אחרי שאתמול כל היום הרגשתי כמו אישה בגיל המעבר עם גלי חום בלתי נסבלים וחוסר סבלנות מורט עצבים
אבל אז היא התקשרה ושאלה אם אני רוצה לצאת להליכה איתה ועם כלביה. וזה היה נחמד מאוד
כי זה תמיד משמח אותי שפינאט פוגשת כלבים אחרים ומשחקת איתם.
ונחמד לי ממש לדבר איתה, כי היא חמודה נורא, ולא משנה עד כמה מיזנטרופית כל אחת מאיתנו, נחמד לנו לפטפט לפרק זמן קצר מיד פעם
אז זה קצת עודד את הבוקר העצבני שלי בצורה שאפילו השוקו המוקצף לא הצליח (אולי כי היה לי חם נוראות, נראלי אני צריכה להתחיל לשתות קר בבוקר, אני שונאת את הקיץ!)
ואז מקלחת זריזה עם Hungry like the wolf בקולי קולות
אולי יהיה טוב
בעזרת ה'
אמן














