פורום ארץ מולדת (עמוד 235)

בסופו של דיון שנמשך כשלוש שעות שוחררו שלושה צעירים שהואשמו בקשירת קשר לפגיעה בערבים, מה שזכה לכינוי "תג מחיר". עמותת חננו מדווחת כי השלושה שוחררו ללא תנאי, וזאת חרף בקשת הפרקליטות לעצור אותם עד לתום ההליכים.

עמותת חננו מדווחת כי נגד השלושה הוגש הבוקר בבית משפט השלום בירושלים כתב אישום באשמת קשירת קשר לביצוע פשע.

מדובר באירוע שהתרחש לפני כשמונה חודשים, ועליו נחקרו השלושה כבר מספר פעמים ושוחררו. השלושה נעצרו כשהם בדרכם לקברי צדיקים בצפון, וברכבם נמצאו שלושה בקבוקי בנזין. לאחר חקירה קצרה שוחררו השלושה לדרכם. התיק עבר לימ"ר ש"ישעצר את השלושה בשנית והם שוחררו שוב לאחר שלא נמצאו ראיות שביצעו עבירה. אתמול נעצרו שוב השלושה, הפעם בידי היאחבל, והבוקר הוגש נגדם כתב אישום באשמת קשירת קשר לביצוע פשע.

הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים נגדם, אולם כאמור, לאחר דיון של כשלוש שעות שוחררו השלושה ללא תנאי!

השופטת קבעה כי אף ראיה חדשה לא התחדשה בתיק ואמרה שהיא אינה מבינה מה גרם למשטרה לעצור אותם שוב. "גם אם עובדות כתב האישום נכונות, אין מקום להורות על מעצרם לאחר ששוחררו כבר מספר פעמים" אמרה השופטת..

בתחילת הדיון פנתה השופטת לפרקליטות ושאלה האם הם באמת מאמינים שהתיק הוא למעצר עד תום ההליכים או שמכיון שיש אוירה ציבורית למגר את התג מחיר אז הם החליטו להגיש כתב אישום ובקשה למעצר.

עו"ד דוד הלוי שיצג את השלושה מטעם עמותת חננו אמר לאחר הדיון כי "ביהמ"ש הורה על שחרורם של מרשי ללא תנאים מגבילים כלשהם, ואף סירב לעכב את ביצוע החלטתו, באופן שמדבר בעד עצמו. נדמה לי שהחלטת בית המשפט מהווה תגובה הולמת להתנהלות הפסולה של המשטרה והפרקליטות שניסו בכל דרך להביא למעצרם של מרשיי, חרף העובדה שנחקרו ושוחררו מספר פעמים בעבר.

למרבה הצער מתקבל הרושם כי בתיק זה היה נסיון לייצר מעצר ללא בסיס משפטי אלא אך ורק מתוך שיקולים זרים ומתוך רצון להראות שהמשטרה פועלת בעצמה כנגד מי שלשיטתה נחשד בביצוע עבירות המכונות על ידה כ'תג מחיר'" אומר עו"ד הלוי.

עו"ד הלוי אף מציין כי "השופטת הביעה תמיהה על התנהלות המשטרה ועל האופן שבו "נולדו" חלק מהראיות בתיק. בית המשפט ציין כי הראיות הנוספות שבעטיין לכאורה ניתן צידוק לביצוע המעצר המחודש, אין בהן כדי לשנות את המצב הקיים. אני מאריך שבסופו של דבר יתברר כי רב מהומה על לא מאומה ומקווה כי הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום".

מעמותת חננו נמסר כי "בית המשפט העמיד את המשטרה במקומה. אנו מקווים כי יגיע הסוף להתנהלות הדרקונית של המשטרה והפרקליטות, שעוצרים אנשים ללא ראיות וללא סיבה. אנו קוראים לניקוי אורוות דחוף ביאחב"ל ובמשטרה ובפרקליטות".

הרב אהרון טרופ (אתר ישיבה)

"סגירת הישיבה ביצהר היא חלק ממשבר ההנהגה בהתיישבות ובציבור הדתי לאומי", אומר הרב אהרן טרופ, ראש ישיבת 'בני צבי' בבית אל. "יש כאן נקודת מבחן לכלל הציבור האמוני נגד המדיניות המפלה שנוקטים כלפיו"

הישיבות הקטנות והקטנות -תיכוניות של הציבור הדתי לאומי, כבר אינן נחשבות לתופעה שולית במגזר, יהיו שיאמרו כי הן הפכו מזמן למיין-סטרים החינוכי של הציבור התורני לאומי. בראש ישיבת 'בני צבי' בבית אל, מהוותיקות בתחום, עומד קרוב לשלוש עשרה שנים הרב אהרן טרופ, בוגר ישיבת מרכז הרב ותלמידו של הגר"א שפירא זצ"ל.

בישיבה לומדים מעל 200 תלמידים, ותמונותיהם של מעל לשלוש מאות בוגרים בוגרים מתנוססים על כותלי משרדי הישיבה.

בשבוע שעבר, הורה מנכ"ל משרד החינוך על סגירתה של ישיבה קטנה אחרת, ישיבת 'דורשי יחודך' הפועלת ביישוב יצהר שבשומרון, לכאורה בשל דוחות סודיים שהגיש שירות הביטחון הכללי למשרד החינוך, לפיהם תלמידים מהישיבה מתנכלים לערבים ולכוחות הבטחון, כהגדרת הארגון. על אף שחשדות אלו לא הוכחו מעולם בראי המשפטי, לא היסס השב"כ והמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה בראשות עורך הדין שי ניצן להפעיל לחץ מתמשך על משרד החינוך להורות על סגירת המוסד.

'האישום המרכזי', מסתבר, הוא פרסום הספר 'תורת המלך' העוסק בדיני לחימה ומוסר בראי ההלכה, שחובר על ידי ראש הישיבה, הרב יצחק שפירא והרב יוסף אליצור.

"ההתנהלות של השב"כ איננה חדשה", אומר הרב טרופ. "גם אלי בעבר פנו מספר פעמים בבקשה להיפגש, אך אני סירבתי. מאז 'שמפניה' (סוכן השב"כ אבישי רביב) אין לי אימון במוסד הזה".

בחלק מהפעמים ביקשו אנשי השב"כ לשוחח עם הרב טרופ בשל מעורבות של חלק מתלמידיו בהקמה ובשמירה על מאחזים, שככל הנראה לא עולים בקנה אחד עם השקפתם החינוכית הנוקשה של אנשי שירות הביטחון הכללי.

כמי שעומד בראש מוסד חינוכי בעל מאפיינים קרובים, מה דעתך על סגירת ישיבת דורשי יחודך?

"זו החלטה בולשביקית טהורה", הוא יורה. "מדובר בסתימת פיות הגרועה ביותר. סליחה על ההשוואה אך אם מדברים על תכנים מסיתים – הרי ישנם מסיתים רבים, גרועים הרבה יותר במכללות הערביות ובמוסדות אחרים. רק כשזה מגיע לתורה ולמוסדות תורניים פועלים כך – אם כשמדובר על ההתנהלות מול הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה, ואם מול הישיבה ביצהר".

למרות החלטת משרד החינוך על סגירת המוסד והפסקת התקציבים, הישיבה החליטה להמשיך. כראש ישיבה אתה יכול לתאר לנו את המשמעות של החלטה כזו?

"הם צודקים לחלוטין, זו החלטה ראויה לשבח", אומר הרב טרופ ונאנח. "יש לכך משמעות כלכלית קשה מאוד. זה אתגר אדיר שדורש המון הירתמות מהציבור וכמובן מההורים של התלמידים, ומסופקני אם הציבור יתעורר לכך מעצמו. הציבור אמנם כועס, אבל בכורסה".

"חוסר המעש הזה", הוא מטעים, "בא לידי ביטוי בעוד מישורים. אין כעת הנהגה שתוביל את הציבור, ושתלהיב אותו להירתם לפרויקטים בעלי משמעות".

"לצערי כל חוג של רבנים ועסקנים דוחף לכיוון האינטרסים של הציבור שלו, בלי לחשוב על ההשלכות העתידיות. כשהציבור רואה את ההנהגה מפולגת הוא מצביע ברגלים ונשאר בבית".

"בזמנו, הציע הרב מלמד לכנס את כל הרבנים, את כל אנשי הציבור על מנת לגבש מספר קווים מגדירים – כשכל אחד מציע את הסגנון שלו אך מבלי לפסול את חברו.  ייתכן והדחיפה לכך תגיע לבסוף מלמטה, מהשטח שישמיע את קול הזעקה".

אחת הסיבות שהביאו לסגירת הישיבה, הוא הספר תורת המלך. כיצד לדעתך צריך לנהוג רב שמאוים כי הוא עומד לשלם מחיר על פרסום עמדתו התורנית?

"אנחנו מתנגדים לסתימת פיות. אינני מסכים עם כל דבריו של הרב שפירא בספרו תורת המלך", הוא מסביר, "אך הויכוחים צריכים להיות ולהתברר בבית המדרש בלבד, כמקובל מאז ומעולם בדרכו של ישראל סבא. כל אוהבי התורה בא"י צריכים להתנגד ולהילחם בסתימת פיות פוליטית ממשלתית גם אם הדעה שאותה מנסים להשתיק שונה מדעתנו. התורה צריכה עצמאות מוחלטת – אתמול זה הר ברכה, היום דורשי יחודך, ומחר", מטעים הרב טרופ בחריפות, "כל ראש ישיבה שדבריו לא ימצאו חן בעיני איזה בור ועם הארץ הנושא תפקיד ממשלתי או שיפוטי, עלול יהיה לחוות חוויה דומה".

איזה מסר יש בפיך היום לתלמידי ישיבת דורשי יחודך ולרבניה?

"שימשיכו ללמוד וללמד, ולא יתפעלו מאלו שרודפים אותם. גם אם אני לא מסכים עם כל העמדות והסברות, הרי שהדיון הזה שייך לחובשי בית המדרש, לא ייתכן לפגוע במי שמציג עמדה הלכתית".

דיברנו על הרבנים ועל הציבור. מה לדעתך צריכים הציבור והרבנים לעשות לאור סגירת הישיבה?

"יש צורך מיידי להתאחד כולנו, רבנים, אנשי ציבור ואנשים מכל שכבות הציבור – בקריאה בהירה ובדרישה ברורה שתיפסק ההתעמרות נגד הישיבה ביצהר, ושתקציביה יוחזרו לאלתר. נדרשת פה כמובן הירתמות של רבנים בעלי שם ומעמד שיעמדו בראש קריאה ציבורית כזו, ושל כלל העסקנים והעוסקים בצרכי ציבור. לדעתי, זו בהחלט נקודת מבחן לציבור כולו".