נוגע...
הכתיבה שלך ממש מיוחדת.
חוזר בתשובה
יש ילד אחד
שלא משחק את המשחק
נמצא
עם כיפה
באמצע המגרש
זה לא אותו הקוד
כל פעם מחדש
הם נדהמים מהייחוד
הוא מרגיע ת'רוחות
הפה שלו שמור
הראש שלו טהור
הלב שלו פתוח
בשאיפה תמידית לאור
למעלה הוא צומח
יד ביד עם המצב
בעין טובה
אמונה ולב זהב
הטרנינג עוד אדום
צעד פה צעד שם
אבל בכל מקום
אלוהים שומר עליו
מוקדש להראל
דף מקופלהיא נופלת
מנסה לקום
ונופלת עוד פעם
רואה את האחרות נופלות וקמות
רואה
מתמלאת קנאה
אך מחייכת
על כל אחת שקמה
החיוך שלה רק מתרחב
אנשים חושבים שהיא מוזרה
אך היא רק אוהבת לראות
שאחרים מצליחים לקום
(החיים הם מסע
לא תחרות)
אני גם חדשה פה
כתבת מטריף ובוגר
מהמם!
יפה מאוד וברוך הבא
אמיתי, מכיר גם מעצמי.
דעתן מתחילנחמד שיש מקום לפרסם בו מדי פעם כתיבות ולקבל תגובות..
פשוט וחזק.. מאוד התחברתי
"סוד ה' ליראיו"...
יום אחד, שגרתי ביותר, נולד דג.
'נעים להכיר, ברוך הבא למועדון..' אמרו לו שאר הדגים.
דג ראה אותם שוחים אז הוא עשה כמוהם..
'שלום שלום, ברוכים הנמצאים.
תגידו, מה עושים כאן?'
הם ענו לו ששוחים, שורדים ונהנים מהחיים..
טויב, דג שלנו ילד טוב..
הוא התחיל לשחות לו להנאתו ברחבי הים הגדול.
הוא ניסה הכל, הוא ראה הכל..
את האלמוגים הוורודים ואת הגלים החזקים,
הוא כבר התגלש במגלשת העשבים הירוקים וראה את מופע הדולפינים.
דג לאט לאט גודל ופוגש עוד דגים ומכיר חברים חדשים..
והם כולם ביחד, 'שוחים, שורדים ונהנים מהחיים'..
דג מסופק מעצמו, הוא מצליח במטרה,
הוא שוחה, שורד ונהנה מהחיים.
דג וחבריו חיים בתוך בועה.
הם לא יודעים מה קורה בחוץ.
הם לא מודעים בכלל לעובדה שיש חוץ.
הם בטוחים שהם כל העולם,
שהם מכירים הכל.
הם בטוחים שהם יודעים מה התכלית,
בטוחים שהם יודעים מה הם צריכים לעשות.
אבל,
האם,
יגיע הרגע?
הרגע
שבו הם יזכו.
יזכו להרים את הראש למעלה,
אל מחוץ למים
ולגלות את השמש. את האור.
את האינסוף שמעל האינסוף הימי.
את העולם האמיתי..
יגיע הרגע?
(דג שותק.
לא יודע שיש תשובה.
לא יודע שכן,
שיגיע.
הרגע יגיע.
זה בטוח.
אין שום ייאוש.
רבינו מפורש.
פשיטא.)
מותק אחת אני אוהבת. זה חמוד ברמות ואהבתי איך שדימית את זה ושפכת פשוט מילים..
זה חכם
חח אוף את מותק זה היה כיף לי לקרוא את זה
ועודה הרגשה קלילה וטובה בפנים
ולא לזה התכוונתי, אבל זה גם לא בטעות.. אם ס'תכל אז תראה שגם בהמשך כתבתי בלשון הווה.. לא ידעת למה.. ככה זרם לי וזה לא נראלי צורם באוזן.. אבל אני לא מבינה גדולה בלשון.. (;
חח ו,שום יותר מידי.. לדעת דברים זה אחלה לגמרי.. אשרייך
אפילואחרונה️ והתוכן עמוק. תוכלי להרחיב מה בדיוק הכוונה של הכוונה 'אינו מבין שהלא שסביבו, הוא בעצם כן'?של המשפט..
אפילומעניין ומעודד
חלילושבסוף זה יגרום לי להפסיק לאכול לחם...
התולעת הקטנה, עד כמה הפירור שנשאר משמעותי.
שימחת.
אפילואחרונה
כתבת קולע וברור..כ''כ..
תֵּן לִי רֶגַע
אֶחָד
לְהַרְגִּישׁ
אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַקֶּשֶׁת
כְּמוֹ פַּעַם
אֶת הַנּוֹף מֵהָעֵינַיִם
הַיָּפוֹת
שֶׁרָאִינוּ אֲפִלּוּ
כְּשֶׁהָיִינוּ עִוְּרִים.
תֵּן לִי הַיּוֹם
אֶת עֵינֵי הַדְּבַשׁ שֶׁאָהַבְתִּי
קָרוֹב
אוֹהֵב
כְּמוֹ אָז
שָׁרַק אָהַבְנוּ. לִהְיוֹת.
הָרֵיחַ הַזֶּה
שֶׁלֹּא הֵרַחְתִּי
מֵאָז
עִם הַצְּחוֹק הַמִּתְגַּלְגֵּל שֶׁנֶּחֱנַק כְּבָר
עִם הַחִיּוּךְ הַתָּמִים שֶׁאָבַד
עִם הַשְּׂרִיטוֹת הָאֵלּוּ
שֶׁהֶחֱלִידוּ
וְהָפְכוּ לִהְיוֹת הַלֵּב הַזֶּה שֶׁרַק חוֹרֵק
כְּמוֹ הַזְּמַן
וּמְהַדְהֵד לִי
אֶת אוֹתָהּ מַנְגִּינָה
שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֲפִלּוּ
כְּשֶׁהָיִינוּ חֵרְשִׁים.
'עם הצחוק המתגלגל שנחנק כבר
עם החיוך התמים שאבד..'וואו..
אבל באמת, שמתחת אלף מסיכות אני עוד ילד עם עיניים בורקות..זה נכון ואופטימי
🙏מילים מדהימות ממש, נשאבתי לקריאה מהשורה הראשונה
אולי היה עדיף לעשות aabb (א,א,ב,ב), כי הכתיבה ברמה גבוהה ועדיף לחלק אותה לקבוצות קטנות אחרת הקוראים עלולים ללכת לאיבוד...
אחד מהיפים שקראתי בפורומים כאלה
תודה רבה על זה
