אחות אמרה לי שידיים זה חיצוני לגוף ולכן תמיד קרות וזה בסדר...
הילדה שלי גם אוכלת את הידיים אז ברור שהן קרות, הרוק מתקרר...
אם הגוף שלה נעים אין מה לפחד גם לנו לפעמים נעים אבל הידיים קרות
אני זוכרת שמשכת אבל לא זכרתי שכלכך הרבה🫣
זה בעסה... אולי חמם? לשים לידה כזה שיעשה נעים?
תתעקשי איתם!! מז"א? לא ראו שיש לילד צהבת כשהשתחררתם?
צריך להיות במעקב ולא רק בגלל הברית. חשוב לראות שהצהבת יורדת ולא עולה.
בבית חולים אמורה להיות מרפאה שמקבלת את כל היילודים לבדיקת צהבת.
המוהל המליץ לנו...נראה מה יצא אצלה ואם יהיה גבוה אז נלך למיון... בבדיקה בבית חולים יצא 9 אז לא אמרו לחזור למעקב...
תודה לכולן... מקווה שיהיה בסדר, כי גם אני בקושי יכולה לזוז בגלל התפרים אז כל הטיולים האלה גומרים עלי...
בדקנו ואין...
תודה
מקסימום נלך מחר למיון
להבטיח משהו אחרי (זה כמעט הזדמנות יחידה שאני מבטיחה משהו ...)
שמה בתוך אוכל שהם אוהבים
נותנת כשהם ישנים ולפני שקמים
אני.
מוצפת נורא.
מכל דבר.
יש לך עזרה? אוזן קשבת?
לא ישנה להיט.
בעלי ברעיון דואג לאוכל אבל קצת מרחף....
כ"כ חיכיתי כבר ללדת - למי שעקבה אחרי ההודעות שלי.
כל סוף ההריון הקשה לא בכיתי כמו ביומיים האלה.
לא מכירה את עצמי.
.
חיוך גדוללא יודעת למה.
וכשאני בוכה זה לא עוזר שהוא מתגונן כמה הוא עוזר.
(הוא באמת עוזר מלאאאאאאאאאא)
אני צריכה שיגידו שאני גיבורה.
שילדתי בכלל.
שמותר לי לא לעשות כלום.
שמותר לבכות.
שזה תכף יעבור.
שאני לא בדיכאון אחרי לידה.
שזה סך הכל נורא טרי.
והלוואי והיה יכול לתת לי חיבוק.
אורוש3ניסיתי לומר,
הכל מתוך בכי כזה...
לא כיף
יש עזרה.
זה הצפה שלי פנימית.
כל המתח והלחץ והכאבים של כל ההריון,
מרגישה שהכל יוצא עכשיו.
דווקא כשהנסיכה ביד ואנחנו בסדר תודה לה'.
מהבית חולים עוד
עזר לי שהלכתי בלידה האחרונה לבית החלמה. זה ממש חיזק אותי.
תני לעצמך לבכות. זה משחרר. תבכי כמו תינוקת.
אבל אחר כך, תשתי משהו חם, תאכלי משהו טעים ותקראי/תראי/תשמעי דברים שיעשו לך טוב על הלב.
והכי חשוב- לשתף בלי סוףףףףףףף. בכל מה שאת מרגישה.
ותזכרי שזה עובר תוך שבוע שבועיים תרגישי מאוששת יותר בע"ה
מזל טוב יקרה!!
באמת משחרר לשתף, אפילו פה.
ככה אם באמת יש סכרת, תחסכי את הבדיקה של ה-50.
אם כבר היתה לך סכרת הריון, אז בעיני ממש הכרחי לבדוק...
חשבתי שאת בהריון נוסף...
קרה לי גם וזה היה המשך של הלידה. מבאס ממש אבל קורה להמון נשים
אם ממשיך יותר מיום יומיים זה בהחלט מחזור
היי יקרות, אשמח לעצות ממי שיש לה נסיון, או שמעה מסביבתה משהו בעניין.
רופאת הילדים שלי שאני סומכת עליה מאוד, המליצה ללכת לאנדוקרינולוג על מנת לתת לבן שלי, בן שנה בערך, זריקות טסטוסטרון, כי האיבר שלו נראה לה קטן מאוד. חשדתי בזה מאז הברית האמת, אבל האיזור שם שמנמנן כזה והאיבר תמיד שקוע, והיא פעם אמרה שזה בסדר..
אשמח מאוד לעצות, שיתופים, סיפורים, קצת מלחיץ אותי למרות שהיא אמרה שאין לזה השלכות.
מצד שני בן שגדל עם איבר קטן זה, ולדעת שהייתי יכולה לעזור עם זה אני חושבת שזה פגיעה בגבריות לכל החיים.. תודה לכן
בגדול אני חושבת שעדיף כמה שיותר מהר, כי ככל שקטנים שוכחים מהר יותר
מצד שני מפחדת אם יש השלכות..
פשוט רוצה לשמוע אם יש לנשים כאן נסיון..
הבן שלי היה צריך לעבור ניתוח באזזור והיה צורך להגדעיל אותו קצת בשבי הניתוח
היה ממש בסדדר הוא הרגיש טוב ועכשיו הכל נראה סבבה
אני הייתי בלחץ נורא מזה בהתחלה זה היה נראה גדול קצת ונפוח אחרי שבועים הכל היה נראה מצוין
אני עדיין חושבת שגם בציבור שלנו יש משמעות לזה.
כמו אשה למשל, עם חזה קטן מאוד מאוד מאוד מאוד, זה יכול מאוד להפריע לגבר, וזה מגובה גם בגמרא.
אני לא רוצה שזה יהווה בעיה בעתיד שלא תוכל להיות פתירה..
ואני חוששת שזה מעבר לגודל, אלא משהו עמוק יותר ושורשי יותר..
הכוונה שזה לא יכול להזיק...
תודה!!
לא הייתי מוכנה לזה נפשית והיה לי ממש קשה להתאושש מזה.
עשיתי אבחנתית see&treat תוך כדי הבדיקה הוא הסיר פוליפ קטן לבדיקה פתולוגית, היה נורא לצפות במסך מולי ותוך כדי לחוות את הכאב.
אני טיפוס עם סף כאב יחסית גבוה והבדיקה הזו שברה אותי לגמרי, בעיקר נפשית.
ממליצה לך מאד לא להסתכל במסך!
ושמישהו יקח אותך אחרי זה הביתה....
בהצלחה
רק בריאות
שיח עוברי:
תינוק א' : "אתה מאמין בחיים שאחרי הלידה?"
תינוק ב': "מה זאת אומרת?! ברור! חייב להיות משהו אחרי הלידה, ברור שאנחנו פה
כדי להכין אותנו למה שיבוא מאוחר יותר."
תינוק א': "שטויות! אין חיים אחרי הלידה, איזה מין חיים זה יהיה?"
תינוק ב': "אני לא יודע, אבל יהיה יותר אור מאשר פה. אולי נוכל ללכת על
הרגליים שלנו ולאכול בעזרת הפה. אולי יהיו לנו חושים אחרים שאנחנו לא מכירים
ומבינים עכשיו."
תינוק א': "זה אבסורד. אי אפשר ללכת! ולאכול דרך הפה? השתגעת! חבל הטבור מספק
לנו את כל מה שאנחנו צריכים. והוא קצר ואנחנו לא יכולים להתרחק. חיים אחרי
הלידה לא אפשריים מבחינה הגיונית."
תינוק ב' : "ובכן, אני חושב שיש משהו, אולי זה שונה מאשר כאן, אולי לא נצטרך
את החיבור הפיזי הזה יותר."
תינוק א' : "שטויות! ואם יש חיים אחרי הלידה, למה אף אחד לא חזר משם אף פעם?
לידה זה סוף החיים! ואחריה אין שום דבר מלבד חושך, שקט ואבדון. לא מגיעים לשום
מקום."
תינוק ב': "ובכן, אני לא יודע! אבל בטוח שנפגוש את אמא והיא תדאג ותטפל בנו"
"אמא?" שואל תינוק א', "אתה באמת מאמין באמא? זה משעשע! אם אמא באמת קיימת,
איפה היא עכשיו?"
תינוק ב': "היא נמצאת סביבנו כל הזמן. אנחנו מוקפים בה. אנחנו עשויים ממנה.
אנחנו חיים בתוכה. בלעדיה העולם שלנו לא היה יכול להתקיים."
תינוק א': " אני לא רואה אותה, אז לא הגיוני שהיא קיימת!."
תינוק ב': "לפעמים, כשאתה שקט ואתה מתמקד ובאמת מאזין, אפשר לקלוט את הנוכחות
שלה, ואפשר לשמוע את הקול האוהב שלה שר שלנו.... קורא לנו מלמעלה....."
הוא לא מתייחס לאמא, שזו הנקודה החזקה במה שכתבת.
ותודה! על שהזכרת לי את השיר, ועל הטקסט!
אוף
נשמע מרגש ממש.
אולי תשתפי יותר מה השיר אומר?
התחברתי במיוחד....
תקופה רגישה ומרגשת
יומולדת 4 לתאומות
ורצון עז.....
כ"כ מנחם להרגיש מחובקת מלמעלה!!!
תודה לך על זה
ושיהיה לעילוי נשמתה הטהורה של האישה המיוחדת הזו!!!
וחיבוק לך.
איזה מדהים זה גיל 4
יש לי גם ילדה בגיל הזה איזה מדהים זה שתיים כאלו!!
מאחלת לך את כל הטוב בקרוב!!
מאוהבת בילדיה' ישלח לך בקרוב ובקלות!! (וגם לי על הדרך...)
בלי קשר- איזה עוגה הכנת להן הפעם?
היו פעמים שכל חודש קיבלתי ועכשיו קיבלתי רק 10 חודשים אחרי הלידה
אלא אם מרגישים משהו ממשי שמצריך בדיקה
שזה טוב להשאר עם המים של המקווה ולא לשטוף אותם (רק להתנגב) כדי שישאר הטוהר...
משהו כזה.
אבל את האמת שאחרי שאנחנו ביחד אני נכנסת שוב להתקלח... אז לא נורא...
הוא אמר שהיום אין עניין כזה
פה לקצת
הייתי עושה בדיקת דם מחר, או לפחות בדיקה נוספת בבוקר...אבל אני עם יד קלה על ההדק
מאחלת לך רק טוב ושמח!❤️
אני עייפה ממש וכל זמן באלי שוקולד ויש לי בטן של חודש חמישי
כשהתחלתי את הלחות בכלל לא רציתי למנוע, פשוט הייתי שנייה אחרי לידה וכלכלית פחדתי להיקלט שוב.
קניתי 3 חבילות וחשבתי שאחרי זה נגמררר
וככל שיותר זמן אני לוקחת אני רוצה להמשיך יותר זמן... פתאום מלחיץ הריון, פתאום רוצים להרגיש את הילדה, כל מיני כאלו...
