פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 153)

וכל מה שיוצא לי זה פיהוקק 

אין לי מטבח כרגע שאני יכול לגעת בכלים וכאלה.

אחותי עובדת בבית חולים והייתה צריכה להצהיר שאני מבודד הרמטית, אז אני מתבודד הרמטית.

בקיצור, תקלה...

אינשאללה וזה יגמר ביומיים שלושה הקרובים

היה ניסוח לא טוב בהודעת הפתיחה

באמת חלום.

נגמרו הסדרות היפות שעושות לי שקט בראש. 

דרמות או קומדיות משפחה, בלי פוזות, בלי לבוש מפונפן ואיפור ודמויות לא מציאותיות. 

סיימתי עכשיו שתי טורקיות מעולות, אחת קורעת מצחוק והשניה קורעת מבכי

את הרוב ראיתי בלי תרגום שזה לגמרי מגניב, והבונוס שם זה הקטע של הצניעות.

כי את רוב העלילה דיבבתי לעצמי בראש

ואתמול מצאתי אתר עם מליון סדרות בתרגום לאנגלית אז חזרתי לראות קטעים מסויימים ומסתבר שהבנתי מדוייק בלי להבין מילה.

פעם הייתי רואה רק סדרות משטרה, נמאסו עלי, בעיקר כי הכל חוזר על עצמו. האמריקאים לא מקוריים, הכל ממוחזר בין סדרות.

לא.. תודה. נמאסו עלי אותם הפרצופים ואותן השטויות והPC הדוחה של הוליווד.

בשביל זה קוראים לשירה @כישוף כושל

בס"ד

מהתנהגותה של אלזה נראה כי בשלב זה היא אינה מכירה בקסמיה כחלק מאישיותה ותופסת את עצמה כמסוכנת לאנשים ובשל כך היא מתבודדת ונרתעת מחברה אנושית. לכן, נעבוד עם אלזה על גיבוש זהות מורכבת הכוללת בתוכה גם את המרכיבים הקסומים וגם את הרגילים כמו את החלקים המיטיבים ואלו המזיקים. נשתמש בשיטת הטיפול הנרטיבי בכדי לקיים תהליך זה. מטרת הטיפול הנרטיבי, היא לעזור לאנשים להרחיב, או 'לכתוב מחדש', את סיפוריהם האישיים כדי להסביר את הנרטיבים האלטרנטיביים שנשכחו. בטיפול נרטיבי המטופל 'מספר'  לעצמו מחדש את חייו כדי להתאימם לתבניות מחשבתיות מיטיבות יותר (Kondrat & Teater, 2009). במקרה של אלזה היא חווה עצמה כמסוכנת ורווית בעיות. בנוסף לכך מאמצת את עמדת הוריה, שמפרידים אותה מהחברה, ולאחר מכן גם את עמדת האנשים הנבהלים ממנה בעת שהפגינה את כוחותיה ונותנת להם שליטה ב'כתיבת' הנרטיבים האישיים שלה. כתוצאה מכך היא מתעלמת מהיבטים בחייה שסותרים את הנרטיב "רווי הבעיות" שלה. השיטה הנרטיבית מורכבת מפירוק (אנגלית) ושיקום (אנגלית) (Kondrat & Teater, 2009):
 

פירוק- נשאל את אלזה שאלות העוזרות לפתח הבנה מעמיקה ומלאה יותר של תפיסת הבעיה שלה, מציאותה והמשמעות שהיא נותנת לה (Kelley, 1996). נקפיד על החצנת הבעיה (אנגלית): באמצעות שיחות אלה, נעודד אותה שלא לראות את הבעיה כמהותית עבורה ; במקום זאת, הבעיה אובייקטיבית ונראית כמשהו נפרד ממנה (Carr, 1998; White, 1993).  חלק משיחות ההחצנה נשאל את אלזה שאלות על ההשפעה היחסית של הבעיה על חייה ועל אחרים בעולמה החברתי (Car, 1998). נשאל שאלות על השפעתה על הבעיה (למשל איך בריחתה מהמקום השפיעה על הדרך בה אנשים תופסים כעת את כוחותיה וכיצד עובדה זאת משפיעה שוב על תחושותיה הקשות לגבי קסמיה), דבר זה יסייע לה לראות את תפקידה בהנצחת הסטיגמטיזציה העצמית המופנמת שלה (Carr, 1998).
 

שיקום- נעודד את אלזה לחשוב על הזמנים בהם קסמיה אינם פגעו באנשים והיא אף נהנתה מהם ועל הזמנים בהם הקסמים כלל לא היו חלק מחווית החיים שלה (Kelley, 1996). לאחר הזיהוי של זמנים ייחודיים אלו, נשאל שאלות כדי להרחיב את הסיפור שלה ביחס לזמנים ייחודיים אלה (White, 1993). שאלות אלו יעזרו לאלזה למצוא סיפורים העומדים בניגוד לסיפורים "רווי הבעיות". נתמקד גם בתגובות של אנשים אליה ונדגיש את הקיום של אינטרקציות חברתיות נעימות בחייה. השימוש בסיפורים הללו והעמקה בהם מעודדים את התחושה כי גם החוויות הללו הן חוויות חשובות (מאמר). כדי שהנרטיבים יהיו רלוונטים לעתיד נשאל את אלזה מה יכול להיות עתידה בהתחשב בסיפורים אלו. בשלב זה נוכל להשתמש במשחקי תפקידים ולנסות לצפות את ההתפתחות העתידית שלה. נשאל את השאלות באופן עדין ותוך כבוד לאלזה בבנייתה המחודשת של הנרטיב שלה. נעודד אותה לתאר מה משמעות של החזרה לחברה עבודה וכיצד תמשיך להתמודד עם סטיגמות ותחושות קשות לגבי היותה קסומה. בשלב האחרון נציע לאלזה להתקדם עם חייה באופן שביא לה את הסיפוק הרב ביותר (אנטוני).