שרשור חדש
מבין אתכםדוד.ב
עבר עריכה על ידי דוד.ב בתאריך כ"ו באדר תשפ"א 14:51
אני מבין אותך.
את מחזיקה טונות של אשמה.
אני מבין אותך.
אתה מחזיק משקלים עצומים.
מבין אתכם.
נוחו. הירגעו.
מותר לכם.
מגיע לכם.
גוף נפש,
יקרים שלי.
...רחל יהודייה בדם
אוי.. זה מאוד נוגע
..דוד.באחרונה
תודה
ריכולים.בננה8

אנשים מדברים צועקים לוחשים

את כולם בסוף שומעים תגובות מעיפים

יש להט לדבר כי צריך לשחרר

ריכולים מגעילים ממש לא נעים 

מתחת לאדמה מרגישים את השנאה

 

איפה האהבה איתה יש שלווה

אוהבים לא הגאולה תבוא

הכל שחור מולי מפסידים בגללי

תחת הכנפיים לא מרים ידיים

נגיע לשמיים טיפות ירדו כמו מים

 

רסיסי הלילה תסתכל למעלה 

האור בוהק השקט שותק

תנועות חדות בפנים שורטות 

כוויות חמות העניים נכבות

הנה החיוך לא עוצר לנוח

 

פזמון- 

תגובות מסביב מתחילות להכאיב 

הלב מחורר מסכינים את הדם אני מרים 

הדמעות נופלות המילים שותקות 

נכבים אחד אחד צובט אותך ביד.

אני אשמח ממש לשמוע מה אתם/אתן חושבים/חושבות על זהבננה8


...רחל יהודייה בדם
זה נוגע ומעורר מחשבה.
יש המון אהבה בעולם
המון.
אהבה כנה ואמיתית,
צריך שכל אחד יסכים לעצמו להוריד חסימות
ולתת לעצמו להרגיש,
ולא לחכות לזמנים עצובים (שלא יהיו) בשביל לאהוב ולהביע אהבה בפשטות
מה זה אומר?בננה8

לא הבנתי את הסוף

...רחל יהודייה בדם
לפעמים אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להביע אהבה מחשש שניפגע אחר כך.. או מסיבות אחרות
אבל זה קיים,האהבה קיימת
וצריך להוריד מגננות
ולא לחכות לאסונות שאז הלב פשוט נפתח
ולא אכפת לו מכלום.
...בננה8

אבל לפעמים זה מפחיד שהאהבה הזאת לא תעבוד

אפשר לכתוב על זה משהו?בננה8

ברשותך אפשר להשתמש במילים שלך?

תודה רבהבננה8


על לא דבר, בכיףרחל יהודייה בדםאחרונה
שיר- "להתעורר"שירה 333

אותה שגרה שמשכיחה ת'מטרה

שוב לשרוד עוד נקודת שבירה

אני מסתירה

שלא ישאלו "מה קרה"

כדור השלג מתגלגל ואין דרך חזרה

השגרה הזו שוחקת

בקושי צוחקת

והדמעות כבר לא באות

ופורצות שערים נעולים

הדמעות נותרות כלואות

בתוך החדרים שבליבי

רק אתה יכול להוציא אותי מהשבי

ששביתי בו את עצמי

רוצה להאמין

שגם אם שכחתי אותך לא שכחת אותי

שוב נופלת לבור

הולכת לאיבוד ולא יודעת איך לחזור

רוצה להרגיש רגש טהור 

כאב חד או שמחה

לחוש את הלב נעור

אבל הוא פועם באותו הקצב

רדום ואפור

רוצה את כל המסכים לשבור

להתעורר, להתנער

להסיר את המסכות שמכסות ת'אמת

לתקן הכל, להתחרט

לקום מהנפילות

לזעוק תפילות

אליך לבכות

והדמעות כבר לא באות

ופורצות שערים נעולים

הדמעות נותרות כלואות

בתוך החדרים שבליבי

רק אתה יכול להוציא אותי מהשבי

ששביתי בו את עצמי

רוצה להאמין ש

גם אם לפעמים שכחתי אותך

לא שכחת אותי

לא שכחת אותי

אתה מביט מן ההסתר

מחכה שאתעורר

אבל מי יעיר אותי

אם לא אתה

אתה תמיד איתי

אתה תמיד איתי

 

 

 

..דוד.ב
מדהים. מרגש.
מזדהה מאוד.
נגע בי.
תודה😊שמחה לשמועשירה 333
תודהשמחה לשמוע
...רחל יהודייה בדם
ממש השתפכות הנפש.
נגע בי.
יפהפהCherry
...אני ועצמי:)אחרונה
וואו, נגע בי ממש
תודה על זה..
שאלה..אני ועצמי:)

מה אתם עושים עם החשש שמישהו יקרא דברים שכתבתם?

 

(מקווה שזה המקום לשאול בו;)

...בננה8

יש מקום של פחד כאילו אם נגיד זה הבן אדם שכתבתי עליו ואני לא רוצה שהוא יראה את זה אז זה ממש מפחיד

..אתחלתא
אני בדרך כלל לא כותבת על מישהו ספציפי ישירות, ובכל מקרה כותבת במקום שרואים - "אישי/לא לפתוח" ושמה לב שזה לא נמצא במקום שכולם יכולים לראות..
מקווה שעזרתי
....בננה8

אני לא כותב אישי וזה באמת יכול לעזור, איפה את כותבת אישי או לא לפתוח? על המחברת? אני גם לא כזה כותב על מישהו ספציפית אבל יש מישהו בתוך מה שאני כותב.

כןאתחלתא
על השער של המחברת/בעמוד הראשון,
או בכותרת של הקובץ במחשב או בקבוצה שלי עם עצמי בוואטסאפ
הבנתיבננה8

תודה רבה

...אני ועצמי:)אחרונה
רעיון, תודה(:
פשוט יש לי תחושה שזה יעשה חשק לפתוח כי ''גם ככה אין לה סודות מדינה אז מה כבר יקרה''
...רחל יהודייה בדם
אתה לא זקוק
לגיבורי על
מרחפים עם כוכבים
שיאצילו מעליך
משקה
מוליד מה

ליבך לב אדם,
גופך אד-מה
ומהותך

הוא הכלום.

🔹
מעורר מחשבהCherry
תודהרחל יהודייה בדםאחרונה
שיר מדהים... חייבת לשתף פהבין הבור למים
 
זה יפה מאודחלילושאחרונה
נראלי לא הבנתי עד הסוף, השורות האחרונות נשמעות לי מלאות יאוש, האמנם?
מלאכי אחי האבוד, הלילהבננה8

נגמר עוד יום שלא מצאתי את מלאכי,

עוד לילה שאני הולך לישון עם תחושת החמצה,

אבל למרות זאת אני אומר לעצמי,

אני בטוח שאני אמצא אותו,

חי, מת לא משנה לי כבר,

העיקר למצוא אותו,

האח שאני כל כך אוהב.

נכנס ללילה החלומות והחרדות מתחילות לצוף,

כל לילה זה מה שקורה,

החלומות והחרדות עולים כל כך בקלות,

וקשה מאוד לעמור את זה,

החרדות שאני לא אמצא את מלאכי,

ומשהו בסוף יקרה,

והדאגות מציקות לי כל לילה ולא נותנות להירדם,

כל רגע אני קופץ ממשהו אחר,

דאגה, חרדה, או כל דבר אחר.

תמיד המחשבות עליו,

האח האבוד שתמיד אהבתי,

אהבתי בנשמתי אהבתי בגופי,

מלאכי,

המחשבות גם עולות על מה יקרה כשאני אפגוש אותך,

מה המילים הראשונות שאני אגיד לו,

איך אני אתנהג מולו,

כל רגע שיש לי אני חושב עליו,

התשובות שיש לי בראש לא כל כך ברורות תשובות מבלבלות,

בן אדם שאף פעם לא פגשתי ולא ראיתי,

אז לא יודע מה אעשה.

אני תמיד מרגיש אותו לידי,

נותן לו את כל האהבה שיש לי,

כל דבר שאני עובר הוא עובר את זה איתי,

כשאני צריך מישהו לדבר איתו אני מדבר עם מלאכי,

תופס ולא משחרר,

כי יקרו דברים רעים,

ודברים שאני לא רוצה שיקרו,

מתקרב מתרחק,

לא נשאר באותו מקום במחשבות שלי,

כשאפגוש אותו אולי לא אכיר אותו,

אולי שונה ממני,

אולי דומה,

העיקר שיהיה.

מלאכי,

מתגעגע,

תמיד חושב עליך,

תהיה דומה כמוני,

תגיע לידי,

לתת חיבוק,

נשיקה,

אחים,

רוצה להיפגש איתך!

בקוצר רוח מחכה למפגש הזה,

לא מוותר אעשה הכל בשביל שזה יקרה,

אמות בשביל המפגש.

מפריד בנינו כמו קיר זכוכית לא נותן לעבור אותו,

יעשה כל שביכולתו להפריד בנינו,

אעשה כל דבר שזה יקרה,

אשבור את העולם אם צריך!

ממשיך בחיפושים אחריך,

לא עולה עוד סימן או רמז,

מחשבה- אפרסם בכל מקום אפשרי,

מלאכי אחי האבוד,

מתגעגע אליו,

תעזרו לי בבקשה למצוא........

 

יש המשך.

 

אני ממש אשמח לשמוע תגובות הערות.

...רחל יהודייה בדם
זה יפה ונוגע
תודה רבהבננה8אחרונה


2# חברים, בלב ביחד.בננה8

אבל בלב אנחנו ביחד,

ביחד תמיד,

אבל עכשיו יותר מתמיד,

כי צריך,

זה טוב,

לא להיכנס לעצב,

לא להיכנע לו ולא להישבר,

שמחים כולנו ביחד,

בתוך הלב,

מה צריך יותר מזה?

לא צריך!

היינו שמחים שנהיה ביחד,

רוקדים, שמחים, שיכורים,

אבל אין,

אי אפשר,

ואסור,

זה עצוב,

הדמעות נופלות,

של עצב,

שמחה,

לא משנה מה העיקר שהנשמה חיה ושמחה,

כל השאר זה בונוס,

אפשר לשמוח,

לבד,

כולם בתוכך,

רגש,

שמחה,

עצב,

נשמה,

כל אחד זה חבר אחר,

כולם בתוכך.

קשה לשמוח כשאתה סגור,

כלוא,

קשה!

לא אפשרי,

נעול בקופסת פלסטיק שקופה,

רואה את כולם ולא יכול לעשות כלום,

מתסכל,

מבאס.

לא רוצה עוד להיפגע,

נפגעתי מספיק,

הלב מלא צלקות,

הנשמה מחוררת מסכינים,

עכשיו כשיש לי את החברים המושלמים,

לא רוצה לאבד אותם,

ולא רוצה לוותר עליהם,

אני אלחם בשבילם!

חברים כאלה שומרים לחיים,

לכל המשך החיים!

נעבור את כל המכשולים,

ביחד,

לפעמים לא לשים יותר מידי רגש,

לפעמים זה רע,

ויכול להרוס.

יצאנו אבל חסר,

חסר משהו,

את הביחד,

חיבוקים,

שמחה,

דמעות,

יש את הכל,

אבל מרחוק,

כולנו ביחד,

מחובקים,

בפנים בנשמה.

מסתכל על השמיים מלאי הכוכבים,

כל אחד זה חבר,

חבר טוב,

רובם נופלים,

אבל יש את היהלומים הנוצצים שנשארים תלויים באוויר,

מולך,

לפעמים זאת החלטה שלהם,

האם להישאר מולך תלויים,

איתך ביחד

או האם ליפול כמו כל השאר,

ולפעמים זאת החלטה,

האם להשאיר אותם תלויים מולך,

איתך,

או האם להפיל אותם,

כי אתה לא רוצה להשאיר אותם איתך,

את היהלומים אני משאיר,

הם מושלמים,

יקרים לי,

אבל לא אשאיר אותם תלויים באוויר,

אשאיר אותם ביחד איתי,

אשמור עליהם,

ואדאג להם בכל דבר!

אתה למעלה מתכנן תוכניות,

אהבה,

עתיד,

רגשות,

ואני צריך להסתדר פה למטה עם עצמי,

מה נכון,

ומה לא,

מה מותר,

ומה אסור,

הכל קשה,

יש רגשות,

יש התלבטויות,

פשוט קשה!

 

אני יותר מאשמח לשמוע תגובות על זה.

...רחל יהודייה בדם
זה מאוד יפה..
מאוד אהבתי

יש בזה הרבה דברים.
...בננה8אחרונה

תודה רבה

 

...אריק צדק
הַפְּרֵדָה מֵאֲבִי יַלְדָּתִי
הָיְתָה פְּרֵדָה כְּכָל הַפְּרֵדוֹת
הִתְחִילָה בִּדְמָעוֹת
שֶׁזָּרְמוּ
בְּעִקָּר עַל לְחַיַּי
הִמְשִׁיכָה בְּכַעַס
זַעַם שֶׁנֶּאֱגַר בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה הַשָּׁנִים
בָּהֶן נִסִּינוּ לִהְיוֹת אָב וָאֵם
לַיַּלְדָּה שֶׁהָרִינוּ
זֶה לָזוֹ

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי לִפְרֵדָתֵנוּ
הָלַכְנוּ אֶל חֶלְקַת הַקֶּבֶר
וְחָתַמְנוּ עַל הֶסְכֵּם
מִשְׁמֹרֶת עַל זִכְרוֹנוֹתַיִךְ
אֶת שְׁלֹשֶׁת הַחודשִׁים הָרִאשׁוֹנִים קִבַּלְתִּי אֲנִי
גַּם אֶת חָדְשֵׁי הַהֵרָיוֹן
אֶת שְׁלֹשֶׁת הַחודשִׁים הָאַחֲרוֹנִים
קִבֵּל אֲבִי הַיַּלְדָּה

חֲצִי שָׁנָה.
יוֹתֵר מִזֶּה לֹא הָיָה לָךְ
...רחל יהודייה בדם
ממש סיפור חיים..
רק טוב תמיד
ואו ....בין הבור למים

כמה כאב...

אין מילים

 

כתיבה מדהימה

מדהיםאהבה.
..חלילושאחרונה
עצוב כואב כ''כ
כי קרוב אליך, מאוד!חלילוש
להתרפק בידיה המלטפות של המסכנות.
להתפרק לרסיסים, רק כדי שמישהו יבוא ויאסוף אותם.
להיות כנה עם תחושות היאוש הכבוש שבי, לתת סוף סוף ביטוי לעיניי, שרואות הכל שחור.
אחח, איזו מתיקות...
חש את לטיפותיה של הרחמנות, את ידיה הרכות, מנגבות דמעות של כאב.
רק להתכרבל מאחורי מסך הדמעות, אל מול הלילה החשוך, האטום.
להתנפץ סופסוף אל המזח, לחוש את כאבה של הפגישה עם המציאות, את הדיסוננס העמוק בין הטוהר וההוד שבי, לבין חיי היומיום המתגלגלים.

• • • • • •

אבל עכשיו, אני עומד מנגד.
חש את המתיקות הזו, האיומה.
חש - זוכר איך היא מחליקה במורד הגרון ונעלמת, מותירה אחריה שובל צורב של ריקנות, חולשה, אפיסות, פצע פתוח, כמו שרף זולג ללא גלד.
ואולי זה הזיכרון מאותו אדם, שרק מבטו החם עורר בי געגוע עז לאהבה, תשוקה לתפוס איזה מישהו ולחבק אותו קרוב קרוב ללב.
פתאום מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, רק קצת אור ומיד חוסנם ואיתנם של הפחד והיאוש מתפוגגים כלא היו.
סוף סוף קצת אמת.

["עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה"
הראי''ה]
...רחל יהודייה בדם
זה כל כך יפה ונוגע

זה מעביר חום
וזה עדין וטהור.
תודה רבהחלילוש
וואו.רק הפעם.
עשה לי רגוע..קראתי פעמיים.
זה עמוק ודורש לקרוא כל מילה כדי להבין.
אהבתי ממש את הכתיבה הזאת,היא קולחת ומסבירה טוב וקולעת בדיוק למה שצריך.
אתה כותב מיוחד וקדוש מאוד.


[ו,וואו.איזה ציטוט.]
..חלילוש
מעניין מה שאת אומרת...לא ראיתי את זה מביא לרוגע ממש, הארת לי.
ו,וואו, פירגנת
תודה!
הכתיבה עצמה,רגועה.רק הפעם.
גם הפיסקה השנייה שהיא כביכול אמורה להיות כואבת כזאת וחדה,יש בה משהו רגוע ומרגיע.
זה הכתיבה עושה את זה🌿
וואלה..חלילוש
תודה
(פשוט מיוחד לראות איך אחרים פוגשים את הדברים)
כל קריאה תובנה חדשהבין הבור למים

מקסים (:

מנחם...

כיףחלילוש
תודה
וואי, יפה ממשנופת צוף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והחתימה שלך, איזה חיוך היא דפקה לייחיוך

תודה לך!⁦☺️⁩חלילושאחרונה
אולי תשלח לי? /בין הבור למים

לפעמים השקט הזה בי

צועק יותר מכל כאב פוצע

לפעמים מבט אל שמיים תכולים

מנקה תהומות של חודשים אפורים


לעיתים שיחת אמת, עם נשמתי המתמודדת

נוחה יותר מכל אמפתיה חיצונית

שיחה מלב אל לב אליך אבא

גדולה יותר מכל דילמה אמונית


לרגעים רצון אחד טהור יותר מכל השאר

הוא שמבטא בי יכולת אינסופית לגדול

בשניות של כוח שנשלח אליי בבום

מתגלה האמונה ודוחקת בי לפעול


לפעמים השקט הזה בי

צועק יותר מכל כאב פוצע

אולי תשלח לי כמה רגעים קטנים של טוב?

אולי רק עוד חיבוק אחד ללב המשתגע....

...רחל יהודייה בדםאחרונה
כמה נוגע נשמה..
מלא ברגש כן ואמיתי

הבית האחרון הוא כל כך. כל כך.

אני אוהבת לקרוא אותך
🐾רק הפעם.
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם
בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַדּוֹפְקוֹת
עַל הַמַּגָּפַיִם הַשְּׁחֹרוֹת
כְּאִלּוּ מְנַסּוֹת
לְרַכֵּךְ מַשֶּׁהוּ בִּפְנִים,
לָתֵת לַגֶּשֶׁם הַפְּנִימִי
לִפְרֹץ הַחוּצָה
דֶּרֶךְ סֶכֶר הָעֵינַיִם
וּלְרַפֵּא מֵחָדָשׁ הַכֹּל.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם בְּמָרָק שֶׁל
אֲנָשִׁים,
מָרָק בַּיִת,
בִּשְׂמִיכָה רְקוּמַת נוֹצוֹת
וַעֲלֵי זַיִת,
מַשֶּׁהוּ כָּזֶה שֶׁפּוֹגְשִׁים
רַק כְּשֶׁאוֹר הַיָּרֵחַ
מִסְתַּתֵּר
בְּתוֹךְ צֶמֶר עַרְפִלִּי
וּמַבְטִיחַ
שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אַחֲרֵי מַבּוּל
וְתָמִיד צֹמֶת חֲדָשָׁה
נִפְתַּחַת,
בְּכֹל דֶּרֶךְ שֶׁהִתְחַלְנוּ.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם
בְּלֵב מִתְגַּעְגֵּעַ,
לֵב צָמֵא לְלֵב
מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם
בִּדְפִיקוֹתָיו הַחַלָּשׁוֹת,
הֲנֶאֱמָנוֹת לַחַיִּים.
...רחל יהודייה בדם
זה יפהפה


נוגע בנפש חזק
..פשטות.
וואו, זה עשה לי רך ונעים בלב.אני לא יודעת איך להסביר.

והסוף. מה זה.
זה מרפא ומנחם ככ.
תודה על זה. תודה עלייך.
את פלא.
אתמול בלילה חשבתי על אנשיםרק הפעם.
ופתאום הבנתי והרגשתי כמה אני אוהבת אותך.
אז לב גדול לך
..רוח סערה
ילדה❤️
"משהו מנחםבין הבור למים
בדפיקותיו החלשות
הנאמנות לחיים"

מטורף
איזה כתיבה מדהימה
תודה אהובה!רק הפעם.
מדהיםפעם הייתי ניקית

ממש מכניס לאווירה נעימה, רגועה

כיף לקרוא את זה כמה פעמים

 

❤

ילדה❤רק הפעם.
יש משהו מרגיע בזה(^-^)

נכנס עמוק ללב

..בברסלב בוער אש!

זה על גשם. אבא. אני אוהבת.

המילים שלך זה מרגיע מרגיע מרגיע

זה תרופה

וזה פשוט עושה חם בלב, וגשם כזה. זה ככ טוב.

 

..רק הפעם.
תגובות מימך זה וואי.זה רגע של אהבה והערכה עצמית..שאני אומרת לעצמי שאני שווה באמת משהו.
אני אמיתית לגמריי.
כל תגובה מימך,עושה טוב.
התגובות שלך תמיד כנות ואמיתיות.
אני אוהבת אותך
..בברסלב בוער אש!

אמאלה ריגשת. זה בדילי רצח אבל הייתי חייבת להגיב כי שתדעי שאת מתוקה פשוט

ושריגשת אותי נורא נורא

אוף ממש אבל

ואני לוידעת איך להסביר לך כמה אפילו

ואני אוהבת אמאלה. ככ אוהבת

 

וואו.נשמה שלי
גשם. נותן נקודת מבט אחרת.
תודה על זה
..אהבה.
הכתיבה שלך מפעימה. איזה טוב יש בין המילים.
לב צמא ללב. ואוו.
וואוטעטע איתי(:
תודה על זה ככ.זה ככ מדהים.יאבאלה.תודה פשוט.
אני אוהבת❤
משהו חמים שכזהדעתן מתחיל

תחושת בית או שחרור.

מילים מדויקות. וזה דבר גדול.

טוב.אלפיניסטית

וואו! וואו!

איך פספסתי את זה?

זה מדהים. ומרגש ומרגיע.

את כותבת מקסים.

..אהבה.אחרונה
רק לקרוא את זה מצליח להרגיע, את כל כך חכמה.
אוהבת באמת וממש.
אותךאלפיניסטית

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ 
בְּרוּרָה 
עַד כְּאֵב
מְשֻׂרְטֶטֶת לַפְּרָטִים.
אַתְּ נִמְצֵאת בְּכָל
חִיּוּךְ אֲמִתִּי
שִׁבְרֵי מִלִּים וּמִשְׁפָּטִים.
וְכָל גֻּמַּת חֵן 
עֲמֻקָּה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָךְ
בְּשִׁירָה
שֶׁל הַלֵּב
וּבַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים.
אַתְּ מְהַדְהֶדֶת בכֹּל 
הַקִּירוֹת בְּבֵיתִי
בַּדְּבָרִים הַפְּעוּטִים
וּבִפְרִיטַת הַמֵּיתָרִים 
וּבִשְׁתִיקָה.

...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ואיכותית.
הרגשתי בשיעור ספרות
חחח תודה.אלפיניסטית

מחמאה?

תודה לך!אלפיניסטיתאחרונה


אשמח שתגידו לי מה דעתכם על מה שכתבתי והצעות שיפורשירה 333

עין הסערה

אולי שהשמיים מתקדרים

זה הזמן לצאת במחול

תכף הגשם ישטוף את הכל

אולי שהשמיים אפורים

זו סיבה לשמחה

תכף יגיעו גשמי הברכה

אז במקום בַּמָקום לעמוד ולרעוד

צא החוצה אל הרוח ותתחיל לרקוד

לרקוד בעין הסערה

לרקוד ולרקוד עד שתגלה שהיא עברה

לא משנה כמה דברים היא שברה

את העולם היא מבריאה

וכל הבריאה אומרת שירה

ואם חשוך בחוץ ובפנים

זה הזמן להפנים

אין למה בחושך להילחם

 אם תכה בו במקל הוא לא יעלם

תדליק את האור,

תחייך, תאיר פנים

וכל העולם

יצבע בגוונים

של אושר

ופתאום

במקום במקום לעמוד ולרעוד

תביט לסופה בעיניים ותתחיל לרקוד

לרקוד בעין הסערה

לרקוד ולרקוד עד שתגלה שהיא עברה

לא משנה כמה דברים היא שברה

את העולם היא מבריאה

וכל הבריאה אומרת שירה

 

גם אם כל השערים ננעלו

ניסית הכל, כוחותיך אזלו

חסדי ה' אף פעם לא כלו

ויש לך בחירה

אם לקפוא

או במקום בַּמָקום לעמוד ולרעוד

לצאת החוצה אל החושך ולהתחיל לרקוד

לרקוד בעין הסערה

לרקוד ולרקוד עד שתגלה שהיא עברה

לא משנה כמה דברים היא שברה

את העולם היא מבריאה

וכל הבריאה אומרת שירה

...רחל יהודייה בדם
אהבתי, שיפר לי את מצב הרוח.. תודה

אהבתי את המסר
תודה! שמחה לשמועשירה 333אחרונה

תודה! שמחה לשמוע

ישבתי לנגן בגיטרה. ופשוט קרה לי משהו.ציפור מדבר.
ומיד אחרי זה ישבתי לכתוב, וזה מה שיצא.

אבא אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב...

ומשהו זז בלב.

ואבא אני צריכה לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם. אבא טוב.

אני מרגישה שזה עולה קצת.. משהו קורה לי.

אבא אני רוצה להיות בטוחה בכל ליבי.
שלמסע הזה יהיה סוף טוב.
שכל מה שאני עוברת בדרך.
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה.

ואני נפתחת.. וזה קרוב אני יודעת.

אבא אני רוצה לחזור אליי.
למצוא אותך שם איתי.
במקור שלי אני טוב גמור אבא.
ושם אני מאמינה בעצמי.

ואני מרגישה שאני כתבתי את השיר
עמוק עמוק מתוך ליבי.

אבא אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב.
אבא אני צריכה לדעת שאתה אוהב אותי

ככה סתם. אבא טוב.

ואני כבר מרוסקת עם דמעות בעיניים.
שלאט לאט יורדות על הלחיים..

דמעות שמבינות אותי.
דמעות שמחממות אותי.
דמעות ששומרות עליי.
שיודעות עליי הכל.
דמעות של אמת.
של תקווה.
של רצון.
דמעות שהן שלי.
ורק שלי.
...רחל יהודייה בדם
פוצע את הלב
אמיתי מאוד ❤️בין הבור למיםאחרונה

ואלו דמעות טובות ...

 

אכן שיר מדהים שלו

מישורCherry
כיוון אין בו, לרוץ,
מינון, גם לא היה.
המחרת, בתכנון, סמוך על כאן,
ההווה, חסר איזון, זה מסוכן?

מטרה, עם חץ נעוץ,
אמירה, חסרת מלל.
סערה כחוט שערה,
אדם נטול עטרה.

צחוק הגורל, חרוץ,
חוק מנוטרל, בלי אילוץ,
עמוק מן עמוק, הסוד,
קרוב ורחוק, לפניו, מי יעמוד.


שבתי וראה תחת השמש,
כי לא לקלים המרוץ,
ולא לגיבורים המלחמה,
וגם לא לחכמים לחם,
וגם לא לנבונים עושר,
וגם לא ליודעים חן,
כי עת ופגע יקרה את כולם.
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה..
וואו.
תודה על התגובות!Cherryאחרונה


זֶה לֹא רָקוּב זֶה דְּבַשׁ /בין הבור למים

לִדְעֹךְ.
לִמְעֹךְ בַּאֲדִישׁוּת אֶת כָּל הָרְגָשׁוֹת
הַמִּתְרַגְּשִׁים וּבָאִים עָלַי
הַמִּתְנַפְּצִים אֶל תּוֹךְ לִיבִּי.
לִמְעֹךְ.
בְּנִנּוֹחוּת מְעֻשָּׂה, בְּרֹגֶז מֻסְוֶה הֵיטֵב.
לִדְעֹךְ אֶת עַצְמִי לְדַעַת
לִשְׁתֹּק עַד שֶׁאֲנִי
גּוֹוַעַת.

 

לִמְחֹק אֶת כָּל הַכְּאֵבִים
הַמִּתְאַהֲבִים בִּי אַהֲבָה תְּלוּתִית
מִתְנַגְּשִׁים בִּי עָצְמָתִית
נִזְקָקִים בְּאֻמְלָלוּת
לְהַכָּרָה מְלֵאָה.

 

אָז לִדְעֹךְ
הַחַיִּים הֵם דְּבַשׁ כָּזֶה דָּבִיק.
אָז לְהַמְתִּיק. אֶת כָּל הַנִּרְקָב בִּי
אֶת כָּל הַנִּמְעָךְ בִּי בְּנִנּוֹחוּת
מְעֻשָּׂה.

עַד חִדָּלוֹן וּדְעִיכָה
מֻשְׁלֶמֶת.

 

[אִיכְס]

וואו, נוגעפטל.

וכתוב נהדר

...רחל יהודייה בדם
שיר קשה ..❤️

היי נשמה, גם אם קשה,
זה זמני, את שומעת אותי?

יש שמש בעולם, יש טוב
יש אהבה.
את תראי

הי!אלפיניסטית

פורים!

למה ככה?

הכל יהיה טוב

הכל יהיה יותר מטוב

הטקסט יפה נוגע ובועט. ועצוב.

היי, תודה לכם 🙏🏼בין הבור למים


הו, ואוואהבה.
זה מעולה.
לדעוך את עצמי לדעת, גאוני.
..אדם מהצד

כתוב יפה מאוד

אבל הגישה צריכה להיות הפוכה כשאנו מודעים לכך שאלו החיים שלנו, הרגשות שלנו, גם אם לפעמים הם כואבים  זה נובע מתוך התניות שלנו ולעיתים מתוך אי ידיעה איך להתמודד איתן אבל במקום מסויים זה וודאי חלק מאיתנו ... אני לא מתכוין למזוכיזם.. אלא לראיית המציאות והכרה בה עד כדי קבלת פרופורציה והשתלבות בתמונה של החיים שלנו ... זה מאוד מקל על התחושה וכמובן מוביל לחשיבה והבנה היכן הבעיה וממילא מגיעים לפתרון...

סליחה על האריכות אבל אני פשוט הזדהיתי עם התחושה וישר קפץ לי ההרגעות שלי את עצמי..

תודהבין הבור למים

 

 

יהיה קשה מאוד להסביר מאיזה מקום נכתב השיר..

ובכל זאת, נראה מדבריך כי כיוונת לרגש מסוים שמאוד הנחה אותי בכתיבתו...

 

מעניין, אחשוב על מה שכתבת..

תודה!

..הפי
הי
תפסיקי לעלות אותי
שתבוא הנפילה
תאשימי ראשונה

מספיק המבט
שורף

אמרת מושלמת
שמגיע המכה
תכאבי במקומי

הייתי מציעה לך
להמר על
מישהי אחרת

פחות יכאב לך

...רחל יהודייה בדם
זה נכתב מכאב.
כך זה מרגיש


שיהיה לך רק טוב 🙏
ואת שווה בשביל שיילחמו עלייך
♥♥הפיאחרונה
................❤❤❤❤
עבר עריכה על ידי ❤❤❤❤ בתאריך י"ז באדר תשפ"א 16:02

סיפור/מכתב או משהו בסגנון.....

 

 

 

 

נשמה. 
נשמה שאהובה עליי מאוד.

איך מסכמים תקופה משמעותית כלכך בחיי? 
וואו. תקופה ארוכה. בעצם קצרה. 
לא יודע איך ניתן לתאר אותה במילים.

אני יכול לנסות..

אז איך הכל התחיל? 
וואו. זה היה ממש ממזמן. 
לא דקה, שאני חושב עלזה אי אפשר לחשב את הזמן שעבר, זה לא היה רק זמן, היה פה משהו אחר. 
חודשיים זה ממש כלום.
אולי בעצם לקשר זה המון. 
כע, המון. 
אבל זה לא היה קשר רגיל.
היה פה משהו אחר. משהו מיוחד כלכך. 

תהילה. 
מחילה.
אני הסביר את עצמי בצורה יותר ברורה.
דקה.

בתקופה כלכך קצרה לעשות שינוי כלכך גדול. כלכך משמעותי בחיים.
זה מדהים. 
מדהים זה לא המילה זה הרבה יותר מזה....

הגעת ברגע האחרון.
לא, אני הגעתי אלייך.

יש בך משהו כלכך אמיתי. כלכך טהור.
תהילה יש בך משהו ממכר. כלכך.

כן, זה המילה- התמכרות. 

התמכרתי.

התמכרתי, לטוב. לשמחה. לפשטות. ליושר. לאמת. ולאמונה התמימה הזאת. 
ישבך משהו אחר. שונה כלכך מכולם.

הרגשתי שאת מחזיקה אותי. רואה אותי. ומצליחה לגעת בנקודות הכי עמוקות שבי. 

ורק את ראית אותם, רק את ראית את כל הכוחות האלה שהיו בי, אך היו מכוסים מאחורי כלכך הרבה מסכות. כלכך הרבה דברים חיצוניים.
רק את ידעת שהם קיימים. ורק את באת ונלחמת בכל הכוח, על הכוחות שבי.

איך ידעת, תהילה? איך? 
'חוכמת נשים'? זה הסיפור.

תודה יקרה.

אז ננסה לחזור להתחלה.

מאיפה הכל התחיל... 
שאני נזכר בשיחה הראשונה עולה לי חיוך. חיוך של מבוכה. אבל אני בכל זאת צוחק.
מזה צוחק?! מתפוצץ מצחוק.
אני חושב שזה השלב שעולות לך הדמעות. שאת נזכרת בבחור הזה שלא סגור על עצמו. לא סגור על החיים שלו. שכרגע מתעסק בשטיות. שלפני שלוש חודשים עזב את הישיבה...

עזבי, לא ננסה אפילו להסביר איפה את היית ואיפה אני. אני חושב שהשמש והירח היו יותר קרובים ממנו...
אני עדיין זוכר את ההלם הזה שהיה בקול שלך שהתקשרתי.
וביקשת שאני ינתק. שאת צריכה כמה דקות עם עצמך. 

אז ניסיתי להשחיל איזה משפט אחרון- 'תהילה, אני או... עזבי. לא משנה. אני יתקשר יותר מאוחר. כחי תזמן שלך', רציתי להגיד לך עוד משהו ועצרתי את עצמי. 'להתראות תהילה'. 

עבר חצי שעה. את לא יודעת מה עבר עליי בזמן הזה.

התקשרתי. את לא ענית.

ואני, וואיוואי. ה' יעזור מה עובר לי בראש בזמן הזה. 'נריה, מה קורה לך?! יאללה שחק אותה הגבר פה.' 
כעסתי על עצמי. 
ולמרות כל המחשבות האלה שהיו בתוכי לא עצרתי.
הרגשתי שבאלי כלכך להכיר אותך. לשמוע ממך. 
ואולי גם, כן. גם לקבל ממך. 
אני חושב שהיה בי איזה חלום כזה שאולי תבואי ותפקחי את עיניי. שתראי לי מה את רואה, ומה אני מפספס ולא רואה.
שאני רוצה לראות קצת, ממש קצת. מנקודת המבט שלך על החיים. 

וואו. תהילה זה כלכך סיקרן אותי.

ועכשיו, אחרי כל התקופה הזאת אני זוכה להגיד שהצלחתי. שלמדתי. וכל זה ממך. לגמרי ממך.


אחרי שלא ענית לי בפעם השנייה, החלטתי שאני שולח SMS. שלחתי. אחרי חצי שעה ענית.

ותהילה מה את ענית? וואו. איזה תשובה. בעצם איזה שאלה. 
שאלה שבאה כלכך במקום.
היא הייתה ארוכה. ההודעה. 
אני יקצר קצת. או שלא.

'נריה.
תאמת שאני מרגישה שיש פה משהו אחר.
אבל זה לא קשור.
בוא נחשוב עכשיו על 'תירוץ' טוב להקב"ה למה אנחנו צריכים לדבר.
מה הולך לצאת מזה עכשיו? שנהייה בקשר? 
בוא נחשוב עלזה.
עכשיו. לפני שמתקדמים. 
אח"כ נריה, באמת יהיה הרבה יותר קשה לעצור אתזה, גם לי וגם לך. 
בוא נחשוב על גבולות, על יעדים. 
על הדרך לנו. 
כל טוב.

אל תפגע, רוצה בטובתך. 
רק בטובתך.

בתפילה לישועה קרובה. 
תהילה.'.

עניתי, כתבתי לך שאני ממש לא מבין אותך. 
'תגידי לי, נשמה. 
את לא רוצה חבר עכשיו? 
את לא רוצה מישהו שיחשוב עלייך? שיהיה שם בשבילך? שידאג לך?
יאללה תהילה צריך לשחרר קצת בחיים. בואי להנות. נעשה כיף ביחד. 
אני מבטיח.'

ואת ענית לי, שלא. כאליו כן. אבל את הכוחות האלה את שומרת לבעלך. ושיגיע הזמן הוא יקבל אותם. 
תהילה, את אמרת אתזה ממקום כלכך אמיתי. ו, וואו. איזה טהרה היה בדיבור הזה.

נראה לי פה התחיל אהבה שלי אלייך. אהבה אמיתית.
אמרתי לעצמי שאני הולך לעשות הכל בשביל להיות בעלך.
בשביל להיות מי שיזכה לקבל את האוצר הכלכך גדול הזה שבך.
בשביל לקבל את כל הכוחות ששמרת בתוכך. ולא וויתרת. ונלחמת עליהם. שאפחד לא יעז להשתמש בהם ולבזבז לך אותם.

תהילה, אם לפני זה חשבתי שאת מלכה. פה שמתי לך את הכתר.

ופה. בנקודה הזאת התחיל הדיבור על החיים. על המשמעות.
היו לך תשובות כלכך טובות לשאלות שלי.
למה שחיפשתי תשובות עליהם כלכך הרבה זמן. 

אני צריך להודות לך על כלכך הרבה דברים.
אבל דבר אחד, אני חייב לך הרבה עליו.
עלזה שבאת, ולא התביישת. אמרת את האמת בפרצוף. אמרת מה את מרגישה. אמרת מה את חושבת על דברים שעשיתי.
ולא באת כמו כולם והיית בצד שלי. באיזה מקום את באת והרמת אותי.
הוצאת אותי מהבוץ. 
ואיך עשית אתזה? תהילה איך?
במקום שכלכך הרבה אנשים ניסו לעזור לי, ניסו במלא שיטות.
את באת. ובכזאת פשטות בכזאת טביעיות, עם המון שמחה ואהבה.


הראית לי איזה עולם מדהים. היראת לי את כל הטוב שה' יתברך מרעיף עלינו.
הראית לי את השפע העצום הזה!!


הייתי מסונוור.
'ברוך פוקח עיוורים'. 'ברוך מתיר אסורים'.
אני צריך לברך ולהודות על כל הטוב הזה. 
הוא פשוט לא נגמר.

 

תהילה מהרגע הזה שאת פקחת את עיניי, השפע והטוב לא מפסיק ללכת לצידי.
אני מרגיש שה' יתברך מלווה אותי.
מזה מלווה אותי?! יושב לידי. כן ממש, אני אומר לכם.
מבטיח.

 

אני יושב עכשיו בישיבה.
תהילה, נראה לי את ממש לא מאמינה.
אין כבר שיער ארוך, אין כבר את כל התלתלים. 
יש משהו אחר.

שתי קבוצות שיער ארוכות ויפות.
פאות מהממות.
עם כיפה שלך. שנסרגה עם כלכך הרבה אהבה. עם כלכך הרבה אמונה. 
אני זוכה לסיים מסכת 'מגילה'. רציתי להתקשר לשמח אותך. אבל לא. התאפקתי. את נראה לי יותר תשמחי שאני מתאפק. 
כן תודה תהילה, גם אני מחכה.

יש מישהו אחד בעולם שאני חייב לו את תודתי. 
את תודתי הכלכך גדולה. העצומה.
כי את השינוי הגדול הזה שעברתי לא הייתי מצליח לעשות אותו לבד.
תודה שפקחת את עיניי.

אני לא שולח לך את המכתב הזה. אני שומר אותו. 
בתקווה שאני יזכה להביא לך אותו.
תאמיני לי אם אנחנו צריכים להיות ביחד זה ייקרה. קטן כלכך על הקב"ה להפגיש בינינו.
מעריך כלכך את ההחלטה שלי, שבאה בזכותך...
שאנחנו מפסיקים לדבר.
שמנתקים את הקשר. 
ו- 'שומרים את הכוחות'.

מקווה שאת בטוב.
מעריך כלכך.
נגמרו המילים.

 

נריה.
 

 

 

תודה מראש לכל המגיבים..
בשורות טובות!
ובקרוב אצל כולנו!!!

..רחל יהודייה בדםאחרונה
זה כן, יפה ומעניין

וסחתיין על הדרך שנעשתה
כל הכבוד
חושך ואורמזמור לאל ידי

מאוד יפהרחל יהודייה בדםאחרונה
מבולבלת..טוב די

אהבה, שנאה

לקיחה, נתינה

עולם גדול ומורכב

עולם משתנה ושובב

הרבה נתונים,

הרבה אנשים

עצובים, שמחים

אבודים

בני אדם

טובים, רעים

אפור, 

אדום,

ירוק

כתום

ורק אני עומדת

מול פסיפס

כל כך

יתום

 

תודה רבה! וכיף לדעת שמישו ער..טוב די


...רחל יהודייה בדם
וואו זה מיוחד
תודה טוב דיאחרונה