פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 91)

מסתבר שדסטיאל זה קאנון
כלומר, השחקן אישר אתזה שכבר מתחילת העונה זה היה בתכנון
כלומר, עדיין מאוד מרומז
וחד צדדי למדי
אבל זה חמוד ונוגע ללב ולגמרי פאן סרוויס שחיכו לו במשך אשכרה אחת עשרה שנים
זה משעשע אותי
וזה חמוד
ועכשיו באלי לראות את כל העונה מחדש כדי לשים לב לזה
כי זה בין הדברים שאנלא רואה עד שמסבים את תשומת ליבי לזה, כמו ריחות בערך...
הוי הם חמודים כולם כל כך😍

ובכן
אולי
אפחד לא מבטיח
נראה
אל תפתחי ציפיות

חזרתי הבייתה בשעה הגיונית
(האמת שהיה משו משעשע היום בעבודה, חיפשו מישהי שתוכל לחזור ללקוחה לחוצה באנגלית, וכל מי שלידי אמרו שאני יכולה, זה שעשע אותי כל כך כל כך🤣)
אכלתי ארוחה נורמלית, למה זה משו שקורה כל כך לעתים רחוקות שכשזה קורה אני מרגישה כמובן מבוגרת מאוזנת ובריאה? זה טיפשי.
עשיתי כביסה, צל''ש
התקדמתי צעד אחד מרשימת הצעדים הקטנים שאני צריכה לעשות כדי לא להיות בבור ה*&+#@/ לנצח. להסתכל על הדרך מפוחית, לא אחורה, ובטח שלא רחוק מידי קדימה שלא נתייאש שוב מהתחלה |משנן לעצמו|
תליתי סופסוף את כל מה שתכננתי כבר הרבה זמן (אני ממש לא טובה בלדפוק מסמרים, אבל היי, זה גורם לי להרגיש שאני עושה משו אז מה רע, ורק מסמר אחד התעקם לגמרי, ממש לא נחשב)
ועשיתי קניות, יאיי לי
הצלחתי לנקות את הסיר שנחרך לגמרי אתמול כשבישלתי פירה נחמה על אש ענקית, הידד
ודיברתי עם אמא (פרקתי אצלה קצת עצבים, זה היה מועיל ונחמד מצידה למדי, מה גם שזה רענן אצלי את העצבים משבוע שעבר וקצת ניער את הדיכאון מתחילת השבוע הזה, ממש רב תכליתי, להתעצבן זה בריא חברים, סטייל אם כואב לך הראש זה סימן שיש לך ראש? אז ככה)
אהמ אני מברברת
עוד דברים חיוביים מהיום? לוידעת
אה, יצא הפרק החדש של העונה השנייה של חומריו האפלים, אבל אני כבר צריכה ללכת לישון, אז מחר, הידד🤩

כאילו, רק טיפה מבאס שזה נכון
אבל היי, גיליתי אתזה בכוחות עצמי ולא הייתי צריכה לבקש טובות מאנשים!
הידד
אז נשאר לי רק עוד למצוא עוד משו אחד, שבו אני אכן חושההת שאאלץ להצטרך לחפש את האנשים מאז וכל הכרוך בזה
ואז את כל השאר
אבל היי זו התקדמות אז...

בס"ד

מרגישה לא אהובה ולא רצויה
ואוף

אמא סיפרה לי אגדה אורבנית על זה שאנשים לא רוצים להיות חברים של אנשים שעוזרים להם הרבה כי זה מפגיש אותם עם החולשות שלהם
הלוואי שזה לא נכון

מי איתי?

בס"ד

לא ידעתי שהתחייבתי לזה כשהתחתנתי
לא הבנתי שגם רק חתונה הופכת אותל לאדם שתלויים בו
אני לא רוצה יותר

לא באמת אבל
כאילו אפשר לרדת על זה חזק
אבל לא מוכרחים
אני פשוט חייבת לשחרר היכנשהו

ולו רק בגלל שבכל הפעמים האחרונות התעצבנתי עד עמקי נשמתי והרגשתי זקנה גויה צינית נעל בית דיכאונית
סתם כי לא באלי
(כמה אמין)
אבל בכל מקרה, אני כבר ממילא תיכף הולכת לישון
אז נו שויו

אז כמו תמיד
ניצלת מדיכאון סופני בזכות הפרעת הקשב שלי שפשוט משועממת כבר
אז הכבידות עדיין נשארת, אבל המוח ממשיך הלאה כי מיצינו את כל זה ומה עוד קצת משקל ישנה, לסחוב את החיים האלה צריך בכל מקרה, זה לא שאם אם כבדים מידי נקבל פטור
אז זהו
הלאה
הידד להפרעת קשב

בס"ד

נחשו מי שוב על הספה הצהובה ושוב לא הביאה שמיכה?

תובנה מ"הטבח"

@כישוף כושל אני גם אוכלת מגנום

 

הו הו אכילה רגשית! אני בעד - ניסיון בתקווה לאיכותי

מ.ש.ל

שלפעמים מרוב שמרגישים כ"כ הרבה לא מרגישים כבר כלום?

בס"ד

לכל מי שלא קם לשאלה "אם היית מחנה ריכוז איזה מחנה ריכוז היית?"

מסתבר שאדם אחד מתוך כמה מספיק בשביל ש"דתיים"
פפפ