מעניין איך הם יגיבו כשייבנה ביהמ"ק ויהיו מאות כאלו ביום

שאני לא אמרח סתם בדרך.

לפני יומיים נסעתי במיוחד לסוסיא לעזור שם (גבעת הדגל), והתקשרתי לפלא' שכתוב במודעה, ואף אחד לא ידע שאמורים לבנות, אז נאלצתי לחזור (ולהתרים בחברון).

תעשו טובה ותבואו או שתודיעו שבוטל

בוא לרמת מגרון,שם בטוח בונים.
או לגבעה של בניהו.
או שפשוט תביא שלושה חבר'ה ותבנה איתם...

היא רק רמוזה....

אז מה?

הנ"ך הוא לא חלק מהיהדות?

תשובה

(במקור המאמר נמשך עוד):

	מאמרים אחרונים | ארכיון | חיפוש למה לא מוזכרת ירושלים בתורה? בס"ד                                                                                        כד מנחם אב תשס"ט   למה לא מוזכרת ירושלים בתורה?   השיעור מבוסס על מספר שיעורים של הרב יצחק לוי בנושא ירושלים, המפורסמים באתר של ישיבת הר עציון. בפרשתנו אנו נתקלים לראשונה בביטוי שיהפוך להיות מצוי מאוד בספר דברים, אך לא הוזכר כלל לפני כן, והוא המקום אשר בוחר ה'. מבקרי המקרא השתמשו בזה בתור 'הוכחה' לכך שספר דברים הוא מאוחר יותר, כי ייחוד מקום העבודה לא הוזכר באף אחד מהספרים האחרים. נבחן את הדברים האלה בהמשך. בכל אופן, ברור שההתייחסות ל'מקום אשר יבחר ה' בולטת מאוד בספר דברים. הפעם הראשונה שזה מופיע הוא בפרשתנו, בקשר לאיסור שחיטה מחוץ לאותו מקום:   1.     דברים פרק יב פסוקים א - כח   אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱ-לֹקֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם: וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ: לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ: וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה': וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה: כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ: רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל: רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם: לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ: כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ: כִּי יַרְחִיב ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר: כִּי יִרְחַק מִמְּךָהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ: אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ: רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה': רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה': וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱ-לֹקֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱ-לֹקֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל: שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ:        הביטוי 'המקום אשר יבחר ה'' מופיע בפסוקים אלו לא פחות משש פעמים, וכולם קשורים לעניין איסור השחיטה מחוץ לאותו מקום. בהמשך ספר דברים הוא מופיע בעוד מספר הקשרים:   פרק יד - בקשר למעשר שני פרק טו, כ - בקשר לבכור פרק טז, ב-טז - בקשר לשלשתהרגלים בפרק יז, ח-י - בקשר לבית הדין הגדול בפרק כו, ב - בקשרלביכורים בפרק לא, יא - בקשר למצות הקהל   אנחנו קוראים את הדברים וברור לנו שמדובר בירושלים. אבל האם באמת זו האפשרות היחידה להבין את הדברים? מסתבר שהרמב"ן הבין שאין הכרח שיהיה זה ירושלים. כך הוא כותב בעניין הסתירה המובנית בפסוק 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֶיךָ בּוֹ' - הרי אם הקב"ה בוחר אותו, לא אנחנו בחרנו אותו, ואיך אפשר להבין את הפסוק הזה? מסביר הרמב"ן שאחרי שאנחנו בוחרים במלך, מתברר שזהו רצון ה':   2.     רמב"ן (ר' משה בן נחמן, המאה ה-13, ספרד) דברים פרק יז פסוק טו   שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֶיךָ בּוֹ ...ודעתי בדרך הפשט, כי טעם 'אשר יבחר' שכל מולך על עמים מאת הא-לוקים היא לו, כענין שכתוב (דניאל ד, כט) "די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה", וכך אמרו (ב"ב צא, ב) "אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה". יאמר 'שום תשים עליך מלך' - כל אשר יהיה, נגזר מן השמים שימלוך, ואם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה, אבל איש נכרי לא תמליך עליך לעולם. וכן על דרך הפשט "המקום אשר יבחר ה' א-לוקיך בו", כל שיבנו שם בית המקדש לה' - הכל מרצון ה'.   אבל האמת היא שבחירתה של ירושלים היא קודמת בהרבה. כאמור, למרות שעד ספר דברים לא מדברים על המקום אשר בחר ה', הרי שזה נרמז כבר בספר שמות, שישנו מקום שנקרא 'פני ה''. כך נכתב בפרשת משפטים:   3.     שמות פרק כג פסוק יז   שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'   ובהמשך כתוב באופן דומה גם בפרשת כי תשא, שם ברור שצריך ללכת למקום מסוים, ואי אפשר להבין שבכל מקום שנבנה מזבח זה נקרא פני ה':   4.     שמות פרק לד פסוקים כג-כד   שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱ-לֹקֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.   ובספר דברים הפסוק ממשיך להבהיר למה התכוונה התורה בספר שמות, כאשר פני ה' הכוונה היא במקום שאותו הוא יבחר בארץ ישראל:   5.     דברים פרק טז פסוקים טז - יז   שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:     המקום שאותו בחר הקב"ה, כידוע, הוא ירושלים. היה זה לאחר המגפה הגדולה בימיו של דוד, כשגד הנביא אמר לדוד להקים מזבח בגורן ארונה היבוסי: 6.     שמואל ב פרק כד פסוקים יח - כה   וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי: וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה': וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה: וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה' וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם: וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים: הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ ה' אֱ-לֹקֶיךָ יִרְצֶךָ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַה' אֱ-לֹקַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל:   ואולם, אם אנחנו יודעים שהמקום הוא ירושלים, נשאלת השאלה למה זה לא נכתב במפורש בתורה. יתרה מזו: בכל התורה כולה ירושלים לא מופיעה בכלל. המקום הראשון שבו ירושלים מופיעה היא בספר יהושע:   7.     יהושע פרק י פסוק א   וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם:   חז"ל אומרים, כמובן, שירושלים רמוזה בתורה פעמיים בתולדות חייו של אברהם אבינו. הפעם הראשונה היא אחרי מלחמת ארבעת המלכים נגד החמשה, כאשר מלך שלם הוציא לחם ויין, ושמו של המלך אכן מזכיר את שמו של מלך ירושלים בתקופת יהושע:   8.     בראשית פרק יד פסוקים יח - כ   וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵ-ל עֶלְיוֹן: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:   ואם הדמיון בשמות המלכים ובשם העיר אינו מספיק, הרי שבספר תהלים מוכח ששלם הוא שמה השני של ירושלים:   9.     תהלים פרק עו פסוק ג   וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:   המקום השני שירושלים מופיעה בתורה הוא בעקידת יצחק, אשר היתה על אחד ההרים בארץ המוריה:   10.בראשית פרק כב פסוקים א - ב   וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱ-לֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:   ואמנם השם ירושלים לא מופיע פה, אבל בדברי הימים מוכח שהר המוריה הוא המקום שבו נבנה בית המקדש:   11.דברי הימים ב פרק ג פסוק א   וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי:   נשאלת השאלה, אם כן, אם ירושלים כבר קדושה בימי האבות, וזהו מקום עקידת יצחק, למה התורה לא אומרת בפירוש לבני ישראל שהמקום שהקב"ה יבחר הוא ירושלים? למה הכל נשמר בסוד עד שהם מגיעים לארץ ישראל? הרמב"ם מציע על כך שלוש אפשרויות:   12.ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מה   ואין ספק אצלי ג"כ שהמקום אשר ייחדו אברהם בנבואה היה ידוע אצל משה רבינו ואצל רבים, שאברהם צוה אותם שיהיה בית עבודה, כמו שבאר המתרגם ואמר, ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא, ואמר קדם ה' הכא יהון פלחין דריא וכו', ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט, אבל רמז אליו ואמר אל המקום אשר יבחר ה' וגו', יש בו אצלי שלש חכמות, האחת מהן, שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית, שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית, והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת, כמו שבארנו בספר שופטים.   שתי הסיבות הראשונות של הרמב"ם מתייחסות לגויים. אם הקב"ה היה מפרסם כבר בשלב הזה את קדושת ירושלים, היו הגויים מנהלים עליה מלחמה קשה מאוד, או משחיתים אותה רק בגלל שהם יודעים שהיא קדושה לעם ישראל. אנחנו רואים מה עשו הנוצרים והמוסלמים אחרי שהם ידעו שירושלים קדושה לעם ישראל רק כדי לקעקע את קדושתה, והם בדיוק פעלו לפי מה שאמר להם הרמב"ם: הפכו את הכותל המערבי למקום של אשפתות וקידשו את העיר לדת שלהם, ועד היום הם לא מוכנים להתפשר עליה רק בגלל שהם יודעים כמה שהיא חשובה לנו. הסיבה השלישית שמציע הרמב"ם כבר קשורה לעם ישראל: אם היו בני ישראל יודעים את חשיבות המקום, היה ודאי מתעורר ויכוח בין השבטים השונים באיזו נחלה תיפול ירושלים. אמנם אנחנו יודעים שלהלכה לא נתחלקה ירושלים לשבטים, והיא נמצאת בין שבט יהודה לשבט בנימין, אבל ודאי היה זה יכול לעורר מחלוקת גדולה. לא לחינם קבעה התורה שאת בניין בית המקדש יש לעשות רק אחרי שעם ישראל מאוחד ומבוסס, ואחרי שיש מלך אחד על כל ישראל:   13.תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב   תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה. כשהוא אומר "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק", הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, שנאמר "וישב שלמה על כסא ה' למלך". ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר "והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה'" וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: "ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב", וכתיב "ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים" וגו'.   שמעתי פעם בשם הרב צבי יהודה שהסיבה שירושלים לא שוחררה במלחמת העצמאות היא בגלל שבמלחמה ההיא עדיין היינו מפולגים. עדיין לא היה צבא הגנה לישראל, והפלמ"ח והאצ"ל והלח"י וההגנה לא שיתפו פעולה ואף נלחמו זה בזה. כשאין אחדות בעם אי אפשר להגיע לירושלים. רק תשע עשרה שנים מאוחר יותר, כשהעם היה מאוחד, היה אפשר להגיע לירושלים. ירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו, וכפי שאמרו עליה חז"ל: עיר שעושה את כולם חברים. (אגב, ההקשר המקורי של המשפט הזה הוא שאין מעמדות של 'עם הארץ' ו'חבר' לעניין טומאה וטהרה, אבל הסיבה לכך היא אותה סיבה, של אחדות בעם). לפי דברי הרמב"ם הקב"ה לא רצה לפרסם את מיקומה של ירושלים, כי אם הם היו יודעים את זה, לא היתה אחדות בעם. הרד"ק מדייק את הדברים גם מהאופן שבו נכבשה ירושלים בסוף. הוא מבחין בין האופן שבו נכתבו הדברים בספר שמואל לבין מה שנכתב בספר דברי הימים. בספר שמואל כתוב כך:   14.שמואל ב פרק ה פסוקים ג - ז   וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה' וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל: בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה: וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד:   אבל במקבילה שבספר דברי הימים, במקום 'דוד ואנשיו' כתוב 'דוד וכל ישראל':   15.דברי הימים א פרק יא פסוקים ג - ה   וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה' וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר ה' בְּיַד שְׁמוּאֵל: וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד:   ומעיר על כך הרד"ק:   16.רד"ק (ר' דוד קמחי, המאה ה-12, ספרד) שמואל ב פרק ה פסוק ו   וילך המלך ואנשיו - ובדברי הימים "וילך דוד וכל ישראל" כי כל ישראל היו עתה אנשיו, וכיון שמלך על כל ישראל הלך אל ירושלם ללכוד מצודת ציון. לפי שהיתה קבלה אצלם כי ציון ראש ממלכת ישראל ולא ילכוד אותה אלא מי שיהיה מלך על כל ישראל ועד היום לא נתקיימה מלכות בישראל כי שאול לא קמה מלכותו:   יש לשים לב לדבר מעניין: כאשר נכנסו ישראל לארץ היה המשכן בשילה. ומדוע דוקא בשילה? - התנ"ך אינו מנמק זאת, אבל לא מן הנמנע שהסיבה היא ששילה נמצאת בנחלת אפרים, ויהושע בן נון הוא משבט אפרים. מאוחר יותר אנחנו מוצאים את המשכן (ללא הארון, אשר נלקח ע"י הפלשתים ומאז לא חזר למשכן) בנוב ובגבעון - שניהם בנחלת שבט בנימין - שבטו של שאול. רק אחרי שדוד מולך על כלל ישראל הוא מחליט להעביר את המזבח המרכזי מנוב לירושלים. מסתבר שמקום המשכן הוא בבירת הארץ, ובירת הארץ נקבעת לפי מקום מושבו של המלך. אבל האם לא ידעו בני ישראל כל הזמן הזה על קדושת ירושלים? האם לא ידעו היכן היא ארץ המוריה שבה עקד אברהם את יצחק בנו? - אומר רבינו בחיי שבני ישראל ידעו על קדושתה של ירושלים מימי האבות, אבל לא ידעו שזהו המקום שה' בחר לבית המקדש. הרי באותה מידה אפשר היה להניח שהוא יבחר את בית אל, אשר יעקב קרא לו בית ה', או את באר שבע - מקום מגוריהם של האבות, או את חברון, מקום קבורתם. לכן, למרות שבני ישראל ידעו על ההסטוריה של ירושלים, הם לא היו יכולים לדעת שזה המקום שה' יבחר לבית המקדש, וטוב שכך, כי זה מנע מהם מלחמות:   17.רבינו בחיי בן אשר (המאה ה-13, ספרד), דברים יב, ה   כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-לקיכם מכל שבטיכם - המקום הזה הר המוריה הוא, והיה נודע ומפורסם באומות, כי ידעו מעלתו בקבלה, אין צריך לומר ישראל במדבר שהיו יודעים זה מן האבות בהיות שם עקדת יצחק. ומה שסתם הכתוב המקום הזה ולא אמר בפירוש שהוא הר המוריה הנודע והמפורסם לכל, כתב הרמב"ם ז"ל בספר המורה כי העלמת המקום לשלושה עניינים... ואין צריך לומר האומות, כי אפילו ישראל לא ידעוהו כי אע"פ שידעו הכל מעלתו של הר המוריה לא היו יודעין כי הוא המקום אשר יבחר ה'.   חוץ מאשר שלוש הסיבות שהרמב"ם הביא, מצינו עוד שתי סיבות להעלמת ירושלים. המלבי"ם מביא סיבה אחת, על סמך המדרש בספרי:   18.ספרי דברים פיסקא סב אות ה   "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-לוקיכם מכל שבטיכם", דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? תלמוד לומר "לשכנו תדרשו ובאת שמה". דרוש ומצוא, ואחר כך יאמר לך נביא. וכן אתה מוצא בדוד שנאמר "זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב". מנין שלא עשה אלא על פי נביא? שנאמר "ויבוא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי" ואומר "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו".   ובאופן דומה אומרת הגמרא שלגבי ירושלים יש מצוה מיוחדת של דרישה:   19.תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ל עמוד א   ומנלן דעבדינן זכר למקדש? דאמר קרא "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה", מכלל דבעיא דרישה.   מהסיבה הזו גם לא גילה הקב"ה לאברהם אבינו את מקום העקידה לפני שהוא הגיע לשם, כפי שאומר רש"י:   20.רש"י בראשית פרק יב   אל הארץ אשר אראך - לא גלה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. כיוצא בו (בראשית כב ב) "את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", כיוצא בו (כב ב) "על אחד ההרים אשר אומר אליך", כיוצא בו (יונה ג ב) "וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך":   סיבה נוספת לכך שקדושת ירושלים נעלמה בתורה ניתנה ע"י הכלי יקר. הרי עד שהמשכן הגיע לירושלים עברו 440 שנים שבהם היה המשכן בכל מיני מקומות אחרים (ע"פ חז"ל הוא היה 369 שנים בשילה!), וזה המון זמן. לכן, אומר ה'כלי יקר' התורה העלימה את העובדה שזה לא המקום שבחר ה', כדי שבני ישראל לא יזלזלו במשכן באותה תקופה:   21.כלי יקר על התורה, דברים פרק יב פסוק ד ומה שנאמר "אשר יבחר ה'" ולא גילה את המקום מיד, נתן הרב המורה שלשה טעמים בדבר, זכרם מהרי"א בספרו. ואומר אני שיש סוד בדבר, כי אפילו לאברהם לא גילה מיד ואמר "על אחד ההרים אשר אומר אליך" וקרא שמו "ה' יראה" כי הוא יתברך הרואה ואין איתנו יודע עד מה. וקרוב לשמוע שלכך לא גילהו שלא ינהגו בזיון בשילה ונוב וגבעון כשידעו בבירור שלא זו הנחלה והמנוחה.

עדיין לא היתה אז ירושלים.

יבוס שכנה בערך באותו מקום, שהוא הר המוריה

ירושלים נוסדה רק בימי דוד

"ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלים..."

ולא לטרטר אנשים סתם....

אור חדש

טוב שנזכרתם אבל הבחור כבר הגיע אלינו

ננה בננה

אופן!! קחו לתשומת לבכם

זה סה"כ עצומה...

(פולארד), משום מה העצומה הזו דורשת יותר מדי פרטים אישיים (גיל, ת.ז. ודוא"ל)

זה אני עשיתי את זה חשבתי שזה נראה יותר אמין שיש יותר פרטים .

אני לא מתכוון להשתמש במידע הזה שימוש רע

תיכננתי לבוא ולא יצא!

לא מתאים לי[יותר להורים..] לעשות סדר במעצר...

איזה, הלווי שאני אגיע למצב שהם ישמחו כבר שאני במעצר בית כדי שאני אחזור הביתה..

אני נמצא בבית יותר מידי..

זה לא ישתנה לבד!

צער גידול הורים!

אתה יודע שאני מסכים איתך!
אבל אתה יודע.. זה קשה!

לפחות לפי מה שידוע לי

שבכ שהיו עסוקים כל הלילה באיך לתפור אנשים לקראת פסח אז הם יכלו לבוא רק בבוקר לרמה לעשות שם בדיקת חמץ...

גנבו לנו את הדלק ולכן לא הצלחנו לשרוף את החמץ כמו שצריך!!!

עיכבו 2 בנות לחקירה.

עשו לנו קצת פוטו..

http:// /News/News.aspx/236398

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/236398

מזכירים לי את פרעות תרפ"ט?

אני מאמין שצה"ל עשה מה שהיה יכול, זה שהם לא ידעו מראש לא אומר שצה"ל מעל בתפקידו!

בכלל יש כאן בפורום נטיית יתר להתעצבן על הממסד על כל מה שאפשר גם בלי סיבה אמיתית. כ"כ הרבה פעמים יצא לי להעיר על כך בפורום הזה.

קחו לתשומת לבכם!

תפסיקו להאשים חיילים שבמקום להנות עם משפחתם בחג נמצאים בשמירה למענינו.

עצרו "אותם" בצומת מכמש בגלל שלבלש "בן עמי" היה משעמם..... והחרימו לאחד את הגז.

לגבי השלושה בירושלים אני לא יודע מה מצבם....

מי שיכול מתבקש להפיץ דפים אלו בפייסבוק

תודה

/News/News.aspx/236366

במחילה.

מה הקשר א"י? מדובר בחילונים. יש כמה דברים שהם צריכים ללמוד ולהפנים הרבה לפני חשיבות ההתיישבות. יתרה מכך: אם תחבר אותם לא"י שלא על גבי חיבור לתורה ולקב"ה - זה היה חיבור ריק וחיצוני, בדיוק כמו הציונות החילונית שחדלה מלהתקיים.

מעבר לכל זה, גם הדרך לא נכונה. העלאת דילמות בסניף חילוני לא תשפיע על אף אחד, במיוחד כשאין לך שליטה על משיכת כיווני הדיון. 

שעדיף להיות חילוני מחובר לא"י, מאשר להיות מחובר לתורה בלי א"י? את גם מתפללת לארץ ישראל? מקריבה לה קורבנות? משתחווה לה?

בכל מקרה לא אמרתי לימוד תורה אלא חיבור לתורה. זה עניין אחר. אפשר ללמוד תורה ולא להיות מחובר באמת, או להיות מחובר רק לחלקים ממנה. התורה עצמה מחוברת לכל חלקי החיים. לא כולם זוכים לראות את זה, אבל הבעיה בהם ולא בתורה.

אגב, יש שני צדדים למטבע. יש כאלו שלא מחוברים לא"י, ויש כאלו שלא מחוברים לדברים חשובים אחרים. החוכמה היא לא לתקוף את כולם ולהגיד שאנחנו בסדר גמור, אלא לראות איפה אנחנו צריכים להשתפר.

ויותר חשוב שידברו על נושא של התישבות מאשר שידונו בשואה.... 

אם לא יהיה גורם טוב שינחה את הדיון ויוביל אותו לכיוונים חיוביים, שום דבר טוב לא יצמח מזה. פול גז בניוטרל.

דבר ראשון זה ציטוט. דבר שני למלכות ישראל יש מדרגה  אלוהית  פנימית- לא    למלכי ישראל.  לכן יש עניין של  כבוד מלכות ללא קשר  לרמת צדיקותו של המלך     (דוד מסרב להרוג את שאול עם דין רודף, אליהו רץ לפני מרכבת אחאב)

דבר שלישי כתוב מפורש שהמלכות [בפועל ]בלתי קדושה...

משעשע אפילו לכתוב את זה.

איפה ראית במהר"ל שהיחס לאותה מלכות בלתי קדושה הוא יחס חיובי? אדרבה, הדעת (וכן המקורות) נותנת ההיפך: היחס ללא קדוש הוא שלילי. כשתבוא מלכות ישראל הקדושה, בב"א, נשמח בה ונכבד אותה.

לטענותך:

שאול היה משיח ה'. נכון שה' גם מאס בו, אבל בכל זאת זה לא בר השוואה.

לגבי אליהו ואחאב, עיין במלבי"ם על אתר:

"(מו) וישנס. כי מאז נטה לבו אל אליהו ולכן כבדו כמלך כי שב באותו שעה וחשב לקרבו לעבודת ה'."

ומוכרחים לפרש כן, שהרי לפני כן אליהו לא בדיוק נהג "כבוד מלכות" באחאב, וקרא לו "עוכר ישראל".

צריך להצטער על המלכות הבלתי קדושה, אך לכבדה גם כדי לקרבה לה' וגם בגלל מדרגתה הפנימית, כמו שכתבת.

וכבוד המלכות אינו סותר ביקורת תקיפה.

שאול היה משיח ה'. נכון שה' גם מאס בו, אבל בכל זאת זה לא בר השוואה.

והמקור הוא ברמב"ן הוספה לסה"מ עשין ד'

יש חתימות של 81 חכי"ם שהוגשה לנשיא ארה"ב

תמשיכו להיתפלל

כדאי לבוא? ברמת מגרון יהיה משהו?

תביאו חדשים...

איך אני מגיע לרמת מגרון: רצוי הרבה אפשרויות (אני מגיע למיגרון בקלות וגם למעבר מכמש אבל מה משם)?

ויש גם אנשים בעוז ציון

בס"ד

אם אתה מגיע למגרון אז אתה פשוט ממשיך ימינה עם הגדר של הישוב ותראה שער צהוב בגודל של דלת אתה עובר אותו ורואה מבנה זה המבנה של הבנות..תמשיך עוד ישר וקח ימינה אחריו ויפתח מולך מן עמק קטנטן תסתכל בקצה שלו ותראה מבנה מאבנים..זה שם.

הדרך השניה שהיא העדיפה והנוחה יותר זה לרדת בצומת מכמש ולהתחיל לעלות להר שמימנך(אם אתה עם הגב לכיוון מכמש והפנים לכיוון מגרון)תעלה ותעלה עד הסוף ותראה כבר מבנה..

זה נתן זהבי!!!

איזה מילים!

מטיפי התפילין, שיער בתוך העיניים, מזוזות מעבירות מחלות, וכו'

לא כדאי לשמוע את זה! זה פשוט כפירה ואנטישמיות וחילול שם ה' ועוד מלא דברים!

ינשאללה הנכד שלה יחזור בתשובה!! בעזרת ה'!!!!!!!!!

חח..איזה אנשים דפוקים...

והאישה הזו - חונקת מצחוק.

שתנוח בשלום על משכבה ושתפסיק להיות מפוחדת מכל דבר שזז.