פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 237)

עם הילדים. וזה גרוע כי הבת שלי כבר לא ישנה צהריים, והבן ישן מעט מאוד במשך היום, ותמיד יש הרבה דברים חשובים להספיק כשהוא ישן...
אבל אז אני נעשית מורעבת, וזה לא טוב

א. יוגורט עם גרנולה זה כלום זמן להכין, למשל
ב. מביאה להם לאכול בכיסאות קרקר/משהו שלא דורש את עזרתי ואז מתיישבת לאכול זריז
ג. כשאני מכינה צהריים ומאכילה את הקטן- ביס לי ביס לו

אז שתיתי רק כוס מיץ תפוזים בבוקר וזהו

אבל אתמול שתיתי 5 כוסות אחרי שכתבנו פה בזכותכן!

אם את בבית, אין תירוצים.

נרדמתי מ7 עד הבוקר

שער, שער, שער של זהב
כולם עוברים, כולם עוברים

ואחרון נתפס!



אבל נשמע שעבדת כבר המון שעות...
שיהיה לך ברכה בזמן, בעבודה, בבריאות. בפרנסה וגאולה שלימה!
מגיע לך הרבה יותר מזה... באמת!

נו וואי

אלוקים יצירתי

לפחות שתהיה שבת מנוחה!

שימחת באמת תודה!

לי יש מלאכותיים כי אין לי זמן לטפל בהם, אבל אני כן רוצה עציצים אמיתיים בבית. זה עושה אוויר טוב.

כמה כבר צריל לטפל? 

השקייה כמה פעמים בשבוע.

חרקים, מחלות צמחים. צריך באמת להיות לך איכפת מהם ולא לשכוח אותם.

ולדאוג שהילדים לא יתעללו בהם ועוד.

חמותי שממש אוהבת צמחים ויש לה היום מלא צמחים בבית, אחרי כמה נסיונות כשהילדים היו קטנים ויתרה על החלום עד שגדלו...

אלא אם המלאכותיים ממש ממש יפים.. בדרכ הם לא (בעיני)

דיעה לא פופולרית, אבל אני לא מחפשת עוד משהו לדאוג לו עכשיו...

אלא אם הוא יכול לדאוג לעצמו לבד או בחצר בלי שאשרה אותו וכו.

שימו לב למי יש ילדים ולמי אין ואיך זה משפיע על התשובות

ילדים רואים עלה אוכלים! רואים אדמה יאמי שוקולד!

מסוכן נורא

כי אז מקק יבוא


איכס אוף

אם מלאכותי, אז סגנון מלאכותי ממש. עליי נייר קרפ וכד', ולא כזה שמתיימר להידמות לאמיתי.
(בטח לא ורדים עם טיפות זהב וכד')

מלאתי היום תא תטען שלם עם אדניות פרחים ועציצים. חידוש המרפסת שלי.

איזה יופי!

קיימות אנשות שיכולות לעבור את הטונים ועדיין לשיר יפה

 

 

יכול להיות שאני לא חושבת יותר מידי לפני שאני שולחת את התגובה הזו כדי לא להתחרט ולכן...

 

היא לא עוברת את הטונים זה המנעד שלה.

 

 

 

 

 

(גם אני שרה את זה)

וכאן אפשר להבין שאני אולי לא מבינה בזה

 

 

 

 

זה ממש יפה 

 

 

אבוקדו וקרקר?
טחינה עם משהו?

חביתה!

גם כי בד''כ תחושת הרעב בלילה, זה צורך באנרגיה, שזה בעצם שינה, אך היא מתבטאת ברצון למזון.
וגם כי בסוף הזמנתי חביתת ירק עם קוטג'.

@ימ''ל

 

(סליחה, הרגל וכו')

איזה ספר חמוד

זה בין הספרים האהובים עליי

מזל שיש סגר

ספויילר: היא לא סיימה את העמוד הראשון

בושה

זה מסקרן נורא איך כל אחת מהן תצא ועם מי היא תצא
האם רוזלינד עדיין תצא עם טומי?
האם הקטנות עדיין ישחקו כדורגל?
מה שלום הרקולס?
ומה עם ג'פרי ולימודי המוזיקה?

מישהי שאני מכירה הסתכלה עליי ולא זיהתה אותי

זה ממש נחמד במקרים ספציפיים שכאלו

אני מתחילה לחשוב שאני מכירה את כולם כי חצי פרצוף שלהם מזכיר לי משהו

שהגמרא במסכת יבמות (קכ.) אומרת שזיהוי של אדם (לעניין התרת עגונה) הוא על ידי הכרת פנים שהיא בעיקר על ידי הפדחת (מצח) והחוטם. ובמסיכה, אמנם המצח והעיניים גלויים, אך האף מכוסה.

ורואים את ההשפעה של האף על הפנים בניתוחי אף. זה ממש הופך את הפנים לאחרות.

לדעתי הבעות פנים מתבטאות יותר בחלק התחתון של הפנים ובעיקר בפה.

מונה ליזה.

זה כיף כי לא רואים את הבעותיך.

מהתגובות זה לא היה נראה ככה.

אולי כי ראיתי אותן דרך מסך.

כולם, חוץ מאשה אחת היו עם מסיכה על הסנטר

לכן חיבבתי את המצב.

שמחתי להיות לך לעזר,
עזר.

בסוף אני כאן :-/

ככה @ארצ'יבלד לימד אותי לעשות :-/

אפחד לא ראה! כיף חיים!

דיברתי, חייכתי, צחקתי, השתעלתי
אפילו היה לי יותר קל לחשוב.

|מאמץ מנהג||הגייני לתמיד|

ככה רואים רק את העיניים ויש לי מסכה יפה

אאל"ט.

הוי

הבדיחה הכי ישנה בספר

צריך לקלף

בס"ד

 

אם קיים כפתור או משהו בבקשה תלחצו עליו

זה מתחיל להיות מביך

כמה בעיות שזה יכול לפתור... |מפנטז|

בדכ הייתי מעדיפה סוף ברור יותר
כלומר, נשארו ממש מידי הרבה שאלות לא פתורות
וזה רק על מה שקרה בעבר,
למרות שאם נהיה כנים אפחד לא באמת חשב שיש להם סיכוי, חמודים ככל שיהיו...
נו שוין
זה היה יופי של משו לשרוף עליו זמן😏

לא סגורה על זה
זמן רב חלף משיעורי לשון 🥳

אולי בכלל זה לא תקני.

@סביון
@הנורמלית האחרונה

ו גם על התוכן

ואין דבר כזה לתקון
עד כמה שזכור לי בכל אופן

"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת"
(קהלת א טו)

פירוש דעת מקרא על הפסוק
מעוות – מעוקם אשר אינו יכול לתקון – להיות תקין וישר.

מעוות לא יכול לתקון | מחלקי המים

זה כנראה צורה מוזרה כלשהי של בניין נפעל, למרות שהמשקל הזה שייך דווקא לפעל

כמו לשמור, לכתוב (בכתיב חסר).

למרות שמוזרה לי המילה תָּקַן, כשזה בעבר.

מההקבלה ברור שהכוונה לבניין נפעל, למרות שזו צורה של בניין פעל. את מכירה את הצורה תָּקַן מאיפשהו?

שם הפועל של נפעל זה להישמר להירדם וכו', אם כי עבר זמן מאז שלמדתי אולי זה בין החריגים.

 

לא מכירה, זה לא אומר שזה לא קיים.

 

גורם לי לחשוב אם יש פעלים שמתשמשים בהם רק לשם פועל.

בבנין קל ובבנין פיעל. ומצאנו דוגמא ממש כזאת בתנ"ך לגבי השורש פ.ח.ד,

שמופיע ברוב המקרים בבנין קל, כמו: "פחד פחדתי ויאתיני",

ופעמיים בלבד בבנין פיעל, כמו: "אשרי אדם מפחד תמיד".

כך שאפשר לומר גם לפחד וגם לפחוד.

 

כמו שלגבי פחד לא נראה שיש הבדל מהותי בין השנים, כך נראה גם לגבי לתקן ולתקון.

בשורש פח"ד בניין קל משמש בלשון עבר, ובניין פעיל בשאר הזמנים

שוכב
ישכב

פוחד
יפחד

שום וחניכה טען שהשורש פ. ח. ד יכול לבוא גם בבניין קל וגל בפיעל
כנל גם ת. ק. נ
כך שאפשר לומר לפחוד ולתקון
אז שאלתי אם כמו שאפשר לומר תיקן אפשר גם לומר פיחד.

אתה ענית שלא בעבר וכן בשאר הזמנים.

שום וחניכה ענה שכן והסכמת איתו

אני הסכמתי איתך ולא שמתי לב לזה

זהו.

זה מובן?

אני טענתי כך רק לגבי השורש פח"ד
לא התייחסתי בכלל לשורש תק"ן, שלגביו זה עובד אחרת

אבל זה לא התקבל, ולכן לא מקובל.

יש גם ההיפך.

זה ברגע הראשון עצוב
ואחרי דקת מחשבה מנסה להגן את זה.

יש מילה כזאת להגן?
@ימ''ל
@סביון
@הנורמלית האחרונה

כלומר ברור שיש אבל לא נראה לי שאליה התכוונת

מלשון להכניס דברי היגיון בדבר מסויים.

הגיון, הוא בתנ"ך כמו: "הֶגְיון לבי", ויש גם בתהילים בצורה המצויה יותר כיום: "הִגָיון סלה" וכן "עלי הִגָיון בכינור".

ש"ע הזה הוא במשקל קִטָּלוֹן (כמו בזיון, פתיון, הריון), ונגזר מהפועל  ה.ג.ה כמו: "והגית בו יומם ולילה", '"ובתורתו יהגה".

ומשמעותו בכל מקום הוא התבוננות וחשיבה מעמיקה, וכן דיבור במושכלות [ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"ד חאו"ח סימן ח) בקיאות נפלאה בזה בתנ"ך והתלמוד ומפרשיהם, והנפקא מינה להלכה].

 

משכך, ודאי שאין להטות את שם העצם לפועל של 'להגן', שהרי הנ' בש"ע אינה שורשית. 

כמו שאין לומר לבזן (אלא לבזות), כך אין לומר להגן. 

לבזות - מלשם ביזיון

לפתות - מלשון פיתיון

להגות - מלשון היגיון

 

אבל להגות נשמע כמו הגהה.

זה 'להגיה' כמובן.

 

להגות זה להתעסק ולהתעמק (במחשבה או דיבור) במושכלות. 

 

וכמו שב'לפתות' למשל, אין הכוונה שהופכים את המושא לפיתיון, אלא מפתים אותו, כך גם לגבי 'להגות' - לא הופכים את המושא להגיוני, אלא הוגים בו.

אני לא יודע אם יש פועל שמתאר הפיכת אובייקט לפיתיון, אלא  יש רק עשה/הכין פיתיון. ומסתבר שגם אין פועל כזה לתיאור הפיכת דבר להגיוני.

(כי זה צריך להיות סביל)

לְהַגְיֵּין?

אולי כדאי להתקשר למשטרה?

נזכרתי מאוחר מידי

רביעי לא ייחשב

כי התחלתי הליכה והפסקתי בשביל הזום