משרד החינוך מחשיב גם לא אצלו?
בעמותה?
תבדקי עם האחראית סטא'ז אצלך במכללה שמאשרת את המישרה
היי, אני בעלת תואר ראשון במחשבת ישראל ובשנים האחרונות עבדתי במשרה חלקית באדמיניסטרציה במקביל לגידול הילדים, אבל תמיד חשבתי על התחום של החינוך ומה שבעיקר מושך אותי זה התחום של החינוך המיוחד (יש לי אחיין אהוב עם צרכים מיוחדים, ככה שאני יודעת כמה זה חשוב). אז עכשיו אני חושבת לעשות הסבה להוראה בחינוך מיוחד ורציתי להתייעץ עם אנשי המקצוע שיש פה לגבי הקריירה בתחום. יש ביקוש למורים לחינוך מיוחד עכשיו? יש הרבה מוסדות כאלה בכל מקום או שאני אצטרך להתאמץ ולנסוע אולי רחוק בשביל עבודה? ויש התמחויות שונות בתחום הזה? מה למשל? ועוד שאלה לגבי ההתנסות המעשית - אני רואה פה הסבת אקדמאים להוראה - תעודה הוראה לאקדמאים שההתנסות היא חלק חשוב מהתוכניות של הסבה להוראה וגם בחינוך מיוחד, זה משהו שעושים איפה שרוצים או שמשבצים אותי מהמכללה? ויש הבדל בין זרמי חינוך? זאת אומרת, אני יכולה לבקש התנסות בבי"ס ממלכתי דתי למשל? וקורה שהמקום של ההתנסות לוקח את הסטודנט לעבודה אחר כך אם מרוצים ממנו? תודה רבה
לחלוטין לא.
רחפת..אם אני 12 שנים בתחום
8 שנים כאן
ורק היום שמעתי עליו- אז אנחנו בבעיה.
עשיתי סטאז' לפני שנתיים.רחפת..
רחפת..אחרונה
בתור מורה פרטי למתמטיקה, יש לי תלמיד היפראקטיבי, שמתקשה מאוד. אם הוא לא מצליח או לא מבין הוא מהר מאוד מאבד ריכוז ומה שאני עובד איתו עליו הוא מאבד די מהר (וכשהוא לא מצליח, הוא שוב מאבד ריכוז מהר מאוד וחוזר חלילה). דיברתי עם אמא שלו והיא סיפרה לי על ההיפראקטיביות ושהוא לא לוקח כדורים כי זה עושה לו דיכאון, וגם כל הזמן אומרת שאני סתם דואג ואם ילמד איתי הכל יהיה בסדר איתו (היא מכירה אותי מהמכללה ועושה ממני גאון, הרבה יותר ממה שאני באמת...)
מה אתם ממליצים?
בעיקרון מאד עוזר לעשות פעילות קבועה בתחילת השיעור , משהו שיכניס אותו לקשב.
לחלק את השיעור לפרקי זמן קצרים ולתת לו סיפוקים (מדבקות / ממתק קטן) על כל הצלחה.
אצלי אני בסוף עבדתי איתה רק על תחום רגשי והתנהגותי- כי פשוט לא היה אפשר ללמוד!
א. שימוש בסטופר עוזר. אפשר לשאול אותו כמה זמן הוא מעריך שהוא מסוגל ללמוד ברצף - 5 דקות? 7 דקות? הוא יחליט. ואז להפעיל סטופר, אם הוא עומד בזמנים, לשאול אותו אם הוא רוצה לנסות דקה יותר. וכך הלאה..
ב. בין לבין מומלץ לשלב משחקים - משחק מסלול של תרגילים, משחק "מלחמה" של תרגילים, המתח של המשחק עוזר לשמור על ריכוז. זה כמובן דורש השקעה של המורה בהכנת המשחק, אבל אפשר להכין משחק שיהווה מסגרת למשחקים בנושאים שונים, ולהשתמש באותו משחק מדי פעם. ההשקעה שווה בדרך כלל.
בהצלחה
זו לו בעייה של כמה זמן הוא מסוגל להיות בפוקוס ברציפות, אלא זה גורם לו בעיות הבנה. זה לא בעיה שהוא מאבד ריכוז תוך X דקות, אלא שהוא מנסה להבין מה אני מסביר לו (ואני מפרק לו הכל ומסביר לו מהכי בסיס שאפשר, דברים פשוטים מאוד) ובתוך זה הוא מאבד ריכוז\מתקשה להבין...
בתור אמא (שגם יושבת ללמד, כי מה לעשות? בבית ספר לא לומדים) חשוב מאוד מאוד לפדבק המון המון לפני שמתחילים בכלל ללמוד, וגם תוך כדי הלמידה - על כל פסיק שהילד מצליח בעצמו, חשוב לומר: אתה יכול, אתה מסוגל, אתה יודע, אתה מצליח ותצליח הלאה... הביטחון העצמי שלהם גם ככה ירוד, ואם עובדים על הנקודה הזו, קנית את הילד!
לא סתם הרב קרליבך אומר, כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו.
ברגע שיש לילד מוטיבציה, כל צורת החשיבה שלו בהירה יותר ומוכנה יותר לקליטת כל דבר שתרצה...
חוץ מזה, הסיפור על ר' פרידא אמור לעודד אותך שגם אם אחרי 399 פעם שהסברת לילד משהו והוא עדיין לא הבין, אל חשש!! סיכוי טוב שההסבר הבא יניח את דעתו של הילד, והשגת את המטרה!
תאמין בעצמך שאתה מסוגל לעשות את הבלתי יאמן, וזה ייקרה! אני יודעת שזה קל לדבר, קשה לעשות.
מעבר לזה, צריך לחשוב על טקטיקות ואסטרטגיות למידה מותאמות לילד. צריך להבין באלו ערוצים הילד קולט את החומר הכי מהר, הכי קל והכי אפקטיבי. תוך כדי שירה, תוך כדי משחק, תוך כדי הליכה, תוך כדי עיסוק במשהו אחר..
הילד לא חייב להיות מרוכז בתרגיל דווקא, אלא להבין את העיקרון שאתה רוצה להעביר לו, כדי שכשהוא יצטרך להתמודד איתו אחר כך בעצמו לבד, הוא כבר יידע לעשות זאת ל-ב-ד.
ואם זה מעודד, החיים לא עומדים על מתמטיקה בלבד. הילד ילמד מה שילמד, יידע מה שיידע. אבל חשוב לזכור שהנשמה בתוכו היא העיקר. לא להפוך את הטפל לעיקר, ואת העיקר לטפל. תזכור שעומדת מולך נשמה שצמאה ליחס טוב ולמילה חמה. כל השאר - שטויות!!!
בהצלחה רבה רבה!!!
תלמידים שאובחנו כהיפראקטיביים , צריכים צומת לב והתייחסות קצת שונה , אם מתנהגים כלפיהם כתלמיד רגיל זה לא הוגן , במקרה הזה בתור מורה צריך להבין שילה היפראקטיבי לא יכול להקשיב לאורך זמן ארוך אז ניתן להחליט יחדיו, המורה והתלמיד, על פעולות שימתנו את תנועתיות היתר, פעולות כגון מחברת שרבוטים בה ניתן לקשקש, "מר גמיש" או פלסטלינה שניתן למעוך. כל זאת בתנאי שהדבר לא מפריע לתלמיד להקשיב ולקחת חלק פעיל בשיעור. באם מאפשרים פעילות כזו יש לשוחח ולקבוע תנאים לביצועה , משחק , שיתחבר איתו
איזה נער אחד עם תסמונת דאון ראה תמונה של חבר שלו ברב קו כשהוא היה קטן ופתאום נפל לו האסימון שגם הוא תסמונת דאון, אז אמרתי לו ״גם אני תסמונת דאון!” אז הוא אומר לי בתגובה ״אתה טבעי!״.
ציטוט מכתבה:
ד"ר מיכאל דוידוביץ', מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב במכבי שירותי בריאות מספר כיצד מזהים בעיות אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב.
סובלים?
הפרעה?
בושה!
הם לא סובלים.
אנחנו סובלים.
המורים סובלים.
החברים סובלים.
לשים ילד שיש לו מנגנוני פעולה שלא מתאימים לבית ספר. האם הוא סובל? האם הוא מופרע?
אולי מתאים לו להיות בנאי? נגר? מלאכות הדורשות פעילות פיזית, ואז אנחנו, בעלי הריכוז הגבוה נהיה מופרעים, כי אנחנו לא מסוגלים לעשות מה שהוא עושה?
מה קורה פה?
יכולות קשב וריכוז זה לא הפרעה, ככה הוא בנוי. אלו הם היכולות שלו, ואלו היכולות שלך.
גישה מגעילה.
לשתף ולהתייעץ בקשיים וגם לייעץ
הפורום הזה נועד גם לשיתופים של בני משפחה.
אני בטוחה שהרבה יזדהו איתך.
כזכור לי שהיו פה כמה אחים ואחיות.
את יכולה לראות בשרשור היכרות.
נשמח להיכרך.
לטובהאחרונההרבה הצלחה ועשיה ברוכה.
אתם רק בתחילת שנה...
תנסה לעשות גרף התקדמות איתם, תיאום ציפיות, שיחות אישיות והצבת מטרות
תצעדו לעבר ההצלחה האישית לאט ובטוח.
זה שיטת לימוד חדשה והרבה דרישות משמעת חדשות לא?
אתה לא חושב שזה תהליך עד שלוקחים אחריות?
בני כמה הם?
נראה ממש יפה, מה המקור?
נושבת באוויר!
רק אמונהאחרונה