מכירים את זה שנדבק לכם שיר בראש עם מילים ולחן בינוניים מאוד?
אני מנסה לשיר למרפק
מכירים את זה שנדבק לכם שיר בראש עם מילים ולחן בינוניים מאוד?
אני מנסה לשיר למרפק
אותו אני יכול ללקק.
אגב שמתי לב שכל פעם שכתוב בתנ"ך ואני חושב גם במשנה שורש ל.ק.ק, זה מוצג כפעולה של כלבים.
אחרי כל עלייה יש ירידה ואחרי כל ירידה יש עלייה
המבחן שלנו הוא איך נגיע לירידה הבאה שלנו וכמה גבוה נצליח לעלות בעלייה...
יכולות להיות עליות, יכולות להיות ירידות- אבל הכי חשוב להסתכל על האופק (ולהנות מהדרך).
זה הבעיה
צדיק יסוד עלוםוכן
פתית שלגאחרונההכל יהיה טוב ורגוע בעז"ה
התחלתי לצפות בסדרה ערבית תוצרת לבנון בשם אל-האייבה al-hayba لهيبة...
כמה תובנות:
1. אף פעם בכל חיי לא ניסיתי להקשיב לערבית בתור שפה שאנשים תבוניים משתמשים בה בשביל לדבר, באופן דומה לעברית
1.1. מחשבות שכאלה גורמות לדה-הומניזציה - כשאני מחקה ערבי ועושה צלילים של "ואווחה וואחה וואחה" אני בעצם פוסל את עצם קיומו, ולא רק מזהה אותו כאויב שלי...
1.2 באופן כללי המרחק שגורמת אי הבנת שפה בין אדם לאדם הוא מטורף. לא רק שאני לא מבין אותו, אלא כמעט תמיד בגלל הזרות של השפה וחוסר היכולת שלי להבין את הנאמר אני מזלזל בו. זה נחמד להקשיב לשפות ולשמוע רסיסים של היגיון פנימי בתוכן..
2. התרבות של הערבים המוצגת בסדרה דומה עד מאוד לתרבות של יהדות מרוקו. הדיבור על כבוד, מסורת, כוחניות, היררכיה במשפחה - כל זה מודגש ומורגש בטירוף. בתור כוזרי אשכנזי אני צופה בזה וחווה הרגשות מעורבות: מחד - הערכה לטבעיות של זה, הערצה לכוח שבזה (דמות האב אצל הערבים כריזמטית; דמות האם נערצת), הערצה לחום שבזה. מאידך - זלזול מטורף, תרבות של בהמות עם מעט מאוד עדינות, כמויות פסיכיות של נשקים ורובים, איומים והרתעות של גנגסטרים כחלק מהנורמה... בקיצור --- ער(ס/ב)ים
3. הליהוק קורע מצחוק. עד עכשיו כל השחקניות הראשיות הן דוגמניות-על בעולם הערבי
3.1. הן באמת נראות טוב, שזה נושא להרהור אחר - האם לראות ערבייה יפה זה דבר מבלבל? אנחנו זכינו שהאויב שלנו יהיה מכוער, לפחות, ומבט על ערבייה יפה גורם להרגשת מבוכה כפולה: היא גויה, והיא אויבת - ובכל זאת היא יפהפיה ---
3.12. שזה אגב נושא להרהור אחר - המראה של חלק נכבד מהדמויות נראה מאוד מאוד דומה למראה הסטריוטיפי בישראל. לבנון הם לא בדיוק ערביים מבחינה גזעית, ולא דומים לחבר'ה בערב הסעודית או בתימן; הערבים מערב הסעודית הם ערבים, והלבנונים והסורים הם כנענים - כנראה פיניקים ושאריות של עמים קדומים כאן מהלבנט.
4. לבנון, כך מסתבר, היא יחסית מדינה חילונית. לעומת איראן שם יש בפועל שלטון שריע'ה - בלבנון בכל פעם שרואים נשים ברחוב הן נראות מערביות, כלומר חילוניות. כמעט כל הנשים הולכות עם מכנסיים ולא עם שמלה; יש נשים עם מחשופים; אני די בטוח שעוד לא ראיתי בכל הפרקים עד כה חיג'אב אפילו פעם אחת (סיימתי היום את פרק 4 מתוך 150 פרקים).
5. יש משהו מאוד עוצמתי באסלאם. אמנם האסלמיות לא מאוד מורגשת בפועל בסדרה, אבל היתה הלוויה אחת שהגיבור הרים את הארון וירה באוויר וצעק "לא אללה אילא אללה" וכולם חזרו אחריו וזה היה מאוד דתי, במובן הרליגיוזי של המילה, ולכן אני מאוד מבין את הקשר הההדוק של הערבים אל האסלאם. זה עוצמתי... אני גם חושב שבאופן כללי אדם שאין לו עמדה בהירה נגד אסלאם היה מתאסלם מול מופעים כאלה.
5.1. חשבתי על זה שהאסלאם מושרש עמוקות בשפה הערבית. כלומר - מה יעשה אדם אתאיסט? כל הברכות, כל האיחולים, כל המחוות, הכל קשור לאללה. הוא משולב בתוך השפה, ואדם חושב בשפת האם שלו. איך אפשר להיות אתאיסט ערבי? כאילו הם שמים בכיס הקטן גם את oh my god האנגלי וגם את הברוך ה' היהודאי.
תודה שקראתם תמצאו לי כבר שידוך או שאתחתן עם גויה ואחכה שלהב"ה יחלצו אותי מהכפר
אגב, לדעתי ערבית היא שפה מהממת, על אף שאני לא מבין אותה כלל.
לפעמים חוטא בשירים בערבית של עפרה חזה, למשל זה:
לא היה בלונדיני עם עיניים בהירות ומראה אירופאי בלטידי
גם נכדו, עשו, היה ג'ינג'י אמנם אבל לא ג'ינג'י כמו האירים אלא ג'ינג'י כמו זה:

כך נראה לי בכל אופן
לא שיש חיסרון בהיותי צאצא של גיור המוני. רגלי לא עמדו על הר סיני אך גם בני ספחת הינם בנים למקום
אתה אומר נכון תיאוריה יפה מאוד, אלא שהיום המדע מפריך אותה בקלות.
מבחינה גנטית, יש לי (יהודי שסביו וסבתותיו עלו מפולין) הרבה יותר מקטעי DNA משותפים עם יהודים עירקיים, מאשר לכל אוכלוסייה שאינה יהודית ברחבי הגלובוס.
גם אותם יהודים עירקיים קרובים הרבה יותר אלי מאשר לעירקיים מוסלמים.
אתה מתייחס כאן לשברירי קטעים של dna, הקובעים את הצבע החיצוני של האדם, ומתעלם מאלפי קטעי dna משותפים שפשוט לא באים לידי ביטוי בצורה חיצונית.
העובדה שגן מסוים לא בא לידי ביטוי בצבע, לא אומרת שהוא ''פחות גנטי'' מכל גן אחר.
אכן יצאתי כנעני ביותר
בכל זאת געגועים למולדת עתיקה תחת הרי הקווקז לא נותנת לי מנוח
אתה רוצה את הסושי בסחוג או בחריין?
לכן שיעור הבלונדינים והכחולים אצל אשכנזים לא אומר דבר על שכיחות גנים אירופאים
חוץ מזה קצת מהתוניסאים הם במקור יהודים מאיטליה
כיום גרים בה אנשים ממוצא הודו אירופי (כורדים)
א. איזה כוחניות יש אצל מרוקאים? נשמע כאילו אתה אשכנתוז מפאיניק שרק עלה לארץ מוורשה ואין לו מושג מה זה מרוקאים.
כבוג מסורת והיררכחה במשפחה יש גם אצל חרדים אשכנזים או כל חברה מסורתית סגורה.
ב. תנסה לדקלם ערבית עם פאתוס בנאום, זו השפה הכי טובה לזה מכל שפות האנושות. בכל מצב אחרת היא נשמעת כמו נעירות של חמור בר ולא כמו שפה אנושית. לא סתם מוחמד אהב נאומים מלאים בפאתוס.
אל תשכח ששפה דומה, ערבית יהודית, שימשה לכתיבת הכוזרי ומורה נבוכים.
ג. הנוצרים בלבנון אינם ערבים אלא מארונים-סורים שעברו ערביזציה והתחילו לדבר ערבית במקום ארמית במאות שנים האחרונות. ב3 כפרים סורים מתחת לחרמון יש עוד נוצרים שמדברים ארמית כשפת אם.
ד.השפה הערבית היא שפה עוצמתית אבל נוקשה וגסה.
העברית בהגייתה המקורית משלבת עוצמה ( ק ט צ , ג בלי דגש ח ע) יחד עם עדינות מכל שפה אחרת (אותיות רפות בגד כפת לעומת ערבית, ר לשונית כמו אצל העלפים לעומת ר ערבית גרונית, ואולי אפילו ה ח יותר דומה ל ה"א מאשר לח' ערבית)
צדיק יסוד עלוםב. לאאאאאא אל תגיד שהם נשמעים כמו חמורים, על זה בדיוק אמרתי שזה נובע מחוסר הקשבה. זו שפה יפה יחסית
ג. דומים ליהודים
ד. סובייקטיביזם אובייקטיביסטי
א. ערסים הם התפתחות רק מאז העליה לארץ, כשילוב בין העממיות המזרחית לחילונות המערבית וקריסת המבנה החברתי המסורתי. במרוקו לא היו ערסים.
מפאי יצרה את הערסים.
ב. יפה רק בנאום של פאתוס של גברים. או בקריאה של טקסט או שיר.
ג. ולכן היהודים הם יהודים אתניים ולא "ערבים בני דת משה". מה גם שההתערות בחברה הערבית התחילה רק אחרי האמנציפציה, גם אצל המארונים וגם אצל היהודים.
ד. אותיות גרוניות נותנות אפקט של עוצמה, אותיות בגד כפת רפות ור' מקורית בעברית אפקט של רכות.
יש צלילים בעלי רגש אוניברסלי. נגיד אנשים בכל העולם מעדיפים לקרוא לילדיהם שמות עם ההגיים למנרי"ת, אלו צלילים נעימים לאוזן
בזול.
רוסית נשמעת כמו חזירים.
גרמנית כמו זאבים.
ספרדית כמו תוכי פטפטן.
סינית כמו ציפור.
יאמרו "ברכו את הזרביב"
כי מבורך (מכילה) לעפטית וכו' ונפגשת עם מחלת ובשמת
פנו אליי עכשיו: 0583465227 (אני אכחיש כל קשר אבל אל תדאגו)
מעניין להעתיק את הסקר לפה
אלא אם את אולפניסטית או משהו
מאז שגיליתי איזה איכות חיים זה לישון מסודר אני לא יודעת איך אשרוד בלי זה.
זה פשוט מאפשר לי להיות בתפקוד המקסימלי שלי.
פתית שלגכשאני לא קם אזור ה7 שעות
משתנה ביותר 
זה לאחרונה
בזמנים טובים 9, בפחות 6.5
ללמוד זה מושג שלא כולל לשרוף חמש שעות ברצף על משחקים שאהבתי ב-2014.
בהצלחה לי
הפעם *באמת* נלמד כמו שצריך
כאילו יש ברירה אחרת
התעוררתי, היה 6:30
חזרתי לישון
ואז נהיה 10
עוד לא התחלנו
ונזכרתי שיש משימה שהיא לא בדיוק ללמוד (כן להגיש משהו) שאני *חייבת* שתקרה היום, זה גם ככה באיחור
אז, מה עושים היום?
- את המשימה הזו, של ניתוח נתונים
- כותבים מייל ומתחננים שיתנו לי להגיש באיחור, כי זה 50% מהציון, והמוח שלי לא היה קיים מיום חמישי עד אתמול
- לסיים תרגיל 12
- תרגיל 13
- מבחן משנים קודמות, התחלתי אחד אתמול וזה הלך די מהר, אבל צריך לסיים אותו ולעשות עוד אחד
(זה בערך חצי מהטבלה, הטבלה כולה לא נכנסת במסך)

או מה ששיחקתי אתמול שלא נראה רחוק מדי מהתמונה הזו, אבל עם יותר צבעים
זה באמת קשור ללימודים, רק שזה דבר שאף אחד לא ביקש ממני לעשות אף פעם
אבל סיימתי משימה ראשונה
עכשיו לכתוב להם מייל (לא רוצה! אוףףףף)
משתאה כמה הצלחתי לדחוס פנימה
מקווה שישאר שם עד מתי שצריך להשאר
נכון יש את המיתוס הזה שאנשים משתמשים רק ב5 אחוז מהמוח שלהם?!
אז די ברור שזה קשקוש,
אבל מה שנכון זה שיש למוח שלנו יכולות מדהימות שאנחנו לא מודעים להם ולא מנצלים אותם לרוב.
יש משהו מגניב בלמתוח את היכולות שלנו לקצה בתחום הזה, בדיוק כמו למתוח את היכולות הפיזיות לקצה.
כאילו מה זה עוד יכול להיות? משהו מעשי?
היום אין צורך בהרבה זכרון של פרטים בעולם האמיתי, יש גוגל וGPT.
אבל זה מבחן-מבחן, חומר בהיקף מטורף
🤯
מה הנושא 
צדיק יסוד עלוםוברצינות, אם היית יודע מה זה טמטום...
שלא יאמרו לך: "לך ואמור לאומן שעשאני" - על משקל הסיפור בגמרא במסכת תענית (כ' עמוד ב'), על רבי אלעזר שרכב על חמורו על שפת הנהר, והיה שמח מאוד וגאה ("בעטה דעתו עליו") משום שלמד תורה הרבה. בדרך פגש באדם שהיה "מכוער ביותר".
אותו אדם בירך את רבי אלעזר לשלום, אך רבי אלעזר לא השיב לו כראוי ואמר: "ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערים כמותך?"
ענה לו: "
איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית!"
רצף שירי מתי כספי בערך מ8 בבוקר.
הזמר מתי כספי הלך לעולמו בגיל 76
אולי זה לא הדבר הכי חשוב בעולם אבל אהבתי ועודני אוהב את השירים שלו.
אני מהבוקר מנסה ללמוד.
את רמת ההצלחה תבינו לבד..
משהשלא תדע מצרות.
כמה טוב עוד לפנייך, רק אל תעזבי ידיים, אל תעזבי ידיים!!!
אל תעזבי ידיים: https://music.youtube.com/watch?v=SjQ2m1S9CYw&feature=share
אני אלוף העולם בלהדחיק, כל מה שמפחיד אותי, כל מה שמלחיץ אני משתיק.
אני אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול, את תראי כמו עוף חול אני נשרף אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות, אני אלוף העולם בלרצות, לפחות לנסות, את תראי איך בסוף אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק, אני אלוף העולם!
אני אלוף העולם בלהצדיק, חולשות ותאוות היצר הוא מכר ותיק מכיר כל טריק עתיק שהוא מחזיק בתיק.
נופל לבור כי לא מצליח להבדיל, בין טוב לרע ולאן כל זה מוביל, את משדרת עסקים כרגיל, אבל תיכף ייגמר לנו הפתיל!
אני אלוף העולם בלפצות, להתנצל ולרצות, לחטוא להתנקות, לחשוף להתכסות...
אני אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול, את תראי כמו עוף חול- אני נשרף אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות, אני אלוף העולם!!
אבא אני פוחד ליפול, אני תלוי בין ארץ לשמים, כי א-ל מיטיב אתה בחסדך-אני לבד, אני צריך עזרה!!
אבא תתקן אותי, הנשמה הזו קרועה לשניים, אני עומד אבל חייב לזוז, תאיר אותי באור גנוז, אבא אני חייב אותך, מבארי יבשו המים בצמאוני אל האמת-הין מה שחי למה שמת....
ואם החושך יכה בי יש לי ירח קטן בחלון-לתת לי קצת אור, יש ילד שמסתכל בי-אולי זה אני שפוחד לישון, כשהבוקר יגיע אמשיך שוב לחלום...
כוון אותי, כוון מכאן🙏
הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה, הוא רק נראה תמים נחת עליי אימים, הניסיון הזה עדיין לא מרפה, זקוק לקצת עזרה, לקצת הרבה רחמים, קלות הראש הזאת עלתה לי לא פחות, עכשיו אני אובד דרכים, אובד עצות, אין לי פתחון פה ולא פתרון לב, מודה בפה מלא... אז תן לי יד, הושט לי יד כי אני לא יכול עם זה יותר לבד, אנא קלי שמע קולי🙏 ותן לי את הדעת להבין הכל כי רק אתה יכול לתת לי את הדעת
לשנות ולשפר ולתקן....
אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה...
הולכת על חבל דק...
תדבר פשוט מתוך הלב, יש נפילות קשות וזה כואב-אבל בכל מקום הוא שם נמצא- נקודה של אור בחשיכה, וזה בסדר שכואב בלב-הוא אותך אף פעם לא עוזב, והשבור הזה הוא גם שלם-קרוב מאוד אצל השם
כי אין תפילה יותר גדולה מזו של נשמה שבורה,רק תבקש והוא ישמע-דבר את המילים שלך...
https://music.youtube.com/watch?v=lneFVo552fI&si=tAIDlxQoIQsZroEw
ועכשיו, כשהכל בורח בין האצבעות, ועכשיו כשכל חלום שבא הוא בלהות-אני יודע זה מאבק-להיות או לא להיות, ועכשיו, כשבחוף שלי יש דגל שחור- סערה כזו של רגש לא רואה כבר אור-גם אם עדיין מפורק-בפנים יודע שזה יעבור...
להחזיק חזק, עד שיעבור הזעם, עד שיחזור הטעם, לא להתייאש מהנפילה-קם ומתחיל מהתחלה... להחזיק חזק, עד שיקרע הים, אני לא מוותר הפעם, כי מה שהיה היה-העיקר להתחיל מהתחלה...
אני מאמין-בסוף החושך הזה יהפוך לאור, סירה קטנה במים סוערים תמצא לה חוף, עוצם עיניים ומחזיק חזק-עד שיחלוף... כי אני יודע בכל זאת אתה איתי-אנ'לא לבד כאן, לא לבד כאן...
אני יודע בלילות הכי קרים אנ'לא לבד כאן, וגם אם מסביבי גלים עוד נשברים אני נשאר כאן, לא לבד!!
רק שלא תיפול שוב לחושך, המתוק, המנותק, עונה מתחלפת...
נשרף לו עוד יום, השמש בורחת, מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת, בסוף הלילה ישתקף מולך במים ברבור לבן, נשרף לו עוד יום, נשרף גם הפחד, מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת, תגיד לי מה אתה רואה עכשיו במים?!
אתה לא לבד, אף פעם לא לבד!
התמונות, השירים הסרטים שעוברים לי בראש, אם רק ננשום ניתן ליום הזה לרדת... התרחקנו מעט זה הזמן לדבר מקרוב, איך בסוף מה שחשוב אומרים בשקט... ושנינו באותה סירה גם אם בחוץ יש סערה... בוא אליי קרוב ותנחם אותי, תן לי עוד סימן שיהיה טוב ותקבל אותי-לא חשוב לאן, לא חשוב לאן-הכי קרוב.
אתה הולך איתי!
הלב שלי נקרע לשניים, מה שלא ראתה שפחה על המים, כמו סופה מן הים עולה, כמו תופה של מרים פועם ואין תרופה בעולם, הלב שלי מרים ידיים, כבר מועד לא עומד על הרגליים, שבר כלי שאין בו כבר מה, והשמים הם לי חומה-איך אעבור בתוך הים ביבשה?
ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל, ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי, משכך כל כאב שבי, מרפא את הלב❤️
כל החיים הולך על זכוכיות, רק הפצעים לימדו אותי את הדרך, אדם פיכח לא נכנס לבעיות שחכם יוצא בשקט כמו מלך, ואיפה כל החברים שנעלמו לי בשניות דווקא כשצללתי למטה?!
שניה לפני עלות האור הכל הופך להיות שחור מטושטש-עד שמגיע יום חדש🌅
https://open.spotify.com/track/7rko8drH9VIXlA3F7Bf0Vy?si=X2qh7zbtQgS3lc6EtBO8xw
אם אין לך ספוטייפי חפשי ביוטיוב: "חברה שלי" סתיו שמש.
נראה לי שתאהבי🙂
שיהיה שבוע טובב
קטני אמונה
רק כשזה חזרתי זה מעצבן
אמור לפתור את הבעיה. קטני אמונה.
אתמול חזרתי מירושלים על קו 961 לבית שאן.
עליתי לאוטובוס, תפסתי את המושב הכי שווה, הפעלתי את האוזניות ורציתי להמשיך לשמוע את השיחה של הרב יעקב ואביתר בנאי ששמעתי בדרך הלוך חצי מקשיב חצי ישן
השתעממתי ושמתי מוזיקה
לידי ישב נער חרדי בן 20. אני לא מבין בחרדים אבל הקפוטה שלו היתה ארוכה במיוחד (כמו trench coat כמעט עד הקרסוליים), ומגבעת ייחודית שנראתה קצת כמו תחפושת. בכללי הוא היה נראה מאוד מוזנח וגם ישב בצורה שמוטה עם הרגליים למעלה, והכיפה שלו היתה די מלוכלכת... היה לו זקן שמומח באופן לא שווה והוא לעס כל הזמן את הפאות שלו.
עלה "כרטיסן" וכולם הגישו לו את הרב-קו, והפלא פלא לידידי מהספסל השכן אין רב קו. כעסתי עליו כי אני חלק מהעדר ועכשיו הטרנד זה לכעוס על חרדים וכיביתי את המוזיקה (כבר התייאשתי מהשיחה של ר' יעקב ואביתר) והחרדי אמר לכרטיסן "אני מדבר אתך בכבוד, תדבר איתי בכבוד" והכרטיסן ענה לו: "מתוק, יש לי את כל הלילה, תביא תעודת זהות וכתובת מגורים"... באיזשהו שלב הנער החרדי נשבר וקיבל דוח. הוא קרא אותו וצחק פתאום בצחוק מריר והסתכלתי עליו וחשבתי שהוא פשוט הדבר הכי אבוד בעולם והכי עצוב בעולם. הכרטיסן ירד והחבר נשאר.
היו מאחוריו כמה חבר'ה גם עם פאות ארוכות אבל כנראה מתנחלים או משהו, ובין כך ובין כך גם הם כמוהו בשבר תרבות כלשהו. הוא הסתובב בהתלהבות מרושלת אליהם ונשען על המושבים ופיטפט וחשבתי שהם החבר'ה שלו או משהו..
וזה הוא התיישב והוציא וייפ (vape, סיגריה אלקטרונית) ואין דבר שיותר מקומם אותי מחרדי עם סיגריה אלקטרונית, כי זה בדיוק סימפטומים בלתי נגמרים של חברה בדיקדנס... אבל הוא לא עישן בו נראה לי.
באיזשהו שלב ראיתי שהוא עוד פעם הסתובב אליהם והיה שם ויכוח אז הורדתי את האוזניות והקשבתי והפלא ופלא הם בחרו דיון מאוד מקורי - האם צריך להתגייס. והחרדי שם דיבר בלהט ובהתלהבות "אם השם לא ישמור עיר שוא שקד שומר" והם ענו לו בהתלהבות יתרה: "אבל עדיין צריך שומר!!!!! ואז הוא לא ישמור לשוא!!!!!" והחרדי דיבר עם אגודל מונף והם עשו הו הו הו והחזרתי את האוזניות כי זה היה קלישאתי מדי.
בכל מקרה שכחתי ממנו והמשכתי בחיי הלא מעניינים, ואז בתחנת דלק ליד מושב רוויה האוטובוס עצר להפסקה. ידידנו החרדי ירד מהאוטובוס והשאיר את הציוד האישי שלו על הספסל ואחריו עוד אנשים ירדו. אני ירדתי לעשות פיפי בשיחים וחזרתי מהר לאוטובוס והבטתי באפטיות באוויר.
לאט לאט כולם חזרו והנהג התניע ויצאנו לדרך, אבל ידידנו החרדי לא עלה. ראיתי את זה ולא צעקתי לנהג וחשבתי שמגיע לו... הוא אפילו לא שילם על הנסיעה 💁🏻♂️
ואז הפלא ופלא מנופף בריצה מרושלת החרדי ידידנו ובאוטובוס כמה חרדים מחוייטים עם בלוריות של דוגמנים ווייפים צועקים: "נהג נהג תעצור יש שם מישהו" אבל הנהג שם פס ונסע.
הגעתי לבית שאן ואמרתי לעצמי: בואנה מה הוא יעשה? וגם נשארה לו שם שקית. הסתכלתי לתוכה והיה שם אוכל כלשהו...
אז התנעתי את הרכב ונסעתי לרוויה. היו שם כמה חרדים עם רכב תקול או משהו שנופפו לעוברים ושבים לעזרה.
פניתי אליהם ושאלתי "תגידו איפה החרדי שאיחר את האוטובוס?"
והם ענו: "הוא כבר התקדם, למה מה אתה צריך?"
ועניתי: "הוא שכח דברים על האוטובוס"
והם אמרו "אה הוא באמת אמר שהוא שכח שם את המרק שלו. אז עכשיו זה המרק שלנו"
ואמרתי "מסכן, נראה פלופ"
והם אמרו "אין מה לעשות, זה הירוק, הוא גורם להרבה חבר'ה לאבד את זה"
ואחד מהם עם שיער בלונדיני בהיר כמעט לבן אמר לי "יש הרבה חבר'ה עם הירוק, הרבה חבר'ה צריכים את זה"
ואז חזרתי והרגשתי הרגשות מוזרות.
מי זה הנער הזה?
מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך?
אמא שלו יודעת שהוא אבוד?
למה הוא מנהל ויכוחים אידיאולוגיים כשהוא בבירור רחוק מיראת שמים ואומלל בכללי?
האם יהיה לו טוב בחיים?
אולי עם גישה כזו (לא משלם על הנסיעה בעזות מצח, מתווכח שלא צריך להתגייס, מעשן וייפ כמו אחרון הניהיליסטים, מאחר לאוטובוס דווקא הוא מבין כולם) - אולי מגיע לו שהחיים ידפקו אותו?
עד כאן
צדיק יסוד עלוםאתה כותב יפה. זה בטוח.
קראתי כבר אתמול ונראה שכל הנסיעה אתה שם לב לכל המגרעות בבן אדם שמולך, וקשה לראות את זה,
למרות שאני מתחברת ומבינה את ההרגשה של " אני האדם הנורמלי פה" - לא מוזנח מסתבר, שם אזניות, מתקף כמו שצריך וחוזר בזמן להמשך הנסיעה,
נראה שעשית לך רשימה של מה לא טוב בנוסע שמולך.. ואני תוהה למה.
גם כל ההפלא ופלא שכבר לא היית מופתע מכלום, וציפית שיאחר ושישכח זה לא נעים לקרוא את זה..
כשאת רואה הומלס את רואה את הנקודות הטובות בו או את המגרעות?
כשאת רואה ערסים הולכים מכות את רואה את הייתרונות או החסרונות?
אני מודה שזה לא היה יפה לא לבקש מהנהג שיחכה לו, ובגלל זה נסעתי לחפש אותו.
אבל אני חושב שפחות הייתי ביקורתי מאשר שהייתי עצוב. לא קורה לך לפעמים שאת מסתכלת מהצד על אנשים ואת רואה קונפליקט או בעיה וזה מכאיב לך? נניח אמא עם זאטוט בסופר שצועקת עליו שישתוק - את מסתכלת ורואה בה את הטוב? ואם כן - את לא סובלת מהחינוך המופקר?
אגב, יש לי מלא חסרונות, וברוך ה' אני מקשקש מספיק בפורום ומבליט אותם די והותר. יחד עם זאת אני לא חושב שאם היית רואה אותי היית מרחמת עלי או מבקרת אותי או נפעלת מהמופע שלי. אני רגיל, ישן או שומע שירים או מתכתב
שקיבלת את התגובה.
הכוונה שלי יותר ללא למנות מגרעות ולדבר על אנשים בצורה שהם גרועים, יותר מאשר אם ראייה של יתרונות או חסרונות..
כמו שחברה שולחת לי סרטון שלה בחול צוחקת על נראות של אנשים מקומיים- אז זה צורם
גם אם האנשים האלה לא " בקבוצת השווים" שלה.
זהו 🙃
חחחח וברור שסובלת מחינוך מופקר.
אתמול הייתי בחנות וילדה קטנה הרביצה לי עם קולב😂 קצת נזפתי בה והאמא יצאה מתא מדידה, שאלה מה קרה אז עניתי והוספתי
שהיא חמודה ממש 🥲🤪
אף פעם לא דיברתי על זה עם אנשים למרות שלגמרי יש לי מקום כזה. מעניין אם לכולם יש את זה או שיש כאלה המתיישבים לגמרי ברנדומליות איפה שיש מקום פנוי.
שורה לפני
נשים! עד מתי תתעללו בנו 
צדיק יסוד עלוםבאמת צריכים להתחשב באנשים גבוהים
לדעתי המקום ההכי טוב הוא הרביעי משמאל פשוט זה המקום שאני רגיל אליו ולכן מי שמחפש מקום המלצה שלי שישב שם ויאמין בכל ליבו שיתכן שאדם צדיק ישב שם
ובדר"כ עם מרחק של ספסל ריק ביני לבין יושב אחר.
אני תמיד מרחם על מי שנכנס ומתיישב איפה שיש צל עכשיו, בלי לחשוב על זה שברוב הנסיעה אמור להיות שם שמש מייבשת ומעצבנת, ואז השמש באה לו בהפוכה...
הדודה מאמריקה שלחה מימון:
שמחה וששון – לכל מפלגה פתרון.
לרבקה – בלון כחול (ממלכתיות)
ליאיר – בלון צהוב (יש עתיד)
לזהבה – בלון סגול (מרצ-המחנה הדמוקרטי)
לעופר – בלון ירוק (איכות הסביבה והעבודה)
לאהוד – בלון אדום (הדגלים של פעם)
כל הראשי-מפלגות – וכל הבלונים יצאו לקמפיין.
עופר שמח. רץ וקפץ – וזרק את הבלון הירוק למעלה – למעלה:
זרק למזרח תיכון חדש
תפס את אוסלו
נפל הבלון הירוק על אחוז החסימה ——– נדקר.
ופתאום… בום! טר-ח! מה קרה?
הקונספציה התפוצצה… הבלון נקרע.
אנא – עופר – אל תצטער!
נארגן לך איחוד אחר.
פגשו הח"כים את האסטרטג האמריקאי.
שמח יאיר ואמר:
יועץ – נפח את הבלון הצהוב!
שיהיה גדול – כמו האגו שלי!
גדול – גדול כמו… כמו… ממשלת השינוי!!
היועץ ניפח את הבלון
ניפח את הסקרים
וניפח את הציפיות
ופתאום….. בום! טרח! מה קרה?
הבלון התפוצץ…. המנדט נקרע.
אל תצטער יאיר-היהיר!
זה סופו של כל קמפיין מהיר.
פגשו הילדים את "ביבי" – חתול הרחוב של השכונה.
התכופפה זהבה, רצתה ללטף את ביבי, להציע רוטציה.
חטף ביבי את הבלון הסגול של זהבה –
– גלגל אותה במליאה –
ותפס….. גלגל בוועדה – ותפס……
שרט את הבלון עם הרפורמה המשפטית.
ופתאום… בום! טרח! מה קרה?
הבג"ץ התפוצץ… הבלון נקרע.
אל תצטערי זהבה!
כך קרה גם ליאיר. זה סופו של כל בלון שביר.
הבלון הסגול התפוצץ.
הבלון הצהוב התפוצץ…
וגם הבלון הירוק לא עבר.
נשארו רק שני בלונים:
בלון כחול לרבקה, בלון אדום לאהוד.
פחדה רבקה שגם הבלון שלה יתפוצץ.
חיבקה רבקה את הבלון הכחול של ה"ממלכתיות"
כמו שמחבקים כיסא….
כמו שמחבקים את גנץ….
ופתאום…. בום! טרח! מה קרה?
הממשלה התפרקה. הבלון נקרע.
אל תצטערי רבקה!
כך קרה גם לזהבה – זה סופו של כל בלון.
נשאר רק בלון אחד:
בלון אדום – הבלון של אהוד.
פתאום….. נשבה רוח ימנית חזקה – – –
חטפה את הבלון האדום,
העיפה אותו למעלה – למעלה – עד לאופוזיציה הנצחית.
אהוד נפנף בידיו וקרא:
שלום! שלום! חלום אדום!
עמדו הפוליטיקאים, נפנפו בידיים –
וקראו בקול אל השמים:
שלום! שלום! נתראה בבחירות, אוטוטו, עוד יומיים!
"לא לא זה בסדר
אם אתה מפחד זה בסדר לגמרי
אני אמצא מישהו אחר שיעשה את זה
נראה לי XXX יעיז לעשות את זה"
"כן. מחברים אותם..."
"מה? לאאאא! עושים פרצוף של 'אני אישה ואני לא מבינה בזה' ותוך דקה יהיו שלושה אנשים שיבואו לעזור"
משהאחרונה