משתפת בקטע שלמדתי לפני הרבה שנים בשפת אמת, על עקידת יצחק, שממש התחברתי אליו ונתן לי הרבה (בתוספת התובנות שלי מהלימוד). יכול להיות שכבר כתבתי על זה פה פעם, אבל אף פעם לא מאוחר לחזור שוב…
השפת אמת מסביר מה היה הניסיון הגדול של אברהם אבינו בעקידת יצחק.
אברהם אבינו היה במדרגה מאוד גבוהה של חיבור לרצון ה'. הוא עוד לא קיבל תורה, אבל לפי המדרשים הוא קיים את המצוות. כי הרצון שלו היה מחובר לרצון האלוקי, וכך הוא הרגיש מעצמו את הרצון לעשות את הדברים כמו שה' רוצה, שזה על פי התורה.
בעצם, לפעמים גם אנחנו היינו רוצות להגיע למדרגה הזו.
כמה זה קשה כשה' רוצה שנעשה משהו שנוגד את הרצון הפנימי שלנו. כל כך קשה שלפעמים גם לא מצליחים, והולכים אחרי הרצון שלנו.
וגם כשמצליחים לעשות את רצון ה', זה הרבה פעמים בא עם הרגשה לא טובה, על זה שבעצם הרצון שלנו מושך אותנו לעשות אחרת ואנחנו צריכות להתגבר ולבחור אחרת.
אבל מצד שני, כשהרצון כל כך מחובר לרצון ה', אז בעצם אין פה בחירה אמיתית.
וה' רוצה שנמליך אותו עלינו דווקא מתוך התמודדות, דווקא כשזה לא בא הכי בקלות.
וזה היה הניסיון של אברהם אבינו בעקידת יצחק. ה' ציווה אותו לעקוד את יצחק בנו, למרות שבעצם זה לא היה רצונו האמיתי (את זה אנחנו יודעים לפי סוף הסיפור). ולאברהם אבינו זה באמת קשה - כי הוא רוצה לקיים את דבר ה', אבל הפעם זה סותר את הרצון הפנימי שלו, הוא לא מרגיש שהרצון שלו מחובר לזה.
ולכן זה הניסיון הכי גדול שאברהם אבינו עמד בו, ואנחנו מזכירים את הזכות הזו כל כך הרבה.
וזו מסירות הנפש של אברהם - להיות מוכן לעשות את רצון ה' גם כשהוא באמת לא רוצה.
ואת התכונה הזו והיכולת הזו הוא הוריש גם לנו, ואנחנו נדרשים להשתמש בה הרבה יותר (כי הרצון שלנו הרבה יותר רחוק מהרצון האלוקי…).
אבל כל פעם כשאנחנו מצליחים, זו מעין עקידת יצחק קטנה משלנו, שבה אנחנו מוותרים על הרצון שלנו בשביל רצון ה' - "בטל רצונך מפני רצונו".
ואני מביאה את דברי השפת אמת:
"בפסוק 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה'.
ומקשין - הלא עבודתו של אברהם היה בחינת אהבת ה', שהוא למעלה מעובד מיראה, ולמה ייחס לו הכתוב ירא אלקים?
אבל התירוץ הוא - כי זה עצמו היה הנסיון. כי ודאי אברהם אע"ה שעזב ארצו ומולדתו והשליך עצמו לכבשן האש בעבור הבורא ית', מה נסיון הוא לשחוט את בנו?
אבל התירוץ הוא, כי בודאי העובד מאהבה כמו אברהם, נמשך לבו ומעיו לעשות רצון קונו, עד שכל איבריו נמשכין בטבעם לעשות רצון קונם. וכל רמ"ח איברים שבו. כל חיותם. המצות של השי"ת.
אכן באמת לא הי' רצונו של הקב"ה לשחוט את יצחק, ולבו של אברהם לא הרגיש דביקות ואהבה בזו העובדא, ע"י שבאמת לא היה כן רצונו של השי"ת, ולכן היה נסיון, ולכן נאמר 'וירא את המקום מרחוק'.
ולכן היה עבודתו עתה רק בבחינת ירא אלקים שלא הרהר אחריו ית' כלום. ולכן ביקש שלא ינסה אותו עוד פירוש שלא יהיה לו רחקות עוד שדרכו של אברהם אע"ה בחי' אהבה כנ"ל:"
(שפת אמת לפרשת וירא, תרמ"א)
