פורום שריטות ליליות (עמוד 3)

חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי

אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי

וְשָׂחָה לִי בַּלָּאט

עַל כַּד קָטָן אֶחָד

כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

אני אומנם חמדמד אבל אני נושך

ראאררר

מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗

אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?

בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?

אבל עדיין תימה לגבי הרגליים

זה משהו אחר לגמרי

ובכלל, מה זה משנה אם אתה מאמין או לא מאמין?

הדבר העיקרי שהאמונה משפיעה עליו היא עלייך.

הדברים קיימים או לא קיימים, נכונים או לא נכונים, בלי קשר אליך (לכאורה).

ולכן התכלית היא שיאמינו בו על אף שהוא קיים בכל מקרה

באלוהים שאני מאמין בו יש איסור לכנות אותו בשם אז לאדע מה זו הק' הזו. ומבחינתי להאמין באלוהים =לחיות.

כי הוא הכל. ומי שלא חיי ופועל לבטטל לעצמו את החיים הוא הכופר ההכי גדול שיש. עד כאן הפסיכולוגיה בשקל שלי.

כן.

כן?

כן

כן

כן

כן

חצי

מה?

כן

לא

לא

חצי

ככה אמרה לי מישהי כמה חודשים אחרי שהתחילו לסגור אותנו בבתים.

אבל זה באמת לא מישהי ששווה להתרגש מכל משפט כזה שלה.

אנשים היו חולים?

היו תופעות לא נחמדות שהמשיכו גם חודשיים אחרי שהוירוס עבר?

מה יש לא להאמין פה? זה קרה

ואחרי זה אני אעיר שוירוסים -

1. משנים את הDNA (בניגוד למה שטענו על חיסונים, וירוסים באמת עושים את זה)

2. נשארים רדומים (או שלא) בגוף לנצח, ולכן עדיף מאוד להימנע מלפגוש אותך בפעם הראשונה

באמת משהו כמו 10 אחוז מהגנום שלנו הוא במקור מוירוסים אבל זה אמור להיות מושתק. דווקא וירוס קורונה לא נראה לי אמור לעשות יותר מידי בלאגן בDNA.

כן

 לא

 אולי

במובן מסוים

 לרוב

משתדל

דילגתי על הנחיתה על הירח

לא חקרתי לעומק

כן

כן

לא חקרתי לעומק

כן

לא חקרתי לעומק

כן

לא (חלקית, יש עניין של אי חום עירוני שהוא בעיה אמיתית שצריכה יחס)

כן

לא

50%

כן

ההודעה הראשונה (צחוק מרושע)

ברוכים הנמצאים

רק כשבדרכ אנלעושה שבת בירושלים אלא בישוב ה0מאלני המשעמם שלי

אבל ואי באמת שמלא זמן כבר לא עשיתי כאן אפשר לעשות אצלי ביחד עם המתולתל וישע זה יהיה מרנין!!!

למה את לא הולכת למוקד חירום אם רופא רגיל לא זמין?

אין דבר כזה שצריך להגיע לרופא ואין זמינות ופתרון

אז אולי עולה כמה שקלים (ככה זה מוקד הערב במכבי, שאני מכיר)  כי זה מוקד של הערב, אבל תזכי לבדיקה, צילומים אם צריך. והכל במקום.   

תרגישי טוב!!

אבל נכון שבשביל זה צריך לנסוע לשם וזה לא בזמינות כמו מרפאות רגילות 

כנראה לא ראוי לדחוף את האף ולשאול מה קרה…

אח זה לא היה משהו שמתביישים בו, היתה מפרטת ומתייעצת מה אפשר לעשות 

וגם את הקיץ מסתברר כי אפשר לרבוץ בשמש ולהשתזף כמו חרדון ואפשר להתיחפן וללכת עם מלא קשירגל וקשיד בחורף לא רואים בגלל הארוך 

מישהו לימד אותי כרגע ש😅 זה מבןכה ו😂 זה צחוק.

ואנוכי לא ידעתי.

האמת לא מבין באימוגים

תנסה פאר טסי

הוא טוב בדיכאון🤭והוא שר יפהה

וואי בעלי חייב לאהוב לשיר ככה

רצוי עם ח' ו-ע' גזעי כזה

משעשע משהו לחשוב על הקשרים אחרים של "טוב בדיכאון".

(חחח פתאום אני נזכר על סיפור אישי מלפני שנים די מביך מלא תמימות שקשור לפאר טסי)

עוד שירים יפים שלו-

הדרך הביתה, עוף מוזר, התיקון הכללי, חורף בחלון, רוקד עם הכאב, מי אני (קצבי דוקא), זה יקר, תחזרי, ערק ועוד

גילוי נאות, אחותי המשוגעת היתה שבוע שעבר בהופעה שלו בהיכל מנורה. כרטיס 250 שקלל 

אבל זה רק לסבר את האוזן מה שומעים אצלנו בבית.

קיצור כשהייתי בחטיבה כמה חברים מהמנעד הערסי (סליחה על השימוש הלא תקין, אמרתי חברים והתכוונתי), חפרו עד טחנו ת'שכל על שירים מזרחיים, כמו מזרחיים מתבגרים מושפעים טובים. גם שכבר נהיה איפה שלמדתי פופולרי עד בסיסי "אייפון לכל ילד" אני הייתי מודה לריבון העולמים על תקופה ארוכה שהשארתי מאחור עם נוקיה. אנחנו לא מאלה ש"שומעים שירים בבית" (ולא כי אנחנו אשכנזים חחח) וכמו דברים חדשים אחרים שאני מדמיין שחברים שלי נחשפו אליהם לסמארטפון המצוקמק של אז, אני הייתי שומע בנוקיה - רדיו. (ממשק נוראי ומאייש, לא הפך להרגל ארוך). יום אחד השמיעו את הלהיט שבדיוק יצאו וכל המדינה דיברה עליו, הלהיט שפאר טסי פרץ איתו "דרך השלום". ו-וואלה הוא היה נחמד, וקליט, ובאווירה (וויב) חיובי, על רקע שהייתי טיפוס די פחות חיובי, ולא זכרתי אותו, לא היה לי מושג מי הזמר או שהוא ויראלי עכשיו, חשבתי, נו, עוד שיר ברדיו של זקנים. מחר באתי לבצפר וחבר שלי מתחיל לשיר עוד שיר בבונים מזרחי (שוב, סליחה), ופתאום אני נזכר! וואלה אני מכיר אותו! אמרתי לחבר "יואו אתה חייב לשמוע משהו, אני סוף סוף מכיר שיר שלך, מה שאתה שר!" הוא התלהב "הופה הופההה" (דומה מדי כמו של התגובה פה) "מה זה איפה שמעת?" הוא אומר לי. ואני בשיא ההתלהבות "בלילה שמעתי רדיו!!!" והוא התפוצץ מצחוק ולא יכל להפסיק. זה היה אחרי זמן ארוך מאוד שניסו למשוך אותי אחריהם בכל דרך חחחח ובסוף אכזבתי אותם כי גם שכבר הראיתי עניין, זה היה בדרך זרה להם.

אבל התמימות האמיתית עם כל השירים המזרחיים שהפכו לפסקול כפוי של התיכון הלא הכי ישיבתי שלמדתי בו התגלתה רק אולי שנה אחר כך, אבל זה כבר ממש מוזר לספר.

לא כיף להרגיש זר ושכופים עליך שירים שלא מעניינים אותך 

ובכללי כל דבר שעושים רק כי זה טרנדי זה מגוחך ומתסכל בו זמנית... למה אנשים לא מפעילים שכל ולוקחים בשתי ידיים כל מה שמוכרים להם ועוד גאים בזה

רובם באמת אנשים טובים. ואת הסיפור הזה למשל לגמרי לקחתי בצחוק, יחד איתו.

אני לא שופט אותם, לא משנה מה היו התוצאות של המעשים שלהם לפעמים.

אני טיפוס שלא קל להכיל. ובכל זאת כמעט כולם אף פעם לא טרקו בפניי את הדלת. זה שלא נכנסתי זה עניין שלי.

גיל ההתבגרות, ואנשים באים עם רקע משלהם...

אני מהמר שהיום אני לא מתקרב להיות ערכי כמוהם

אני חוששת שאתה קצת מכחיש אבל אוקיי

מה שאתה אומר

אוקיי תודה.

פתחת נקודה למחשבה.

וגם זה אפשר לסבול רק במינון מסוים.

אבל בשיר השירים, וואי, ממכר.

אתם לא מבינים כלום מהחיים שלכם

איתי לוי גם שר ב-ח' ו-ע' וזה מושלם

בקריאה בתורה זה משהו אחר... אין לי בעיה גם עם המבטא הכי כבד שיש. בדיבור אני אוהבת שזה עדין.

ולכל דבר שהוא לא בן-אדם - אין אפשרות להחזיק בקניין רוחני

למה? ככה. לא יודעת. אני לא עורכת דין

לפני השינה, כשאת מכוונת את השעון, תתכווני גם בפנים לקום בשעה הזאת... 

(לי זה עובד גם בלי שעון מעורר אבל בעיקרון אני הפוכה ממך השינה שלי קלה בהגזמה וזה גם סיוט)