אפשר קצת ללמוד על זה -
יש ספרים של אישה יפנית בשם מארי קונדו (סוד הקסם היפני, שמחה בלב)
ממש משנה את התפיסה על הסדר בבית ועושה חשק לסדר ולנקות....
(היא גויה... אבל נראה לי שהספרים יחסית נקיים... אם את חושבת שמתאים לך)
היא ממליצה לפנות מהבית את כל החפצים שלא משתמשים בהם או שלא גורמים לך לשמחה -
כמה שפחות חפצים ודברים בבית זה סגולה נפלאה שהבית יישאר מסודר...
ויש לה הרבה טריקים קטנים על סדר של כל מקום בבית... (בספר השני - "שמחה בלב")
וסתם מהניסיון -
יש מטלות בבית שאני קבוע מבקשת מבעלי שיעשה 
זה תלוי בבעל... אבל בתכלס גם אם הוא עושה דברים ממש קטנים זה תמיד טוב, ויש הרגשה של שוויון בנטל 
על השולחן בימות החול אני לא שמה מפה - חוסך כביסות 
ואם אני אוכל על השולחן משו קטן או שותה קפה אז שמה מפית מתחת... הרגל כזה
ואז לא נשאר סימן של הכוס על השולחן
אם אני מחממת מים בקומקום אז תוך כדי מעיפה מבט על השיש
מעבירה מטלית...
שיש עם פירורי אוכל זה אחד הדברים שאני לא יכולה לסבול..
אז שמה את הכלים המלוכלכים על השיש בצורה מסודרת עם הסכום המלוכלך בתוכם כדי שלא יטנף את השיש עד השטיפה
כביסות -
כשיש לי יום יותר פנוי אז אני פשוט מתקתקת כביסות - מכניסה למכונה, למייבש, כשמצטבר 2-3 כביסות אז מקפלת
(תולה רק אם יש לי סבלנות או אם זה דברים עדינים)
ובכללי מנסה למצוא לכל מטלה את הדרך הכי קלה לעשות אותה ככה פחות מתעצלת לנקות...
למשל פעם בשביל לשטוף הייתי מרימה את כל הכיסאות והשולחנות וממש מפנה את הריצפה
היום רק מה שחייב ...
לא מתקמצנת על המייבש (גם זמן זה כסף
)
מנקה שולחן עם מגבונים חד פעמיים ולא עם מטלית שצריך לשטוף כל פעם
בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של אופי חח
נראה לי שאם זה קשה לך עדיף פשוט להביא מנקה... לא להשתגע במרוץ אחרי הניקיון בסופו של דבר המטרה היא בית נעים ואמא רגועה ולא מותשת נפשית מרוב ניקיונות