פורום הריון ולידה (עמוד 1039)

(תשתי הרבה ותאכלי דברים שעוזרים נגד עצירות - עגבניות, פירות וירקות בכללי)

אצלי היה בשבוע 10 דימום בלי סיבה ידועה, וב"ה הכל היה בסדר.

כל היום אני מתלוננת על ההרגשה הרעה! עכשיו אני מתבאסת שהתלוננתי!

שרק תשאר ההרגשה ומה שגורם לה...🙏🙏😲

ותלכי להבדק מחר, בשורות טובות!

ראיתי על התחתון ובניגוב. היה גוש קטן🥺

תבדקי יקרה❤️

מחכה שיפתח מרכז בריאות האישה... 

ערה מ5 בלחץ מטורף!

בהריון נקודם היה לי דימום מטורף בשבוע עשר. בדיוק השבוע נתקלתי במסמכים שקיבלתי במיון...
הדימום היה ממש ממש חזק, הרבה יותר ממחזור רגיל
וברוך השם הכל היה בסדר גמור
תיבדקי ומתפללת איתך שהכל יהיה טוב❤️
מה שכן הרופאים לא אמרו לי לנוח משום מה, אבל מנסיון של נשים שעברו את זה הבנתי שזה חשוב.

אני שוכבת. מנסה לנוח...

מקווה שתעדכני בבשורות טובות.
לשתות ולנוח המוןון

האחות אמרה שאולי הצטלמה שנספגה

ניסיתי לשאול ולא זכור לי שקיבלתי מענה ברור

הרופא נתן כדור לתמיכה אבלאמר שהכל נראה תקין...

ב''ה אלף פעמים!!! הייתי כ"כ בלחץ!

בעז"ה שימשיך בשלום ובבריאות!

שימשיך ככה בידיים מלאות בעז"ה

שימשיך תקין ומשעמם!

קמים בכיף אזור 7, אצלך 7 כי צריך לארגן ילדים נוספים כמובן

זמן משחק עד שכולם יתארגנו, מפזרים למסגרת 

ארוחת בוקר טובה לשניכם

אפשר יציאה החוצה לאיזה שעה להתאוורר

חוזרים - זמן להיות בבית, לנוח,  משחקים של הקטן + דיבורים איתו + שירים ברקע בימים רגילים

מכינה צהריים אם צריך 

וזורמים.. ככה אני הייתי עושה האמת בגיל הזה

כשרעב נותנת לאכול (תלוי מתי אכל בלילה)
משתדלת לשיר ולשחק איתו על השטיח ויש גם זמן שהוא משחק ואני מנסה לסדר/ לנקות/ לבשל. או כשהוא ישן...
מאד עוזר לשים מוסיקה.
נחמד גם לצאת לגינה/ מכולת אם צריך.

בהצלחה!

כי תמיד יש מרחב תמרון לשינויים
למשל
קימה ותפילה
אוכל
יציאה לחצר/ לסיבוב קצר/ לסופר
משחק חופשי בבית
וכו..

עשיתי בשביל תינוקת עם גזים. לעשות בשם התינוקת הרגיש ממש מוזר, ולצערי זה לא נשא פרי (ענייני גזים).

קשה לי לומר אם זה עובד טוב יותר אצל מבוגרים, אבל יכולה לומר שזה מבוסס על מדע ויש רציונל מאחורי זה...

מזה בכלל?
לא כ''כ מבינה.
איך הולכת שיטת הטיפול?

יכול להיות גם קשור להתקן
אומרים שתוסף ברזל יכול לעזור
אם זה ממשיך תקופה לפני לרופא נשים

 לי נראה לא נוח לפתוח דלת של ארון כדי להכניס אליה כלים מלוכלכים. נשמע כמו מתכון להמון לכלוך בארון האמת. במיוחד שזה מתחת לכיור ממש

אבל הקטנים הרבה פחות יעילים ממדיח רגיל.
נכנס בהם די מעט כלים והם מנקים פחות טוב (חשוב למשל לשטוף שאריות מזון לפני ההכנסה)

מכירה כאלה שיש להם ככה כי אין מקום אחר במטבח

זה בית שלכם?
אם כן בעיני שווה לחסוך כמה חודשים ולעשות מדיח נורמלי

רצינו כי זה תופס פחות מקום ויש לנו מטבח קטן... וחבל לי לוותר על ארון בשביל זה...

ואיך הילדה מרגישה?

עברתי כמה פרוצדורות רפואיות בחיי, כולל ניתוח גדול מאוד..
אם כי לא קיסרי
מבינה את הפחד. במיוחד שאין ברירה אחרת..

ומקצועי
חבל להאר עם זה
ועם עבודה אפשר לשחרר חלקגדול מהקושי

זה שתזהי שמה שיושב שם זה הקול של החרדה

ולא קשור באמת למציאות עצמה
ימקד אותך
כי כרגע לא מנשנה כמה יגידו לך שזה לא נורא
בלב זה מרגיש לך נורא

קיסרי וגם עם הילדים שלי כמה ניתוחים פשוטים ולא פשוטים.
ניתוח זה מפחיד וכואב.
מקיסרי לוקח זמן להתאושש, החשש שלך מאד מוצדק.
אפשר לנסות לא לחשוב ע״כ, אפשר לחשוב ולא לפחד לחוש את הפחד.
כשזה יהיה קרוב זה יהיה מפחיד וזה הגיוני בהחלט, אין דרך להעלים את הפחד.

היו לי שני חירום לפני האלקטיבי. ולהגיע במודע לשם זה באמת קשה נפשית בצורה מאוד שונה. כאילו מרצונל החופשי. אמרתי לבעלי יאללה אני בורחת מפה ביי. אבל בסוף יש לך שם משהו שצריך לצאת. אין מה לעשות. מתגברים...
אותי גם מעודד, יאללה אם אני אמורה משמיים לעבור ניתוח אז סבבה את זה. ולא חלילה מתוך חולי שלא נדע.
וגם. בסוף. העניין פה הוא התינוק והקיסרי עם השלכותיו זה עובר בסוף. אז ברור שזה עוד שיקול אבל אצלי בהתחבטויות הנפש על ילד נוסף ולמרות שהיה לי קשה להתאושש (ב''ה אחרי שבוע מאוד השתפר אבל היו שם נשים שתוך רגע מהניתוח היו על הרגליים ואני ממששש לא, איה) זה לא השיקול המשמעותי (כמובן אם יש בעיה רפואית לעבור עוד ניתוח ודברים כאלה זה דבר אחר) מדחיקה לגמרי את המחשבות שאת מתארת. כשזה יגיע נתמודד. אבל אם זה ממלא את כולך אולי שווה ללכת לטיפול ממוקד לזה.

הגעתי לניתוח בוכה ורועדת

והרגשתי יום לפני ממש רע

אז קודם כל - הפחד שלך הכי הגיוני ולגיטימי

 

 

יכולה לשתף במחשבה אחת שקצת הקלה עליי-

שאם הדרך של התינוקת שלי להגיע לעולם היא בניתוח קיסרי - לפחות שיהיה ניתוח מתוכנן.

שאין לחץ של לידה שמסתבכת ח"ו

ושל לחץ לנתח מהר

שאני יכולה להיות עם מלווה

ולדעת מראש מה קורה

שעושים הכל בנחת ורוגע ובעלי בניתוח ויש מוזיקה וכולם רגועים ונחמדים

 

וגם - כנשכנסתי לניתוח עצמו ידעתי שבעז"ה לא אמורים להיות סיבוכים

שבניתוח לכאורה לא אמורים להיות סיבוכים שיפגעו בתינוקת

(לא יודעת אם זה נכון מדעית, ככה הרגעתי את עצמי)

 

וגם-

פירקתי לעצמי את הפחד

ניסיתי להבין מה מפחיד אותי - עצם ההבנה הרגיעה אותי, ואח"כ גם מצאנו פתרונות.

חוץ מההרדמה והכל - הפחיד אותי שיקחו את התינוקת מיד אחרי הלידה ושאחרים יראו אותה/יקבלו תמונה לפני שאכיר אותה בעצמי, אפילו לא רציתי לקבל איחולי מזל טוב לפני שאני רואה אותה נורמלי.

ופחדתי עליה, שהיא תצא לעולם ולא יהיה מי שיחבק אותה ויגיד לה כמה היא אהובה ורצויה.

אז הכנתי עם בעלי תוכנית מפורטת - הוא לא מודיע לאף אחד חוץ מלהורים עד שיש אישור ממני, לא שולח תמונה לאף אחד עד שלא ראיתי אותה נורמלי, אמא שלי אמרה שאם אצטרך אותה אחרי הניתוח היא תבוא רק אליי ולא תראה את התינוקת בלי שאסכים, סיכמנו שהוא ילך איתה לתינוקיה ויעשה איתה עור לעור ויהיה איתה כמה שיותר.

בסוף ילדתי בקיסרי באפס הפרדה וזה הפיג לי את רוב הפחדים בענין קשר הראשוני ויש לי חוויה מהממת ב"ה מהענין הזה.

 

לניתוח עצמו-

השתדלתי לא לחשוב עליו יותר מדי לפני...

וגם - שיתפתי את הצוות שאני מאד מפוחדת ומבוהלת, יש משהו בשיתוף שגורם לצוות להיות עוד יותר מחבק ומכיל, הם באמת התיחסו אליי מהמם והרגיעו אותי.

הכנתי רשימת השמעהבספוטיפיי ווהם העבירו בה שירים לפי הבקשות שלי

וצחקו עליי שבזכותי הם שומעים מוזיקה חסידית וזה דווקא יפה

 

 

היה מפחיד מאד

תכלס בסוף היתה לי חוויה טובה עם צוות מהמם ומרגיע ואפס הפרדה מדהים עם התינוקת,

אני לא אלך לניתוח נוסף בלי סיבה, אבל היום יותר מפחיד אותי לידה רגילה מאשר קיסרי (מבחינת החוויה עצמה, לא מבחינת השלכות.), קיסרי מתוכנן זו חוויה יותר וודאית בשבילי

אני ממש הייתי בלחץ בניתוח האחרון..
גם לפניו וגם בזמן הניתוח עצמו!
הרופא אמר לי שהתינוקת בחוץ והכל בסדר אבל הייתי בלחץ כי ידעתי שהבטן שלי פתוחה! זה באמת הלחיץ אותי

מה שעודד אותי בסוף שסך הכל החוויה של הניתוח באמת במצטבר לקחה מעט זמן יחסית ללידה..

אולי כדאי לברר מה בדיוק מפחיד אותך ובאמת לטפל בזה

וזה לא משתפר מניתוח לניתוח
למרות שכבר יודעים את כל התהליך וכו׳..

מה שעוזר לי לפני הקיסרי
זה להסיט את המחשבה על התהליך
ולהתמקד בתוצאה החיובית - תינוק !!

חשוב טוב - יהיה טוב..

ועוד דבר שאני מצליחה לעודד את עצמי -
במחשבה שיש הרבה מאד נשים שהין מסכימות להתחלף איתי בניתוח… העיקר שיהיה להם ילד ולא משנה דרך היציאה.
אז איך אני מעיזה להתלונן ולפחד ?!
נכון שזה טבעי ומובן הפחד אבל איכשהוא זה מכניס אותי לפרופורציה המחשבות האלו..

בהצלחה ובבריאות !!

כי לא הרגשתי פחד לפני הניתוחים שלי. אבל מנסה לכתוב את נקודת המבט שלי.
ניתוח קיסרי הוא ניתוח מאוד מאוד סטנדרטי. רופאים עושים אותו כל הזמן והמוני נשים ברחבי העולם עוברות אותו. ונדיר מאוד מאוד שמשהו משתבש. אם לא הנחו אותך בניתוח הקודם להימנע מלהיכנס שוב להריון, זה כנראה (בוודאות מאוד מאוד גדולה) לא מסוכן לך לעבור עוד ניתוח. ברור שעדיף ללדת רגיל ולא בניתוח ושיש לזה השלכות. אבל אם אי אפשר, אז אי אפשר. ההשלכות המצופות הן לא מסוכנות ולא יהוו פגיעה מאוד-חמורה באיכות החיים.

אחרי הניתוח כואב וקשה, זה נכון. אבל עברת את זה כבר פעם. הכל עובר. ייקח קצת זמן, תתאוששי. עוד קצת... ותרגישי כמו חדשה, וזה יהיה שווה את זה

כל זה היא נקודת מבט רציונלית. לא בטוח שזה מה שיעזור מול פחד. אם הפחד מאוד מקשה עלייך מאוד אני חושבת כמו שכתבו מעליי שטיפול ממוקד עשוי להועיל.

כשלי הודיעו שאני צריכה קיסרי בכיתי ברצף בלי הפסקה בערך שלוש שעות.....
זה היה קשוח.
מה שעזר לי...
זה לשמוע ממיילדות ונשים חכמות ש"לכל ילד יש את הדרך שלו לבוא לעולם..."
וגם המחשבה על כך שיש משהו בקיסרי שהוא יכול להיות יותר בטוח עבור התינוק. אין צירים לוחצים ומלחיצים. אין מצב להאטות בדופק, אין מצב ללחץ שפתאום כל הרופאים נכנסים לחדר בגלל האטות, אין את החשש שיריצו אותי פתאום לחדר ניתוח כי משהו קרה, יש הרבה פחות חוזר וודאות סביב "מתי זה יקרה, איך, כמה למה...."
אפשר יותר להתארגן על סידור לילדים, לבחור מנתח (אגב עבורי זה היה סופר קריטי לרוגע הנפשי שלי.... ידעתי שבחרתי מישהו ממש טוב, עם מליון המלצות, שבאמת יכול להיות שליח טוב, ותחושה שאת ההשתדלות שלי עשיתי), לבחור יום, לבוא בבוקר אחרי שישנת ויש לך כוחות...
קיצור יש המון יתרונות לקיסרי, בעיקר לתינוק בעיני.
לזכור שרוב רוב רוב רוב הניתוחים הקיסריים (וגם סתם ככה ניתוחים) עוברים בטוב, ללא פגע.
ובכלל, שמה שצריך להיות היה קורה בכל מצב (לא לכולם המשפט הזה עוזר... קחי רק אם טוב לך).
חוץ מזה אולי אפשר גם טיפול ריגשתי כלשהו, אולי משהו עם דמיון נובע...
קצת לנסות לפרק את הפחד, אני מאוד מאוד מאוד בעד. וגם אם לא לפרק- רק להסתכל עליו מקרוב ולא לפחד להסתכל עליו, לי זה מאוד משמעותי...
אה וכמובן, לתת כסף לצדקה סכום משמעותי לשמירה והצלחה, ללכת לקבר רחל להתפלל ללידה קלה, להפריש חלה, להקפיד על הדלקת נרות שבת בזמן, לעזור למישהו... להשתדל להרבות זכויות..

חיבוק ענק
בהצלחה רבה

אז לא יודעת אם אוכל לעזור🤗חוץ מדברים טכניים..
אולי תנסי להגדיר לעצמך ממה בדיוק את פוחדת ולעבןד על הנושא הזה, אם בפרקטי ואם במחשבה?

אבל גם ניתוח אלקטיבי של כיס המרה.
הידיעה שאח"כ יהיה אחרת לגמרי, ושזה שווה את הסבל של ההתאוששות נתנה לי כח.

מנסה להגדיר מה בדיוק מפחיד אותי:
אני מפחדת כמובן מהכאבים, אבל זה משהו שאני כבר מכירה ויודעת להתמודד איתו.
מפחדת שלא אהיה קרובה לתינוק כל הזמן (אחד הדברים הכי קשים לי מהקיסריים שעברתי), אבל מתכננת לסדר את העניין מראש שיהיה קיסרי באפס הפרדה (היתרון שבקיסרי אלקטיבי).
אבל בעיקר פשוט מפחדת מעצם העובדה שבמודע אכניס את עצמי תחת סכין המנתחים! שבמודע אתן למיליון (בערך) אנשים זרים לגעת בי, ועוד במקומות רגישים! שבמודע אאפשר שיחתכו אותי!
אוף, זה פשוט משהו בלתי נתפס בשבילי
העידוד היחיד שיש לי הוא התינוק שאזכה בו בסוף...
וכן, גם הרעיון הזה שאם כבר עליי לעבור ניתוח - אז עדיף שזה יהיה ניתוח קיסרי, שהוא ניתוח חיובי בסופו של דבר...
לא יודעת אם בא לי עכשיו ללכת לטיפול על זה (אולי רק כשאהיה בהיריון), אבל בכל זאת - איזה טיפול מתאים בשביל זה?
אחרי הקיסרי הראשון וחרדת בתי החולים שהתפתחה לי בעקבותיו הלכתי לטיפול CBT שלא עזר בכלל ורק עשה לי רע יותר... (לא יודעת, אולי המטפלת לא הייתה טובה מספיק...)

למרות שזה אלקטיבי בחלק מבתי החולים (בעיקר בירושלים) לא מאפשרים אפס הפרדה אלא רק ביות..

לי היה מאוד מאוד חסר שהתינוקת לא היתה איתי בהתאוששות והייתי לבד

אבל כיוון שאני מתכננת לקחת רופאה פרטית, אני מתכוונת לברר איתה מראש את העניין ולהתעקש על אפס הפרדה. אם היא תאמר לי שאי אפשר - אלך לבית חולים אחר, גם אם זה יהיה מחוץ לירושלים... (אמנם זה יקשה על הביקורים וגם האווירה לא בטוח שתהיה מתאימה לי, אבל זה הכי חשוב לי כרגע)
ואני מקווה שעד שאגיע לזה - יהיו שינויים גם בבתי החולים בירושלים...

קיסרי צרפתי?

יש בנצרת ובאסף הרופא.
הבנתי שזאת חווית ניתוח שונה לגמרי.
התאוששות מהירה יותר.
יחס אישי ומכבד.
לא חותכים את שרירי הבטן, מפרידים הידבקויות..

בצרפתי שנויה במחלוקת ממש

הבתי חולים המתקדמים בארץ ובעולם לא משתמשים בה

 

קראתי כתבות על היתרונות של הצרפתי

רוב מה שמתואר שם - מתיחס למסביב, לא לשיטת ניתוח עצמה

ואם עושים באפס הפרדה, לפחות מה שהיה לי - היה לי את כל מה שמספרים על הצרפתי,

רק בשיטת ניתוח שנחשבת בטוחה יותר

 

 

ומה שאומרים על חיתוך שרירי הבטן לא נכון,

הרופא שניתח אותי אמר לי שלא חותכים את שרירי הבטן אלא מזיזים אותם לצדדים

ובכל זאת ממליצה להכנס לקבוצת פייסבוק של קיסרי צרפתי ולקרוא, לשאול שאלות, ולהתרשם מהשיטה.

גם אם מחליטים בסוף שלא, לפחות תדעי שניסית הכל..

עברתי 4 קיסריים, ובייחוד בהריונות היו לי סיוטים שאני שוב בבית החולים.
והפחד מחמיר כי יש יותר ידע אז חוששים יותר.
לי עוזר שאני יודעת בוודאות שהלידה יכולה להיות רק לפני התאריך, ולא אחר כך. והעובדה שבאיכילוב הבעל יכול להישאר לישון גם מאוד מאוד עזרה לדאגות של איך להסתדר אחר כך.
במהלך הניתוח הדבר היחיד שעזר לי זה להתפלל לה', עלי ועל אחרים, וזה הכניס בי רוגע מסויים וקצת ריחוק מהסיטואציה, ולא להיות במצב של חוסר אונים מוחלט. ואחרי שהתינוק יוצא ואני רואה שהכל בסדר איתו, אז אני בכלל רגועה במהלך התפירה שלי.
בהצלחה!

אי אפשר יום אחד לאכול 10-18 ויום אחר 8-16

משהו חד פעמי ויש אירוע או משהו אז זה בסדר כמו כל דיאטה

אבל זה לא משנה כמה שעות אכלת אלא להקפיד על ה 16 של הצום....

16 שעות צום

אם תאכלי פחות מ8 שעות.. או יותר לפי הצורך..

עשיתי את זה תקופה ארוכה.

מה שחשוב זה לתת לגוף לפחות 16 שעות מנוחה מוחלטת מאוכל...

אמנם אנחנו מכניסים שבת מוקדם, אבל גם אם נאכל ממש מהר, נגמור מינימום ב8 ובבוקר אוכלים ב10:30-11. אי אפשר באמת להגיע ל16 שעות...

סביבות 12 להתחיל
אם רוצים אפשר לעשות קידוש למי שלא בדיאטה, ואז לימוד משפחתי/חברותות הורים וילדים או משהו כזה ואז סעודה.

שבת יכולה לצאת גם ב20:30...

אם מתחילים סעודה שניה לקראת 12 ואוכלים סעודה רביעית מיד אחרי הבדלה זאת לא חריגה גדולה מדי...

אם כל השבוע את מקפידה על 8 16 ובשבת יוצא קצת פחות - זה לא הורס נורא..
תקפידי ביום שישי להתחיל לאכול מאוחר כך שהסעודה של הלילה תיכנס לתוך ה8
ובשבת תדחו ככל האפשר את תחילת הסעודה של הבוקר, כך שגם אם אין 16 יהיה 14 או 15.. וככה גם סעודה שניה+שלישית+רביעית ייכנסו בלא הרבה יותר מאשר 8...

אומרת מנסיון...

אבל אמא שלי הייתה אוכלת בערב שם, ויום אחד לא נורא, לא קרה כלום. שאר הימים הייתה שומרת על הצום

שהייה חייב בדיקת cmv, לדעת אם ליילד ולאשפז אותי ובטעות לא לקחו לי החלטתי כן ללכת לרופא בביה"ח והרופא אמר שברגע שיגיע התוצאות אשלח לו במייל, עשיתי למחרת והמשכנו להתכתב במייל ולשוחח טלפונית.
אני כן הייתי הולכת, אבל לשיקולך. מתי התור הבא שלך? אם זה עניין של זמינות מהירה אז תדחי

לא ייאמן!!

בכל אופן, זו הייתה ביקורת רגילה ושגרתית וטוב שהלכתי

אם צריך אולי גם יעשו לך את הבדיקה בבית החולים

לא בטוח שבסוג אחר תצליחי לחבר יותר...

כשאת עוברת למיטב ידיעתי עושים הפסקה כמו בין חפיסות.
ומרשם ראשין בדרך כלל מרופא נשים ומרשמי המשך מרופא משפחה

היה לי דימום מהסרזט כי שכחתי גלולה והרופאת נשים אמרה ישר לעבור לגלולות משולבות
לדעתי מרשם ראשון רק רופא נשים יכול לתת ולא משפחה

בכל מקרה כדאי לשאול רופאת נשים

שבי ליד שולחן בצורה זקופה

קחי עיפרון, בדגש על עיפרון מהדור הישן

ותגלגלי אותו עם הזרת, כשהיד בזווית של 90 מעלות לשולחן

זה רפואה סינית

הנקודה הזו בזרת אחראית על השרירים של הצוואר 

ניסיתי כמה פעמים והקל עליי ממש 

חיבוק 

כי עדיין כואב לי.

(וגם העיפרןו לא מתגלגל כל כך טוב)

יש סרטון ביוטיוב מעולה שסמביר איך עושים

ראיתי בתגובות שלו שמלא אנשים נושעו 

גם לי עזר

ההתנגדות של העיפרון לוחצת על הנקודות שכואבות בצוואר

אולי אנסה שוב מאוחר יותר.

 

תודה!!

אני פעם כשנתפס לי הצוואר שמתי עליו צעיף חם, ואחרי כמה שעות ממש השתחרר לי. תנסי...

אם רלוונטי בכל זאת,

בעיקרון הוא מפנה אותך לכל הבדיקות הרלוונטיות לך

 

אז חשבתי אולי ללכת לרופאה הרגילה שוב לבקש הפניה שוב למעקב זקיקים ולעוד בדיקה שקושורה למה יש לי ואז לבא אליו עם תוצאות
כדי שאצטרך לבא פחות פעמים

מרכז רחוק לי
צפון זה סביר
לפחות- יחסית צפון..

אבל בכללית יש לי המלצה
דוקטור אמיר וייס
צריך לבוא עם בירור הורמונלי, ב. דם בזמן מסויים, ושאר הבדיקות הוא מפנה

באיזור שלך במכבי, אז שתדעי שזה מאוד פשוט לעבור קופת חולים.

אבל אם זכור לי נכון נתנו לי שירותים בקופה החדשה גם לפני שהייתי אצלם רשמית. אז את יכולה להתקשר לקופה שאת רוצה לעבור אליה לברר אם זה אפשרי

במכבי יש בחיפה..

גם בדיקת זרע הוא יכול לתת הפניה, כירורג שד את גם יכולה ללכת גם בלי הפניה, בדיקת פאפ גם רופא נשים רגיל יכול לעשות. זה בדיקות שצריך לעשות גם ככה לפני תחילת טיפולים. גם פרופיל הורמונלי כדאי לעשות וגם לזה אפשר לקבל הפניה מרופא נשים רגיל

הבלוג של @קמה ש.,
ככה קוראים לו גם באינטרנט
ממש ממש מומלץ
הוא עוסק בדיכאון ויציאה ממנו..

בס״ד

ולך, פותחת יקרה, @מישהי עם שאלה, חיבוק גדול!!! לצערי אין לי המלצה (המטפלת שלי כבר לא לוקחת מטופלים חדשים) אבל אני רוצה לחזק את ידייך מאד שאת נלחמת ומחפשת שוב ושוב - ובע״ה גם תגיעי למקום שיעזור לך!

זה באמת מסע לצאת מהדפוס הזה שבו הכאב זורק אותנו אל תוך זרועות השיתוק והמחשבות על לא לרצות לחיות יותר. המוח צריך ללמוד דרכים חדשות להתמודד עם אתגרי החיים וזה לימוד שלוקח זמן. זה ממש פיסול מחדש של מה שקורה בתוכנו.

זה בדרך לא קורה ביום אחד, אבל זה אפשרי ובע״ה גם את תגיעי לזה.

שולחת לך ים של כוחות, תמיכה ותקווה!!!

באמת אלופה שכתבת כאן - ומקווה ששלחו לך כיוונים טובים ❤️. חזקי ואמצי יקרה!!

מוזמנת בפרטי. 

וגם חושבת שבכל מקרה חשוב לעשות תאום ציפיות עם המטפלת. ,, למשל על נושא החשיבות שלך ברצף..
וחיבוק גדול

שחשוב להעלות בפני המטפלת את הדברים שחשובים לך ואת מצפה להם.
אפשר כבר בשיחת הטלפון לבדוק אם זה בכיוון שלה, כי יש גישות טיפוליות שונות בנושא הזה.

בהצלחה רבה! שבע"ה תמצא שלך שליחה נפלאה שתעזור לך

יכול להיות הופעה של צירים/צירונים, ויכול להיות התרחבות הרחם..
זה בא עם התקשויות?

אם זה לא עם התקשויות, וכאבים מציקים ולא חזקים, אני נראה לי לא הייתי הולכת להיבדק

אבל באמת אמרו לי שבדיוק הרחם עולה אז לא בדקתי

ברוך ה’ הכל טוב

כמה טוב לשמוע!

חסדי ה' כי לא תמנו

מקווה שהשיםור ימשיך וימשיך בטוב

ממש נקרע לכם הים...
בע"ה שימשיך כך, שיגדל, ושישבע מספיק בשביל לישון בהתאם לגילו!

בדברים משמחים
שרק ימשיך בבריאות ובשמחה, בע"ה!

שביעי של פסח זה יום שמסוגל לישועות,
אמן שמעכשיו רק ילך וישתפר בע"ה!

תודה שעדכנת💕
ולגבי הלילה, הגיוני שממשיך לקום, זה מההרגל.. ברגע שהאוכל יתבסס יותר תוכלי לעבוד על ההרגלי שינה בלילה, בעז"ה

אין עליכן

תודה שעידכנת!!

מרגש מאוד!
אהובה, את כזאת חזקה!
שתצליחי להמשיך לקצור עוד ועוד פירות
מגיע לך

באמת עד כדי דמעות...
תודה ששיתפת!❤️

ברחוב או בגינה אני אומרת לעצמי - בטח אני מכירה אותה דרך הניק שלה 😅

גם סתם באוטובוס או בעיר או כל משו כזה😅

שרשמתי פה משהו ואז אני מדברת אם מישהי בעבודה ומספרת לה משהו שכתבתי פה. ואני תוהה אם היא בפורומים ואולי קראה את זה ועכשיו היא יודעת מי אני

אני גם ככה

אני כבר עליתי ככה על 2 מהפורום

אני נראית כרגע ממש כמו גברת תפוד מצעצוע של סיפור. מכירה?

זוג נפלא ממש

חחחח

מקווה שלא פגעתי .. סליחה אם כן

צחקתי גם.. ניסיתי לחשוב על דמות של חציל ולא הצלחתי🤣 נישאר עם גברת תפוד..

גם אני פעם דמינתי מישהי רזה אשכנזיה, פתאום היא כתבה משהו שמעיד על זה שהיא ספרדיה..שהיא מכינה קובה או משהו כזה ..
או שאת מדמינת מישהי גבוהה פתאום היא כותבת שהיא נמוכה...
בהחלט מצחיק..
לא שזה משנה .. באמת אוהבת את כולם,כל העדות,שמנות ונמוכות כאחת, הכל בצחוק כמובן ...

בלי משהו קבוע..
ואני כבר לא ממש אנונימית, יש פה לא מעט שזיהו אותי אז יודעות איך אני נראית..

כשאני רואה בעיקר נשים דתיות
אני ישר בטוחה שהן מהפורום.
ואגב- גם אני זיהיתי ניקית שכתבה פה משהו וסיפרה על כך גם במציאות.

אבל ממש כיף לי להכיר אותה במציאות😘

חחח וואי איזה לא נעים...מקווה שאמרת לה .

בתור התחלה: מחזור סדיר?
הבדיקה הראשונה שבדכ עושים היא פרופיל הורמונלי. זו בדיקת דם ביום השלישי בערך למחזור

בהצלחה

פרופיל הורמונלי?

חיזקת ביוץ?

מעל שנתיים כבר הייי הולכת לרופאת פריון לא רופאת נשים

ובכלל אחרי שנתיחם ללכת לרופא מומחה בפוריות ולא קופאת נשים רגילה

עם רופא פוריות
אם היית אומרת לי שהמחזורים שלך קצרים מאוד אז יתכן וזה היה משהו יחסית פשוט לטיפול
אבל שנתיים אתם מנסים ומחזורים ארוכים אז נראה כדאי להתקדם הלאה
לפעמים העניין הוא בבעל בכלל
וזה גם רופא פוריות יכול לעזור לכם

עלולים להעיד על קושי בביוץ. זה ניתן לפתרון בדרך כלל בקלות רבה, אבל באמת צריך להגיע לרופא פוריות, לעשות ברור כמו שצריך ואז בעז"ה ימצא פתרון.
בהצלחה!

מוזמנת להגיד אזור ואולי יהיו פה המלצות על רופאים.. או לתת רשימה של רופאים שיש באזור שלך בטח כבר מישהי תכיר מישהו ותמליץ..

אז לדעתי לכתוב מפורש.
שיר מקסים, כרגיל.

לי זה לא היה מובן

אולי להכניס גם שני פסים וכד

לא הייתי מנחשת שעל זה את מדברת...

אז להוסיף את זה בקטע הקצר שמתחת לשיר או בשיר עצמו? 

שיותר כדאי לחשוב על ניסוח מחדש של השיר, ולא כוכבית שמסבירה את השיר

אי אפשר לא להתייחס לשיר עצמו. מעבר למעט שצריך ליטוש - שיר מאוד מעניין ומאוד עדין. נוגע בנקודה שיש בה גם כאב, אבל בעדינות כזו...

הייתי מוסיפה עוד בית לשיר, שמשחק על אותן מילים כמו בחלק הראשון. משהו כמו:

משחקת בבית באבא ואמא
כבר לא הילדה הקטנה
לומדת במרפאה אלפא בטא
יודעת אותה, באמת גדולה
ועכשיו 
מביטה
ויודעת: 
ילדה.

(ואולי לערוך כמה שינויים בהתאם בבית הראשון) 

לא חשבתי על זה...

שלפעמים דומות להפרשות של ביוץ
אם כי הפטריה זה בדכ לבן ובביוץ זה די שקוף..
מה אורך המחזורים שלך (כמה ימים בין וסת לוסת?)?

אבל פטריה מרגישים עוד דברים?כי אין לי שום דבר מיוחד ולא הפרשות מוגברות וכאלה
אני חודשיים אחרי הפסקת גלולות אז אולי הגוף משובש עדיין בכלל
אבל מענין אותי אם קיים דבר כזה בכלל של ביוץ כזה מוקדם

אפילו קרוב לשבוע..

אז תמשיכי לעקוב ותראי האם בימים הקרובים ההפרשה מתגברת ונהיית יותר חלקלקה - אם כן, זה כנראה זה...

יש כאלה שיש רק יומיים שלושה הפרשות פוריות.

 

 

אבל יש מצב של מחזור של 21 יום, ואז -כן הגיוני, ואז מפספסים את הביוץ לפני הטבילה, 

צריך להתיעץ עם רופא/ת נשים, לא קרה לי אף פעם אבל שמעתי מ-2 חברות שכך אצלן, ויש לזה פתרונות רפואיים

יש למישהי נסיון עם זה? יש מצב שזה יצא לי חיובי עד שבת או שבטוח הביוץ יהיה קודם?🤨 רק במוצ״ש הטבילה (הטבילה ביום ה13 ככה שאם ככה הביוץ ממש מוקדם🙄)

במציאות זה יותר חזק אפילו

אי אפשר לדעת כמה זמן בדיוק יקח עד הביוץ
זה גם יכול להשתנות ממחזור למחזור
קרה לי פעם שהיה לי שלושה ימים ביוץ חיובי
וקרה לי גם שהיה לי חצי יום חיובי.. בבוקר היה חיובי ולקראת ערב כבר ירד
אם המחזור של הוא של 23- 24 ימים אז זה הגיוני שהביוץ לפני הטבילה

אבל בחלקם כן (עברתי לאחרונה כמה הריונות שלא התפתחו)

אם זה יהיה לפני אז אין סיכוי להריון
אלא אם זה קורה שעות בודדות לפני המקווה

וואי אני גם חוששת קצת לפי הפרשות רטובות שאולי אני לקראת ביוץ
וגם אני עוד לפני טבילה

אבל לא רוצה לבדוק
אני לא אעמוד בלחכות עוד חודש+ ועוד מחזור סתם סתם בלי תקווה אפילו

אני מממש לא בטוחה אין לי באמת מהו חריג מאוד וגם בכללי אין לי תמיד סימני ביוץ מובהקים

אז ..מעדיפה להתעלם כרגע

שלחכות מעכשיו עד למחזור הבא זה חודש😳ואם לא היתי בודקת אז רק כשהיתי מקבלת מחזור היתי יודעת את זה ואז זה לחכות רק שבועים לנסיון הבא
מצד שני אם זה ביוץ מוקדם קבוע אז כמובן שעדיף לדעת את זה.. אני סהכ בודקת פעם ראשונה אז לא ממהרת לקחת אינדיקציה

במיוחד אם את בתקופה של אחרי גלולות או שינוי הורמונאלי

אולי אחרי שכבר בדקת
(לא בטוח אשאת מפספסת ביוץ אם את קרובה לטבילה
כי מהבדיקה החיובית יכל לקחת גם 36 שעות עד הביוץ וגם ב24 שעות אחרי הביוץ ניתן להקלט
אז תלוי כמה רחוקה את מהטבילה

אבל גם אם בטוח מפספסת
שזה מבאססססססס ממש שרוצים
תוכלי לקחת את זה גם כזמן חופשי מלהתעסק בזה
הרפיה בעל כורחך

בס״ד

מצד שני, הפרשות פוריות יכולות להיות במשך כמה ימים ולכן אם זה יהיה במקרה ככה, וההפרשות ימשיכו עוד כמה ימים, אז אולי יש עוד סיכוי לגבי הטבילה.

זה לגבי ההפרשות.

מכיוון שאין לי ניסיון עם בדיקות ביוץ אני לא יודעת כמה מהימן להסתמך עליהן וכו׳.

בהצלחה יקרה ❤️

שזה סיוט לא רק בקטע שאין סיכוי להריון גם מבחינת האורך בין המחזורים..

הדבר היחיד שאיזן קצת.כל מיני הורמונים וכדורים לדחיית ביוץ עשו לי יותר בלגאן מתועלת..
ובגדול כש-ה החליט שהגיע הזמן להריון ראיתי שזה קרה גם כנגד כל הסיכוייים..

הפסקתי לפני חודשיים גלולות מאמינה שמוקדם מידי להחליט לפי ביוץ אחד🙄

יכול להיות שאת אכן מפספסת ביוץ החודש..

השאלה היא על אילו נתונים זה מגיע:
בת כמה את?
מה המצב שלך? (אחרי לידה/הנקה/מניעה?)
מקבלת מחזור סדיר? מה הטווח הרגיל שלך?
מבייצת סדיר?
כמה חודשים את מנסה להיקלט?

יש הבדל ממש משמעותי בין ביוץ מוקדם באופן חד פעמי או כחלק מאיפוס כללי של המערכת אחרי לידה/הנקה/סיום מניעה הורמונלית לבין מצב של ביוץ מוקדם באופן קבוע, יש הבדל בין אשה בת 20 שזה קורה לה לבין אשה בת 40 וכן הלאה..

אני יודעת כשמנסים להיקלט כל חודש נראה נצח ונראה קריטי, אבל חשוב להסתכל על המצב ממבט כולל ולנסות להעריך מה הסיפור..
חיבוק!

המצחיק שעד שהפסקתי בכלל לא היתי בכוון של זה וברגע שהפסקתי פתאום נכנס לי חשק מטורף

אז צאי מהלחץ..

הגיוני שהגוף מתאפס על עצמו וקח לו כמה חודשים להתאזן.

עצה שלי: תפסיקי לחפש ביוץ. תהיו ביחד ותהנה מהחשק שחוזר להיות מחזורי ומהשינוי של מעבר למעגל חדשי.
אם תוך חצי שנה לא תיקלטי תתחילי לחפש איפה הביוץ..
ממה חבל להיכנס למתחים סביב זה..

וזה עדיין מראה 2 פסים הגיוני?
בדקתי פעם ראשונה אתמול בצהריים

מאוד משתנה מאחת לשניה ואפילו ממחזור למחזור

ואם התינוק מאוד לא רגוע או לא עולה במשקל,
מנסים לתת תרופה לריפלוקס ל10 ימים כדי לראות אם זה מועיל.