פורום הריון ולידה (עמוד 1109)

מישהיא יודעת אם יש לי סכרת היריון ואני חולה בשפעת הסוכר משתולל? פעם גבוה ופעם נמוך ...

ויכולה לתת קישורים?

צריכה לחתונה של גיסה. בשבילי.

 

רוב השמלות שם חשופות או בלי שרוול או שסע עד דלא ידע...

 

בקיצור, אשמח לקישורים.או המלצות לחנויות בירושלים במחיר סביר (עד 300 נראה לי)

התינוק שלי מהרגע שהוא נולד עם ליחה שלא נגמרת. זה הולך ומחמיר. העניין הוא שזה מופיע רק בלילה ובעיקר לפנות בוקר ומקשה עליו לישון ולנשום כמו שצריך. היינו אצל הרופאה כשהוא היה בן עשרה ימים והיא אמרה לתת רק מי מלח. זה לא עוזר בכלל… אני מנסה לתת קרוקציק של דר קיי אבל די סקפטית. מתחילה לחשוב שחלב לא עושה לו טוב. מישהי עברה לתמל צמחי בגלל ליחה?
הבנתי גם שלא מומלץ לעבור לתמל צמחי לפני גיל שנה

אחות טיפת חלב שאלה אם שמה והאמת שאני ממש לא מצליחה להקפיד על זה .. לפעמים רק כשהיא ישנה...
היא אוכלת - ישנה ואחהצ בדכ מתחיל כאב בטן והיא פחות זורמת
כששמנו על הבטן היא בדכ פולטת ולא כזה משתפת פעולה... מתלבטת מתי לשים אותה וכמה זה גרוע שעד עכשיו לא הקפדתי... היום פשוט טס ואני קולטת ששוכחת 🤔

שבוע 37, וכבר משבוע שעבר רגישות פסיכית עד כדי כאבים בפטמות, כאבי מחזור אחרי מאמץ (מאמץ הכוונה הליכה של חמש דקות🤦) רק שהרחם כ"כ גדולה שזה כואב למטה ולמעלה, משהו מוזר... שינויים בעיכול ובתאבון.. בחילות, סחרחורות וכל רגע צריכה פיפי...
אני שותה 3 ליטר ביום, אוכלת מסודר, נחה, ישנה 7 שעות בלילה בערך (לא רצוף, כי כל רגע יש לי פיפי) ולא ניכר כי הלידה באופק...
מה זה יכול להיות? זה תקין? נורמלי בתשיעי?

או להשאיר בנפרד?

והבטן ירדה ברמה שאני מרגישה שאני צריכה להרים אותה.
מה זה?!?!?!
ומה זה אומר?!?!

מסעדה איכותית, מיוחדת לא סתם בית קפה....
עם כשרות טובה,
אפשר חלבי או בשרי לא ממש משנה
עם אווירה טובה

מחר אני צריכה להביא למרפאה כוס עם השתן הראשון של הבוקר לתרבית.
אם אני עושה שעה שעתיים לפני שהמרפאה נפתחת, האם לאחסן במקרר או לחכות עם זה בחוץ?
תודה רבה!!

קתץ ארוך, אבל אשמח לעצות/תובנות
לפני שבועיים ילדתי בן, כשבבית פעוטה בת 1.8.
הלידה עצמה התפתחה במהירות בלילה, והגברת התעוררה מהצעקות שלי מהצירים, אבל נרדמה שוב. נאמר לי שבהמשך הלילה היא התעוררה ונבהלה מאוד שאני לא שם. כך הבנתי מאחותי שהייתה איתה. אחותי והילדה מחוברות מאוד, והיא לא בגדר אדם זר. סתם הלחיץ אותה שאני ובעלי לא נוכחים. בסוף היא נרגעה ובהמשך היא נרדמה, אבל רק כשבעלי חזר הביתה לפנות בוקר (ב"ה הלידה הייתה מהירה, כך שבפועל היא לא הייתה הרבה זמן בלעדיו)
כשהייתי בבית החולים היא הייתה אצל ההורים שלי. היא רגילה להיות שם, ולכאורה זו לא סיטואציה זרה, אבל מעולם היא לא הייתה זמן כל כך ממושך בלעדיי. אמא שלי אמרה שהיא עברה את זה יחסית בטוב, התגעגעה, אבל בסך הכל גם נהנתה מלהיות אצל סבא וסבתא.
כשחזרתי מבית החולים לבית של ההורים שלי להתאוששות, היא הייתה קצת קרה אליי, אבל זה נשבר יחסית מהר. עם זאת, במהירות היא פיתחה חום. מתוך חשש לתינוק ולי, אמא שלי טיפלה בה בעיקר כשהיא הייתה חולה. ככה היינו אצל ההורים שלי שבוע, עד שהילדה הבריאה ואני קצת התאוששתי. בהמשך אני בעצמי התחלתי מחלה (שנמשכת עד עכשיו ולא מוכנה לעזוב, שזה גם סיוט), אבל הבנו שצריך לחזור לשגרה אז חזרנו הביתה.
מאז ההתנהלות בבית קשה מאוד מאוד. אני לא מדברת על קושי טכני (שקיים כמובן), ולא בהכרח על המורכבות הרגשית שנוצרה כשנוסף תינוק קטן בבית, אלא על קושי רגשי שמתעורר מולה בעיקר בעיקר בלילות (כשבערב עצמו אני לבד עם שניהם ובעלי בעבודה)
לפני הלידה סדר היום היה מאוד ברור, והיא מעצמה ידעה מתי הולכים לישון, והייתה נרדמת לבד במיטה. פתאום לא מסכימה ללכת לישון, וכל הסיטואציה מלווה בצרחות. מסכימה לישון רק אם אני איתה בחדר עד שהיא נרדמת. זה כשהיא בודקת כל דקה שאני נוכחת לידה, וההרדמות הופכות להיות בנות שעתיים פלוס. אם במקרה אני חושבת שהיא כבר נרדמה ויוצאת מהחדר-צרחות וצרחות וצרחות.
בהתחלה עוד ניסיתי להתעלם מהצרחות וחשבתי שהיא תוותר אחרי כמה דקות ותירדם-אבל היא המשיכה לצרוח במשך שעה בלי הפסקה (אמא! אמא! אמא!). גם אם אני מכינה אותה מראש לזה שאני הולכת מהחדר (אפילו לדקה, כשאני מדברת איתה תוך כדי) היא צורחת. לא חשוב כמה אני מנסה להפוך את ההרדמה לנעימה (סיפור לפני השינה, נשיקות, חיבוקים, שירים), כלום כלום כלום לא עוזר. ולא עוזר כשאבא שלה לידה, רק אמא.
ואם היא מתעוררת במהלך הלילה-זה בכלל נורא. הלילה בכתה במשך שעתיים. כשהתייאשתי והבאתי אותה למיטה שלי לישון איתי (שלפחות נספיק לישון קצת), היא ראתה את התינוק בעריסה, קינאה שהוא ישן איתנו וניסתה להעיר אותו. בסוף נרדמנו שתינו על הספה, כשהיא מחובקת איתי ולופתת אותי חזק חזק וממלמלת 'אמא' ו'אמא'.
אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות. ברור לי שהיא עוברת שינוי גדול שמלווה במשבר, אבל אני לא יודעת איך נכון להתנהל מולה. להתעקש על סדר יום כמו פעם, למרות שהוא מלווה בצרחות, עד שהיא תתרגל? מרגיש לי לא נכון, שהיא זקוקה לי באמת, שמבחינתה הנוכחות שלי התערערה והיא צריכה את הביטחון שאני שם ונוכחת, אבל אני חוששת שזה יגרום לכך שעד גיל 10 היא תתרגל לנוכחות שלי ולישון רק איתי-וזה גם לא בריא... מעבר לזה, יש כאן עוד תינוק, וקשה להתנהל עם שניהם ככה בלילה במקביל...

חשוב לי לציין שמעבר לזה, השגרה רגילה יחסית. במעון לא רואים שינוי בהתנהגות, וכשלא הולכים לישון לא כזה מזיז לה אם אני נוכחת או לא.. זה רק סביב השינה, אבל זה קשההההה מאודדד (במיוחד שיש תינוק ברקע)

עצות למישהי?

וואווווווו
היא בת 1.3
אני עובדת לילות
ובלי קשר רוצה להפסיק להניק
במיוחד לפני השינה

היא לא מוכנה
בוכה בהיסטריה עד שאני חוזרת
גם אם זה ממש מאוחר
מעירה את אח שלה הגדול כי הם באותו חדר
צרחות ממש ממש חזקות

לא יודעת מה לעשות
איך להרגיל?
אין מוצץ
לא רוצה מים
לא את אבא
לא חיבוק
ולא כלוםםםםםם

אחרי שקיבלתי אפידורל, שכבתי לי במיטה בחצי ישיבה.. והמתנתי לתינוקת המתוקה שתגיע
פתאום
היה פלוץ
בעלי היה בחדר והייתה עוד מישהי, אחות שחיפשה משהו
שניהם הסתכלו עליי, ואני בתגובה אמרתי ״זאת לא אני״
קיצר.. אשכרה??? אחר כך קצת חיפשתי על זה באינטרנט וראיתי שאולי מזה שהתינוק יורד בתעלת הלידה זה קורה?

קיצר תאירו את עיניי ושלא אהיה בלחץ מזה בלידה הבאה בע״ה

משגע אותה בעיניים
החלטתי לגזור להקל עליה
למרות שאני לא אוהבת תמיד לראות אצל ילדות..

אז איך עושים יפה?

קבעתי תור לאולטרסאונד שליש ראשון, ובהריון הקודם זה היה במכון אולטרסאונד.. שהיו שם לא רק נשים בהריון.. ומי שבדק היה טכנאית אם אני לא טועה. הפעם קבעתי לאותו סניף של הקופה, אבל כתוב בתור - מרכז בריאות האישה.. בסניף הזה, איפה שהרופא נשים יושב כתוב בכניסה לאזור ״מרכז בריאות האישה״, אבל יש שם רק רופא נשים ואחות מעקב.. אני ממש לא רוצה ללכת לרופא נשים הזה לבדיקת אולטרסאונד 🤔

האם צריך שהשיער יהיה באורך מסויים?
המדריכת כלות בזמנו לא דיברה איתי על זה ושמעתי כל מיני דעות
היו כמה שאמרו לי שצריך שיהיה קצר (לא קצוץ) אבל מקסימום קוקו קטן
זה אכן ככה באופן מוחלט או שאפשר שיער ארוך ורק להקפיד שלא יהיו קשרים הטבילה?

**אשמח בבקשה שרק מי שהולכת לפי הפסיקות של חב"ד תענה ושלא יתעורר פה דיון על זה
רוצה נטו לדעת ולא להתפלסף על זה
תודה רבה

יושב עליי הרבה זמן משהו שהגבתי לפוסט שמישהי העלתה בעבר ובו היא שאלה את הנשים כאן מה הן חושבות על הנקה בפומבי
הרוב היו בעד ולא ראו בכך בעיה
אני הייתי נגד

מאז ..יש לי תינוק בן שנה והנקתי בכל מקום ציבורי כשהייתי זקוקה (עם סינר הנקה) אז..כמובן שאני מתנצלת על חוסר ההבנה והבורות שלי שלא לומר חוצפה, להגיד משהו נגד.

היום ניסיתי לעשות דברים עם תינוקת במנשא והיה לי קשה... )היא לא כבדה( איך אתן מצליחות להיות ככה שעות ולתפקד בבית?...
אני מרגישה שנהיה לי כבד והתנועות נהיות מסורבלות... כאילו חוזרת קצת להיריון...
אשמח לטיפים... כי היום הקטנה החליטה שהיא לא ישנה במיטה...

היי,
מתלבטת לגבי הבדיקה. אשמח לשמוע יתרונות/חסרונות....
האם אתן עושות את הבדיקה?
תודה

הקטני ממש לא מוכן לאכול אוכל מוצק בבית (בן תשעה חודשים) וחשבנו לקנות לו דיסה כזאת של מטרנה שאפשר לשתות בבקבוק לארוחת ערב כדי שיהיה לו משהו משביע לפני השינה, מה בדיוק צריך לקנות? דייסת דגנים זה טוב? משהו שפשוט מוסיפים מים וזה מוכן.. ובאיזה בקבוק אפשר לתת? צריך פטמה מיוחדת לפי מה שאני זוכרת?