היי..
הילד שלי עבר למעון אחר לפני שבוע וחצי.. ב"ה מרוצה.. אבל עדיין דואגת..
המנהלת מקסימה.. המטפלת נעימה ונראית לי חמה..
במהלך השבוע הראשון הייתי מתקשרת למנהלת במהלך היום לשאול מה קורה, כי גם בעלי שלוקח אותו למעון וגם המטפלת בסוף יום סיפרו שבבקרים קשה לו מאוד, בוכה הרבה אחרי שבעלי עוזב..
וכשאני מגיעה לאסוף אותו הוא רגוע ומשחק ואיך שרואה אותי מתחיל לבכות ולהיצמד אליי...
אחרי שבוע (בתחילת השבוע הזה) המנהלת התקשרה לומר לי שאולי נגיע לקחת אותו מוקדם כי קשה לו יותר מהרגיל, שמחתי על העדכון ושלא מטייחים שהכל בסדר.. (במעון הקודם זה מה שהיה).
ומאז המטפלת אמרה שהוא ממש השתפר והוא בוכה ממש קצת ונרגע.. המנהלת שם מזכירה לו אותי כנראה חח כל פעם שהיא נכנסת ויוצאת הוא בוכה, אבל מעבר לזה היא מספרת שהוא רגוע..
אז השאלה.. האם זה בסדר עדיין להתקשר כל יום למנהלת ולשאול מה שלומו ומה קורה?
אתמול דיברתי איתה בבוקר בעניין אחר והיא סיפרה לי כמה הוא אוהב אותה (את המנהלת) ואליה למשל הוא רץ מהידיים של אבא,
בצהריים התקשרתי לשאול מה איתו והיא לא ענתה.. ולא חזרה.. היא אמרה לי כמה פעמים 'זה בסדר, אל תדאגי יותר מידי..' אז חשבתי שאולי זה לא מקובל ומפריע?
היום לא התקשרתי אבל זה נראה לי הזוי לעזוב תינוק בן שנה שלא יודעת לדאוג לעצמו בלי אפילו להתקשר פעם אחת ולקבל עדכון.
מצד שני, רוצה להראות שאני סומכת.. אבל.. אוף..
ועוד שאלה שעולה לי עכשיו תוך כדי כתיבה. .
אני אהבתי את המטפלת שלו, היא אישה מבוגרת שעוד כשהגעתי לראות את המעון היא ישר הציעה לי כוס אוכל לתת לילד לאכול- לי זה הראה על חום ודאגה (גם מאוד חשוב לי שיאכל ויהיה שבע, לדעתי זה ממש משפיע עליו, יותר מכל ילד..) היא דואגת שיהיה חמים ונעים בכיתה (הילד ממש רגיש לקור) והיא גם אומרת לי את האמת- היה קשה אז היה קשה!! לא סובלת שאומרים לי שהכל בסדר כשאני יודעת שלא!!
אבל אפעם הוא לא רצה ללכת אליה מהידיים של בעלי או שלי,
הוא תמיד מאוד שמח לצאת מהמעון- איך שאני מגיעה הוא אומר לה להתראות עם היד ומצביע לכיוון הדלת..
כשאני מעלה את השם שלה בבית הוא נשאר בלי הבעה בפנים לעומת כשאני מזכירה אנשים אחרים שהוא מכיר.. טוב, אולי כי הוא עדיין לא ממש מכיר אותה?
בקיצור.. האם הוא בסדר שם?!