ברצינות. חלום בעיניי!

באירופה זה דבר שבשגרה

לא יודעת למה עת מחפשת המלצות, אבל כמובן שצריך מיילדת עם רישיון לעסוק בלידות בית

ולדעתי גם בריכה ביתית

דיברתי עם מיילדות שאמרו שממש יש ביקוש גדל לזה היום..

ובכללי היחס לזה אחר היום לעומת מה שהיה לפני כמה שנים כשילדתי את הילד הראשון שלי ואנשים הרשו לעצמם לצעוק עליי שאני הורגת את הילד שלי..

משרד הבריאות לא מעודד את זה למרות שבנייר העמדה שלו קובע שאין סיכון אם ההריון תקין ויש מיילדת בית מוסמכת

אבל בעיקר- זה עולה הוןןן

אצלי ההריון היה תקין מאוד

מאוד מאוד מאוד

אני חרדתית וכל יומיים רצתי להיבדק, והכל היה והתנהל על מי מנוחות

בסוף בגלל מצוקה של העובר בלחיצות, אחרי 2 ניסיונות וואקום העבירו בריצה לניתוח חירום

ושם אחרי הניתוח היה אירוע PPH - דימום מוגבר שלא ידעו מה המקור

מנות דם וכו..

אם דבר כזה קורה בבית, מה עושים בטווח המיידי (חום האם עולה, דופק אימהי בעלייה, דופק עוברי בירידה)?

חלילה לא מתכוונת להלחיץ באמת שואלת

אני גם מאוד חלמתי על זה, אבל אחרי מה שהיה לי

אין סיכוי שבכלל מנסה

נהיה לגיטימי לדון בזה

לפני כמה שנים היה פה דיון על זה והשם ישמור מה שהיה פה..

תבקשי המלצות באיזור שלך,

כשתדעי את מי את רוצה תתקשרי אליה והיא תתן לך את כל המידע.

שימי לה שיש כללים. אני למשל לא יכולתי ללדת בבית שלי בגלל בעיית נגישות ולא היה רלוונטי לי ללדת במקום שהוא לא הבית שלי ולא בבי"ח.

לידת בית

מאתר כל זכות.

כמו שאמשוני כתבה

לא כל אחת יכולה ללדת בלידת בית גם אם מאוד רוצה

למשל

מי שעברה ניתוח קיסרי

או שיש הריון לא הכי סטנדרטי וכו

או כל סיכון יותר אפילו הקטן ביותר

חייב להיות בית חולים קרוב (מרחק חצי שעה גג לפי מה שזכור לי)

חייבים ליווי של מיילדת בית עם רשיון מתאים ובד"כ היא באה עם דולה לסייע

את צריכה לבדוק יש על זה הרבה חומר בטח

ולדבר עם מיילדות מתאימות ולשמוע אם זה בכלל רלוונטי לך

והיא אמורה להסביר לך.

או דולה שיש לה קשר ללידות כאלו.

יש גם קבוצות פייסבוק לדעתי.

הרגיש לי ממש נכון.

לא היה מצב להסכמה של הבן זוג, זאת אומרת שהוא בסופו של דבר היה מקבל כל החלטה שלי אבל לא חושבת שזה היה לו בטוב, לי זה גם היה שיקול.

נראה לי השאלה הראשונה היא שאת צריכה לענות לעצמך היא למה?

משם יהיה לך יותר קל להמשיך ולהבין מה יענה לך הכי טוב על הצרכים שלך

שלב שני זה מחקר מעמיק.

יש תנאים שהיולדת צריכה לעמוד בהם.

(כל סימן שאלה הוא סיבה לשקול מחדש)

יש תנאים שהמילדת צריכה לעמוד בהם.

(בעיני כל מילדת שלא מתיחות לסיכונים בקובץ ראש לא יכולה לשמש מילדת בית... המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניה זה תינוק ואמא בריאים. אח"כ החוויה והרצון בלידת בית)

יש תנאים של מיקום הלידה וקרבה לבתי חולים.

תתחילי משם.

אם את לא עומדת בתנאים.

יש אמצע...

למשוך בבית/ קרוב לבית החולים בסביבה טבעית ורק להגיע בתנאים ישר ללידה.

יש בתי חולים בגישה יותר טבעית מאחרים

בחול הרבה יותר מקובל לידות בית

בארץ פחות

תמיד בבית מושלם לי

ומהבי''ח הכל מסתבך

אבל כן חושבת שחשוב-

לוודא שאת עונה על התנאים הבטיחותיים-

הריון תקין זה הכרחי- שידוע שאחן חשש להסתבכות או סבירות גבוהה לקיסרי וכו

קרבה לבי''ח- יש הגדרה לזה.תבררי

מיילדת או רופא מוסמך עם חמצן וציוד מקצועי- חובה

וחשוב להרגי ש נפשית שאת בנויה לזה

שאת לא זקוקה לאמצעי אלחוש ולאפידורל..להתכונן להתמודדות טבעית עם צירים.

וכמובן להכין תקציב

יש לי המלצה בפרטי על 2 מיילדות בית  מ2 אזורים שונים

ילדתי את אחד הילדים באוטו כי משכתי בבית. לא במודע פשוט הייתי בתוך ההתכנסות של הצירים.

אם אתם לא קרקע.

מבחינת אפשרות פינוי בשעת חירום אם צריך. 

הכי טוב שתשאלי את המיילדת את כל הפרטים.

אם עושים מעקב הלידה היא מסודרת כמו שצריך בסיכונים הם לא יותר מאשר בחדר לידה.

יש גם הבדל אם זו לידה ראשונה או לא.

היא ילדה במים עם מילדת מוסמכת ללידות בית דולה ואמבולנס צמוד

קחי בחשבון שזה עולה המון כסף ואסור להתפשר על בטיחות זה החיים שלך ושל התינוק

ברור שלידה ביתית כרוכה בסיכון, יש נשים שמוכנות לקחת את הסיכון.

מצד המרחק את צודקת למרות שאם הצוות מיומן שיכול לזהות מצוקה בזמן ויש אמבולנס זמין הסיכון יורד.

בבתי חולים יס הרבה יותר התערבויות והתערבויות יכולות לפגוע הרבה יותר.

אז באופן כללי אם הכל תקין והלידת בית מבוקרת הסיכון אפילו פחות.

באופן אישי בחרתי ללדת בחדר לידה אבל דאגתי שיהיה סביבה כמה שיותר טבעית ולא נתתי להם להלחיץ אותי

לא הרגשתי אף פעם התערבות מיותרת מצד בית חולים.

בלידה שהיתה עם ירידות דופק, רופא מומחה גרם ללידה להתפתח מהר ומנע ניתוח.

אפשר במקום ללדת בבית ולקחת סיכון, ללמוד לנהל את הלידה או להביא מישהי שתעזור לנהל אותה ולא לתת לצוות הרפואי לנהל אותה כרצונו.

בשביל מוניטור או לא לרדת מהמיטה?

כל אלו התערבויות שאין בבית ובהחלט יכולים להשפיע על הלידה

אפדורל- לבקשתי

לא קבלתי זירוז

לא הכריחו אותי שום דבר, המליצו לי, כדי להכריח אותי צריך לאיים עלי בנשק  

מעלה אץ הצורך בהתערבות 

כלומר בעצמו מייצר סיכונים

שאין בבית.

תנועתיות, מים, שהיה בסביבה המוכרת והבטוחה, אוירה נעימה ולא רפואית

מהווה בעצמה זרז ללידה, מיצרת אוקסיטוצין, ומגבירה את הסיכוי ללידה עם פחות התערבויות.

מראים שלידת בית כשיש ביח במרחק של חצי שעה נסיעה, מיילדת מוסמכת ללידות בית והריון תקין- 

לא יותר מסוכן מלידה בבי"ח.

ובבי"ח יש מצוקת כח אדם. שלפעמים גם גורמת לבעיות.

מבתי חולים עמוסים.

אם יולדים בבית לוקחים צוות פרטי, אותו צוות פרטי בבית חולים יכול להיות יעיל בהשראת אוירה וטיפול מתאימים.

יש נשים שללדת בבית חולים ייפגע בהם.

כל אחת בוחרת וכדאי לבחור בעיניים פקוחות.

אני נהלתי את הלידה שלי בעין כרם והצוות פעל ע״פ הרצונות שלי. לא רואה אופציה שבית חולים מקצועי פוגע בחווית לידה אם היולדת מנחה את הצוות הרפואי לרצונותיה.

בית חולים מציל חיים, אולי יש חוויות לא טובות, אבל זה לא במשקל להצלת חיים.

לא כל היולדות חזקות כמו שאת כתבת על עצמך.

יש כאלה שמספיק קצת לחץ. והן נשארות עם טראומה.

אבל פגיעה גופנית פוגעת גם בנפש.

אפשר לקחת ליווי שיעזור לנהל את הלידה.

וגם בבתי חולים קוראים כל מיני דברים חריגים. רק שעליהם פחות ישמעו.

כי זה נגד רצון משרד הבריאות.

עם דוגמאות כאלה..

נטית הלב שלי היא להפחית בפעולות רפואיות בכל התחומים, לא רק בנושא לידה, הרבה פעמים רפואת יתר מזיקה.

ספציפית אצלי הלידות שלי לא השאירו לי מקום לספק בנחיצות לידה בבית חולים.

בעיניי לעזור לנשים לעמוד על שלהם או לדאוג לליווי מתאים, הרבה יותר נכון מאשר ללכת על לידת בית בגלל החשש מהתערבות יתר, במיוחד שבתי החולים לא באמת מכריחים דברים, הם לא יכולים להכריח ע״פ חוק.

זה רק חיזק אותי בזה שב"ה זאת סיטואציה יחסית בטוחה. אני אומרת יחסית כי אף פעם אין ביטוח גם לא בבית חולים.

אבל כן היתה סיטואציה שנדרשה התערבות לא טבעית וב"ה שהיה איתי צוות מיומן והצילו את הילד שלי. אבל אני די בטוחה שאם הייתי יולדת בבית חולים הלידה הזאת הייתה נגמרת בטראומה הרבה יותר גדולה, ועם צלקות נפשיות ופיזיות יותר קשות.

שזה כן יכול לפגוע בעיניי

חווית הלידה מתוכננת בגדול, ברוב המקרים, להיות ספונטנית, והגוף יודע את העבודה אם ניתנים לו התנאים לכך במקרה הזה

תנאים שלרוב מאפשרים לידה: ליווי תואם, אווירה רגועה שקשובה ליולדת, לידה פעילה עם תנועתיות בתנוחה שנוחה וטובה ליולדת ותמיכה רגשית.

יש גם לידות ללא לחיצות אלא רק עם נשימות

ממה שיצא לי לקרוא, וגם לחוות בעצמי - זה לא שביה"ח פוגע במכוון בחוויה של היולדת, אלא שמספיק מיילדת לא זורמת בתחילת הלידה, גם אם מחליפים אותה - כדי לפגום בספונטניות ובזרימה ולתקוע, וגם רוב הפעמים מיילדות אחראיות בו זמנית על 2-4 לידות אז ברור שזה לא אולטמיטיבי

חווית הלידה שהייתה נהוגה פעם, מחוץ לכותלי בית החולים, הייתה טובה רגשית ליולדת אבל בעלת חסרונות מובהקים של עזרה רפואית בעת הצורך

ולכן, לידה ביתית למי שחפצה בכך עם מיילדת צמודה, אפשר גם רופא אולי אבל לא בטוחה - היא לא בהכרח מסכנת.

כי אם נסתכל על נתונים - אחוז ההתערבויות הולך ועולה. ולא בהכרח בגלל שהיה צריך לכתחילה,( למרות שברור שגם זה קיים ואינני מטילה ספק בנחיצותם של בתי החולים). ייתכן שבחלק מהמקרים, אם ליולדת היו תנאי פתיחה טובים יותר, לא היה צורך בהתערבות

אבל, ואבל גדול - זה דורש הכנה אחרת ללידה. שמן הסתם היא ללא אפידורל, וכו.

ולזה באמת לא כל אחת מוכנה והכל טוב.

אז קל לך לדבר.

ללדת בדרך ללא הכנה מראש זה פי כמה יותר מסוכן מלידת בית.

שלא לדבר על המתח הנפשי כל פעם שיש ציר.

בעיקרון ההוראה לפי שילדה בדרך זה לצאת עם ציר ראשון.

את היית עומדת בזה במשך חודש וחצי של צירים?

במיוחד כשיש ילדים שצריך לדאוג להם לסידור כל פעם...

אני לא עמדתי בזה והתפרקתי נפשית.

בשלב מסוים קיבלתי החלטה שאני לא יוצאת ואם תתפתח לידה ללא צוות והתינוק ימות אני לוקחת את זה על עצמי כי זה היה מתח בלתי נסבל לחלוטין.

אני גם ילדתי בעין כרם והצוות לא היה קשוב לרצונות שלי.

הם ניסו לעשות מה שאפשר אבל בפועל יש נהלים של בי"ח וצריך לעמוד בהם.

הלחץ עיכב לי את הלידה בלפחות שעתיים של סבל נוראי.

זה גם מסכן את התינוק.

בנוסף כל הסיפור הזה גרם למשבר חמור ביני ובין בעלי.

בשלב מסויים אחרי הלידה  החלטנו לא להביא ילדים יותר (אחרי 4) כי זה עלול לפרק את המשפחה.

הכל זה ניהול סיכונים, לא אני ולא הפותחת בחרנו ללדת בדרך לבי"ח...

זאת מציאות שנכפתה עלינו והשאלה מה עושים מכאן.

לא היית בדילמה הזאת אז אל תשפטי.

כל מקרה וניהול הסיכונים שלו.

לידה ביתית מתוכננת נחשבת יחסית בטיחותית בסיטואציה הזאת.

(הסטטיסטיקה מדברת רק על חצי אחוז יותר של סיבוכים בלידת בית מאשר בבי"ח)

ובהנחה שגם אם תרצי לא בטוח שתלדי בבי"ח, זה משפיע גם על ניהול הסיכונים, עוד לפני שהכנסנו את הפרמטרים האחרים כמו ההשפעה הנפשית של הלחץ לצאת בציר ראשון וההשפעה על המשפחה כולה.

אין מילים

ואף אחד לא היה מוכן לזה לא אמא, לא בעל ולא אנשי האמבולנס שכל הדרך (שעה) אמרו לי לנשום עמוק כשאני עם צירי לחץ.

הילדה נולדה עם מקוניום. (אמרתי למילדת- אהה מים מקוניאלים? אז היא אמרה אין פה מים זה כמעט רק מקוניום...)

לכן בבא שהיו צירי לחץ בדרך, היינו כבר יותר מודעים וזה היה על מי מנוחות...

מיד אחרי הלידה אמרתי שאם זו לידה אני מסכימה ללדת כרגע שוב ושוב

רוצה ללדת בבית?

אשמח אם תוכלי לספר למה

רוב הצירים היו בבית. הכל היה רגוע רגוע.

בלידה ראשונה היו מלא התערבויות. התערבות גררה התערבות. יצאתי שבר כלי מהלידה.

בלידה השניה זה מה שסיפרתי, היתה לידה מהירה ובמקום ללדת בבית ילדתי מרחק נסיעה של שעה. שרשרת של שיקולי דעת מוטעים. אמבולנס שלקח לו חצי שעה להגיע, הפראמדיקים שם לא ידעו לילד. סתם טולטלתי עם ערימה של גברים.

בלידה השלישית לא היה מקום במחלקת יולדות אז ראיתי כוכבים במחלקת נשים עם עוד שתי נשים בחדר. מתישהו התיאשתי מלידה טבעית ורציתי אפידורל (למרות שבראשונה לא השפיע) אז חייבו אותי לשכב על מיטה למוניטור. זה בכלל לא היה רלוונטי!! אמא שלי ספרה צירים והיה דקה ציר וחצי דקה הפסקה. אז הבינו שאני בלידה ושלחו אותי לחדר לידה ללדת על הגב. רציתי למות!

ואז למדתי יותר לעומק על לידה פעילה ולידה טבעית ופשוט היתה לידה חלום. הצירים היו מתוך חיבור בבית ונסענו עם דולה ואמא ועדיין הייתי מרוכזת בצירים ולא בלשרוד. וילדתי באוטו על שש. היה חלום

ומשפחה שעוטפת.

הכי חשוב והכי בריא ללידה זה רוגע.

אני עברתי הריון תקין ולידה רגילה וכ5 דק אחרי הלידה פתאום היה לתינוקת הפסקות נשימה והיא עברה בתוך 5 דק  פעמיים החייאות ואח"כ חמצן וישר לפגיה עם מוניטור.. לא רוצה לחשוב מה יכל לקרות ח"ו אם לא היינו בבית חולים עם עגלת החייאה והצוות המקצועי..

והיא עוברת השתלמות בהחייאת יילודים.

אם לוקחים בנוסף למיילדת גם רופא, אז יש גם צוות רפואי.

שכל אחת תביע את דעתה ותעשה מה שנכון לה, רק בלי לזרוע דיס אינפורמציה.

(בטוחה שלא התכוונת לזה, אבל משתמע מדברייך שבלידת בית אין את התנאים שקיבלת בבי"ח..)

בלידה האחרונה שלי היה לתינוקת ירידות דופק עמוקות מאוד שהובילו לניתוח חירום שהציל את החיים שלה ב"ה.

אני תומכת נלהבת הלידות בית.

עוד משו?

אם הייתי יולדת בבית הייתי מסכנת את עצמי פעם אחת ואת התינוק פעמיים.

׳הפחדות׳ זה נתון לפרשנות

סיימתי ביי

העובדה היא שלידת בית תקנית לא מסוכנת יותר מלידה בבית חולים. זו לא דעה, זה נתון סטטיסטי.

המשמעות היא שיש לידות בית שמסתבכות יותר ממה שהיו לו התרחשו בבית חולים, ובאותה מידה! לידות בית חולים שמסתבכות בגלל שהן לא בבית.

ממליצה בחום!

הכי חשוב בלידה- זה שאישה תרגיש בטוחה ושטוב לה.

אני לא אמליץ למי שמפחדת ללדת בבית. אבל מי שכן נוטה לזה- ממליצה מאוד.

אין מה להשוות בין בית חולים לבית.

רוב המיילדות והרופאים שמיילדים בבית הם מאוד אחראיים ואפשר לסמוך עליהם. כל מה שתשמעי בתקשורת מוטה מאוד, כמעט על כל המקרים שמגיעים לתקשורת- לא ישמעו אם הלידה היתה בבית חולים, ולפי הסטטיסטיקה באחוזים הרבה יותר גבוהים.

כן צריך מעטפת לזה בעיני. צריך תמיכה של הבעל וכדאי שיהיה גם תמיכה מסביב..

תשאלי שאלות ספיציפיות אשמח לענות..

אני רק אגיד שאם הייתי יולדת בבית בכל אחת משלושת הלידות כנראה שאני והתינוק היינו עוברים לעולם אחר.

מכירה את המחקרים בעד. חפרתי על זה תקופה.

בעיני עדיף להתמקד בניסיון ליצור ולהילחם על חוויה כמה שיותר מיטבית בבית החולים.

בכל מקרה את צריכה להיכנס לפורומים יותר טבעיים כאלה ברשת ולחפש המלצות ודיס וליצור קשר עם מיילדת שמתעסקת בזה. קחי בחשבון סידור זמין להוצאת הילדים האחרים אם יש, מרחק מבית החולים ועוד הכנות שתצטרכו לעשות וכמובן עלות. 

@יעל מהדרום@טארקו @חצילוש @אין לי הסבר

לק"י

הנושא מטבעו הוא נפיץ, התגובות מכבדות ונוצר דיון כמו שקורה בשרשורים רבים ולכן אין טעם לפצל.

ולהבא בבקשה לדווח ולא לתייג.

לא יודעת מה קרה בלידות שלך ואיך היו ההריונות.

אבל אני יודעת גם שהרבה התערבויות נוצרות בגלל ביח

למשל אפידורל מהווה זרז לניתוח בגלל חוסר תנועה 

לידה בשכיבה היא הכי פחות בריאה ולא כל מיילדת מאפשרת משהו אחר.

ולא בלידה זה לא תמיד הזמן שבו 'אני מנהלת את הלידה שלי'

ממש ממש לא לכולן, ואני אישה מאד אסרטיבית בכללי.

וזה לא תחום פרוץ כמו שנוטים לחשוב

המיילדות מוסמכות בדכ עי משרד הבריאות (כן כן)

אלא שלרוב אין להן ביטוח כי יש עדיין חששות סביב לידת בית, ולכן אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותם

בטווח של עד 4 שעות כמדומני היולדת מחויבת לראות רופא

ויש כללים מאוד ברורים מתי צריך להגיע לביהח והתנאים לא מתאפשרים  

דעתי האישית היא שללדת בבית זה המצב הטבעי וביהח זה כבר התערבות 

רואים את זה גם בפועל, איך הגוף שלנו מתכווץ כשאנחנו מגיעות לביהח שומעות את כל ציפצופי המכונות, ורואות את כל מה שקורה מסביב

צריך כמובן לוודא שההריון תקין

שיש סידור לילדים

לדאוג למיילדת מוסמכת וכו

חויה חלומית!! 

אצלי נניח בלידה הראשונה התמודדתי מעולה בבית ובנסיעה עם הצירים, הגעתי לבי"ח בפתיחה 4. על פניו מצב מעולה ללידה ראשונה ואני בטוחה שאפ היו מכניסים אותי ישר לחדר לידה אז יכול להיות שמהלך הלידה אחרי היה נראה יותר טוב (למשל שהייתי מושכת עוד קצת בלי אפידןרל ואולי מתקדמת)

אממה- לא היה חדר לידה פנוי, חיכיתי במיון. העבירו אותי מחדר בדיקה אחד, למסדרון, ואחכ לאחר. לא יכולתי להתקלח כמו שרציתי. בקיצור נתקעתי 3 שעות בערך על פתיחה 4.

יכול להיות שזה היה קורה גם בחדר לידה. אנחנו לא נביאים וזו בכל זאת לידה ראשונה, אבל כן הרגשתי איך הסביבה פחות מיטיבה איתי.

גם בלידה הנוכחית. הצירים התחילו להיות מורגשים כבר כשחיכיתי במיון, אחרי שהחליטו לאשפז אותי בנשים עד שתתפתח לידה.

אבל הרגשתי שהסיטואציה מסביב לא מאפשרת לי באמת לשחרר ולהתמודד איתם.

מהרגע שעליתי למחלקה, והיה לי נוף משגע להרי ירושלים, מקלחת שאפשרה לי לשטוף את עצמי מכל המים שירדו לי כל היום, מיטה לשכב עליה- הצירים התחזקו ממש ותוך שעתיים/ שעתיים וחצי בערך כבר הייתי עם התינוקת ביד

בקיצור, אני לא נגד בית חולים אבל כן חושבת שעם כל הביטחון שהוא נותן הוא גם לא תמיד מאפשר תנאים מיטביים בשלבים שלפני הכניסה לחדר לידה

את יכולה כאן

https://www.imahi.co.il/%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA/

תבררי

אולי זה יכול לענות על הצרכים והחששות שלך (לא מנסיון אישי)

המליצו לי על זה אבל אחרי שנזקקתי לחילוץ חירום בלידה אני לא מחפשת דברים כאלה (וגם כנראה לא יתנו לי ;) )

זה לא בית חולים

הגישה היא טבעית ומזמינה,  בטוחה שיש להם לידות מים וכו

אבל יש שם ריכוז של צוות ונסיון

וזמינות לבית חולים

שכחתי איך זה נקרא אבל בטח גודל ידע לעזור

כשהתינוק נתקע אחרי יציאת הראש (תקיעת כתפיים) כבר אי אפשר להגיע לניתוח

זה סיטואציה שצריך לפתור תוך דקות בודדות כי כבר אין חמצן לתינוק בתוך התעלה

מיילדת סטנדרטית אפילו מומחית כנראה לא היתה יכולה לפתור את זה בעצמה בלי נזק

הביאו רופא מומחה ועוד 2-3 אנשי צוות

זוכרת שפעם שמעתי על זה. נראה לי שפעם הכתפיים של התינוק היו נשברות כדי להוציא אותו.

אני יודעת שזה חלק מהחשש לתוצאה לא רצויה של סכרת לא מאוזנת\מבוקרת.

זה יכול לקרות גם סתם בלי סיבה ברורה? או שרק תינוקות מאד גדולים או סכרת או משהו אחר..

או אגן צר

אבל בסוף לא יודעים בדיוק למה...

יש נשים רזות שיולדות תינוקות ענקיים והכל בסדר,

אפילו אני ילדתי בקלות במשקל דומה (והוא לא כזה גבוה) ורק בפעם ההיא זה נתקע 

עם אבנר שיפטן

לא יודעת מה בדיוק צריך לעשות אבל הוא טיפל בזה תוך שניות והתינוק בריא ושלם וכבר בן שלוש

לפי גוגל- היה מרכזים שמשרד הבריאות סגר ועכשיו נפסק שהם לא צריכים רשיון

אבל כנראה זה לא נפתח מחדש מאז

מבאס שאני לא זוכרת מי המליץ לי ממש שלחו לי קישור למקום ספציפי אי אז לפני כמה שנים

בגלל משרד הבריאות

היה על זה קצת סערה בזמנו

קרוב למרעז רפואי אבל הלידה מוגדרת לידת בית לכל דבר

זו גם הסיבה שמשרד הבריאות אסר את זה בזמנו כי לרופא אסור לנהל מרכז כזה 

ילדתי בטעות בדרך (אבל עם מיילדת ודולה)

אז כל הלידה הייתי בבית

ואוו אין מדהים מזה

להכביר צירים בכיף שלך בבית להיות מוקף בצוות שרק בשבילך.

אצלי זה יותר מורכב אבל אני כן חושבת שפעם הבאה אלד בבית.

באמת יש לי רק חוויה מזעזעת מהבית חולים. 

ובגדול תיכנסי לאתר אמה"י, יש שם את כל המידע וגם רשימה של מיילדות שתוכלי לראות מי באיזור שלך.

ממליצה גם להיכנס לקבוצת פייסבוק לידה פעילה, לידה טבעית ולידת בית של אליזבת' ברנט. תוכלי לקבל שם המלצות ודיס על מיילדות ולקרוא הרבה סיפורי לידות בית טובים ומעצימים ונותנים השראה וחשק וגם לשאול כל מה שיש לך לשאול...

הבעיה שהבית שלי בית תוסס, לא יודעת אם ככ מתאים , במיוחד שבהרגשה שלי כדאי שהבית יהיה נקי ומסודר, מה שלא קורה עכשיו כשאני מושבתת.

מה העלויות של כזה דבר?

צריך לשבור משכנתא?

למה בית תוסס לא מתאים? אפשר למצוא סידור לילדים כמו שמוצאים להם כשאבא ואמא נוסעים לביח...

ולא נעים לי.

אני גם ממש לא מתפקדת.

במיוחד בשבועיים שלפני לידה, בדרכ אני עם צירים משביתים לפני

כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..

אם פונים אלייך לא יהודים

את אומרת שזה כבר לא רלוונטי

ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.

יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.

פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.

את רוצה שאפנה אלייך באישי?

אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.

איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?

ממש תודה!

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

אז אולי הטעם דומה 😂

יעל

הילה

אילה

עדי

נועה

טליה

רחוק יותר ועדיין סגנון דומה-

רעות

אביגיל

הלל

מעין

נעמה 

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

שנגמרים באות י'

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,

לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור

לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?