כמו חצי מהשירשורים כאן... - פרוייקט השטו"ת
קושיא על האר"י (פוטר ) הקדוש:
נאמר בכרך ז': שבקתת הצדפים מוגנת בלחש פידליוס וביל ויזלי הוא שומר הסוד.
ונשאלת השאלה: כיצד הצליחו הארי הרמיוני לונה דובי גריפהוק ואוליבנדר להגיע לשם אם רון אמר להם על בקתת הצדפים ולא ביל?
וגם כיצד הצליח רון להגיע לשם אם אף אחד לא אמר לא על קיומה??
טעות. אפשר לגלות לאחרים, רק אם שומר הסוד מת.
דהארי והרמיוני היו שומרי הסוד למיפקדה, ורון לא היה שומר הסוד לביקתה.
שניים היו בצירוף של אחד אכזר,
שניים היו שתיים מול המעבר.
שניים נהיו שניים לשעה בלבד,
שניים לבסוף נהיו אחד.
נראה אותך!
זו הפרת זכויות יוצרים.
@ההוא גברא קצת כבוד!
אני לא מספיק ותיק לזה...
כי ניסיתי לרדת ולהגיע לשם
אבל אי אפשר
ולא סתם מנהלת אלא דיקטטורית....
נתינים היזהרוווו
בעיקר ממשיך
זה מושלם!!! גם הסגנון וגם התוכן פשוט מעולים ומצחיקים!!! כל הכבוד לך!!!!!! D:
ניק אקראי1111וכך עשיתי את המוות לאמברידג'.
אהמ אהמ @ליידי מאדם מיס
אז הנה קושיות על הארי פוטר מיובאים מפורום פרויקט השטו"ת
מוזמנים לענות על זה בעצמכם או להסתכל על התשובות בפורום פרויקט השטו"ת
קושיות על ספרו של האר"י [פוטר] הקדוש:
א. אם בן מוגלים שיש לו כוחות קסם הוא קוסם למה בן קוסמים שאין לו הוא סקיב ולא מוגל?
מקורות לעיון:
הרמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, א,ג;
ומתוך: ריה"ל, ספר הכוזרי, א,קא-קג (עמ' 33-36 בספר)
מצאו את הקשר.
ב. איך עובד דיני קניין גובלינים? בספר השביעי מובא שכאשר הקוסם שקנה את החפץ מת, חוזר החפץ לגולביינים האם נעשה פה קניין גוף? א"כ כיצד פקע האם זה קניין לזמן? עיין קצות החושן", סימן רמא, סעיף קטן ד.
אל תקחו אותי קשה מדי יום טוב :d
אבל באמת לבדוק שםם?@?!!?!?
מוגל הוא חסר יכולות (!) קסם..
אך בל נשכח, שאדם הנולד לקוסם ומכשפה, הרי שבדמו מראשית היווצרותו, יש בו את הכח לקסם.
אלא של"ע, מסיבות שונות, אין הוא מצליח להוציא כח זה אל הפועל והקסם כלוא בגופו חסר מעשה.
ובשפת הפרופסורים "יש לו פוטנציאל לא ממומש".
אמנם אין המחקרים גילו לנו עדיין מהו הגורם לחולשה זו ביכולתו של הגוף לנצל את הקסם הטבוע בו.
אך אם נעיין בספרי אחרונים (עיין האר"י פוטר 7) נראה כי פעמים רבות יש לכך סיבה הנובעת מקושי נפשי.
כך היה אצל אמו של טום רידל שלאחר שאביה ואחיה האכזרים נכלאו, הצליחה ככל הנראה לרקוח שיקוי אהבה ל"ע וזה לפי פסיקתו של הרב דאמבלדער זצ"ל.
לנו אף ידוע שהרב היה בקיא בסוגיה זו, שכן אחותו שעברה התעללות התגלתה כסקיבית שהקסם הנכלא התפרץ לעיתים. וזה מובא בפשט מפורשות.
לפיכך, ברור ומובן שסקיב אינו מוגל, כשם ש"מוגעלי" אינו באמת זאב, הגם שבהתנהגותו אפשר לחשוב כך.
שהרי לא רק המעשה הוא הקובע, ויש ביהדות הקדושה חשיבות רבה לנושא טוהר הדם.
שזה נכון ולכן הוא לא אותו דבר כמו מי שלא גדל על כך. בדקתי.
הכוזרי זה בערך מה ש@סריוס בלק אמר.
תיוגים- @הנסיכה זאת אני! @חמדמדה
שאלה נשאלתי מאת גאון יעקב הקדוש ניו"ט סלאמנדרה
ונתקיים בי משיב חכמים וכו' ולא ידעתי מה אשיב לו.
ושמא אתם, אדוניי מוריי ורבותיי הקדושים תדעו להשיב דבר.
וזאת שאלתו ובקשתו כלשונה:
"תיבה יש בבעלותי, ודומה לארון הקודש שאינה מין המידה.
ולא אדע בשבת כיצד לנהוג בה, דחוצה הוא כרמלית, אך תוכה הוא רשות היחיד.
ושמא אתה, מורי ורבי, תדע כיצד עלי לנהוג בה"
חובבי הארי פוטר המושבעים בתקופה שלפני יותר מעשור שבה הספרים נכתבו, מתחלקים לשני לשני חלקים. כאלה שקראו את הספרים הרבה פעמים וקראו כל ספר פעמיים שלוש ישר איך שהספר יצא לאור וקראו כל ספר בעוד הזדמנויות עוד פעמיים שלוש לפחות (ולאו דווקא עשו זאת ממש מהספר הראשון כי אולי התחילו עם העסק מאוחר יותר אולי כי היו קטנים מידי עם הספר הראשון והשני כמוני) וכשיצא הספר השביעי כאן זה מתחלק לשני סוגים. האלה שקראו את הספר פעם אחת ומאז לא התקרבו לספר יותר ובקושי זוכרים מי זה לופין ומה זה הורקרוסים. ויש את החלק השני של שקראו את הספר השביעי פעמיים שלוש, הכניסו את כל הספרים לבויידם, ואחרי הרבה שנים קראו הכל מחדש, ובערך כשיצא הילד המקולל הם עלו רמה והתחילו לעסוק בתיאוריות. (אני מהחלק השני אם תהיתם).
לגבי המעריצים של היום הם מתחלקים לשניים. כאלה מהסוג השני של המעריצים של היום וכאלה שקראו את כל הספרים פעם ראשונה בגל השני של היום (כי היו קטנים אז).
מסכימים? ושאלה לקוראים מהסוג שקרא את הספר הראשון בזמן שהספר השביעי כבר יצא לאור, כמה זמן לקח לכם? וזה לא כבד מידי לקרוא 7 ספרים בבת אחת? ולדעתכם אין עדיפות לקרוא את הספרים כמונו שמתארים 7 שנים בחייו של אדם, גם לאורך כמה שנים? ובמובן מסוים גם להתבגר יחד איתו?
לחכות בין ספר לספר הרבה זמן זה מבאס רצח!
נכון שאם יש ספר מולך אתה לא אמור לחכות, אבל לא עדיף כמונו להיות יותר במתח, לצפות בין ספר לספר, להתבגר ביחד עם הגיבור? אגב כמה זמן לקח לך לגמור את הסדרה? כמה זמן לקח לך לסיים את הסדרה?
נכון זה נחמד לקרוא את זה ככה אבל תכלס זה גם מעצבן לגמור לקח לי שבועיים לסיים שנה
לכן ידענו שהארי יכול למות רק בסוף השביעי (כמו מעיין סוף רע...)
אגב זה שהיינו פתוחים לכזה מצב באותו רגע מראה לי שנכנסתי לעלילה קצת יותר מידי...
אחרי הספר החמישי רוליניג נתנה ראיון ואמרה שיהיו עוד הרבה הרוגים במהלך הסדרה בכל ספר ושהרעגוג יחזור (???) היא סירבה לענות האם הראי של סירוס יחזור(??????) ויכול להיות שהארי ימות ויהיה סוף רע והיא עדיין שוקלת את זה (כנראה בשביל למתוח, אם אני זוכר טוב היא כנראה חזרה בה והודיעה שהארי ינצח ווולדרמורט ימות) וכל הזמן הזה היינו במתח מי יחיה ומי ימות.
גם בעניין רא"ב, הדעה הרווחת הייתה שזה רגולוס בלק (מתאים בגלל השם ובגלל שהיה אוכל מוות) אבל היו שבדקו וניסו לחשוב על אנשים אחרים מוזרים( כמו שזה 3 אנשים ורמוס לופין הוא אחד) ורק אני פתחתי את הספר החמישי וראיתי במזכרות מבית בלק שמוזכר בפירוש קמיע (ולא גליתי את הסוד לאף אחד....)
לפי גילך הצעיר התחלת לקרוא את הסדרה הרבה אחרי שהשביעי יצא לאור. כמה זמן לקח? הפסקת בין ספר לספר וכמה זמן בממוצע לקחת הפסקה? ולא היה כבד לקרוא 7 ספרים בבת אחת?
ובעניין אחר, היית מעדיפה להיות כמונו שאחרי שספר יצא לאור קראנו אותו וחיכינו שנה וחצי לספר הבא בתור? זה דורש הרבה סבלנות אבל זה לא היה כבד מידי העניין של הרבה ספרים בבת אחת, וגם יכולנו יותר להיכנס לתוך העלילה, כי אני לפחות התבגרתי ביחד עם הגיבור וקראתי סדרה שאורך העלילה 7 שנים וגם את זה עשיתי לאורך כמה שנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
אז לא היה לי הפרש בין השביעי לשמיני
או שלא הבנתי תשאלה
או כמונו שאני יכול לומר במידת מה שהתבגרתי ביחד עם הארי פוטר בעצמו ולקח לי לקרוא הכל בערך כמו הזמן של העלילה (כלומר כמה שנים)?
ונראלי שבאמת עדיף לקרוא כמוך..
יעני קצת שונה אבל משו כזה:
גיל 11- 1
גיל 12- 1 (בשביל להיזכר) ו2
גיל 13- 1, 2 (בשביל להיזכר) ו3
גיל 14- 1,2,3 (בשביל להיזכר) ו4
וכו וכו קיצר הבנת
אפילו לא היית בת 6. כלומר בוודאות התחלת לקרוא את הסדרה הרבה אחרי שיצא הספר השביעי. לזה התכוונתי.
(הגדול)
אין מה להגיד שזה יותר כיף לקרוא את זה עם 'כל העולם', ברור...
אבל מצד שני, יש משו כיף בלדעת בכולם בסדר...
לי לא גילו שסנייפ טוב או שדמבי מת אבל ידעתי שכל החשובים נשארים חיים.
אני גם ראיתי את הסרטים לפני שקראתי...
אבל עדיין זה היה מאווווווד כיף, כי יש משו נחמד בלדעת הכל, ואז לקרוא את הספר ולהיות כזה אהההה אז משם יש לו את המראה, ומפה הוא יודע את זה, וכאלו...
אבל עכשיו- אחרי שקראתי וצפיתי, אני מכירה את זה מאוד ממש טוב כי ראיתי מלא ראיונות גם עם רולינג וגם עם השחקנים והצוות, זה נחמד. ממש נחמד אפילו...
יש יתרון מאוד גדול בלבלות את כל החופש הגדול בלקרוא את כל הסדרה.
חמדמדהכולם סביבי דיברו עליו, רק אותי זה לא עניין.
אני זוכרת שבשנים שאחר-כך אנשים מסביב דיברו המון על הארי פוטר, ואני התפלאתי איך הספר הזה לא שוקע, ממשיך להלהיב אנשים עוד שה ועוד שנה... עד שקלטתי שזה לא ספר אלא סדרה, ושבכל פעם שאנשים מתלהבים מאוד, זה בגלל שעומד לצאת או כבר יצא ספר חדש.
ועדיין זה לא ממש עניין אותי. פה ושם פתחתי את אחד הספרים ודפדפתי קצת. לא משך אותי, וסגרתי.
לקראת הספר השביעי כבר הייתה התלהבות-על. לא יכולתי להתעלם. התגלגלו לי לידיים כמה טקסטים של ניתוחים וניחושים על מה שהולך לקרות. כבר היה לי מושג די טוב על שמות הגיבורים בסדרה וחלקים מהעלילה. נהייתי קצת סקרנית. אפילו שבקושי הבנתי מה זה הורקרוקס, רציתי לדעת אם צדק מי שניחש שיתברר שהארי עצמו הוא הורקרוקס. אז כשסוף סוף הזדמן לי הספר השביעי, פתחתי אותו בפרקים האחרונים וקראתי בקדחתנות (החל מה'אבדה קדברה', חיזיון הפגישה עם דמבלדור...) קראתי עד סוף הספר מרותקת. הייתי חייבת להבין יותר. חזרתי וקראתי את הספר השביעי מתחילתו. לא יכולתי להניח אותו מהידיים. מיד כשגמרתי אותו עברתי לקרוא את הראשון, ואחריו את כל השאר לפי הסדר.
ואחר כך שוב... ושוב... ושוב...
אבל לא בגלל שככה אני מתבגר עם הדמות, ולא בגלל שאחרת זה יהיה כבד מדי אלא בגלל שאז הייתי יכול להעלות ביחד עם כולם כל מיניי תאוריות על מה יקרה בספרים הבאים, ואף אחד לא ידע באמת.
תוך שבוע שבועיים את הכל
ואגב, מישהו גילה לי כמה שנים לפני זה מה זה הורקרוקסים, וזה לא הרס לי כלום...
למרות שזכרתי את זה בעיקרון אז
ואגב, קטע מצחיק-הצצתי פעם פעם בקטע מ-6, בקטע שסנייפ בורח, ולא הבנתי כלום, אבל עכשיו אני יודע איזה קטע זה היה ואיך הבנתי אותו אז...
נגיד עשיתי יום כן יום לא יום כן יום לאאא וכו הבנתת
כמה זמן לקח לךך
ואני בעיקרון למדתי אז בישיבה...
כל הרעיון של הספר זה שלא יודעים
עובדה
זה ועוד אחת של הרמיוני
לא הבנת מה היא כתבה
נראה לי לא הבנת את מה שכתבתי...
אבל עדיין זה המשפט שלי! והוא גם נשמע הרבה יותר טוב באנגלית
אני יודע...
חמדמדהתקרא שוב את ההודעה שלך
תחיי הדיקטטורה
ברור שזה נשמע הכי טוב באידייש
חמדמדהאחרונה
בינייש פתוח
יש כאלה שאומרים שהוא היה בן 150 ויש כאלה שאומרים שהוא היה בן 115...
150 לפחות
ככה אתה מחנך ת'ילדים? לאבד ספרים???
בוש...
בוש ל' בושה... יא מעפן...
גאים בך גברא...
התפקיד שלי זה להטריל פה.
