באתר כיכר השבת הביאו "פשקוויל" המוחה על כך שענייני מירון וכו' דחקו את מקומו של המקדש. וכותבים שמשמים בוטלה החגיגה במירון כדי שנשים לב ל"דבר האמיתי"
זה הקישור (הכותרת סתם בשביל הסנסציה...)
באתר כיכר השבת הביאו "פשקוויל" המוחה על כך שענייני מירון וכו' דחקו את מקומו של המקדש. וכותבים שמשמים בוטלה החגיגה במירון כדי שנשים לב ל"דבר האמיתי"
זה הקישור (הכותרת סתם בשביל הסנסציה...)
יום העצמאות.
אני יגיד לכם את האמת, יום העצמאות בשבילי, יש במדיה מסויימת אמת יותר גדולה ביום העצמאות החילוני. ולא. חס ושלום אני לא כופר בשום דבר. בודאי שזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו ואין לעשות ארועי תאווה וכו'. לא לזאת כוונתי. בסופו של דבר יום העצמאות מסמל יום, יום חשוב, שבו אחרי 2000 שנות גלות חזרנו לרצנו, מסמל את שיבת ציון, מסמל את זה שכבודו של עם ישראל חזר, כבר לא מושפלים בגלות. כבר יש לנו מדינה משלנו, אנחנו יכולים להגן על עצמנו. זה יום גדול. ועל כן אני אומר תודה לה' ושמח ביום זה וח"ו לא כפוי טובה לה'.
אז למה אני מזהה יותר עם יום העצמאות החילוני
כי אנחנו צריכים להבין דבר חשוב. המדינה זה נס גדול, דבר נפלא. אבל, לא, זה לא היום בו ה' חזר להתגלות בעולם. ולא, המדינה היא לא קודש, ההפך הגמור מקודש. מחילה מכבוד תורתכם, אבל המדינה היא לא יסוד כסא ה' בעולם. (נכון שהרב קוק כתב משהו כזה אבל ודאי שלא למדינה כזאת התכוון וזה מוכח מתוך דבריו שם מי שרוצה הסבר שישאל ואני יסביר ובכללי זה יובן מתוך דברי בהמשך שמעתי את זה מרבנים חשובים וזה גם כתוב בספר של רב חשוב). מדינה שחיילה הולכים ומפנים ישובים עם דגל ישראל במדים, מדינה שמעבירה חוקים נגד התורה, שבתי המשפט תומכים בסדום ועמורה, שחברי הכנסת רודפי בצע וזימה, שתרבות המערב היא המייצגת ולא התורה, ובכלל, שלא הולכים בדרך התורה, ובודאי שאין חפצם ומגמתם שיהיה ה' אחד ושמו אחד, אין זה כסא ה' בעולם אלא כסא אשפה.
אך, מנגד, אי אפשר לעצום עיינים לרגע לנגד הפלאות והניסים שהתרחשו לנגד עיננו, והחוקים הרבים שבעד התורה כך שהמדינה היא דבר טוב, ונס גדול, אך לא, היא ממש לא קודש ולא יסוד כסא ה' בעולם.
וזה דבר שקשה להכיל בדור כמו שלנו שקשה להבין בו מורכבות.
על כן, ביום העצמאות אני אומר הלל אחרי עלינו לשבח (פרקי שירה) ובמשך ארבע שנים אמרתי גם תחנון. השנה לא אמרתי תחנון בשחרית, לא שאני שלם עם החלטתי, אבל ככה עשיתי מחשבון פשוט שתחנון לאו דווקא מופסק ביום טוב (בניגוד להלל שנאמר אך ורק בימים טובים אז לכן אני אומר אחרי התפילה כפרקי שירה כי אין זה יום טוב) אלא מופסק גם הבילולא דצדיקים וימים מיוחדים, אז כן, גם זה יום חשוב ומיוחד וראוי אולי שלא לומר תחנון.
מה קשור חילוני?
הם לא מקשרים בין המדינה לכסא ה' בעולם אלא פשוט חוגגים כי יש לנו מדינה.
בזווית כזאת כבר לא יהיה את הבלבול הציבור הדתי לאומי שגורם להרבה חזרה בשאלה או במקרים קצת פחות מצויים אלא באזורים מסויימים חזרה מהציונות. זה מסדר את הדברים בראש, ולא צריך לתרץ שהכול טוב רק לא רואים.
אני יודע שיש כאלה שיקומו ויגידו מה הוא רב או תלמיד חכם מה הוא חושב לעצמו. אז כן אני לא רב ולא תלמיד חכם. אך את ההשקפה הזאת קבלתי ובניתי במשך כמה שנים מרבנים ותלמידי חכמים הגדולים ממני וממכם.
יום עצמאות שמח
אפילו לא לחלק ממנה. המדינה היא בכלל לא יסוד כסא ה' בעולם.
אבל היא כן קידוש ה' לגוים בכלל בעצם הקמתה וחוזקה.
אבל אסור לשכוח שיש גם יש הרבה חילול ה' שאנו מדמים לגוים וחיים במציאות מוסר מעוותת.
אם אתה מבין שעצם הקמתה הוא קידוש ה', ומבין שזה תהליך שבא קמעא קמעא, אז ודאי שיש צורך להודות הודיה גדולה לה' על הדבר הזה.
ביחוד שזה לא רק קומה של חומריות, אלא יותר מזה המדינה היא הצלה ממות לחיים, ויותר מכך במובן של חירות ועצמאות לאומית. כמו בגאולת מצרים שיצאו ממצרים עובדי עבודה זרה ורק לאחר 49 יום קיבלו את התורה. וכמאמר חז"ל שגאולה אחרונה גדולה יותר מגאולת מצרים.
ועוד שזכינו למצות ארץ ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות (רמב"ן, אור החיים ועוד).
כמובן שחילוניים לא יודעים להודות על הפלא והנס הגדול הזה.ודוקא לכן זהו חג ששיך יותר לדתיים ותופסי התורה.
באמת בקטע הזה אני לא חוגג כחילונים, אלא כיום הודאה.
התכוונתי שאני חוגג כחילונים בכך שאני לא חוגג כי היום ה' חזר להתגלות בעולם וזה כסא בעולם אלא כי פשוט יש לנו מדינה
אבל התיקון היה במקום.
לא התבטאתי נכון צודק.
חוזר בי.
יש לו דיסק חדש, תחפש
אם אתה בעניין אני אשיג לך
אז יש לי הארדיסק מפוצץ...
עושים לעזה בילסי בגריל
למישהו יש קשר עם מישהו שמעביר קראוונים למטרות התיישבות?

חודש וחצי של "חופש" לפנינו, ו
זה הזמן ליישב את ארץ ישראל!
הארץ מחכה לכם!
במקום לשבת בבית שבועות ארוכים, בואו לגבעות ותהיו חלק מהפעילות החשובה
הגבעות פתחו את שעריהן במתכונת מיוחדת, בסדרי לימוד, עבודה ושמחה, והכל בצורה בטוחה.
בעוז ציון (ליד גבעת אסף) נפתחה 'ישיבת בין הזמנים', עם סדרי לימוד משמעותיים והרבה עבודה לפיתוח הגבעה, תוך הקפדה על כללי ההגיינה.
054-9311-683
הנוער חוזר לגאולת ציון!
אל גאולת ציון (ליד עמיחי) עלה היום גרעין נוער צעיר, על מנת לנצל את המצב להחיות ולחזק את הגבעה הקדושה.
סדרי לימוד והרבה פעילות לתנופת פיתוח במקום.
055-665-8857
במעוז אסתר בנים (ליד כוכב השחר) יהיה בעזרת ה' כולל, בימים הקרובים הגבעה תיישר קו בעניין נהלי הקורונה וכולם מוזמנים בשמחה.
058-462-0048
בנות, לא שכחנו אתכן!
מדרשת "תגל הארץ" במעוז אסתר פותחת גם היא את שעריה לכל הבנות הצדיקות שמחפשות להיות חלק מיישוב ארץ הקודש.
עבודה ופיתוח, בסדר, בנייה וחקלאות, לימוד ושיעורים.
בואו בהמוניכן!
עוז ציון נמצאת על יד היישוב גבעת אסף: יוצאים מירושלים (דרך פסגת זאב, מחסום חיזמא*), נוסעים על כביש 60 עד צומת אסף (הרמזור הראשון...), שם פונים שמאלה לכיוון בית אל, ואז שוב שמאלה (כביש ישן מאחורי התחנה הירוקה). ממשיכים 150 מ' עד שיש פתח בגדר מימין ושביל עולה ימינה. הולכים עליו עד הסוף (כמה מאות מטרים) עד שרואים את הבית.
בטרמפים: מחיזמא, טרמפ לעפרה/שילה/עלי/אריאל/ צ. תפוח, לבקש לרדת בגבעת אסף ואז לעלות לכיוון בית אל; או טרמפ לבית אל, לבקש לרדת בגבעת אסף ואז לחצות את הכביש אל התחנה הירוקה.
באוטובוס: 140, 141, 461, 462, 463, 464, 467, 468, מגשר המיתרים ל'גבעת אסף'. יורדים בתחנה וחוצים את הכביש, בצד שני (טיפה למטה) נמצאת התחנה הירוקה דלעיל.
גאולת ציון נמצאת בגוש שילה, בין עמיחי לשבות רחל, ליד צומת אחיה. נוסעים על כביש 60 עד צומת שילה. פונים ימינה, בצומת השניה, כשהכביש מתעקל שמאלה (צומת שבות-שילה) פונים שוב ימינה. נוסעים לכיוון שבות רחל, וממשיכים ישר-ימינה לכביש החדש; בכיכר ימינה, ואז ממשיכים עם הכביש החוצה משבות רחל לכיוון "גבעות שילה". 100 מ' אחרי צומת אחיה, יש דרך עפר שיוצאת ימינה (יש גשרון מעל התעלה) ושלט קטן ועליז 'גאולת ציון'. נכנסים ברגל (או עם רכב 4X4...). עולים עם השביל במשך זמן, עד ראש הגבעה הראשונה, משם רואים כבר את הבתים על הגבעה השניה: הבית השמאלי (שמעט רחוק יותר) הוא כרגע הבית של החבר'ה.
בטרמפים: מחיזמא* טרמפ לעלי/אריאל/צ. תפוח, לבקש לרדת בצומת שילה, ואז לתפוס טרמפ פנימה. טרמפ לשילה או שבות רחל, צריך לרדת בצומת שבות-שילה ושם לחכות לכל טרמפ שהוא לא שבות רחל: אחיה, עמיחי, אש-קודש, קידה, יישוב-הדעת, עדי-עד, לכיוון הבקעה או כוכב השחר; ולבקש לרדת בצומת אחיה.
באוטובוס: 461 ו-463 מגשר המיתרים ל'כיכר יוסף' (שבות רחל). יורדים בתחנה יורדים עם הכביש, מעבר לכיכר יש תחנה ירוקה. כדאי לתפוס טרמפ, כל רכב שעוצר מבקשים לצומת אחיה (הוא עובר). אפשר ללכת ברגל, זה עניין של עשר דקות. מצומת אחיה ממשיכים כדלעיל...
מעוז אסתר נמצאת ליד כוכב השחר. נוסעים על כביש 60 עד צומת מכמש - 'צומת 60': היא נמצאת מיד אחרי 'תחנת הדלק' מעבר מכמש, יש שלטים 'כוכב השחר' ו'בקעת הירדן'. שם פונים ימינה, וממשיכים עד כוכב השחר (מימין, יש שילוט בולט. משהו כמו רבע שעה). בתוך היישוב, עוברים את הכיכר בתוך היישוב, לכיוון ישר-שמאלה, יציאה שניה; עוברים את החניה של בית הכנסת אל רחוב צר יותר שעולה בקצה החניון. ממשיכים איתו, עד שהנוף מימין נפתח ויש דרך אספלט גרועה שיורדת בזווית תלולה ימינה. משם רואים את הגבעה: על מורדות ההר בין השדות מפוזרים כמה קבוצות מבנים קטנים. זה מראה מרהיב בעונה הזאת. יורדים עם דרך התלולה (יש קצת לפני כן, מימין לה במקביל דרך להולכי רגל קצת יותר נוחה) עד שבסוף הירידה יש משמאל שער בגדר הישנה שפתוח לרווחה, ודרך סלולה יורדת דרכו בתלילות. בסוף הירידה זה נעשה דרך עפר, ושם יש התפצלות: ימינה לבנים ולמשפחה, שמאלה לבנות. יש שילוט. הבהרה חשובה: אין כניסה לכיוון הבנות בשום אופן (לא יודע אולי מישהו חשב...) בנות, זו הדרך כמובן. השביל משמאל ממשיך חצי ק"מ בין השדות אל העץ המפורסם, מאחוריו הבית וה"מדרשה". אל הבנים, ממשיכים עם השביל הימני עד שמגיעים אל אוהל בדואי שחור ענק ודיר על-ידו.
בטרמפים: מחיזמא*, טרמפ לכיוון מכמש או רימונים, לבקש לרדת בצומת 60 ולחכות שם לכוכב השחר, או טרמפ לכיוון בית אל/עפרה/שילה/עלי/אריאל/צ. תפוח: לבקש לרדת בצומת מכמש (יש איפה לעצור). בצומת עצמה לרדת לתחנה למטה, בסיבוב של הכביש לכוכב השחר. שם (בצ. 60/מכמש) לחכות לטרמפ לכוכב השחר. אפשר פשוט לחכות בחיזמא לכוכב השחר, יש טרמפים. טרמפ ליישוב בדרך מגיע לכיכר.
באוטובוס: קו 949 מגשר המיתרים ל'כוכב השחר ב''. עוברים את הכיכר וממשיכים כדלעיל. אפשר גם קו 49 משער בנימין, שמגיע לאותו מקום (לשער בנימין אפשר להגיע מגשר המיתרים עם כל אחד מהקווים 140-148 ו-461-468, חוץ מ-465).
*חיזמא זו הטרמפיאדה של בנימין והשומרון. זה במחסום ביציאה הצפון-צפון-מזרחית מירושלים, אחרי שכונת פסגת זאב. מגיעים לשם בעזרת רכבת קלה ל'סיירת דוכיפת', יוצאים מהרכבת חזרה לצומת הגדולה מאחור, ובה לוקחים שמאלה למטה (לא לאורך המסילה). אפשר לחכות לטרמפ או אוטובוס בתחנה שמעבר לכביש, ואפשר לרדת ברגל עשר דקות, למטה-למטה עד המחסום (הטרמפיאדה מימין). אפשר גם להגיע מגשר המיתרים או גבעת התחמושת עם כל אחד מהקווים 140-148, 461-468 (חוץ מ-465) ו-949. תחנת ההורדה הראשונה, 'סיירת דוכיפת/מחסום חיזמא'.
לכל שאלה יותר ממוזמנים להתקשר! 058-7752-559
נסיעה טובה! ברוכים הבאים!
מעוז אסתר, שני גריעינים חזקים של נוער, משפחה במקום ושתי משפחות בדרך (אחת אחרי פורים ואחת אחרי פסח, בע"ה)
א', גרעין נוער ושלוש משפחות
קול דודי, שש משפחות
"נריה", משפחה ונוער
גאולת ציון, שתי משפחות
עוז ציון, גרעין נוער-בני"ש שמחזיקים את המקום, בנוכחות יומיומית, שבתות וכו'
קומי אורי, שש משפחות
ישלח מחר בע"ה
לא נפתרה התקלה
בודאי
מעוז אסתר: אפרים יוסף - 0584-6200-48
גבעה עם עדר צאן, משפיע על הסגנון.
עוז ציון: יהונתן - 054-9311-683 סגנון יותר 'בני"שי'
אבל אתה יכול לומר שדוד-צבי
לבוא שבת לגאולת ציון, ולהיות אצל המשפחה
הגיוני שהם ישמחו אבל צריך לבדוק.
באיזור קול דודי יש נוער, אבל בד"כ אין מחסור באנשים. גם אפשר לנסות.
0526-737-562
ברוך ה'.
אני פשוט גרה קרוב, אשמח להיות חלק.
משפחת מלט הצדיקה והמסורה עדיין שם, והם זקוקים לכל עזרה שהיא.
יש שם משפחה נוספת כבר שנה, אבל קשה להם מאוד והם חושבים לעזוב.
המשפחות זקוקות לכל עזרה בדברים הכי קטנים- לשמור על הילדים, בישולים, קניות, אפילו לארח לחברה ולהראות לזוג צעיר שנמצא בראש הר נידח בתנאים קשים במסירות נפש שאנחנו איתו ומאחוריו.
תדברי עם שרה מרים - 058-727-4455
לבנים, עמישב - 0526-737-562

מישהו יודע למה גבעת אור האורות ריקה ועזובה כאילו אם יש שם צו או שטח צבאי סגור יאללה אשריכם