פורום הריון ולידה (עמוד 1065)

את יכולה לשאול פה. בכיף.

 

ועל הדרך מקפיצה לך...

מושלמת
ממש יקרה
לי היא הייתה שווה כל שקל, לשאיבה מלאה....

ולא לכתת רגליים למצוא מי עוד מחזיק מלאי כזה

אנסה, אבל אני לא צריכה כמויות עצומות..
נגיד בערך 30

אז חשבתי שסוף סוף אארגן את החדר ילדים ואתחיל לסדר ולארגן את הבית לפסח מחנוכה
אז חשבתי שאנצל את הבקרים לקניות סידורים חשבונות ביקור חברות אז חשבתי.
וחשבתי שיהיה ארוחות מסודרות ומושקעות. כי אמא בבית ולא עובדת מאוחר.
וחשבתי שסוף סוף אצבע את הבית שמתכסה בציורים מקיר לקיר אז חשבתי

אז חשבת שיהיה לך זמן לעשות מקרמה יפה לחדר
וחשבת לעשות קורס אונליין ולהתקדם בעבודה

אז חשבת אז מה?!
ובלי בא לי היום ביציאה ששווה לי לנצל את הזמן לעשות השתלמויות וואלה צודק אבל איפה יש לי זמן בחופשת לידה????

אני למדתי כלל. אין ציפיות אין אכזבות!
הציפיות שלי במקסימום הן שהבית יתפקד מבחינת סדר ונקיון, כביסות בישולים. משתדלת שיהיה מלאי של דברים טעימים ביתיים ואוכל מבושל כל יום. וכשאלה הציפיות בה קל ליישם אותם (זה גם לא מובן מאליו אבל בה שיש תינוקת נוחה) ואני עפה על עצמי ובאמת מבסוטה מהחופשת לידה הזאת!!

הלוואי עלי.. .

ואחרי לידה?
הציפיות שלי זה להצליח לכין לעצמי חביתה בבוקר! זה הישג אדיר!!!
ולהכין צהרים הכי פשוט כי זה אין לי ברירה

וזהווווו

גם בימים שאני בבית בבוקר...ממש לא כל הבית נקי ומסודר ובלי כביסות..
ואני לא מספיקה להכין גם ארוחת צהרים חמה ומפנקת וגם מלאי דברים טעימים ושווים ..

ואני באמת מאושרת ולא לוקחת את זה כמובן מאליו..!
פשוט ביחס לציפיות של פותחת השרשור הרגשתי מינימליסטית , אבל באמת באמת שחופשת לידה יכולה וצריכה להיות בשביל המנוחה של האמא והטיפול בתינוק! ואסור לאף אחת לחשוב שמשהו דפוק בה כי היא לא מצליחה יותר..

אבל יש בי חשש שעד הפעם הבאה אשכח
אז תזכירי לי?!?!

תצטרכי להמשיך להרגיש היחידה (סתם... כבר הצטרפו אלייך כמה )

בכל אופן, אצלי:
אז חשבת שאם לא מיניקה ולא בהיריון יהיו לך לילות רגועים,
אז חשבת שאם הקטנה שלך לא יונקת אז היא פחות תיצמד אלייך,
אז חשבת שאם יש לך בת עשרה שאוהבת לבשל תהיה פה ארוחה טובה כל יום,
אז חשבת שאם קבעת זמנים לזמנים אישיים עם הילדים לא תפספסי אף אחד מהם,
אז חשבת שאם עשית עם הילדים מבצע סדר יהיה פה מסודר כל יום -
אז חשבת. אז מה...

טבעי שחלק יתפספסו, אבל העיקר שזה בראש ואת באמת חושבת פרקטית איך לעשות את זה

קבענו את הרעיון הזה כבר מזמן, וסביב הלידה האחרונה הוא נמוג... לאחרונה החלטנו לחדש ימים כקדם, אבל קשה לעמוד בזה... ואז אנחנו מוצאים את עצמנו משלימים ברצף כמה ימים של זמנים אישיים (וכל זה עם תינוקת שלא מספיקים לה כל הזמנים האישיים שהיא גם ככה מקבלת...)

אז חשבת שתהיי בהריון עם אנמיה רצינית ורק תקני את הברזל והוא פשוט יעלה לך ת'מחסנים בלי שתצטרכי לשתות אותו..

אז חשבת שתהיי בבית עם פעוט שלך ועוד ילדונת של חברה ותספיקי לתקתק ת'בית, לשטוף כלים להכין צהריים ולהתחיל פסח...

אז חשבת שתתכנני בראש כל השבוע מה להכין לשבת וזה יגרום לך להכניס שבת בנחת..

אז חשבת....

חושבת שזה בעייתי למדי.

מה עם לעשות רק ארוחת ערב כייפית ולהזמין בריכה למתי שתהיו מותרים?

כד וחומר בירושלים/כיד הדמיון מודיעין/הסדנא במודיעין

ללכת למקום מסויים (אולם, מלון או משו בסגנון) וששם יהיה אוכל שהוא אוהב וגם הכל מקושט

או אפשר להביא לו בתאריך של היומולדת הזמנה שבריכה וללכת כשמותרים

או פעם שמעתי לעשות סיבוב מסעדות ובכל אחת לאכול משהו אחר: מנה ראשונה, מרק, מנה עיקרית, קינוח..... אף פעם לא עשיתי אבל מכירה כאלה שהיה להם כיף

אפשר פיקניק כמו שאת רוצה אבל במקום סגור

את מהממת ויצירתית!

ניסע לירושלים
חדרי בריחה/ בילוי מעניין אחר/ תודה❤️❤️❤️

היתה מיילדת שלי באחת הלידות (לא מיילדת פרטית..)

לידה הכי קסומה ומהממת שהיתה לי...

 

היא רגועה, נעימה, מקצועית, מרגיעה. קשובה, עושה הכל בשקט וחן.

לא היתה זקוקה לעזרה של מילדת או אחות או רופא..

הרגשתי כמו בלידה פרטית ובלי אנשי צוות נוספים בחדר.. 

בשעת הלידה הזכירה לי גם להתפלל על כל מי שצריכ/ה ישועה.

שלחתי לה אח"כ מכתב תודה ועוד משהו..

ממש נהנתי איתה

 

שיהיה בשעה טובה והרבה הצלחה בע"ה

מאוד עזרת, קצת בלחץ 

הגיוני מאוד שאת בלחץ.... מוכר מאוד...

 

לידה ראשונה?

 

הרבה תפילות!! על הכל.

תבקשי ותפרטי ממנו כל מה שאת רוצה ומייחלת.

בע"ה שיתקבל ברצון ותלדי בשעטו"מ, בקלות ובלב שמח.

המון בריאות, נחת וידיים מלאות.

אמא בריאה ותינוק בריא. אמן 

 

 

אמן! ומעולה, אברר גם לגביהן

שמעתי גם יל בלומה ברכר וציפי לוריא..

לא ידא לי ללדת איתן ולא יודעת איך הן בפועל..

(נראה לי שבלומה ברכר היא אחות אחראית או משהו כזה וגם לציפי יש תפקיד מסוים נוסף שם.. אבל לא זוכרת מעבר לזה)

אהבתי גם את אתי וקסלר. לא מכירה את השאר.

שתיהן במשרות מפתח שם. מנוסות ונעימות.

כמו שזה עניין של האכזבה אם מגלים הריון כימי... וההתלבטות אם יש פס או אין פס ולמה הפס חלש וכו'. בעיני כן עדיף לחכות עד אחרי שיש איחור ברור והתשובה יותר ודאית, כי כמה שזה יכול לשמח זה יכול גם ח''ו מאוד מאוד לאכזב...

מחזור לא סדיר.

תמיד אמרתי לעצמי, נחכה עוד יום ועוד יום כדי שאם יש הריון יהיה מספיק בטא בשביל לראות..

ואיכשהו תמיד קיבלתי לפני.

המחזורים לפני החתונה יכלו להגיע לארבעים יום.. לפעמים גם יותר

קשה לי שהמחזור מפתיע אותי , וגם אני סקרנית

ולגבי ה40 יום, אני לא אחכה כל כך הרבה (המחזורים שלי התקצרו מאוד מאז.. )

לי אחרי החתונה היו מחזורים ממש ארוכים, ואמרתי לעצמי שאני לא בודקת לפני שעברו חודשיים בשביל השקט הנפשי שלי... ובפעם השלישית או הרביעית שבדקתי גיליתי הריון

לחכות לזמן שנחשב באמת איחור אצלך. ואז לבדוק בבדיקת בטא כמובן ולא להסתמך על בדיקה ביתית.

יש לך תסמיני הריון?

 

לא הייתי בודקת הריון בלי סיבה.

יצא לי לבדוק לפני איחור, אבל בגלל שהיו לי תסמינים ממש מובהקים (עייפות פסיכית, לא משהו שאני מכירה. והתחלה של בחילות). ובאמת זה היה הריון.

אם אין תסמינים - כמה שזה קשה, עדיף לא להתעסק בשאלה אם יש או אין הריון. זה פשוט משבש להיות סביב זה כל חודש לפני שמגיע מחזור. בטח שלא כדאי לבדוק, זה פשוט מכניס לסטרס.

 

אם יש תסמינים - הייתי בודקת לפני איחור.

אם לא - מחכה לאיחור אפילו של יום. לא רואה סיבה לחכות לאיחור יותר משמעותי.

 

אצלי המחזור סדיר, אז זו לא שאלה מתי האיחור.

נראה לי שאצלך הייתי מחכה ליום ה39

ובטח לא בהתחלה ממש

למה לבדוק לפני איחור?

זה יכול ממש להכניס לסטרס

 

אם יש סיבה - הגיוני לבדוק,

ואם לא - הייתי מחכה לאיחור

 

 

זה ממש לא אומר... התסמין היחידי שבאמת אומר זה בטא חיובית.

והאמת שלפותחת הסיבה לבדוק זה בעלה אבל מניחה שגם הוא לא רוצה לבדוק ולהתאכזב... נראלי לפחות

א. אני במילא סביב זה בנפש
לא הבדיקה משנה
להפך
כשאני בודקת לפחות אני פחות במתח והמתנ. וציפיה
בודקת 10-12 יום אחרי הביוץ ומבינה שלא.
למתוח את זה עוד יום ועוד יום רק מגביר את הציפיה
וגם את האכזבה

וגם יותר קל לי להבין שלא-כשמותרים

לק"י

הבנתי שעדיף לי לבדוק אחרי האיחור, ולהקטין סיכוי לאכזבה ולהריון כימי.

אבל כל אחת ומה שעושה לה טוב.

כשאני בודקת לפני איחור ויוצא שלילי,

גם אם הבדיקה אמינה ומיועדת לבדיקה לפני איחור-

זה רק יגרום לי לבדוק למחרת שוב

רק כשאני מקבלת מחזור זה מבחינתי לא. עד אז שום בדיקה שלילית היא לא הוכחה

 

מעדיפה לעבוד על עצמי להיות במקום של שלווה ולבדוק רק כשיש סיבה (תסמינים או איחור),

לא שזה קל, אבל לפחות מנסה...

 

 

(לחילופין, מגיע שלב של אדישות ואבדן של אמון שזה יקרה

באיזשהו שלב הפסקתי לבדוק רק בגלל זה)

בגלל שחוויתי לאחרונה תקופה של הריון הפלה הריון הפלה וכמה מחזורים באמצע אז הצלחתי לשים לב
שדווקא כשאין לי שום תסמין של כלום, לא עייפות, לא בחילות, לא כאבים לא רגישות
אז בסוף גיליתי הריון ביום של האיחור
וכשלא היה הריון, מבערך שבוע אחרי הביוץ.. יש לי מלא תסמינים שבאים והולכים
כאבי מחזור, עקצוצים בשד, בטן נפוחה, הפרשות מוגברות

מה באמת אמורים לעשות כשזה קורה?

בעיקרון אני מע"רית, אבל באותו רגע פשוט הזזתי אותו לכל הכיוונים וצרחתי בטירוף.

אולי להנשים, לא יודעת.

עוד לפני הנשמות- לחייג למד"א
ככה גם את בהסטריה יש מי שירגיע ויזכיר מה לעשות
והאמבולנס כבר יוצא לכיוונך

לבת דודה שלי
אבל אני לא זוכרת אם היא היתה עוצרת את הנשימה או מתעלפת באמצע הבכי
הכי כדאי להתייעץ עם רופא מה לעשות

טבעי ולהפוך להתנהגותי וככול שההורה יותר הסטרי זה מתגבר.
בן כמה הוא?

בוכה ולא נושם....נהיה סגול
ל10 שניות פלוס
יש מה לעשות עם זה?

חוץ מזה אין מה לעשות

אבל לא עד כדי כך...

קודם כמובן לשלול בעיה רפואית .
אם זה התנהגותי ולא מטפלים זה יכול להחמיר יש לי שכנה שמאז שהיא תינוקת היא ככה.

בדקת את זה עם גורם מקצועי?

מקסימום.

ברגע שאת מזהה שהבכי הולך לכיוון של איבוד נשימה
להדק את הטוסיק חזק המטרה היא לאטום את פי הטבעת מכניסת או יציאה של אוויר בד"כ הנשימה חוזרת מיד

זה באמת אחד הדברים המפחידים שעברתי עם הבת וגרם לי לחולשה אדירה אח"כ. זה עבר בערך בגיל שנתיים

אנחנו היינו נושפים לו על הפנים (לא הנשמה, ממש עושים לו פוו חזק לכיוון הפנים) והוא היה מיד משתנק כזה וחוזר לעצמו. זה עזר לנו מיידית בכל המקרים איתו אבל לא יצא לי לראות איך ילד אחר מגיב לזה

חיבוק גדול @אמא טובה---דיה!💕💕💕

מניסיון (עם אחים של הקטנים), עוזר מאוד לנשוף להם על הפנים. וגם לדבר איתם בטון רגוע: "מה קרה חמוד? כואב לך? אוי זה כל כך עצוב שקיבלת מכה"
זה גורם להם להתעניין בך ולהפסיק את הבכי
נשמע הזוי אבל עוזר. אם מקפידים על טון רגוע ושלו

מלחיץ בטירוף!!
חיבוקים

תנסי לעושת פו על הפנים ישר שמתחיל בכי כזה או שמתחיל לעצור את הנשימה.

אצלנו הגיעה לפרכוס ועילפון של כמה שניות.חשבתי שהלכה לי הילדה ורק אז גיליתי שזו תופעה נפוצה.

חיבוק גדול!!!! מציעה לך לגגל על זה קצת

החזרת אותנו כמה שנים אחורה.
גם הבן שלי היה עוצר נשימה מכל בכי. אבל פעם אחת הוא קפץ מהספה ונפל על הראש וקיבל באמת מכה חזקה ובאתה פעם עצר את הנשימה להרבה זמן והתחיל לגלגל עיניים, ואני נלחצתי בטירוף לא ידעתי מה לעשות. היה לנו שכן נהג פרמדיק, דפקתי לו בהיסטריה על הדלת ונראה לי גם פתחתי מיד (שבת. 11 בלילה). בינתיים בעלי הרטיב אותו במקלחת והוא חזר לעצמו. עם או בלי קשר למים.

חודש אחרי הוא שוב עצר נשימה אבל כרגיל, והייתי לבד בבית עם תינוקת פיצית תוך כדי הנקה. מהטראומה זרקתי את התינוקת לעריסה שלמזלי היתה צמודה אלי ורצתי איתו, מההיסטריה נפלנו שנינו והוא חזר לנשום.


באופן כללי מה שלנו עזר כדי להפסיק את התופעה הזאת: לא להיבהל מזה שהוא לא נושם, ושגם הסביבה תדע שזה רגיל אצלו ולא להיבהל. כי בהתחלה סבתא היתה נלחצת נורא עד שגם היא קלטה שזה קורה כל פעם. היינו מרימים על הידיים בלי היסטריה ואז היה נרגע. רק ההרמה עצמה על הידיים החזירה את הנשימה. אחים שלו גם ידעו שאם הוא לא נושם, מרימים אותו ואומרים הוא לא נושם ומביאים לנו אותו.

איזה פחד.

זה לא עוזר שמרימים אותו.

בעבר שמרתי על תינוק שהיה ככה ואמרו לי שזה התנהגותי ולאט לאט באמת חלף..לא זוכרת באיזה גיל אבל

אבל רוצה לענות לך מתחום הנחית ההורים -
הילד עלול לסווג את הבהלה שלך כהישג עבורו.
ככל האפשר, אני הייתי מתעלמת. מבינה שזה עלול להיות כלי מניפולטיבי. הבהלה שלך עלולה להזין התנהגות חוזרת ואפילו לדרדר אותה...
רק נקודה למחשבה.
לא מתאים לך - תזרקי.

חיבוק ענק אהובה על החוויה הנוראית!!!💓

אצלנו עוזר סטירה
ככה אחות אמרה לנו לעשות עוזר בשניה

כדאי לגשת לרופא ילדים להתייעץ, קודם כל כדי לשול סיבות פיזיות שיכולות לגרום לדבר כזה
ובהנחה ולא מדובר במשהו פיזי, הנחיות התנהגויותיןת למקרה כזה, בצורה התנהגותית, הבהלה מהסיטואציה רק תגרום לו לעשות את זה שוב.

מאוד חשוב להחזיק אותם כדי שלא יפלו.
אצלי הייתה מאבדת הכרה אפילו לכמה שניות, אז חשוב להחזיק שלא יקבלו מכה בנפילה.

ולעדכן את הגננות, כדי שיכירו...

יש לי 2 ילדים כאלו.
עם הילד הראשון נלחצתי ולא ידעתי מה לעשות ושמעתי כל מיני המלצות וכולם נלחצו מסביב.
עד שהתייעצתי עם רופא ילדים.
ההנחיה הרפואית היא לשמור על רוגע לא להבהל כי הבהלה היא תשומת לב שלילית שהילד יכול לאמץ בהמשך ולנסות לעצור את הנשימה בצורה מכוונת ואז זה מסוכן.
בשלב הראשון זה לא רצוני והצורך לנשום יגיע. אצלי הילד מגיע לסוג של חצי עילפון הוא נופל על הרצפה אם לא הרמתי אותו. ואז צריך חיבור ורגיעה הוא נהיה חלש כזה לכמה דקות.
אם שוכב להרחיק חפצים ממנו אני מעדיפה להרים אותו להחזיק עד שחוזר לעצמו. השני כשאני מרימה בדרך כלל הוא מתחיל להרגע. לרוב זה תגובה לאכזבה אז איך שמתחיל הבכי אני מזהה את זה ולמדתי להרים מיד שלא יגיע לאיבוד נשימה.
כמו שכתבו חשוב להנחות את הצוות בגן לי קרה מקרה שהילד שמע אותי מגיעה לגן ולא נכנסתי לחדר מיד והוא נהיה להם סגול עם מטפלת היסטרית....

ב"ה שהכל בסדר עכשיי

קודם כל זה תופעה מוכרת וידועה
2 דברים
מניסיון שלי
עם קטנה שמתעלפת עד צבע כחול שחור.

כשהוא מתחיל לאבד נשימה בעקבות בכי
פשוט לנשוף לו מאוד מאוד חזק (לעשות פוווווו חזק לכיוון אף פה)
אוטומטית הוא יהיה חייב לקחת אויר
ותראי שזה מפסיק על השניה! (עצה של רופא חבר שלנו- עזרה לנו יותר מהכל)

דבר שני
זה לדעתי קצת פסיכולוגי
אנחנו צריכים להוריד את האישיו של הבהלה סביב הנושא הזה.

ככה עשינו
בשניה שעשינו לה פוווו חזק
היא תפסה אויר
הנחנו אותה שרנו שיר
דיברנו ביננו
רק כאילו להראות לה "שההצגה" הזו לא מעניינת אותנו

וואלה הגברת קלטה יחסית מהר
והתופעה פסקה

בהצלחה יקרה!

ש @anonimit48 תדע לענות

2 מנות - את יכולה להתייכץ עם טיפת חלב.

אבל בכל מקרה את ממש לא תריכה להיות לחוצה- זה חיסון בסדר גמור! ולדעתי ממש הכרחי.
נותנים נובימול מבעוד מועד ושוב אם לא רגוע/מעלה חום. יום יומיים וזה מאחוריכם

לק"י

מלכתחילה מעדיפה ללכת סביב שבוע 8. אם אין תור, אז אני מבקשת מרופאת משפחה הפניה לאולטרסאונד ראשון ולספירת דם.
אולט' גיל הריון מומלץ לעשות עד שבוע 10.

פרנטל אני לוקחת מתחילת ההריון, אבל יש פה נשים שאמרו להן לקחת רק בהמשך.

לעשות אותם ביחד יחסוך לך.
פרנטל להתחיל כבר.

הכי נכון לקבוע לאחרי שבוע 7+0 ולא יאוחר משבוע 10. זמן קריטי לדיוק גיל ההריון. (אפילו שידוע לך מתי בייצת)

אני לוקחת פרנטל כשזוכרת שזה הכי הרבה 30 טבליות במהלך כל ההריון...

אבל קבעתי לטכנאית לא לרופא
אז נראה לי שאגיע בנפרד לרופא
זה בסדר להגיע פעם ראשונה בשבוע 8 בערך?

לשלוח לו באפליקציה לא בטוח שאת צריכה ללכת בכלל.
כאילו אחרי האולטראסנד והוא ישלח להמשך בדיקות..

יכולה כבר לקבוע תור לבדיקת דם, היא בטח תתן לך הפניה כשתהי אצלה.. אם את רוצה לעשות את הבדיקה באותו יום כבר אז תגיעי בצום. בדרך כלל גם עושים בדיקת שתן.
אצלי מעקב הריון אצל אחות זה משבוע 12 רק, אז אני הולכת לאחות רק בפעם השניה שאני אצל הרופאה, סביב שבוע 15

מומלץ בעיקר בשליש ראשון, למניעת מומים.
בבדיקת דם אפשר לבקש לבדוק את הרמות שיש לך ואם יש צורך במינון גבוה יותר.
מזל טוב ושיהיה בשעה טובה🌷

חומצה פולית מומלץ בעיקר בשליש הראשון. פרנטל עם כל הויטמינים ומינרלים הרופאה המליצה לי דווקא החל משליש שני (זה היה לפני שנתיים, אולי דברים השתנו)

שפרנטל מכיל גם חומצה פולית
אני לקחתי את זה ללא חומצה פולית נוספת
אם אין סיכון בהריון או מחסור חמור, זה אמור להספיק.
לכן עדיף להתחיל כבר עכשיו אם לא לוקחים גם חומצה פולית..
בכל מקרה, זו המלצה ותמיד כדאי להתייעץ עם רופאה שמכירה את כל הנתונים.

נראה לי כדאי משבוע 7. ואז הוא אומר כבר הכל...

וואו שימחת אותי
שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות בע"ה!

אצלנו שנת צהריים מ12 (אחרי ארוחת צהריים) עד 14
הבן שלי אפילו ישן עד 15 (בן 1.9)

אם את הולכת לקחת אותו ב13:30 מתי הוא ישן?

לגבי הקטנה
יכולה לתת לה לאכול צהריים ב11 וב11:30 להשכיב לשנצ עד 13:30

ויש הסעה, אני לא לוקחת אותו

והקטנה, אני מעדיפה לאכול כולנו ביחד צהריים

תודה ממש על התגובה

או שתביאי לה מרק ב11:00 ואחרי זה יכולה לנשנש איתכם

הבן שלי אוכל ב8 - 8וחצי
וב11:30-12 אוכל צהריים

מ9 עד 14 נשמע לי מלא זמן לא לאכול

אם היא קמה ב7-

אז. הכי הגיוני שתישן בסביבות 11 גג 12
שעהוחצי- שעתיים


ובערב להרגיל אותה לסדר אחר- אפ את מרדימה את. הגדול ב6 אז אותה תרדימי נגיד ב6וחצי-7.
לאט לאט תקשימי את העשעה
תעשי סדר פעולות קבוע שתבין שמתכוננים לשינה עד שתתרגל

אם אמרת שהיא ערנית אז זה מה שמתאים..

לרוב תינוקות בגיל הזה ישנים פעמיים נגיד אם קמים ב6-7
אז מ10 עד 11:30 שינה אחת,
ואז ב2 עד 4 שוב שינה שנייה
ואז הולכים לישון ב8..

אבל אם לא מתאים לה אז כשישנים שינה אחת זה לרוב 12 עד 2

יש תינוקות שזקוקים ל2 שינות, אחת יותר בבקר ואחת יותר אחהצ

תשכיבי כזה שעתייפ אחרי שקמה בבוקר ושוב אחרי ארוחת צהריים

אני לא חושבת שאת צריכה להתאים את השעות. עם כמה שזה נוח, הם בגילאים אחרים והז צרכים שונים.

אני לא רוצה להתאים לגמרי אבל כן שיהיה משו נורמלי

אני חייבת חייבת זמן רק בשביל עצמי בערב לפני שחוזר בעלי......

תודה שהגבת!

תספרי לנו!
ואם מתאים לך להגיע למרכז/ שומרון יש לי מישהי

אז אולי תבדקי אם היא מקבלת גם בירושלים.
עונה על הדרישות שלך.

והיה אחלה ממש.
ממליצה על דר' שמואל הרצבגר. אמנם גבר אבל מאוד מאוד רגיש, עם מלא סבלנות. ענה לי על הכל, הסביר כל מה שהיה צריך..

באתר של הקופה נראה שבערים/ישובים מסביב

לא יודעת אם יש מרפאה בירושלים.
הוא עובד גם בהדסה עין כרם, אולי מקבל גם שם?

מירי הרשקוביץ , מקבלת בצ'ילה 6 קריית יובל
רופאה נוספת אבל פחות זמינה היא מירי גודין באגריפס
ממליצה גם על שרית מלכיאל - הייתי אצלה לפני כמה שנים כבר לא יודעת איפה מקבלת אבל היה בסדר אצלה

מקבלת בגילה הר חומה ואפרת

לא יודעת מה לאכול... חסרות לי אפשרויות.
חיבוק על הרגשת הג'אנק.
למה את בלחץ?

אני מאשימה את המחזור חחח

כאילו יש 2 ברירות מחדל בחיים - להיות רעבה או שבעה. אז למה לא להיות רעבה אם אפשר?
אוף אם זו באמת היתה בחירה הייתי מעדיפה להיות שבעה ולא להזדקק לאוכל

לק"י

גם אם לא הייתי משמינה מזה או אוכלת רק בריא בזמני רעב.

עכשיו כבר פחות... אבל כל היום הזה היה סידורים סביב הבת שלי.

וכל פעם מבקשים ממני לתאר אותה ואת ההתנהגות שלה ולמה באנולאבחון הזה והזה...

מעלה לי את הסטרס.

הלוואי שלפחות כל זה יהיה לתועלת...

בעז"ה שיהיה לתועלת!

חיבוק

אחרי אבחון/ועדה לילד לוקח למצב רוח הרבה שעות לחזור.

התאוששות מהירה♥

טאטעע

מבינה אותך ממש
ממש זוכרת את החוסר אונים הזה של להרגיש רעבה כל הזמן ואין מה לאכול

זה הכי מחרפן.. ואם בא לי משהו קטן אחרי ארוחת ערב?🙄

לק"י

זה ככה בסוכרת או רק בסוכרת בהריון?

יש כאלה שלא מקפידים ומזריקים המון או חיים על כדורים ולא בודקים ממש מה קורה איתם.. ובהריון זה יותר קריטי כי חיים של עובר גם תלויים בזה..

בסוכרת נעורים הרעיון הוא להקפיד על מעקב רמות הסוכר ואיזון עם אינסולין בהתאם, אין חשיבות לארוחות או זמנים קבועים

סוכרת סוג 1 - תלויה באינסולין (סוכרת נערים)

סוכרת סוג 2 

למה התכוונת  רגילה?

לק"י

אז סוכרת לא בהריון, יש סוכרת שתלויה באינסולין ויש סוכרת שלא תלויה בו?

סוג 1 תלוי באינסולין, סוג 2 תזונה/כדורים/אינסולין

הגוף תוקף את הלבלב שמפריש אינסולין באופן טבעי כאילו הוא אוייב, ואז תוך כמה חודשים או כמה שנים הלבלב פשוט חדל מלהפריש אינסולין ואז חייב לקבל באופן חיצוני. סוג 2 זה שהתאים מסרבים לקלוט את האינסולין שמופרש מהלבלב וזה נקרא "תנגודת אינסולין", זה גם מה שקורה בסכרת הריון. סכרת סוג 2 מטופלת ברמה נמוכה בתזונה, ברמה גבוהה יותר בכדורים וברמה הכי גבוהה גם במתן אינסולין. בסוף בסוף גם בסכרת סוג 2 הלבלב כמעט ולא מפריש אינסולין ואז חייבים להיות תלויים באינסולין ממקור חיצוני, אבל זה במצב שהיא מדרדרת ולא מצליחים לעצור אותה, ואז בעצם היא "הופכת" גם לסוג 1. רק שזה תהליך הרבה יותר ארוך שלוקח הרבה שנים יחבית לסכרת נעורים שמתפרצת בגיל צעיר ומדרדרת תוך חודשים ספורים במקרה הרע או שנים ספורות במקרה הפחות רע. בדרך כלל מגלים אותה רק במצב של חמצת קטטית, ז"א שהלבלב כבר לא מתפקד או מתפקד בקושי, סובלים מהמון תופעות לוואי וערכים מטורפים של סוכר בדם ושהרבה מהגלוקוז בעצם יוצא מהגוף דרך מערכת השתן. היום המדע יודע על סוג שלישי של סכרת שהוא שילוב של סכרת גנטית שהיא משהו בין סוג 1 לסוג 2 מבחינת המאפיינים. אותי למשל לא הצליחו לגמרי לאבחן כרגע ואמרו לי שרק אחרי הלידה בעצם ידעו לומר לי מה בדיוק המצב. ולקחו לי גם דגימות למחקר שמתעסק בסוג ה3 של הסכרת, הרופאה שלי נוטה לחשוב שזה הכיוון.. חחח קיצור הבאתי לך פה חפירה שמסכמת את הכל..

ובהצלחה לכל הסוכריות הגיבורות!!!!!

ומאוחררר

ובלי משו בריא! אבל בריא דורש עבודה!

ואני לא יודעת מה אני יותר, עייפה או רעבה!

אין לי המלצה, מעניין לעקוב ולשמוע אם זה באמת עוזר, אחשוב על זה לפעמים הבאות

אבל מחזקת אותך שבאמת מגיע לגוף הסוחב שלך!
עזר לי מאוד לישון, אבל הייתי מעדיפה משהו קצת יותר עבה. בהריון הקודם זה הרגיש לי ממש מפנק, אבל הפעם הייתי צריכה יותר תמיכה והיא הרגישה לי דקה מדי

של איזו חברה יש לך?

הזמנתי באיזה שהוא אתר פה בחו"ל
אולי לכן היא פחות איכותית
משהו דומה לתמונה. הצורה היתה טובה לי, רק דק מדי. יש כאלה עבים יותר

לא חושבת שמתאים למיטה זוגית 

אבל קיבלתי המלצה שנראתה מעולה! להפריד יש כרית נוצות ארוכה, נראלי יכול להיות נח ממש עונה על הדרישות. שווה לבדוק...

טוב שהזכרת לי את זה שאבדוק ממה הכרית עשויה

לי זה ממש עוזר

הלכתי למדריכה מהחוברת של הסימפיזיוליזיס..
נרשמים במייל simfi.help@gmail.com

אני קיבלתי מפיסוטרפיסטית רצת אגן כתובת של גמח בבית שמש
הושאל לי לחודש עם פיקדון.
זה מכשיר תחושתי אבל נראה לי שיש לו גם השפעה על התרגול המוטורי