שמואל [מחיפה] אימפריהההההה

בס"ד
הסניף שלי מ"ש כפות (יענו כבוד) נוסע לסופרלנד...
שכל מה שיש שם זה 'קומבה' שנגמרת תוך דקה וחצי ומחקים לה 3 שעות!!!!!!

המדריכה לשעבר שלי עשתה לנו ש םשבת..היינו שם בדירת שירות אבל הלכנו לסניף קריית ים..

אתה ככ צודק הגיע הזמן להכין עצמינו לגאולה ולהקפיד טיפה יותר!! אני גם מאחד הסניפים(מחוז צפון)הטובים אבל בכל זאת זה באמת מטריד העינין,כל הכבוד שהעלת את הנושא!! הלוואי שזה ישתנה ונתחיל לעשות אידיאלים לא רק לדבר!!!מחזק את ידיך!!

א.יש כבר סניפים מופרדים , אבל אם הסניף שלכם לא מופרד ואתם רוצים להפריד אותו אז קדימה...ליזום.
דבר שני לא צריך לעשות את זה הבשביל החרדים , לא נראאה לי שאם בני עקיבא תהיה מופרדת החרדים יבואו יש להם תנועה משלה(בתיה אם אני לא טועה) ושוב : לא צריך לעשות את זה בשביל החרדים אם אתם כבר רוצים להפריד את הסניף זה בשביל הסניף ומי שבתוכו ולא לעשות דברים כדי איך להראות אלא בכוונה שלמה!!!

אל תשכח שיש כאלה זה מחזיק אותם ז"א אם זה היה לגמרי מופרד וכ'ו הם לא היו בכלל חושבים על לבוא לבני עקיבא שבעצם היום מחזיק אותם וב"ה זה מה שמחזיק ולא הסביבה שבחוץ שמי יודע מה היה קורה..אבל ברור שאין מה לשפר ..
יישר כוח על ההעלה למודעות..בהצלחה!
שבת שלום

בס"ד
בתי'ה זה לבנות בלבד
והחרדים מסתכלים על בנ"ע כחילול ה' גמור!! אני הי'יתי פעם בב"ב בשבת והלכתי לבנ"ע שם ושמתי לב שהבנ"ע בב"ב הוא ממש לא כמו שבנ"ע צריך להראות!!!! הבנות שם היו עם חולצות קצרות בטרוף ועם חצאיות מיני והלבוש הממש לא צנוע הזה הוציא שם רע לבנ"ע בקרב החרדים!! אנחנו תנועה של עם לא??? אז למה אנחנו לא מנסים לגרום לחרדים להסתכל עלינו במבט שונה?? למה אנחנו לא נפגשים איתם ומסבירים להם?? עם חילונים יש סניפים שנפגשים אבל עם חרדים לא!!! מה הם לא חלק מהעם שלנו??
נקודה למחשבה.... ואני ממש לא באה להתקיף....

ברוך ה', רואים יותר ויותר אנשים שזה מתחיל להפריע להם..
אשריכם ישראל!!!
צדיקים!!

בס"ד
ולא לברוח לאירא-ל....

אבל בא נחשוב רגע בראש גדול :
אם זה יהיה נפרד החרדים יסתכלו עלינו בעין יפה?????????????????
חחח לא נראה לי!!!

(והסיבה שהם אף פעם לא יהיו ברמה הדתית של אריאל)היא שאתם מעתיקים מאריאל את החיצוניות(הפרדה) אך את העיקר את האידיאלים אתם נשארים עם אידיאלים מעוותים של תו"ע אז גם אם זה יהיה פי 10000 יותר נפרד מאריאל עדיין אתם תחנכו למיזרוחניקיות חסרת שחר. בגלל זה הפתרון הוא לא סניפים נפרדים אלא הפתרון היחיד להחלצות מחשיבה מיזרוחניקית מעוותת היא- לעבור לאריאל!

זה שהם מאמינים שרק הם צודקים. עבודה מתוך תורה זה לא אידאל שבנ"G המציאה ולא גם לא הר' נריה או הר' קוק. עבודה מתוך תורה נמצאת כבר במקורות. הרבה פעים ניתן לראות אריאלניקים שטועים בענייןזה. ד"א מה ארילניק עושה בפורום בנ"ע? מחזיר אותנו בתשובה?? מתקם מבפנים? מפיץ ת'אור? זה קצת נוגד ת'אידאלים של אריאל..

בס"ד
לא!! זה ישנה להם ת'סטיגמות עלינו!!
ולאריאלנקים!! זה הדרך שלנו!! זה מה שאנחנו חושבים שהוא נכון!! אולי גם אתם צודקים אסור להתסכל על בנות הם עם מוזר ,ההפרדה היא דבר שבילעדיו נמות אבל זה מיבחנתכם אנחנו הולכים בדרך תנועה של עם אנחנו מקרבים ללבות לא משמצים תנועות אחרות!!!! מי שרוצה רוצה מי שלא לא ורננה להפיץ את האור?? איזה?? "יחד נפיץ את האור הגדול את אור התורה" זה של בנ"ע!!! וחוצמזה אני חושבת שבאמת זאת התנועה שלנו החי'ים שלנו אל תתערבו לנו בהם!! ככה טוב לנו!!נחמד לנו להיות מעורב נחמד לנו להקרא מיזרוחנקים אוקי?? ולידע כללי אתה גם דתי לאומי שהחרדים אומרים מיזרוחניקים לא אכפת להם אם אתה אריאלניק עזרא או בנ"ע אתה עם כיפה סרוגה = אתה מיזרוחניק!!! וחוצמזה שזה לא נחמד שאתם משמיצים אותנו!!!

התכוונתי בציניות ולכן כתבתי שזה נוגד ת'אידאלים של אריאל...

כי זו המציאות. כל גדולי הדור תומכים באריאל ובדרכה של אריאל, ואף אחד מגדולי הדור לא תומך בבנ"ע ו\או בדרכה של בנ"ע, וכמה אנחנו צודקים נקבע לפי דעת התורה התומכת בדרכנו. וראו איזה פלא דעת התורה של גדולי הדור תומכת באריאל ולא בבנ"ע.

האם זה שהתנועה תעשה אי אילו שינויים יגרום להפסקת הקרע בינינו לבין החרדים?
[ ובתור דוגמא, האם חרדים הולכים לאריאל?]
הקרע נוצר, לענ"ד, מסגירות של חרדים. מהפחד שלהם להחשף לכל דבר, ולכן מגבילים את עצמם. כן, יכולנו לפתוח סניפים שמתאימים לציבור החרדי. אך האם לא יראו אותו כביטול זמן לבנים וכמוקד להתרופפות של הבנות? לדעתי תזכו לראות עוד כמה שנים סניפי בני עקיבא נפתחים במקומות חרדיים.
נאמר כבר 70 פנים לתורה, ואנו מאמינים שכך גם בתנועה. כשם שפרצפיהם שונים כך דעותיהם שונות. וזה יחודיות של בני עקיבא- אנו יכולים להכיל את כולם. באותה תנועה חברים סניף נו"א שידידינו אינו מגדיר כפונקציה וגם חברים סניף כפר שלם מתל אביב.

אחת ההחלטות בועידה האחרונה נוגעת בדיוק בנושא זה:
" מתוך ההכרה כי בני עקיבא היא תנועה של עם השואפת לחיי תורה שלמים ומלאים ומתוך ההבנה כי "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות" (ברכות נח ע"א) ומתוך היותה של בני עקיבא תנועה המכילה בתוכה מגוון רחב של חברים, הוועידה מחליטה:

• להקים וועדה הכוללת רבנים וחברים במליאת ההנהלה הארצית שתנסח ותפרסם קווים אדומים בנושאי תורה והלכה ( צניעות וכו' ) למפעלי התנועה ולסניפיה ותדאג לאכיפתם ברמה הארצית.

• להעניק גיבוי לסניפים בדרך אשר בחרו ללכת בה ולסייע להם לשמור על אופי פעילותם, בכפוף לאישור הוועדה האמורה בסעיף א'."


הווי אומר, לנו כתנועה ישנם קווים אדומים- התורה שתומכת בדרכינו. חוץ מהקווים האדומים יש דברים השנויים במחלוקת (לא נראה לי שהסניף ביישוב דוגל בדיוק באותם קברים כמו סניף בעיר, בהשפעת הרבנים בסביבה). אנו תנועה שומרת תורה ומצוות שמכריזה לכולם בסיסמתה שאנו שואפים לחיי תורה והגשמה מתוך תורה. מימיי לא שמעתי רב המתנגד לתנועה. אשמח לשמוע על רב אחד שתומך בסגירת תנועת בני עקיבא לאלתר.

לעומת זאת, אריאל סגורים בתוך עולם משל עצמם. ידידי היקר, האידיאלים המעוותים אינם של תנועתי. העיוות נוצר כנראה מנקודת מבטך, השטופה דעות קדומות. לפני שאת היוצא בריש גלי נגד משהו, אנא ברר את הנושא לאשורו. האם בני עקיבא מתיימרת ל"העתיק" מאריאל?! סניף שמפריד את עצמו לא עושה זאת משום שיקול של השוואה לאריאל. את האמת- בדיוק להיפך. החברים בתנועה חשים כי כל המריבות הקטנוניות מיותרות, ולכן אחת ההחלטות בועידה המחוזית של ירושלים זה לעשות פעילות משותפת של תנועות הנוער, כדי לא ליצור ריחוק, פירוד ואף שנאה. האמן לי שמנהיגי התנועה אינם בולשים אחר תנועת אריאל, אלא מנסים לתקן עולם במלכות ש-די. בני עקיבא מנסה להגיע לכל מקום, לפתוח שם פתח לעוד אנשים להתקרב אלינו. עצוב שהרבה אנשים לא שמעו על חלק מהתפילות עד שהגיעו לתנועה, כמו שלימד על עצמו המזכ"ל, הרב בני. האם עלינו לכפות אידיאלים על אנשים שדוגלים באידאלים הפוכים? ישנם אנשים הדוגלים בחברה מעורבת. ומה תגיד להם? תודה, אך אין כאן מקום לאנשים כאלה בשורותינו. מי יודע לאן הוא יגיע בסוף?! אין לי ספק בכך שתנועת בני עקיבא- בין בארץ ובין בחו"ל- יוסקת בהצלת נפשות! וכל המציל נפש אחת מישראל....

עלינו להתחנך כל אחד כפי דרכו ורצונו, שהרי אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ. אך יחד עם זאת עלינו לחנך לפתיחות, לקבלת האחר ולפעילות משופת למען החזון המשותך של בניין המקדש. אל לנו לצאת בהצהרות כי רק דרכנו היא היא הדרך לאורכה ילכו עם ישראל וכל השאר הם טועים/ כופרים אפיקורסים. ראינו בעבר מה קרה לקבוצות כאלו, לאלו מעשים נגררה. אך אל תשכחו כי קנאת סופרים תרבה חומה- ורק מתוך כך נוכל להתגדל ולהתעצם.

בברכת חברים לתורה ולעבודה!

בהתגלמותה היפיפיה.

אשרינו שאלו האנשים שקיימים בתנועה הקדושה.

יש אנשים שמתאים להם אריאל, יש אנשים שמתאים להם בנ"ע, ויש אנשים שמתאים להם עזרא. כל אחד מתחנך בדרכו שלו, וכולם שיטות טובות! לא צריך לבטל שום תנועה, ולדעתי זה טעוט שמפרידים את בנ"ע (למרות שאני מדריך באריאל).

אבל בתור אחד שחי בת"א ורואה את המצב של החבר'ה הלא דתיים
שמנותקים מתורה וממסורת אתה לא חושב שזה צו השעה?
שלחרדים לפחות יש תורה ורבנים וצניעות בשונה מהחילונים?

שהאחים האלה צמאים לתורה לקדושה לטהרה
אומנם גם החרדים צריכים הרבה חזרה בתשובה,הרבה התרחקות מהחמרות מיותרות ושנאת ישראל.
אבל יש מצבים שיש צו השעה וצריך לפעול לפיו.

ובכלל צריך לנסות להבין אם החרדים מוכנים לקבל
כאשר אצלנו עשו מפגשים חילוניים דתיים אני באתי בהצעה לבית ספר לעשות מפגשים דתיים חרדים על מנת לדבר על השקפות,על אמונה,על דרך חיים.
כשהתקשרנו לבתי ספר שלהם הם לא היו מוכנים.

ובעז"ה עם הרבה עמל והתחזקות של אנשים כמוך שדואגים לכלל עמ"י ולא לאדם הפרטי ולצניעות הפרטית,התנועה מקדושה תהפוך לקודש קודשים

תנועה של קודש לעם קדוש!

בתוך האחרים במיוחד לא בתוך הדתלי"ם...
חוץ מזה שאנחנו לא צריכים לחשוב מה הם יחשבו עלינו אנחנו יודעים שהדרך שלנו נכונה וזה מספיק...

שהם יודעים שהדרך שלהם נכונה וזה מספיק. צריך איזשהו הידברות

העיקר שלא נשנא אחד את השני...

מופפנה ל תילושי

המחירים שלך בני עקיבא היו גבוהים יותר- הם לעולם לא יגיעו למחירים כאלה כי אנחנו תנועה שמיועדת לכולם, "תנועה של עם", תנועה שבה יכולים להיות חברים כל סוגי האנשים ולא רק מי שיש לו מספיק כסף לשלם.

ולכן, אנחנו צריכים לעמוד מול כל ההשמצות על המחירים וכו' בראש מורם ובגאווה! שאצלנו יש ערכים ואכפתיות! ולא משנה כמה מחיר זה יגבה- כולם יוכלו להשתתף!.

ואני לא יודעת אם זה לשון הרע או לא..
אבל סתם שתדעו שיש חיה כזאת

ובנ"ע מקודשת גם בעיניי אחינו החילונים!

ב"ה אחרי הרבה עמל רואים פירות..

אשריכם ישראל!

בס"ד
איזה תנועות יש???
הנוער העובד והלומד? צופים?? תנועת הנוער הזרוזי?? או ש... אני יודעת החמאס- יש חי'יה כזאת ועובדות הם ערביות!!!!!!!!חחח=]] מסקנה טובה לא?? חחח

לא סתם.... אני אחשוב על משהו....

של ה6 וה9 תלוי איך מסתכלים על זה...

אבל הזקנה השתלטה אני כבר לא זוכרת איך הוא הולך

חפשי בבנ"ע בטוח יש משהו

בס"ד

ועכשיו גם התגובה במקום הנכון...

בס"ד
תמיד שאני מקבל תעודה אני רץ ומחי'יך
מחי'יך-שיחשבו שהיא טובה
רץ- שלא יבקשו לראות אותה=]
נכון חמוד???
ואפשר גם להוסיף: בשבילי\נו את\ה תמיד 100!!!

למרות שהסניף שלנו יוצא מוקדם... אז אנחנו בהתחלה (בערך חצי שעה)
-כמעט- לבד ואז אין תורות (איך אומרים תורות, או תורים?)... אבל במשך שאר היום נמצאים שם כל העולם (הסניף) ואישתו...
אז עזבו אותי בשקט בבית.... ותתבאסו שאתם מחקים 70 שנה כדי לעלות לאן שבא לכם... ואני חוגג פה ב'פורום' אם כל אלה שיש להם שכל, ולא יצאו...
(-סתם כתבתי 'חריף'....)

היא הגישה אותי על 100.. עשיתי את כל השאלות..
הוצאתי תשובות מהאינטרנט וב"ה!! טעיתי רק בסעיף אחד מתוך כ-ל המבחן!

רגע יש לי שאלה, זה שאתם עושות את הבגרות בכיתה ט' זה כאילו מוריד לכם מהעומס של שנה הבאה?..

אלה אם כן.. אני ארצה להשלים בי"ב ל4 יחידות.. זה מסלול למידה של מתמט' מיוחד..

הגישו אותי על 89 הסתכלתי א"כ בתשובות וטעיתי רק בחצי סעיף!!!

ראיתי משהו בפעולה-נט על "החופש הגדול הגיע"... תסתכל, תראה אם זה מתאים לך... בהצלחה .

לקבל על עצמך תפקיד- זו אחריות
לבצע את התפקיד היטב-זו מסירות

להפיק את המרב-זו אומנות
ולהשקיע,להשקיע
בלי חשבון-בלי תמורה-זו נתינה.

"...מחכם יהודי בירושלים למדתי,
שיסוד תורת היהודים התבטא במשפט אחד פשוט: "ואהבת לרעך כמוך".
וגיליתי שאחת הדרכים החשובות לאהוב את הזולת היא להקשיב לו.
נדמה לי שזה דבר פשוט אבל אני יודע שזה דבר קשה מאוד שצריך ללמוד אותו. אדם צריך לחנך עצמו שנים כדי להגיע להקשבה יוצרת, פעילה, חדישה,מדויקת, מזדהה,בלתי שופטת. במשך השנים גיליתי שההקשבה לזולת היא אחת הצורות המהנות ביותר של מגע בין בני אדם..." (פר' רוג'רס)

כוח הנתינה-הוא כוח עליון ממידות יוצר הכל ברוך הוא שהוא מרחם ומטיב ונותן מבלי לקבל דבר בתמורה." (הרב דסלר)

לאחת העיירות בפולין הגיעה שמעוה, כי למחרת תגיע הרכבת הראשונה.
יצאו בני העיירה ובניהם אדמו"ר מפורסם לחזות בכלי המחודש.לא הסתפק אותו אדמו"ר בהסתכלות וניגש למשש את הקטר וקרונותיו. תמהו האנשים ושאלוהו לפשר התנהגותו. השיב להם אותו אדמו"ר:מכל דבר בעולם יש ללמוד לקחים.הנה ראיתי כי הקרונות קרים כקרח,אך הקטר חם ולהט יש בו והבינותי: אם העומד בראש והמוביל הוא חם ולהט יש בו, הרי בכוחו לגרור אחריו רבים אחרים שהם קרים כקרח."


"ההדרכה היא כמו נהיגה
עניין של חיים ומוות בחייו של אדם או בנפשו.
להדריך-כמו בנהיגה ישנו חומר תאורתי
אך עיקרו מתרכז בעשייה,בעבודת שטח.
חניכים זה כמו הגה-
צריך להחזיק בשתי ידיים, שלא לפספס משהו בדרך.
בנהיגה כמו בהדרכה- כל צעד שאינו במינון הנכון- חס וחלילה אסון
להדריך- מחייב כמו לנהוג- המון שליטה ביד,ועצמה אך גם הרבה סיכון, אחריות,ופקיחת עיניים שלא לטעות
לנהוג כמו בהדרכה- צריך לדעת איך לקחת את הסיבוב איך להחדיר שינוי, באיזה זווית לחנות, וכיצד להעביר הילוך.








בהדרכה-כמו בנהיגה- צריך לדעת לפעמים לעשות רוורס ללכת אחורה.
לדעת מתי לתת גז, ומתי לבלום, בתהליך או בפתאומיות.
להדריך זה כמו לנהוג- להסתכל תמיד אל המראות ולהסתכל סביב
והעיקר להביט אל עצמך פנימה.
בנהיגה כמו בהדרכה-צריך להיות מוכנים תמיד לבלתי צפוי
ואפשר- להדריך נפלא כמו לנהוג.
לנהוג:משב רוח,נתינת זכות קדימה, וותרנות ואהבת אחים
להדריך:אהבת חניכים,הקרבה עצמית ונתינה ללא גבולות
מדריך כמו נהג-צריך לשאת תפילה תמיד לפני צאתו לדרך שהא-ל יהיה בעזרו"....

"כאשר עובדים יחד-אפשר לעשות הכל.
בממלכה אפשר לעשות שני דברים: או להפכה למדינה קטנה, או לעשותה מעצמה.
אם חושבים על המשימה ועובדים בכוונה משיגים יותר מחצי ניצחון"... (יוני נתניהו)

כדאי לדעת:תחילה זורעים, משקים, מתפללים לגשם- רק לבסוף בא הפרי." (אסתר קל)

מאת: עטרתובל - 6/23/2008 10:06:00 PM
"יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ..." (הראי"ה, אגרת צ"ו)

רק לפני מספר ימים קראנו בבתי הכנסיות את פרשת המרגלים, על אותו חטא שאת מחיר עונשו אנו משלמים עד היום. הגלותיות, השפלות, ההתרפסות, הכשלים וההחלשות נובעות כולם רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, ממה שאין מודיעים את חזון התחיה הלאומית בעֹז ובגאון.

הרבה דברים טובים יש בבני עקיבא, ובכלל- ב"ה הכלי הזה של תנועת נוער מנוצל בצורה יפה וברוכה, אבל חסר בה משהו, חסר בנו משהו.
6 הוועדות בועידה הארצית לפני חודשיים עסקו בנושאים חשובים, אך חמקו מן הנושא המרכזי. קירוב לבבות היה שם, צדק חברתי, לימוד תורה ועוד- אבל היכן היתה הנקודה העיקרית בה עלינו להתעסק בדורנו- ארץ ישראל?

למה בנ"ע, שרואה עצמה מובילה את הטון המרכזי בחיי הציבור הדתי בפרט והלאומי בכלל- מפחדת לעסוק בבניין ארץ ישראל? למה אין חולצותנועה בעליות למאחזים? למה דגלי התנועה לא מתנוססים בפעילות למען הארץ?למה התנדבויות סניפיות תמיד נשארות ברמת הבתי אבות וכיכר ציון? אז נכון, היו כמה סניפים שהלכו לשבוע עבודה באיזה מקום, אבל למה זה לא הטון המרכזי?

איפה השתבש החינוך שלנו? סדר העדיפויות שלנו התעוות- מה שאמור להיות מרכז העיסוק נדחק הצידה ומכתר בתארים מעניינים כ´פוליטי´ ´מפלג´ ועוד. כבר למדנו מהרב חרל"פ ש"בעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם" (מעיני הישועה מ"ה)
חרב חדה מתמיד מונפת כיום על כל מפעל ההתיישבות של עמ"י, ואנחנו "חוד החנית"- מפחדים להתמודד, מפחדים להופיע, מפחדים לחיות אמת. או אולי בעצם אנחנו רק מתעצלים? או גרוע מכך- לא מודעים בכלל?

נכון, החינוך הוא חשוב, אבל חשוב יותר שייעשה נכון ויחנך לדברים הנכונים וגם לגבי זה לימדנו רבנו הרצי"ה: "וכל דורותינו הבאים להגביר את מאמצי החינוך הדתי, המאמין במעשי ד´ צור ישראל וגואלו, ומקבץ נדחיו ובונה ארצו, ודאי חשוב מאוד - ובשום אופן לא חשוב יותר מזה של יישוב ארצנו והתנחלות שממותיה. קירוב הלבבות והפסקות החציצות בין חילוניים לדתיים, בודאי חשוב מאוד - ומאמצי ההתנחלויות - הם הם מתוך דרכי שלום ואהבת ישראל. בודאי ובודאי שצריך הרבה מאוד להסביר ולברר לנוער ולילדים בארץ, את חשיבותה החיונית של ארצנו וכל שטחה למען עמנו ותורתנו. חלילה לחדול מההתנחלויות של יישובנו ארצנו ושממתה. עם שקידת ההתנחלויות צריך להרבות חנוך והסברה לחשיבותה החיונית ריבוי החינוך וההסברה לחשיבות הזאת, איננה סתירה וניגוד אלא השלמה ושיכלול לה."

הלוואי והיינו במצב שהיינו יכולים להתנער מאחריות, ולשבת בבטח בכל מרחבי ארצנו, אבל אנחנו לא. האמת? זה מאכזב. מאכזב שבנ"ע מנותקת מהמהלך המרכזי שמתרחש כעת מתחת לכפתורי חולצת התנועה שלה, ששלוש הפינויים שהיו בשבוע האחרון מעניינים אותה הרבה פחות מאשר תאריכי הסמינריונים, ושאולי- במקום להביא לתיקון, אנחנו ממשיכים את החטא בה החלו אבותינו ומפחדים להתמודד עם גודל הדרישה של ארצנו, ועם גודל קדושתה.


סליחה על ההטחות, זה נכתב מתוך כאב ומתוך שותפות... כמוני כמוכם, רק השבוע בבית הכנסת התעוררתי לחשוב על זה.

ובאמת- איפה אנחנו??

מישהו? מישהי? הרב?

מקור: http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=3857688

מרגלים אנחנו לא, אבל בהחלט דבק בנו (כציבור וכעם) משהו מהם.

המאמר הזה כ"כ נכון,
עקב פחד כלשהו הרבה אנשים, גם "מאמינים", טוענים שענייני א"י הם "פוליטיקה". ולכן אסור לתנועה כמו בנ"ע, ששאיפתה להיות "תנועה של עם" לקחת חלק בעניינים חשובים אלו.
עלינו (כציבור, כתנועת בנ"ע) להבין, ויותר מזה, להכריז בגאון שענייני א"י הם לא פוליטיקה, הם תורה.
מתוך הכרות עם מה שמכונה "עמך" בעיירות הפיתוח אני יכול להגיד שלענ"ד לא רק שלקיחת חלק במאבק על הארץ לא תרחיק אנשים מהתנועה (ברור שיש כאלו שכן, אבל במבט כולל יותר) אלא אף תגרום להערכה מרובה ולקרבה.

אני עדיין לא רואה את מחנות הקיץ של בני עקיבא מקיימים ברכס מגרון, אבל צריך להתחיל לאט לאט.
קודם כל להעלות למודעות של החניכים בפעולות, פעילויות(התרמות, הסברה, וכו'), קירות בסניף, שיחות, וכל העולה על הדעת.
אח"כ אפשר להמשיך עם זה הלאה.
יהיו בעיות עם משרד ה(סוג של)חינוך, אבל אני מתאר לעצמי שיהיה אפשר להתגבר עליהם.

האמת, שכמה פעמים חשבתי להגיע לכל מיני מקומות עם חולצתנועה, אבל מייד סילקתי את המחשבה הזאת מהראש.

ההתעוררות כרגיל צריכה להגיע מלמטה.

בהצלחה לכם!(אני עוד חודשיים די מתנתק מהתנועה, לפחות לשנים הקרובות...)

בס"ד


לא מכירה..באמת יש סרט??טוב..טוב לדעת...

ניתן להשיג סרטון +"עיגולי השמחה" [בקולה של דסי ] על דיסק שהמשפחה הוציאה.
לפניות elisav@012.ne.il ובסלולר 0546644181

עשו לי אותה והיא ממש טובה..
תעשי איתם כדור שוקולד ובסוף תביאי להם דף דו צדדי ובצד אחד תעשי את המתכון האמיתי שלך הכדורי שוקולד ובצד השני תעשי את המתכון לשבט המושלם ואז תעשי :
הילד השקט הילד המופרע המרעיש ועוד תכונת שיש לחניכים שלך ואז תעשי משפט בסוף משו כמו שרק אם נהיה ביחד נגיע לשבט המושלם.. זהו מקוווה שעזרתי
ב"הצלחה.. :] :]

בתור בת שירות השתמשתי בו שבוע שעבר... כדאי קצת לשפצר אותו...

הסיפור על האיש שעמד למות..

היה היה איש שקראו לו מנחם ולאשתו קראו דליה, היו לו 2 ילדים. כל בוקר מנחם היה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר עם אשתו והילדים, מכין לילדים שלו סנדוויצ'ים, אומר שלום לאשתו ויוצא לעבודה. הוא מגיע לעבודה ויושב במשרד, צועק קצת על המזכירה, עושה כמה טלפונים ומנסה כמה שפחות להתאמץ עד סוף היום. אחרי העבודה הוא חוזר הביתה, עומד שעות בפקקים ומקלל את העולם. מגיע הביתה, מתיישב על הכורסא וקורא עיתון, אח"כ רואה חדשות בטלוויזיה. אומר לילה טוב, מעביר קצת את הזמן והולך לישון.
יום אחד מנחם הרגיש קצת כאבים ברגל. הוא אמר לעצמו שזה יעבור. אבל אחרי שבוע הכאבים לא עברו ורק התגברו והוא סיפר לדליה. דליה מאוד נבהלה ורצה עם בעלה מנחם לבית חולים. הרופא בדק אותו ואמר שהוא צריך לעשות ניתוח, מפני שמצב הציפורן ברגל מאוד חמור. דליה חיכתה בחוץ, ומנחם עלה על שולחן הניתוחים. רגע לפני ההרדמה, הוא שמע את הרופאים מדברים בינהם. בין השאר הוא שמע אותם אומרים- האיש הזה במצב אנוש, אין, יש לו אולי חודש לחיות. והוא נרדם.
למחרת הוא התעורר מהניתוח וזכר את מה שהרופאים אמרו- שהוא מן הסתם לא היה אמור לשמוע.. הוא שקע בדיכאון. הוא אמר לעצמו: מה הטעם לחיים שלי? רק חודש? מה כבר אפשר להספיק בחודש?!
הוא ישן כמה שעות וכשהתעורר ישבו ליד מיטתו אישתו וילדיו. הוא הסתכל עליהם ואז החליט שחודש זה הרבה זמן ובחודש הוא יכול להספיק הרבה דברים. הוא החליט שהוא הולך לנצל את הזמן שנשאר לו, לנצל כל רגע.
והוא באמת עשה את זה. כל בוקר הוא זינק במרץ עם הזריחה. אכל בנחת ארוחת בוקר עם אישתו וילדיו ושלח אותם לבית הספר בשמחה. הוא הלך לעבודה וניצל שם כל רגע. הוא חייך לכל מי שהיה בסביבתו והתייחס מאוד יפה למזכירה.הוא יצא עם משפחתו לטיול גדול, כמו שתמיד חלם וביקר במקומות שתמיד סיקרנו אותו. הוא עשה דברים שכל החיים רצה לעשות, אבל דחה אותם. הוא קפץ באנג'י, אכל במסעדה תאילנדית, הלך לראות את הזריחה באילת ולמד לנהוג באופנוע. הוא בילה כמה שאפשר עם הילדים, ישב ודיבר איתם, שיחק איתם והכין איתם שיעורים. הוא בילה זמן עם אישתו והלך לבקר את כל הדודים שלו. הוא קרא מלא ספרים שאף פעם לא הספיק לקרוא וראה סרטים שאף פעם לא היה לו זמן אליהם. הוא נזהר מאוד לא להתעצבן ולא לכעוס וכשהרגיש שזה בא לו- אמר לעצמו: את הרגעים האחרונים שלי אני אבזבז על כעס?! הוא השתדל להיות הכי טוב שאפשר.
ואז הגיע השבוע האחרון. מנחם נכנס לאטרף כדי להספיק דברים. הוא בקושי ישן, כי חבל על הזמן. כל רגע היה לו חשוב.
הוא נזכר בדברים שהיה לו חשוב לעשות. הוא התפייס עם חבר ילדות שרב איתו פעם בכיתה ה', ושלח מכתב סליחה למורה שלו מכיתה י"א על שהפריע לה. הוא קנה מחברת ומילא אותה במחשבות ורעיונות שהיו לו כל החיים אבל הוא אף פעם לא התייחס אליהם. במחברת הוא גם כתב דברים שרצה לומר לילדיו כשיהיו גדולים, ודברים שרצה שיזכרו ממנו אחרי מותו.
הוא תרם כספים למלא מקומות והלך לבקר בקברי צדיקים.
הוא ניצל כל שנייה של זמן!
היום האחרון לחייו הגיע! מנחם לא זז מהבית ורק היה עם דליה והילדים.
אנשים באו לבקר אותו ולשבת איתו, בעצם- להיפרד ממנו, אבל הוא לא הרגיש עצוב. כשהלך לישון ידע, שכנראה הוא לא יקום מחר בבוקר. הוא חשב לעצמו כמה זה נורא, אבל הרגיש שהוא שלם עם עצמו, בחודש האחרון הוא הספיק יותר ממה שעשה כל חייו. הוא עצם את עיניו.
בוקר. מנחם פקח את עיניו וראה את השמש בחלון. אשתו עדיין ישנה. פתאום נזכר. הוא לא אמור להיות פה! הוא בכלל לא היה אמור לקום בבוקר!! מנחם ואשתו הלכו לבית החולים, כדי להבין מה קרה.
הם נפגשו עם הרופא שניתח אותו לפני חודש ומנחם סיפר לו מה ששמע. הרופא התפלא- סה"כ זה היה ניתוח פשוט ברגל! הוא ניסה להיזכר למה מנחם מתכוון. ואז הוא נזכר שבזמן הניתוח של מנחם, במיטה הסמוכה ביצעו ניתוח לחולה אחר, חולה שבאמת היה מצבו אנוש. הוא הסביר זאת למנחם.
מנחם שמע והתרגז. כל החודש האחרון הוא חי כאילו שאלו רגעיו האחרונים ובסוף מסתבר שהכל היה סתם.
לא. זה לא היה סתם. מנחם חשב והבין שהחודש האחרון לימד אותו משהו חשוב מאוד. הוא ראה עד כמה החיים יקרים, ושאפשר לנצל כל רגע בזמן הקצר שלנו. הוא למד לא לדחות דברים לאח"כ כי מי יודע מה יהיה- אלא להשתמש בזמן שיש, ולעשות כל מה שרוצים וצריכים. הוא למד לנצל כל רגע בחייו.

ב"ה
אני חושבת שאת לא מדברת כל קומיקס אלא על הספר עצמו שמצוייר כקומיקס.
כדאי לנסות להשיג בספריה.

ב"הצלחה!