פורום בני עקיבא (עמוד 72)

לא הבנתי =) לכיש זה אזור אחד, שדרות וסעד זה אזור אחר.. 

 

אם את מתכוונת לאזור שדרות וסעד (צפון הנגב, עוטף עזה, שדות נגב- שמות האזור..) אז אני יכולה לנסות לעזור לך, אני קומונרית באיזור.

 

אם לכיש- כלומר שקף, אמציה וכו'- תפני אולי לנעמה*. 

 

בהצלחה! 

בס"ד...

 

סליחה.. תיקון שלי.. אנחנו רוצים לעשות בשדרות.. הבעיה היא שאנחנו יודעים שיש מה לעשות שם.. אבל לא יודעים מי האיש קשר שיוכל להפנות אותנו אליו לעשיה.. ישלך במקרה דרך לעזור לי? 

 

תודה רבה! 

בשדרות , אין לי מספר אבל בטוח יש לאליעד הרכז

ויעלה לך תמונה..

20130701141425.jpg

20130701141438.jpg

 

ראיתי את זה בפעולה שמדברת על משהו אחר בכלל אבל...

נותנים לחניכים רשימה ארוכה של משימות ומדליקים נר.

אומרים להם שהם צריכים לעשות את כל המשימות עד שהנר נכבה.

הם מתחילים לעשות את המשימות ואז מכבים להם אחרי כמה זמן את הנר.

כמובן שהם יתלוננו שהנר לא נכבה לבד ושזה לא פייר ואז אומרים להם שלא אמרנו להם איך הוא יכבה...

בהצלחה

- אחרי שאתה מקבל את התעודה תחייך ותרוץ. תחייך-כדי שיחשבו שהתעודה טובה, תרוץ-כדי שלא יבקשו לראות אותה ..(:
- משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ו.....גווווווול!!!
סומכים עליכם שתבקיעו בתעודה!

תמיד כשאני מקבל תעודה אני מחייך ורץ.. מחייך-כדי שיחשבו שהיא טובה, ורץ- שלא יבקשו לראוות אותה..

20130701140839.jpg

(יעני איפה שמכינים את האוכל) הוא יותר עפר..
זה לפי מה שאני זוכרת, יכול להיות שאני טועה

תמיד אומרים שאמהות שולחות את הילדים שלהן ליער עופר כדי שיגזרו ציפורניים [נכנס מתחת לציפורניים וזה מזעזעע]

אבל במאהל עצמו זה טיפה יותר נורמאלי..

 

 

" ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר' חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר (תהילים קב) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" [כתובות קיב, א-ב]

 

בסוף מסכת כתובות עוסקת הגמרא בעניינה של ארץ ישראל ובחובת העלייה אליה. הגמרא שם מתארת את גודל הדביקות בארץ של מספק אמוראים. למשל: רבי אבא היה מנשק את הסלעים של עכו, שהיא תחילת ארץ ישראל. רבי חנינא היה מתקן את המכשולים בדרך, ורש"י מסביר שהיה עושה זאת "מחמת חיבת הארץ, שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא ייצא שם רע על הדרכים". על רבי אמי ורבי אסי מסופר שהיו עוברים ממקום שבו השמש למקום שבו הצל וההפך, לפי שינוי מזג האוויר, "כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל", שקר בה מדי או חם בה מידי.

ולאחר כל זאת, כתוב כך:

רבי חייא בר גמדא היה מתגולל בעפרא, שנאמר כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ, אֶת-אֲבָנֶיהָ וְאֶת-עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ.

[הרב מרדכי אלון, קודש וחול, עמוד קל"ז].

 

מאות שנים יהודים חיכו להתגולל בעפר הארץ. ויער עופר, ככל היערות, מחכה לך =) 

אשרינו שזכינו לחיות בדור שזה כל כך זמין! 

חבל בכ"מ תודה

מה לעשות, זה טבעו של כל יער..

ומה לגבי מקלחות? 

היה כמה ברזי מים מהתקרה ומסביב היה ברזנט שחור. מתקלחים ביחד אז להביא בגד ים או משהוא בסגנון..

אין כמו להתקלח במחנה- זה הופך אותך לאדם חדש

 

-פעלי הקיץ של תנועת בני עקיבא בישראל

ממש לפני שנים..

מבחינת התנאים הפיזיים:

רוב הזמן נמצאים בחניון עין זיתים. לילה אחד יש גיחה למקום אחר.

חניון ועין זיתים הוא חלקת יער, מתחת לעצים =)

מביאים לשם שירותים כימיים, ו'מקלחות של מחנה'- מעין סוכה שבתוכה יוצא ברז [מקלחת משותפת].

ואדמה....

אבל בסה"כ כל האדמה המעצבנת הזאת היא אדמת א"י...

אממ וסתם ככה - 
מקווה שתשיגו קומונרית, אבל גם אם לא - לפעמים זה רק תורם לסניף. לנו הייתה שנה אחת בלי קומונרית, והסניף היה מגובש ברמות שהוא אף פעם לא היה ככה, וגם זה יצר מצב שכל המדריכים היו פעילים ואחראיים, ככה שת'כלס זה רק תרם לנו.
אז מה שלא יהיה  - יהיה טוב

או שיש לכם פשוט בחירה מתי אתם רוצים לעזוב..

תעשי לך טבלה [בכתיב או בראש .. העיקר שזה יהיה מסודר ]

של יתרונות וחסרונות. וכשכל הנתונים יהיו לך מול העיניים תחליטי.

 

ועוד רעיון, אם את רואה ומרגישה שוואלה זה גדול עלייך אז דברי על זה עם מישי שעברה את זה.

קומונרית למשל , או כל מישי שאת מחזיקה ממנה ומכירה אותך

 

בד''כ זה בא בתקופות ...

פתאום יש תקופה מדהימה שנותנת לך תמריץ לעשות ולפעול עוד ועוד ,

ושניה אחכ תקופה מזעזעת  שאת תוהה לעצמך - "למה לעזאזל נכנסתי להדרכה בכלל" 

 

אז המון הצלחה זלדה ;)

רק טוווב !

 

יש לך כח לזה, אם את תורמת או סתם בשביל הדאווינים, תחשבי למה את מדריכה ואחרי שתגיעי לתשובות תחשבי אם את רוצה לתפוס ת'עצמך ולתת ראבאק או לעזוב..

*כמה  זמן את כבר מדריכה?

 

ב"ה
אז ככה אני לא מכיר קטגוריה של מתנות לקומונרית.. נכנסתי לחנויות והיה שם מתנות לאמא/אבא, לחבר/ה, לילד...
הבנתם את הרעיון..
אבל יש דבר כזה מתנה לאנשים שאכפת לנו מהם ואנחנו אוהבים אותם!
אז התחיל..
אפשר לקחת תמונה של הצוות להגדיל ולמסגר ולכתוב למטה בפינה (בנות איפה אתן? מה לכתוב שם? )
אפשר דברים 'רגילים' דיסק שהיא רוצה, ועוד.
תנסו לשאול את המשפחה שלה.
ועוד רעיון קטן שהרגע צץ תוך כדי כתיבה.. אם יש לה רישיון אז אפשר להכין שלט (מהצהובים האלה) שכתוב עליו 'קומונרית באוטו'
בהצלחה!
ותגידי מה עשית בסוף שיהיה גם לנו עוד רעיונות.

כוס עם תמונה, מראה (צריך כמוך פעמיים),ספר,קלסר, סכם אותי עם תמונות...

אפשר לכתוב את הקטע שאם היה לנו אפשרות לתת לך דבר אחד היינו נותנים לך את האפשרות לראות את עצמך כמו שאחרים רואים אותך... אם אני אמצא את הקטע אני אשלך לך...

תגידי, את בבני עקיבא? כי ראיתי אותך באתר התנועה של אריאל (כבוד!!)??

גם אם היא מאריאל, היא יכולה בשמחה להפנות שאלות כאלה גם לפה..

נראה לי שמוכרים אותו בסטימצקי ודברי שיר.

קומונריות מתות על זה

 

ייתכן וזה יעזור גם כאן,

מראה גדולה שכל המסגרת מלאה תמונות. לא גדולות שיכסו את המראה- קטנות,

ואז למטה אפשר לכתוב איזה משפט כמו

משו שנזכרתי ששמעתי בזה הרגע:

"אם אדם היה רואה את עצמו כפי שרואים אותו אחרים- היה רואה עד כמה הוא מיוחד" וכאן כל הקשקושים.. "איזה מיוחדת," משו בסגנון.. 

ואפשר ללטש את המשפטים שיהיו מתאימים..

ומאחורה הדביקו פתקים קטנים שכתבנו.  פתקים "בקטנה" כזה של תודה, הערכה, סליחה ומה שעולה בדמיונכם הפרוע...

ועם פנקס כזה שכל אחת כתבה באמת על מה שבא לה למדריכה..אבל ארוך שווה כזה..

אם יעלו בדעתי עוד רעיונות, אולי.

 

ותעשי להם ארוחת ערב כזאת שווה !

או שתעשי להם קומזיץ בלילה ונגיד גם על האש או סתם מלא מרשמלו ... זה ממש כיייף וחוויתי !

 

בהצלחחה (;

 

מוזל לחברי התנועה...

כדאי לבקש מהקומונרית לברר

מנסיון זו אחת החוויות היותר חיובית ומשפיעות שיכולות לעבור על חניך..

איך מתבטאת העובדה שהמחנה נפרד?

עד כמה נפרד?

ב"ה
שאלה טובה!
במה זה מתבטא? בעיקר בזה שיש אזור לבנים ואזור לבנות. צריך להיות מסלול שונה או שזה מתוזמן שהבנים או הבנות יוצאים קודם למסלול.
ולשאלתך השניה, עד כמה נפרד?
עכשיו זה שאלה מכשילה כי בסופו של דבר זה תלוי בך! כן זה תלוי בך!
מה שאת תדרשי יכול להיות שתקבלי, כי מבחינת התנועה מגיע לך נפרד, אבל לא תמיד זה מסתדר(ועוד תירוצים מאין אלו..)
אז בסופו של דבר זה מאוד תלוי בך.
בהצלחה!
ודוגמא קטנה של משהו שעשינו בסמינריון שהינו בו, החדר אוכל היה מעורב ומבולגן ביום הראשון (בערך 350אנשים אולי יותר) והחברה שלנו גרמו לזה שיהיה צד בנים וצד בנות בחדר אוכל ושהבנות ייכנסו בערך 20דקות יותר מוקדם ככה שלא יהיה בלאגן של בנים בנות בכניסה.
ותמיד יבוא האחד שיגיד 'אבל אני אחד.. שנים מה אני כבר יכול לעשות? ' אז זהו שהמון! אין הדבר תלוי אלא בי, לא אמרו את זה סתם. יש המון מאחורי המשפט הזה!
בהצלחה!!
ולדקת נוסטלגיה שבט נצח כבוד

רובע בנים- רובע בנות.

ארוחות, פעילויות, איזורי שינה, מסלולים וכו'- הכל נפרד.

רק צריך לדעת שזה בתוך מחנה מעפילים- שהוא מעורב. אז מי שמחפש את המעורב- ימצא אותו. מי שייקח אחריות על עצמו- לא.

ואני רוצה להוציא את השבט שלי לנפרד-יש נפרד של נבטים?

אבל מחנה נפרד זה כל השבטים ביחד שיוצאים למחנה מעפילים.

 

1. מרכז ההדרכה של בני עקיבא.

2. אתר חבריה ב'.