"האם דתייה יכולה להנות בכיתה מעורבת"

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

"האם דתייה יכולה להנות בכיתה מעורבת"בוז

תלוי בהגדרה שלה ללהנות...

וגם,ימ''ל

תלוי בהגדרה שלה לדתייה...

וגם,

וגם חרבויינו זוכור לא טוייבבוז

אני נהנית בכיתה מאד
אבל אני מתלבטת האם לכזאת הנאה היא התכוונה
אבל למה אני חשדניסטית

אני ממש מבינה שאלה כזוריבוזום

יש כמה חששות - האם יהיה לה עם מי להתחבר, האם תהיה אווירה מכבדת, האם היא תרגיש במגננה כל הזמן ולא תצליח להתרכז בלימודים, האם היא תרגיש בנוח ביחסים יומיומיים כמו להשלים שיעור שהוחסר, להצטרף למישהי כזוג בעבודץ הגשה - גם כשהיא שומרת על גבולות חברתיים ולא מצטרפת לחבר'ה כשהם הולכים לאכול או לאיזו הופעה בקמפוס ובטח אם יוצאים אחרי שעות הלימודים. וכו' וכו'.

יש לי חברה שהתחילה ללמוד במקוםריבוזום

מאוד חילוני וזה פשוט היה לה קשה מדי להיות בת דתיה יחידה בכתה אז היא עברה למקום אחר - מעורב, אבל עם יותר דתיים ויותר בנות דתיות. בקיצור, לא הצלחתי להבין את התהיה על שאלה שנראית לי מאוד מובנת ולגיטימית.

כי מבחינתי מקום לימודים אמור להיות מקום פרקטיבוז

איפה שאני לומדת זה מקום מאד חילוני, ומאד מחוץ לאזור הנוחות שלי, יש רק שתי בנות חוץ ממני וכל השאר גברים.
ועדיין, לא רואה בזה שום בעיה...
בפרט למישהי נשואה.

אבל אם באמת אנשים רואים בזה מקום חברתי, שהולכים בו להופעות (

) וכו', אז אולי באמת יהיה לה קשה? לא יודעת

יש הבדלימ''ל

בין שהות במקום לימודים לשעות ספורות בשבוע למשך פחות משנה, לבין שהות במקום לימודים ליום מלא למשך 3-4 שנים.

^^^ריבוזום

בדיוק מה שרציתי לענות וראיתי שהקדמת אותי. כשלומדים תואר עמוס וקשה במשך 3 שנים מהבוקר עד הערב נראה לי מאוד מובן שרוצים להרגיש בנוח.

🤷בוז

יש מצב
ועדיין

זה גם תלוי אופי מן הסתםריבוזום

יכול להיות שאת פחות זקוקה לעניין החברתי.

אמא שלי למדה באוניברסיטה גויית בכלל, תואר עמוס שבוע מלא וכו'. אז האופי שלה לא הכי חברותי בעולם, ועדיין אלה לא היו שנים כל-כך מאושרות. היא למדה כעבור הרבה שנים משהו אחר בארץ, עם נשים דתיות ואז היה לה מדהים - ולמרות שעיקר העניין הגיע מהלימודים עצמם, ה'מסביב' השפיע גם על ההרגשה הטובה, המצב רוח וההנאה וגם על המוטיבציה ללימודים וההשקעה בהם.

אני עצמי לא חושבת שהייתי שורדת במקום חילוני לגמרי תואר שלם עמוס וקשה.

זה נשמע הגיוניבוז

תכלס כשלמדתי לתואר באמת הייתי הרבה עם החברות...

אבל כמה כבר זמן יש לחיי חברה תוך כדי תואר, כשאת נשואה עם ילדים?
בפרט אם מתייחסים לזה כאל לימוד מקצועי.

(וחוץ מזה, בתפיסה שלי, במה שונות בנות חילוניות מדתיות? להיפך, זה מגוון ומעניין)

העניין הוא לא חיי חברהריבוזום

במובן של יציאות וכאלה, שבאמת אין זמן אליהם. הכוונה היא לשהות בזמן הלימודים בעיקר, שרוצים שתהיה נעימה. שיהיה עם מי לדבר בטבעיות על מטלות שהצלחת או לא הצלחת, ששברת את הראש, שאם היא מסכימה רגע להסתכל..., שיהיה עם מי לשוחח בין השיעורים, להתלונן שלא ישנת כמעט, ואיך תספיקי ללמוד לבוחן... והאם יש סיכוי שידחו את ההגשה של הדו"ח מעבדה- ומה שלומך, ומה שלומה, ולשתף ביום יום הפרטי קצת. כי כשנמצאים במקום כל יום במשך שעות ארוכות, לחלק מהאנשים ממש קשה כשאין את זה.

אני בדרך כלל הרגשתי שבנות דתיות מבינות אותי יותר ואת העולם שלי והכל יותר זורם. לא צריך להסביר את עצמי בניואנסים, ומנגד לא צריך "לבלוע" דברים שלא מתאימים לעולם הערכים שלי - דברים שבוודאי לא אעיר או אבקר, אבל אני גם לא יכולה להתלהב או להחמיא עליהם, אפילו כשזה מצופה.
זה לא אומר שלא היו לי חברות לא דתיות, אבל זה שונה...

מבינה אותךבוזאחרונה

הגעתי למסקנה שאני בנאדם שונה מאד

(לכן כתבתי, שזה תלוי בהגדרה שלה ללהנות)בוז

חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני

הצחקתם אותי...

לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

ורק משתי מילים אני הכי פוחדנועה.

ראש השנה

בעעע

לא אוהבת. ועוד חג של יומיים