מרגישה צורך לכתוב אחרי קריאה בשרשור של אפס הפרדההשקט הזה
קודם כל, חושבת שזה מבורך שיש התקדמות בתחום הזה, שיש ארגון שפועל למען קידום של הדבר בבתי חולים וגם חושבת שזה מבורך שהביאו אירוח בפורום בנושא ונתנו ידע וכוח לנשים שמעוניינות בזה.

חשוב לי רק, בעקבות תחושות שלי מהשרשור להזכיר לנשים האחרות שזה בסדר גם לרצות אחרת.
עלולה לעלות תחושה מהשרשור שהאימהות הטובה היא להיות עם הילד 100% וכל דבר אחר הוא בעייתי.

ואני רוצה להזכיר לי ולאחרות שזה בסדר גם שהאמהות שלנו נראת קצת אחרת. זה בסדר ששלחתי את הבת שלי אחרי חצי שעה לבדיקות עם אבא שלה בתינוקיה כי הייתי צריכה לנוח קצת וסמכתי עליו שהוא יהיה איתה.
זה בסדר שפחדתי להשאר איתה לבד בלילה הראשון והעדפתי לשים אותה בתינוקיה ולבקש שייתנו לה תמל. הייתי צריכה לישון רצוף אחרי שהייתי ערה כל הלילה שלפני כדי ללדת אותה.
ב"ה הנקתי אחכ הנקה מלאה והקשר שלי איתה מצויין חם ואוהב. לא מרגישה משהו חריג אצלה כי הייתה בתינוקייה.

וזה בסדר גם שזה קורה לא לגמרי מבחירה אלא כי יש איזשהו מצב רפואי של האמא שלא מאפשר.

או שיש מצב של הילד שלא מאפשר

בסוף מה שחשוב זה אמא בריאה וילד בריא

וזה בסדר להחליט עם ילד אחד ככה ועם ילד אחד אחרת
והכי זה בסדר להיות האמא שאת, בצורה שנכונה לך, מדוייקת לך ומאפשרת לך לתת לילד את החום והאהבה שהוא זקוק להם.

ושוב, אני לא באה לצאת נגד השרשור ההוא חס וחלילה. האירוח מבורך, המידע שניתן לנשים הוא כח עצום והרצון של הנשים להיות עם התינוק שלהן הוא מדהים וראוי שינתן לו מענה.

אני רק רוצה לאזן ולהגיד שזה בסדר אחרת.

זה לגמרי לגמרי לגמרי בסדר❣️אשה שלו
כל אחת ומה שטוב לה וזה ממש לא הופך אותה לאמא פחות טובה!
לפעמים מה שהופך לאמא טובה זה המנוחה והרוגע
צודקת מאוד!שירה לב

רגע הלידה הוא רק התחלה של מסע ארוך ואולי אינסופי של הורות, ולפעמים כדאי לשמור על הכוחות לאחרי היציאה מבית החולים וכן להעזר בתינוקיה ולא להרגיש ח"ו לא בנוח או לא בסדר. ההתאוששות מהלידה לוקחת את הזמן שלה, וגם לטיפול בתינוק קטנטן בבית צריך להתרגל וצריך כוחות...

את צודקת מאוד מאוד!ממשיכה לחלום
מבורך בעייני שפתחת את השרשור הזה דווקא עכשיו.

מה שחשוב הוא שתהיה לכל אישה אפשרות בחירה, ושכל אחת תוכל לעשות מה שמתאים לה ולכוחות שיש לה כרגע
מסכימה מאוד!פרח חדש
מסתובבים בעולם מליוני ילדים בריאים נפשית וגופנית
שאמא שלהם שמה אותם בתינוקיה ביומיים - שלושה הראשונים בחייהם.
תינוק צריך אמא בריאה וחזקה
ויש נשים שזאת הדרך שלהם להתחזק ולדאוג לעצמן.
ואו ככ ככ ככ מסכימה! כל מילה בול!💗פרח לשימוח🌷
כן. פה בפורום יש ממש את העניין הזה של אפס הפרדהאחתפלוס
לא מכירה אף אחת מחברותי והסביבה הקרובה שהיתה בביות.
הכרתי כמה זה רווח רק פה בפורום.
והאמת שזה עשה לי חשק בהריון האחרון ונורא התלבטתי.
בסוף התינוק היה צריך להיות תחת שמירה אז עדכנו אותי מראש שלא.
והיה כרגיל בסדר כמו הקודמים.
למעשה שמחה שכך היה.
הילדים שלי על הידיים מגיל אפס.
ולא הייתי שורדת להחזיק אותם 36שעות בלי שמישהו יחליף אותי קצת
מסכימה. איזון חשובהמקורית
אני למשל, נחשבת חריגה בנוף של מכרותיי עם העניין הזה.
כתבת מהמם.אמא לאוצר❤
אמנם אני מהלא מסוגלות לשחרר
אבל באמת חשוב הקול הזה
כל אחת ומה שטוב לה!❤️❤️
מצטרפת לכל מילהאין כמו טאטע!
מותר גם ככה וכל אחת תעשה מה שנכון לה..בלי כפיה לשום צד
תהילה 3>
לא קראתי אמנם את השרשור,
אבל איתך שיש כל מיני דרכים להיות אמהות טובות, ואין דבר אחד נכון לכולן.
כל אמא יש לה את הדברים שאליהם הלב שלה נמשך ומתחבר
והם הדברים שטובים לה כדי להיות אמא שטובה ביחס למי שהיא, ועבור הילדים הספציפיים שלה, שנשמתם בחרה בה.


מצטרפת!שיח סוד
גם כשהכל היה בסדר, בחרתי בתינוקיה כדי שאנוח קצת נטו, שאתקלח בלי לחפש מי שישמור, כדי שאצא לנשום אוויר למטה...
וגם אחרת לא הייתי מתפקדת והיה יותר גרוע.
כל החיים אח"כ נהיה באפס הפרדה ב"ה.
ובאמת שאין השפעה לרעה על אף אחד מהילדים שלי.

באמת הארגון טיפה נותן הרגשה שאמא שלא עושה אפס הפרדה, היא פחות טובה... מאמינה שלא בכוונה.
גם לי הם נשמעו קצת קיצונייםיעל מהדרום
לק"י

ורוב הילדים שלי היו בביות מלא.
אבל כשקראתי את התגובות של אליענה (הניקית אפס הפרדה) ראיתי שהיא לא דוחפת לזה, אלא מסייגת "למי שזה חשוב לה".
לא ראיתי את השרשור ההואבימבה אדומה
אבל מסכימה עם הרוב ממש (לא מסכימה לקרוא לכל עניין האפס הפרדה כ"התקדמות". פשוט גישה שהחליטו לתת לה הרבה מענה בשנים האחרונות... וקצת זנחו את הגישה ה"ישנה")
לא חושבת שזנחו את הגישה ה'ישנה'בארץ אהבתי
עד כמה שאני יודעת, ברוב בתי החולים (אם לא בכולם) ברירת המחדל היא מחלקות עם תינוקיה.
בשביל אפס הפרדה צריך לבקש במיוחד, לפעמים יש מחלקות ייעודיות לזה אבל לא תמיד יש בהם מספיק מקום, ואם אין מקום במחלקה ורוצים אפס הפרדה אז צריך ממש להכיר את הזכויות של האם ולהתעקש עליהן (וגם אז זה לא תמיד אפשרי).
אני חושבת שזה בהחלט 'התקדמות' שיש יותר מודעות ויותר מחלקות שמאפשרות לאמהות שרוצות להיות באפס הפרדה עם התינוק שלהן.

ברור שזה לא אומר שום דבר רע על אמהות שבוחרות לשים בתינוקיה.
אבל עצם זה שיש יותר מענה לנשים שרוצות להיות באפס הפרדה עם התינוק - זו בהחלט התקדמות, ולא ראיתי שזה בא על חשבון מי שלא בגישה הזו.
בוודאי שזה בא על חשבוןבימבה אדומה
התכוונתי ביחצ שיש לאפס הפרדה שגורם לי להרגיש רע שאני שמה את הילד שלי בתינוקיה... ובבלינסון אין אופתיה להשאיר בלילה את התינוק... הכי הרבה זה ביות חלקי... סתם דוג'..
הבנתי למה את מתכוונתבארץ אהבתי
זה שאין אופציה להשאיר את התינוק בתינוקיה בחלק מהזמן זה באמת בעייתי. לא הייתי מודעת לזה, ומסכימה איתך שהקידום של אפס הפרדה לא צריך לפגוע בנשים שצריכות את הזמן הזה שהתינוק בתינוקיה.

ומסכימה גם שהבחירה של האמא איך לנהוג צריכה להיות לפי מה שנכון לה, בלי ייסורי מצפון. ולפעמים הדיבור על אפס הפרדה יכול לגרום לנשים שבוחרות אחרת להרגיש רע עם הבחירה שלהן. וזה בהחלט לא צריך להיות ככה.

ועדיין, פעם נשים שרצו להיות עם התינוק צמוד אליהן לא יכלו בשום מקום, וזה שעכשיו יש יותר מודעות ויותר אפשרות לנשים למשש את הרצון/צורך הזה, בעיני זו התקדמות. אבל היא בהחלט לא צריכה לבוא על חשבון מי שכן רוצה להשאיר בתינוקיה.
מתחברת למה שכתבתפעם אחת
אני חושבת שהעניין הוא אפשרות הבחירה. שכל אחת תבחר מה שמתאים לה. למשל אמא שלי לא הניקה בכלל, ועדיין התפעלה מהאפשרות שיש לנו, הבנות, להיות בביות מלא עם התינוק. ואמרה שאם הייתה לה האפשרות בזמנו כנראה שהייתה בוחרת בביות מלא.
עדין קשה לי עם הביטוי "התקדמות"בימבה אדומה
כי זה נותן את התחושה שמה שהיה עד עכשיו זה היה פחות טוב. הגישה עצמה שהיתה.

אני יכולה לומר רק על עצמי - היתה פה בפורום האווירה שזה הכי נכון וטוב לתינוק. וניסיתי לא לתת לעצמי להיות מושפעת מזה.

בפועל בלילה שהייתי עכשיו בבי"ח (רק לילה אחד בסוף), ניסיתי ממש ממש שהוא יישאר איתי. לא יודעת למה. פשוט טעות. וביזבזתי זמן שינה יקר.

ב2 בלילה החלטתי שאני עומדת להשתגע מחוסר שינה (ילדתי ב2 בלילה 24 ש' קודם, אפשר להסיק שהייתי גמורה), החלטתי שאני שמה אותו בתינוקיה. הגעתי לשם, ואני רואה שיש עוד כמה תינוקות ש"הפקירו" אותם (כן, זה מה שעמד לי בראש...) ואז פניתי בחשש לאחות בתינוקיה, חסרת ביטחון... כאילו אני עומדת להתחנן על נפשי.
אמרתי בחשש "היי, אשמח שיישאר בתינוקיה..." והיא ענתה בכזה ביטחון- "בטחחחח ברור מגיע לך לישון!!!! להעיר אותך להנקה או מה להביא לו???" נתנה לי כזה רוגע שאני *נורמלית* שאני רוצה לישון... חזרתי לחדר שלי מלאת הודיה כלפי ריבש"ע ששלח לי אחות כזו כדי שלא אלך לישון עם ייסורי מצפון....


בקיצור- זו החוויה שלי. ואני מבינה כמה משמעותית האווירה שעושים. לכן אני לא מצליחה לקבל את המילה "התקדמות". כי זו האווירה שזה נותן.

הייתי מסכימה עם הניסוח ש" איזה יופי שיש מענה למי שרוצה בדרך אחרת".
התקדמות זה כיאנונימיות
זו התקדמות שכל אחת מקבלת מענה לצורך שלה בלי הסללה מוסדית
הכוונה שלי בהתקדמות הייתההשקט הזה
התקדמות במתן מענה למי שמעוניינת בכך.

לא חושבת שצריך לדחוף את כולן לכיוון הזה כי באמת כל אחת ומה שמתאים לה
מה שהיה עד עכשיוoo
היה פחות טוב כי כל התינוקות היו בתינוקיה ולא היה מספיק כוח אדם שיטפל בהם. גם אמהות שרצו לטפל בתינוק כל הזמן לא יכלו לעשות זאת.

השינוי הוא מבורך. התינוקות שנמצאים ליד האמא מקבלים טיפול צמוד. גם תינוקות שנמצאים בתינוקיה, נמצאים לזמנים קצובים ואולי מקבלים שם טיפול טוב יותר ממה שניתן בעבר.
החוויה שלך נשמעת באמת לא קלהבארץ אהבתי
וב"ה שהיתה שם את האחות הזו שעזרה לך להרגיש אחרת.

אני רק רוצה להגיד על זה משהו.
הפורום הוא מקום שעולים בו כל מיני דעות וכיוונים. וזה באמת יכול לפעמים לבלבל ולגרום לנו להטיל ספק בגישה שלנו.
לפעמים זה לטובה, כי זה יכול לפקוח לנו את העיניים להסתכל על הדברים אחרת.
ולפעמים זה יכול לפגוע בנו, כי זה מבלבל וגורם לנו להיות פחות קשובות לעצמנו ולעשות דברים שלא מתאימים לנו בגלל שבפורום היה נשמע שזה הדבר הנכון ביותר.
(אצלי למשל, בנושא של חיסוני קורונה - הדיונים בפורום היו חלק ממה שגרם לי לברר את הדברים ולשנות את דעתי הראשונית. ומצד שני, בנושא של הנקה עד גיל גדול, כולל בלילה - פעם היה קשה לי לקרוא פה על כמה חשוב שהתינוק יישן שינה רציפה כי הרגשתי שלי זה לא מתאים, היום אני מרגישה מספיק בטוחה בגישה שלי, אז משתדלת גם לכתוב אותה בפורום, כדי שלנשים שהגישה שלי יותר מתאימה יהיה 'על מה לסמוך', והם לא ירגישו כמו שאני פעם הרגשתי, שאולי זה טעות ופוגע בתינוק).

אז למעשה, אני חושבת שעצם זה שיש גישות שונות שלכולן יש מקום, זו ההתקדמות פה.
ואם הגישה החדשה גורמת לנשים להרגיש לא בסדר עם הגישה שאיתה הן היו עד עכשיו, אז זה צריך להזמין אותי לבירור - האם יש בי רצון לשנות ולעשות אחרת? או שזה לא מתאים לי, ואני מבינה שהגישה שלי נכונה עבורי יותר (ואז אני יכולה גם לבחור להנכיח אותה יותר בפורום, כמו שעשתה פה @השקט הזה, כדי לתת לנשים שגם בגישה הזו חיזוק והרגשה שהם לא לבד).
כתבת מקסיםoo
בלי לקרוא תגובות אחרותיראת גאולה
זו התקדמות ביחס לגישה הישנה,
בעבר הגישה הייתה פטרונית, התינוק *שייך* לתינוקיה, ואת רשאית לטפל בו רק בזמנים שמאשרים לך (!).
כשילדתי את הבכור, אשכרה היו שעות האכלה! החליטו בשבילי מתי התינוק שלי צריך לינוק.

כיום הגישה התקדמה!!
את האמא, והתינוק שייך לך, ואת מחליטה איפה הוא ישהה ומתי.

זו לא רק הנקודה של 'מאפשרים לך ביות מלא', אלא מתן דגש על הבחירה שלנו כאמהות. על זה שמי שבוחרת אחרת לא צריכה להרגיש חריגה ולהילחם על זכותה שהתינוק ישהה איתה, כפי שהיה בעבר.


זו בהחלט בחירה נבונה לאפשר לאמא לישון! אבל הדגש הוא על הבחירה. אפשרות הבחירה זו התקדמות ביחס למצב הקודם.
אני שמחה שיש את הבחירהבימבה אדומה
באמת! אבל לא סתם יש רגשות אשם למי שלא מצליחה/יכולה/רוצה.... ולא סתם השתמשו בביטוי התקדמות... אם מייחסים את זה רק להרחבת הבחירה- מעולה. אבל מייחסים את זה לעומת הגישה של פעם...
אני בהחלט רואה את זה כהתקדמותיראת גאולה
לא רק להרחבת הבחירה,
אלא לשינוי הגישה - שהתינוק שייך לך.
ויש לזה ביטויים נוספים (כמו למשל שעות האכלה כמו שכתבתי מקודם, בחירת סוג התמ"ל, הסבר וקבלת אישור לכל בדיקה, ועוד כל מיני).


אמנם באמת צריך להיזהר שלא לגרום לרגשות אשם מיותרים, גם ככה יש לנו מספיק מהם כחלק מחבילת האמהות...
ואוו, לםני כמה שנים זה היה?ענבלית
שעות האכלה?
מוזר ממש, ילדתי גם לפני 10 שניםענבלית
והאכלנו כשהתינוק בכה וקראו לנו מהתינוקיה.
וגם לפני 12 שנים
כנראה זה שינוי שהתרחש בערך באותן שניםיראת גאולה
ופשוט ילדתי במקום שקצת מתאחר אחרי הקידמה...
לפני 16 שנה עם הבכורדבורית
אי אפשר היה להוציא תינוק מהתינוקיה לפני שעברו 4 שעות (!!) זה היה בלניאדו.
אם היה לי את המודעות של היום הייתי הופכת להם איזה שולחן 🥴🙈
יואו...זה נשמע כזה הזוייעל מהדרום
לפני 17 שנהoo
בשע״צ היו שעות ספציפיות שהיה מותר לקחת את התינוק. רוב הזמן הוא היה בתינוקיה.
בזמנו זה הרגיש לי בסדר.

לפני 12 שנה בעין כרם כבר נתנו להיות עם הילד כל היום ובלילה בתינוקיה. גם ההסדר הזה היה לי בסדר.

לפני 3 שנים בעין כרם הלכתי על ביות מלא שהתברר כאפס הפרדה. בשבילי שהכרתי דברים אחרים, זה היה קסום לגמרי.
הלך והשתבח 😅דבורית
לגמריoo
יש לך ילד בן 17??אמא לאוצר❤
יש גם בן 18oo
אבל היה בפגיה
די אני בשוק!! לא ידעתי שיש לך ילדים כאלה גדוליםאמא לאוצר❤
בת כמה את?🤭
39oo
מגניבאמא לאוצר❤
כמעט כמו אמא שלי🤭
אבאלה אז את צעירהההחיוך גדול
חחחחח
הכי כיף חצילוש
אני קצת יותר זקנה ממך אבל מרשה לעצמי גם🤣
חחאמא לאוצר❤
רק קצת נראה לי..
לא?
מוזר בעיני שאת לא מחשיבה כהתקדמות את העובדהקופצת רגע
שנותנים לאמהות להחליט החלטות עבור התינוקות שלהן, במקום לקבוע להן בפטרונות מה יקרה לתינוק.

מקווה שאני לא מבלבלת אותך עם ניקית אחרת, אבל את לא תומכת מאוד בתזונה בריאה? בעינייך זה סבבה שבעבר היו לוקחים את התינוק לתינוקייה, לא מאפשרים להורים להכנס לשם, נותנים תמ"ל בלי לשאול, ואפילו( רחמנא ליצלן) מוצץ עם סוכר בלי לשאול? סתם ככה כי בעיני האחיות זה מה שהתינוק צריך כרגע?

סבבה שלוקחים תינוק ליולדת ומסרבים להחזיר לה אותו, ללא סיבה רפואית ממשית? דבר כזה קורה מישהי כאן מהפורום תיארה שקרה לה לפני שנה נראה לי.

בטוח שיש דרך ליישם את מדיניות אפס הפרדה בצורה טובה יותר, כך שלא תפגע במי שצריכה/רוצה תינוקיה.
אבל העניין המרכזי בגישה הוא, שהתינוק הוא של ההורים שלו, ואי אפשר סתם לקחת אותו מהם. בוודאי שהגישה הזו זו התקדמות.

את כאילו מעדיפה שיחליטו, שוב כמו שהיה בעבר, עבור כל ההורים שהתינוק שלהם חייב להיות בתינוקייה, כדי שהנשים המעוניינות בתינוקייה לא ירגישו רע שהתינוק שם?


אני אולי נתפסתיבימבה אדומה
על הנקודה הלא עיקרית בנושא הזה, כי כן אני שמחה על האפשרות שמקודמת וניתנת לבחירה. אני מתקשה עם האווירה שנוצרה סביב זה. שגורמת לתוספת ייסורי מצפון (כי בבייסיק יש לכולן)
כל מילה. לחלוטין התקדמותאורוש3
וכמובןןןן שצריך לתת למי שזקוקה למנוחה את האופציה לתינוקיה.
אישית היו לי שני ''חרומים'' ואף אחד לא שאל אותי לאן להכניס אותם ובלילות היו בתינוקיה. לפני השלישי (אלקטיבי) תכננתי אפס הפרדה וסגרתי מראש את כל הקצוות בשביל ליווי 24/7. אז לגמרי אין לי שום התנשאות מעל מי שלא עושה. כי לא לכולן יש אפשרות לליווי. ולא מבינה איך עושים את זה בלי. אני לא הייתי יכולה. גם ביום אגב.
וזה תחום בעיני שכמו כל תחום אחר בחיים יש אולי משהו אידיאלי. ויש את המציאות הכוחות והאפשרויות. וכל בחירה לגיטימית. כמו שלכל תינוק אדאלי להישאר עם אמא לפחות בשנת החיים הראשונה אבל זו ממש לא הבחירה של כולנו בשל שיקולים שונים וחשובים. וזה גם בסדר. כי העולם הזה לא נועד להיות מושלם. אבל חייבת להיות את האפשרות. חייבת.
@בימבה אדומה
טוב שהלכת לנוח. ברור.
אני השארתיסליל
בבלינסון את התינוק בתינוקיה בלילה, והתקשרו אלי כל פעם שהתעורר ורצה לאכול
טוב שאלתי את בעליבימבה אדומה
אני פשוט חסרת זיכרון לאחרונה...

אמר לי שביום א"א להשתמש בתינוקיה. בלילה פלוס בדיקת רופא בבוקר של שעתיים... זה הביות החלקי. א"א שכל היום נניח התינוק יהיה בתינוקיה
מענייןסליל
אצלי בלילה באמת היה אפשר, ביום היו שעות לסירוגין, שחלק אפשר וחלק לא.

אני הייתי בביות מלא, אבל במחלקה של ביות חלקי. ככה שיכולתי לבחור או שהתינוק נמצא איתי כל הזמן, או להעזר בתינוקיה.
אבל אני מסכימה שזה קשוח, שיש זמנים שאי אפשר להשאיר את התינוק בתינוקיה. וזה במיוחד מאתגר (וגם קצת צובט) למי שלא יכולה שיהיה איתה מלווה כל הזמן
את ממש ממש צודקתפשיטא
באה לחזק את הקול הזה,
לצערי לא יכולתי להיות באפס הפרדה שלא מבחירתי.
ועד היום מאוד כואב לי לשמוע את הקולות שמדברים על כמה שזה חשוב והכי הכי טוב...
כשאני מבקשת אפס הפרדה חשבתי על כיוון אחר לגמריאם מאושרת
מעניין ממש לקרוא מה שכתבת!
לא הייתי חושבת שדרישה לאפס הפרדה אמורה לעשות רגש שלילי אצל מי שלא רוצה.
כשאני רוצה אפס הפרדה, אני בכלל בכלל בכלל לא חשבתי על כיוון של להיות אמא טובה יותר.
חשבתי לגמרי על מה יותר טוב לי ולתינוק.

כותבת לך מה אצלי - ראיתי שהיו לי הרבה קשיים בהנקה כשהתינוק היה בתינוקיה ובשעות ההנקה בתינוקיה,תמיד התינוקות שלי נמו שנת ישרים, ולפעמים כשהתעוררו לא היה להם כוח אדם לקרוא לי ,אז מישהי נתנה בקבוק,וכשאני באתי היו שבעים והיה מעגל קסמים שהיה לי קשה מאד.
וכשהיו באפס הפרדה,גם אני וגם התינוק ישנו יותר וההנקה זרמה הרבה יותר טוב.

אני חושבת שנשים אחרות יכתבו סיבות אחרות.

באמת שלא חשבתי שדבר שאני רוצה לטובתי יכול לגרום לנשים אחרות להרגיש רע עם זה.
כמו שנשים שמבקשות בחדר אוכל מנה צמחונית לא באות לומר שנשים אחרות לא בסדר כי הן מעודדות "הרג" חיות.

זה טוב וראוי שלכל אחת תהיה אפשרות לעשות מה שטוב לה, לא כדאי להרגיש רע עם עצמי בגלל שלאישה אחרת טוב משהו אחר
כן, אבל מה שכתבת זה בדיוק הענייןפרח חדש
התחושה היא שמי ששמה תינוק בתינוקיה, אז היא לא חושבת מה טוב לתינוק שלה כרגע. או שהיא לא לוקחת בחשבון בעיות שיכולות להיות מזה (כמו קשיים בהנקה, למרות שאני לא חושבת שקשור בכלל)
הרי הכי טבעי זה שהתינוק ישאר צמוד לאימא שלו בעיקר ברגעים הראשונים של החיים


לא רואה מאיפה את קוראת את זה בתגובה שלהמיקי מאוס
היא כתבה שהיא חשבה שזה הכי טוב לה ולתינוק שלה ולהנקה שלה.

כל אמא אחרת חושבת על הדברים האלה ומגיעה למסקנות אחרות, שמתאימות לה
וזה היופי בלאפשר מגוון מסלולים ולא כמו שהיה פעם שהיה רק מסלול אחד

ההתקדמות הבאה תהיה לאפשר תינוקיה גם במחלקות ביות מלא, שאמא לא תצטרך לשקול את כל השיקולים האלה מראש ולקבל החלטות של הכל או לא כלום בתנאי אי וודאות אלא תוכל לזרום עם עצמה ועם התינוק לפי הנוחות שלה
(חייבת לומר שזה כבר קיים לפעמים וזה נפלא)
אז היא כתבה שזה הכי טוב לה ולתינוקפרח חדש
ואשה שלא עושה כך
מרגישה שהיא לא אמא טובה
כי היא לא חושבת שזה טוב לתינוק שלה
או שהיא חושבת אבל מרגישה לא מסוגלת.
למה להרגיש אמא לא טובהoo
בגלל מחשבות של אנשים אחרים? הדעה והרצון שלך הם הקובעים, הדעה והרצון של אחרים, הם שלהם ולא אמורים להשפיע עליך.
למה?בימבה אדומה
אפשר להתפלסף על זה הרבה. בפועל אדם הוא יצור חברתי ומושפע מהחברה.
לה ולתינוק שלה ספציפיתלפניו ברננה!
זה עניין סובייקטיבי לחלוטין.
לך ולתינוק שלך יותר טוב משהו אחר.
לי טוב לקרוא ספר במקום לנקות את הבית. זה אומר שמי שלא קוראת ספרים ובבית שלה תמיד מתוקתק היא פחות טובה ממני? או אולי אני פחות טובה ממנה? אנחנו אנשים שונים עם אופי ונסיבות חיים שונות...
צאי מתוך נק' הנחה שאת אמא טובה. שרוצה שיהיה לך ולתינוק שלך טוב. ואם בשביל זה את צריכה לשים אותו בתינוקייה אז זה הכי טוב ולא משנה מה זרובבלה עושה וחושבת. (אגב זה נכון לכל דבר בחיים...)
מוסיפהלפניו ברננה!
שאם העניין הוא שהיא חושבת שזה נכון אבל היא לא מסוגלת - זה משהו אחר, אבל לא מאוד שונה.
כי המטרה שלנו אחרי לידה צריכה להיות להתחזק ולהתאושש כדי שנוכל לטפל בתינוק באופן מיטבי.
הרי אם תינוק אחרי הלידה ח"ו צריך פגיה או אפילו "סתם" השגחה רפואית, לא אמור להיות לאמא מצפון על זה שהם לא היו יחד באפס הפרדה (היא יכולה להתבאס, זה נכון, אבל אין פה מקום למצפון כי זה פשוט לא רלוונטי).
אותו דבר גם לגבי האמא. אם האמא מרגישה שבשביל הכוחות שלה לטיפול מיטבי בילד היא צריכה לישון שלוש, חמש, עשר שעות, ושמישהו אחר ישגיח על התינוק, כדאי שהיא תעשה את זה בלב שלם ובשמחה על זה שהיא מודעת לעצמה ויכולה לאפשר לעצמה להכין לתינוק אמא בריאה יותר עם כוחות.
♥️♥️פשיטא
גם לך 😘💕לפניו ברננה!
געגועים!!
כשאת באה לבקר את האנשים החשובים, אל תשכחי את פשוטי העם 🙈
אז אשה שמרגישה את זהקפה הפוך

שתבין שזה שלה ותפתור את זה עם עצמה

היא כתבה מה טוב *לה*

היא כתבה את *דעתה*

לא כתבה מה טוב לאחרים או מה טוב לעולם או כתבה ספר על איך צריך להיות בבי"ח אחרי הלידה.

 

 

 

הדבר היחיד שאהבתי בתל השומרהשקט הזה
זה שלא הייתי צריכה לבחור וככה יכולתי בלילה הראשון כשהייתי לבד לשים בתינוקייה ובלילה השני שגם יצא ליל שבת ובעלי בילה איתי להשאיר אותה איתי.
וכל החדרים מותאמים לשהייה של מלווה.

אבל זהו. חוץ מזה לא ממליצה ללכת לשם🙊
גם בברזילי זה ככה בעיקרון או היה לפני כמה שניםיעל מהדרום
לק"י

זה ביות גמיש.
נכון. וזה בעיני המושלםחיוך גדול
מי שרוצה= אפס הפרדה (אישית עשיתי שם אפס הפרדה, והיה ממש מצוין)
ברגע שאת רוצה את יכולה לשים בתינוקיה לכמה זמן שצריך
זה יכול לסגור פינות של עייפות יתר, חולשה וצורך במקלחת בלי לפגוע בעובדה שאחרי מנוחה אפשר לחזור לביות מלא.
ברמב"ם זה ככהשריקה

יש מחלקת יולדות ויש תינוקיה, בלי שום הגדרה של סוגי מחלקות וחדרים

 

לא בחרתי סוג אשפוז,

מתי שרוצים התינוק איתי ומתי שרוצים - שמים בתינוקיה.

אם יש בדיקה רפואית והתינוק אצל האמא - מתקשרים ומבקשים להביא לתינוקיה

 

אני חושבת שמי שרוצה יכולה לבקש שיבדקו רק בנוכחותה.

 

 

 

ממש ממש נוח.

מצטרפתרק טוב!
כשאני התחלתי עם האפס הפרדה זה היה אחרי שבלידה רביעית היתי בבי"ח בלי תינוקיה (ביות מלא) והיה *לי* כ"כ טוב שלא הייתי צריכה לקום טרוטת עיניים בלילה ללכת להניק בתינוקיה, ואחרי רבע שעה שוב קוראים לי כי הוא בוכה. ומה שיצא שפשוט ישנתי דפוק ככה. לא הצלחתי לישון רגוע כשידעתי שבכל רגע יכולים לקרוא לי. וגם ההנקה בחדר הנקה היתה לי על הפנים לא נוחה ומתישה.
אחרי הלידה הרביעית בבי"ח ההוא שלא היתה לי ברירה, לא הבנתי איך לא עשיתי ככה גם בלידות קודמות.
בנוסף היתה לי טראומה מהזמן והצורה שלקחו את התינוק מחדר לידה ועד שקיבלתי אותו חזרה, היחס כלפי היה לא נעים. ולכן העדפתי בשבילי מכאן ולהבא ללכת לאפס הפרדה. וזה עשה לי הרבה יותר טוב.
אני ישנה ככה יותר ברוגע, ומתאוששת יותר טוב ורגועה שאני יודעת מה עם התינוק שלי.
ממש לא מהמקום של אני אמא יותר טובה מאחרות.
ולכן מהלידות הבא הלכתי לאפס הפרדה.
וואי איך אני מסכימהבוקר אור
בלידה הראשונה לא נתנו לי ביות מלא כי הייתי אחרי ניתוח ואמרו לי שלא כדאי
מפה לשם אחרי יומיים אמרתי שבילד הבא אני אלחם כדי שיהיה איתי וזה היה כל כך הרבה יותר טוב! לא צריך להיות בלחץ שיבואו להעיר אותי, לא דוחפים לי אותו בחמש בבוקר
מהממת שאת! תודה על זה.תותית ואגסית
תודה על הקול הזה!זוית חדשה
רק להגיד תודה על כל התגובותהשקט הזה
מחממות את הלב.
ושמחה שהיה רלוונטי לעוד נשים לקרוא את זה.

ממש כךPandi99
אני חושבת שיהיה מספיק זמן להיות עם התינוק אחרי היום יומיים האלו שסהכ ישן שם.. בכל מקרה רוב היום נמצאים איתו
לא כל התינוקות ישנים ברוב היומיים האלה🤦‍♀️יעל מהדרום
לק"י

שלי בוכים הרבה, וישנים עלי או לידי הכי טוב.
מניחה שהם לא היחידים.
גם שלי לא ממש ישנו הרבה ביומיים הראשוניםאנונימיות
הן לקחו קשה את היציאה לעולם😅
ביליתי הרבה בתינוקיות בבתי חוליםדבורית
ליוויתי את התינוקות שלי בבדיקות רפואיות ולפעמים נכחתי בתינוקיה מעל שעה
המחשבה שהם ישנים שם שגויה
היו שם תינוקות שבכו מעל חצי שעה לפחות ללא מענה
כשהאחות במחשב
הייתי ב 5 בתי חולים שונים ברחבי הארץ
זו התמונה
ודי לתמימות
אני הייתי יממה שלמה בתינוקייה עם הגדול שלימקקה
כשהיה מאושפז. הייתי שם רוב הזמן
לא ראיתי שום דבר מזעזע. ברור שהיו תינוקות שבכו קצת אבל האחיות ממש התייחסו והחזיקו המון על הידיים. החשיכו חלקית בלילה.
זה היה בהדסה עין כרם
ומן הסתם זה תלוי גם באיזו משמרת
אבל זה ממש לא שהתינוקות שם אומללים.
מרימה לגרעפס 20-30 תינוקות?דבורית
אולי המציאות היתה כך כי הרבה מהתינוקות היו עם האמהות ולא בתינוקייה
גם לי זכורה תינוקיה רגועה אצל הגדול שלי (בברזילי)יעל מהדרום
לא התכוונתי לומר שהוא ישן שם רצוף באופן מושלםPandi99
אלא ששנת הלילה חשובה ליולדת ולגיטימי מאוד להשאיר אותו לשנת הלילה שם
באמת מתוך אמון שהיחס שם לא מזלזל בתינוק
הוא לא מזלזל, ברורפה לקצת
אבל הגיוני שתינוק שבוכה ונרגע רק בידיים כנראה לא יקבל שם מענה כי הוא לא התינוק היחיד...
גם אם האחות מאוד תרצהדבורית
קשה מאוד לתת מענה ל 30 תינוקות בני יומם
גם אם הן 3-4 אנשי צוות
קל וחומר כשהן לבד
תינוק בן יומו זקוק למגע וערסול לא פחות מהאכלה
מוכח מחקרית שזה מווסת את הטמפרטורה, את הורמון הלחץ בדם, את הדופק, את רמות הסוכר
זה לא מספיק לתת לו בקבוק
הוא זקוק לעטיפה הרבה יותר אינטנסיבית
ברור שמנוחת היולדת חשובה
אבל ברור שזה לא הפתרון
גם לא ליומיים
כרגע זו המציאות, אבל לעתיד
כחברה ראוי שנקדם שינוי בו תהיה תמיכה ליולדת לאחר לידה שנותנת מענה גם לה וגם לתינוק
רוב האימהות לא משאירות בתינוקיה כל הזמןמקקה
הן מאכילות את הילד ומערסלות אותו, מנשקות ומחבקות אותו במשך היום
בעיני, זה ממש לא דרמטי אם מעשר בלילה עד חמש פחות יחזיקו אותו
אהה. זה משהו אחר. זה לא מה שכתבת בהודעה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

אגב, בלידה האחרונה הבן שלי בכה ובכה בלילה מגזים. והאחות בסוף לקחה אותו והצליחה לשחרר אותו מהצואה, ואז הוא נרדם.
אין לי בעיה להיעזר באנשים אחרים, ולפעמים זה חובה, כמו פה שפחדתי להירדם איתו בישיבה (בבית הוא ישן איתי במיטה).
אז חידדתי את זה כי באמת נשמע לא ברורPandi99
עכשיו הבנתי טוב יותר למה התכוונת בהודעה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

אז גם אני לא קראתי בשימת לב. ועדיין תגובתי בעינה עומדת.
יש ערבוב גדולאפונה

בין הבחירות שלנו - שיכולות להיות מוצלחות יותר או פחות.

לבין הדימוי העצמי שלנו, או הזהות שלנו - שיכולה להשאר איתנה או להפגע.

 

אז שלא ברוח הפוליטיקלי קורקט, אין אמת אחת, כל אחת ומה שטוב לה, כשטוב לך טוב לתינוק וכו', ושההתקדמות היא רק שכל אמא יכולה לבחור מה נעים לה יותר - 

 

יש אמת אחת.

האמת היא שאמא ותינוק צריכים להשאר יחד גם אחרי הלידה.

למה? כי ככה אנחנו מתוכנתים, ביולוגית. וכשעושים משהו נגד הטבע יכולות להיות לזה כל מיני השלכות לא נעימות שמזכירות לנו שאנחנו עובדים לא נכון.

וכשבתי חולים מאפשרים אפס הפרדה זו חד משמעית התקדמות. זו התקדמות כי כך יותר תינוקות נשארים צמודים לאמהות שלהן, וזה *טוב* ו*נכון* יותר מאשר שהות בנפרד.

 

אבל מה אם בחרתי אחרת? האם זה אומר שאני לא אמא טובה?

ממש לא. את אמא טובה.

האם הבחירה שלך פחות טובה לתינוק?

בהחלט כן.

אז זה אומר שאני אמא לא טובה, לא?

לא, גם אמהות טובות לפעמים בוחרות בחירות שהן לא הכי טובות עבור הילדים שלהן, כי יש להן שיקולים נוספים, כי פשוט כי הן בנות אדם.

האם זה אומר שכל הבחירות טובה באותה מידה?

לא. בכלל לא.

 

זה מזכיר לי דיונים בנושא נפיץ אחר - הנקה. לפעמים אומרים פה לנשים משפטים כמו: את אמא טובה גם אם את לא מיניקה (מן הסתם זה נכון) או: "יש היום סתם טרור סביב הנקה. תמ"ל זה טוב באותה מידה" (ממש לא. תמ"ל זה פחות טוב מהנקה).

וכן, מותר לאמא לבחור לא להיניק, או לשהות בנפרד מהילד לאחר הלידה, *למרות שזה פחות טוב עבור הילד* (ואולי גם עבורה). לא צריך לעקם את המציאות בשביל זה, ולחשוב שכל הבחירות טובות באותה מידה, או שמישהו פה מחלק לאמא ציונים וקובע שהיא אמא גרועה.

מסכימה חלקיתמיקי מאוס
יש ערך חיובי אובקיטיבי גדול מאוד לשהות של האם עם התינוק אחרי הלידה
ולהנקה
או לחלב אם על פני תמ"ל
וגם לי חורה כשמנסים לטשטש את זה כדי לא להתמודד, זה לגמרי רוח התקופה

אבל לפעמים במכלול השיקולים כמו הכוחות של האמא, המצב בבית, המצב הרגשי - מגיעים למסקנה שיש בחירה אחרת שהיא יותר טובה

למשל ברור שעדיף לתינוק להיות בתינוקיה על פני ליפול מהידיים של אמא מניקה שנרדמה עליו (סתם דוגמא נאיבית)
ולכן לא רק שהבחירות האלה לגיטימיות אלא לפעמים הם גם הכי נכונות

ומסכימה שמותר וצריך לומר כמה זה טוב ובריא לאם ולילד ולעורר מודעות ואף אחת לא צריכה להפגע אם הוא החליטה אחרת כמו שאני לא נפגעת ושומעת שאני אמא פחות טובה כל פעם שאני רואה את כיסא הבטיחות המושלם בפרסומות או קוראת פה בפורום כמה קריטי לפחות ציון כזה וכזה במבחני ריסוק כשאני הסתפקתי לילד שלי בכסא בטיחות ממוצע

אהבתי מאוד את ההבחנה בין הבחירות לבין הערך העצמי, אני גם מסכימה מאוד שאמא היא אמא טובה ונהדרת גם כשהיא לא נותנת לילד את המושלם בכל דבר (בואו, זה לא שבגיל 8 הם יאכלו את האוכל המושלם או יקבלו את המעטפת המיטבית, כל החיים נעשה פשרות)
ולא משנה זה לא מה שמגדיר אותנו כאמהות טובות או לא טובות
אני איתך, לגמריאפונה

ברור שלפעמים הבחירה לשים בתינוקיה היא בחירה נכונה כי המציאות חסרה. אבל צריך לדעת שזו בחירה של מציאות חסרה, כי רק אם מבינים שזו מציאות חסרה אפשר למצוא לה פתרונות אחרים, טובים יותר. (למשל בדוגמא עם האמא העייפה - פתרונות כמו מלווה צמוד שיטפל בתינוק יחד עם אמא, הנקה בשכיבה וכד').

כשכל הבחירות טובות באותה מידה, אין צורך להתאמץ למצוא פתרונות שיתמכו בשהות משותפת, כי אם אמא מרגישה שנכון לה להשאיר את הילד בתינוקיה אז זו הבחירה הנכונה לה וזהו).

 

וברגע שההפרדה כ"כ נפוצה כבר לפעמים נהיה קשה עוד יותר, כי חלק מהאמהות משום מה מרגישות שהן חייבות להשגיח על התינוק כל הזמן, ולכן הן לא יכולות לישון כשהתינוק לידן, וברור שאי אפשר להתאושש ככה מהלידה... שזה מצב הזוי בפני עצמו.

מסכימה רק רוצה לחדדדבורית
שהמציאות היום בעייתית ולכן מייצרת בחירות פחות מוצלחות שהן למעשה הכי נכונות לאמא ולתינוק.
אסביר.
מכיוון שבמציאות היום אין לאשה תמיכה משפחתית שישנה איתה, יש מצבים רפואיים שלא מאפשרים לה לטפל בתינוק, ואז הבחירה הכי נכונה עבורה ועבור התינוק תהיה להיתמך בתינוקייה.
במציאות האידיאלית היה עדיף שתהיה איתה אשה שתעזור לה וכך השהות עם התינוק תהיה מלווה בתמיכה, אך כאמור המציאות כיום רחוקה מלהיות אידיאלית.
נכון, אבל יש דברים שאפשר לעשותאפונה

כמו שברור לנשים שבעל/אמא מלווים אותן בלידה, והרבה מגדילות לעשות ומוציאות סכומי עתק על ליווי בלידה כי זה ממש חשוב - למרות שהאלטרנטיבה היא ללדת "רק" עם מיילדת מקצועית, כן? לא חלילה לבד בשדה...

אז ככה.

כןדבורית
לכן שינוי יכול להיווצר מלמטה
ככל שיהיה יותר ביקוש לשירות בתשלום של אשה תומכת לאשפוז כך השירות הזה יהפוך לפופולארי בסלי הריון של קופות חולים (כמו שקרה עם הדולות) וגם לא ירחק היום שיהיה שירות כזה שמוצע מטעם בית החולים כחלק מיתרון שיווקי
לכן שינוי תודעה ייצר ביקוש
וזה ייצר פתרונות
יש לי בעיה עם מה שכתבתמקקה
כי גם בדרך הטבע אמא מאוד חלשה אחרי לידה
ובדרך הטבע לפעמים ההמוגלובין שלה צונח
ובדרך הטבע לפעמים היא אחרי יממה פלוס ללא שינה
ובדרך הטבע מישהו אחר צריך לעזור לה לטפל בתינוק

בדרך הטבע גם המון אנשים מתו ממחלות והרבה תינוקות לא היו נולדים. מי קבע שדרך הטבע היא הכי נכונה תמיד?
לכן צריך לייצר תמיכה ליולדתדבורית
ולא להכשיר פתרון לא מוצלח רק כי זו המציאות
ברור שברזולוציה של כאן ועכשיו ויולדת ספציפית זה הנתון ולכן אין ברירה לפעמים אלא להיעזר בתינוקייה
אבל להכשיר את זה כאידיאל?
איך לייצר תמיכה?מקקה
לייצר תמיכה מהמשפחה זה לא רלוונטי לצערינו לכל אחת. להקצות אשת צוות לכל תינוק זה לא כלכלי. באמת שבמציאות האורבנית הנוכחית חוץ מהגדלת תקנים לא רואה פתרון טוב יותר
גם אצלנו תמיכה משפחתית זה לא רלוונטידבורית
קודם כל נתחיל מזה שהפרדת התינוק מהיולדת לא תהיה ברירת מחדל בבחירות של היולדות
וזה כבר משהו שצובר תאוצה בשנים האחרונות
זה לכשעצמו יוריד בעשרות אחוזים את העומס בתינוקייה שתשאר בעיקר למקרים רפואיים מורכבים יותר
אחכ מי שיש לה משפחה/כסף תייצר ביקוש לנוכחות מלווה בחדרי האשפוז מה שלפעמים לא מותאם לשהיה של אדם נוסף (גם זה משתפר)
השינויים מתחילים לאט
ההכרח מוליד פתרונות
בסופו של דבר כמו שהמציאות בחדרי לידה לא דומה למציאות לפני עשור ובטח שלא לפני 4 עשורים, כך בטווח של שנים יווצר שינוי גם בתנאי האשפוז
בסופו של דבר זה הבריאות שלנו כנשים, וזה הבריאות של הילדים שלנו
זה לא תמיד נצרךאפונה

יש הרבה יולדות שיכולות לטפל בתינוק מרגע הלידה.

יש הרבה יולדות שיש להן מערך תמיכה משפחתי שאפשר להיעזר בו.

יש הרבה יולדות שיכולות לטפל בתינוק לבד רוב הזמן, ומספיק להן אשת צוות שתהיה זמינה לקריאה מידי פעם.

אפשר גם לקצר את האשפוז אם יש בבית תנאים טובים יותר לשהיה משותפת.

ובאמת צריך לזכור שרוב הזמן אחרי הלידה תינוק יכול וצריך לנוח יחד עם אמא במיטה. טיפול בתינוק לאחר הלידה לא אמור לסתור מנוחה.

ולכן כדאי שיתקדמו למיטות שאפשר לישון בהן עם התינוקיעל מהדרום
לא צריך מיטות מיוחדותאפונה

המיטות במחלקה מצויינות ללינה משותפת. הבעיה היא באחיות שמפריעות לעשות את זהאפאטי

האמת שנכון, יש להן אפילו מעקה והן לא צרותיעל מהדרום
לק"י

אז שיתחילו מהדרכה על לינה משותפת בטוחה במעקב הריון.
לגמרי נצרך.פה לקצת
וואי חצופה!חצילוש
הייתי עונה לה.
עניתי לה וגם כעסתי עליה מאוד באותו רגעפה לקצת
והתחרטתי אז ערכתי
רק חבל שזה נוגד את העמדה של משרד הבריאותהשקט הזה
ולכן אין סיכוי שזה יקרה

לא אומרת כביקורת כי ישנתי איתה גם בבי"ח וגם בבית עד גיל חצי שנה.🙊
בדיוק חשבתי על זהחצילוש
מי שכותב את התקנים וההוראות במשרד הבריאות זה פרופסורים כנראה גברים, ולא אמהות עייפות וטרוטות עיניים.. גם זה וגם שינה על הבטן, בעיני זה פשוט עניין של ניהול סיכונים..

אני גם לא עושה שקיפות עורפית והרופאים פותחים עלי עיניים ומסתכלים עלי כהזויית ההזויות וכשאני מסבירה שזו בדיקת סקר ואני עושה סקירה מוקדמת, ואם זה ח"ו משהו מסכן חיים לא עלינו רואים בסקירה, והבדיקה הזאת לא רלוונטית וחסרת השלכות עבורי ועלולה רק להלחיץ *אותי* אישית, אומרים לי רק כמה אני חסרת אחריות אבל לא יודעים באמת להסביר למה.. כי זה התקן ואלה ההנחיות. בארה"ב אני חושבת ששקיפות לא נמצאת בסל בכלל לכולן. רק למי שיש לה גורמי סיכון..
בול. ניהול סיכונים.דבורית
אני ממש בהלם מתגובת הרופאיםציפיפיצי

אצלנו אולי יעקמו פרצוף אבל שואלים איזה בדיקות אני הולכת לעשות וזהו

ופעם אחת שאמרה שאני עושה רק סקירה מאוחרת, הרופאה עוד אמרה שאני צודקת. האמת הפתיעה אותי.

דווקא אני לא בהלםחצילוש
פה בארץ יש המון לחץ על בדיקות שהן לא בהכרח רלוונטיות. וגם נשים מאוד לחוצות להיבדק כל הזמן ומבקשות להגיע לאולטרסאונד לעיתים תכופות רק כדי לראות את התינוק (כשבחו"ל בכלל אין אופציה כזו ברוב המקומות, שיעשו אולט' מתי שרוצים..) אז אני מרגישה שזו אווירה כזאת, של אובר בדיקות ואובר לחץ. מספיק מלחיץ לי מעקב אחרי הסוכר ושאר המדדים. ממש לא רוצה לעשות בדיקות שלא יועילו לי וסביר שרק ילחיצו. בהריון עם אחותי שמתחתי יצאו לאמא שלי תוצאות הזויות בשקיפות ובחלבון עוברי, היא הייתה בלחץ ממש שיש תסמונת חריגה ורצינית ומה שהתברר בסוף זה שהיא הייתה חולה בשפעת עם חום גבוה וזה ממש הטה את התוצאות כמה זמן לאחר מכן. משקיפות של 1:30 של אישה צעירה מתחת לגיל 30 נולדה ילדה בריאה לחלוטין++ תודה לאל. תודה אבל לא מתאים לי. גם אם ח"ו יש סיכוי גבוה וגם אם אין. לא תורם לי כלום. מבחינתי. וזה לגמרי נורמאלי
בהחלט יש פה רפואת יתרoo
יש הרבה רופאים שלוחצים לעשות הרבה בדיקות שבעיניי מיותרות. כמובן שאני לא עושה אותן ועושה רק מה שבעיניי נצרך.
ואז כשאת מבקשת לבדוק דברים כן קריטייםחצילוש
כמו ויטמין D ו B12 את צריכה להתחנן ממש כדי שיתנו לך הפניה..
לגמריoo
גם הרופאה שלי לא חופרת לי לעשות את כל הבדיקותיעל מהדרום
לק"י

אבל יש רופא מעצבן, שנתקלתי בו כמה פעמים שמעקב הריון עודף, שלא הבין מה פתאום אני לא מוכנה לבדיקה פנימית (מיותרת, רק כי הגעתי לסוף שבוע 40), ו"למה את באה לרופא?" (ולא מקשיבה לו....).
מניחה שהוא מציק בקטע של כל הבדיקות, ותוהה לעצמי כמה מטופלות יש לו בכלל.
נכון. אז צריך להתקדם גם שםיעל מהדרום
לק"י

יש כללים לשינה בטוחה ביחד.

ו@חצילוש לגמרי כך...
כשיש סיכוי להירדם עם תינוק בידיים בישיבה זה הרבה יותר מסוכן מלשכב לידו, כשהוא בטוח.
אני באמת לא מבינה מה מצפים מאיתנו....
יש לךאודה לה'
את הכללים?
עושה את זה מחוסר ברירה אחרת לא אשן בכלללל
לפחות שיהיה יותר בטיחותי ויסיר לי כמה ייסורי מצפון....
ואני יודעת שיש הנחיות של חברת יוניצףיעל מהדרום
לק"י

אבל זה בטח באנגלית
חחח...כל כך נכוןמיקי מאוס
דווקא בבית חולים זה ממש מוגן ומותאם במיוחד מי שצמודה לקיר ואפילו השמיכות שלהם לא פוך
לא. הן לא צמודות לקירלפניו ברננה!
וזה די מעצבן...
אצלי היו צמודות לקיר. כנראה תלוי בבי"חיעל מהדרום
וואי ממש!! הן חלוקות בעניין בעצמןאין כמו טאטע!
לי היתה אחות שאמרה לי לישון איתו במיטה לילה אחד. למחרת אחות אחרת אמרה לי שאסור ממש!!!
לי אמרו שאם אמשיך לישון איתה במיטה אז יקחופה לקצת
לתינוקיה...
אני בהלם!! איזה חצופות!!!!!אמא לאוצר❤
מה נראה להן?? שהתינוק שייך להן ואת רק בייביסיטר?? יואוווווו
הייתי מתעצבנת בטירוףףף
התעצבנתי מאודפה לקצת
זה לא הפריע לה להציק לי כל הלילה 🤦‍♀️
אני פשוט מזועזעת..איזה ביח?אמא לאוצר❤
לדעתי בכל בית חולים לא מרשים ליולדת לישון במיטה עםקופצת רגע
התינוק.
ברוראמא לאוצר❤
אבל יש הבדל בין לא להרשות
לבין לאיים שייקחו לך את התינוק לתינוקייה ללא רצונך
בטח פוחדים מתביעהמקקה
האמת הבנתי אותה...פה לקצת
אף אחד לא רוצה שיקרה אסון במשמרת שלו
זה ממש ממש מאיים ופוגע, בכלל לא בטוחהממשיכה לחלום
שחוקי לעשות דבר כזה
האמת שלא היה לי אנרגיות להיפגע בכללפה לקצת
הייתי מפורקת מעייפות ורק רציתי לישון אז פשוט ברגע שיצאה חזרנו לישון עד הפעם הבאה
יש הרבה אמת במה שאת כותבתבארץ אהבתי
אפשר גם לדמות את זה לאוכל בריא.
ברור לכולם שיותר נכון לתת לילדים אוכל בריא. ברור שיש השלכות אם לא מקפידים על תזונה בריאה.
ויש התקדמות בנושא הזה - עם השנים יש יותר מודעות לאוכל בריא (למרות שהמצב עדיין רחוק מלהיות אידאלי).
אבל זה עדיין לא קל בכלל לחיות ככה. וחלק ממה שמייצר את הקושי זה המציאות הסביבתית שעדיין לא מספיק תומכת בתזונה בריאה (ממתקים שמקבלים בכל מקום - מסגרות, בית כנסת ועוד, ממתקים אצל החברים, מחיר גבוה של תחליפים בריאים וכו'), אז זה דורש התגייסות גדולה למי שזה חשוב לו, ויש בתים שזה גדול עליהם.
וחלק מהמחיר של ההתקדמות הזו היא שבבתים שקשה לעשות שינוי כזה, זה יכול לגרום לקושי, והשיח על זה יכול לגרום לאמא רגשות אשם.
גם אם היא יודעת שזה מה שנכון לה והיא לא מסוגלת כרגע לעשות שינוי, היא עלולה להרגיש רע עם עצמה כי בעצם היא יודעת שבאידאל זה הדבר היותר נכון עבור הילדים.


וגם פה - יש אמת של מה יותר נכון.
ויש מציאות שגורמת לזה שיש בתים שהנכון הזה לא מתאים למידות שלהם וליכולות שלהם.
ושרשורים על אוכל בריא יכולים לגרום לנשים שזה לא מתאים להן עכשיו להרגיש רע עם עצמן.
אבל הפתרון הוא לא להפסיק לדבר על זה כדי שלא לגרום להן להרגיש רע.
אלא כל אחת צריכה לבחון את עצמה מה מתאים לה לשנות בעקבות דברים שהיא קוראת שגורמים לה להרגיש ככה, ואם לא מתאים לה לשנות - אז לחזק את עצמה שהיא עושה את מה שנכון לה וליכולות שלה בתנאים בהם היא נמצאת.
יש גם חשיבות מאוד גדולה למה הסביבה משדרת.פשיטא
ממני שלא יכולתי להיות באפס הפרדה לצערי, ומסתובבת עם תחושת אשמה גדולה רק בגלל מה שהסביבה שלי משדרת לי...
💕💕💕💕💕לפניו ברננה!
לא מסכימה בעלילבימבה אדומה
לא נכון שזה מה שנכון ביולוגית וכו'... פשוט כי אמא תשושה וגמורה אחרי לידה (מי שלא, איזה יופי! אבל פזיולוגית יולדת השקיעה מלא אנרגיה בלידה והיא צריכה לנוח)

דווקא לרוב אני מסכימה איתך... הפעם... ממש לא😅
אין חולק על כךאפונה
שיולדת זקוקה למנוחה.
השאלה היא מדוע שהות משותפת סותרת את מנוחת היולדת?
כתבת באחת התגובות למעלה שאחרי הלידה היית עם התינוק והפסדת שינה יקרה, ורק אחרי שנכנס אותו לתינוקיה הלכת לישון והאמת היא שלא הבנתי למה לא נחת עם התינוק.
לא יודעת מה איתהבוקר אור
אבל הבן שלי נגיד צרח כל הלילה הראשון כל עוד לא נדנדו אותו
ואם אמא שלי לא היתה איתי והיתה מרגיעה אותו לא הייתי ישנה כל הלילה הזה אחרי שגם ככה לא ישנתי המון זמן בלידה ועברתי גיהינום
יש הרבה תינוקות שפשוט לא רגועים. ואותי מלחיץ לישון עם התינוק במיטה בהתחלה
גם שלי בכה מלא בלילה הראשוןיעל מהדרום
לק"י

ובכלל רצה הרבה ידיים.
ספציפית בלילה הראשון זה כי היו לו גזים והוא נרדם אחרי שהשתחרר מזה (בזכות האחות שלקחה אותו וטיפלה בו).
אבל בכללי הוא ישן לידי וככה אנחנו ישנים טוב יותר. אם היה אפשר בבי"ח זה היה ממש מקל על שנינו, והיינו נחים וישנים יותר.
גם שלי. ובעלי היה איתו ואז יכולתי לישוןחצילוש
אצלי זה סותר...בימבה אדומה
לנדנד את העריסה... להניק מליון פעם בגלל שאת לא יודעת למה בוכה... סתם לנדנד על הידיים...
אולי אני מקרה חריג..?
ומה את עושה אחרי השחרור?אפונה
לא נחה אלא אם כן מישהו אחר שומר על הילד?
נותנת לבעלי או אחד הילדים הגדוליםדבורית
וגם משכיבה על הבטן והם נרדמים טוב יותר
בביתבימבה אדומה
אני כבר כיומיים אחרי הלידה, הרבהההה יותר מאוששת. כבר קמתי מהמיטה, לומדת מה כואב לי וממה (תפרים, השפעת אפידורל, התכווצויות רחם), מתחילה ללמוד את השגרה החדשה ולקלוט שהתינוק בחוץ. לוקח זמן לעכל. נפשית ופיזית.

וכן, ברור שבהתחלה אני יותר נעזרת בבעלי בימים הראשונים, עד כמה שמתאפשר...
השאלה היתה אחרתאפונה
האם בבית את נחה כשאת לבד עם התינוק?
התשובה היא כןבימבה אדומה
אבל לא חושבת שזה רק תלוי בבית או לא בבית. אלא גם כמה זמן זה מהלידה.
אחרי השיחרורמקקה
אני לא שבר כלי. כבר התאוששתי קצת
בימבה את ממש לא חריגה
תודה מותקבימבה אדומה
❤️
גם אצלי ככה.לא הייתי שורדת יומיים לבדאחתפלוס
שלי ממש לא רגועים בהתחלהדבורית
זקוקים לידיים והנקה תכופה
נרדמים רק עליי ואין דרך להניח אותם
אם מישהו היה פשוט מחזיק אותם הייתי ישנה מעולה
אהבתי את הסייפא ממש.המקורית
מה שאת כותבת כאן כל כך לא נכון ופוגעלאחדשה
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
מי קבע שאנחנו מתוכנתים ביולוגיתoo
להיות יחד אחרי הלידה?
מה שבאמת טבעי אחרי לידהoo
בלי להכניס אג׳נדות, הוא שהאמא זקוקה למנוחה והתינוק לטיפול.
התינוק לא חייב לקבל את הטיפול מהאמא.
לכתוב שזה הטבע וככה מתוכנתים ביולוגית זה עיוות של המציאות.

לא יודעת למה מנסים כל הזמן להדביק טבעיים לנשים. אני כאישה מרגישה ורואה שזה בהחלט לא הטבע שלי. כמו שהוא לא הטבע שלי, הוא לא הטבע של עוד נשים.
זה לא נכוןאפונה
התינוק זקוק לאמו אחרי הלידה. וזה לא סותר את הצורך שלו בטיפול או של האם במנוחה.
למעשה קשה מאד לנוח מיד אחרי הלידה, כי הגוף מוצף אדרנלין ולא סתם. הגוף יודע שנולד עכשיו תינוק ו*אמא* צריכה לטפל בו.
https://www.hadoula.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%99/
זה מה שמצאתי לך בשלוף, מוזמנת לקרוא עוד חומר על הטרימסטר הרביעי, על בונדינג/היקשרות, על השפעת הפרדה על מדדים פיזיולגיים כמו חום גוף, רמת סוכר, קצב לב אצל האם והיילוד, על הפרשה של הורמוני דחק...
עד כאן ביולוגיה.

ולגבי הטבעי -
קחי כמה שנים קדימה. מדענים מצליחים לייצר רחם מלאכותית. כל אשה יכולה לבחור אם לסחוב את ההיריון בעצמה - עם הבחילות, הוורידים, הצרבות והאנמיה - או להשאיר את התינוק תחת ניטור רציף בעובריה שבבית החולים הסמוך.
האם יש אשה שהטבע שלה הוא להרות ואשה אחרת שהטבע שלה הוא להניח את העובר באינקובטור? או שכאן את מסכימה שבדרך הטבע תינוק גדל ברחם של אמא?

אני לא צריכהoo
חומר ומידע שיעדכן אותי איך הגוף שלי מתוכנת ומה טבעי לי. אני יודעת ומרגישה במודע ובתת מודע את הגוף והנפש. גם אחרי לידה.

אני לא מחבבת ספקולציות, אז הדוגמא שלך לא רלוונטית.
אני מרגישהאפונה
גם במודע וגם בתת מודע, שכשהילד שלי מתחצף אלי בא לי לזרוק אותו מהבית או מינימום להחטיף לו סטירה.
כשאני סובלת מפטריה בהנקה אני מרגישה בכל מאודי שהדבר הנכון לעשות הוא לא להיניק יותר לעולם.

שאלת מי קבע שאנחנו מתוכנתים ביולוגית, טרחתי ועניתי לך, והאמת שציפיתי לתשובה עניינית.
אם לא מעניינת אותך הביולוגיה, למה שאלת?
נשמעoo
שהרגשות שלך סוערים.

אז הבאת מחקרים שמוכיחים שטיפול אימהי הוא טוב עבור התינוק. טוב, לא יודעת למה צריך מחקר עבור דבר מובן. למה המחקרים הללו קובעים שהאמא מתוכנתת ביולוגית לעשות כל זה לאחר לידה? כי יש נשים שזה מתאים להם? אז יש נשים שלא. כמו כל דבר בחיים שאינו מתאים לכולם.

אין מחקר שקובע טבע. מחקרים מביאים המלצות. אפשר להתחבר אליהם ואפשר שלא.

חבל שדברים יפים וטובים נלקחים למקומות קיצוניים ועושים ריאקציה.
מחקר לא מביא המלצותאפונה
מחקר מתאר את הטבע. על סמך המחקר אפשר להסיק מסקנות ולגבש המלצות.

למה מחקרים צריכים להוכיח דבר מובן, כמו זה שתינוק צריך להיות מטופל ע"י אמא שלו? כי מסתבר שלא לכולם זה ברור. ואני מצטטת אותך, כמה תגובות אחורה: "התינוק לא חייב לקבל את הטיפול מאמא. לכתוב שזה הטבע וככה מתוכנתים ביולוגית זה עיוות של המציאות".

בהמשך את שואלת שוב למה המחקרים קובעים שאמא מתוכנתת לטפל בתינוק אחרי הלידה, כמעט התפתיתי לחפש לך מאמרים שעוסקים בהפרשת הורמונים שמדמים מצב של אבל (!!!) אצל אמהות שהתינוקות שלהן לא שוהים לידם, אבל אז קראתי את ההודעה שלך שוב והבנתי שמחקר זה לא דבר שמתאים לכולם, ושלכל אחת יש את האמת שלה והטבע שלה, אז ויתרתי.
מחקרoo
מנסה לדמות את הטבע, לבדוק תהליכים ולהגיע למסקנות.
את הטבע אפשר רק לחקות/ לשער אי אפשר ליצור אותו.

את כותבת ׳למה מחקרים צריכים להוכיח דבר מובן, כמו זה שתינוק *צריך* להיות מטופל ע"י אמא שלו? ׳

אני כתבתי ׳אז הבאת מחקרים שמוכיחים שטיפול אימהי הוא טוב עבור התינוק. טוב, לא יודעת למה צריך מחקר עבור דבר מובן.׳

תראי את את מכניסה את האג׳נדה שלך בשאלה שלך אלי. אני כותבת הטיפול טוב, את כותבת שכתבתי ש*צריך* טיפול אימהי.

ברור שטיפול אימהי הוא טוב. אבל אם האמא צריכה לנוח, לפעמים עדיף שמשהו אחר יטפל. ככה זה *טבעי* לחלק מהנשים, גם אם מחקר כזה או אחר אומר שעדיף שזה יעשה ע׳״י האמא.

אפשר לקחת מחקרים כדי לחזק אג'נדות. להפוך אותם ל*צריך* או ל*אמת אחת* זה כבר מיותר. שכל אחת תקרא, תתרשם, תבין ותחליט אם מתאים לה או לא.

בתגובה למעלה תארתי את החוויה שלי של אפס הפרדה שהייתה קסומה ביותר, אחרי שהכרתי את השיטות של פעם.

זה היה מדהים לא בגלל הטבע שלי, אלא בגלל שזה לא הפריע לצורך שלי להתאושש מהלידה. התינוק ישן רוב הזמן ואיפשר לי לנוח ולטפל בעצמי.
לטבע יש חוקיםדבורית
לא רגשות
זה מדדים אמפיריים שמוכיחים השפעות פיזיולוגיות ברורות כשהאם שוהה עם התינוק או ששוהים בנפרד
זה לא מכבסת מילים, זה שחור ולבן
ההשפעות הפזיולוגיותoo
על האמא אינם רק מכיון התינוק. מנוחה וטיפול נאות של האמא בעצמה, משפיע בצורה משמעותית על היכולת שלה להתאושש מהלידה ולהחלים.

לקחת השפעה אחת ולהפוך אותה לצורת התנהלות מיטבית עבור כולם זו טעות.

ישנם השפעות רבות והאמא תרגיש ותבחר בעצמה את הדרך הנכונה לה ביותר.
הבחירות הנגזרותדבורית
וקבלת ההחלטות הן ייחסיות
אבל הנתונים הם עובדה
זה ששהות משותפת אם תינוק היא עדיפה ביולוגית זה נתון
אחכ יש עוד המון נתונים אחרים שצריכים להילקח בחשבון ואז הבחירה הנגזרת היא ייחסית ומשתנה מאשה לאשה
אםoo
השהות עם התינוק מאטה או מפריעה להחלמה, או משפיעה לרעה על המצב הנפשי של האמא וכדומה, אז היא לא עדיפה ביולוגית.
וואי מחקרים זה ממש לא שחור לבןמקקה
לכל מחקר יש מגבלות המחקר. ולפעמים כשקוראים את החלק הזה מבינים שכל המחקר שווה מעט מאוד
יש הרבה מגבלות למחקריםדבורית
אבל חוקי הטבע הם אכן שחור ולבן
במיוחד בהיבט הפיזי, שם זה עוד יותר מובחן
לא הבנתי מה את רוצה להגידאפונה
ההפרדה בין אם ליילוד הוכחה כבעלת השפעה שלילית על שניהם (ניקח רק מדדים פיזיולוגיים).

את אומרת שזה לא נכון?
שהמחקר חסר משמעות? כי?
לא, לא אמרתי לגבי המחקר הזהמקקה
האמת לא קראתי אותו
רק הגבתי למחקרים באופן כללי שהם ממש לא שחור ולבן
האמת לא אכפת לי מה אומר מחקר כזה או אחר... ואין לי בעיה גם לחשוב שאני לא אם השנה. אני כבר יודעת את זה לבד
רק לא נראה לי שהיומיים בתינוקייה הם אלה שגרמו לזה. במלוא הכנות במהלך חיים שלמים זה לא נראה לי ככ משנה
אבל מי שטוב לה להיות עם התינוק אדרבא
אהבתי מאודדבורית
ההשוואה שלך לרחם מלאכותית ממש לא נכונהשריקה

הקב"ה ברא את העולם בצורה כזו שעובר גדל ברחם אימו

במצב הטבעי של העולם - אין אופציה אחרת. טכנית אין אופציה.

שינוי של זה (אם אכן יקרה)- הוא מדעי וטכנולוגי, הוא לא יכול להיות טבע.

 

אחרי לידה, העולם נברא בצורה כזו -

יש אפשרות מעשית שהאמא תטפל

ויש אפשרות מעשית שמישהו אחר יטפל

בשונה מהריון - שתי האופציות קיימות ואפשריות!

ככה שאני רואה בבריאה שתי אופציות טבעיות שהקב"ה איפשר בבריאה

 

 

 

 

האפשרות המעשית הזו היא לא טבעיתאפונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"א בטבת תשפ"ג 15:19
גם אם לא צריך פיתוח טכנולוגי בשבילה. כמו לגדול באימוץ - זה דבר לא טבעי, גם אם לא קשור לטכנולוגיה.
וכמו כל דרך שאינה הדרך הטבעית היא בהחלט פחות עדיפה מהמקור.
בדומה לפיתוחים טכנולוגיים אחרים שאפשר להשתמש בהם במקום בדרך הטבעית:
הזנה בתמ"ל על פני הנקה
השלמת ההיריון באינקובטור במקום בבטן
הפרית מבחנה על פני הפריה טבעית.
חשבתי על דוגמא טובה יותר בשבילךאפונהאחרונה
העולם נברא בצורה כזו שבני אדם (ויצורים אחרים) יכולים לחיות בזוגיות עם מי שבא להם.
טכנית יש אופציה של זוגיות עם בני אותו מין. האופציה קיימת ואפילו לא צריך שום פיתוח טכנולוגי בשביל זה...
האם זה אומר שזוגיות הומוסקסואלית והטרוסקסואלית שתיהן טבעיות באותה מידה??
לגמרי מסכימה איתך🌷חצילוש
מה מאכילים בפסחרקאני

תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???

ופסטות וקוסקוס ואורז

ואת כל החמץ היא אוהבת🤦‍♀️

וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה 
אני גם בחששות האלה...מתואמת

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו


מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקהאחרונה

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

מה חייבים לפסח?רוני 1234

פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:

מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)

תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)

נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)


אוףףףף איזה חג מעצבן!

מגבותהשם שלי

אני משתמשת ברגילות מכובסות.


תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.


נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)


נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.


מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,


מגבות-לכבס,


נטלה - לנקות


בהצלחה! 

נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין 
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר


וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו

פערים הלכתיים


בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

אנחנו מנקיםרקאני

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזהאחרונה
לנו אמרו לכבסרקאני

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת

אין לי מושג מה קרה

הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.

כנראה נרדמתי
 

מה עכשיו?

אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.


לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

הוא נראה לי כרגילפה לקצת

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?


אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..


מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת

כנראה לא שם קיבל מכה


אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום

לק"י


רגיל. לרופא יש פנס אחר.


@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.


בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.


וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.


ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז. 
ואז מה?פה לקצת

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום

לק"י


את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי 
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזהאחרונה
מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234

ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים

אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?

ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?

ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

 

באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..


יודעת שיש הרבה שלא יודעים

מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..


וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
עוגיות בוטנים מבחינתי זה כמו ופלה לימון😄יהלומה..
גם אני לא!!השקט הזהאחרונה

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם... 
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.


ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום

לק"י


אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

אפשר דברים מקטניותאמאשוני

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.


אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'

צהריים מרק עוף עם ירקות


לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

רעיונותראשונית

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

אני רק שואלתמולהבולה

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

כןהמקורית

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס 
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפור
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

מחשבות של אמא עייפה לניו בורן..0544

הפעלתי מכונה עם בגדים של האפרוחית והמכונה הוציאה קצף (קרה לי בעבר כששמתי יותר מדי חומר..) קיצר נכנסתי למחשבות אולי שמתי בטעות נוזל ריצפה. אני לא חזקה בריחות אבל הדיבור פה בבית שיש ריח של כביסה.. מעצבן נראה לי זה סתם מחשבה אבל יש לכן רעיון איך אדע בודאות. 

ואתן חושבות שזה קצת מגעיל להניח בגדים שלה במקום פחות נקי.. ? הנחתי על המיטה אחרי שישבתי עליה (ישבי היום בחוץ) וזה קצת מגעיל אותי.. תנרמלו לי אני הורמונלית

לא מגעיל... חח חיידקים יש בכל מקוםאוהבת את השבת

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...


ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

לא יןדעת איך לנרמל את זהאפונה

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o


נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

תודה היא פשוט כרגע בידיים שלי מתקשה לשחרר קשקוש ..0544
תפשיטי חלק תחתוןאפונה

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

מעל כיור ולשים מים חמים על האיזור משחרר ממשאוהבת את השבת
כאילו לפתוח ברז בדיוק מעל איזור הטיטול.. 
גם לי קורה שיש קצףהשם שלי

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.


לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

תודה עליכן בנות 0544

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

הנחת על המיטהרקאני

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

את חייבת לישון מאמיאמאשוני
באור יום הכל נראה יותר פשוט ❤️
מזל טוב יקרה!חשבתי שאני חזקה

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.


ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.


אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

תודה על השיתוף. מה עזר לך?0544אחרונה

וכן החומר רצפה ליד הנוזל כביסה ..

אני מניחה בגדי תינוקות חופשי בכל מקום בביתשיפור
טוב אז אני עם הבונג'סטה שלא מספיק עוזרתהריון ולידה

ואסור לי זופרן.


אני לא יודע אם זה עדיין מוגדר היפראמזיס.. מה קובע?

אני מצליחה לא להקיא כשאני במיטה ולא מתקרבת לאוכל

אם אני מתקרבת זה כאילו לא לקחתי בונג'סטה ולא שום דבר אחר.

גם במיטה קשה לי לאכול ולשתות ואני ממשיכה לרדת במשקל..

נלחמת לא להתייבש.

כשלא מצליחה להחזיק את המים עם הבונג'סטה הולכת מהר לישון.


יוצא שאני שורדת- מתעוררת, נושמת, טיפה מים, בורחת לישון.

וכל הזמן במיטה.


מרגישה עצלנית ומפונקת.


אבל כל פעם שניסיתי לקום פשוט קרסתי אחרי חצי שעה וישנתי כמה שעות ברצף.

אני לא מצליחה להתאושש ולקום! ופסח, ובית, וילדים... איך כולן עושות את זה?!


ועד מתי אהיה ככה מרותקת למיטה? זה לא נורמלי 😑 

בבקשה תבקשי עירוי נוזליםואילו פינו

נשמע שאת מיובשת ממש.

וזה יכול להחיות אותך לכמה שעות ולתת לך כוחות.

ולשחרר השנה.

לא לעשות כלום.

שבעלך יעשה ותביאי מנקה ובייביסיטר לילדים

אני רק- את ממש ממש לא עצלנית ומפונקתממשיכה לחלום

את אישה גיבורה שעוברת הריון קשה ונותנת לעובר את כל מה שהוא צריך.

אני לא מבינה מספיק בהיפראמזיס אבל נשמע לי שאת צריכה אישפוז ביתי ונוזלים על בסיס קבוע אם את לא מצליחה לאכול.


תודה לשתיכן על החיזוק!הריון ולידה

אני ממש בהלם מעצמי כמה סמרטוט נהייתי.

שיתפנו כל מי שיכול אולי איכשהו לעזור כאן, יוצא שכל המשפחה יודעת, משני הצדדים, ומעקמים עלי פרצוף.


 

שולחים לי הודעות של 'מה הבעיה, תאכלי על הבוקר xyz ויעבור'


 

אני לא מיובשת מאוד כרגע, כי כן מצליחה להכניס נוזלים ברוך ה', אבל אנחנו בהחלט עם יד על הדופק

מהבחינה הזו ונפנה לעירוי כשצריך

מי שלא חווה היפראמזיס לא יודע כמה זה קשוחואילו פינו

וכמה באמת אין אפשר לתפקד.

הכי הגיוני בעולם שאת מרגישה ככה..

אצלינו זה שיקול של מתי להפסיק מניעה לפי הכוחות של בעלי לעזור בבית יותר.. 

ממש כל הבית עליו. הכל.הריון ולידה

ובאמת שמי שלא חווה לא מבין.

גם את עם מהיפרמאזיסיות?אוהבת את השבת
לא זכרתי.. וואו מצדיעה לכם!! מעריצה!!!!
לא ממש כתבתי פה בשלב הזה בהריון...ואילו פינו

אבל כן..

תחילת איראן של עם כלביא הייתי בתחילת הריון.. וילדתי 3 שבועות לפני ששאגת הארי התחיל

ברחתי להורים שלי כי לא היה לי ממד ועם בעל במילואים לא יכולתי להיות שנייה לבד בבית.. 

וואו וואו וואו איזה טירוףףףףאוהבת את השבת
איך את עכשיו?💓💓

ולא ידעתי שגם בעבר היה לך היפרמאזיס בהריון...

עכשיו אנחנו בבית כי הביאו ממדים לישובואילו פינו

בעם כלביא נסעתי אליהם..

עכשיו רוצה את החופשת לידה שלי בחזרה.. רוצה שיפסק האכילה הרגשית וארד קצת במשקל,  רוצה להיות אמא טובה לילדים שלי עם סבלנות והכלה.. 

 

 

והיה לי בכל ההריונות חוץ מהשני שבו הנקתי עדיין את הגדולה . 

וואי יופי שהיית אצלם!! ומבינה אותך..אוהבת את השבת

עכשיו אני נזכרת שכתבת כאן בעם כלביא, וואי זה נשמע משוגע לגמרי אז אני ממש שמחה שנסעת ומקווה שעבר בטוב!!!


ומבינה אותך ככ, כשחופשת הלידה שלי יצאה על החגים בלידה הקודמת היה לי קשה מנש.. וזה קושי שהמשיך איתי גם אחרי כי העומס היה מאוד אינטנסיבי.. אז רוצה לדחוף אותך להיעזר כמה שיותר ולהוריד מעצמך כמה שיותר!!! ולהתאוורר ולהתרענן ולקחת זמן שקט לעצמך פה ושם🩷🩷


והאמת.. גם מבינה אותך ככ על התחושה שרוצה להיות אמא טובה ותחושת החמצה של התחושה כשאנחנו לא שם.. אני גם בדיוק ככה עכשיו.. אבל אחרי הלידה זה היה יותר בהרבה וכן, כי לוקח זמן בטח בנסיבות שלך לטלטלה של הלידה לעבור..

זה ממש נותן לי הרגשה טובה שאני מרגישה שאני מצליחה להיות טובה איתם.. וכשאני לא זה מבאס ומוריד אותי אבל גם לפעמים אני פשוט לא מצליחה... וצריכה לקחת את זה פחות קשה... יעבור..


קיצור חיבוקקקקק גדוללללל ומלא כוח!!!!

את מדהימה ואלופה ותודה תודה תודה תודה על המילואים!!!!💗💗💗💗

תודה אהובה😍ואילו פינו

כבר לא זוכרת שילדתי.. יש תינוקת מתוקה כמובן אבל הספקתי לשכוח שאני יולדת.. .

תודה על ההזדהות והחיזוקים ♥️

🥰🥰אוהבת את השבת

וסליחה פותחת יקרה על הניצלוש!!!

🩷🩷🩷

עייפות בתחילת הריון זה ממש נפוץמוריה

ולא בהיכרח קשור לירידה במשקל, והיפרמאזיס.


 

ההורמונים חוגגים ומתישים יותר.

לגבי אכילה, שתיה, הכי חשוב זה לשתות כמה לגימות כל כמה זמן.

לגבי שתיה- לפעמים שתיה קרה עוברת יותר טוב. לפעמים חמה. הייתי נמנעת משתייה שעלולה לעשות ליחה ולהגביר את הבחילות.

ואפשר לנסות מאכלים שאולי יעברו יותר בקלות ואולי לא. כמו בייגלה, צנים. גם, כמה ביסים כל פעם. לא להתפתה לאכול יותר.

 

ועוד משהו- תנסי להבין אפ זה בחילות או גם צרבות. כי גם צרבות עלולות להגביר בחילות.


 

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא. אולי במקום זופרן יש עוד אופציות.

 

תודה על התגובה שלך! התייעצתי עם רופאהריון ולידה

אין לו פתרונות... הוא אמר שיש או בונג'סטה או זופרן, וכל השאר חלשים מידי ולא רלוונטיים בשבילי.

עירויים כשצריך ושלום


היו לי גם הריונות בלי היפראמזיס. אני יודעת מה זה בחילות הריון נורמליות ועייפות נורמלית בתחילת הריון..

רחוקה משם לצערי.

עצוחת מקסימות... אבל לא להיפרמאזיסממתקית

במצב של היפרמאזיס הרבה יותר קשה ומורכב...
 

זה תלוי בעוצמה של ההיפרמאזיס.מוריה
מי שסובלת מהיפרמאזיס- היא סובלתממתקית

קצת לשתות, לאכול דברים יבשים, וכל זה...זה אחלה במקרה של בחילות שהן לא היפרמאזיס.
היפרמאזיס זה היפרמאזיס זה לא רמות, לא סבל, זה לשכב במיטה, זו חוסר עשייה, אין בזה רמות. פשוט לשרוד

מי שלא חווה לא מבין.

 

יש נשים שהתרופות יותר עוזרות להםמוריה

ויש כאלה שכלום לא עוזר להם.

נכון תרופות עוזרות זה כן..או כלום...ממתקית

לא בייגלה או צנים וכדומה...
רק ללעוס קרח ולהתפלל לשרוד

כנראה תלוי אישה. ותלוי הריון.מוריה
לי זה עבר בגרון.
נכון וודאי.ממתקית

התייחסתי רק למה שכתבו פה לאכול ביגלה, צנים, לשתות חם, קר... זה לא רלוונטי בכלל להיפרמאזיס.

ממש תודה לשתיכןהריון ולידהאחרונה

גם למוריה על העצות וגם לך על הנרמול של הסיטואציה.


יש רמות בהיפראמזיס. מודה לה' כך הזמן שאני לא מאלה שמאושפזות 9 חודשים עם זופרן בוריד.


אבל כן, הרמה של הפעם הזו היא אכן לשכב במיטה ולחכות.

הזוי לי ברמות איך מבנאדם סופר פעלתן שהכל עליו ועוזר לכולם פתאום תוך יום אחד אני מרותקת למיטה וכולם מפרפרים מסביב לתפוס את כל המטלות שלי.

ומתסכל.


אבל באמת תודה לה' שזכינו.. לא ברור מאליו בכלל. חיכינו כבר כמה שנים להריון הזה. 

רק- מה? עצלנית ומפונקת???אוהבת את השבת

את מתארת חיים קשוחים ממש כאילו את מתארת טיול בטבע, בסבבה כזה..

את מדהימה!!!

את מביאה חיים לעולם!!

את עושה בשביל זה ככ הרבה וסובלת ככ הרבה,

כל דבר קטן שאת עושה במצב הזה זה מדהים מדהים מדהים!!!!!!

ונמשע שצריך עירוי...

לחיות על אוויר זה קיצוני...

מצדיעה לך ככ ככ ככ ככ!!!!!!


פסח רק על מישהו חיצוני על תטרידי את עצמך בזה בכלל!!!

את לא עצלנית ובטח לא מפונקתממתקית

את בהריון עם היפרמאזיס
סורי שאין לי פתרונות
כי להיפר מאזיס כלום לא עוזר, רק לישון.

מה שלומך יקרה? את בליבי ובמחשבותיי..אוהבת את השבת

נשגב מבינתי היכולת להתמודד ככה

בע"ה שה' יתן לך הרבה כוחות וירבה שכרך!!!!

בעבר במייל של הסימפיות פרסמן מישהי שמומחית לנושא ההיפרמאזיס, לחפש לך את הפרטים?

נכנסתי רק עכשיו, מרגש הדאגה והתגובות!הריון ולידה

קשה לי כל כך הקריסה הזאת וזה שהכל נופל על אחרים.


תודה לאל שיש מי שמתגייס ועוזר אפילו בערב פסח.

גם כשאני מנסה להרים את עצמי ולעשות אני צונחת מאוד מהר בחזרה למיטה.


נראה מה יהיה הלאה.

כרגע שורדת את היומיום. 

תורידי ציפיות מעצמךמוריה

את עובדת קשה גם בלי שאת זזה מהמיטה.


ב"ה שיש תמיכה.

ובע"ה שיהיה בשמחות אצל כולם.

ב"ה שיש תמיכה!!אוהבת את השבת

איזה יופי!!

זה משמיים

ורצון ה' הוא שלא תנסי לצאת ואז לקרוס אלא לשמור על כל טיפת כוח שתהיה בשביל הגוף והעובר ורק רק רק לנוח!!!!

חייבת לכתוב לכןאנונימית בהו"ל

לפעמים בפורום המדהים הזה

יש תחושה נורא ביקורתית כלפי מי שכותבת את כל הלב שלה ופורקת

זה לא נעים לבטל תחושות קשות של אחרים ולבקר אותן

לא כל התגובות כאלה,

אך יש הרבה תגובות מאוד ביקורתיות ולפעמים מזלזלות בצד השני

לתשומת ♥️

קראתי כבר בבוקר,יעל מהדרום

לק"י


אני מסכימה שיש דרך לכתוב דברים, ולנסות לשים לב מתי מתאים לייעץ/ לבקר ומתי רק לתת יחס.

אבל לא מסכימה שיש פה הרבה תגובות ביקורתיות ומזלזלות.


ואם נותנים ביקורת, אז גם לא מאנונימי.

וההודעה שלך קצת ביקורתית, וזה פחות נעים לקרוא את זה מאנונימי. זו דיעה לגיטימית, ואין מה "להסתתר" מאחורי האנונימי.

(זה על גבול האפור, ולכן אני משאירה את ההודעה. למרות שהיא מאנונימי).

לפעמים בנות כותבותהמקורית

מנק המבט שלהן שהיא לגמרי שונה וזה יכול להתפרש כהקטנה של קושי, או כלעומתיות, אבל זה לא יותר מפרשנות אישית( לדעתי לפחות) ברוב הפעמים

וגם - לא קוראים טון בתגובות. גם ערב פסח ומלחמה, לפעמים כותבים מהר כדי להתייחס וזה לא אותו ניסוח כמו בפניות "רגילה".


לא ברור לי אם כתבת את זה מחוויה אישית שלך בשרשור שפתחת או מקריאה של שרשורים מבחוץ, אבל אם זה שרשור שלך שאת מרגישה בו כך - אפשר לדייק ולכתוב בהודעה הפותחת שאת פורקת ורוצה חיבוקים והבנה. אחרת - בפורום רחב מטבעו, בנות מגיבות את דעתן פשוט וצריך לקחת את זה בחשבון

אני אישית לא נתקלתי בתגובות מזלזלות,בטח שלא הרבה, אבל תמיד צריך לשים לב לניסוח מכבד

מבינה אותךנעומית

גם אני קבלתי תגובות ממש מתנגדות למה שכתבתי

אבל זה לא בהכרח בקורתי, כמו מתנגד בתוקף.  ובעייני זה בסדר גמור,

מקום שלא כולן נימוסיות נורא.


ואני חושבת שיחסית לכל המקומות שפגשתי באינטרנט, הפורום (וספציפי הפורום הזה) הוא אחד המקומות הכי לא בקורתיים, הכי מכילים ומנוהלים בצורה טובה מאוד.

(שכוייח 

מדוייקתשיפוראחרונה
אני לא מרגישה ככה האמתשלומית.

דווקא מרגישה שהרבה פעמים הולכים על ביצים כדי לא לפגוע...

בסוף צריך לזכור שזו פלטפורמה אנונימית, שמתנהלת בכתב בלבד, מה שמקשה לפעמים להבין את הטונציה ואת הכוונה מאחוריהם. וזה דורש תשומת לב מהמגיבות- להסביר את עצמן טוב, והן מהפותחת של כל שרשור: להיות בעין טובה, לקבל מה שמתאים לה, ולברור את מה שלא.

כן מצטרפת לעניין שהכי טוב שהפותחת תגדיר למה היא זקוקה- עצות ( ואז היא תבוא פתוחה לשמוע מגוון דעות) או חיבוק בלבד ( ואז יבואו התגובות התומכות)

מילואים / מלחמה / פסח / חור שחור / פרימולטנוראנונימית בהו"ל

הכותרת מסכמת בערך את כל ההודעה. עכשיו רק נשאר לי לפרט ולפרוק.


מכירות את השכנה / אחות / חברה או סתם אחת. שבעלה עשה ועושה מלאאאאאאאאא מילואים (גם לפני המלחמה) ועל אף הקושי הרב היא מסתדרת בד"כ? גם עם הבית, גם עם הילדים, גם עם העובדה?


אז היי, זו אני✌🏼 למרות הקושי הנפשי והפיזי, כל סבב מחדש אני מסתדרת, לפעמים מצויין ממש, לפעמים קצת פחות. אבל בהחלט מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.


עד עכשיו. עכשיו אני טובעת.

טובעת עמוק מאוד בתוך חור שחור.

לא רואה את האור.


ולכולן קשה. ולכולם קשה. והמציאות מורכבת כ"כ. וכלפי חוץ אני מנסה לחזק ולעודד, את השכנות, את הנשים של החיילים של בעלי.


אבל בפנים אני טובעת. ומטביעה את הילדים איתי.

(השבוע הגדולה שלי צעקה עלי שאני לא רואה את הקושי שלהם. ולא רק לי קשה, גם להם קשה, גם הם מתגעגעים לאבא)


וב"ה אני מוקפת במשפחה מאוד תומכת, משני הצדדים. אבל זה לא מספיק. ובערב פסח גם קשה לתמוך ולהיתמך.


ואין לי אוויר. בא לי להיכנס למיטה ולקום עוד שבועיים/שלוש.


ושונאת גשם.


וכדי להוסיף עוד לזוועה, מפחדת פחד מוות לקבל מחזור שניה לפני שהוא יוצא. וכאן הפריקה הופכת להתייעצות.


הייתי אמורה לקבל מחזור מתישהו לקראת סוף שבוע שעבר. לא בדקתי תאריך עונה, כי היה לנו אירוע ביום חמישי והתחלתי שבוע לפני לקחת פרימולטנור כדי שבאירוע נהיה מוצרים. בסוף הוא לא הצליח לצאת לאירוע😖😖


אבל הוא אמור לצאת לליל הסדר ובעז"ה אולי יצליח להישאר עוד כמה ימים אחרי! אז המשכתי אתה פרימולטנור. ואתמול התחילו לי קצת כתמים חומים כאלה, אני עם התקן לא הורמונלי והרבה פעמים יש כתמים כאלה לפני שמגיע המחזור😬


השאלה אם יש סיכוי שהפרימולטנור כבר לא משפיע?? (לוקחת בערך שבועיים) או שמאוד הגיוני שיש כתמים בעת שימוש בפרימולטנור? יש למישהי ניסיון עם זה?

(יכול להיות גם שזה כתמים כתוצאה מהשינויים של השעות? והיה עוד כמה פעמים שלקחתי באיחור של שעה פלוס מינוס)


קיצר, כל עידוד, תמיכה והרגעה יתקבלו בברכה.


אין מצב שאני מחזיקה מעמד בלי לקבל חיבוק כשהוא סופסוף יהיה בבית.

דבר ראשון חיבוק גדול🩷🩷לפניו ברננה!

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.


 

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

 

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

אגבלפניו ברננה!
ברגע שהפסקתי מהר מאוד חזרתי לעצמי..
אני רק חיבוקשמעונה
גיבורת החיל!! תודה תודה תודה שאת מחזיקה בשבילנו ונותת כוחות לבעלך למגר את הרוע. להיות ממש מעוזרי הקבה שמצילנו מידם
קודם כל וואוו! גיבורה ותודה לך!Sheela

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.


אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

חיבוק, שימי לב שיכול להיות קשר בין המצב הנפשי לפרימשתדלתלהיותאני

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

אהובהקמה ש.

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

 

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

 

זה קשה בטירוף.  

 

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

 

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

 

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

 

 

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

רק חיבוק ומזדהה מאד112233445566

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

רק לומר שאני קוראתשלומית.

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  



(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

ווואו אתן באמת גיבורות ומלכות העולם!!!!! תודההההההאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך י"ב בניסן תשפ"ו 1:22

תודה

תודה

תודה!!!

 

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

 

וכולן!!!!!!!

עליי הפרימולוט השפיע מזעזע נפשיתתת, וסביבהתייעצות הריון
הזמן שהייתי אמורה לקבל מחזור התחילו כתמים נוראיים.. הגדילו לי את המינון כדי לנסות להפסיק אותם ואז הייתי עוד יותר מטורללת נפשית, והיה כל כך קשהההה.. ליבי איתך!! מייד אחר כך גם נכנסתי להריון עם ההתקן, והיה עוד יותר קשה, אבל זה כבר סיפור אחר 🙃
וואו! את מלכה!!תהילה 4
אין לי המלצות חדשות מעבר למה שנאמר כאן.

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

חיבוק גדול!!!!אמא לאוצר❤אחרונה

כמו שאמרו לפני הפרימולט יכול להיות מאדדד קשור למצב רוח!


 

אבל אני רציתי להגיד שזה ממש ממש הגיוני לקרוס כבר.

תקשיבי, אני מרגישה גם על עצמי וגם כל מי שרואה סביבי

הסבב הזה עבר כל גבול אפשרי

השילוב שהם הוקפצו בצו 8 בלי התראה מראש

של האזעקות והריצות למרחבים מוגנים לבד עם ילדים

של החוסר שגרה הטוטאלי וחוסר במסגרות

ושל פורים-פסח!! לבד!! שזה חגים קשיםםםם לעשות לבד!

והמזג אוויר ההזוי הזה גם מוסיף קושי טכני ורגשי

 

הוא פשוט לא אפשרי!!! לא אפשרי!!! באמת שזה איזה שילוב שיוצר את הסבב הכי קשה בפער אולי חוץ ממיד אחרי ה7/10... שומעת את זה סביבי מכל מקום מנשות מגויסים

כל החזקות והמחזיקות כבר לא יכולות

זה באמת באמת באמת הגיוני ואת בחברה טובה♥️

מזדהה מאד, אצלינו גם היציאות כרגע קשות מאד ולא אפרט כי אאוטינג אבל אין יותר מבינה ממני! סבב אכזרי😬


 

וגם מצטרפת לקושי שהטהרה מוסיפה, אני עכשיו מרגישה שהווסת מגיעה וככ מקווה שאני טועהההה

למה לא התראינו שבועיים כמעט והוא אמור לצאת לליל הסדר ואני מתה!!!!! אם נהיה אסורים ואז הוא יסע שוב למלא זמן

מתה!!


 

קיצור חיבוקים גדולים והזדהות

ומלא נרמול!!!!

את נורמלית, הכל נורמלי חוץ מהמציאות!

אנחנו באמת גיבורות♥️

ואותי לפעמים מחזק לחשוב שבטוח גם נשות מצרים קרסו

ובכו מלא בלילה

וביום

וצעקו על הילדים

ואיבדו את זה!

ובזכותן באה גאולת מצרים!


 

ובעז"ה גם בזכותינו תבוא הגאולה השלימה והניצחון המוחלט! למרות ובגלל שאנחנו גם קורסות ומאבדות את זה♥️


 

חיבוק שוב!!!! הלואי שהכל יסתדר💓🙏

אולי יעניין אותך