פורום הריון ולידה (עמוד 1001)

שגרת ערב קבועה וטובה. נגיד אוכל, מקלחת, עיסוי, סיפור, שיר.

ככה המח לומד התניה.

בהרדמות עצמה אני לא בראש של בכי וקשיחות אז בגיל הזה מה שעבד עבד. ברור שעדיף עצמאית במיטה. אבל לא תמיד עובד.

ממליצה על הספר- לישון בלי לבכות. 

מהמם תודה רבה.

אכן לא עובד לנו שיטת הקשיחות כיון שהיא רוצה אך ורק ידיין אני קצת אובדת עצות עם הפשושה… 

זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב איתי במיטה אופס. אבל אפשר קצת יותר אסרטיביות. ובלי צרחות. אני פשוט העדפתי לשחרר את זה אחרי ניסיונות שלא מאוד שינו.

מבאס שלא שמח לך. זה גיל מאתגר אבל מתוקי. תהני ממנה.  

היא פתאום השתנתה לי בקטע של השיננ…

עד לא מזמן הייתי מכניסנ אותה לחדר, למיטה יושבת לידה מחזיקה לה תיד והיא נרדמת

עכשיו? סיוט.. רוצה אך ורק ידיים

לא מוכנה אפילו להיןת במיטה ושאני לידה..

בלילה שהיא מתעוררת פתאןם לא חוזרת לישון עם מוצץ או בקבוק מים אלא דורשת שארים אותהעל הידיים ולישון עליי זהו.

מניחה אןתה בחזרה במיטה- צרחות ובכי…

חזרה לידיים- ישנה.

לא יודעת מה לעשות…

על כן אני מנסה לברר עכשיו על הרדמה עצמאית  הגיע הזמן…

להניח אותה בעגלה ליד הלול בתחושה שלי זה מקום עוטף יותר בשבילה.

אולי זה גם קשור לזה שכשלימדתי אותה להירדם לבד בגיל מוקדם יותר זה היה קודם בעגלה עם נדנודים אח''כ בעגלה ליד הלול ואז כבר בלול לבד..

תנסי לחשוב נקי מה הצורך שלה ואז תחשבי על פתרונות יצירתיים ועל למידה בהדרגה, וגם יכול להיות שזו פשוט תקופה של נסיגה אומרים שזה שיא הגיל של החרדית נטישה

לעשות הכנה

ללכת איתה לסיבוב מיטות לפני השינה

תראי את אח שלך איפה הוא ישן? במיטה שלו

ואת אחותך..איפה היא הולכת לישון? במיטה שלה

גם שושה ילדה גדולה והולכת לישון במיטה שלה איזה כיף לה!

וככה חופרת לה על החברים בגן וכולםםם איפה הם ישנים וגם שושה

ואפשר לספר סיפור שיש שם תמונה של ילד שאיפה הוא ישן? במיטה שלו

ואז יש טקס קבוע של לתת לה לכבות את האור בסלון ולנשק את המזוזה

ושהיא ורק היא תסגור את הדלת ואת הוילון כי היא גדולה

ואז כשיש לה חשק אני שמה במיטה

בימים הראשונים פשוט לקחתי כרית ושכבתי על השטיח לישה ושרתי ..

וכשהיא ביקשה לצאת חיבקתי ואמרתי שהנה עכשיו אנחנו ישנות

מציינת שבהתחלה חיכיתי לשעה קצת יותר מאוחרת מהרגיל כדי שבטוח תהיה עייפה

ובהתחלה לקח גם שעה וחצי ששכבתי לידה בשקט ועד שנרדמה

ובהמשך

הטקס לפני המשיך

אבל כדי שתסכים להכנס למיטה וישיעזור לה להתרגל־ אז מצאתי כל פעם נק' אחיזה אחרת

אפילו פעם הבאתי לה ביסקויט ובייגלה בכוס במיטה

ופעם בקבוק מים

ומוצץ -בובה-שמיכה-חיתול בד גם יכולים לתווך

ולאט לאט זה נהיה לה יותר טבעי וקל

גם בתחילת ההריון וגם בשליש האחרון

לילות לבניםםםם

לא יודעת מה יעזור

היו פעמים שלקחתי רסקיו.. זה עזר

אגב תבדקי שלא חסר לך ויטמין בי וגם מגנזיום

חוסר של זה עלול לגרום לנדודי שינה

תנסי לא להילחץ מזה,  אפשר לקחת רסקיו.

אם ממש לא מצליחה להירדם ואת לא רוצה להילחם בזה, לפעמים הייתי קמה, עושה כמה דברים בבית ואז כשמרגישה את העייפות הייתי חוזרת לישון. בהחלט משפיע על העייפות ביום הבא 😏

אבל אין מה לדאוג שזה יישאר ככה עד סוף ההריון, בדרך כלל זה עובר. אלא אם כן באמת יש לך חסרים משמעותיים בויטמין בי

ניסיתי ללכת לישון מאוחר יותר ולי לא עזר..

נזכרתי עכשיו שבהריון הקודם כשזה היה קורה לי הייתי שמה אוזניות עם מוזיקה מרגיעה ונרדמת עם זה

אנסה הלילה בזכותך! 

עוקבת אחרי העצות,

אין לי פתרון

לא בהכרח, אצלי אפידורל גרם ללידה להתפתח יותר מהר. ניסיתי לידה אחת בלי אפידורל, הכאב היה זוועה והלידה היתה איטית יותר מהלידות עם אפידורל.

@חנוקה

ויש גם פולירון

לנו חלק היו לא נוחים אפילו שהומלצו לנו מאד. לכל אחד העדפות שונות.

אנחנו אוהבים קינג קויל.

מה שנוח לאחת לא בהכרח נוח לאחרת

אני ממליצה על מזרון ויסקו. זו לא חברה מסויימת זה סוג של מזרון.

בהריון הראשון מחודש חמישי בערך ישנתי עם כרית הריון בשביל הנוחות

בהריון הנוכחי לא הייתי צריכה בזכות המזרון

אני באתי וביקשתי את המזרון הכי קשה שלהם והוא היה לי קצת קיצוני, אז ביקשתי אחד טיפה פחות..

גם לי יש ויסקו.

והשקעתי יותר במזרון יותר קשיח שתומך יותר בגב.

לרוב המזרונים יש צד קשה יותר וצד פחות..

תתחילי מלישון על הקשה, מקסימום תעברי לרך יותר.

שוכבים עליה כמה דקות

עוברים למיטה אחרת כדי להשוות

חוזרים לקודמת

עוברים לעוד אופציה.

וחוזר חלילה

סתם, באמת, בלי להתבייש ממש לשכב על המזרונים ולהרגיש אותם

את האמת בגיל הזה הייתי מטפלת הם גדולים כבר

בינתיים תנסי אולי להפחית את כמות השתייה כשעתיים לפני השינה 

וגם אולי להשתמש בעזר חיצוני על מנת להעיר את הילד ברגע שהוא מתחיל להרטיב כמו  פעמונית הרטבה

בהצלחהה ענקיתתתתתתתת

אבל שווה להתיעץ עם יועצים התחום או עם רופא

לא כי זה לא תקין

אלא כי אולי י דרך לעזור

שלי רק בת 4 היתה גמולה לחלוטיןןןן לא פספסה אף פעם

ואז היתה לה מחלה רצינית לא סטנדרטית...ומאז מפספסת קבוע בלילה

אין לי פתרון

באמת להגביל כמות שתיה בערב ,לקחת לשרותים

וזהו..

מעל גיל 5 בהחלט דורש בירור לראות שאין הפרעות שינה או הפרעות בדרכי השתן

מומלץ להתחיל טיפול

אבל בהחלט חלק מהילדים מרטיבים עד גיל 8 ויש עד גיל 12 זה בעיקר גנטי

לעשות מזה אפס עניין.

הם הרטיבו? בבוקר כשהם קמים בשביל שיהיה להם נעים הם מתכבדים לקחת את המצעים לכביסה ןללכת להתקלח.

זהו.

אף מילה.

אף עצבים.

כמו שגומלים תיניק קטן מהטיטול- ככל שעל כל פיספוס שלו אנחנו נתבעס או נצעק עליו ככה יותר הגיוני שזה יימשך.

להאמין בהם שהם מסוגלים! ורוצים!! לקום יבשים.

פחות הייתי חוששת למשהו רפואי..

אולי אם חודש הייתי מתמידה באפס עניין בזה ועדיין לא היה חל אפילו שיפור קטן אז הייתי מתחילה גם בירור רפואי..

אבל לא נשמע שזה העניין

בחיים זה לא הכעיס אותי

גם לא כקטנים שנגמלו

וגם לא עכשיו

על מה יש לי לכעוס? זה לא אשמתה

להפך..היא מבןאסת שזה קורה

לגמרי מחבקים מחליפים מנקים...הכל בטוב

וזה ממש לא הולך לשום מקום

לא רק לא לכעוס.

גם לתת לה את האחריות לכך.

יכולה לאמר על עצמי שהייתי מפספסת עד גיל מאוד מאוחר, ואמא שלי לא כעסה בכלל, ואני ראיתי בזה (בתת מודע) סוג של פינוקי כזה שאמא מחליפה לי מצעים ומקלחת אותי..

לא היה לי סיבה מספיק טובה להפסיק עם זה.

אני אפילו זוכרת לילה אחד שממש קמתי בהרגשה שאני צריכה שירותים ואז אמרתי לעצמי בשביל מה לי להתאמץ לקום לשירותים, אני אעשה במיטה וארוויח זמן איכות עם אמא.

זה נשמע נורא, אבל בהסתכלות אחורה ככה המח שלי עבד. 

הבן שלי שנהיה בן שבע ממש עכשיו עדיין מפספס

ומעולם לא עשיתי מזה עניין

לא כעסתי ולא דיברתי על זה יותר מידי

ועדיין הוא ממשיך לפספס

לאחרונה הוא יותר מרגיש לא נוח עם זה, כנראה כי פשוט גדל והוא יותר מבין שזה לא לעניין להמשיך ככה

לקחתי אותו השבןע לרופא ילדים והתחלנו מבדיקות פשוטות דם ושתן

אחרי זה נראה מה עושים הלאה

מאוד. גם שהיו עושים עניין וגם כשלא זה לא עזר מהסיבה הפשוטה שהייתה בעיה והיה צריך טיפול.

היום יש יותר מודעות ויש רופאים מטפלים, מה שלא היה פעם.

לפותחת, כשהבת שלי פספסה לקחתי כבר בגיל ארבע לרופא ובגיל חמש התחלנו טיפול במינירין לתקופה קצרה וזה עזר ב"ה. 

מתעניינת כי הרופאה שלנו ממש לא בקטע לתת מינרין בגיל הזה, היתה סיבה רפואית ספציפית? 

אמר לנו בעבר

מתחילים טיפול בגיל 5

עם הגדול היינו תקופה עם מינרין עזר לאותו הזמן

כשהפסקנו חזר

אז עברנו לזמזם ובה עזר

לא יודעת עד כמה זה עוזר אבל כן ראיתי שיפור בשבוע האחרון, שלי בני 4.

היא אומרת שזה קשור לשינה לא טובה בלילה (90% מהמקרים קשור לאיכות השינה) ונותנת כל מיני תרגילים ועצות כדי לשפר את איכות השינה.

בגדול פשוט אוירה רגועה בבית לפני השינה, לשמוע קצת שירים ביחד ולכבות טמבלויזיה אם יש.

ובנוסף, בגלל מה שרשמו, לא להגביל שינה, לא להעיר לשירותים, ולא לעשות מזה סיפור.

היא אומרת שלא להזכיר כת זה בכלל ולא להגיד להם ללכת לשירותים לפני השינה או בכלל. אבל אני כן אומרת בעדינות לפני השינה כשרואה שלא הולך מיוזמתו

ממש לשים שעון מעורר ל-2 בלילה (לדוגמא) ולקחת לשירותים מתוך שינה.

אחרי 3 ימים לאחר ברבע שעה ותוך כמה חודשים תגיעו לבוקר.

לא חייבים להתחיל ב-2, אפשר גם ב3 אם זה לא מאוחר מדי. ניסוי וטעיה…

ולא לשתות חלב/שתיה ממותקת מ18 בערב.

קניתי מלא מצעים ושמיכות

תחתונים ובגדי שינה

וזורמת

יש ימים יותר טובים יש שפחות

אבל אצל הגדול שלי פחת המוןןן בחצי שנה האחרונה

מכניסה למקלחת ומורידה מצעים כאילו זה חלק משגרת הבוקר

הבן שלי הרטיב כמה שנים כל לילה ובכמויות... ממש מתסכל. עד שקלטתי שהוא התרגל כמעט לא ללכת במשך היום לשירותים והגוף היה צריך להתרוקן בלילה.

אז ניסיתי משהו שעבד כמו קסם ועזר להפסיק לחלוטין את ההרטבות בלילה: שמתי לו שעון מעורר בפלאפון כל כמה זמן (אולי כל 3 שעות בהתחלה) במשך היום והוא ידע שכשהשעון מצלצל הוא אחראי ללכת לשירותים ורק אחכ לכבות את הצלצול (ככה הוא לא דחה את ההליכה לשירותים ולא שכח..)

בהתחלה זה היה קצת מתיש אבל הוא הבין שזה חשוב לו ושיתף פעולה. במשך הזמן הפחתתי את תדירות השעונים עד שהתרגל להתפנות מעצמו במשך היום ולא היה צורך בתזכורות.

זה השפיע על הלילה ממש ממש מהר. לא יודעת אם המקרה שלך יושב על אותה בעיה אבל שווה נסיון. בהצלחה

אני לא מסוגלת לחשוב על טיפול יומיומי קבוע

וכמובן לעשות בירור מקיף עם פזיותרפיסטית רצפת אגן ילדים לוודא שהכל תקין

מנסיון של כמה ילדים שהרטיבו

עוזר !

לאחת לקח שבועיים וסיימנו

לשני האחרים לקח כמעט חודשים.וסיימנו

ישתבח שמו

עם הגדול עשינו בגיל שבע לקח כחודש וחצי.

עכשיו עם הקטנה בגיל חמש וחצי התחלנו עם הזמזם

ממצב שגם אם הינו לוקחים פעמיים בלילה עדיין חלק מהפעמים היתה קמה רטובה

למצב שאולי מפספסת פעם בשבוע וגם זה כבר לא

ככ הקלה שזה מאוחורינו

ממליצה ממש

עדיף להתתחיל תהליך ביום ראשון

ככה יש שבוע שלם

בשבוע/שבועיים הראשונים לוקח לגוף זמן ללמוד.

ועדיין מרטיבים במיטה

אחכ הילד כבר מתעורר כשברח לו קצת בתחתון מהצפצוף או אינסנקטיבית ובהמשך  לפני שיוצא כבר מתעורר.

האידיאל להמשיך טיפול עד שיש 3 שבועות ברצף שלא היה שום צפצוף 

הילד כרגע עם חיתול ושבת הכי בעייתי לנו כי ישנים הרבה פעמים אצל ההורים. ננסה להתחיל בתחילת שבוע בשבת שבה אנחנו ישנים בבית.

לא מתחילים טיפו או התערבות לפני גיל 5

אז אולי תחכו קצת

בהצלחה בעה

התחושה עדיין לא נעימה במיוחד כי חמותי קמה מלא פעמים בלילה ואז היא שמה לב לפספוס לפניי וזה פחות נעים לילד.

הרבה פעמים זה משפחתי

יש לי אחיין שטופל בכדורי מינירין זה כדורים עם מרשם רופא שפתרו את הבעיה לחלוטין.

תנסי דבר אאשון להקפיד שלא ישתו אחרי 6 בערב  ואם זה לא יעזור תשקלי להתחיל במינירין. בהצלחה.

ייעודי לעץ.

אמא שלי עשתה את זה כמה פעמים. תרצי שאשאל אותה?

היא אמרה שצריך לראות את סוג השולחן כדי לדעת בדיוק. אם את רוצה לשלוח תמונות שלו ואעביר לה אז היא תוכל אולי לעזור.

היא עצמה למדה את כל זה מקבוצות בפייסבוק ומהאפליקציה של פינטרסט.

דר שמואל הרצברג עובד בעין כרם והוא גם רופא פוריות בקופה.

לא חושבת שזה מה שהוא עושה בהדסה ואין לי מושג אם אפשר לקבוע תור ספציפית אליו בתוך הדסה אבל אפשר להגיע אליו ליעוץ דרך מכבי.

בהצלחה

ממליצה עליו מאוד.

הייתי אצלו בקופה, הוא הרופא נשים שלי. לא ידעתי שהוא גם רופא פוריות

שבבית שמש הוא מקבל במרפאת פריון

או ביתר. אחד מהם

מביאה במקלחת (ללא מים) מציירים על הקרמיקה ואז שוטפים הכל.

אפשר גם פלסטלינה, הבן שלי מת על זה, אני הרבה פחות.. אבל אם את זורמת אז גם אחלה.

בועות סבון

זה גיל שאוהבים לפרק ולהרכיב שוב שוב ושוב מגדלים וכד'

בימבה יש לה?

חול קינטי או בצק משחק. מעסיק שעות אבל מלכלך🤭

אביזרים לבובה? שתוכל להיות "אמא" כמוך, להשכיב בעריסה שלה כשאת מרדימה את התינוק, לנדנד בעגלה, להאכיל..

ומגנטים?

זה 2 הדברים שהבת שלי משחקת הכי הרבה...

מדבקות, צבעים, טושים, צבעי ידיים, ברבצק, עט, עיפרון. אני נותנת לבן שלי לקשקש על העיתון של שבוע שעבר. אצלי הוא אוהב צבעי ידיים עם מכחול, כשהוא נוגע בידיים הוא אומר "מלוכלך" אני נותנת לו לצבוע עיתון או קרטון על הרצפה בסלון, הכל מתנקה עם מגבון.

להכין איתי עוגיות ועוגה (לשפוך את החומרים לקערה ולהחזיק בידית כשאני מערבבת). להושיט לי פירות וירקות לקילוף, לשים בתבנית/ את מה שאני חותכת, מניחה את התבנית בגובה שלו ואחרי שהוא מסדר את כל החתיכות אז אני מתבלת ומכניסה לתנור.

בגזרת המשחקים, אצלי הוא מאוד אוהב מגה בלוקס (לגו גדול כזה), מגנטים, צינורות, קוביות, קפלות ומשחקי הרכבה אחרים (לא הכל יש לנו בבית אבל בכל מקום הוא מיד נתפס למשחק הרכבה). חיות, בובה עם בקבוק קטן, מכוניות, ספרים (זה בכלל להיט אצלו), פטריות גדולות כאלה, לוטו, פאזלים הכי פשוטים, כדורים, בובות פרווה גדולות.

אני ממש מזדהה, הוא יכול להעסיק את עצמו שעה או לחילופין לטפטף מים מהבקבוק על כל הרצפה ולזרוק את כל תכולת הארונות.

כשהוא נכנס למצב רוח כזה אז לפעמים אני נותנת לו להשתולל באופן יזום על המיטה הזוגית.

לצאת החוצה זה הכי טוב, לעזור לי להוריד ולתלות כביסה...

הוא בן שנתיים, ולפני כמעט חודשיים נולדה לו אחות קטנה. ההורים שלו דיווחו לי שהוא אוהב לחקות אותם ולנקות את הבית, אז זו מתנה מושלמת

אם הבת שלך גם ככה - אז אפשר גם לקנות לה כזה.

חוץ מזה - מגלשה קטנה בתוך הבית ונדנדה כזו (כמו סוס נדנדה) גם יכולות להעסיק הרבה. הבת שלי (בת שנה וחמישה) אוהבת את זה מאוד.

גם ספרים יכולים לעניין למשך כמה זמן - בין אם את מקריאה ובין אם היא מסתכלת לבד.

ומשחקי לוטו מתאימים לגיל - אבל תצטרכי לעשות איתה אותם, לפחות בהתחלה.

ואני אישית חושבת שגם מותר ברגעי קצה להשתמש בטכנולוגיה ולהראות סרט... אחרי לידה זה סוג של מצב חירום

שיהיה בשעה טובה!

אם לפני אז קשה לדעת איך הילדה תגיב ללידה, לפעמים יש רגרסיה וצורך להיות צמודה לאמא,

אז לא הייתי בונה על חצי שעה תעסוקה לבד.

אפשר לקנות משחקים מתאימים ולקוות לטוב.

אבל אם היא לא מצליחה להעסיק את עצמה יותר מחמש דקות,

אז דווקא המשחקים של השקל מתאימים יותר, כי זה מעסיק לכמה דקות וזה מגניב ומושך תשומת לב ומרגש באותה מידה לדעתי כמו משחק יקר.

וממילא אחרי כמה דקות זה כבר לא מעניין.

אפשר להצטייד גם וגם מה שבטוח.

זה מה שהכי מעסיק את הילדונת שלנו

מכל שאר המשחקים ..

משחקי דמיון וכאלה..היא ממש אוהבת 😝🥰

מצד שני יש גם ספרים רבים לגילה ומשחקים נוספים שמעסיקים אותה ( אבל היא כבר קרובה יותר לגיל 3)

לא הייתי כאן כמה ימים ועכשיו קראתי הכל

עזרתן לי מאד🩷

ואו אמלה היא יכולה להתעסק בזה שעות!!

קניתי לה בית עם אנשים אז ממש כל היום היא עוברת ומשחקת.

כל פעם שהיא עוברת לידו היא אומרת אויי צריך להעיר תינוקת 

כזה עלה בסביבות ה150

ופשוט לקחתי את כל הדברים הפיצים ממש.

אבל ראיתי שיש אחד כזה של 123 

את עצמם... עם הבת שלי זה לא קורה (אני מקווה שזה כי היא בכורה וכי היא צריכה חברה, ומתפללת שהיא תספק את הצורך הזה לבאים בתור, אבל אולי אני חיה באשליה).

אצלנו היא בת שנתיים ושלושה חודשים. שום משחק לא מצליח להחזיק יותר מ10 דקות אם היא לבדה. אם אני לידה הכי הולך בובה עם עגלה ואביזרים (מוצץ, בקבוק. השארתי לה גם כמה טיטולי ניו בורן והיא מחליפה אותם לבובה), ומטבח עם כלים. כדור ובימבה בגינה. ותכלס, הכי הרבה זמן מבלים בגן השעשועים, וזה הבילוי המיטבי שבו היא באמת מפעילה את עצמה לבד.

בגזרת היצירה-טושים ומדבקות.

קיבלה עכשיו פליימוביל חדש של רכבת ובונה מסילה, ויש לה גם דופלו אבל אם אני לא צמודה אליה זה לא מחזיק יותר מכמה דקות.

אבל לא אכפת לי יש לי ספר ואני נחה. (תאכלס עכשיו יש עוד תינוקת אז לא באמת נחה)

כסיבה וכו אני עושה איתה (איתן 😅)

ואין אין על גן שעשועים

גם בכורה, ועד היום (בת 3 וחצי) פחות מעסיקה את עצמה, אבל זה כן ממש השתפר.

השניה העסיקה את עצמה מגיל אפס.

יש ילדים כאלה, ואני גם בהחלט חושבת שזה קשור לבכורים..

וזה מאוד הגיוני בלי קשר שהיא תרצה שתשבי לידה

זה באמת זמנים שלא יחזרו.

תודה לך! 

וכל עוד הוא הולך לישון מאוד מאוחר וקם מאוד מוקדם, אז אין לי זמן אחר לעשות אותם אלא כשהוא ער.

אני לא צמודה אליו 24/7.

ב"ה יש לו אחים ויש לו אבא, אבל הם פחות מתפחלצים מהעיסוקים שלו

קוראת את השרשור ומנסה לחשוב מה יכול לגרום לילדון בן השנתיים להעסיק את עצמו לבד מעל לחמש דקות ולהיות מרוכז במשחק

מתוך האסלה

יותר מחמש דקות. בדוק ומנוסה!

פה אני רואה אם יש נזק לו או לאחרים. אם לא נותנת לו להמשיך להתעסק העיקר שיש שקט 😅ברור שמשהו נהרס בדרך.. אבל הכל זה מחיר מול תועלת. אם אני מוכנה לשלם אז שימשיך..

משחקים "רגילים" לא יחזיקו מעבר לעשר דק.

הוא אוהב גם להסתכל בספרים. מגנטים. אבל שוב.. לא שישב עכשיו שעה על זה

איזה פלא לא יאומן, ובאמת לא יאומן שאנחנו יכולות להתרגל!!

ברור שמותר לבכות אני די בטוחה שרופאים שמלווים נשים בהריון חוו את כל התגובות האפשריות, ובכי אחת הנפוצות כנראה גם על בדיחה של איזה אף ארוך יש לעובר. אז לך זה סיבה הגיונית לחלוטין

בהריון האחרון, על אולטרסאונד הכנתי את עצמי נפשית שהנה בטח הטכנאית תביא לי הפניה למיון.

וכשבאתי באחת הפעמים הראשונות והיה דופק לא האמנתי ולא הצלחתי לעצור את הבכי, חמודה הייתה הטכנאית שהתרגשה איתי, והראתה לי את העוברית שלי מכל זוית אפשרית

בלב אני ממש מתרגשת

גם במתח לפני

ורק לראות את הלב הפועם זה נס מטורף מבחינתי ומרגש באמת עד דמעות

אבל מול הרופאה אני נשארת מאופקת...מביך אותי להחשף רגשית מולה

תודה על ההשתתפות.

באמת הטכנאית הבינה אותי מאד והיתה ממש חמה ואמפתית..

לאט לאט אני מבינה כמה הייתי במתח מהבדיקה. עדיין נוחתת..

ובכלל- לאט לאט מתגלה לי כמה השריטות מהריונות קודמים עמוקות הרבה יותר ממה שחשבתי. מקווה לזכות לחוויה טובה שתביא תיקון גדול..

תודה שאתן כאן איתי בינתיים.

לפעמים אני פשוט מסתכלת על הילדים ולא מאמינה שפעם הם היו חלק ממני בגודל מיקרוסקופי, ואיך זכיתי לאוצרות מושלמים ובריאים, אני גם מרגישה שכל לידה אני יותר מעריכה מהקודמת, זה נס כ"כ עצום ומדהים, זה מרגש ממש.

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות💕❤️

עם העומס והעייפות, הכאבים והקושי פשוט שוכחת את הנס שבהריון הזה, בחיים שקורים בתוכי ובסןפו של דבר שווים בכל!!

ריגשת מאד!

תודה!

אבל בכל מקרה את צריכה לדעת מראש מה לעשות עם כתמים אם יבואו, בטח אם את בשבעה נקיים, אז תשאלי על הדרך...

ומתעלמת..

אלא אם כן זה הופך ממש לווסת

בעקרון אם היא לא אמרה כלום ואת לא ראית אז זה לא משנה.

לפי הרב שלנו הכנסה והוצאת התקן לא מטמאת השאלה אם לא ימשיך לך דימום ותצליכי לעשות מחר בדיקה של ראשון.

כמו שכתבת בעצמך זו שאלה לרב

כי לא מתאים לי שרב מסוים יאסור ואני אדע אחרי זה בדיעבד שרב אחר התיר .

אין לי עניין ללכת על פי רב מסוים.

יש לי עניין לדעת מה ההלכה, ואם יש רב שכן מתיר אז אני אחריו..

לכן שואלת פה ולא רב.. ממש לא רוצה להאסר סתם.

נכון שהחשיבה שלי לא סטנדרטית אבל זה מה יש.

עגבניות קדימה. 

גם לעשות הפסק בבוקר זה לא מלכתחילה

רק בדיעבד

לכן צריך לשאול רב

ניסיתי לומר שיש מצב שזו של הבוקר מספיקה בגלל הסיטואציה עם הוצאת ההתקן והכתמים... בהוראת רב כמובן 

לא שאלתי אותה אם היא ראתה, השאלה אם היא ראתה זה אוסר אותי או לא.

וכן התחילו עכשיו כתמים 

לפי הפסיקה שלנו

כי זה לא דם מהרחם

אבל

אם מחר בבדיקה של היום הראשון לנקיים העד יהיה בצבע של ספק או עם כתם זה בכל זאת יכול להיות שאלה

נראלי ככה....

בודקת רק ראשון ושביעי בדיקה אחת ביום

אז בכולופן תצטרכי לעשות בדיקה אחת מחר

יש גם אפשרות לעשות הפסק, ואז מתי שאפשר בדיקה ראשונה, זאת אומרת שאם ביום הראשון רואים עדיין דימום אז לא עושים, וביום השני עושים את הבדיקה הראשונה.

ככה הרווחת יום

שהפסק טהרה

שבעה נקיים

טבילה

אלו 3 חלקים נפרדים מהטהרה..

@באר מרים נכון? 

אכן הם שלושה שברים נפרדים.

לכתחילה משתדלים לעשות אותם ברצף.

אפ אישה עשתה הפסק ולמחרת לא בדקה בדיקה של היום הראשון היא לא צריכה לעשות שוב הפסק, אלא מתי שתתחיל לבדוק זה יהיה היום הראשון.

אני לא יודעת האם מותר לעשות ככה לכתחילה כדי "לדלג" על כתמים ודימומים - נראה לי שזאת באמת  שאלה לרב...

לכן אומרים לא להסתכל על המתמר ועל הכפפות במצבים כאלה.

יכול להיות שיש שיחמירו בגלל שזה הפסק אבל בוודאי שמעיקר הדין ההפסק תפס.

לכתחילה את אמורה לעשות הפסק סמוך לשקיעה, הפסק בבוקר הוא לא לכתחילה אבל אם את חוששת שלא תצליחי אז באמת יש מי שיפסוק להתיר להסתמך על ההפסק בבוקר

אני כן חשה צורך לומר שראוי לבחור רב או פסיקה ולהצמד לפיה וכמובן להתיעץ בכל מקרה של ספק אבל מכיוון שבחרת לשאול כאן ולשאול בצורה הזו אני מבינה שאת נמצאת במקום אחר ונראה לי שזו התשובה שחיפשת

אולי יתאים לך להיות בקשר עם הרב זכריה בן שלמה? ככה תהיי רגועה שאת באמת מלווה מבחינה הלכתית אבל לא מחמירה איפה שלא חייב

ממליצה ממש להתיעץ עם רב שאת סומכת עליו ומקבלת את דעתו. כמה שאני מבינה את המקום שלך שמחפש להקל (מבינה באמת. ולא שופטת חלילה, שלא יישמע ככה)

אבל קשה לומר..זה לא נראה ממש פס עם צבע

יעל להיות שהיה ביוץ מאוחר והזה פשוט ממש התחלה

ותמישיכי לעקוב בימים הקרובים..

אבל נראה לי שאני כן רואה משהו...

ואומרים שפס זה פס....

לא יודעת

אולי כדאי לעשות עוד בדיקה עוד יומיים?

הייתי בודקת שוב עוד יומיים,

כמובן על הבוקר

אולי להתחיל בקריאה או משהו אחר שאת אוהבת לעשות ואח"כ לנוח קצת/ לישון איזה שעה- שעתיים שנ"צ, לפני שהילדים חוזרים.

ואיזה כייף תהני ותנצלי את החופש הזה

מתחילה לקרוא ונרדמת וחייבת לקרוא (אבל רק דברים קלילים) כדי להירדם...

קשה אבל

❤️

כדאי ללכת לרופא שמבין בזה (אם את מירושלים פרופ' יודסין מומלץ מאוד). תבקשי הפניה מרופא ילדים.

הרופא יראה כמה זה קשור והאם יש סיכוי גבוה שישפיע על תפקודים שונים (כמו דיבור ואכילה) ולפי זה ימליץ אם להתיר או לא. אם תבחרו להתיר- זו פרוצדורה ממש קלילה ומהירה אצל אותו רופא, כואב לשניה כמו חיסון ועובר מיד. כדאי לעשות בגיל כמה שיותר קטן, ככל שגדלים הרקמה מתעבה ויותר מסובך להתיר.

כמה שנים. אם הוא יונק טוב אז לא חייב לטפל. מצד שני חלק מילדים מתקשים עם ל ו ש בהמשך אם לא מטפלים.

אני אישית לא התרתי לילדים שלי והם בסדר גמור.

לגבי הנקה , גם תלוי. לפעמים לשון קשורה היא סיבה לקושי ולפעמים לא. 

אם אחרי שבועיים עדיין יכאב לך בהנקה אז כדאי לטפל

ממליצה על פרופסור יודסין

זה יכול לפגוע בדברים נוספים מעבר להנקה יעילה

אבל זו דעתי, כדאי להתייעץ עם מומחה

ממליצה בתור התחלה להתייעץ עם רופא ילדים, ואולי הוא יפנה לאאג/ פה ולסת.

אנחנו קיבלנו שתי חוות דעת שלא להתיר מרופאות ילדים שראו שהלשון קשורה ממש מעט ותותר מעצמה כנראה, ואם יתירו אז הגיוני שזה יתאחה חזרה וקשיח יותר.

תודה לה' שהלכנו לשאול רופאות ולא הקשבנו לאחיות טיפת חלב שאמרו שבגלל הלשון הקשורה הוא לא עולה במשקל, כי הלשון בכלל לא הפריעה והיה לו ריפלוקס סמוי וזו הייתה הבעיה. הלשון הותרה מעצמה לאט לאט והגיעה להתרה מלאה בגיל ארבעה חודשים ב"ה

כמובן שיש פעמים שהדבר הכי נכון וטוב הוא להתיר! נכון שזו פרוצדורה פשוטה, אבל כדאי להתייעץ עם רופא האם היא נצרכת.

בפרט אם זה מפריע לך להנקה

זו פרוצדורה פשוטה

אין לי ניסיון עם גיל 7 ימים, אבל לאחד הילדים עשינו בבית חולים בגיל יום🤷 לקח בדיוק שנייה ואמא שלו בכתה יותר ממנו🤭 לו זה לא הפריע בכלל.

לילד אחר לא עשינו (פשוט לא ידענו שיש לו לשון קשורה, הוא אכל מצויין)

גילנו את זה רק בגיל ממש מאוחר, ואז כבר צריך פרוצדורה עם הרדמה מלאה. פחות מומלץ...

בהצלחה!

לא רצינו ריח ומחלות.

והתבאסנו שאי אפשר לפתוח חלון לאוורר את החדר. חיכינו שהיונה לא תהיה וזרקנו את הקו

עכשיו בשבוע 29 וכבר ככה כמה שבועות.

אם יש עוד משהו שמפריע אז תעשי בדיקת שתן לשלול דלקת.

מעייפות? מבחילות?

לא הייתי משתמשת בלי להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.

ותבקשי אולי מהרופאה זופרן אם בונגסטה לא עוזר.

אז בוודאי שבהנקה, שהאיזור גם ככה רגיש כואב יותר.

מאוד מומלץ להשקיע בחזית ספורט טובה.

יש הבדל משמעותי מאוד עם חזיית ספורט או חזייה רגילה!

היא כאילו לוחצת יותר? בשביל זה?

זה יכול להיות רעיון טוב,חוץ מזה שזה מזה מציק כשהחזיה חזקה מידי

ויותר תופסת ולוחצת את החזה.

אני לא מרגישה שהיא חזקה ולוחצת מידי בהיקף של הגוף, אלא רק בחזה.

הדבר היחיד שפחות נוח אצלה זה שלובשים אותה כמו גוזייה (אין לי אבזמים)

אבל בעיניי זה קריטי. אני לא מסוגלת לעשות ספורט עם חזייה רגילה. ממש כואב לי.

את צריכה רופא עור דחוף, לא עוד כמה חודשים.

לא רוצה להלחיץ אותך אבל את מתארת נקודת חן שהגודל והמרקם שלה השתנו

וזה יכול להעיד על תאים טרום סרטניים

שגילוי מוקדם יכול להציל חיים.

תתייעצי עם רופא משפחה איך אפשר להגיע לרופא עור בדחיפות..

לבדיקה מיידית של נקודות חן ושומות

מטעם האגודה למלחמה בסרטן

מאיזה איזור את? אברר לך

תבקשי תור קרוב יותר, או תחפשי רופא אחר...

עדיף להיות בטוחים ❤️

והרופאת עור אמרה שזה בסדר.

אבל תבדקי בשבועיים הקרובים!

חיכיתי לשמוע אם למישהי זה קרה והכל היה בסדר...

מתחדשת הביאה לי פרטים של עמדות בדיקה אלך לשם בעזרת השם

לא היתה שם קודם נקודת חן (נראלי). והלכתי לד"ר ברוך קפלן והוא אמר שזה שום דבר. ב"ה

הראתי לו את זה במהלך השנים כי זה קצת שינה צורה, אמר שזה כלום ב"ה.

אבל כן צריך להראות לרופא כמה שיותר מהר 🙂

ובמתח

ונמאס לי כבר 

והחוסר וודאות משגע אותי