אהד שגב שמע את אלבומו של בן סנוף ויש לו כמה תובנות. האלבום עשוי טוב, הסאונד ברמה גבוהה ולסנוף יש אחלה קול ובכל זאת יש מקום לקצת יותר מורכבות בלחנים ובשירים.
בן סנוף, החל את דרכו המוסיקלית כנער פלא בן 14 בתור חילוני בביצוע השיר "בגן הכוכבים" שנכתב ע"י ברנז'אים מהבוהמה החילונית.
לאחר ההצלחה חזר בן סנוף בתשובה, למד בישיבת אורות האר"י בצפת כשבהתחלה חשב שעליו לעזוב את עולמו הקודם-המוסיקה, לטובת חיי התורה והתשובה -תפיסה ליטאית מובהקת הגורסת שעליך "למחוק את עברך" וליצור אישיות חדשה בבואך להתקרב ליהדות. אין צורך להסביר כיום שמקורה של דרך זו היא לא ביהדות אלא בגלל מצב היסטורי מורכב של סתירה מדומה בין תורה להשכלה שאין כאן המקום לפרטו.
לאחר הפצרות ושיכנועים מאיש חינוך ידוע בצפון בשם חברון טרבלסי שעליו לחזור לעולם המוסיקה, והפעם-מתוך קדושה ותשובה, החליט בן סנוף להמשיך את העשייה המוסיקלית, וחברון אף הפיק לו אלבום, ומאז-השאר היסטוריה.
בשנה האחרונה הוציא אלבום חדש בשם "המסע", שאמור לסכם תקופת חיים לאחר שנכנס לחיי תורה ומצוות, התחתן, ודומה שהוא רוצה לשלוח מסר מפייס ומאחד לאומה הישראלית בכללה. (אגב, דבר מבורך המאפיין בעיקר בעלי תשובה שמכירים את שני העולמות: הדתי והחילוני ומגשרים על הפערים בינהם)
האלבום מכיל כמה גירסאות כיסוי (קאברים) לשירים ידועים המקובלים בחברה הדתית למעלה מעשור כמו "שיר למעלות" בחיקוי הגירסא הבינונית של מוש בן-ארי ולהקת שבע, כשבמקור הלחן המקורי של השיר הזה שייך למוסיקאי והזמר יוסף קרדונר-חלוץ המוסיקה היהודית-ישראלית המתחדשת משנת תשנ"ה (1994), בה התנגן השיר ברדיו ובעיקר בערוץ 7. הייתי מצפה שלפחות בן סנוף היה עושה כיסוי לשיר המקורי של קרדונר ולא של חיקויים שלו. וכן השיר שבו פותח האלבום-"אם אשכח ירושלים"-שיר בלחן של הזמר החסידי המפורסם יעקב שוואקי מלפני כעשור.
השיר הראשון שבו התפרסם בן סנוף בעולמו החילוני הקודם-"בגן הכוכבים" נמצא גם בדיסק הזה למאזינים שלא הספיקו להקשיב לו עד עכשיו.
האלבום כולל כמה שירים מקוריים יותר כמו-"שערי חופה" (גולן שחר ועופר המדמן) והאשה של חיי (יוגב סמינה) שכנראה נכתבו בהשראה של נישואיו של בן סנוף, שירים לאומיים-פטריוטיים כמו "הרוח בקרבנו" (בן סנוף וגדי סמינה) ושיר על החייל החטוף גלעד שליט-"ושבו בנים לגבולם" (הפסוק המוביל את הקמפיין להשבתו של החייל) וכן שירים נוספים מן המקורות כמו-"כשושנה", "קולנו", "שובי", "התנערי"- בלחנים מקוריים עם מלחינים כמו: יוגב סמינה, יוחנן שפירא, ויואל צליק שעוסק ברמיקס(גירסאות ריקודים).
שיר נוסף ששבה את ליבי למרות ה"קיטש'יות" והמסחריות-הוא השיר "ילדים של אלוקים" שמבוצע בדואט ייחודי ומרגש בין בן סנוף למושיק עפיה, המבטא שיתוף פעולה בין "הזמר המזרחי" לבין זה היהודי או החסידי (אגב דבר שנעשה כיום גם ע"י אייל גולן), ומבטא את מה שהגדרתי לפני כן-העלאת הניצוץ היהודי על לפני השטח ופריסתו בגלוי כביטוי המאחד את הקולקטיב היהודי המצוי בצורה טבעית יותר אצל הציבור החילוני-מזרחי שלא מרגיש סתירה מובהקת בין העולמות.
מבחינה מוסיקלית האלבום עשוי די-טוב, הסאונד ברמה טובה, קולו הנערי הגבוה יחסית של בן סנוף מקל עליו לעלות לטונים במנעד גבוה ויוצר רגש אצל חלק מהמאזינים.
רוב השירים מולחנים או מעובדים בסגנון פופ או דאנס, מלודיות פשוטות קליטות ורגועות. הייתי מעוניין לשמוע לחנים יותר מורכבים ומיוחדים.
נעשה נסיון לבצע אלמנט של "אלבום קונספט"-אלמנט שהתחיל ברוק הבריטי ובו שיר הנושא או אחד השירים המרכזיים פותח את האלבום ברצועה הראשונה, וסוגר אותו ברצועה האחרונה בסגנון מוסיקלי קצת שונה. הדבר נעשה כאן עם השיר "אם אשכח ירושלים" (הקאבר של שוואקי) שמופיע בתחילת הדיסק בסגנון בלדת פופ מרגשת ובסופו בגירסת ריקודים (רמיקס).
אשמח שבפעם הבאה בן סנוף יתפרסם בשיריו המקוריים ולא בגירסאות כיסוי
סה"כ אלבום מעניין מבחינה חברתית-תרבותית ופונה לקהל מגוון ומבחינה
מוסיקלית כללית סביר בהחלט.