פורום צלילים ומוסיקה (עמוד 115)

אהד שגב שמע את אלבומו של בן סנוף ויש לו כמה תובנות. האלבום עשוי טוב, הסאונד ברמה גבוהה ולסנוף יש אחלה קול ובכל זאת יש מקום לקצת יותר מורכבות בלחנים ובשירים.

תקשיבו חבר'ה,אני מנגן רק בגיטרה(גם קצת חלילית,אבל לא משקיע בזה כ"כ)  ואני מאוד אוהב גיטרה,

(לחץ על התמונה להגדלה)

אחרי אין סוף כתבות בעלונים ועיתונים דתיים ואחרי שהוא הסתער על גל"צ בהצלחה רבה, אודי דוידי, האיש והמרעה, המשורר ואיש האדמה, האינדיאני המזמר, הגיע ל-"7 ימים" (תדדאאאם!) הוא זכה לתמונה בעמוד הראשי של ידיעות ולתמונה מחוייכת בעמוד הפנימי של "7 ימים" ליד 'ריהאנה' ופירס ברוסנן. היה ראיון נחמד ומעניין (סמדר שיר) אם כי 'ידיעות' לא יכלו לחרוג ממנהגם כלפי אינדיאנים ובחרו לצלם תמונה שבה נראית אשתו של הזמר מהגבעה כשהיא נמצאית מאחוריו, נמוכה ממנו ומביטה עליו בחיוך מלא ערגה, ואילו דוידי הגבוה מסתכל למרכז התמונה, כביכול כדי לומר: זמר, זמר, אבל אינדיאנים בסופו של דבר ולכן האישה תמיד תהיה מאחור ותביט בהערצה לבעלה, כי ככה זה אצל האינדאנים. נו שויין. בכל זאת, סמדר שיר (הקיטשית לרוב) התארחה בשבת בגבעות ופירגנה עד בלי די. בלי עין הרע.

אם אתם אוהבים רפרטואר מוסיקלי עשיר ומושקע, אינטראקציה בין שכבות סוציולוגיות שונות ומגוונות בחברה, וחיבור היהדות לישראליות העכשווית התשובה היא: להקת "דוסה נובה". אהד שגב דיבר עם עינב דרומר מנהלת הלהקה ומנגנת והתלהב עד בלי די.

להקת החתונות המיוחדת, המורכבת ממוסיקאים מרימון ומבר אילן, היא החידוש הכי גדול שקרה לעולם החתונות, ולא מסיבה אחת. בקרוב הם גם יכתבו חומר מקורי משלהם.

אם אתם אוהבים רפרטואר מוסיקלי עשיר ומושקע, אינטראקציה בין שכבות סוציולוגיות שונות ומגוונות בחברה, וחיבור היהדות לישראליות העכשווית
התשובה היא: להקת "דוסה נובה".

דוסה נובה היא הרכב מוסיקלי שקם כתזמורת חתונות, אך בפועל הוא חלק ממהפך תרבותי רחב בחברה הישראלית.

חברים בה 7 נגנים קבועים-חצוצרה, סקסופון, חליל צד, גיטרה חשמלית, גיטרה בס, קלידים, תופים, וסולן. חלקם דתיים, חלקם חילונים מבית, וחלקם דתל"שים, שלושה מתוכם בוגרי בית ספר רימון, ואחת מאוניברסיטת בר אילן.

שם הלהקה: "דוסה נובה", כמובן על משקל "בוסה נובה" שהוא מקצב ברזילאי מפורסם, אך לא בגלל שהם החליטו להפוך לברזילאים, והוא נבחר ממש בצורה אקראית, מתוך דיון שגרתי של חברי ההרכב במהלך אחת החזרות של הלהקה לאחר שהוקמה. החבר'ה העלו כל מיני שמות "מפוצצים" , ועוד הספיקו להציע את השם "קיגל" המשותף והמוכר גם לחברים החילונים וגם לדתיים, והנותן צליל של ידישקייט המתאים קונספטואלית ללהקת חתונות. אל תוך הדיון התפרץ מתופף הלהקה וקרא לעבר שאר החברים: "אתם לא רציניים, בטח עכשיו תקראו לנו להקת 'דוסה נובה' או משהו כזה". לאחר דממה קצרה שהשתררה בחדר וכל המבטים הופנו אליו, פתאום, החלו לצעוק כולם-"וואי איזה שם מדליק", וכך נולד השם.

מאוחר יותר, השם יקבל משמעות כפולה ועמוקה-"דוסה נובה"=דתיות חדשה. דוסה(דתיות, דוסיות)+נובה(חדשה בלטינית) [למשל אקווה-נובה זה "מים חדשים"], החידוש בלהקה הוא בכמה מישורים, אך בעיקר באינטראקציה של חברים שבאים מרקעים שונים ובהתנהלות משוחררת יותר מעכבות מגזריות של סגנון, טעם, ומקובעות יצירתית.

מנהלת הלהקה-עינב דרומר בוגרת המחלקה למוסיקה של אוניברסיטת בר אילן, שהיא גם נגנית ההרכב בחצוצרה, היא בחורה, דבר שלא אופייני כל כך במגזר הדתי, והיא גם היוזמת של הקמת ההרכב לאחר נגינה של שנתיים בהרכב חתונות אחר בשם "רוקדים". לאחר שעזבה אותם ועשתה הפסקה של כמה חודשים, התגעגעה לסצנת החתונות, לאוירה ולנגינה, והחליטה להרים את הכפפה ולהקים את ההרכב-והפעם הרכב שיהיה שונה ומיוחד מעדר להקות החתונות החד-גוניות יחסית, הקיימות בשוק.

הוחלט שעושים חזרות מסודרות מינימום פעם בשבוע באופן קבוע בחדרי חזרות באיזור המרכז תמורת שכירות לא נמוכה. לאחר חצי שנה של חזרות, החלו להופיע עם רפרטואר עשיר.

הלהקה המונה מוסיקאים בעלי השכלה מקצועית ואקדמית שמה דגש גדול על הרמה המוסיקלית: בעיבודים, במהלכים הרמוניים עשויים היטב וכן בדיוק של בביצוע-הקרוב מאוד למקור.

דגש נוסף וחשוב הוא הסאונד-חברי הלהקה עושים "בלאנס" הרבה לפני תחילת האירוע, כדי שהרמה תהיה מקצועית ככל האפשר, וכן כדי שיכנסו לאירוע מוכנים לנגינה בצורה הטובה ביותר, דבר שלא מאפיין כל כך להקות מהמגזר הדתי, שחלקן עושות בלאנס תוך כדי האירוע בחלטוריסטיות אופיינית.

הרפרטואר של הלהקה כאמור, הוא עשיר ומגוון-אפשר למצוא במחרוזות: חסידי, ישראלי, לועזי וקצת מזרחי בעיבודים מקוריים של הלהקה, ללא שירבוב של כל מיני "קטעים" ממוסיקה לועזית הנכנסים למחרוזת בין השירים, לעיתים, דבר המאפיין את רוב הלהקות ולא תמיד נשמע אותנטי.

הסגנונות המוסיקליים מכילים גם: ג'אז, בלוז, רוק, פופ ומוסיקה קלאסית. סוגי האירועים שבהם מופיעה הלהקה הם: חתונות דתיות קלאסיות, חתונות חילוניות שהוא חידוש מרענן, כנסים ואירועים עסקיים, קבלת פנים בביצוע מוסיקה אינסטרומנטלית(נגינה ללא שירה), וכן-במועדים מיוחדים בשנה כמו למשל מוצאי שמחת תורה, שבשנה האחרונה הלהקה הופיעה בה וליוותה את ההקפות השניות באוניברסיטת בר אילן.

דבר מיוחד שממש הרשים אותי הוא העובדה שבחתונה עם 'דוסה נובה' מלווים את החתן והכלה לחופה כל 7 הנגנים ולא רק "שני נשפנים וגיטרה" כמו ברוב הלהקות הקיימות בשוק.

ואם אתם מצפים לעוד הפתעות-הנה הדובדבן שבקצפת: הלהקה בקרוב בעזרת ה' תייצר חומר מקורי כמו כל להקה יהודית-ישראלית מתחדשת.

הרצון לכך בא מחברי הלהקה שהמוסיקה זורמת בעורקיהם, והחלו ליצור כבר כמה שירים מקוריים בז'אנר הזה, והם מכניסים אותם כבר פה ושם ומשלבים אותם בין השירים במחרוזות שהם מנגנים באירועי החתונה. הלהקה מתכוונים להופיע בעז"ה בפסטיבל הכלייזמרים השנתי בעיר צפת עם החומר המקורי.

בעתיד הרחוק הם שואפים להגיע לעשייה בתחום התרבותי כמו הופעות בפאבים ומועדונים בעיקר בירושלים ות"א. וכן להוציא דיסק עם חומר מקורי של הלהקה, שיושמע ברדיו, יכתב בעיתונים יופיע בטלויזיה וכו'

בקיצור, אם אתם לא מתפשרים על איכות-יש לכם את 'דוסה נובה', ולאחר שהם יהפכו רשמית ללהקת מוסיקה יהודית מקורית, בהחלט יושג פה איזשהו צעד גדול בשאיפה לשלמות.

פורים השנה לא היה משעמם כלל, להקת הפרוג-רוק היהודית הופיעה בליל שושן פורים במועדון "רשימו" בהופעה ירושלמית שמחה ומרוממת. הרבה מסכות וגם תחפושות היו שם.

אהד שגב

בתוך הים התרבותי המבורך של התפתחות המוסיקה היהודית המקורית, או יותר מדוייק ז'אנר המוסיקה היהודית-ישראלית המתחדשת קם לו לפני כשלוש שנים הרכב מיוחד במינו המורכב מחבר'ה מגוונים בינהם-דתיים, חוזרים בתשובה וחילונים. הטקסטים שנונים, ומכילים בעיקר את תורת החסידות על מאפייני הניגון והנפש לצד טקסטים עכשוויים. מבחינה מוסיקלית ישנו עושר גדול הבא לידי ביטוי בדיאלוג בין מוסיקת היפ-הופ ורגאיי לבין נגינת "שטייגרים" (סולמות מזרח-אירופאיים המוכרים כסולמות "חסידיים") בעיקר בכינור וגם בגיטרה. כל החבילה הזו מעוצבת במעטפת של פופ-רוק משובח.

אלבומה הראשון של הלהקה הכיל יותר נעימות אינסטרומנטליות שבינהן גם "סמי-ניגונים"(חלקי ניגונים) עם עיבוד לרוק, וחלקם בסגנון המיוחד של הלהקה.
אלבומם השני בעז"ה יצא בקרוב ממש לחנויות בשם: "התנועה לשחרור המיותר" העולה ברמה על האלבום הקודם כמהלך טבעי של התפתחות הלהקה.
הטקסטים כתובים ומעוצבים בצורה הרבה יותר מלוטשת ובשלה והמוסיקה מורכבת יותר ומשובחת.

קליפ של הסינגל מתוך האלבום החדש בשם: "סור מרע" יצא כבר לאור לפני למעלה משבוע ואפשר לצפות בו באתר יו-טיוב (ראה קישור למטה).

אחד האלמנטים המיוחדים בלהקה זו הוא ההומור הטבעי המשתפך מחברי הלהקה, מה שמקנה למידת השמחה המחוייבת להיות מחוברת למוסיקה את האלמנט הכנה של משהו תמים וטהור, אם אפשר לומר אפילו ילדותי(במובן החיובי) שלא נפגע מהציניות והקדרות המאפיינים חלקים נרחבים של מוסיקאים בארץ וברחבי העולם. כל זה מקנה שמחה אמיתית למאזין ולעוקב אחר חברי הלהקה, ללא אילוץ חיצוני או מסר כפוי של "להיות בשמחה" אלא שמחה אמיתית באמת היוצאת מן הלב.

קישורים:

אתר הלהקה

מקור

שיר חדש שבא מתוך שמחה חג הפורים!
מצטער על הצרידות שנשארה מההרקדה בפורים

לצפיה ב-YouTube

מילים:
נקדישך ונעריצך
כנעם שיח סוד שרפי קודש

קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות
מלוא כל הארץ כבודו

נקדישך ונעריצך
כמו המלאכים הקדושים הטהורים
אשר בשמים ובארץ
שאומרים אחד אל השני
בשפה ברורה ובנעימה
בקדושה ובטהורה!

קדוש, קדוש...

האזנה עריבה

למרות שהוא היה שמח לראות קצת יותר "תכנים יהודיים" בדיסק החדש של להקת 'לכתחילה', בכל זאת, אהד שגב די מבסוט מהמנגינות האירלנדיות של הלהקה. והוא מזכיר לנו שגם במנגינות, כמובן, יש קדושה.

תזמורות חתונות לרוב נשארות בתוך עולם הסגור בארבע אמותיו ומכיל רפרטואר מאוד חד-גוני של שירים חסידיים מקפיצים ורגועים הנכנסים למסגרת של מחרוזות שקטות וקצביות, לפני המנה הראשונה ואחרי המנה השניה, בזמן החופה, וברקע ההמתנה הדרוכה לזוג שיצא מחדר הייחוד. בעיקר מוסיקת רוק המשולבת עם לחנים ומקצבים מזרח אירופיים חסידיים וטקסטים הלקוחים בעיקר מפסוקים בלבד.

אבל מסתבר, לא כולם! להקת החתונות המצליחה והמפורסמת "לכתחילה" החליטה לצאת מ"הבועה" של עולם החתונות אל עבר ביצוע מקצועי, מקורי ומיוחד של אלבום אוסף אינסטרומנטלי עם גירסאות כיסוי(קאברים) לנעימות ושירים מפורסמים בסגנון אירי וקאנטרי.

האלבום מכיל נעימות איריות מתקופות שונות החל מנעימות איריות עממיות שמקורן כנראה בתקופת הרנסנס (לפני כ-450 שנה), חלקן מתחילת שנות השבעים כמו למשל להקת הפולק האירית ה"דאבלינרז" (שביצעה לראשונה את "ויסקי מהחבית" במנגינה האירית המוכרת לנו מהלחן של השיר "סימן שאתה צעיר"), וכלה במנגינות מתוך מחזמר וריקוד בשם "לורד אוף דה דאנס" שהועלה לראשונה לפני כעשור וחצי ע"י הרקדן האירי-אמריקאי מייקל פלטליי כמו למשל מנגינה מהמערכה הראשונה במחזמר הנקראת-"בכי הקלטים".

האלבום מכיל גם נעימות בסגנון קאנטרי אמריקאי, שחלק משורשיו והשפעותיו הינם איריים במקורם ואפילו נעימה אחת סקוטית עם חמת חלילים.

הביצוע מלוטש והסאונד ברמה גבוהה. הכלים הדומיננטיים המשתתפים הינם חליל וחליל-אירי בנגינות וירטואוזיות בעיקר בלחנים האיריים העממיים, כינור וירטואוזי המתחלף לעיתים עם החליל במנגינה ולפעמים בא ככלי בלעדי ודומיננטי ביצירות, כלי הקשה (פרקשיין), והכל בשילוב מבוקר של מקצב רוק במשקל ארבעה רבעים המתווסף על המקצב האירי המקורי והבסיסי המורכב מטריולות(שלוש הקשות מדודות ומהירות בכל פעמה אחת מתוך ארבע).

בתוך הדיסק נכתב וידוי מפי סולן הלהקה אבישי עמיצור, ש"לכתחילה" החלה לפני כשמונה שנים לפרוץ דרך במגזר הדתי ולבצע את המוסיקה הזו שעד אז היתה זרה ולא מתקבלת על "אוזניים חסידיות", אך אט אט עד מהרה, החלו להתרגל, וכיום זהו טרנד מאוד אופנתי, מהנה, מקפיץ, ומשמח בחתונות בפרט ובסתם ריקודים סוערים של שמחה,דבקות ותפילה להקב"ה בכלל.

אפשר לראות כאן את חיבור הקודש לחול ושימוש בחכמת הגויים לעבודת ה' בבחינת "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".

הייתי שמח לראות חיבור יותר מהודק של הכנסת תכנים יהודיים לתוך העטיפה של המוסיקה האירית המעולה הזו, אך גם מנגינות לבד יש בהן קדושה ולכן אפשרי להשתמש בהן להתעלות של שמחה טהורה וזכה לפני ה'.

בסה"כ דיסק מוסיקלי ברמה גבוהה, ביצוע מצויין ומשב רוח מרענן בסצנת מוסיקת החתונות המגוונת של דורנו כיום.

הפצה ראשית: הינדיק הפקות.

מקור