המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1108)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
תחילת הריון ואני כמעט מתעלפתאנונימית בהו"ל
צריכה לפרוק וזה עדיין סוד...
הדרך מהמעון הביתה לקחה לי חצי שעה במקום עשר דקות (ברגל), אני מעולפת מהחום.
הקטן לא ישן בלילה, צרח צרחות אימים עד שלקחתי אותו למיטה שלי, הוא לא נרגע עד שקיבל בקבוק מטרנה. הבקבוק עם הזרימה האיטית היה מלוכלך והוא היה עם פטמה מס' 2 שזה זרימה יותר עצמאית. פתאום אני קולטת שהוא מטפטף עלי מטרנה, זה ממש הגעיל אותי, תוך דקה אני קולטת שהכרית והסדין שלי רטובים ממטרנה. לא יודעת למה, בגלל ההריון, זה ממש הגעיל אותי ולא יכולתי להישאר לידו, זה עשה לי בחילה. השארתי אותו על הכרית שלי וישנתי בצד השני (ראש זנב ) הוא התעורר בצרחות עוד עשרות פעמים ובבוקר הייתי צריכה לקום לעבודה...
אני גמורה
המשך פריקהאנונימית בהו"ל
כל היום בעבודה אני על מצב הישרדות, חוץ מזה שרגע קר לי ורגע חם לי.איך שנגמרת העבודה הולכת לאסוף את הקטן, בלי כוחות דוחפת את העגלה בעליה צעד אחרי צעד אחרי צעד.
מגיעים הביתה. אני מעולפת, לא שתיתי מספיק היום. מחממת ארוחת צהריים והקטן לא מפסיק להתבכיין, רוצה הכל לבד, לא רוצה עוף רוצה יוגורט.
זה הרגע שאני כותבת את הפריקה הזאת...
מבינה אותךךךךךציפיפיצי

לא פשוט בכלל הריון עם ילדים קטנטנים ועוד הנם גם בגיל שדורשים

מציעה שתדאגי להטעין את עצמך, קודם כל להקפיד על שתייה מספקת לאורך היום זה חובה

וגם אוכל! ארוחות קטנטנות ומזינות ובמיוחד לפני שאת לוקחת את הילד, לאכול משהו קטן, או פרי או שוקולד קטן עם מים ואז לאסוף אותו, לא להגיע על מצב ריק

צודקתאנונימית בהו"ל
אוכל ושתיה זה בעיה בגלל הבחילה אבל אין ספק שזה חלק מהפתרון, אני אנסה להכניס כמה שיותר.
וואי בהריוו חלב זה ברמת מגעיל, יכולה להבין את זהדיאט ספרייט
לגמרי
לגבי היוגורט - פשוט תני לו את היוגורט.
תבחרי את המלחמות שלך.
יוגורט במקום ארוחה זה בסדר גמור לדעתי.
כשאמא צריכה כוחות, אני עושה את זה בלי נקיפות מצפון בהריונות, במיוחד שבמוסדות הם אוכלין מצוין.
מה גם שזה חלב לפני בשר ולא ההיפך, במקסימום ייקח אחר כך את העוף.
זה היה תוך כדי העוף, הילד לועס ומחליט שלא בא לואנונימית בהו"ל
אפילו שהוא קטן ואין לי בעיה לתת לו חלב דקה אחרי בשר אני לא אשים לו יוגורט ועוף באותה צלחת.
הוא גם לא אוכל צהריים במסגרת, הארוחת צהריים שלו בבית אז אי אפשר לסמוך על זה...
מה שכן את צודקת שצריך לשחרר ובאמת הוא אכל מלא עוגיות אחרי האוכל כדי שאני אוכל לרבוץ על הספה.
תודה על התגובה וההזדהות!
איזה קשוח זה.....יעל מהדרום
חיבוק ❤️ואילו פינואחרונה
לדרך לקחת איתך בקבוק מים חצי קפוא וכל כמה דק'לשתות שלוק מים

עוזר גם לבחילות, גם לקרר את הגוף וגם כשתיה.
מוכר הקושי לעבוד.. הייתי מדליקה מזגן על 16 מעלות לפני שיצאתי לאסוף את הילדים ואז חוזרת לבית קפוא, מחליפה לפיג'מה קצרה ולא זזה כמעט..
מי מזדהה עם באסה של אחרי החגים?אוהבת את השבת
אני🙃כי כל פה

איך עבר ככ מהר? ולמה נגמר כבר??

לא אוהבת לחזור לשגרה..😏

פעם ראשונה שממש קשה לי לחזור לשגרה!מאוהבת בילדי

בד"כ רק מחכה שיגמר החופש והילדים יחזרו למסגרות.

והפעם כל כך נהניתי איתם, ומהחופש, ומהזמנים האחרים...

ככה שקשה לי לחזור לשגרה...

(והיום הגננת של הבת שלי אמרה שככל שהם יותר יגדלו יהיה לי יוץר קשה... עצוב)

 

אז מזדהה.

 

ותודה לה' על כל חג וכל שבת. זה נותן כח להמשיך הלאה.

אניהמקורית
נהניתי ממש בחג
כל כך הרבה מתכוננים לקראת פסח, והוא טסיעל מהדרום
וואו לגמרי..מתחדשת11
אני מאד מאדנעמי28
אבל לא כי מתגעגעת לחג.

יותר כי היה לי מאד קשה ובום ישר לשגרה
בלי אוויר לנשימה.

חזרתי לשגרה עם פחות כוחות ):
וואי וואי חיבוק ענק לך❤️❤️❤️אוהבת את השבת
תודה ❤️נעמי28אחרונה
אני מנסה לעזור

ממש קשה לי לחזור לשגרה.. שינה בזמן, קימה בזמן, עבודה, לימודים, ש"ב, מטלות כאלה ואחרות..

החופש היה כל כך קצר

שרשור שמעודד אותי על זה שהיה לי חג מבאסמתנות-קטנות
יותר קל לי לחזור לשגרה

לשכוח שהיה את הפסח הזה כי הוא היה ש'ילוב של כל מיני נסיונות שונים

אבל ברגיל אני מזדהה תמיד היה לי קשה לחזור לשגרה
חיבוק מותק, ואיזה עין טובה!!אוהבת את השבת
וואי חגים זה טריגרי ברמותנעמי28
ופסח בעיקר.
הלחץ לפני ותוך כדי מציפים המון.
אנימתמטיקס

דווקא שמחה מהחזרה לשגרה בעיקר כי התארחנו כל החג וזה היה די קשוח

אבל עדיין מנסה להתאושש מהחזרה לעבודה

אוף , חוויה מבאסת מהמקווה הערבחלומות חלמתי
התכוננו לערב הזה ממש
וחיכנו, ואפילו קניתי כמה דברים חדשים לקראתו
(יודעת שיום השואה. הרגשתי איזה ניצחון בליל טבילה ביום הזה).
תכננו לוז כך שבעלי יתפלל, אתארגן בנחת, נרדים את הילדים ואז אצא.

בפועל, אחר צהריים קיבלנו בשורה עצובה על אבא של חבר טוב מאד שנפטר.
והיינו צריכים לתכנן לוז שנספיק גם טבילה וגם את ההלוויה.
ויצא שהכי הגיוני זה שאני אזדרז לטבילה כבר בבין השמשות, ככה הוא ירוץ לערבית ויסע להלוויה.

יצא לנו בעבר לשאול רב לגבי טבילה מיד אחרי שקיעה, ואמר שכשצריך, אפשר. ( שאלנו לגבי שבת, וכך עשיתי כבר פעמיים בשבת, והנחתי שזה רלוונטי גם ליום חול).
אז היום צריך .


התארגנתי בזריזות, יצאתי באמצע המקלחות של הילדים, (משמע, השארתי בלאגן וידעתי שאני חוזרת לבלאגן)
הגעתי למקווה
והבלנית מסתכלת עליי, "מאמי, יש עוד חצי שעה"
אז אני מסבירה לה ששאלתי רב
ואפשר לטבול כבר
ובהתחלה לא כל-כך ששה. אמרה לי לחכות
דמעות עולות בעיני. אני מסבירה שיש הלויה.
היא אומרת שתתקשר לרב העיר.
היא מתקשרת, מסבירה לו,
הוא מבקש שאחכה 10 דקות ואז אטבול.


אוף זה מזה תסכל אותי.
תכלס תכלס מבחינת הזמנים זה הסתדר, הספקתי לראות את בעלי איזה 8 דקות לפני שיצא לכל הערב.
אבל בחייאת, שאלנו רב, קיבלנו פסיקה ,
יש לגמרי על מי לסמוך.
למה המונפול אצל רב העיר?
(במקביל בדקתי בפניני הלכה רק כדי לוודא וגם הוא כותב שאם צריך אז אפשר).

חזרתי הבייתה לילדה צורחת שרוצה אותי(בת 5- איפה שרשורי בני ה5?!) בגלל שהייתי צריכה לחכות שם כל העסק לקח הרבה יותר ממה שציפנו והכנו אותה,
בעלי יצא אחרי כמה דקות
ואני חזרתי עם טעם חמוץ
(ובעלי לא הבין למה נתתי ל10 דקות האלה כל-כך לבאס אותי....)


בינתיים רובצת פה על הספה
מקווה שעד שהוא יחזור יעבור לי
לכן כתבתי, מקווה שהפריקה תעזור לי....
היי יקרהבתי 123
ההחמרה בזמן הטבילה היא לא רק על זמן הטבילה שבזה אפשר להקל אלא על הזמן שבו תפגשי את בעלך. גם אם יש היתר לטבול קודם את ההרחקות צריך לשמור עד צאת הכוכבים ובעקרון לפי הפוסקים שאני שמעתי לא לפגוש את הבעל בכלל...
בקשר לבלנית זה באמת לא בסדר היא צריכה לסמוך עליך אבל מצד שני יש לה גם אחריות הלכתית כלפי הטובלות.
אהה ברור ברורחלומות חלמתי
אני ידעתי את זה. ידעתי שאני חוזרת הבייתה רק אחרי צאת הכוכבים....

חולקת עליךמקרמה
לבלנית אין אחריות הלכתית כלפי הטובלות.
בלנית תפקידה ההלכתי הוא אך ורק לוודא שהשיער במים.
כל שאר האחריות ההלכתית היא על הטובלת בלבד
וי תודה שכתבת את זהחלומות חלמתי
את כל-כך צודקת.
הוספת לי בהבנה פה למה זה הרתיח אותי.

אני חושבת שזה נורמה שהשתרשהמקרמהאחרונה
עם השנים.
הרבה בלניות טובות ומקסימות באמת מאמינות שיש להן אחריות הלכתית.
ותוסיפי לזה את העמדת כח שיש להן (כאחראיות על ה"כלי" שבעצם מאפשר לנו להיטהר= המקווה עצמו, ובעצם מחזיקות ביכולת לאפשר/לך לאפשר לך לטבול)
וקיבלת דמות כוחנית גם אם ממש לא זאת היתה הכוונה.

אבל אני חושבת שיש כבר תהליך של שינוי.
הם מצד הבלנית והגורמים ההלכתיים שמחדדים את תפקידן של הבלנית (שבעיני הן ממש נשות חסד)
והן מצד הנשים הטובלות שלאט לאט מחזירות לעצמן את האחריות והשליטה על הטבילה שלהן.
חיבוק גדולרבע ל7
כואב..

זה לא ה10 דק'.. זה שהיא יותר "צדיקה" ממך
בסיטואציה כזאת זה היה שובר אותי ממש
זה גם בהחלט חלק מהתחושותחלומות חלמתי
תודה על החיבוק!
את בטוחה שזה מה שהרב התיר?באר מרים
לדעתי מתירים לטבול בבין השמשות רק בליל שבת (בגלל הבעיה של רחצה בשבת) או במצבי דחק גמורים של אין ברירה, ולא מטעמי נוחות..

בכל מקרה חיבוק על החוויה...
אז את צודקת ששאלנו על ליל שבת ,חלומות חלמתי
ולכן גם בדקתי תוך כדי בפניני הלכה שהוא כותב שבשעת הצורך מותר להקדים לבין השמשות....

לא נראה לי שבמקרה הזה זה היה של 'נוחות' ,( למרות שהמצפון שלי עבד תוך כדי שעות נוספות...)
באמת היה פה צורך (לא צורך גדול או אבל צורך בהחלט)
בלני. חצופהחולת שוקולד
פעם הייתי רותחת מבפנים ושותקת, היום במצבים כאלה אני קובעת עובדה, הייתי מודיעה לה שהיא לא מתקשרת לשום רב ופשוט נכנסת לחדר של הבור ומקווה שתבוא אחרי
האינסטנק שלי הוא לשתוק.חלומות חלמתי
ביישנית וחמודה
אבל הייתי ממש גאה בעצמי שהצלחתי להתעקש
כי אחרת הייתי מחכה עד מחר....
אויש אוישששששמשתגעת*
איזה מבאס זה שינויים ואנשים שמתערבים ברגעים כל כך קריטים נפשית (ועוד שהיית בלחץ של זמן)
חיבוק ובע'ה בשורות טובות 💕
לגמרי ניצחון!! תאריך משמעותי לטבילה, אשרייך💛
מישהיא יכולה להמליץ לי בבקשה עלאני זה א
רב עם פסיקה לפי הרב עובדיה בנושא טהרה עדיף שישתייך למגזר חרדי אבל לא חייב שאפשר להתייעץ איתו טלפונית..
יש לי איזה שהיא בעיה בנושא של הטהרה והפסיקה שקיבלתי נשמעת לי מחמירה.
אני מחפשת רב שיוכל לפסוק לי בצורה קלה יותר כי זה פשוט נהיה ממש לא כייף להיות שבועיים וקצת אסורה ואז רק שבוע טהורה.
תתקשרי לבית ההוראה אפיקי מים שלהרב פניריהמקורית
קו ההלכה הספרדימכחול
חפשי בגוגל. בהצלחה!
אפשר לשאות אותל גם בווטסאפ.באר מרים
אם את רוצה אשלח לך את המספר
יש לי תודה אשלח להם באמת הודעהאני זה א
יש קו הלכה ספרדיתהילה 3>אחרונה
יש את המספר שלו בגוגל נראה לי שהוא פעיל 24/7
שתי שאלות על שתי ילדות ועל התפתחות שכאילו נעצרהמתואמת
1. בת ארבע וקצת.
בגיל שנתיים וחצי למדה לזהות את האות אל"ף. הייתי בטוחה שמשם היא תתקדם מהר הלאה (כמו הבן הגדול שלנו - בגיל שנתיים וחצי התחיל ללמוד אותיות, בגיל שלוש ידע את כולן ובגיל חמש בערך ידע כבר לקרוא) - אבל לא, זה נעצר שם. יש עוד מעט אותיות שהיא לפעמים מזהה, אבל לא יותר מזה...
2. בת שנה ורבע.
התחילה לזחול בגיל שבעה חודשים, וחשבתי שהיא תהיה כמו אחת הבנות שלי שהלכה לפני גיל שנה. בפועל - היא עדיין זוחלת. יודעת כבר להיעמד לבד (כבר לפני חודש התחילה), יודעת לטפס במתקנים בגן השעשועים כמו ילד בן שנתיים, אבל עוד לא הולכת ואפילו לא מנסה.

אני לא לחוצה על שתיהן, ואני אפילו לא נעולה על ההשוואה לילדים הגדולים (במיוחד ששאר הילדים היו איטיים יותר מלכתחילה - מי יותר, מי פחות), אבל אני סתם שואלת את עצמי מה קרה...
ואם כבר - יותר דחוף לי שהקטנה כבר תלך מאשר שהגדולה תלמד לקרוא. (במיוחד שראינו אצלנו שגאונות באה עם הבאגים שלה...)
מה אתן אומרות?
נראה לי שענית לעצמךעוד מעט פסח
אם מורידים את החלק הראשון, זה שבו הגדולה זיהתה את האות אל''ף והקטנה התחילה לזחול מוקדם- נראה שההתפתחות תקינה לגמרי.

מה שלדעתי כדאי לך לשאול את עצמך זה האם הן התפתחו בינתיים בתחומים אחרים.
יכול להיות שלקטנה היה דחף מאוד גדול להצליח להיות ניידת, וכרגע הזחילה מספקת אותה. אבל אני מאמינה שהיא כן התפתחה בתקופה הזו מבחינת התקשורת אתכם, ביכולות של המוטוריקה הגסה, וכמו שתיארתי גם בעמידה וטיפוס...
וגם הגדולה. עניין אותה משהו מסוים, עכשיו היא הפניות ללמוד דברים אחרים. ממש ממש לגיטימי.

צריך לזכור שההתפתחות היא לא קו לינארי ישר. וכל עוד הילד ממשיך להתפתח, ולא חורג מטווחי הנורמה (אני חושבת שילד שלא הולך זה תקין עד שנה וחצי או שנה ושמונה, לא זוכרת בדיוק)- הכל בסדר.
תודה! נתת לי הסתכלות מעניינת על העניין...מתואמת
שבאמת התפתחות כוללת הרבה תחומים, ויכול להיות שבזמן שמשהו אחד לכאורה נזנח - משהו אחר מתפתח.
אני לא לחוצה באופן כללי, כי יודעת ששתיהן עוד לגמרי בטווח התקין, רק סתם תהיתי לעצמי למה הייתה עצירה לכאורה...
(ובאמת - לקטנה היה נראה שממש דחוף לה להיות עצמאית בהתנהלות, כשהייתה קטנטונת היה נראה שקשה לה להיות "כלואה" במקום אחד. ותכל'ס עם הזחילה שלה כיום היא מגיעה כמעט לכל מקום... ומה שלא - יש לה שורה של "משרתים" שמוכנים לעזור לה )
לגבי הראשונהאין כמו טאטע!
נשמע לי תקין לגמרי וזה בסדר שמזהה רק קצת...בטוחה שזה יגיע . גם לשי התחילה לזהות ופתאום לא ידעה כמעט..ועכישו היתה קפיצה ומזהה הרבה יותר. גם בגיל של הבת שלך...

מאמינה שזה פשוט בא בזמן שלו
תודה! כנראה שזה באמת תקין, שיש עצירות באמצעמתואמת
פשוט התרגלתי מהקודמים, שהתקדמו בקצב עקבי בלימוד האותיות (מי מהר יותר ומי לאט יותר). אבל הגיוני שלא כולם ככה...
היה לי את שני המקרים באותה הילדה😅גפן36
בקשר להליכה-עד שהיא לא החליטה ללכת היא פשוט לא הלכה. כלום לא עזר.
בעצם אולי כן עזר קצת לעשות לה ידיים ולגרום לה לפסוע צעד או שניים.. אבל זה לקח זמן.

בקשר לקריאה הרפיתי לגמרי.
היא אכן התחילה לזהות מאוד מוקדם, ואז 'שכחה' הכל
ופתאום לפני חודשיים התחילה לקרוא (קמץ פתח בלבד) בלי שלימדנו אותה בכלל.. בת 4.5 בקצב הזה עד 5 היא כנראה תקרא.
אני באופן כללי משתדלת להקפיד הרבה יותר על התחום החברתי, ופחות מקפידה ותופסת קצר מבחינה לימודית כי אנחנו זו נק' החוזק..
תודה! הילדה שלך נשמעת חכמה ומתוחכמת מתואמת
אצלנו חלק מהילדים איטיים מבחינת התפתחות ולימודים, וחלק מהירים (עד מהירים מאוד).
וגם בעניינים החברתיים יש לנו שני קצוות...
אז רציתי לדעת איפה "לסווג" את בת הארבע, כדי לדעת איפה לתמוך בה יותר. (גם בנושא החברתי היא מבלבלת...)
אבל כנראה שהיא פשוט ערבוב טוב
ילדה בת 4 וחצי שלא מזהה אותיותשריקה

זה לא אומר כלום על היכולות שלה.

בהקצנה - זה כמו שתרצי לסווג את היכולות שלה לפי זה שהיא לא יודעת לוח הכפל.

 

זה לא מצופה בגילה.

 

בגן חובה לומדים אותיות, והציפיה היא שילד יעלה לכיתה א' כשהוא יודע 18 אותיות.

 

יש ילדים שלומדים אותיות מוקדם וזה מראה שהם זריזים במיוחד.

זה לא אומר שילד בן 4 שלא מזהה אותיות הוא איטי

 

 

יש בשלות שצריכה להתרחש לכל שלבממשיכה לחלום
גם קריאה וגם הליכה דומות בינהן בכך שהן דורשות בשלות של מערכות רבות במקביל
כשהילד יהיה בשל זה יקרה
כמובן שאם יש איחור אז אפשר להתערב ולעזור
הילדה בת הארבע רחוקה מהגיל שבו מצפים לבשלות לקריאה אז אין מה לדאוג
והקטנה מתקרבת אבל לפי מה שאת כותבת נראה שהמרכיבים מתפתחים מצוין אז מאמינה שזה יקרה בקרוב
נכון, את צודקתמתואמת
פשוט היה נראה שהן הראו את סימני הבשלות מוקדם - ואז הם נעצרו...
אולי אני טועהשריקה

אבל ילדה שלומדת את האות א' בגיל שנתיים וחצי - לכאורה זו לא בשלות,

יכול להיות שאחים שלה חפרו על על זה כי זה מגניב שילדה כ"כ קטנה מזהה א'? עד שנכנס לזיכרון?

הגיוני לי שזיהתה את הצורה, בלי שבאמת היתה לזה משמעות מהי אות ושהיא מייצגת צליל.

סתם למידה בע"פ של רצף צלילים שקשור לצורה מסוימת.

 

כשילד לומד אותיות ובשל לזה, ובד"כ מייד מקשרים בגן למילים שמתחילות בצליל וכו' - אז יש לאות משמעות.

(וגם אז - אין מספיק משמעות. למידה של אותיות יש בה משהו מאד אמורפי ולא פשוט.)

 

אם בגיל שנתיים וחצי זה סתם שינון - הגיוני שלא הצליחה להחזיק בזיכרון עוד אותיות.

 

כשתהיה בשלות אמיתית - היא תוכל ללמוד את כל האותיות בעז"ה בצורה טובה ועם הבנה טובה.

 

 

תודה! נראה לי ש"יישבת" לי את הענייןמתואמת
היא באמת למדה את האות אל"ף בתור צורה מאוירת (האות אל"ף באמת בעלת צורה ייחודית), ובאמת האחים שלה מאוד התלהבו מזה ועודדו אותה
אז זה באמת העניין...
כן אני מבינה לגמריממשיכה לחלום
אבל למידה של אות זאת בשלות שונה מלמידה של כל האותיות ושונה מקריאה
אלו גם יכולות שונות
גם זחילה והליכה אלו יכולות שונות שמצריכות מיומנויות שונות ולכם גם בשלות אחרת
הבנתי עכשיו. תודה!מתואמת
עונהלהשתמח
למדתי על תיאוריה התפתחותית, שהתפתחות קורית במדרגות ויש מעברים לסירוגין בין תחומי ההתפתחות השונים. כל פעם ילד עושה צעד התפתחות בנושא מסוים, מתקדם עד נקודה מסוימת, ואז סוג של עושה 'הפסקה' בתחום הזה ועובר להתפתח בתחום אחר. וככה לסירוגין בין התחומים השונים. אז זה ממש נשמע לי תואם למה שאת מתארת.

אני ממש ראיתי על הילד שלי שעשה קפיצה בחצי שנה ולמד תוך חודש- לעמוד על שש, לזחול גחון, להעמד עם תמיכה, ולזחול על שש. ואז כאילו "עשה הפסקה" בתחום ועבר להתעניין מאוד במשחקי התפתחות כמו להכניס דברים לקופסאות וכאלה. ואז התפתח בתנועות ידיים כמו שלום ומחיאת כפיים. ורק בגיל שנה וארבע למד ללכת.
תודה רבה! באמת נשמע הגיונימתואמת
זה גם מה ש @עוד מעט פסח כתבה.
מעניין שהייתי צריכה להגיע לילדות השביעית והשמינית כדי לזהות את זה
אצלנו היה ממש דומה אצל שני ילדיםבארץ אהבתי
הבן הגדול שלי דומה לסיפור של ההליכה. לא זוכרת מתי התחיל לזחול בדיוק, אבל סה"כ היה בקצב רגיל. ואז זחל במשך יותר משנה, התחיל ללכת רק בגיל שנה ו-10 (היה מסוגל כבר הרבה לפני, אבל חיכה עד שהיה יציב לגמרי). לא אומר שזה מה שיהיה אצלכם, כמובן...

והבן הקטן יותר התחיל לזהות אותיות כבר בגיל שנה וחצי. לא את כולן, אבל כמות ניכרת. ועכשיו הוא בן 4 וחצי, עדיין זוכר את האותיות שידע אז, אבל יש אותיות שעדיין לא מזהה. מידי פעם מבקש שאני אלמד אותו לקרוא, אז התחלנו קצת עם קמץ-פתח, אבל הוא עוד בשלב מאוד ראשוני (לא שאני לחוצה על זה, זורמת איתו בקצב שלו, ורק כשזה בא ממנו...).
תודה! באמת קצת דומהמתואמת
אם כי הבן השני שלך נשמע גאון אמיתי
(ומאוד מקווה שהיא לא תתעכב מדי בהליכה... כבר עברנו את זה עם ילד אחד - שהתעכב בכל אבני הדרך בהתפתחות וגם דילג על חלק - ולא מתחשק לי להגיע לזה שוב...)
בלעה"ר הוא באמת משהו מיוחד, ב"ה...בארץ אהבתי
ולגבי הבת שלך - אין סיבה לדעתי שהיא תתעכב באופן מיוחד. אם היא זחלה התחילה לזחול בקצב הרגיל, וכבר עומדת בלי להחזיק, לא נשמע שיש סיבה לחשוש.

האמת שגם עם הבן שלי זה לא היה כזה סיפור. הלכנו לפיזיותרפיסט כשראינו שהוא באמת מאחר (הוא כל הזמן היה נראה שעוד רגע יתחיל ללכת, אז לא הלכנו מיד, אבל כשעברו עוד כמה חודשים והוא עדיין לא הלך, אז האחות טיפת חלב הפנתה אותנו בכל זאת), והוא אמר שהוא לגמרי יכול ללכת ואין לו מה לעבוד איתו. רק נתן לנו כמה טיפים איך לגרום לו ללכת בלי שהוא ישים לב שהוא לא מחזיק, ותוך כמה ימים מאז שהתחלתי לעשות את זה איתו הוא כבר הלך...
תודה! בע"ה מקווה שבקרוב אבשר שהיא הולכת מתואמת
האמת שתיהן נשמעות לי בסדר גמור. תהני מהןאורוש3
מה אני אומרת?לבוא בטובאחרונה
שתפסיקי להשוות!!!!

סתם
פשוט זה צורם לי נורא ההשוואות בין הילדים...
כל ילד עושה את הדברים בזמנו, כל עוד זה בתווך התקין זה בסדר.
כמובן יש לך רק כוונות טובות ודאגה לילדים זה ברור
אבל ההשוואות האלה עלולות להמשיך ולעשות ממש רע לדעתי, מנסיון..
בהצלחה לך🤗
לא רגוע אחרי חיסוןואילו פינו
של גיל חודש, הוא חודש ו3 שבועות.
בלי חום.
הייתן נותנות נובימול?
אני נותנתחצילוש
כן. זאת גם ההנחייה שנתנו לי בטיפת חלבפה לקצת
אם יש אי שקט אז משהו מציק לו ואפשר להרגיע עם נובימול
תודה לכן. באמת נתתי לו.ואילו פינו
בריאות לכולם❤️
בטוחה שקיבל חיסון של גיל חודש ולא של חודשיים?מוריה
לאחרונה כתבו כאן שהקדימו אותו לחודש וחצי.

וכן. הייתי נותנת אקמול/נובימול.
קיבל צהבת ביואילו פינו
וקבענו לעוד שבועיים וחצי כדי לעשות את החיסון של גיל חודשיים
בריאות!מוריהאחרונה
מחר הולכת לביקורת אחרי לידה.אשמח לעזרה לגביי התקןמהמרחקים
אני מעוניינת הפעם בהתקן הורמונלי (הייתי בעבר עם התקן נחושת)

1. בבקשה עזרו לי עם המלצה אישית להתקן הורמונלי🙏🙏
לגמרי לא מבינה בסוגים

2. איך זה עובד? מגיעים לרופאה,היא בודקת,נותנת מרשם, הולכים לקנות וחוזרים אליה להתקנה?
או שצריכים להגיע מראש עם ההתקן?
מקפיצה. בהצלחה!יעל מהדרום
מוסיפה- מה עלות ההתקנה?מהמרחקים
מירנהכבתחילה
ממה שאני בראתי, יש שלושה סוגי התקנים הורמונלייםאבן חן
מירנה הותיק (30 שנה ...) ושניים מהחמש-שש שנים האחרונות, קיילינה וג'נס (כולם של אותה חברה, אגב).
המירנה הוא יותר גדול ועם יותר הורמונים (עדיין הרבה פחות מגלולות) וההסתגלות איתו ארוכה (יכול להיות חצי שנה ויותר של הכתמות) אבל רוב מוחלט של הנשים לא יקבלו איתו מחזור. למי שרוצה מניעה לתקופה ארוכה זה מה שמקובל להציע.
ג'נס וקיילינה פותחו בעקרון לנשים שלא ילדו עדיין. אז הם יותר קטנים ועם פחות הורמונים. ג'נס פחות נותנים לנשים אחרי לידה (הבנתי שמחשש שיפול - לא בטוחה) והוא בתוקף לפחות שנים. עם שניהם יש סיכוי מסוים להמשיך לקבל מחזור - אני הבנתי שלרוב זה יהיה רק הכתמות והחלטתי להמר על זה.
בקיצור, גם אני הייתי בעבר עם התקן נחושת ורציתי הפעם הורמונלי כי אין לי כוח להיות אסורים, אבל רציתי מינימום הורמונים אז הרופא נתן לי קיילינה.
אני ממששששש מרוצה! ההתקנה לא כאבה בכלל (כי הוא קטן) רק אי נעימות, היו הכתמות לא אוסרות בערך חודש ומאז נקי לגמרי. ולא מרגישה יותר משוגעת מהרגיל (סרזט עשה לי רע ממש). מסייגת שאני עוד לא שנה מהלידה אבל כן בשלב שעם ההתקן נחושת כבר קיבלתי מחזור.
ואגב, הרופא שלי (ותיק ומנוסה) אמר ששינו מדיניות וחוששים ליותר סיבוכים בהתקנה מיד אחרי לידה ולא הסכים להתקין לי בביקורת, שלא תתאכזבי... הוא רצה שאחכה שלושה חודשים (לפחות).
מבחינת בירוקרטיה מניחה שתלוי בקופה. אני בכללית, קיבלתי ממנו מרשם, בדקתי באתר איפה יש במלאי (אין הרבה) נסעתי לשם וקניתי ועם זה באתי לתור של ההתקנה (תור רגיל). שילמתי על ההתקנה 300 שקל.
בהצלחה ובבריאות!
בררתי, כמובן🤦אבן חןאחרונה
אגב גם ההתקן עלה 200 ומשהו שקל וגם זה עם ההנחה של הפלטינום
חזיות - הכוונה איפה לקנותמרימוש!

מעולם לא קניתי חזיה בארץ, כי תמיד סבתא היתה קונה לי בחו"ל. סבתא ב"ה עלתה לארץ ואני צריכה חזיות חדשות ואין לי שום מושג מאיפה להתחיל.

מה נחשב מחיר סביר לחזיה?

וחזיית הנקה? ואיפה אפשר למצוא?

אשמח להכוונה והמלצות

 

ממליצה לךממש על חנות סייפש , מחירים טובים ואיכות!נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו בניסן תשפ"ג 13:11
שווה ליסוע מרחוק.
החנות נמצאת ברחוב אגסי 8 בגבעת שאול, ירושלים.

יש בהתחדשות בעליאמא לאוצר❤
מחלקת הלבשה תחתונה מהממת.
יצא לי גם לקנות במשביר לצרכן..
וחברה אני מאד אוהבת של פמינה, גם רגילות וגם הנקה..
לדלתא יש חזיות נוחות גם(בלי ברזלים) אבל ההנקה שלהם פחות אהבתי
איזה מותגים קנו לך בחול?טארקו
את רוב המותגים אפשר למצוא גם בארץ או להזמין מאתרים בחול..
מעניין, אבדוק. תודה!מרימוש!
את מידה קטנה או גדולה?אם_שמחה_הללויה
קטנה.. עכשיו בסוף הריון, אז צריכה גדול יותר משהיהמרימוש!
גם אני מידה קטנה.אני רכשתי את זאתאם_שמחה_הללויהאחרונה
https://aeo.co.il/il_he/aerie/apparel-intimates/bras/smoothez-bra-ish-wireless-bralette-sands-2693-3189-153?page=1
והיא מאוד נוחה ונעימה.
פעם שניה שרכשתי מהם, החזיה שקניתי לפני החזיקה לי הרבה זמן ושמרה על צורתה.
תודה לעונות! ומה טווח המחירים?מרימוש!
פשוט לא יודעת אם מה שאני מוצאת זה המחיר הרגיל וזה פשוט יקר, או שאני מוצאת את הדברים הלא נכונים
אני קניתי שהמחירים היו טוביםנפש חיה.
בין 150-180 וזה נחשב יחסית זול
מצטרפת להמלצה על סייפיש!! חדמשגוגי גוגי

לפני זה הייתי קונה בליה לונדון.. שזה נחשב אחת הטובות , וזה לא משתווה לסייפיש, כי שם מתאימים לך ממש למה שאת צריכה. חזיות הנקה - ברבדו. אפשר להזמין באינטרנט וגם בסייפיש מוכרים אותן ב160 שח

מחיריםגוגי גוגי

בסייפיש קניתי חזיות איזור ה200 אבל זה תלוי בדגם שאת בוחרת

תרופה לחרדותהריון ולידה
לקחתי בעבר סרנדה במשך תקופה.
היא עזרה לחרדות, אך נראה לי שגרמה לי לחוסר חשק.
יכול להיות? זו תופעה מוכרת? לא היה לי חשק בעליל, אך אולי אפשר לתלות את זה גם בגורמים אחרים.

בעקבות כל המקרים המזעזעים שקורים, מפלס החרדות שלי עולה עולה ואני חייבת לחזור לכדורים דחוף. כבר לא יכולה יותר.
שאלותיי הן:
1. האם יש כדור אחר לחרדות שלא עושה תופעות לוואי כאלו? חוסר החשק הזה נוראי לנו ממש, פשוט הורס.
2. יש כדור שפועל מיידית? אני מתחרפנת מדאגות. (רסקיו ודומיו לא מדגדגים לי)
3. בזמנו הייתי בהריון ולאחר הלידה התינוק היה צריך להישאר יום נוסף להשגחה. זה נשמע מטומטם, אני יודעת, ואני בכלל לא בהריון עכשיו, אבל רוצה הריון וזה מדאיג אותי. כל יום בבית חולים קשה לי מאוד. האם תמיד צריך להישאר להשגחה לילה נוסף בגלל כדורים מהסוג הזה?

תודה רבה!
מקפיצה לךחצי שני
חיבוק יקרה!!אוהבת את השבת
ונשמע לי מוזר ה' עוד לילה להשגחה...
אולי תשאלי מיילדת שעובדת שם מה הנהלים?
בכל מקרה את תמיד יכולה לחתוך סירוב ולצאת כבר אחרי כמה שעות הביתה...
לגבי ההשגחה-עוד מעט פסח
יש כדורים שעוברים דרך השליה, ואז התינוק בעצם צריך להיגמל מהם אחרי הלידה. והגיוני שה'גמילה' מהם תהיה תחת השגחה.
לא הייתי ממהרת לברוח הביתה.
ולפותחת- אין לי תשובות טובות להציע, רק חיבוק.
אה... טוב שכתבת!אוהבת את השבת
אז אולי לברר על לילה במלונות?
מה עם ציפרלקס?פרח חדש
בעלי לקח תקופה ארוכה
בהתחלה היו קצת תופעות לאט לאט הגוף התרגל
וואי חיבוק.אבי גיל
ממש מבינה גם אני סובלת לכן פניתי לפסיכיאטר בזמן רגוע וביקשתי כדורים והם בבית במקום מוסתר.
ככה אני יודעת שיש לי רשת הגנה למקרה ואני ממש ממש ממש לא יצליח להרגע בשום אופן (ברוך ה' עוד לא קרה)
ציפרלקס לקחתי ולא עזר לי האמת אז לא יכולה להמליץ.
אפשר להתחיל מרופא משפחה בשביל משהו מיידי להרגעה כמו קלונקס או דומיו אבל הם ממכרים ולא טובים לאורך זמן בכלל.
בקשר לחוסר חשק הבנתי מהפסיכיאטר שזה תופעת לוואי של כמה מהתרופות האלה..
בכל אופן, אולי גם שווה לעשות ייעוץ טלפוני אפילו עם ערן הם יודעים להרגיע במצבים קשים.
חיבוק מבינה אותך ממש.
יקרות, תודה רבה!! על החיבוקים, ההבנה והעזרה!הריון ולידהאחרונה
ניצחון על הנאצים!גלויה

שורדי השואה אומרים שהניצחון הכי גדול זה הקימו מחדש משפחות. 

אז כולנו, אימהות ילדי ישראל, מנצחות את הנאצים!

״וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״!!

אנחנו גדולות מהחיים. 

 

ומומלץ לצפות בקליפ המרגש הזה: 

 

דחוףףףף עצות לתינוקת סרבנית בקבוקעודהפעם

הצילו!!

הקטנה אמורה להיכנס למעון ביום ראשון. בת 3.5 חודשים.

אני מנסה כשבועיים להרגיל אותה לבקבוק (שאוב כמובן) והיא מסרבת בכל תוקף.

צרחות עד לב השמיים.

בשבועיים האלו פעמיים אכלה יפה מבקבוק - פעם אצלי ופעם אצל בעלי.

לא ברור למה אז כן.

מכה על חטא שלא הרגלתי אותה מגיל לידה.

דווקא בשבועיים הראשונים לקחה יפה בקבוקים כמה פעמים. (נתנו לה שאוב בבית החלמה).

בא לי לבכות מלחשוב על הצרחות במעון. מסכנונת שלי. 

עצובה שאני בכלל חוזרת לעבודה אבל זה מה יש.

אשמח לכל עצה וטיפ בנושא.

מקפיצה ליעודהפעם

ירד מהר...

נסי את הבקבוק של לנסינו.מתואמת
אצלי עבד על סרבנית בת תשעה חודשים.
מה מיוחד בו?עודהפעם

לא מכירה

 

הפטמה שלו יחסית רכה וגמישה כזומתואמת
ומזכירה כנראה את הפטמה של השד.
ניסיתי אותו אחרי המלצות מפה. (במשך חודשיים או שלושה היא שתתה רק מבקבוקים של לנסינו, ואחר כך התחילה להסכים גם לסוגים אחרים של בקבוקים)
יכולה להגיד לךאהבתחינם
שהיו לי כמה ילדים סרבני בקבוקים
שבהתחלה היה קצת קשה אבל הם הבינו לאט לאט ובסוף אכלו
בשיתוף פעולה של המטפלת והאמא
אני הזעקתי את האמא להניק שראיתי שהילד ממש ממש צורח
אבל לפני כן ניסיתי כל דרך אפשרית
בלול
בעמידה
בשכיבה
בישיבה
בטרמפולינה
בנדנוד
וגם סוגי בקבוקים.
לאט לאט בע״ה תעבדו בשיתוף פעולה.
אל תכי על חטאיעל מהדרום
לק"י

הבכור שלנו קיבל בקבוק מידי פעם מאז שנולד, ובגיל שלושה חודשים בערך החליט שלא עוד....
כן הסכים לקחת כשהחלב היה ממש חם.

ביום שחזרתי לעבודה בגיל 4 חודשים, הוא לקח בקבוק כאילו לא סירב מעולם.
מעודד...עודהפעם


הצעותמקקה
לנסות בקבוק של מאמ
הפטמה הכי קטנה, אפס או אחת
למרוח קצת סילאן או רסק תפוחים או חלב על הפטמה כדי לאתחל את רפלקס המציצה
והיה וכל זה לא יעזור
אפשר להוסיף דייסת קורונפלור לחלב אם ולתת במזרק
למה להוסיף דיסה?יעל מהדרום
כי פחות ישפך כשזה יותר סמיךמקקה
ככה נראה לי. אפשר גם לנסות בלי ולראות
אהה. הייתי מנסה בלי בתור התחלהיעל מהדרום
אם רוצים לתת בכפיתיראת גאולה
זה די מסובך לתת תמ"ל או חלב אם לבד... כשמוסיפים דייסה זה מסמיך ויותר קל להאכלה מכפית, וגם משביע בכמות קטנה יותר.
(כתבתי על כפית, כי אין לי ניסיון עם מזרק)
לא כדאי להוסיף דייסה לפני גיל חצי שנהאביול
אם אני לא טועה
בעבר ההתוויה עלל קורונפלור הייתה מגיל 4 חודשיםמקקה
אני הוספתי כבר בשלושה
ברור שזה לא לכתחילה. אבל אם אין ברירה כדאי שאמא תזכור שיש עוד אופציות וזה יעזור לרוגע של כולם
בהצלחה! וחיבוק...אמא ל4 + פצפון
זה קשה להפרד, קשה לחזור לעבודה, וקשה להכניס למעון..
אבל
זה שלב, ולגיטימי שזה קשה, גם לך וגם לה.

ממש אל תכי על חוא לגבי ההרגלה לבקבוק, ובכלל, אל תכי על חטא. לא עשית שום דבר לא בסדר. תינוקת יונקת צריכה לינוק, אם זה מה שטוב לך ולה. וכשמגיע שלב אחר והזמן ללמוד משהו חדש - אז מלמדים אותה.
תאמיני בכך שהיא יכולה ללמוד לאכול מבקבוק, סיפרו לך פה כל מיני סיפורים על תינוקות שברגע האמת למדו יפה לאכול מבקבוק. תסמכי על הכוחות שלה להסתגל. להתגמש. להיות פתוחה בכלל לכל הסיטואציה של המעון. הרי את מביאה אותה לשם כי בסופו של דבר את מאמינה שזה יהיה לה טוב. את לא מביאה אותה לשם כדי לסבול.
כמה שהם קטנים, הם קולטים אותנו. אם את לא בטוחה, גם היא לא תהיה בטוחה. תחזקי בתוך עצמך את נקודת האמונה( וזה בסדר שאת לא רגועה מאה אחוז, רק תנסי לשים דגש על החלק בתוכך שמאמין), והיא תרגיש את זה ותשאב ממך כוחות.
תודה על התגובהעודהפעם

ממש צריכה עכשיו את החיזוקים האלו.

נסי לחמם את החלב השאובענבלית
התוך כלי עם מים חמימים.
הטמפרטורה עוזרת לפעמים
מעניין. אנסה.עודהפעם


אין מה להכות על חטאאביול
לא טוב להרגיל מגיל לידה כי אז היא תעדיף את בקבוק על ףנייך..
אצל הבת שלי היה קצת בעיה עם זה, אבל מהר מאוד היא הבינה שאין ברירה ושתתה מהבקבוק...
יהיה ימים קשים בהתחלה אבל בסוף נראה לי היא תבין שאין ברירה...
שווה לנסות בקבוק של חברת לנסינורוצה אני לרצות


לנו גם רק לנסינו עזרבשבילך..
עם סרבנית שלא הסכימה שום בקבוק אחר..

חוץ מזה תנסי שהחלב יהיה יחסית חם!
אנסה. תודה.עודהפעם


אז היום הגברת נכנסה למעון, והוזעקתי אחרי שעה וחצי.עודהפעם


קפץ לי...עודהפעם

קנינו לנסינו ומאם, ובינתיים לא התרשמה מאף אחד.

אין לה בעיה במציצה של הבקבוק, 

עובדה לקחה מס' פעמים.

הבעיה שהיא כ"כ מתעצבנת וצורחת שאפילו לא מתחילה למצוץ.

כשבאתי למעון היתה כולה בוכיה ואדומה,

לקחתי ומיד הנקתי אותה וכשסיימה הסתכלה עלי במבע כזה עצוב...

רק כשהגענו הביתה פצחה בצווחות אושר...

תעודדו אותי בבקשה...

וואי אמאלהאביול
אין לי עצות .. רק חיבוג
תנסו בינתיים בטפטפת או מזרק. ולהמשיך לנסות בלי סוףחצי שני
שני טיפים שעזרו ליממשיכה לחלום
1. להאכיל בצורה תומכת הנקה- שהפטמה תהיה מקבילה לרצפה ככה שהיא רק חצי מלאה. תינוקות יונקים לא יודעים מה לעשות אם הפה שלהם מוצף חלב בבת אחת, הם רגילים להתאמץ

2. לטבול את הפטמה במיץ ענבים כדי לשכנע אותה למצוץ
שלחתי אותה היום שוב, בלב לא קלעודהפעם

הלוואי ואוכל לכתוב פה שקרה הנס והיא אכלה היום במעון...

איך עבר עליה היום?עוד מעט פסח
היא הסכימה לאכול?
חמודה שאת מתעניינת...עודהפעם

אכלה ברבע לשמונה בבוקר, והבאתי אותה למעון ב8 וחצי.

לא אכלה כלום ... ניסו בכל הצורות...

כשבאתי לקחת אותה הביתה ברבע לאחת,

בעלי אמר לי שאם היא לא צורחת שאני לא אניק אותה במעון אלא ננסה בבית שוב בקבוק.

בבית ניסינו וניסינו ואיכשהו ברבע לשתיים אכלה על הידיים שלי 40 גרם מבקבוק!

העברתי אותה לבעלי ואכלה אצלו עוד 80 גרם.

מסכנונת היתה מורעבת אחרי 6 שעות...

מקווה שזה התחלה טובה ושההתנגדות לבקבוק פחתה,

אולי מחר אני אוכל לבשר שאכלה גם במעון. הלוואי.

איזה יופי שלקחה בקבוק!עוד מעט פסח
הלוואי שתסכים לקחת גם מחר במעון!
תאמיני בה!אמא ל4 + פצפוןאחרונה
תגידי לה שוב ושוב שהיא יכולה להתגמש, ושיהיה בסדר, וכל מיני דברים טובים וחיזוקים.

בהצלחה!
מזרוני טמפור של הולנדיהאנונימית בהו"ל
למשהי יש ניסיון?
מאד אשמח לשמוע.
תודה רבה.
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנתאחרונה
תחילת היריוןזריחה123
אמנם היריון רביעי אבל הקודם היה ממש מזמן.. כבר לא זוכרת
אשמח לעזרה
1. באיזה שבוע קובעים תור לרופא? הוא אמר 6 אבל אני זוכרת שזה מוקדם מדי..
2. מתי מתחילות בחילות וכאלה? הלוואי שלא יגיעו חח
3. עשיתי בדיקה ביתית.. יש עניין לעשות גם בדיקת דם (בדרכ לא יוצא לי חיובי בבדיקה ביתית אז אני עושה בדיקת דם)?
תודה מראש!
בשעה טובה!אנונימית בהו"ל
1. שבוע 6 זה בסדר, לא מוקדם מדי ואפשר כבר לראות דופק בדרך כלל. אם ילחיץ אותך לא לראות דופק אז אולי עדיף שבוע 7.

2. לי הבחילות מתחילות בשבוע 6. משערת שזה שונה בין אחת לשניה.

3. לא חייבת בדיקת דם
תודה רבה!!!זריחה123
1. אני מעדיפה ללכת סביב שבוע 8יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

3. לא חייב בדיקת דם.
טיפול שלושת המימדים לתינוקshiran30005
משהי עשתה? עזר?
הקטני שלי לא רגוע בכלל, בן חודשיים וחצי. "מתאמץ" כל היום ובגלל זה פולט הרבה. הרופא אומר שזה בתווך התקין ויעבור עם הזמן. אבל הוא סובל וגם לנו קשה ככה. שמעתי על הטיפול הזה
אני עשיתיחנוקה

האמת לא מאמינה בזה אבל הייתי פשוט מיואשת..

 

לבם שלך תנסי טיפות תה שומר עוזר פלאים.

יש המון תכשירים טבעיים שאפשר לנסות.

 

אם יונק אולי להמנע קצת מחלבי.. לשבוע ולראות אם יש שינוי.

בהצלחה!

תנסי אוסתיאופטיהאמא_טריה_ל-2
מנצלשת.. יכולה לפרט? נראלי יש לי בעיה דומהגוגי גוגי
בן חודש..
עונה בפניםshiran30005
שלי הוא בן חודשיים וחצי תיכף, נולד קצת מוקדם והיה בפגייה
הוא כל היום, כמעט 24 שעות מתאמץ ומתאמץ ובגלל זה האוכל עולה למעלה והוא פולט, פולט גם מים כזה. יוצא אפילו יותר ממה שהוא אוכל
התייעצתי עם דיאטנית ילדים ואמרה שהוא אוכל יותר מידי למשקל שלו ובגלל זה יש לו עומס בקיבה ולהפחית לו בכמות של האוכל אבל עדיין זה אותו דבר ואין שינוי
היה לו ככה בערך בגיל 3 שבועות אחכ שהגיע למשקל של 3 קילו החלפתי למטרנה קומפורט ממטאנה של פגים,היה הטבה של כמה זמן וזה חזר יותר הרבה. אני מדברת על פליטות כתוצאה ממאמץ לא סתם פולט ככה
בגלל שזה ילד שהגיע אחרי 10 שנים אמרו לי שיש לו חסמים וכל מיני דברים שבשלושת המימדים אפשר לטפל
גם בדקתי על אוסתאופתיה , זה 2 תחומים שונים
תודה רבה בהצלחה בעזרת ה'גוגי גוגיאחרונה


תנסי אוסטאופתיהלאחדשה
מי יודע מה זה אומר הבטא איזה שבוע זה?Tl
קובץTl

שבוע 6 כנראה. תסתכלי פהיעל מהדרום
תודה רבהTl
מעתיקה לך..ח'
מאז המחזור החודשי האחרון*:

3 שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/ml.
נשים שאינן בהריון: < 5.0 mIU/ml.
נשים לאחר הבלות: < 9.5 mIU/ml.
בעיקרון שבוע בודקים לפי אולטרסאונד ולא דרך בטאפרח חדש
זה אומר שאת בהריוןYaelL
אי אפשר לקבוע גיל הריון לפי בטא.
תודהTlאחרונה
בוקר טוב לכולן. כמה שאלות לנשים החכמות פה:,שגרה ברוכה
1. אני בשבוע 16 בה.
מתי מתחילים להרגיש תנועות? חרדה מבדיקה לבדיקה מה קורה שם.. פעם אחרונה שנבדקתי היה ב14.

2. מחפשת מיטת קומותיים (הגיע הזמן להפריד בין הילדים שישנים יחד .. הבן כבר מציק לבת..גדלו) אין לי אופציה אחרת מלבד קומותיים. מחפשת שמות של חנויות אמינות. אשמח להמלצות למי שיש.

3.מחפשת רעיון למבצע או משו אחר לילדים. יש מידי הרבה הצקות/ מריבות אחהצ. אנלא יכולה לשמוע כבר את זה. מה עושים עם המריבות האלה?? רעיון איך לשפר את ההווי בבית?🙈

תודה מראש לכולן ויום נהדר
1. משבוע 24 מתחילים לעקוב אחרי תנועותלהשתמח
לפעמים מרגישים גם לפני, אבל אם לא זה לא מדאיג
3. "מבצע אהבה"מתואמת
עשיתי את זה כמה פעמים - לפעמים עבד ולפעמים לא.
מכינים טבלה ריקה וכותבים מעליה "מבצע האהבה של ילדי ***".
בכל פעם שילד עושה בשביל אחיו משהו שמראה שהוא אוהב אותו - מקבלים נקודה בטבלה.
בכל פעם שילד רוצה לעשות משהו רע לאחיו אבל מתגבר - מקבלים שתי נקודות.
כשהטבלה מלאה - מקבלים פרס משותף לכל האחים.
2. אין לי המלצית ספציפיות, אבל תבדקו שהמיטות בטיחותיות ככל האפשר - שילדים קטנים לא יכולים לטפס עליהן, שאי אפשר להוציא את הקרש החוסם ושהוא מספיק גבוה. חוץ מזה תקבעו כללים - לא עומדים על המיטה, לא עולים עליה בשביל לשחק וכן הלאה... (מניסיון כואב...)
חמוד!!! אולי אנסה באמת. תודה!!,שגרה ברוכהאחרונה
בני כמה הילדים?אביול
יש היום כל מיני פתרונות חוץ ממיטות קומותיים.
תגגלי "אורלי תעשיות עץ"
מי שאמור להיות בחדר זה הבנות. בת 8 ובת 5,שגרה ברוכה
המקום בחדר קטן כי יש בו ארונות שאין אפשרות להוציא..
עצוב לידור רביעי
אז אחרי שהיה נראה שהיחסים עם הכלה טובים יותר,
אני במפורש מרגישה התרחקות מצד הבן.
לא עונה לטלפונים.
יוצר קשר רק כשהוא צריך משהו )לאו דווקא כספי(
שוב אנחנו מנותקים מכל מה שקורה.
החידוש:
אנחנו פחות ארנק מהלך.
הפסקתי לתת
כמעט
נותנת מעט
וגם זה לא ברצון, לא מהלב.

אנחנו שואלים את עצמנו לכבוד מה מגיע לנו היחס הזה.


יש לציין
מאז שאנחנו הפסקנו להיות ארנק מהלך
הצד השני התחיל לתת
מעט. טררם גדול על כל נתינה, הילד מדווח על הנתינה - כשקורית- כעל אירוע משמעותי ביותר, וזה בסדר. אין תחרות.
העיקר, הפנימו שהחגיגה על חשבונינו הסתיימה.
האם זאת הסיבה שהילד לא טורח לדבר איתנו?
כיוון שבכל משפחה יש גם חתנים וגם כלותאביול
אין בהז חוקים

....
שלום לכולןאודה לה'

נעלמתי
לאבהחלטה של רגע החלטתי שאני נשאבת ללא יכולת להפסיק אז חסמתי את האפשרות להכנס

כאן לשאלה,

אני לא אגיב בעז"ה אז תודה מראש לעונות

מחפשת שרשור על עצות לאטופיק שהיה כאן בעבר

היום רופאה  אבחנה לבת שלי

מקפיצהאודה לה'

ומתייגת את מי שאני זוכרת שמבינה בזה 

@אמהלה @אין לי הסבר @מתואמת

מקפיצה לךפה לקצת
כותבת בקצרה... בעז"ה אם יתאפשר אאריך בהמשךאמהלה

קודם כל שאפו על ההתנתקות

את אלופה!!!!

 

אז ככה

לרחוץ את הגוף והראש רק בשמן רחצה, אני ממליצה מנסיוני על ליפקאר באום של לה רוש פוזה.

מקלחות קצרות ללא אמבטיות.

ביציאה לנגב את הגוף בטפיפות קטנות ולא ניגוב עמוק.

מיד למרוח בקרם לחות- ממליצה כנ"ל את הקרם לחות ליפקאר באום.

להלביש רק 100% כותנה- בקיץ זה יותר פשוט.

לשמור על סביבה נקינה מאבק כמה שיותר, לפחות בחדר בו ישנה.

במקרים אקוטיים למרוח משחות עם סטרואידים כגון אלוקום- למשך יומיים ואז הפסקה לכמה ימים.

יש משחה מיוחדת לאזור הפנים והצואר שהיא ללא סטוראידים- אלידל. הכל חייב מרשם רופא, המשחה הזו בעבר היה צריך אישור מיוחד של רופא מחוזי אני חושבת שהיום כבר לא.

מניסיון שליאין לי הסבר
אין המלצה אחת!!!!
אמרו לי לקלח רק בשמן, ואז נהיה לה זיהום בכל העור.
ניסיתי מוסטלה- זה עזר לשפופרת הראשונה.
ניסיתי קמדיס- כנ''ל.
לה רוש פוזה- לא עזר כמו שקיוויתי.

בסוף אנחנו עם ההכי פשוט- אקווה קרם, מקלחות קצרות עם סבון רגיל.
כשיש לה התפרצות משתמשת לצערי בסטרואידים ובסבון של מוסטלה.

וזהו, זה פשוט לתחזק את העור מספיק שומני...

זה בעיקר ניסוי וטעייה
מסכימה מאודכמו שאת
גם אצלנו בעיקר מה שעזר. אקווה קרם בתדירות גבוהה, מקלחות קצרות וניגוב טוב.
תודה רבה לךאודה לה'

ולכולן(אם כבר אני כותבת) @מתואמת @באר מרים @אמלה

כמה טוב שיש אתכן!

מה הוונה למרוח אקווה קרם?

על כל הגוף או נקודתית במקום ההתפרצות?

על כל הגוףאין לי הסבראחרונה
אני לא מבינה בזה בכלל (ב"ה)מתואמת
אבל נראה לי ש @באר מרים כן.
בהצלחה ובריאות שלמה!
וטוב לראותך, גם אם זה לזמן קצר!
ההמלצה הקבועה שלי היא להיכנס לאתרבאר מרים
"קומי עורי" - של האגודה לאטופיק דרמטיטיס.
יש שם את המידע הכי מעודכן.

בעקרון צריך לשמור את העור משומן - לקחל מקלחות קצרות במים פושטים בלבד ועם שמן במקום סבון, למרוח קרם מיד אחרי הרחצה (כמו שמליצו לך - ליפקאר של לה רוש פוזה, אבל יש עוד הרבה אחרות וצריך לנסות ולראות מה הכי יעיל)
ובמקרים של התפרצויות יש משחות יעודיות ויש גם סטרואידים שעדיף להימנע מהם ככל האפשר.

מה שכן - חשוב לנסות לאתר גורמים סביבתיים ולהימנע מהם (זה סוג של אלרגיה, אז כדאי להבין למה אלרגיים): אבקת כביסה, קרדית האבק, סוג בד, חיות מחמד...

זאת מחלה כרונית עם גלים של התפרצויות וביניהן תקופות רגיעה.
לחות משפיעה, עונות מעבר, תנאי אקלים, מזגן וכו...
פעם היו ממליצים על ערד כעיר הכי מתאימה מבחינת אקלים לחולי אטופיק דרמטיטיס...

פעם אמרו שיש לה "תחנות יציאה" כל 4 שנים. הימדברים על אפשרויות החלמה בסיום תקופת הינקות (גיל 3-4), בתחילת גיל ההתבגרות, ביולי גיל ההתבגרות, או לכל החיים (הריון ולידה גם יכולים לשנות - להחמיר או להקל)

בקיצור - תקראי באתר של "קומי עורי" ותתכונני לצעדה במסלול ארוך טווח...
ילדה שמרביצהמומו100
מה עושים??
בת 5, כל היום לא מפסיקה להרביץ! עכשיו אני מבינה ש-3 שבועות לא הייתה בגן כי חופש פסח, והשתעממה, אבל זה ככה כבר חודשיים וזה בלתי נסבל!
שורטת, דוחפת, צובטת, בועטת, מושכת בשיער, נותנת סטירות, מה לא.. והכל במן זעם כבוש כזה כאילו היא לא שולטת בעצמה, או לחלופין מישהו עושה משהו לא לרוחה או שהיא חומדת איזה משחק. ואז היא מרביצה עם חיוך וצחוק ונהנית לראות איך אחים שלה צורחים.

הקטנים כבר מלאים סימנים ושריטות ודיי כבר, והבכי המיילל הבלתי פוסק הזה מוציא אותי מדעתי.

מה לא ניסיתי! דיברתי איתה, ניסיתי לגרום לה להרגיש אשמה שהיא מציקה לקטנים, עונשים.. כלום לא עובד. אם אני מכניסה אותה לעונש לחדר, ולא משנה איזה חדר אפילו החדר אמבטיה, היא זורקת לרצפה כל דבר שהיא רואה ואח"כ אני צריכה לאסוף. אם אני אומרת לה בלי זמן מסך, זה בעצם להעניש את עצמי כי אז אין לי דקת נשימה. אז נשארו לי רק איומים לא ישימים כאלה כמו שלא תרד איתנו לגינה (איך בדיוק, כאילו שאשאיר אותה לבד בלי השגחה).

בקיצור, אשמח לעצות איך לגרום לה להפסיק עם זה..
אין ילדהoo
שנהנת לראות את אחים שלה צורחים, גם אם היא מחייכת, זה לא אומר שהיא נהנת.

איומים ועונשים זו דרך פחות יעילה ולכן לרוב היא לא עובדת והמחיר שלה על הקשר והתקשורת עם הילד כבד.

די ברור שיש דבר או יותר שמציקים לה וזו הדרך שלה לתקשר.

אפשר לשנות תפיסה ולברר איתה מה גורם לה לעשות דברים, מה היא מרגישה, מה מציק לה ומתוך ההבנה והשיח למצוא פתרונות.
ניסיתי לדבר איתהמומו100
זה נראה כאילו היא בטוחה שמגיע לה לשחק או לקחת או לקבל הכל, שהכל שלה. אני מנסה לדבר איתה על זה וזה לא ממש נקלט, אני אמשיך לדבר אבל מה בינתיים? אי אפשר עם ההרבצות האלה כל היום
לדעתי זה צריך להיות שילובהמקורית
של גבולות מחד, ושיח מאידך
הקושי הנקודתי דלה לא צריך להעיב על כל בני הבית. בטח לא ברמה כזו..
ופה את נכנסת לתמונה
מרביצה? לכי לחדר. פה יש מקום רק למי שמשחק יפה ומכבד את הזולת. משהו מפריע ללך? תפני לאמא, אני פה, אבל מכות לא בא בחשבון.

זרקת חפצים? אם היא לא מרימה את לוקחת לה משחקים שלה בתמורה למה שהיא זרקה
ושיח. הרבה שיח. הרבה אמפתיה
אבל ככה לא הגיוני להמשיך.
צודקתמומו100

רק שגם את שימת הגבולות היא מערערת לי לפעמים... אבל חשוב להתמיד וב"ה היא ילדה טובה וגם השלב הזה יעבור

יש ילדים שיותר קשה להם לחלוקoo
זה באמת מאד סיזיפי לתווך לילדה ולהסביר לה לתקשר אחרת כל הזמן, אבל בעיניי זו הדרך היחידה לעשות תהליך ולהגיע לתוצאות טובות.

אפשר בהתחלה ממש לשבת לידה כל הזמן ולתווך לה איך אפשר לתקשר אחרת, כי היא רגילה לתקשר במכות והצקות.

אם מתווכים ומסבירים לילד שוב ושוב, בסוף הוא מפנים ומיישם.
אין קיצורי דרך, יש ילדים שקל להם להקשיב וליישם, אבל ילדים שקשה להם, הדרך היחידה להגיע איתם לתוצאות ולתקשורת טובה, זה ע״י הקשבה, הכלה, תיווך והסבר עד להבנה ושיתוף פעולה של הילד.
תודה את צודקתמומו100
אני כ"כ מרגישה את הסיזיפיות. היא מבינה מהמם אבל התחום הזה קשה לה. וזה קשה לי כל הזמן להיות בהקשב ולעקוב אחרי כל תנועה שלה בדריכות, מרגישה כבר מרוקנת. אבל את צודקת חינוך זה עבודה קשה. תודה
זה קשה בהתחלהoo
אבל אם עושים את זה נכון אח״כ הרבה יותר קל. כי ילד שרכש הרגלים ותקשורת בצורה נכונה, ימשיך איתם כנראה תמיד.
היא הבכורה?סליל
איך היא בגן?
יש זמנים שבהם היא רגועה וטוב לך איתה?
היא בכורהמומו100
ילדה מהממת ומושלמת. בגן היא אלופה, חברותית, מקשיבה ועושה מטלות. גם בבית היא ילדה מקסימה אבל לפעמים (במיוחד כשאני כבר עייפה והיא לגמרי מרגישה את זה) היא כאילו "חוטפת קריזות" ועל כל שטות היא מוצאת תירוץ להרביץ
אולי מרגישה שמצפים ממנה להרבהטל..

ואז היא מנסה לבחון - - האם יאהבו אותי גם כשארביץ?

נראה לי שגם באופן כללי לבכורים יש תחושה כזו שהם צריכים להיות הגדולים וכל הזמן לוותר לקטנים, ואולי מרגישה קצת מאויימת מהאחים שתמיד עלולים לבוא לקחת לה/להרוס לה/תצטרך לוותר על שלה. 

אולי האח שמתחתיה פתאום גדל ונהיה יותר פרטנר או קצת מאיים על המקום שלה?

 

ונראה לי אם את מצליחה לזהות מתי זה עומד לקרות, תוכלי להגיב או לנהל את זה מראש. למשל - אם היא זה כשהיא רעבה אז לדאוג לתת לה קצת לפני הארוחת ערב כבר משהו קטן לאכול,

או משחק/יצירה מיוחדת רק בשבילה שתעסיק אותה כשאת עסוקה דווקא בקטנים,

להכניס לאמבטיית קצף,

לדבר עם סבתא/דודה בטלפון,

ובעיקר לנסות לראות מתי זה הולך לבוא ולמנוע מראש עד כמה שאפשר.

 

פלוס הרבה תשומת לב חיובית בלי קשר להרבצות, שתרגיש שאוהבים אותה, ושלא תרגיש שאם היא מתנהגת לא כמצופה אז זו אהבה שתלויה בדבר.

וגם לשים לב ולהחמיא על התגברות - ראיתי שהיה לך קשה שהוא לקח לך את המשחק... ראיתי שהצלחת להתגבר...

וגם כשלא מצליחה להתגבר והתגובה היא הרבצה, אם היה לזה טריגר אז להביע אמפתיה בלי קשר לתגובה על המעשה הלא טוב. למשל - התאכזבת שלא יורדים לגינה, את אוהבת לקבל הרבה ויותר מכולם, מבאס אותך שהגיע הזמן לישון, רצית את החצאית הזו ואי אפשר ללבוש אותה וכו וכו... בלי להמשיך לעצה או למוסר אח"כ. רק להביע אמפתיה. יש בזה משהו שמרגיע ומיישב את הדעת שרואים את מה שאתה מרגיש (גם למבוגרים וגם לילדים).

 

קל לכתוב וקשה ליישם... הלוואי שיהיה לכן יותר טוב

 

ותודה על השאלה- כתבתי בעצם גם בשבילי.... 

תודה על זהמומו100

על התשובה המפורטת ועל העצות הפרקטיות!

באמת חסר פה אינפורמציה-מתי זה התחיל? משהו השתנה?מתנות-קטנות
אם עד לפני חודשיים היתה רגועה ופתאם משהו תוסס ככה אצלה

זה איתות שמשהו עובר עליה
לא בקטע מלחיץ ,,הסיבה יכולה להיות פשוטה
אבל
זה לא סתם

יכל להיות שיש אפילו צורך רגשי שעם הגדילה ילד פתאם מרגיש שחסר לו אותו והוא לא יודע להסביר מה ולמה ואיך

אולי התמודדות חברתית?
או שינוי בבית? אולי תינוק שגדל פתאם ומושך תשומת לב?

ובעיקר
מזמינה אותך
לעצור רגע את מעגל האיומים עונשים וכו

להתבונן עליה מהצד
לשאול את עצמך רק שאלה אחת

מה עובר עליה בלב
למה היא זקוקה
מה היא מחפשת באמת בעומק לשמוע או לקבל

ותנסי לחשוב איך את יכולה להעניק לה את זה אבל מיוזמתך ובאופן חיובי
נשמע שעובר עליה משהואביול
היא לא סתם מגיעה לזה...
ניסית לבדוק איך היא בגן?
בנוסף ומצד אחר, אם יש אפשרות כזו, מציעה לתתכתבתנו
עבר עריכה על ידי כתבתנו בתאריך כ"ו בניסן תשפ"ג 13:13
זמן לא קצר לשחק בחוץ. בגינה, באופניים וכד'. אם צריך לקבוע עם חברה או שתיים שיבואו גם.
אני כן מרגישה אצלי שאחרי זמן מסך ארוך יש לילדים כמו אנרגיה שלילית שהם צריכים לפרוק ושזה לפעמים מייצר אובר אגרסיביות. כשנמצאים בחוץ המסך הוא לא ברירת המחדל, והרבה פעמים גם האחים הקטנים הם פחות מטרה להצקות.
ולנסות להקפיד על זמן איכות איתה שבו אם הקטנים צריכים משהו שלא מחייב מענה מיידי, להגיד, אני עכשיו עם x תחכו כמה דקות. שהיא תשמע במילים שגם היא חשובה והזמן איתה יקר לכם. זה יכול להיות סיפור, משחק של כמה דק', אם אוהבים ומתאפשר אפשר גם מעבר- אפייה, יצירה, אבל חשוב לי לציין שסיפור או משחק מספק לגמרי את הזמן הזה לדעתי. בהצלחה💚
למרות הסימון, זו הודעה שיש גם תוכן חוץ מהכותרתכתבתנו
תודה!מומו100

כן אני משתדלת לצאת איתם כל יום לגינה לפחות לשעה, אבל אני איתם כל יום מ-2 אז חייבים להעסיק אותם בכל מיני דברים ואי אפשר להיות כל היום בחוץ... אבל לקחתי לי להיות רק איתה זמן איכות שזה לא עם כולם יחד. תודה!

תודה על השרשור הזה, עוזר גם ליחלומות חלמתי
ובהצלחה ענקית לפותחת !
אצלי עזרציפיפיציאחרונה

לא לטווח ארוך האמת אבל כן מרגיע לתקופה

לחבק את הילדה הזו, לתת לה יותר תשומת לב בדר"כ זה קורה מקצת חוסר ומחפשים תשומת לב בכוח! גם אם הוא שלילי

אלימות במשפחהאנונימית בהו"ל

חברה טובה טובה שבעבר פנתה אלי בבקשה לעזרה ושיתפה שעוברת אלימות 

מבעלה

פיזית,כלכלית 

הבעל נראה מבחוץ מקסים,מושלם ושקט

בבית עם כל השקט שלו ממש קובר אותה 

עזרתי לה ופנינו לארגונים המתאימים שהוציאו אותה למקלט ובסוף היא חזרה אליו

כמו שקורה להרבה נשים

לאחרונה אני קולטת סימנים שמעידים שהאלימות חזרה+ניתוק מכל העולם החיצוני על ידו כמובן

חוששת לפרט מחשש לאאוטינג רציני

מה אפשר לעשות במצב כזה אם היא לא באה מעצמה ונהיה וטו לדבר על זה גם

יש אלימות כלפי הילדים?דור רביעי
אם כן קיימת חובת דיווח, חוקית.
בעיה רצינית.
החברה כנראה מפחדת שתדווחי
לא ידוע על אלימות כלפי הילדיםאנונימית בהו"ל

בעיקר בעיקר כלפי אישה ובעיקר אלימות מילולית

הוא ממש שולט עליה ברמה של יציאות מהבית, שולל דיבורים בטלפון עם משפחה,חברות

מנתק אותה מהמשפחה

היא עובדת?נפש חיה.
תתיעצי עם הארגונים האלהמיקי מאוס
לצערנו בשביל לעזור לה חייבים את שיתוף הפעולה שלה. היא אדם בוגר...
אבל אולי יהיה להם רעיונות ועצות

בהצלחה!!
לא פשוט בכלל
נכון. בהיותה בוגרת היא אחראית על חייהדור רביעי
בעבר התייצנו איתםאנונימית בהו"ל

הם טוענים שלא יכולים לבוא מעצמם והיא צריכה לשוב ולפנות לעזרה מעצמה בלבד

העניין הוא, שהוא הכניס אותה למצב שהיא בטוחה שהיא הבעייתית והיא חולת נפש

אבל ברצינות, נחכה לרגע שאחרי שלא נדע??? לא יודעת מה לעשות

יש סימנים מובהקים

יש לה משפחה?אבי גיל
אמא אבא אח אחות משהו
לכי אליה ביחד עם כמות אנשים
לא לבד ותנסי לעזור
תראי מה המצב בבית. מה מצבה
קשוח מאוד מאוד!!!!!!!!
לא לחכות חס וחלילה למשהו שיקרה
כמות הנשים שנרצחו השנה מאלימות במשפחה לא הגיונית פשוט לא הגיונית
כל אישה שנרצחה הלב שלי בוכה ביחד איתה
מכל המגזרים. אנחנו נשים צריכות להיות אחת בשביל השנייה
כל הכבוד שאכפת לך. תראי איך את יכולה לעזור בהול.
היא יכולה לא לפתוח להם את הדלתאנונימית בהו"ל

גם לא לי

מנתקת לכמה שבועות טלפון/מאבדת אותו/נפל לשירותים

 

פורום מיכל סלה.המקורית
נכנסתי, לא הבנתי איך לפנות ליעוץאנונימית בהו"ל


לפנות להורים/ אחים שלהאמא יקרה לי*

לשבת לשיחה פנים אל פנים ולהסביר על המסוכנות ולחשוב יחד כיצד ומתי לפנות אליה.

אולי לבקש התייעצות עם אשת מקצוע מהתחום (אפשר בפורום מיכל סלע ובבת מלך).

 

זה הכיוון אבל שוב היא לא מעוניינת כרגעאנונימית בהו"ל

הסיכון רב על הסיכוי מבחינתה

היא לא מעוניינת כי מפחדת ממנו או מסיבה אחרת?אני10
כי אם היא לא רוצה עזרה זה דבר אחד, ואם היא רוצה ומפחדת זה משהו אחר ואולי יהיה קל יותר למצוא פתרון.
היא עובדת? מה עם האופציה שיפגשו אותה "במקרה" באזור של העבודה?
לא ברור עד כמה המצב חמור כרגעאנונימית בהו"ל

וכן אפשרי להיפגש בגינה וכאלה

אבל היא סגרה את הנושא לפני כמה שנים וכאילו רק בהאשמות עצמיות כמה היא לא בסדר וכמה היא דפוקה

גם אם היא לא בסדראני10
(וברור שזה לא המצב) זה לא אומר שאי אפשר לעזור לה.
גם למעשן שחולה בסרטן ריאות עוזרים להבריא.
אבל נשמע שכדי לדבר על ליבה צריך ממש להתייעץ עם איש מקצוע שיכווין מה ואיך לומר. אז באמת כדאי לפנות דבר ראשון לארגונים למעלה. וגם להדגיש שאת שם בשבילה, שתדע שיש לה כתובת
ומוסיפהאני10
כמה שנים זה המון זמן, אולי משהו השתנה אצלה והיא לא יודעת איך לבקש עזרה
יש מצב שהיא חס וחלילה צודקתדור רביעי
תראי
אין 100% בדברים האלה אף אחד לא יגן עליה 24/7 לנצח ואם היא פוחדת שהוא ירצח אותה אם תנסה לעזוב או יפגע בילדים חס וחלילה אחרי האסונות האיומים ששומעים אני חושבת שאמירה כזאת, הסיכון רב על הסיכוי צריכה להילקח בחשבון.
אם היא מסרבת לשתף אותך אז לפי החוק היא בגירה ואחראית ורשאית להחליט.
ממש לא מסכימה איתךאני10
בנאדם שמסוגל לרצוח כי היא רוצה או מנסה לעזוב, מסוגל לרצוח מכל סיבה אחרת גם כשהיא איתו.
להשאיר אותה בכלוב עם אריה טורף זה לא הפתרון.
אין ספק שהיא עלולה להיות בסכנה גם אם תעזוב, אבל נשמע שהיא בסכנה כבר עכשיו.
בגדולהמקורית
אם אישה לא מתלוננת, אין הרבה מה לעשות
בהינתן והיא בתוך מעגל האלימות, אם אין מי שיבוא וישלוף אותה משם וייתן לה בית לגור בו וכסף והגנה וימדר אותה מסביבת הגבר האלים, זה אבוד מראש
מספיק שיבואו לדבר איתה בבית ולהתעניין זה עלול לגרום לו להתפרץ ולסכן אותה
אז צריך להיות מאוד זהירים במה שעושים ובאיך
זה נכוןיערת דבש
ולכן צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע איך לעזור לה
אבל
@אני10 צודקת
שלהשאר במצב הזה
כמו שתארה- עם אריה טורף בכלוב
זה ממש לא הפתרון
נכון זה לא הפתרוןאנונימית בהו"ל

אבל יש בי משהו שאומר לנסות להתעלם כי באמת שאין דרך !! אולי רק לדבר איתה

לאחרונה היא גם ניתקה קשה אז אולי לדפוק לה בדלת? ספק אם תפתח

זה מה שלאחר התייעצות אמרו ליאנונימית בהו"ל

 אם היא לא פונה מעצמה אין להם את היכולת לפנות אליה.

וככל שהיא נפתחת עוד קצת כלפי אנשים, הוא כובל אותה יותר מחשש שתברח לו שוב

המשפחה שלה מודעת להכל, דואגים אבל חוששים ללחוץ וגם משפחה כזו שחוששת מגירושים

אז עדיף שהוא ירצח אותה מאשר שתתגרש?המקורית

לא מבינה אנשים כאלה

לדעתי, השכל מהם והלאה

היא אוהבת לקרוא?אחת פשוטה
תשלחי לה את הסיפור -הכל עניין של פיקסלים. של אתר בין הזמנים.
זה לא פיתרון לשום דבר זה רק יכול לעזור לה להזדהות קצת ולקבל כוחות.

בתכלס אם אין אלימות כלפי ילדים אי אפשר לכפות עליה שום דבר עם כל הצער שבזה.. זה צריך לבא ממנה
השבוע יהיה הפרק האחרון.אולי אפשר להתייעץ עם הסופרתנפש חיה.
היא צירפה את המייל שלה לתגובות קוראים, אם אינני טועה.
לשמור איתה על קשר קרוב כמה שאפשר.נעמישלוק!!
אם אין אלימות כלפי ומול קטינים אין אפשרות להתערב.
תשמרי איתה על קשר קרוב כדי שהיא תרגיש שיש לה גב ותמיכה באם תרצה לעשות מעשה
תנסי ביד לאחיםמתחדשת11
יד לאחים זה קשור לקשר עם ערביאנונימית בהו"ל

קשה לי להאמין שעוסקים בזה

מנסיון, את בהחלט יכולה להתייעץמתחדשת11
יש להם טיפים ועיצות טובות
ספיגת אלימות בזוגיותתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך כ"ו בניסן תשפ"ג 15:22
היא עניין רגשי בראש ובראשונה.
לדינמיקה זוגית שיש בה אלימות שותפים שניים, איש שהוא אלים (או אישה במקרים שהאלימות הפוכה) ואישה שסופגת את האלימות וממשיכה להיות שם ולהיות קשורה אליו,
כשלפעמים בתפיסה הפנימית שלה או שמגיע לה שיתייחסו אליה ככה, או שזה לא כל כך נורא, או כל מיני תפיסות רגשיות ופנימיות אחרות
שמקשות על נשים כאלה להתנתק מהזוגיות הזאת והן לא חיצוניות או פיזיות.


לכן הדבר הכי חשוב והיחיד שיכול לעזור, זה לעזור לה לקבל כלים וטיפול רגשי שיעזרו לה
להתרפא מהמקום שבתוכה שמאפשר לה להשאר במקום סכנה, ובמקום בו היא לא מקבלת את היחס והכבוד שהיא ראויה להם.


אם יש לך דרך לתת לה תמיכה רגשית, או לנסות לדבר על ליבה שתלך לטיפול רגשי בלי לדבר על האלימות כרגע אם זה מרחיק אותה, תעשי את זה.
במקביל כדאי לנסות לדווח לרווחה. אני לא מדי אופטימית בנושא, אבל מה שאפשר לעשות, כדאי...

יש במוקד העירוני של כל עיר או מעצה למיטב ידיעתי אפשרות למענה של הרווחה ודיווח.
יש מה לדווח לרווחה/ לרשויותיערת דבשאחרונה
בגלל שיש בבית קטינים
שיכול להיות מאוד שעדים לאלימות ונמצאים אף הם בסיכון