מרגישה צורך לכתוב אחרי קריאה בשרשור של אפס הפרדההשקט הזה
קודם כל, חושבת שזה מבורך שיש התקדמות בתחום הזה, שיש ארגון שפועל למען קידום של הדבר בבתי חולים וגם חושבת שזה מבורך שהביאו אירוח בפורום בנושא ונתנו ידע וכוח לנשים שמעוניינות בזה.

חשוב לי רק, בעקבות תחושות שלי מהשרשור להזכיר לנשים האחרות שזה בסדר גם לרצות אחרת.
עלולה לעלות תחושה מהשרשור שהאימהות הטובה היא להיות עם הילד 100% וכל דבר אחר הוא בעייתי.

ואני רוצה להזכיר לי ולאחרות שזה בסדר גם שהאמהות שלנו נראת קצת אחרת. זה בסדר ששלחתי את הבת שלי אחרי חצי שעה לבדיקות עם אבא שלה בתינוקיה כי הייתי צריכה לנוח קצת וסמכתי עליו שהוא יהיה איתה.
זה בסדר שפחדתי להשאר איתה לבד בלילה הראשון והעדפתי לשים אותה בתינוקיה ולבקש שייתנו לה תמל. הייתי צריכה לישון רצוף אחרי שהייתי ערה כל הלילה שלפני כדי ללדת אותה.
ב"ה הנקתי אחכ הנקה מלאה והקשר שלי איתה מצויין חם ואוהב. לא מרגישה משהו חריג אצלה כי הייתה בתינוקייה.

וזה בסדר גם שזה קורה לא לגמרי מבחירה אלא כי יש איזשהו מצב רפואי של האמא שלא מאפשר.

או שיש מצב של הילד שלא מאפשר

בסוף מה שחשוב זה אמא בריאה וילד בריא

וזה בסדר להחליט עם ילד אחד ככה ועם ילד אחד אחרת
והכי זה בסדר להיות האמא שאת, בצורה שנכונה לך, מדוייקת לך ומאפשרת לך לתת לילד את החום והאהבה שהוא זקוק להם.

ושוב, אני לא באה לצאת נגד השרשור ההוא חס וחלילה. האירוח מבורך, המידע שניתן לנשים הוא כח עצום והרצון של הנשים להיות עם התינוק שלהן הוא מדהים וראוי שינתן לו מענה.

אני רק רוצה לאזן ולהגיד שזה בסדר אחרת.

זה לגמרי לגמרי לגמרי בסדר❣️אשה שלו
כל אחת ומה שטוב לה וזה ממש לא הופך אותה לאמא פחות טובה!
לפעמים מה שהופך לאמא טובה זה המנוחה והרוגע
צודקת מאוד!שירה לב

רגע הלידה הוא רק התחלה של מסע ארוך ואולי אינסופי של הורות, ולפעמים כדאי לשמור על הכוחות לאחרי היציאה מבית החולים וכן להעזר בתינוקיה ולא להרגיש ח"ו לא בנוח או לא בסדר. ההתאוששות מהלידה לוקחת את הזמן שלה, וגם לטיפול בתינוק קטנטן בבית צריך להתרגל וצריך כוחות...

את צודקת מאוד מאוד!ממשיכה לחלום
מבורך בעייני שפתחת את השרשור הזה דווקא עכשיו.

מה שחשוב הוא שתהיה לכל אישה אפשרות בחירה, ושכל אחת תוכל לעשות מה שמתאים לה ולכוחות שיש לה כרגע
מסכימה מאוד!פרח חדש
מסתובבים בעולם מליוני ילדים בריאים נפשית וגופנית
שאמא שלהם שמה אותם בתינוקיה ביומיים - שלושה הראשונים בחייהם.
תינוק צריך אמא בריאה וחזקה
ויש נשים שזאת הדרך שלהם להתחזק ולדאוג לעצמן.
ואו ככ ככ ככ מסכימה! כל מילה בול!💗פרח לשימוח🌷
כן. פה בפורום יש ממש את העניין הזה של אפס הפרדהאחתפלוס
לא מכירה אף אחת מחברותי והסביבה הקרובה שהיתה בביות.
הכרתי כמה זה רווח רק פה בפורום.
והאמת שזה עשה לי חשק בהריון האחרון ונורא התלבטתי.
בסוף התינוק היה צריך להיות תחת שמירה אז עדכנו אותי מראש שלא.
והיה כרגיל בסדר כמו הקודמים.
למעשה שמחה שכך היה.
הילדים שלי על הידיים מגיל אפס.
ולא הייתי שורדת להחזיק אותם 36שעות בלי שמישהו יחליף אותי קצת
מסכימה. איזון חשובהמקורית
אני למשל, נחשבת חריגה בנוף של מכרותיי עם העניין הזה.
כתבת מהמם.אמא לאוצר❤
אמנם אני מהלא מסוגלות לשחרר
אבל באמת חשוב הקול הזה
כל אחת ומה שטוב לה!❤️❤️
מצטרפת לכל מילהאין כמו טאטע!
מותר גם ככה וכל אחת תעשה מה שנכון לה..בלי כפיה לשום צד
תהילה 3>
לא קראתי אמנם את השרשור,
אבל איתך שיש כל מיני דרכים להיות אמהות טובות, ואין דבר אחד נכון לכולן.
כל אמא יש לה את הדברים שאליהם הלב שלה נמשך ומתחבר
והם הדברים שטובים לה כדי להיות אמא שטובה ביחס למי שהיא, ועבור הילדים הספציפיים שלה, שנשמתם בחרה בה.


מצטרפת!שיח סוד
גם כשהכל היה בסדר, בחרתי בתינוקיה כדי שאנוח קצת נטו, שאתקלח בלי לחפש מי שישמור, כדי שאצא לנשום אוויר למטה...
וגם אחרת לא הייתי מתפקדת והיה יותר גרוע.
כל החיים אח"כ נהיה באפס הפרדה ב"ה.
ובאמת שאין השפעה לרעה על אף אחד מהילדים שלי.

באמת הארגון טיפה נותן הרגשה שאמא שלא עושה אפס הפרדה, היא פחות טובה... מאמינה שלא בכוונה.
גם לי הם נשמעו קצת קיצונייםיעל מהדרום
לק"י

ורוב הילדים שלי היו בביות מלא.
אבל כשקראתי את התגובות של אליענה (הניקית אפס הפרדה) ראיתי שהיא לא דוחפת לזה, אלא מסייגת "למי שזה חשוב לה".
לא ראיתי את השרשור ההואבימבה אדומה
אבל מסכימה עם הרוב ממש (לא מסכימה לקרוא לכל עניין האפס הפרדה כ"התקדמות". פשוט גישה שהחליטו לתת לה הרבה מענה בשנים האחרונות... וקצת זנחו את הגישה ה"ישנה")
לא חושבת שזנחו את הגישה ה'ישנה'בארץ אהבתי
עד כמה שאני יודעת, ברוב בתי החולים (אם לא בכולם) ברירת המחדל היא מחלקות עם תינוקיה.
בשביל אפס הפרדה צריך לבקש במיוחד, לפעמים יש מחלקות ייעודיות לזה אבל לא תמיד יש בהם מספיק מקום, ואם אין מקום במחלקה ורוצים אפס הפרדה אז צריך ממש להכיר את הזכויות של האם ולהתעקש עליהן (וגם אז זה לא תמיד אפשרי).
אני חושבת שזה בהחלט 'התקדמות' שיש יותר מודעות ויותר מחלקות שמאפשרות לאמהות שרוצות להיות באפס הפרדה עם התינוק שלהן.

ברור שזה לא אומר שום דבר רע על אמהות שבוחרות לשים בתינוקיה.
אבל עצם זה שיש יותר מענה לנשים שרוצות להיות באפס הפרדה עם התינוק - זו בהחלט התקדמות, ולא ראיתי שזה בא על חשבון מי שלא בגישה הזו.
בוודאי שזה בא על חשבוןבימבה אדומה
התכוונתי ביחצ שיש לאפס הפרדה שגורם לי להרגיש רע שאני שמה את הילד שלי בתינוקיה... ובבלינסון אין אופתיה להשאיר בלילה את התינוק... הכי הרבה זה ביות חלקי... סתם דוג'..
הבנתי למה את מתכוונתבארץ אהבתי
זה שאין אופציה להשאיר את התינוק בתינוקיה בחלק מהזמן זה באמת בעייתי. לא הייתי מודעת לזה, ומסכימה איתך שהקידום של אפס הפרדה לא צריך לפגוע בנשים שצריכות את הזמן הזה שהתינוק בתינוקיה.

ומסכימה גם שהבחירה של האמא איך לנהוג צריכה להיות לפי מה שנכון לה, בלי ייסורי מצפון. ולפעמים הדיבור על אפס הפרדה יכול לגרום לנשים שבוחרות אחרת להרגיש רע עם הבחירה שלהן. וזה בהחלט לא צריך להיות ככה.

ועדיין, פעם נשים שרצו להיות עם התינוק צמוד אליהן לא יכלו בשום מקום, וזה שעכשיו יש יותר מודעות ויותר אפשרות לנשים למשש את הרצון/צורך הזה, בעיני זו התקדמות. אבל היא בהחלט לא צריכה לבוא על חשבון מי שכן רוצה להשאיר בתינוקיה.
מתחברת למה שכתבתפעם אחת
אני חושבת שהעניין הוא אפשרות הבחירה. שכל אחת תבחר מה שמתאים לה. למשל אמא שלי לא הניקה בכלל, ועדיין התפעלה מהאפשרות שיש לנו, הבנות, להיות בביות מלא עם התינוק. ואמרה שאם הייתה לה האפשרות בזמנו כנראה שהייתה בוחרת בביות מלא.
עדין קשה לי עם הביטוי "התקדמות"בימבה אדומה
כי זה נותן את התחושה שמה שהיה עד עכשיו זה היה פחות טוב. הגישה עצמה שהיתה.

אני יכולה לומר רק על עצמי - היתה פה בפורום האווירה שזה הכי נכון וטוב לתינוק. וניסיתי לא לתת לעצמי להיות מושפעת מזה.

בפועל בלילה שהייתי עכשיו בבי"ח (רק לילה אחד בסוף), ניסיתי ממש ממש שהוא יישאר איתי. לא יודעת למה. פשוט טעות. וביזבזתי זמן שינה יקר.

ב2 בלילה החלטתי שאני עומדת להשתגע מחוסר שינה (ילדתי ב2 בלילה 24 ש' קודם, אפשר להסיק שהייתי גמורה), החלטתי שאני שמה אותו בתינוקיה. הגעתי לשם, ואני רואה שיש עוד כמה תינוקות ש"הפקירו" אותם (כן, זה מה שעמד לי בראש...) ואז פניתי בחשש לאחות בתינוקיה, חסרת ביטחון... כאילו אני עומדת להתחנן על נפשי.
אמרתי בחשש "היי, אשמח שיישאר בתינוקיה..." והיא ענתה בכזה ביטחון- "בטחחחח ברור מגיע לך לישון!!!! להעיר אותך להנקה או מה להביא לו???" נתנה לי כזה רוגע שאני *נורמלית* שאני רוצה לישון... חזרתי לחדר שלי מלאת הודיה כלפי ריבש"ע ששלח לי אחות כזו כדי שלא אלך לישון עם ייסורי מצפון....


בקיצור- זו החוויה שלי. ואני מבינה כמה משמעותית האווירה שעושים. לכן אני לא מצליחה לקבל את המילה "התקדמות". כי זו האווירה שזה נותן.

הייתי מסכימה עם הניסוח ש" איזה יופי שיש מענה למי שרוצה בדרך אחרת".
התקדמות זה כיאנונימיות
זו התקדמות שכל אחת מקבלת מענה לצורך שלה בלי הסללה מוסדית
הכוונה שלי בהתקדמות הייתההשקט הזה
התקדמות במתן מענה למי שמעוניינת בכך.

לא חושבת שצריך לדחוף את כולן לכיוון הזה כי באמת כל אחת ומה שמתאים לה
מה שהיה עד עכשיוoo
היה פחות טוב כי כל התינוקות היו בתינוקיה ולא היה מספיק כוח אדם שיטפל בהם. גם אמהות שרצו לטפל בתינוק כל הזמן לא יכלו לעשות זאת.

השינוי הוא מבורך. התינוקות שנמצאים ליד האמא מקבלים טיפול צמוד. גם תינוקות שנמצאים בתינוקיה, נמצאים לזמנים קצובים ואולי מקבלים שם טיפול טוב יותר ממה שניתן בעבר.
החוויה שלך נשמעת באמת לא קלהבארץ אהבתי
וב"ה שהיתה שם את האחות הזו שעזרה לך להרגיש אחרת.

אני רק רוצה להגיד על זה משהו.
הפורום הוא מקום שעולים בו כל מיני דעות וכיוונים. וזה באמת יכול לפעמים לבלבל ולגרום לנו להטיל ספק בגישה שלנו.
לפעמים זה לטובה, כי זה יכול לפקוח לנו את העיניים להסתכל על הדברים אחרת.
ולפעמים זה יכול לפגוע בנו, כי זה מבלבל וגורם לנו להיות פחות קשובות לעצמנו ולעשות דברים שלא מתאימים לנו בגלל שבפורום היה נשמע שזה הדבר הנכון ביותר.
(אצלי למשל, בנושא של חיסוני קורונה - הדיונים בפורום היו חלק ממה שגרם לי לברר את הדברים ולשנות את דעתי הראשונית. ומצד שני, בנושא של הנקה עד גיל גדול, כולל בלילה - פעם היה קשה לי לקרוא פה על כמה חשוב שהתינוק יישן שינה רציפה כי הרגשתי שלי זה לא מתאים, היום אני מרגישה מספיק בטוחה בגישה שלי, אז משתדלת גם לכתוב אותה בפורום, כדי שלנשים שהגישה שלי יותר מתאימה יהיה 'על מה לסמוך', והם לא ירגישו כמו שאני פעם הרגשתי, שאולי זה טעות ופוגע בתינוק).

אז למעשה, אני חושבת שעצם זה שיש גישות שונות שלכולן יש מקום, זו ההתקדמות פה.
ואם הגישה החדשה גורמת לנשים להרגיש לא בסדר עם הגישה שאיתה הן היו עד עכשיו, אז זה צריך להזמין אותי לבירור - האם יש בי רצון לשנות ולעשות אחרת? או שזה לא מתאים לי, ואני מבינה שהגישה שלי נכונה עבורי יותר (ואז אני יכולה גם לבחור להנכיח אותה יותר בפורום, כמו שעשתה פה @השקט הזה, כדי לתת לנשים שגם בגישה הזו חיזוק והרגשה שהם לא לבד).
כתבת מקסיםoo
בלי לקרוא תגובות אחרותיראת גאולה
זו התקדמות ביחס לגישה הישנה,
בעבר הגישה הייתה פטרונית, התינוק *שייך* לתינוקיה, ואת רשאית לטפל בו רק בזמנים שמאשרים לך (!).
כשילדתי את הבכור, אשכרה היו שעות האכלה! החליטו בשבילי מתי התינוק שלי צריך לינוק.

כיום הגישה התקדמה!!
את האמא, והתינוק שייך לך, ואת מחליטה איפה הוא ישהה ומתי.

זו לא רק הנקודה של 'מאפשרים לך ביות מלא', אלא מתן דגש על הבחירה שלנו כאמהות. על זה שמי שבוחרת אחרת לא צריכה להרגיש חריגה ולהילחם על זכותה שהתינוק ישהה איתה, כפי שהיה בעבר.


זו בהחלט בחירה נבונה לאפשר לאמא לישון! אבל הדגש הוא על הבחירה. אפשרות הבחירה זו התקדמות ביחס למצב הקודם.
אני שמחה שיש את הבחירהבימבה אדומה
באמת! אבל לא סתם יש רגשות אשם למי שלא מצליחה/יכולה/רוצה.... ולא סתם השתמשו בביטוי התקדמות... אם מייחסים את זה רק להרחבת הבחירה- מעולה. אבל מייחסים את זה לעומת הגישה של פעם...
אני בהחלט רואה את זה כהתקדמותיראת גאולה
לא רק להרחבת הבחירה,
אלא לשינוי הגישה - שהתינוק שייך לך.
ויש לזה ביטויים נוספים (כמו למשל שעות האכלה כמו שכתבתי מקודם, בחירת סוג התמ"ל, הסבר וקבלת אישור לכל בדיקה, ועוד כל מיני).


אמנם באמת צריך להיזהר שלא לגרום לרגשות אשם מיותרים, גם ככה יש לנו מספיק מהם כחלק מחבילת האמהות...
ואוו, לםני כמה שנים זה היה?ענבלית
שעות האכלה?
מוזר ממש, ילדתי גם לפני 10 שניםענבלית
והאכלנו כשהתינוק בכה וקראו לנו מהתינוקיה.
וגם לפני 12 שנים
כנראה זה שינוי שהתרחש בערך באותן שניםיראת גאולה
ופשוט ילדתי במקום שקצת מתאחר אחרי הקידמה...
לפני 16 שנה עם הבכורדבורית
אי אפשר היה להוציא תינוק מהתינוקיה לפני שעברו 4 שעות (!!) זה היה בלניאדו.
אם היה לי את המודעות של היום הייתי הופכת להם איזה שולחן 🥴🙈
יואו...זה נשמע כזה הזוייעל מהדרום
לפני 17 שנהoo
בשע״צ היו שעות ספציפיות שהיה מותר לקחת את התינוק. רוב הזמן הוא היה בתינוקיה.
בזמנו זה הרגיש לי בסדר.

לפני 12 שנה בעין כרם כבר נתנו להיות עם הילד כל היום ובלילה בתינוקיה. גם ההסדר הזה היה לי בסדר.

לפני 3 שנים בעין כרם הלכתי על ביות מלא שהתברר כאפס הפרדה. בשבילי שהכרתי דברים אחרים, זה היה קסום לגמרי.
הלך והשתבח 😅דבורית
לגמריoo
יש לך ילד בן 17??אמא לאוצר❤
יש גם בן 18oo
אבל היה בפגיה
די אני בשוק!! לא ידעתי שיש לך ילדים כאלה גדוליםאמא לאוצר❤
בת כמה את?🤭
39oo
מגניבאמא לאוצר❤
כמעט כמו אמא שלי🤭
אבאלה אז את צעירהההחיוך גדול
חחחחח
הכי כיף חצילוש
אני קצת יותר זקנה ממך אבל מרשה לעצמי גם🤣
חחאמא לאוצר❤
רק קצת נראה לי..
לא?
מוזר בעיני שאת לא מחשיבה כהתקדמות את העובדהקופצת רגע
שנותנים לאמהות להחליט החלטות עבור התינוקות שלהן, במקום לקבוע להן בפטרונות מה יקרה לתינוק.

מקווה שאני לא מבלבלת אותך עם ניקית אחרת, אבל את לא תומכת מאוד בתזונה בריאה? בעינייך זה סבבה שבעבר היו לוקחים את התינוק לתינוקייה, לא מאפשרים להורים להכנס לשם, נותנים תמ"ל בלי לשאול, ואפילו( רחמנא ליצלן) מוצץ עם סוכר בלי לשאול? סתם ככה כי בעיני האחיות זה מה שהתינוק צריך כרגע?

סבבה שלוקחים תינוק ליולדת ומסרבים להחזיר לה אותו, ללא סיבה רפואית ממשית? דבר כזה קורה מישהי כאן מהפורום תיארה שקרה לה לפני שנה נראה לי.

בטוח שיש דרך ליישם את מדיניות אפס הפרדה בצורה טובה יותר, כך שלא תפגע במי שצריכה/רוצה תינוקיה.
אבל העניין המרכזי בגישה הוא, שהתינוק הוא של ההורים שלו, ואי אפשר סתם לקחת אותו מהם. בוודאי שהגישה הזו זו התקדמות.

את כאילו מעדיפה שיחליטו, שוב כמו שהיה בעבר, עבור כל ההורים שהתינוק שלהם חייב להיות בתינוקייה, כדי שהנשים המעוניינות בתינוקייה לא ירגישו רע שהתינוק שם?


אני אולי נתפסתיבימבה אדומה
על הנקודה הלא עיקרית בנושא הזה, כי כן אני שמחה על האפשרות שמקודמת וניתנת לבחירה. אני מתקשה עם האווירה שנוצרה סביב זה. שגורמת לתוספת ייסורי מצפון (כי בבייסיק יש לכולן)
כל מילה. לחלוטין התקדמותאורוש3
וכמובןןןן שצריך לתת למי שזקוקה למנוחה את האופציה לתינוקיה.
אישית היו לי שני ''חרומים'' ואף אחד לא שאל אותי לאן להכניס אותם ובלילות היו בתינוקיה. לפני השלישי (אלקטיבי) תכננתי אפס הפרדה וסגרתי מראש את כל הקצוות בשביל ליווי 24/7. אז לגמרי אין לי שום התנשאות מעל מי שלא עושה. כי לא לכולן יש אפשרות לליווי. ולא מבינה איך עושים את זה בלי. אני לא הייתי יכולה. גם ביום אגב.
וזה תחום בעיני שכמו כל תחום אחר בחיים יש אולי משהו אידיאלי. ויש את המציאות הכוחות והאפשרויות. וכל בחירה לגיטימית. כמו שלכל תינוק אדאלי להישאר עם אמא לפחות בשנת החיים הראשונה אבל זו ממש לא הבחירה של כולנו בשל שיקולים שונים וחשובים. וזה גם בסדר. כי העולם הזה לא נועד להיות מושלם. אבל חייבת להיות את האפשרות. חייבת.
@בימבה אדומה
טוב שהלכת לנוח. ברור.
אני השארתיסליל
בבלינסון את התינוק בתינוקיה בלילה, והתקשרו אלי כל פעם שהתעורר ורצה לאכול
טוב שאלתי את בעליבימבה אדומה
אני פשוט חסרת זיכרון לאחרונה...

אמר לי שביום א"א להשתמש בתינוקיה. בלילה פלוס בדיקת רופא בבוקר של שעתיים... זה הביות החלקי. א"א שכל היום נניח התינוק יהיה בתינוקיה
מענייןסליל
אצלי בלילה באמת היה אפשר, ביום היו שעות לסירוגין, שחלק אפשר וחלק לא.

אני הייתי בביות מלא, אבל במחלקה של ביות חלקי. ככה שיכולתי לבחור או שהתינוק נמצא איתי כל הזמן, או להעזר בתינוקיה.
אבל אני מסכימה שזה קשוח, שיש זמנים שאי אפשר להשאיר את התינוק בתינוקיה. וזה במיוחד מאתגר (וגם קצת צובט) למי שלא יכולה שיהיה איתה מלווה כל הזמן
את ממש ממש צודקתפשיטא
באה לחזק את הקול הזה,
לצערי לא יכולתי להיות באפס הפרדה שלא מבחירתי.
ועד היום מאוד כואב לי לשמוע את הקולות שמדברים על כמה שזה חשוב והכי הכי טוב...
כשאני מבקשת אפס הפרדה חשבתי על כיוון אחר לגמריאם מאושרת
מעניין ממש לקרוא מה שכתבת!
לא הייתי חושבת שדרישה לאפס הפרדה אמורה לעשות רגש שלילי אצל מי שלא רוצה.
כשאני רוצה אפס הפרדה, אני בכלל בכלל בכלל לא חשבתי על כיוון של להיות אמא טובה יותר.
חשבתי לגמרי על מה יותר טוב לי ולתינוק.

כותבת לך מה אצלי - ראיתי שהיו לי הרבה קשיים בהנקה כשהתינוק היה בתינוקיה ובשעות ההנקה בתינוקיה,תמיד התינוקות שלי נמו שנת ישרים, ולפעמים כשהתעוררו לא היה להם כוח אדם לקרוא לי ,אז מישהי נתנה בקבוק,וכשאני באתי היו שבעים והיה מעגל קסמים שהיה לי קשה מאד.
וכשהיו באפס הפרדה,גם אני וגם התינוק ישנו יותר וההנקה זרמה הרבה יותר טוב.

אני חושבת שנשים אחרות יכתבו סיבות אחרות.

באמת שלא חשבתי שדבר שאני רוצה לטובתי יכול לגרום לנשים אחרות להרגיש רע עם זה.
כמו שנשים שמבקשות בחדר אוכל מנה צמחונית לא באות לומר שנשים אחרות לא בסדר כי הן מעודדות "הרג" חיות.

זה טוב וראוי שלכל אחת תהיה אפשרות לעשות מה שטוב לה, לא כדאי להרגיש רע עם עצמי בגלל שלאישה אחרת טוב משהו אחר
כן, אבל מה שכתבת זה בדיוק הענייןפרח חדש
התחושה היא שמי ששמה תינוק בתינוקיה, אז היא לא חושבת מה טוב לתינוק שלה כרגע. או שהיא לא לוקחת בחשבון בעיות שיכולות להיות מזה (כמו קשיים בהנקה, למרות שאני לא חושבת שקשור בכלל)
הרי הכי טבעי זה שהתינוק ישאר צמוד לאימא שלו בעיקר ברגעים הראשונים של החיים


לא רואה מאיפה את קוראת את זה בתגובה שלהמיקי מאוס
היא כתבה שהיא חשבה שזה הכי טוב לה ולתינוק שלה ולהנקה שלה.

כל אמא אחרת חושבת על הדברים האלה ומגיעה למסקנות אחרות, שמתאימות לה
וזה היופי בלאפשר מגוון מסלולים ולא כמו שהיה פעם שהיה רק מסלול אחד

ההתקדמות הבאה תהיה לאפשר תינוקיה גם במחלקות ביות מלא, שאמא לא תצטרך לשקול את כל השיקולים האלה מראש ולקבל החלטות של הכל או לא כלום בתנאי אי וודאות אלא תוכל לזרום עם עצמה ועם התינוק לפי הנוחות שלה
(חייבת לומר שזה כבר קיים לפעמים וזה נפלא)
אז היא כתבה שזה הכי טוב לה ולתינוקפרח חדש
ואשה שלא עושה כך
מרגישה שהיא לא אמא טובה
כי היא לא חושבת שזה טוב לתינוק שלה
או שהיא חושבת אבל מרגישה לא מסוגלת.
למה להרגיש אמא לא טובהoo
בגלל מחשבות של אנשים אחרים? הדעה והרצון שלך הם הקובעים, הדעה והרצון של אחרים, הם שלהם ולא אמורים להשפיע עליך.
למה?בימבה אדומה
אפשר להתפלסף על זה הרבה. בפועל אדם הוא יצור חברתי ומושפע מהחברה.
לה ולתינוק שלה ספציפיתלפניו ברננה!
זה עניין סובייקטיבי לחלוטין.
לך ולתינוק שלך יותר טוב משהו אחר.
לי טוב לקרוא ספר במקום לנקות את הבית. זה אומר שמי שלא קוראת ספרים ובבית שלה תמיד מתוקתק היא פחות טובה ממני? או אולי אני פחות טובה ממנה? אנחנו אנשים שונים עם אופי ונסיבות חיים שונות...
צאי מתוך נק' הנחה שאת אמא טובה. שרוצה שיהיה לך ולתינוק שלך טוב. ואם בשביל זה את צריכה לשים אותו בתינוקייה אז זה הכי טוב ולא משנה מה זרובבלה עושה וחושבת. (אגב זה נכון לכל דבר בחיים...)
מוסיפהלפניו ברננה!
שאם העניין הוא שהיא חושבת שזה נכון אבל היא לא מסוגלת - זה משהו אחר, אבל לא מאוד שונה.
כי המטרה שלנו אחרי לידה צריכה להיות להתחזק ולהתאושש כדי שנוכל לטפל בתינוק באופן מיטבי.
הרי אם תינוק אחרי הלידה ח"ו צריך פגיה או אפילו "סתם" השגחה רפואית, לא אמור להיות לאמא מצפון על זה שהם לא היו יחד באפס הפרדה (היא יכולה להתבאס, זה נכון, אבל אין פה מקום למצפון כי זה פשוט לא רלוונטי).
אותו דבר גם לגבי האמא. אם האמא מרגישה שבשביל הכוחות שלה לטיפול מיטבי בילד היא צריכה לישון שלוש, חמש, עשר שעות, ושמישהו אחר ישגיח על התינוק, כדאי שהיא תעשה את זה בלב שלם ובשמחה על זה שהיא מודעת לעצמה ויכולה לאפשר לעצמה להכין לתינוק אמא בריאה יותר עם כוחות.
♥️♥️פשיטא
גם לך 😘💕לפניו ברננה!
געגועים!!
כשאת באה לבקר את האנשים החשובים, אל תשכחי את פשוטי העם 🙈
אז אשה שמרגישה את זהקפה הפוך

שתבין שזה שלה ותפתור את זה עם עצמה

היא כתבה מה טוב *לה*

היא כתבה את *דעתה*

לא כתבה מה טוב לאחרים או מה טוב לעולם או כתבה ספר על איך צריך להיות בבי"ח אחרי הלידה.

 

 

 

הדבר היחיד שאהבתי בתל השומרהשקט הזה
זה שלא הייתי צריכה לבחור וככה יכולתי בלילה הראשון כשהייתי לבד לשים בתינוקייה ובלילה השני שגם יצא ליל שבת ובעלי בילה איתי להשאיר אותה איתי.
וכל החדרים מותאמים לשהייה של מלווה.

אבל זהו. חוץ מזה לא ממליצה ללכת לשם🙊
גם בברזילי זה ככה בעיקרון או היה לפני כמה שניםיעל מהדרום
לק"י

זה ביות גמיש.
נכון. וזה בעיני המושלםחיוך גדול
מי שרוצה= אפס הפרדה (אישית עשיתי שם אפס הפרדה, והיה ממש מצוין)
ברגע שאת רוצה את יכולה לשים בתינוקיה לכמה זמן שצריך
זה יכול לסגור פינות של עייפות יתר, חולשה וצורך במקלחת בלי לפגוע בעובדה שאחרי מנוחה אפשר לחזור לביות מלא.
ברמב"ם זה ככהשריקה

יש מחלקת יולדות ויש תינוקיה, בלי שום הגדרה של סוגי מחלקות וחדרים

 

לא בחרתי סוג אשפוז,

מתי שרוצים התינוק איתי ומתי שרוצים - שמים בתינוקיה.

אם יש בדיקה רפואית והתינוק אצל האמא - מתקשרים ומבקשים להביא לתינוקיה

 

אני חושבת שמי שרוצה יכולה לבקש שיבדקו רק בנוכחותה.

 

 

 

ממש ממש נוח.

מצטרפתרק טוב!
כשאני התחלתי עם האפס הפרדה זה היה אחרי שבלידה רביעית היתי בבי"ח בלי תינוקיה (ביות מלא) והיה *לי* כ"כ טוב שלא הייתי צריכה לקום טרוטת עיניים בלילה ללכת להניק בתינוקיה, ואחרי רבע שעה שוב קוראים לי כי הוא בוכה. ומה שיצא שפשוט ישנתי דפוק ככה. לא הצלחתי לישון רגוע כשידעתי שבכל רגע יכולים לקרוא לי. וגם ההנקה בחדר הנקה היתה לי על הפנים לא נוחה ומתישה.
אחרי הלידה הרביעית בבי"ח ההוא שלא היתה לי ברירה, לא הבנתי איך לא עשיתי ככה גם בלידות קודמות.
בנוסף היתה לי טראומה מהזמן והצורה שלקחו את התינוק מחדר לידה ועד שקיבלתי אותו חזרה, היחס כלפי היה לא נעים. ולכן העדפתי בשבילי מכאן ולהבא ללכת לאפס הפרדה. וזה עשה לי הרבה יותר טוב.
אני ישנה ככה יותר ברוגע, ומתאוששת יותר טוב ורגועה שאני יודעת מה עם התינוק שלי.
ממש לא מהמקום של אני אמא יותר טובה מאחרות.
ולכן מהלידות הבא הלכתי לאפס הפרדה.
וואי איך אני מסכימהבוקר אור
בלידה הראשונה לא נתנו לי ביות מלא כי הייתי אחרי ניתוח ואמרו לי שלא כדאי
מפה לשם אחרי יומיים אמרתי שבילד הבא אני אלחם כדי שיהיה איתי וזה היה כל כך הרבה יותר טוב! לא צריך להיות בלחץ שיבואו להעיר אותי, לא דוחפים לי אותו בחמש בבוקר
מהממת שאת! תודה על זה.תותית ואגסית
תודה על הקול הזה!זוית חדשה
רק להגיד תודה על כל התגובותהשקט הזה
מחממות את הלב.
ושמחה שהיה רלוונטי לעוד נשים לקרוא את זה.

ממש כךPandi99
אני חושבת שיהיה מספיק זמן להיות עם התינוק אחרי היום יומיים האלו שסהכ ישן שם.. בכל מקרה רוב היום נמצאים איתו
לא כל התינוקות ישנים ברוב היומיים האלה🤦‍♀️יעל מהדרום
לק"י

שלי בוכים הרבה, וישנים עלי או לידי הכי טוב.
מניחה שהם לא היחידים.
גם שלי לא ממש ישנו הרבה ביומיים הראשוניםאנונימיות
הן לקחו קשה את היציאה לעולם😅
ביליתי הרבה בתינוקיות בבתי חוליםדבורית
ליוויתי את התינוקות שלי בבדיקות רפואיות ולפעמים נכחתי בתינוקיה מעל שעה
המחשבה שהם ישנים שם שגויה
היו שם תינוקות שבכו מעל חצי שעה לפחות ללא מענה
כשהאחות במחשב
הייתי ב 5 בתי חולים שונים ברחבי הארץ
זו התמונה
ודי לתמימות
אני הייתי יממה שלמה בתינוקייה עם הגדול שלימקקה
כשהיה מאושפז. הייתי שם רוב הזמן
לא ראיתי שום דבר מזעזע. ברור שהיו תינוקות שבכו קצת אבל האחיות ממש התייחסו והחזיקו המון על הידיים. החשיכו חלקית בלילה.
זה היה בהדסה עין כרם
ומן הסתם זה תלוי גם באיזו משמרת
אבל זה ממש לא שהתינוקות שם אומללים.
מרימה לגרעפס 20-30 תינוקות?דבורית
אולי המציאות היתה כך כי הרבה מהתינוקות היו עם האמהות ולא בתינוקייה
גם לי זכורה תינוקיה רגועה אצל הגדול שלי (בברזילי)יעל מהדרום
לא התכוונתי לומר שהוא ישן שם רצוף באופן מושלםPandi99
אלא ששנת הלילה חשובה ליולדת ולגיטימי מאוד להשאיר אותו לשנת הלילה שם
באמת מתוך אמון שהיחס שם לא מזלזל בתינוק
הוא לא מזלזל, ברורפה לקצת
אבל הגיוני שתינוק שבוכה ונרגע רק בידיים כנראה לא יקבל שם מענה כי הוא לא התינוק היחיד...
גם אם האחות מאוד תרצהדבורית
קשה מאוד לתת מענה ל 30 תינוקות בני יומם
גם אם הן 3-4 אנשי צוות
קל וחומר כשהן לבד
תינוק בן יומו זקוק למגע וערסול לא פחות מהאכלה
מוכח מחקרית שזה מווסת את הטמפרטורה, את הורמון הלחץ בדם, את הדופק, את רמות הסוכר
זה לא מספיק לתת לו בקבוק
הוא זקוק לעטיפה הרבה יותר אינטנסיבית
ברור שמנוחת היולדת חשובה
אבל ברור שזה לא הפתרון
גם לא ליומיים
כרגע זו המציאות, אבל לעתיד
כחברה ראוי שנקדם שינוי בו תהיה תמיכה ליולדת לאחר לידה שנותנת מענה גם לה וגם לתינוק
רוב האימהות לא משאירות בתינוקיה כל הזמןמקקה
הן מאכילות את הילד ומערסלות אותו, מנשקות ומחבקות אותו במשך היום
בעיני, זה ממש לא דרמטי אם מעשר בלילה עד חמש פחות יחזיקו אותו
אהה. זה משהו אחר. זה לא מה שכתבת בהודעה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

אגב, בלידה האחרונה הבן שלי בכה ובכה בלילה מגזים. והאחות בסוף לקחה אותו והצליחה לשחרר אותו מהצואה, ואז הוא נרדם.
אין לי בעיה להיעזר באנשים אחרים, ולפעמים זה חובה, כמו פה שפחדתי להירדם איתו בישיבה (בבית הוא ישן איתי במיטה).
אז חידדתי את זה כי באמת נשמע לא ברורPandi99
עכשיו הבנתי טוב יותר למה התכוונת בהודעה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

אז גם אני לא קראתי בשימת לב. ועדיין תגובתי בעינה עומדת.
יש ערבוב גדולאפונה

בין הבחירות שלנו - שיכולות להיות מוצלחות יותר או פחות.

לבין הדימוי העצמי שלנו, או הזהות שלנו - שיכולה להשאר איתנה או להפגע.

 

אז שלא ברוח הפוליטיקלי קורקט, אין אמת אחת, כל אחת ומה שטוב לה, כשטוב לך טוב לתינוק וכו', ושההתקדמות היא רק שכל אמא יכולה לבחור מה נעים לה יותר - 

 

יש אמת אחת.

האמת היא שאמא ותינוק צריכים להשאר יחד גם אחרי הלידה.

למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים, ביולוגית. וכשעושים משהו נגד הטבע יכולות להיות לזה כל מיני השלכות לא נעימות שמזכירות לנו שאנחנו עובדים לא נכון.

וכשבתי חולים מאפשרים אפס הפרדה זו חד משמעית התקדמות. זו התקדמות כי כך יותר תינוקות נשארים צמודים לאמהות שלהן, וזה *טוב* ו*נכון* יותר מאשר שהות בנפרד.

 

אבל מה אם בחרתי אחרת? האם זה אומר שאני לא אמא טובה?

ממש לא. את אמא טובה.

האם הבחירה שלך פחות טובה לתינוק?

בהחלט כן.

אז זה אומר שאני אמא לא טובה, לא?

לא, גם אמהות טובות לפעמים בוחרות בחירות שהן לא הכי טובות עבור הילדים שלהן, כי יש להן שיקולים נוספים, כי פשוט כי הן בנות אדם.

האם זה אומר שכל הבחירות טובה באותה מידה?

לא. בכלל לא.

 

זה מזכיר לי דיונים בנושא נפיץ אחר - הנקה. לפעמים אומרים פה לנשים משפטים כמו: את אמא טובה גם אם את לא מיניקה (מן הסתם זה נכון) או: "יש היום סתם טרור סביב הנקה. תמ"ל זה טוב באותה מידה" (ממש לא. תמ"ל זה פחות טוב מהנקה).

וכן, מותר לאמא לבחור לא להיניק, או לשהות בנפרד מהילד לאחר הלידה, *למרות שזה פחות טוב עבור הילד* (ואולי גם עבורה). לא צריך לעקם את המציאות בשביל זה, ולחשוב שכל הבחירות טובות באותה מידה, או שמישהו פה מחלק לאמא ציונים וקובע שהיא אמא גרועה.

מסכימה חלקיתמיקי מאוס
יש ערך חיובי אובקיטיבי גדול מאוד לשהות של האם עם התינוק אחרי הלידה
ולהנקה
או לחלב אם על פני תמ"ל
וגם לי חורה כשמנסים לטשטש את זה כדי לא להתמודד, זה לגמרי רוח התקופה

אבל לפעמים במכלול השיקולים כמו הכוחות של האמא, המצב בבית, המצב הרגשי - מגיעים למסקנה שיש בחירה אחרת שהיא יותר טובה

למשל ברור שעדיף לתינוק להיות בתינוקיה על פני ליפול מהידיים של אמא מניקה שנרדמה עליו (סתם דוגמא נאיבית)
ולכן לא רק שהבחירות האלה לגיטימיות אלא לפעמים הם גם הכי נכונות

ומסכימה שמותר וצריך לומר כמה זה טוב ובריא לאם ולילד ולעורר מודעות ואף אחת לא צריכה להפגע אם הוא החליטה אחרת כמו שאני לא נפגעת ושומעת שאני אמא פחות טובה כל פעם שאני רואה את כיסא הבטיחות המושלם בפרסומות או קוראת פה בפורום כמה קריטי לפחות ציון כזה וכזה במבחני ריסוק כשאני הסתפקתי לילד שלי בכסא בטיחות ממוצע

אהבתי מאוד את ההבחנה בין הבחירות לבין הערך העצמי, אני גם מסכימה מאוד שאמא היא אמא טובה ונהדרת גם כשהיא לא נותנת לילד את המושלם בכל דבר (בואו, זה לא שבגיל 8 הם יאכלו את האוכל המושלם או יקבלו את המעטפת המיטבית, כל החיים נעשה פשרות)
ולא משנה זה לא מה שמגדיר אותנו כאמהות טובות או לא טובות
אני איתך, לגמריאפונה

ברור שלפעמים הבחירה לשים בתינוקיה היא בחירה נכונה כי המציאות חסרה. אבל צריך לדעת שזו בחירה של מציאות חסרה, כי רק אם מבינים שזו מציאות חסרה אפשר למצוא לה פתרונות אחרים, טובים יותר. (למשל בדוגמא עם האמא העייפה - פתרונות כמו מלווה צמוד שיטפל בתינוק יחד עם אמא, הנקה בשכיבה וכד').

כשכל הבחירות טובות באותה מידה, אין צורך להתאמץ למצוא פתרונות שיתמכו בשהות משותפת, כי אם אמא מרגישה שנכון לה להשאיר את הילד בתינוקיה אז זו הבחירה הנכונה לה וזהו).

 

וברגע שההפרדה כ"כ נפוצה כבר לפעמים נהיה קשה עוד יותר, כי חלק מהאמהות משום מה מרגישות שהן חייבות להשגיח על התינוק כל הזמן, ולכן הן לא יכולות לישון כשהתינוק לידן, וברור שאי אפשר להתאושש ככה מהלידה... שזה מצב הזוי בפני עצמו.

מסכימה רק רוצה לחדדדבורית
שהמציאות היום בעייתית ולכן מייצרת בחירות פחות מוצלחות שהן למעשה הכי נכונות לאמא ולתינוק.
אסביר.
מכיוון שבמציאות היום אין לאשה תמיכה משפחתית שישנה איתה, יש מצבים רפואיים שלא מאפשרים לה לטפל בתינוק, ואז הבחירה הכי נכונה עבורה ועבור התינוק תהיה להיתמך בתינוקייה.
במציאות האידיאלית היה עדיף שתהיה איתה אשה שתעזור לה וכך השהות עם התינוק תהיה מלווה בתמיכה, אך כאמור המציאות כיום רחוקה מלהיות אידיאלית.
נכון, אבל יש דברים שאפשר לעשותאפונה

כמו שברור לנשים שבעל/אמא מלווים אותן בלידה, והרבה מגדילות לעשות ומוציאות סכומי עתק על ליווי בלידה כי זה ממש חשוב - למרות שהאלטרנטיבה היא ללדת "רק" עם מיילדת מקצועית, כן? לא חלילה לבד בשדה...

אז ככה.

כןדבורית
לכן שינוי יכול להיווצר מלמטה
ככל שיהיה יותר ביקוש לשירות בתשלום של אשה תומכת לאשפוז כך השירות הזה יהפוך לפופולארי בסלי הריון של קופות חולים (כמו שקרה עם הדולות) וגם לא ירחק היום שיהיה שירות כזה שמוצע מטעם בית החולים כחלק מיתרון שיווקי
לכן שינוי תודעה ייצר ביקוש
וזה ייצר פתרונות
יש לי בעיה עם מה שכתבתמקקה
כי גם בדרך הטבע אמא מאוד חלשה אחרי לידה
ובדרך הטבע לפעמים ההמוגלובין שלה צונח
ובדרך הטבע לפעמים היא אחרי יממה פלוס ללא שינה
ובדרך הטבע מישהו אחר צריך לעזור לה לטפל בתינוק

בדרך הטבע גם המון אנשים מתו ממחלות והרבה תינוקות לא היו נולדים. מי קבע שדרך הטבע היא הכי נכונה תמיד?
לכן צריך לייצר תמיכה ליולדתדבורית
ולא להכשיר פתרון לא מוצלח רק כי זו המציאות
ברור שברזולוציה של כאן ועכשיו ויולדת ספציפית זה הנתון ולכן אין ברירה לפעמים אלא להיעזר בתינוקייה
אבל להכשיר את זה כאידיאל?
איך לייצר תמיכה?מקקה
לייצר תמיכה מהמשפחה זה לא רלוונטי לצערינו לכל אחת. להקצות אשת צוות לכל תינוק זה לא כלכלי. באמת שבמציאות האורבנית הנוכחית חוץ מהגדלת תקנים לא רואה פתרון טוב יותר
גם אצלנו תמיכה משפחתית זה לא רלוונטידבורית
קודם כל נתחיל מזה שהפרדת התינוק מהיולדת לא תהיה ברירת מחדל בבחירות של היולדות
וזה כבר משהו שצובר תאוצה בשנים האחרונות
זה לכשעצמו יוריד בעשרות אחוזים את העומס בתינוקייה שתשאר בעיקר למקרים רפואיים מורכבים יותר
אחכ מי שיש לה משפחה/כסף תייצר ביקוש לנוכחות מלווה בחדרי האשפוז מה שלפעמים לא מותאם לשהיה של אדם נוסף (גם זה משתפר)
השינויים מתחילים לאט
ההכרח מוליד פתרונות
בסופו של דבר כמו שהמציאות בחדרי לידה לא דומה למציאות לפני עשור ובטח שלא לפני 4 עשורים, כך בטווח של שנים יווצר שינוי גם בתנאי האשפוז
בסופו של דבר זה הבריאות שלנו כנשים, וזה הבריאות של הילדים שלנו
זה לא תמיד נצרךאפונה

יש הרבה יולדות שיכולות לטפל בתינוק מרגע הלידה.

יש הרבה יולדות שיש להן מערך תמיכה משפחתי שאפשר להיעזר בו.

יש הרבה יולדות שיכולות לטפל בתינוק לבד רוב הזמן, ומספיק להן אשת צוות שתהיה זמינה לקריאה מידי פעם.

אפשר גם לקצר את האשפוז אם יש בבית תנאים טובים יותר לשהיה משותפת.

ובאמת צריך לזכור שרוב הזמן אחרי הלידה תינוק יכול וצריך לנוח יחד עם אמא במיטה. טיפול בתינוק לאחר הלידה לא אמור לסתור מנוחה.

ולכן כדאי שיתקדמו למיטות שאפשר לישון בהן עם התינוקיעל מהדרום
לא צריך מיטות מיוחדותאפונה

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

האמת שנכון, יש להן אפילו מעקה והן לא צרותיעל מהדרום
לק"י

אז שיתחילו מהדרכה על לינה משותפת בטוחה במעקב הריון.
לגמרי נצרך.פה לקצת
וואי חצופה!חצילוש
הייתי עונה לה.
עניתי לה וגם כעסתי עליה מאוד באותו רגעפה לקצת
והתחרטתי אז ערכתי
רק חבל שזה נוגד את העמדה של משרד הבריאותהשקט הזה
ולכן אין סיכוי שזה יקרה

לא אומרת כביקורת כי ישנתי איתה גם בבי"ח וגם בבית עד גיל חצי שנה.🙊
בדיוק חשבתי על זהחצילוש
מי שכותב את התקנים וההוראות במשרד הבריאות זה פרופסורים כנראה גברים, ולא אמהות עייפות וטרוטות עיניים.. גם זה וגם שינה על הבטן, בעיני זה פשוט עניין של ניהול סיכונים..

אני גם לא עושה שקיפות עורפית והרופאים פותחים עלי עיניים ומסתכלים עלי כהזויית ההזויות וכשאני מסבירה שזו בדיקת סקר ואני עושה סקירה מוקדמת, ואם זה ח"ו משהו מסכן חיים לא עלינו רואים בסקירה, והבדיקה הזאת לא רלוונטית וחסרת השלכות עבורי ועלולה רק להלחיץ *אותי* אישית, אומרים לי רק כמה אני חסרת אחריות אבל לא יודעים באמת להסביר למה.. כי זה התקן ואלה ההנחיות. בארה"ב אני חושבת ששקיפות לא נמצאת בסל בכלל לכולן. רק למי שיש לה גורמי סיכון..
בול. ניהול סיכונים.דבורית
אני ממש בהלם מתגובת הרופאיםציפיפיצי

אצלנו אולי יעקמו פרצוף אבל שואלים איזה בדיקות אני הולכת לעשות וזהו

ופעם אחת שאמרה שאני עושה רק סקירה מאוחרת, הרופאה עוד אמרה שאני צודקת. האמת הפתיעה אותי.

דווקא אני לא בהלםחצילוש
פה בארץ יש המון לחץ על בדיקות שהן לא בהכרח רלוונטיות. וגם נשים מאוד לחוצות להיבדק כל הזמן ומבקשות להגיע לאולטרסאונד לעיתים תכופות רק כדי לראות את התינוק (כשבחו"ל בכלל אין אופציה כזו ברוב המקומות, שיעשו אולט' מתי שרוצים..) אז אני מרגישה שזו אווירה כזאת, של אובר בדיקות ואובר לחץ. מספיק מלחיץ לי מעקב אחרי הסוכר ושאר המדדים. ממש לא רוצה לעשות בדיקות שלא יועילו לי וסביר שרק ילחיצו. בהריון עם אחותי שמתחתי יצאו לאמא שלי תוצאות הזויות בשקיפות ובחלבון עוברי, היא הייתה בלחץ ממש שיש תסמונת חריגה ורצינית ומה שהתברר בסוף זה שהיא הייתה חולה בשפעת עם חום גבוה וזה ממש הטה את התוצאות כמה זמן לאחר מכן. משקיפות של 1:30 של אישה צעירה מתחת לגיל 30 נולדה ילדה בריאה לחלוטין++ תודה לאל. תודה אבל לא מתאים לי. גם אם ח"ו יש סיכוי גבוה וגם אם אין. לא תורם לי כלום. מבחינתי. וזה לגמרי נורמאלי
בהחלט יש פה רפואת יתרoo
יש הרבה רופאים שלוחצים לעשות הרבה בדיקות שבעיניי מיותרות. כמובן שאני לא עושה אותן ועושה רק מה שבעיניי נצרך.
ואז כשאת מבקשת לבדוק דברים כן קריטייםחצילוש
כמו ויטמין D ו B12 את צריכה להתחנן ממש כדי שיתנו לך הפניה..
לגמריoo
גם הרופאה שלי לא חופרת לי לעשות את כל הבדיקותיעל מהדרום
לק"י

אבל יש רופא מעצבן, שנתקלתי בו כמה פעמים שמעקב הריון עודף, שלא הבין מה פתאום אני לא מוכנה לבדיקה פנימית (מיותרת, רק כי הגעתי לסוף שבוע 40), ו"למה את באה לרופא?" (ולא מקשיבה לו....).
מניחה שהוא מציק בקטע של כל הבדיקות, ותוהה לעצמי כמה מטופלות יש לו בכלל.
נכון. אז צריך להתקדם גם שםיעל מהדרום
לק"י

יש כללים לשינה בטוחה ביחד.

ו@חצילוש לגמרי כך...
כשיש סיכוי להירדם עם תינוק בידיים בישיבה זה הרבה יותר מסוכן מלשכב לידו, כשהוא בטוח.
אני באמת לא מבינה מה מצפים מאיתנו....
יש לךאודה לה'
את הכללים?
עושה את זה מחוסר ברירה אחרת לא אשן בכלללל
לפחות שיהיה יותר בטיחותי ויסיר לי כמה ייסורי מצפון....
ואני יודעת שיש הנחיות של חברת יוניצףיעל מהדרום
לק"י

אבל זה בטח באנגלית
חחח...כל כך נכוןמיקי מאוס
דווקא בבית חולים זה ממש מוגן ומותאם במיוחד מי שצמודה לקיר ואפילו השמיכות שלהם לא פוך
לא. הן לא צמודות לקירלפניו ברננה!
וזה די מעצבן...
אצלי היו צמודות לקיר. כנראה תלוי בבי"חיעל מהדרום
וואי ממש!! הן חלוקות בעניין בעצמןאין כמו טאטע!
לי היתה אחות שאמרה לי לישון איתו במיטה לילה אחד. למחרת אחות אחרת אמרה לי שאסור ממש!!!
לי אמרו שאם אמשיך לישון איתה במיטה אז יקחופה לקצת
לתינוקיה...
אני בהלם!! איזה חצופות!!!!!אמא לאוצר❤
מה נראה להן?? שהתינוק שייך להן ואת רק בייביסיטר?? יואוווווו
הייתי מתעצבנת בטירוףףף
התעצבנתי מאודפה לקצת
זה לא הפריע לה להציק לי כל הלילה 🤦‍♀️
אני פשוט מזועזעת..איזה ביח?אמא לאוצר❤
לדעתי בכל בית חולים לא מרשים ליולדת לישון במיטה עםקופצת רגע
התינוק.
ברוראמא לאוצר❤
אבל יש הבדל בין לא להרשות
לבין לאיים שייקחו לך את התינוק לתינוקייה ללא רצונך
בטח פוחדים מתביעהמקקה
האמת הבנתי אותה...פה לקצת
אף אחד לא רוצה שיקרה אסון במשמרת שלו
זה ממש ממש מאיים ופוגע, בכלל לא בטוחהממשיכה לחלום
שחוקי לעשות דבר כזה
האמת שלא היה לי אנרגיות להיפגע בכללפה לקצת
הייתי מפורקת מעייפות ורק רציתי לישון אז פשוט ברגע שיצאה חזרנו לישון עד הפעם הבאה
יש הרבה אמת במה שאת כותבתבארץ אהבתי
אפשר גם לדמות את זה לאוכל בריא.
ברור לכולם שיותר נכון לתת לילדים אוכל בריא. ברור שיש השלכות אם לא מקפידים על תזונה בריאה.
ויש התקדמות בנושא הזה - עם השנים יש יותר מודעות לאוכל בריא (למרות שהמצב עדיין רחוק מלהיות אידאלי).
אבל זה עדיין לא קל בכלל לחיות ככה. וחלק ממה שמייצר את הקושי זה המציאות הסביבתית שעדיין לא מספיק תומכת בתזונה בריאה (ממתקים שמקבלים בכל מקום - מסגרות, בית כנסת ועוד, ממתקים אצל החברים, מחיר גבוה של תחליפים בריאים וכו'), אז זה דורש התגייסות גדולה למי שזה חשוב לו, ויש בתים שזה גדול עליהם.
וחלק מהמחיר של ההתקדמות הזו היא שבבתים שקשה לעשות שינוי כזה, זה יכול לגרום לקושי, והשיח על זה יכול לגרום לאמא רגשות אשם.
גם אם היא יודעת שזה מה שנכון לה והיא לא מסוגלת כרגע לעשות שינוי, היא עלולה להרגיש רע עם עצמה כי בעצם היא יודעת שבאידאל זה הדבר היותר נכון עבור הילדים.


וגם פה - יש אמת של מה יותר נכון.
ויש מציאות שגורמת לזה שיש בתים שהנכון הזה לא מתאים למידות שלהם וליכולות שלהם.
ושרשורים על אוכל בריא יכולים לגרום לנשים שזה לא מתאים להן עכשיו להרגיש רע עם עצמן.
אבל הפתרון הוא לא להפסיק לדבר על זה כדי שלא לגרום להן להרגיש רע.
אלא כל אחת צריכה לבחון את עצמה מה מתאים לה לשנות בעקבות דברים שהיא קוראת שגורמים לה להרגיש ככה, ואם לא מתאים לה לשנות - אז לחזק את עצמה שהיא עושה את מה שנכון לה וליכולות שלה בתנאים בהם היא נמצאת.
יש גם חשיבות מאוד גדולה למה הסביבה משדרת.פשיטא
ממני שלא יכולתי להיות באפס הפרדה לצערי, ומסתובבת עם תחושת אשמה גדולה רק בגלל מה שהסביבה שלי משדרת לי...
💕💕💕💕💕לפניו ברננה!
לא מסכימה בעלילבימבה אדומה
לא נכון שזה מה שנכון ביולוגית וכו'... פשוט כי אמא תשושה וגמורה אחרי לידה (מי שלא, איזה יופי! אבל פזיולוגית יולדת השקיעה מלא אנרגיה בלידה והיא צריכה לנוח)

דווקא לרוב אני מסכימה איתך... הפעם... ממש לא😅
אין חולק על כךאפונה
שיולדת זקוקה למנוחה.
השאלה היא מדוע שהות משותפת סותרת את מנוחת היולדת?
כתבת באחת התגובות למעלה שאחרי הלידה היית עם התינוק והפסדת שינה יקרה, ורק אחרי שנכנס אותו לתינוקיה הלכת לישון והאמת היא שלא הבנתי למה לא נחת עם התינוק.
לא יודעת מה איתהבוקר אור
אבל הבן שלי נגיד צרח כל הלילה הראשון כל עוד לא נדנדו אותו
ואם אמא שלי לא היתה איתי והיתה מרגיעה אותו לא הייתי ישנה כל הלילה הזה אחרי שגם ככה לא ישנתי המון זמן בלידה ועברתי גיהינום
יש הרבה תינוקות שפשוט לא רגועים. ואותי מלחיץ לישון עם התינוק במיטה בהתחלה
גם שלי בכה מלא בלילה הראשוןיעל מהדרום
לק"י

ובכלל רצה הרבה ידיים.
ספציפית בלילה הראשון זה כי היו לו גזים והוא נרדם אחרי שהשתחרר מזה (בזכות האחות שלקחה אותו וטיפלה בו).
אבל בכללי הוא ישן לידי וככה אנחנו ישנים טוב יותר. אם היה אפשר בבי"ח זה היה ממש מקל על שנינו, והיינו נחים וישנים יותר.
גם שלי. ובעלי היה איתו ואז יכולתי לישוןחצילוש
אצלי זה סותר...בימבה אדומה
לנדנד את העריסה... להניק מליון פעם בגלל שאת לא יודעת למה בוכה... סתם לנדנד על הידיים...
אולי אני מקרה חריג..?
ומה את עושה אחרי השחרור?אפונה
לא נחה אלא אם כן מישהו אחר שומר על הילד?
נותנת לבעלי או אחד הילדים הגדוליםדבורית
וגם משכיבה על הבטן והם נרדמים טוב יותר
בביתבימבה אדומה
אני כבר כיומיים אחרי הלידה, הרבהההה יותר מאוששת. כבר קמתי מהמיטה, לומדת מה כואב לי וממה (תפרים, השפעת אפידורל, התכווצויות רחם), מתחילה ללמוד את השגרה החדשה ולקלוט שהתינוק בחוץ. לוקח זמן לעכל. נפשית ופיזית.

וכן, ברור שבהתחלה אני יותר נעזרת בבעלי בימים הראשונים, עד כמה שמתאפשר...
השאלה היתה אחרתאפונה
האם בבית את נחה כשאת לבד עם התינוק?
התשובה היא כןבימבה אדומה
אבל לא חושבת שזה רק תלוי בבית או לא בבית. אלא גם כמה זמן זה מהלידה.
אחרי השיחרורמקקה
אני לא שבר כלי. כבר התאוששתי קצת
בימבה את ממש לא חריגה
תודה מותקבימבה אדומה
❤️
גם אצלי ככה.לא הייתי שורדת יומיים לבדאחתפלוס
שלי ממש לא רגועים בהתחלהדבורית
זקוקים לידיים והנקה תכופה
נרדמים רק עליי ואין דרך להניח אותם
אם מישהו היה פשוט מחזיק אותם הייתי ישנה מעולה
אהבתי את הסייפא ממש.המקורית
מה שאת כותבת כאן כל כך לא נכון ופוגעלאחדשה
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
מי קבע שאנחנו מתוכנתים ביולוגיתoo
להיות יחד אחרי הלידה?
מה שבאמת טבעי אחרי לידהoo
בלי להכניס אג׳נדות, הוא שהאמא זקוקה למנוחה והתינוק לטיפול.
התינוק לא חייב לקבל את הטיפול מהאמא.
לכתוב שזה הטבע וככה מתוכנתים ביולוגית זה עיוות של המציאות.

לא יודעת למה מנסים כל הזמן להדביק טבעיים לנשים. אני כאישה מרגישה ורואה שזה בהחלט לא הטבע שלי. כמו שהוא לא הטבע שלי, הוא לא הטבע של עוד נשים.
זה לא נכוןאפונה
התינוק זקוק לאמו אחרי הלידה. וזה לא סותר את הצורך שלו בטיפול או של האם במנוחה.
למעשה קשה מאד לנוח מיד אחרי הלידה, כי הגוף מוצף אדרנלין ולא סתם. הגוף יודע שנולד עכשיו תינוק ו*אמא* צריכה לטפל בו.
https://www.hadoula.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%99/
זה מה שמצאתי לך בשלוף, מוזמנת לקרוא עוד חומר על הטרימסטר הרביעי, על בונדינג/היקשרות, על השפעת הפרדה על מדדים פיזיולגיים כמו חום גוף, רמת סוכר, קצב לב אצל האם והיילוד, על הפרשה של הורמוני דחק...
עד כאן ביולוגיה.

ולגבי הטבעי -
קחי כמה שנים קדימה. מדענים מצליחים לייצר רחם מלאכותית. כל אשה יכולה לבחור אם לסחוב את ההיריון בעצמה - עם הבחילות, הוורידים, הצרבות והאנמיה - או להשאיר את התינוק תחת ניטור רציף בעובריה שבבית החולים הסמוך.
האם יש אשה שהטבע שלה הוא להרות ואשה אחרת שהטבע שלה הוא להניח את העובר באינקובטור? או שכאן את מסכימה שבדרך הטבע תינוק גדל ברחם של אמא?

אני לא צריכהoo
חומר ומידע שיעדכן אותי איך הגוף שלי מתוכנת ומה טבעי לי. אני יודעת ומרגישה במודע ובתת מודע את הגוף והנפש. גם אחרי לידה.

אני לא מחבבת ספקולציות, אז הדוגמא שלך לא רלוונטית.
אני מרגישהאפונה
גם במודע וגם בתת מודע, שכשהילד שלי מתחצף אלי בא לי לזרוק אותו מהבית או מינימום להחטיף לו סטירה.
כשאני סובלת מפטריה בהנקה אני מרגישה בכל מאודי שהדבר הנכון לעשות הוא לא להיניק יותר לעולם.

שאלת מי קבע שאנחנו מתוכנתים ביולוגית, טרחתי ועניתי לך, והאמת שציפיתי לתשובה עניינית.
אם לא מעניינת אותך הביולוגיה, למה שאלת?
נשמעoo
שהרגשות שלך סוערים.

אז הבאת מחקרים שמוכיחים שטיפול אימהי הוא טוב עבור התינוק. טוב, לא יודעת למה צריך מחקר עבור דבר מובן. למה המחקרים הללו קובעים שהאמא מתוכנתת ביולוגית לעשות כל זה לאחר לידה? כי יש נשים שזה מתאים להם? אז יש נשים שלא. כמו כל דבר בחיים שאינו מתאים לכולם.

אין מחקר שקובע טבע. מחקרים מביאים המלצות. אפשר להתחבר אליהם ואפשר שלא.

חבל שדברים יפים וטובים נלקחים למקומות קיצוניים ועושים ריאקציה.
מחקר לא מביא המלצותאפונה
מחקר מתאר את הטבע. על סמך המחקר אפשר להסיק מסקנות ולגבש המלצות.

למה מחקרים צריכים להוכיח דבר מובן, כמו זה שתינוק צריך להיות מטופל ע"י אמא שלו? כי מסתבר שלא לכולם זה ברור. ואני מצטטת אותך, כמה תגובות אחורה: "התינוק לא חייב לקבל את הטיפול מאמא. לכתוב שזה הטבע וככה מתוכנתים ביולוגית זה עיוות של המציאות".

בהמשך את שואלת שוב למה המחקרים קובעים שאמא מתוכנתת לטפל בתינוק אחרי הלידה, כמעט התפתיתי לחפש לך מאמרים שעוסקים בהפרשת הורמונים שמדמים מצב של אבל (!!!) אצל אמהות שהתינוקות שלהן לא שוהים לידם, אבל אז קראתי את ההודעה שלך שוב והבנתי שמחקר זה לא דבר שמתאים לכולם, ושלכל אחת יש את האמת שלה והטבע שלה, אז ויתרתי.
מחקרoo
מנסה לדמות את הטבע, לבדוק תהליכים ולהגיע למסקנות.
את הטבע אפשר רק לחקות/ לשער אי אפשר ליצור אותו.

את כותבת ׳למה מחקרים צריכים להוכיח דבר מובן, כמו זה שתינוק *צריך* להיות מטופל ע"י אמא שלו? ׳

אני כתבתי ׳אז הבאת מחקרים שמוכיחים שטיפול אימהי הוא טוב עבור התינוק. טוב, לא יודעת למה צריך מחקר עבור דבר מובן.׳

תראי את את מכניסה את האג׳נדה שלך בשאלה שלך אלי. אני כותבת הטיפול טוב, את כותבת שכתבתי ש*צריך* טיפול אימהי.

ברור שטיפול אימהי הוא טוב. אבל אם האמא צריכה לנוח, לפעמים עדיף שמשהו אחר יטפל. ככה זה *טבעי* לחלק מהנשים, גם אם מחקר כזה או אחר אומר שעדיף שזה יעשה ע׳״י האמא.

אפשר לקחת מחקרים כדי לחזק אג'נדות. להפוך אותם ל*צריך* או ל*אמת אחת* זה כבר מיותר. שכל אחת תקרא, תתרשם, תבין ותחליט אם מתאים לה או לא.

בתגובה למעלה תארתי את החוויה שלי של אפס הפרדה שהייתה קסומה ביותר, אחרי שהכרתי את השיטות של פעם.

זה היה מדהים לא בגלל הטבע שלי, אלא בגלל שזה לא הפריע לצורך שלי להתאושש מהלידה. התינוק ישן רוב הזמן ואיפשר לי לנוח ולטפל בעצמי.
לטבע יש חוקיםדבורית
לא רגשות
זה מדדים אמפיריים שמוכיחים השפעות פיזיולוגיות ברורות כשהאם שוהה עם התינוק או ששוהים בנפרד
זה לא מכבסת מילים, זה שחור ולבן
ההשפעות הפזיולוגיותoo
על האמא אינם רק מכיון התינוק. מנוחה וטיפול נאות של האמא בעצמה, משפיע בצורה משמעותית על היכולת שלה להתאושש מהלידה ולהחלים.

לקחת השפעה אחת ולהפוך אותה לצורת התנהלות מיטבית עבור כולם זו טעות.

ישנם השפעות רבות והאמא תרגיש ותבחר בעצמה את הדרך הנכונה לה ביותר.
הבחירות הנגזרותדבורית
וקבלת ההחלטות הן ייחסיות
אבל הנתונים הם עובדה
זה ששהות משותפת אם תינוק היא עדיפה ביולוגית זה נתון
אחכ יש עוד המון נתונים אחרים שצריכים להילקח בחשבון ואז הבחירה הנגזרת היא ייחסית ומשתנה מאשה לאשה
אםoo
השהות עם התינוק מאטה או מפריעה להחלמה, או משפיעה לרעה על המצב הנפשי של האמא וכדומה, אז היא לא עדיפה ביולוגית.
וואי מחקרים זה ממש לא שחור לבןמקקה
לכל מחקר יש מגבלות המחקר. ולפעמים כשקוראים את החלק הזה מבינים שכל המחקר שווה מעט מאוד
יש הרבה מגבלות למחקריםדבורית
אבל חוקי הטבע הם אכן שחור ולבן
במיוחד בהיבט הפיזי, שם זה עוד יותר מובחן
לא הבנתי מה את רוצה להגידאפונה
ההפרדה בין אם ליילוד הוכחה כבעלת השפעה שלילית על שניהם (ניקח רק מדדים פיזיולוגיים).

את אומרת שזה לא נכון?
שהמחקר חסר משמעות? כי?
לא, לא אמרתי לגבי המחקר הזהמקקה
האמת לא קראתי אותו
רק הגבתי למחקרים באופן כללי שהם ממש לא שחור ולבן
האמת לא אכפת לי מה אומר מחקר כזה או אחר... ואין לי בעיה גם לחשוב שאני לא אם השנה. אני כבר יודעת את זה לבד
רק לא נראה לי שהיומיים בתינוקייה הם אלה שגרמו לזה. במלוא הכנות במהלך חיים שלמים זה לא נראה לי ככ משנה
אבל מי שטוב לה להיות עם התינוק אדרבא
אהבתי מאודדבורית
ההשוואה שלך לרחם מלאכותית ממש לא נכונהשריקה

הקב"ה ברא את העולם בצורה כזו שעובר גדל ברחם אימו

במצב הטבעי של העולם - אין אופציה אחרת. טכנית אין אופציה.

שינוי של זה (אם אכן יקרה)- הוא מדעי וטכנולוגי, הוא לא יכול להיות טבע.

 

אחרי לידה, העולם נברא בצורה כזו -

יש אפשרות מעשית שהאמא תטפל

ויש אפשרות מעשית שמישהו אחר יטפל

בשונה מהריון - שתי האופציות קיימות ואפשריות!

ככה שאני רואה בבריאה שתי אופציות טבעיות שהקב"ה איפשר בבריאה

 

 

 

 

האפשרות המעשית הזו היא לא טבעיתאפונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"א בטבת תשפ"ג 15:19
גם אם לא צריך פיתוח טכנולוגי בשבילה. כמו לגדול באימוץ - זה דבר לא טבעי, גם אם לא קשור לטכנולוגיה.
וכמו כל דרך שאינה הדרך הטבעית היא בהחלט פחות עדיפה מהמקור.
בדומה לפיתוחים טכנולוגיים אחרים שאפשר להשתמש בהם במקום בדרך הטבעית:
הזנה בתמ"ל על פני הנקה
השלמת ההיריון באינקובטור במקום בבטן
הפרית מבחנה על פני הפריה טבעית.
חשבתי על דוגמא טובה יותר בשבילךאפונהאחרונה
העולם נברא בצורה כזו שבני אדם (ויצורים אחרים) יכולים לחיות בזוגיות עם מי שבא להם.
טכנית יש אופציה של זוגיות עם בני אותו מין. האופציה קיימת ואפילו לא צריך שום פיתוח טכנולוגי בשביל זה...
האם זה אומר שזוגיות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית שתיהן טבעיות באותה מידה??
לגמרי מסכימה איתך🌷חצילוש
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')