יש המון סיבות ואין סיבה ספיציפית...
לזכור שהכל מאת ה' וגם הניסיון הזה אז בטוח שהוא לטובה.
אוהבת אותך אבא❤️ גם אם לפעמים אני לא זוכרת או מרגישה את זה כל הזמן....
יש המון סיבות ואין סיבה ספיציפית...
לזכור שהכל מאת ה' וגם הניסיון הזה אז בטוח שהוא לטובה.
אוהבת אותך אבא❤️ גם אם לפעמים אני לא זוכרת או מרגישה את זה כל הזמן....
היה זה תורה של חדווה, אמא של רותי, להביא לילדים מתנה.
מאז ומתמיד חדווה הייתה ידועה כקמצנית, ולכן זה לא הפתיע אף אחד שהיא קנתה להם את הבלונים הכי זולים שמצאה, מגומי דק שנקרע בקלות.
זו, אגב, הסיבה שאבא של רותי, ציון, התגרש ממנה כמה שנים קודם לכן ובכלל לא מוזכר בספר.
**
היא קנתה בלונים בכל הצבעים ודווקא לבת שלה היא נתנה בלון בצבע של בנים. היא גם תמיד הלבישה אותה באוברול גברי, ובכלל היה קשה מאוד לפספס שהיא בכלל רצתה בן.
**
כל הילדים וכל הבלונים יצאו לטיול.
אורי היה דביל מספיק כדי להתייחס לבלון שלו כאל כדור - וזרק אותו בקרבה של שיח קוצני. ולמרות שזה היה כמו לזרוק כדור בהילוך איטי, איכשהו האינפנטיל הצליח לעשות את הבלתי יאמן ולא לתפוס אותו והוא נחת על שיח קוצני, נדקר והתפוצץ. כפיים אורי.
הילדים שהיו מסביב ושמעו את הפיצוץ, רצו למרחב מוגן. כי הסיפור מתרחש בישראל. ואחרי שהם הבינו שזה לא טילים הם הלכו לנחם את אורי ועשו את זה בצורה בוגרת להחריד, כאילו הם השתתפו בכל מלחמות ישראל וצורת והשקפת העולם שלהם על החיים הייתה של ניצולי שואה. "זה סופו של כל בלון". וואו.
**
פגשו הילדים את אבא של רון.
הסיבה שאבא של רון היה בכלל בבית ולא בעבודה, היא שאבא של רון עבד מהבית. כלומר- מובטל. מיד נבין למה.
רון ביקש מאבא שלו לנפח את הבלון למימדים שלא תואמים את העמידות שלו. על אף שאבא שלו רון היה אדם בוגר, הוא לא השכיל להבין שניפוח יתר יגרום לפיצוץ הבלון והעדיף להשוויץ בגבריותו הרעילה אל מול ילדים תמימים שלא מבינים בזה. אגב, זאת מבלי להתייחס לעובדה שלפי האיור בעמוד הראשון - אמא של רותי הביאה את הבלונים כשהם כבר מנופחים.
טוב, אוויר לא עלה לה כסף.
ואז אבא של רון המשיך לנפח את הבלון, שבשלב די מוקדם כבר היה עם יותר נפח מהמוח שלו, והוא התפוצץ. שוק.
הילדים הלכו לנחם את רון, כי היה להם ניסיון בלנחם. הם היו נחמנים מאומנים.
בשום שלב, אגב, לא מוזכר שאבא של רון התנצל או הציע לקנות בלון אחר למרות שברור שהייתה כאן טעות בשיקול הדעת שלו. הוא בטח חזר לאבטלה.
**
מאוחר יותר פגשו הילדים את מיצי, החתולה של סיגלית. (שבאופן מדי נוח הבלון שלה היה סגול. מה קרה? צהובית היה תפוס?)
מיצי הצליחה איכשהו לחטוף את הבלון מידיה של סיגלית בלי לפוצץ אותו במהלך פעולת החטיפה, ורק בסוף אחרי שהיא שיחקה איתו יפה (גלגלה ותפסה) החליטה פתאום לשרוט אותו עד כדי פיצוץ.
הילדים ניחמו אותה שזה קרה גם לרון, מה שגרם לו להיזכר בבלון שלו ולבכות. וגם באביו המובטל שזייף שיחת טלפון ונעלם מיד אחרי שהבלון התפוצץ.
**
נותרו רק 2 בלונים. בלון בצבע גברי לרותי ובלון בצבע נשי לאלון.
רותי פחדה שהבלון שלה יתפוצץ. למה? פשוט אל תביאי אותו לאדם מבוגר עם שיקול דעת של מצנם, ותיזהרי מחתולות.
אבל היא בחרה בטקטיקה של לחבק אותו חזק. כמו בן. "כמו שמחבקים את אמא". זה יכול להסביר למה אין שם יותר מדי אהבה. לרותי, שגדלה להיות אלופת ישראל בהיאבקות חופשית, לא הייתה מודעות לכוח שלה באותה תקופה - והבלון שלה התפוצץ. חדי העין ישימו לב שבניגוד לשאר הילדים, לא מוזכר שרותי בכתה. כיוון שהיא לא. למעשה, לא סתם היא דמיינה את אמא שלה כשהיא מחצה אותו בקהות חושים. היו להן המון בעיות.
**
נותר רק בלון אחד. הבלון של אלון.
ומכיוון שאלון היה חסר אינטליגנציה רגשית, הוא דילג עם הבלון שלו כששאר החבורה עם הפנים ברצפה, כועסים על אמא של רותי הקמצנית.
כשהבלון שלו עף סוף סוף, הילדים שמחו שלאף אחד לא נותר בלון, וסיגלית אפילו החזירה את המאוורר התעשייתי שהיא לקחה מהמחסן של אבא שלה כדי להעיף את הבלון של אלון לשמים. זה לא היה הליום. אין הסבר אחר.
**
גדול.
''נחמנים מאומנים'' 😂
אם זה שפרסמו את השרשור בראשי, לא יפגום בחשאיות של הפורום הזה😅
מה אתה אומר @משה?
משהבאמת @משה , ממך ציפיתי ליותר
רק לצפות לאכזבה
חסר תקווה
פדגוגי מדוע הספר נעשה נכס צאן ברזל בספרות הילדים בישראל
הסיפור מרתק ודרמטי עבור פעוטות, הוא בנוי בצורה שנועדה לקדם התפתחות שפתית.
הנה עיקרי ההעשרה הלשונית שהספר מעניק:
1. העשרת אוצר מילים בסיסי
הספר חושף את הפעוט לקטגוריות לשוניות ראשוניות וחשובות:
* צבעים: זיהוי ושיום של חמשת הצבעים המרכזיים (כחול, אדום, ירוק, צהוב, סגול).
* שמות עצם: בלון, אמא, ילד, וכן שמות הילדים (רותי, סיגלית וכו').
* פעלים של פעולה ותוצאה: ניפח, קשר, נתנה, התפוצץ, נסק, נעלם.
2. מבנה משפט וחזרתיות (רפטיציה)
הספר בנוי על תבנית קבועה. לכל בלון קורה משהו, ואז מגיע המשפט המפורסם: "אל תצטערי רותי, אל תבכה אלון...".
* חיזוק הזיכרון השמיעתי: החזרתיות מאפשרת לילד "לנחש" מה יבוא הלאה ולהשלים את המשפט.
* הבנת רצף אירועים: הילד לומד את המבנה של "סיפור" – התחלה, אמצע (הבעיה/הפיצוץ) וסוף (הנחמה).
3. מילים אונומטופאיות (מילים המחקות צליל)
השימוש במילה "בוּם! טְרַאח!" הוא קריטי בגיל הרך:
* מילים אלו קלות מאוד להגייה ומעודדות פעוטות שרק מתחילים לדבר להשתתף באופן פעיל בקריאה.
* זהו גשר בין השמעת קולות לבין דיבור של ממש.
4. מושגי כמות ומספר
הספר עוזר להפנים את הבסיס של חשיבה מתמטית-לשונית:
* מנייה: ספירה מאחד עד חמש.
* חיסור ויזואלי: בכל פעם שבלון מתפוצץ, נשארים פחות בלונים. הילד חווה את המושג "פחות" או "נגמר" דרך הסיפור.
5. היבטים רגשיים ותקשורתיים
הספר מלמד שפה של רגשות ונחמה:
* שימוש במילים כמו "שלום", "להתראות", וביטויי אמפתיה כמו "אל תצטער".
* הוא מעניק לילד מילים להתמודדות עם אובדן או אכזבה (הבלון הלך, אבל זה בסדר).
"שלום שלום בלון אדום" - יצירת המשך חדש לסיפור - פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי
ועוד…
שיהודים הביאו לארץ עם העליות מאירופה - סיפורים מפחידים!
שלגיה ושבעת הגמדים
עמי ותמי (מגרמנית - הנזל וגרטעל)
כיפה אדומה - שבכלל השם הפך לכינוי בעולם הפשע, לעשות למישהו 'כיפה אדומה'
ויש רב, לא זוכרת את שמו, שהוציא על זה ספר. על ההרס והחורבן שעומדים מאחורי סיפורי ילדים מתרבות הגויים... רב שעלה מברית המועצות, שם משפחה נגמר ב-מן..
שאת סיפורי האחים גרים צריך ללמד לבגרות. צריך ללמד כדי שיכירו אותם כי הם הבסיס של התרבות המערבית וצריך לבגרות כדי שישנאו אותם.
מקובל להשאיר את השם של מי שכתב אותו, או לפחות להבהיר בשלב כלשהו שהוא לא שלך
אבל באמת חשבתי לעשות את זה. סליחה לכל מי שהטעתי.
פאר לי שחר: להעמיד לדין את הורי הפעוטות שנספו במעון
אני לא יודעת מה זה יותר, מגעיל או מטומטםםםם, באלי להקיא או לבכות או גם וגםםםם...
במקום להסתכל על ההורים בצורה הכי מעריכה שיש על האמונה המטורפת שיש להם בזמן כל כך קשה מאשימים אותם????
לא נכנסת לשאלה מה היה שם והאם זה נכון או לא אבל הם איבדו ילד, נמצאים באחד הניסיונות הכי קשים שאדם יכול לעבור בעולם הזה וזה מה שאומרים עליהם? כמו שהאשימו את צביקה מור שהוא לא אוהב את הבן שלו, מטומטמיםםםםםםם!!! הבנאדם מקריב את הדבר הכי יקר לו בשביל הערכים שלו, מאמין הקב"ה ואתם יורדים עליו, איכססס🤮
שממן בכספנו את האנשים המאוסים האלה (פאר לי שחר)
קפיץזה מלאאאא
זה עדיין האוטובוסים או משהו אחר?
הרצתי את התהליך שם של nadlangov, האוטובוסים וה pg gis במקביל במגום בטור,
ואופטימיזציה של השאילתא לgis
אז התהליך נחתך מ13 שניות ל2 בערך.
האוטובוסים לבד זה 2500. על החומרה שלי. בשרת זה יותר
נשים מבינות נשים
גברים מבינים גברים
גברים לא מבינים נשים ונשים לא מבינות גברים
אפשר לתרץ את זה שאלו באמת שני סוגי יצורים שונים זה מזה, כלומר ששניהם "צודקים" ופשוט מדברים בשפות שונות.
היום חשבתי שגברים הם הנורמליים והנשים והנשיות הם הדבר החריג, ושברוב הויכוחים וחוסר ההבנה בין שני המינים הבעיה היא של הנשים
*פותח שרשור זה ממורמר ומוצא מר ממות את האישה, נא להתיחס בהתאם 
בלבב שלם
בן לוקח בת ובת לוקחת בן הרבי אמר להתחתן ))))))))))):
המבדילים גברים ונשים.
אומנם כולנו בני אדם אך הביולוגיה שלנו מאוד שונה. גם מבנה המוח שונה.
ההבדלים בין גברים לנשים הם שילוב מרתק של ביולוגיה, הורמונים והשפעות חברתיות.
(ותמיד יש יוצאים מן הכלל והבדלים אינדיבידואליים...)
עם התלהבות ילדותית משטויות, ניסיון להרשים, מלחמות כוח מטופשות וניהול סיכונים לקוי.
וכמובן שהנשים הן השפויות, וההוכחה היא שהן שורדות כאן יותר.
אבל אז נזכרתי שגם בכל אישה יש ילדה שלא בטוחה בעצמה, מוצפת משטויות ומפחדת ממקקים.
אז כל עוד אתם עוזרים לנו עם המקקים נשתדל להתייחס אליכם בנחמדות למרות כל המגבלות שלכם.
הזו
יפה שהוכחת את חוסר המודעות הנשי בצורה כל כך אותנטית ונאמנה לביקורת של פותח השרשור.
לגבי הסיפא - אני בספק שבאמת תתנהגו יפה, ואומר זאת כקוטל מקקים מומחה 🪳🪳🪳🪳
לא ידעתי להכריע מי יותר בוגר מביניהם.
נקרעתי מצחוק..
ילדותי, אימפולסיבי ולא חינוכי- אבל חמוד. אני בחיים לא אצליח להיות כזאת אני לא יודעת מאיפה המוח שלו מפיק את ההתנהגות הזאת וזה נראה לו הגיוני.
טוב לא כל הגברים כאלה.. חייב סיוג. זה סוג מסוים.
כדאי ממש לא להפרד מהילדים שבתוכנו.
אל תהיי זקנה.
הוא לא השאיר לילד בתוכו מקום, הוא הזדהה איתו לגמרי😂 שיהיה בריא
ואגב, אני כן מרגישה בת 900 מבחינת בגרות באיזשהו מקום...
לכן אני אומרת את זה. אני מסתכלת על כולם מלמעלה כמו מתנשאת ורוצה לתת להם בעיטה. כמה צבועים. איזה גועל של עולם.
סליחה.
באמת אני יודעת שזה לא אידיאלי ואחרי שאני אבין את עצמי אני אוכל להבין אותם והמבט שלי ישתנה לטוב בטוח.
ממש לא אקבל את חוסר השפיות בגלל שיש גם טוב.
להתמקד בחצי כוס המלאה... נכון, כל דבר במקומו. לא נראה לי שאתה מבין את עומק הזעזוע אם כל כך קל לך להחליט להסתכל על הטוב.
לדלג בדרך לגן למשל (ואז שהילדה מגלה שהרגליים שלה קצת יותר קטנות ואבא רץ מהר מדי).
לטפס על מתקנים (כשאין עוד ילדים אחרים בסביבה).
כאלה.
בושה, יש לו שם של העם הגברי ואילו אמו מהעם הנשי.
יצור כלאיים מתבולל
אני מתבלבל בין שלושתכם והדבר מרגיז אותי. בואו ניצור הבדלים ברורים!
(הבהרה - אני יודע להבדיל בין שלושתכם כשאני מתאמץ אבל שלושתכם שמורים שלא בצדק באותה מגרה במוחי)
אולי אתה יותר מדי משתמש ב"שיטת המגירות" ולכן נוצר בלבול 😉
אבל בשל אהבתי אליך (עליה הכרזתי הבוקר לפני תפילת שחרית), אשמח לסייע לתיקון בעיית האחסון. תגיד לי איך אוכל לעזור לך ואשתדל דתיענה בהקדם 
"שיטת המגרות" על סטרואידים
בזמנו כשקיוויתי להיות חכם
אי שם קייוית להיות חכם.
עכשיו אתה מסתפק בלא להיות המשוגע היחיד.
אני כבר סקרן לגבי התובנות שקיבלת לאואך התהליך...
שלג דאשתקד יכול להשמר בהר גבוה עד השנה הנוכחית.
פתית שלג לבדו יימס עד אז.
פ.א (פתית ארבה) זה ברד בכלל
שבסופו רק הניק החזק ישרוד. המפסיד יוריד את ה"שלג" מניקו.
את פ.א. מאיפה הבאת? 
אם כבר לגבי @פ.א. ו @פשוט אני.. יש לך הוכחה שהם לא אותו אחד?
אני פ.א.,
אין לי שום קשר לפשוט אני..
קעלעברימבאר לבין יש"ע. למרות שבשניהם יש את האות ע'.
או ביניהם לצי"ע😅😅😅
פ.א. יכול להיות "פעם אחת" ויכול להיות 81.
וממש לא נכון לומר על האופציות האלה ש"אינו דומה" אחת מהן לשניה 😉
המשחק הזה ממכר רק בהתחלה ובסוף
וכל השאר משעמם
(אני בסוף ולא מצליחה לצאת משם)
)עוד 149 והגענו ליעד! בבקשה כנסו ותרמו קצת (לא כסף אל דאגה) שירשור שאיתו מגיעים ל-4000!
- קריפיהו
לכתוב שם סתם קשקושים?
המטרה היא שיהיו 4000 תגובות?
אשמח להסבר, אני אוהבת לעזור, בטח בדברים מטופשים...
צדיק יסוד עלוםאין איפה למצוא יופי וכבוד
אנושי, אנושי מדי... רצונות קטנים פחדים גדולים כאב אדיר ומורגש בליבם ומוחם של אנשים בלתי חשובים, דעות קצרות דמיונות בלי סוף חשדות ופחדים, כמעט כאילו כולם עוסקים בטפל וקוראים לו עיקר.
יופי וכבוד! אני רוצה להיות שייך ליופי ולכבוד! אכלנו אותה!
מי ירד לעומקם של דברים ויבין בדיוק ויראה עד הסוף ויעטוף כל כאב ויחווה את הזולת? מי יקרין ביטחון אין קץ לשריטה לשבר לתהום מי יכיל מי ירפא מי יחבוש עצמות?
אין אהבה הכל תלוי בתנאים רבים, הדחייה תבוא על כל דבר השיעמום ממך עד הסוף, תשתוק כבר.
אכלנו אותה 
או אמת או חובה
או סתם הטרלות😂
לשבת כל היום מול המסך.
הגב והכתפיים שאני לא מוצאת איך להחזיק אותם.
העיניים שקשה להם להתמקד בבוקר כשהראש עדיין לא פעיל סופית.
המוח שרואה אורות מרצדים לפעמים כשאני לא ישנה מספיק.
לא מבינה איך אנשים שורדים ככה עשרות שנים.
לילה טוב, הלכתי להרפות את השרירים והמוח.
אולי סידור מחדש של השולחן יעשה לך טוב.
כנראה שזה יכול לעזור, כרגע אני מתמקדת בלא להיות שעות ברצף על המחשב אלא לעשות הרבה הפסקות וללכת\ לשכב\ לשבת בתנוחות אחרות
"אל תציץ לכרמו של אדם,
ואם הצצת אל תרד
ואם ירדת אל תביט
ואם הבטת אל תאכל
ואם אכל הרי אדם טורף דעתו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא".
(אבות דרבי נתן נו"ב פל"ג).
אמר רב חסדא לאותו החכם שהיה מסדר אגדה לפניו:
האם שמעת-אותם חמישה עשר שירי מעלות, כנגד מי אמר דוד?
אמר לו:
כך אמר רבי יוחנן:
בשעה שכרה דוד את השיתין, צף ועלה התהום וביקש לשטוף את העולם.
אמר דוד חמישה עשר שירי מעלות והוריד את התהום.
הקשה רב חסדא: אם כך :'מעלות'? 'יורדות'-היה צריך להאמר!
אמר רב חסדא: כך נאמר: בשעה שכרה דוד את השיתין לבית המקדש, צף ועלה התהום וביקש לשטוף את העולם.
אמר דוד: האם יש מי שיודע אם מותר לכתוב את השם המפורש על חרס, ונשליכנו לתהום וינוח?
לא היה מי שיאמר לו דבר.
אמר דוד: מי שיודע תשובה ואינו אומרה- ייחנק!
נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו: ומה לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים -לעשות שלום בכל העולם כולו-על אחת כמה וכמה!
אמר לו לדוד: מותר.
כתב דוד את השם על חרס והשליכו לתהום וירד התהום שישה עשר אלף אמות.
כשראה שיורד הרבה אמר:
כמה שהתהום קרוב יותר תהיה האדמה רטובה יותר. אמר חמישה עשר שירי מעלות והעלה אותו חמישה עשר אלף אמות והעמידו בעומק אלף אמה"
מסכת סוכה נג- עמוד א
ולמה ההבטה אחרי הירידה ולא לפניה?פתית שלג"אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים" וְגוֹ, אֵלּוּ מִצְרִיִּים הָרְשָׁעִים, "שֻׁעָלִים קְטַנִּים", אֵלּוּ בְּנֵיהֶן, (שם) "מְחַבְּלִים כְּרָמִים", זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְשׁוּלָה לִגְפָנִים, (ישעיה ה, ז) "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תָצִיץ בּוֹ, וְאִם הֵצַצְתָּ אַל תֵרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ אַל תֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ, וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ אַל תֹּאכַל מִפֵּירוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ וְנֶהֱנֵיתָ וְאָכַלְתָּ, סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְהִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם. (ילקו"ש עה"ת קפב ג)
ומה שהבאת באבות דר"נ זה בשם בן זומא, עם שינויים מהותיים. מעניין.
רבי אליעזר הגדול חי לפני בן זומא? לצערי אני בור בסדר הדורות
(ובעוד המון עניינים כמובן)
צדיק יסוד עלוםאחרונה