פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 195)

שרשור התעופה העצמית - ניסיון בתקווה לאיכותי

ואתפלל שיהיה לך הכחות

ה' נותן לנו קשיים בחיים מסיבה לא מובנת לנו, אבל אנחנו יכולים לנסות להראות ביצועים יפים עם הקושי.

משתפר?

אבל משתדלת לשפר את הגישה שלי ואת זווית הראייה

זה קשה כשיש דברים בחיים שלוקחים הרבה זמן להצליח להתמודד איתם.
מעריך מאוד את הנסיון, המון בהצלחה בכך.

ההשקעה תשתלם בסוף

מתפלל גם

בהצלחה גם לך בכל העניינים

אמן, תודה רבה

אולי נתחרט מחר על חלק...לא נורא
צריך לקום מחר מוקדם וזה בריא לבריאות לישון אז ליל מנוחה וחלום

אמנם בדרכ התרגלתי לעצמי ואפילו מחבבת את זה קצת, אבל בהחלט יש פעמים שאני זקוקה להזדהות בנושא כדי להרגיש שפויה לרגע קטן

מה שבטוח זה שאת לא היחידה...

אני שונאת את זה, אבל זה מה יש
הלוואי והייתי מהאנשים האלו שהכל מאד מאד יציב אצלם

תודה על זה

לא יודעת אם אישית שונאת את זה אבל מזדהה עם הרצון ליציבות. זה לגמרי מסב לי הרבה כאבי לב שהיתי שמחה שיחסכו ממני

חושבת למה אני צריכה להסתכל על חיים של אחרים כדי להרגיש נורמלית או בסדר..
היתי שמחה להצליח להתחזק מתוך עצמי.

אפרופו לשאלתך מה מפנטזים.. אז חלום חיי לאהוב את עצמי באמת באמת בפשטות ולא כי תלויה בהערכה או הזדהות חיצוניות.

אבל עד שאגיע לשם זה עוזר. וזה נראלי בסדר להעזר בזה

שמתי לב שאחרי המצברוח האיום ביותר אני מגיעה למצברוח שפשוט צוחק מהכל ונהיה מבסוט מהחיים ככה סתם

ממוצע 100
לגמור את כל המטלות הראשונה
לגור בבית מטורף עם בריכה כזאת שממשיכה עד לאופק, עם כמה מפלסים

מענין אם זה אי פעם יקרה

ממ על מליון ואחת דברים, קשה לכתוב את כולם
בגדול אז שמח לי בלב מאוד.
לא שהכל ורוד ולא צריכה לעבוד אבל איכשהו יש לי היכולת לעמוד במשימות שדורשות ממני כוחות נפשיים
ויש לי מלאי בלתי מוגבל של שמחה ורצון טוב והלב שלי מלא במתיקות לא מוסברת ורצון לחבק את העולם בערך

הוויי כמה אני אוהבת את הרגעים האלו

יותר מידי מחשבותות

דווקא בשעה שאין להשיגם

אבל לא קרה לי עדיין

בדיוק חשבתי על זה השבוע שיש לי חברה טובה שאם היו עושים לנו את כל ה'מבחני חברות' ו'עד כמה מכירים' שעושים בתוכניות, לא היתי עוברת בחיים..
אין לי מושג מה היא אוהבת הכי לאכול ומה הצבע האהוב עליה או חיה אהובה, ושאר מרעין בישין
ואפילו שכחתי פעם יומולדת שלה ונזכרתי כמה ימים באיחור(אל דאגה, לא קרה מאז שוב)

לעומת זאת אני יודעת דווקא מה מרגיע אותה ומשמח, ומכירה מצויין את תגובותיה ויודעת מה הן מבטאות ומה עומד מאחוריהן

החזון איש אסר, זה מספיק

מילא זה היה רב חיים.

תלוי בהגדרה שלה לדתייה...

 

וגם,

אני נהנית בכיתה מאד
אבל אני מתלבטת האם לכזאת הנאה היא התכוונה
אבל למה אני חשדניסטית

יש כמה חששות - האם יהיה לה עם מי להתחבר, האם תהיה אווירה מכבדת, האם היא תרגיש במגננה כל הזמן ולא תצליח להתרכז בלימודים, האם היא תרגיש בנוח ביחסים יומיומיים כמו להשלים שיעור שהוחסר, להצטרף למישהי כזוג בעבודץ הגשה - גם כשהיא שומרת על גבולות חברתיים ולא מצטרפת לחבר'ה כשהם הולכים לאכול או לאיזו הופעה בקמפוס ובטח אם יוצאים אחרי שעות הלימודים. וכו' וכו'.

מאוד חילוני וזה פשוט היה לה קשה מדי להיות בת דתיה יחידה בכתה אז היא עברה למקום אחר - מעורב, אבל עם יותר דתיים ויותר בנות דתיות. בקיצור, לא הצלחתי להבין את התהיה על שאלה שנראית לי מאוד מובנת ולגיטימית.

איפה שאני לומדת זה מקום מאד חילוני, ומאד מחוץ לאזור הנוחות שלי, יש רק שתי בנות חוץ ממני וכל השאר גברים.
ועדיין, לא רואה בזה שום בעיה...
בפרט למישהי נשואה.

אבל אם באמת אנשים רואים בזה מקום חברתי, שהולכים בו להופעות () וכו', אז אולי באמת יהיה לה קשה? לא יודעת

בין שהות במקום לימודים לשעות ספורות בשבוע למשך פחות משנה, לבין שהות במקום לימודים ליום מלא למשך 3-4 שנים.

בדיוק מה שרציתי לענות וראיתי שהקדמת אותי. כשלומדים תואר עמוס וקשה במשך 3 שנים מהבוקר עד הערב נראה לי מאוד מובן שרוצים להרגיש בנוח.

יש מצב
ועדיין

יכול להיות שאת פחות זקוקה לעניין החברתי.

אמא שלי למדה באוניברסיטה גויית בכלל, תואר עמוס שבוע מלא וכו'. אז האופי שלה לא הכי חברותי בעולם, ועדיין אלה לא היו שנים כל-כך מאושרות. היא למדה כעבור הרבה שנים משהו אחר בארץ, עם נשים דתיות ואז היה לה מדהים - ולמרות שעיקר העניין הגיע מהלימודים עצמם, ה'מסביב' השפיע גם על ההרגשה הטובה, המצב רוח וההנאה וגם על המוטיבציה ללימודים וההשקעה בהם.

אני עצמי לא חושבת שהייתי שורדת במקום חילוני לגמרי תואר שלם עמוס וקשה.

תכלס כשלמדתי לתואר באמת הייתי הרבה עם החברות...

אבל כמה כבר זמן יש לחיי חברה תוך כדי תואר, כשאת נשואה עם ילדים?
בפרט אם מתייחסים לזה כאל לימוד מקצועי.

(וחוץ מזה, בתפיסה שלי, במה שונות בנות חילוניות מדתיות? להיפך, זה מגוון ומעניין)

במובן של יציאות וכאלה, שבאמת אין זמן אליהם. הכוונה היא לשהות בזמן הלימודים בעיקר, שרוצים שתהיה נעימה. שיהיה עם מי לדבר בטבעיות על מטלות שהצלחת או לא הצלחת, ששברת את הראש, שאם היא מסכימה רגע להסתכל..., שיהיה עם מי לשוחח בין השיעורים, להתלונן שלא ישנת כמעט, ואיך תספיקי ללמוד לבוחן... והאם יש סיכוי שידחו את ההגשה של הדו"ח מעבדה- ומה שלומך, ומה שלומה, ולשתף ביום יום הפרטי קצת. כי כשנמצאים במקום כל יום במשך שעות ארוכות, לחלק מהאנשים ממש קשה כשאין את זה.

אני בדרך כלל הרגשתי שבנות דתיות מבינות אותי יותר ואת העולם שלי והכל יותר זורם. לא צריך להסביר את עצמי בניואנסים, ומנגד לא צריך "לבלוע" דברים שלא מתאימים לעולם הערכים שלי - דברים שבוודאי לא אעיר או אבקר, אבל אני גם לא יכולה להתלהב או להחמיא עליהם, אפילו כשזה מצופה.
זה לא אומר שלא היו לי חברות לא דתיות, אבל זה שונה...

הגעתי למסקנה שאני בנאדם שונה מאד

טוב

@אלכס תפוס

אבל אצלי זה ראשי תיבות

כמה שעות לפני לידה,די הגיוני שיצאתי עם טראומה ;)
עכשיו נקווה שהפצפונת תשן טוב בעז׳ה

אפשר לעשות על זה סרט
60 צירים בציר 60

בסוף היא יצאה!

@יהיה בסדר.... שצריכה לקבל ממני ספר נד''לני נורא
@ים אהבה ~ שאוהבת סושים כמעט כמוני
@שאר

כמו חן, גם אני אוהבת סושי.

כמו כן, מפחדת לומר כן ואז לא.

תוותרי על הלא.

אז: מפחדת לומר כן.

כמו כן,
האם יהיה מקרה נוסף של 'ספר ימ"ל פסידונית'?

כי אני אפגש איתך הרבה יותר פעמים מאשר ימ''ל ופסידונית

נפגשנו הרבה מאז, זה לא טרם לחזרת הספר לחיק משפחתו.

והוא נמצא כרגע בחיק משפחתו.

נתעדכן מחר.

אנלא נפגשת עמבנים

הכל טוב..

אשריך!

שזה לא רק עמבנים, אלא דווקא רווקים. את שדכנית?

אז שדכנית אני לא.

מה שאני כן-
בנאדם שרוצה לפגוש ת'חברות שלו

אממ
האהיה פנויה?🤔

בדרך אני בטוח אהיה..
תלוי טרמפים ⁦💁‍♀️⁩

לכלכה עלייך.

 

(נזכרתי בחצי המנשה 😅)

נשמע דביק.

מחוסר עידוד צפייה בסרטים?

כעידוד וכו'

למה יש קבוצה

בשביל מה יש קבוצה

וכו'.

נייסססס

לחכות עוד קצת עד שיוכל בשירותים?

אופסי

אני כששיתפתי תמונה מסדרה בפיד שלי בפייסבוק במקום בקבוצה

רווח מול הפסד, יש לי יותר מה להפסיד מלהיות דתל"ש מאשר להשאר דתי.

והוא התעודד, ונהיה יותר גרוע

באתי להגיב כשנזכרתי שכתבתי את זה פעם:

תמיד תזכרו - ניסיון בתקווה לאיכותי