פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 220)

ספרי עד שלוש ומישהו יצטט את ויקטור פרנקל

I'm outta here

לכן אני מתעב את הצבא.

אם אני מצליח למצוא הצדקה שכלית לקיומו של הצבא( למשל) אני יכול להשלים אם זה שאני נמצא בו. וכך חיי הופכים נסבלים שם.

כנ"ל העולם, יש שני דרכים לגשת אליו ואל חוסר הצדק שבו. אחת זו דת , שנייה זו שכל שמנסה לעשות סדר בדברים. ולחפש מעט הגיון שיוצר מעט סיפוק שגורם לנו כבני אדם לא להתאבד בגדול.

זה באמת הדבר הראשון שעלה לי לראש😅

@רפרנס

אוי כמה שריחמתי על אותם הבורים...

למה לדון במשמעות החיים זה כיף?

למה לדון בלמה זה כיף זה כיף?

יש בזה כיף מעבר לערך?

 

(לי יש אינטואיציה חזקה מאוד שלא, וקל לי להגיד לעצמי למה)

ולמה זה מפתיע אותך?

אמנם את אוהבת את זה..

אבל לא חסרים האנשים שבשבילם זה פשוט דיונים מעיקים, לא מעניינים, חסרי תועלת, ובלשון העם- "חופרים" למדי..

"הנפש היא אנטלכיה, תכלית שמכוחה היא מה שהיא. כך קובע בפירוש אריסטו, בעמוד 633 של מהדורת הלובר: Εντελεχεια τις εςι, και λογoς τ οδυναμιν εχοντθς τοι8δι ειται."

"אינני בקיא כל כך ביוונית," אמר הענק.

"גם אני לא," אמר הפילוסוף הזערורי.

"אז למה," שאל בן סיריוס, "אתה מצטט איזה אריסטו ביוונית?"

"כי הרי מקובל," ענה המלומד, "לצטט את מה שאין מבינים כלל, בשפה שבה בקיאים הכי פחות."

(וולטר)

די מוצלחת לטעמי

השאלה הראשונה נראית לי שונה משאר השאלות.


לשאר השאלות יש לכאורה השלכה מעשית-ערכית:

'לדון במשמעות החיים' = לברר במה ראוי להשקיע
'לדון בלמה משהו חשוב' = לבדוק האם המשהו הזה באמת חשוב

לא?)

בשלב מסויים אנחנו דורשים משמעות. אחרת כנראה לא הייתה לזה חשיבות.

אני לא בהכרח רואה בזה חשיבות.
ולא חי את חיי מתוך אינסוף חקירות פילוסופיות

אינטואיציה, אני ממש באמצע לחפש לה מילים

זה הזמן לספר שגדולתו של מייקל היה במנטאליות. הוא חי את ההווה ולא את העבר או העתיד.
אותו הדבר נגיד גם כאן, השאלה על החשיבות ממבט חיצוני מפריעה לחוות ולחיות את הרגע כשלעצמו

וזה מאוד מוזר. הוא חי ועוד איך בעבר וזה מה שהניע אותו. הוא זכר כל מיני תאקלים ולפעמים יצר אותם בעצמו כדי לתת לעצמו דרייב של נקמה.
לדעתי 90% ממה שאתה מכנה מנטליות, זה תחרותיות. הוא היה תחרותי לא אנושי. החל בילדותו עם אחיו ועד משחק של זריקת מטבעות צמוד לקיר. אותו רצון לנצח כמו משלק 7 בגמר הפליאוף.

ולעצם הדיון: אין לי כח לכתוב על זה עכשיו.

העבר הוחיה מחדש... הוא לא נשאר שם. אני בלי קשר חושב שמנטאליות זו לא רק תחרותיות והוא היה גם חזק מנטאלית

וזה חשוב כי זה מה שמגדיר אותך כאדם.
אפשר לחיות סתם כי ככה, אבל זו רמת חיים נמוכה. בהמית.

בכפוף למגבלה שהטלת (בשם סלט, בשם סלט) שאין ערך עליון לדעת?

טוב שלא מרכינים את הכובע ומורידים את הראש. /משחרר אנחת רווחה/

 

מעתיק גיף:

 

אם את רוצה להשתמש בקישור צריך להיכנס ל'מקור', לכתוב <img src=""> (שווה ומרכאות אחרי המילים, כאן הסדר מתהפך) ולהעתיק את הכתובת בין המרכאות.

מלאכת מחשבת מעשה ידי האומן מסייה @George Maison, יישר כוחו ותחזקנה ידיו!

הזוכים מוזמנים לצרף לחתימה למען יידע כל העם את מעשי גבורתם ועוצם ידם הלוא המה כתובים בספר דברי הימים אשר לנבל

וכך הוא בכל המקומות לענ"ד.

שכחת תיוג אחד

אבל אהבתי את התמונה 😁

אני אסדר את זה עם האחראית 😌

בערך חצי שנה כבר

(מותר להגיב?)

אף אחד לא יגע בעגלה רטובה

כמו שעשה מייקל כשלא רצה שיגעו לו בפיצה.

שמישהו יתייג את מאיר.

כשכל המצרכים בחוץ ורק העגלה נלקחה

קראתי ברפרוף.

אם ככה אכן מרתיח.

זה חמוד

זה חמוד

וואי לא יפה..

אחרי שלא הצליחו להרוג את כל החרדים בשואה, הם רוצים לבשל אותם בקאפטות שלהם.

במיוחד את החרדיות עם הגרביונים העבים.

פרופ' יוני דובי בתכנית הבוקר עם אברי גלעד וטלי מץ על נאום טראמפ

זה בגלל שנוצר מצב שרוב העולם מפעיל מזגנים על קור, והחום שהצד החיצוני שלהם פולט, הולך נאגר בעולם באפקט החממה.

מעטרים גם בפירות שאינם משבעת המינים

🤣🤣

מיי גאד האב מרסי אן יור סול

בס"ד

זה לא הסוג הטיפש של השוטרים

מעריך את החיפוש מה לעשות, ואם זה משהו שרצית לעשות תמיד אז זה מקסים

יש סטיגמה כזו, אבל היא הולכת ונהיית פחות נכונה עם הזמן ואם תלכי לשם אז הסטיגמה תהיה פחות נכונה

בשביל להרגיש וללמוד, ובשביל למלא את רצון ה'.

אני ממש לא יודעת.

אני לא כל כך אוהב שאלות כאלה, אני חי כי ככה הוחלט. אם כבר אנצל את ההזדמנות ליהנות, לעשות טוב ואת המוטל עלי.

אם את שואלת מה דוחף אותי בשגרת היום?
אז הדברים שאני חייב ורוצה לעשות (תלוי בזמנים ובמצב בתמהיל) גורמים לי לקום ולהמשיך

אלא יותר בכיוון שאתה כתבת - מה דוחף אותך הלאה. מה מטרת החיים שלך

ועדיין, אני לא יודע מה המטרה לי בעולם שעליו אני צריך לסמן וי במהלך חיי.
אני חושב שנכון לנסות כמה שאפשר במהלך הזמן.
אם כי מקובלני מאחד מרבותי שאי אפשר כל הזמן לחיות בתודעה של מה אגיד בשמיים אם אמות היום, לכן לחשוב ברוגע כיצד אנו עושים טוב בחיינו וממשיכים. (ולהניח שזה הטוב לנו.)

ואגב, לא קניתי את ההודעה הנחמדה בכ''א... בכל אופן ברוכה הבאה

רק, מה פירוש לא קניתי? בקטע לא אמין? כי זו האמת לאמיתה

לגלות את התשובה לשאלה הזו

@פסידונית אכן. הסקרנות הרגה את החתול

מה זה עזר לו? הוא מת.

את מזלזלת בידיעה.

תכלית הכל היא הידיעה!

 

 

(אולי)

@סלט לא תסכים עם זה בכלל

לא חושבת שאני חיה ''עבור'' משהו (לא שאין לי דברים שאני מוכנה לחיות עבורם)

ולכן אני חי עבור משהו למרות שאני לא יודע מהו.

 

למרות שאני לא יודע בדיוק עבור מה, והאם יש בכלל 'בדיוק' או שמא החיים בכללותם הם ה'בדיוק', האמונה מעצבת מסגרת מסויימת (אם כי די רחבה) שבה אמור להתמצות ה'עבור מה', ושם אני פועל. לא מתוך תחושה של ירייה לכל הכיוונים, כי האמונה שלי גם אומרת שאם אני לא יודע בדיוק עבור מה, אני גם לא אמור לדעת, לעת עתה.

 

אני תוהה ביני לבין עצמי בשביל מה אני צריך את זה כל יום. בסך הכל נראה לי שכל העניין הזה זו בסך הכל טעות.

 

אני די חושב שכבר עשיתי די והותר, אני באמת לא יודע מה רוצים ממני , אבל שיהיה , מה אני כבר יכול לעשות.

 

נשתה בירה, נתחתן, נקח משכנתא ,יהיה בסדר.

ואז אענה בלי נדר

מה החלום שלכם
לאן אתם שואפים
מה מעלה בכם נוסטלגיות
מה מעניין אתכם
מה הייתם משחזרים מתקופת הילדות
וכו'


זה יפה
שאלות מענינות ושרשורים מאלפים

כשאדע אעדכן

מה הקטע החשוב

זה עונה?

מהו רצון ה'? מתי תרגיש שאתה עושה מה שאתה אמור/רוצה/צריך לעשות?

1. כשאני מקיים מצוות

2. כשאני עושה את המעשה המוסרי.

3. כשאני יוצר או משפר משהו (לא בהכרח דבר פיזי).

4. כשאני מרחיב או משפר את העולם הפנימי שלי. (כלומר או משפר את המידות, או לומד. שיפור האופי או הידיעה)

מבין מליארדי האנשים שקיימים,
וגם לחוות..
לא נשאר פה מדי הרבה זמן, (כמה עשרות שנים יכולות לעבור מהר מאד)
אא לדעת מה יהיה אחכ
כדאי להרחיב אופקים, ללמוד ולדעת הרבה

לא יודעת באמת, אבל כנראה בשביל אנשים שהחיים שלי חשובים להם.
וגם למצוא את המהות בחיים

גם תושבי הדרום.

<או שאת תושבת הדרום?!>

וחשבתי שהמגורים כל השנים האלה איפה שההורים גרים הרגילו אותי לרעשים פתאומיים
אבל כנראה שאלו רעשים מסוג אחר, אז הם דורשים התרגלות משלהם...
*אאוטינג*

אגב, השמועה אומרת שגם תושבי הגוש (קטיף) קופצים בסגירת דלתות.

סה"כ ניסיתי לעודד שאת לא לבד.

אבל העולם בהחלט מבאס
מה יש לומר
ואת יודעת איך אומרים, צרת רבים נחמת שוטים...
אדרבה, זה נהיה יותר ויותר גרוע במקרה הזה...

שיהיה לכם לילה שקט!

כל המברך מתברך תחילה...
בדיוק הרבשץ הודיע שהאירוע נגמר בטוב, ישתבח שמו..
סתם עוד ניסיון חדירה...

היא הייתה אנורקסית בגלל דייטה שעשתה?

|בן|

אדם שנכנס לעצמו לראש שפשוט אסור לו לאכול
חושב שהכל ישמין אותו.

היא לא אכלה כלום כמעט במשך תקופה ארוכה, רזתה מאד, אבל הגוף צריך אוכל. היא לא הצליחה לזוז כמעט, היתה חלשה, מסוחררת, וכל מיני פעולות בגוף הפסיקו לה או השתבשו.

גם לי יש אחת כזאת
והיא אפילו לא הייתה שמנה בכלל
עכשיו כמעט ואין לה קשר אלינו
(רציתי לכתוב עוד, אבל אני מפחדת שמישהו פה יכיר)

בקטע חריג ביותר ולא בריא
אני לא רוצה לפרט עקב האאוטינג אבל היא עשתה מהפך מאד יפה ובריא וכיום היא במצב מעולה, לא חריגה לשום כיוון..
אני מעריכה אותה על זה, לעשות שינויים בצורה יסודית ומתונה זה קשה.

סתם

נבהלתי לשניונת

הוא כל היום בבית, זה מדכא
אני ממש שמחה שהלך. יעשה לו טוב

מה ישמח אותך?

יש כזה?

ואף אחד לא מייחס להם חשיבות כמו האדם עצמו

ומזכירה לכולם משהו דפוק שעשית.

וכפי שראיתי בסטיקר פעם

Don't worry what people think, they don't do it that often


ובעברית
אל תדאגו ממה שאנשים חושבים, זה די נדיר

בעיקר אני צריכה לזכור שאנשים זוכרים מה שבא להם.
ואיך שבא להם ומשנים זכרונות.

אז בעצם הרושם הראשוני באמת קובע?

בדרכ שוכחים מהר
וגם אם לא, זה קורה לכולם🤷‍♀️

מישהי הזכירה שקרתה לי פדיחה באחד השיעורים, ואני לא זכרתי שהיה דבר כזה.

חצי יום ניסיתי לפשפש בזיכרוני, בסוף התברר שזה לא משהו שאני מחשיבה כפדיחה.

אני רוצה לחזור הבייתה
לפינאט
למזגן הטוב של הבית שלי, בלי להעליב את המזגן הקשיש שפה שעובד קשה כל כך...
אבל כן
אני רוצה הבייתה

לא כאילו נהיו עצובים
זה בובה של תינוק
אשכרה נפלו
זה היה אנטי קליימקטי באופן משעשע למדי😅

חשט

האם אני מתנשאת או שבאמת הם כולם אהמ אהמ
כנראה גם וגם...

הלכתי הבייתה
פינאט התרגשה כל כך, ממי שלי
רצתי איתה בחצר במעגלים חמש דק ואז חיבקתי אותה עוד חמש דק ועכשיו חזרתי לשיעור
אולי זה לא היה בריא לה, שככה באתי לבקר, אולי סתם בלבלתי אותה
אבל מה אני יכולה לעשות...
אני יודעת. אני נעל בית...

אנשים הביאו לעצמם נשנושים
שזה סבבה לגמרי
לכו על זה
אבל גם ככה חם, בחייאת אל תאכלו הציבור דברים שריחם מתפשט כאש בשדה קוצים
וכן, אני מדברת אלייך גברת שאוכלת עלי גפן
לבריאות שיהיה
|מת|

כי מיציתי עוד לפני שהתחלנו
אבל מיציתי
בכל זאת
חשט

לא רוצה לצאת לוידעת מה
הוא ללא ספק יודע את החומר
הוא עובד בזה יומיום
אבל להעביר חומר זה לא הצד החזק שלו
באסה לו

פינאט לא מוכנה לרדת ממני
מסכנונה שלי😭

אנלא יכולה לפרוש באמצע...

*נערך*
ולכן אפנה לקטע אחר:

הרי את מקודשת לי (שיר) – ויקיפדיה

ואם אני צודק בהבנה של מטרת השרשורים אני חושב שדעתי תהיה מובנת יותר מתוך השילוב של זה והקטע מכנר על הגג. (שאליו הפניתי למטה)
יש חלק חשוב שהוא נמדד במוכנות וברצון לתת ולקבל מאותו אדם לדעתי. אבל יש גם את הנטיה הרגשית, המשיכה והכיסופים לצד השני שהפניתי אליו בשיר של יאיר. (שאליו פניתי בתור הימור על מה מדובר), אבל כמובן שיש דוגמאות אחרות כמו ברן ולותיין, ארגורן וארוון ושיר השירים כמובן.
מי שירצה חפירה בנושא, מוזמן/נת לבקש וארחיב בהמשך. (כאן, בפרטי או אם מכירים דרכים אחרות)

לפעמים כואב ולפעמים שמח ורוב הפעמים זה ביחד
וזה הקסם. זה לא חבל שמונח על הצוואר זה פשוט מוכנות לקבל את החיים כפי שהם ולשמוח ולקבל במה שיש.

|מהנהן לתשואות|
|קד|
|יורד מהבמה|
|מגחגך על עצמו על הנאום הנלהב אך הבלתי|

הכי פשוט