לאור הדיווחים מחברון ע"י כתבים ישראלים, המציגים בעיקר את היהודים כ"פורעים" בסיפור, רצינו לשמוע גם דעה של מי ששהה בבית בחברון ביומיים האחרונים ותיעד במצלמתו את ההתרחשויות, כדי שישפוך אור על השאלה מי חולל את ההתפרעויות. מתי ברנע, המגדיר עצמו כ"עיתונאי עצמאי" פרילנס, מגבעתיים, מונה 5 אירועים שהתרחשו ביומיים האחרונים

אירוע 1 : שני בערב (1.12) – שעה 21

"עד השעה 21 הערבים עוברים ליד יהודים, ואין בעיות. בשעה 21 מתקשר אליי חבר שהגיע לקרית-ארבע, החנה שם את הרכב שלו והחל ללכת מהקריה לבית השלום. הוא אומר לי 'מיידים עלינו מבול של אבנים, והצבא לא עושה כלום. אין לנו איפה להתחבא'". בשלב זה מתי הולך לכיוונם עם המסרטה שלו ומתעד "מבול של אבנים מכל הגגות. הם מיידים בלוקים. סלעים". ברנע מתאר מצב בו "המכוניות שלנו מנופצות". באשר לחבריו שירדו רגלית מהקריה, הם חטפו אבנים אבל שוטרים הצליחו להכניס אותם, לאחר 5 דקות, לניידת משטרה כדי להגן עליהם".

ברנע מציין כי היהודים במקום לא הבליגו. "החבר'ה שלנו לא פראיירים והתחילו להגיב חזק ויידו אבנים בחזרה". הצעירים בשטח פונים לעבר הפלסטינים כדי להגיב. "מצד שמאל יש גבעה עם בתים של ערבים, והחבר'ה החליטו לרוץ לכיוון הבתים של הערבים כדי להחזיר להם, תוך שהם סופגים מטר אבנים, כדי להחזיר להם מקרוב. יהודי לא יוצא פראייר". ברנע מצטרף אליהם עם מצלמת הוידאו שלו.

בשלב זה, מציין ברנע, הצבא החל לפעול "והם ירו רימון גז עלינו". לאחר שהצבא התערב האירוע, לדבריו, מסתיים.

אירוע 2 המשך הערב

"צמוד לבית השלום יש בית קברות מוסלמי. יש שם הרבה קברים" מציין ברנע. לדבריו, בחסות החשיכה התקרבו עשרות פלסטינים ל'בית השלום'. "רואים את המסה מתקרבת ומתחילה לזרוק אבנים מתוך בית הקברות. היהודים מתקרבים אליהם ומחזיקים מלחמה. הערבים עולים על גג ומשיבים מלחמה". ברנע מציין כי הוא התלווה לצעירים היהודים שנכנסו לבית הקברות להגיב לידויי האבנים. "מתנהל קרב במשך כ-20 דקות בתוך בית הקברות". לאחר מכן הגיע, לדבריו, צה"ל והחל לירות גז מדמיע כדי לפזר את הקרב. החיילים המשיכו לדבריו, להיאבק בפלסטינים שהתפרעו.

אירוע 3 שלישי בבוקר (2.12) – שעה 9

"בשעה 9 אני יורד לעבר המשרד בבניין וניגש לאוטו. שוב מושלכות מאות אבנים מכל הגגות. מתחילים ליידות עלינו. אני מפנה את המצלמה לכיוונם ואני רואה אבנים כמו ברד. ים של אבנים. אני מצלם את הערבים בזמן יידוי האבנים". ברנע אינו מכחיש שהצעירים (פעילי הימין) מגיבים לידויי האבנים. "החבר'ה מגיבים. תמיד מגיבים. חצי שעה מתנהל קרב ואין צבא. לאחר מכן מגיעים כמה ג'יפים למקום ויוצאים מהם. מה הדבר הראשון שהם עושים – זורקים על היהודים רימוני הלם, לא על הערבים. שוב נרגע הסיפור". ברנע מציין כי ראה מכונית סיטרואן שנפער חור בגג שלה בעקבות אבנים שיודו לעברו.

הצלם הפלסטיני המביים את הסצינה

ברנע מציין כי במהלך צילום ידויי האבנים בבוקר הוא הצליח לתעד צלם פלסטיני שהעמיד סטנד והחל לצלם בשטח הכול. "הוא נתן להם הנחיות איפה לזרוק ומתי. ואיך שהיהודים מתחילים להגיב, הוא מתחיל לצלם. האירוע נגמר ב-9:30, אחרי שבאה המשטרה. ברנע מדגיש כי ב-10:15 לאחר שכבר הסתיים האירוע הוא הבחין שהתקשורת הערבית הגיעה והערבים החלו לקחת אלונקה לשטח ולהראותו "לתקשורת שלהם".

אירוע 4

בהמשך מתאר ברנע סיטואציה, שחוזרת על עצמה. "אני יושב על המרפסת בבית השלום מולי קרית-ארבע, למטה, בואדי מלא עצי זית, אני רואה שני חבר'ה שלנו הולכים מהבית לעבר הואדי לכיוון קרית-ארבע. יוצא ערבי מאחד הבתים ומתחיל להעיף עליהם אבנים. הוא קורא לחבריו והם מיידים עליהם אבנים. השניים מצליחים לברוח לקרית ארבע".

סיטואציה סמוכה לכך. "3 בנות ושני בנים מקרית –ארבע יורדים רגלית לואדי. ברנע מתעד כיצד "בבת אחת מכל הבתים מתחילים ליידות עליהם אבנים כל הזמן. הם רצו מהר והגיעו לבית, אבל אז היהודים התחילו להגיב. רק אז הגיעו ג'יפים וצבא".

אירוע 5 יום שלישי אחרי הצהריים – הפציעה הקשה

"יושבים חבר'ה לומדים תורה. אין אבנים. דממה. מול הכניסה לבית השלום יש גדר אבן שמאחוריה נמצא כרם ובית ערבי. לדבריו, פלסטיני הצליח להתקרב עד הגדר ומשם זרק "חתיכת אבן שפתחה לבחור שלנו את הראש". ברנע מדגיש כי האבן הושלכה לעבר הנער, שנפצע קשה בראשו, כשהוא בגבו למשליך האבן. אחד האנשים שהיו בשטח מסר לברנע שהוא מסוגל לזהות את הפלסטיני שהשליך את האבן ואשר פגעה בבחור.

שיירות משטרה בדרך לבית השלום מצומת שוקת ומבית גוברין.

להגיע בדחיפות לבית השלום!