שרשור חדש
מחפשת ריפודית לטיולון^כיסופים^

ממליצות לקנות באינטרנט? (עלי אקספרס, שיין, נקסט..)

חשבתי אולי לנצל את המבצעים שבפתח אבל מתלבטת על האיכות

ואם כן, איך אני יודעת את המידה הנכונה?

(יש לי עגלה של ג'ואי)

זה בדרך כלל ממש גנרי, הייתי קונה באינטרנטמיקי מאוס
תסתכלי גם בסטוקים למיניהם יש דברים נחמדיםאנונימית-אנמית
זה די אוניברסליאביול
לא הייתי משקיעה בזה יותר מדי. זה משהו די פשוט
הכי חשוב זה להקפיד שלא יהיה סינטטינירה22
אחרת הם נורא מזיעים בזה בקיץ
תבדקי טוב ממה זה עשוי.
תודה רבה!^כיסופים^
תבדקי בחנות מוצציםיעל מהדרוםאחרונה
הסתגלות מעוןסמיילי12
אז הקטני התחיל מעון. בן חצי שנה. ואני לא רגועה.
המטפלות מקסימות אני מכירה אותן.
אבל מרגישה מועקה בלב. תמיד קשה לי לשחרר.
והשינה שלו, מי שעקבה, קשוחה ממש בזמן האחרון. מפחדת שישנאו אותו. מפחדת שלא יצליח להירדם לבד ויהיה מתוסכל ויצרח המון. אני לא מצליחה לשחרר מזה.
אשמח לסיפורים מעודדים על מאתגרי שינה שנכנסו למעון
קשה לי ממש🥺
תהיי רגועה מה שקורה בבית נשאר בבית😅הזאת נעמי?
לא ממש יודעת מה הבעיות שינה אצליכם. יכולה לספר לך שהקטנה שלנו בעייתית ממש בענייני שינה. בת שנה וחצי ,מהיום שנולדה כל הרדמה פשוט סיוט.
והקטע הכי מעצבן - בגן היא ישנה כמו מלכה. הולכת לישון לבד, ישנה עמוק, לא בוכה... אני כל פעם בהלם מחדש כשהגננות אומרות שהיא ישנה טוב.
לדעתי שחררי ותופתעי.
הלוואיסמיילי12
אני עם מועקה בחזה. קמה עם זה ישנה עם זה. קשה לי ממש.

כשנולד היה ממש נוח להרדים אותו. מוצץ חיתול ונרדם.
היום? על הידיים על המיטה כל פעם צריכים משהו אחר. והוא צורח כאילו מה אנחנו עושים לו🥺
גם אצלנו ככהבוקר אור
אבל אצלנו עבר לו בגיל שבועיים
ובמשפחתון הוא מבסוט..בקושי ישן גם שם אבל לא עצבני
נכון אני זוכרת שגם את אמרת ששלך מאתגר בשינהסמיילי12
וטוב לו?
הוא לא עושה בעיות?
אני בחרדה.
בכלל לאבוקר אור
המטפלת חולה עליו
הוא פשוט לא עצבני כי יש לו מלא דברים מעניינים אז הוא לא הולך לישון אבל הם בסדר עם זה
ישן לפעמים חצי שעה או שעה במשך כל היום אצלה
אני לא מתה על זה שהוא לא ישן אבל יודעת שגם לנו מאוד קשה להשכיב אותו אז לא מתלוננת..
הלוואי ויאהבו אותו גם🙏סמיילי12
הוא מהמם, גם בנראות וגם באופי (ואת זה אומרת אמא שלו האובייקטיבית חחחחח)
אז נקווה שימצא חן.
עוד מעט יוצאים ואני בלחץ. השם יעזרני.
בטוחבוקר אור
אם זה מקום טוב שביררת עליו ואת סומכת על המטפלות
אבל תמיד קשה לשלוח ילד למקום חדש
זה המעון של האמצעי שליסמיילי12אחרונה
שיהיה בריא נכנס לי לשנת בוקר באוטו🤦‍♀️
גם אתמול חחחח מצחיקולי הוא.
לגמרי!בשבילך..
אצלי אותו סיפור עם בת השנתיים.. במעון הולכת לישון בלי בעיה ובלילה בבית חגיגה..
שלי בן חצי שנה🥺סמיילי12
זה שונה נראלי לא?
דימום בשבוע 6חדשה בעסק:)
כתבתי כאן שבוע שעבר שהיו קצת דימומים חומים והפסיקו
השבוע ראינו דופק
ממש עכשיו התחיל לי דימום אדום די גדול, לא ברמה של מחזור. אין לי כאבים בכלל.
הרופא אומר לסוע למיון אם זה הרבה.
איך אני יודעת אם זה הרבה, לחכות למחר או לא?
נסיעה למיון תהיה טרטור רציני ולא יודעת אם יעזור..

וגם,
אין לי כח לעוד הפלה אוף.
ולאיזה מיון נוסעים? מה לחפש?חדשה בעסק:)
מיון נשים/ יולדות. נראה לי נשיםיעל מהדרום
מיון נשיםרותי7
אתן יודעות איזה בירושלים עדיף?חדשה בעסק:)
לא מכירה. מה עשית בסוף?רותי7
אני חושבת שכדאי לנסוע.רותי7
מקווה בשבילך שהכל טוב!!
נסיעה למיון אם זה דימום רציני (יותר ממחזור)באר מרים
על פחות מזה אפשר לחכות וללכת להיבדק בבוקר במוקד בריאות האישה
כבר נסעתי..חדשה בעסק:)
וטוב שלא חיכיתי
תודה לה' יש דופק למרות הדימום.
לא הייתי שורדת לילה עם הלחץ..
ברוך ה שיש דופק מקווה שנתנואני זה א
לך תמיכה
אני כבר עם תמיכה מקסימליתחדשה בעסק:)אחרונה
ומקווה שזה יספיק..
כמה צריך להזהר ולהיות רגישים 🙏💖פרח לשימוח🌷
לפני כמה ימים. אני יושבת איפשהו בקבוצה של חברות טובות כאלה. עם קשר טוב. חלק קרוב יותר. חלק קרוב פחות. אבל כולן חברות.

ואני מתיישבת, מוציאה חצי אנחה אומרת משהו בסגנון של- 'אוי כבד' ( חודש תשיעי וזה😏)
אז החברה לידי אומרת לי- ואו, בה'. זה צרות של עשירים!!!🙏

והיא ככ צודקת. זה צרות של עשירים. ולא פייר לקרוא לזה צרות בכלל.

אבל אכלתי לעצמי את הלב. של איך לא חשבתי על זה. שיש לה מעט ילדים. והקטן כבר די גדול... ואיך לא נזהרתי יותר.

ואמרתי שחשוב לשתף. כמה חשוב להיות יותר עדינים ויותר רגישים. וככ ככ מקווה שלא פגעתי שדיברתי על ההריון לידה.😶

זהו💓💓💓
כל הכבוד ששמת לב ..בית חדש
שמתי לב מאוחר מידי כבר🙈פרח לשימוח🌷
את מקסימבאביול
טוב שהעלית טת המודעות. אבל בעיניי לא עשית כאן משהו בעייתי וחבל שתסחבי רגשות אשם. לכל אחת יש את החבילה שלה. ואת לא תימנעי מלדבר בגלל שאולי זה יכאב למישהי אחרת. כמובן שצריך רגישות ושימת לב, אבל כאן לא נשמע שעשית משהו בעייתי
אני חייבת להגיב על זהבימבה אדומה
את מגיבה, ואני מבינה למה, על עצם המעשה עצמו שעשתה (האמירה והאנחה)
שהוא לא פוגעני, תקין, נורמטיבי, בקטנה כזה.


אבל @פרח לשימוח🌷 ניסתה בכלל לומר משהו אחר, לפי הבנתי.

ניסתה לומר שהיא היתה רוצה, אילו יכלה להחזיר את הגלגל אחורנית, להיות יותר רגישה. ואז בעצם ככל הנראה, אם היתה מעמיקה במחשבה על אותה אשה, ככל הנראה שלא היתה מביעה את האמירה הלא םוגענית, הגיונית, תקנית וכו'... כי פשוט, כששמים לב לקושי של מישהו, יותר חושבים עליו, ומתחשבים בו, ולא מתרכזים בעצמי ובכל ה"זכותי" שנמצא שם...

אולי אני טועה, אבל הייתי מעדיפה להתחזק בכיוון הזה ולא להישאר במקום ה"אני הייתי בסדר, א"א להתחשב בכולם... מה לעשות החיים קשים לכולנו יש תיקים"....
מסכימה איתךאביול
לכן אמרתי שטוב שהיא העלתה את המודעות . אבל כאב לי לראות את כמות רגשות האשם שהיא סוחבת איתה... כאילו מה היא עשתה...
תודה רבה גם לך על הנתינת פורפורציות💝פרח לשימוח🌷אחרונה
כן. בול. זה החינוך שגדלתי והבית שגדלתי בופרח לשימוח🌷
בול מה שכתבת..
את ממש יכולה לדברר אנשים💪💓💓💓
ההורים שלכן מתערבים בכמה ילדים ללדת?אנונימית בהו"ל

עשיתי שיחה באקראי עם אמא שלי על הנושא והיא אמרה לי שאבא שלי כל הזמן חופר לה לשכנע אותי לעשות הפסקות גדולות יותר. האמת הייתי בהלם. מה אתם נכנסים לי לרחם? התגובה שלי הייתה קשה ביותר והיא הייתה בהלם מזה שאנחנו לא רוצים הפסקות גדולות וצעקה עלי שיש לי תינוקת ממש קטנה עדיין ו"מה את משוגעת?" 

איך זה אצלכן?

וואלה חשבתי שהם שמחים מזה שיש נכדים, זה לא שעוזרים לי יותר מדי בכספים או תשלומים, או שומרים על הילדים, הם סבא וסבתא של פעם ב אז מה הסיפור?

אמרה שרואה כמה אני עובדת קשה ועייפה. אבל זה לגמרי החלטה שלי ושל בעלי לא ככה?

ונתתי לה כמה דוגמאות על נשים שמכירה עם קשיים וכמה היא צריכה להעריך כל נכד. אמרה נכון אבל בכל זאת.

נראה לי זה ממש תלוי ביחסים בינכןאן אליוט
אני לא יודעת את הרקע והטון בו הדברים נאמרו, אבל לי זה נראה שההורים שלך פשוט דואגים לך ורוצים בטובתך.
זה שאת ובעלך מכירים את הכוחות שלכם יותר טוב וכמובן מחליטים בעצמכם זה ברור, אבל להורים שמביטים מבחוץ זה כנראה נראה מאוד קשה ומתיש. ואת קודמת אצלם לנכדים עתידיים, וזה לא רע בכלל.
אצלינו היו קצת התערבויות בכיוון ההפוך - חמותי שאלה אותנו אם שתעביר את השמות שלנו שיתפללו עלינו, ואני לקחתי את זה בקלות, שכן, למה לא. לעומת זאת גיסה אחרת לקחה קשה את ההתערבות של חמותי כשזו נזפה בבן שלה שכדאי שכבר יגשו לטיפולים (אחרי מספר שנים ללא ילדים)... ככה שיש כאלה שזה יותר מתקבל אצלם וכאלו שפחות.
הורים נותנים עצות, ואומרים את הדעות שלהם, וכל עוד זה לא פוגע או מעליב, צריך פשוט לסנן ולקחת מה שמתאים לכם
הייתן מסדרות לה את השעות האכלה במעון?מק"ר
חזרנו לא מזמן מחופשת לידה
בבית היא היתה רגילה לאכול כל שעה, שעה וחצי, בבוקר.
(בגלל שישנה יחסית רצוף בלילה אז היא משלימה את זה בבוקר)
נתתי לה והיה לנו סבבה ככה

עכשיו מתלבטת במעון האם לתת להם לסדר לה את השעות האכלה או להשאיר ככה? כי היא בכל זאת קטנה (4 וחצי חודשים)

מהניסיון שלכן, מה אומרות?
בבית זה הנקה או בקבוק?יעל מהדרום
הנקה בלבד, לא לקחה פעם אחת בקבוק בכל מהלך החלדמק"ר
אז יכול להיות שעם בקבוק במעון זה יהיה שונהיעל מהדרום
תודה! לבנתיים יש מנות שהיא מוכנה לקחת מבקבוק ויש שמק"ר
אולי שהן יראו איך היא מסתדרת?מקקה
הרי אי אפשר לדחוף לה בכוח שתאכל יותר. יתנו לה בבקבוק כמה שמסכימה, וכשתהיה רעבה יתנו שוב. יש סיכוי גבוה שזה פשוט יסתדר מעצמו.
ברור שרק לפי דרישה ולא בכוחמק"ר
החשש שלי זה שהיא תהיה רעבה בגלל שבבית אוכלת יותר
ובמעון הסדר יום שלהם נוקשה
אם יתנו לה כל 3 שעות אולי זה לא יספיק


מצד שני אמרו לי שהמעון מאד מסדר להם את הקטע של האוכל המסודר, אבל כבר בגיל כזה?!
ממה שאני יודעת בתינוקייה זה שונהמקקה
כשהבת שלי הייתה בתינוקייה סדר היום לא היה נוקשה, איך אפשר? הרי הארוחה תלויה בזמן של הארוחה הקודמת. וגם השינה תלויה בזמן שקמו וזה לא קבוע כל יום.
בגיל הצעיר הן כן זורמות עם הילדים, מאכילות כשרעבים עד שהזמנים מסתדרים כשהם גדלים קצת. ארטחות מוצקים הן כבר כן בזמן קבוע
אוקיי טוב לדעת! זה פעם ראשונה שלי בגיל כזה לשיםמק"ר
במעון.
האחרים היו או אצל מטפלת פרטית או איתי

באמת לא נראה שהם מאוד נוקשות עם זה
ויש את העניין שאני לא יודעת כמה שאוב אני צריכה להביא לה כל יום, כי זה לא מסודר האוכל
תני למטפלת לסדר להאביול
יש זמני ארוחות די קבועים במעון, זה לא צריך להדאיג אותך
זה כל הזמן הלופ הזהמק"ראחרונה
אתם בטח מבינות מההודעות שלי שאני מבולבלת
מצד אחד הרצון שכן יסתדר לה האורחות
מצד שני החשש שאולי היא מדי קטנה לזה ואולי תבכה הרבה כי היא רעבה ואולי ואולי
אוי ואבוי! חלב שאוב טריפולניה12
יצא מהמקרר ב3
נכנס לציידנית קטנה עם שני קרחומים גדולים

שכחתי אותו😱

הוצאתי עכשיו, היה עדין קר יחסית.
מריח בסדר.
אפשר להשתמש, נכון?

מדובר ב300 מ"ל😬
אם עוד קריר הייתי משתמשתמשמעת עצמית
כן בטח, אבל למחר, לא להקפיאיראת גאולה
תודה!פולניה12אחרונה
ברור למחר.
המלצות לרופאים פרטיים (טריגר הפלה)מקרמה
יש למשהי המלצה לרופא לגרידה פרטית - בבתי החולים בירושלים?
לא יודעת לעזור אבל שולחת חיבוק ❤️המקורית
עברתי בהר הצופיםאמא של שבת
לא פרטי אבל כל מי שטיפל בי היה רגיש ונחמד
וגם לא היה לא כמעט דימום אחרי הם ניקו לי את הרחם ממש טוב
אבל חיכיתי כמה שעות עד שהכניסו אותי
בע'ה שיעבור בקלות
בשורות טובות
הבעיה היא שאין תורים לפני יום שני...מקרמה
רוצה להיות אחרי בשבת....
בשערי צדק עושים ביום חמישימאוהבת בילדי

אבל לפני כן (היום) צריך לעבור במיון נשים כדי שיבדקו אותך שם ויתנו הפניה.

בהצלחה!!

וחיבוק גדול

חיבוק יקרה....❤❤דפני11אחרונה
הלפפ איפה קונים בירושלים חצאיות גינס ארוכות מידותמנסה שוב*
אז מה עם אני שוקלת מלא בגלל זה אני צריכה להראות כמו רותי סמרטוטי?!
אוף
יאלחה חברות תעזרו
איפה בירושלים אני מוצאת חצאיות גינס (או לא גינס.. אבל גזרה ישרה, זה מה שמחמיא לי מה נעשה)
מידות גדולווווות
?!
פליז פליז פליז
תודה!!
שאול חצאיות, ליד תכלת בעיר..כבתחילה


נכון. יש לו חצאיות יפותפפרינה
יש גם חנות חצאיות מאחורי סויה בהמשך קינג ג'ורג' לכיוון שטראוס
יש גם את חור בקיר אבל פחות אוהבת אותו
אפשר למצוא גם בקרייזי ליין. וגם בלורד קיטש. לשניהם יש גזרה ישרה בכמה מידות
בהצלחה
תנסי בנטע חצאיות, בעירבארץ אהבתי
לי היתה שם בעיה הפוכה. עד שמצאתי חצאית כמו שאני רוצה, לא היו ממנה במידות שלי, רק במידות גדולות יותר..
אין להם מידות גדולות בכלל..איכה
סליחה, יכול להיות שלאבארץ אהבתי
בחצאיות הספציפיות שאני רציתי, ראיתי גם מידות גדולות (אבל האמת שלא ממש הסתכלתי עד איזה מידות יש, אני המתקדתי בקצה השני).
חצאיות המנשהעשב לימון

ואולי גם באותנטי

לורד קיטשDove
חור בקיר בבן יהודה, יש לו הכלביבוש
לגמרי ממליצה!ואילו פינו
יודעת להסביר לי איפה בדיוק?מנסה שוב*
אני קולטת פתאום שלא הייתי בעיר שניייייםםםם
זה במדרחובמישהי מאיפשהו
באיזה חור בקיר
איפשהו בין החנויות יש כניסה כזאת לבניין.. לא יודעת להסביר מעבר
כןביבוש
ממשיכה בירידה לכיוון כיכר ציון, קצת אחרי מיני אלנבי, מצד ימין.
ממליצה גםמישהי מאיפשהו
וואי עודדתן אותי שאפשר למצוא 😅מנסה שוב*
תודה נשמות
מקווה להצליח לנסוע בתחילת שבוע.
ממש תודה
לורד קיטש, יש להם גם חנות עודפים במדרחובסמטאות
אופנת שקליםאביול
יש להם במדרחוב בן יהודה וברחוב קינג גורג
יש גם את חור בקיר אם את מכירה
אם חור בקיר עדדין קיים אז שם.לא מחוברתאחרונה
בחיים לא ראיתי ככ הרבה גנסים במקום אחד!
קשר בעייתי עם אמאאנונימית בהו"ל
אמא שלי היא אמא ממש טובה, תמיד דואגת, תמיד עוזרת, מכינה, חושבת עלינו וכו'.
היא פשוט מאוד מאוד מאוד ביקורתית ובטוחה שמה שהיא חושבת שנכון זו האמת לאמיתה. אין שום מצב שמשהו שהיא חושבת הוא לא נכון.
אם זה שחייבים ללכת עם נעלי בית בחורף, אם זה שחובה לייבש את השיער לפני השינה או שהאישה היא זו שאחראית על הניקיון ולא הגבר. גם ברמות של איך לבשל או עם איזה חומרים לנקות את הבית.

בילדותי היא תמיד ביקרה אותי.
הייתי ילדה ממש פיצית ולא אכלתי הרבה.
היא תמיד ניסתה לדחוף לי ולתחקר אותי מה אכלתי ומתי ומענישה אותי כשלא הייתי מסיימת את הכריך.
הגעתי למצב שהתחלתי להחביא ממנה, לזרוק את הכריך ליד הבית ספר, להחביא וגם לשקר.
ממש לא רציתי לאכזב אותה והרבה פעמים גם ויתרתי על עצמי ועל הרצונות שלי כדי שהיא תהיה מרוצה ממני.
עד היום ממש ממש ממש חשוב לי שהיא תהיה מרוצה ממני, מהבן שלי, מבעלי, מהמשפחה שלי, מהבית שלי, מהניקיון של הבית שלי וכו'.
היא לא רגילה שאומרים לה לא. פשוט לא רגילה.
זה גורם המון בעיות ולצערי גם כשגדלתי היו נושאים ששיקרתי לגביהם כי היא דחקה אותי לפינה והתערבה בלי סוף.
דברים כמו אם אכלנו את האוכל שהיא הביאה וכאלה.

היא מצידה טוענת שאני לא מסוגלת להודות שאני לא מושלמת, שאני טועה. אומרת שאני פרפקציוניסטית.
היא לא מבינה שזה כי היא אף פעם לא איפשרה לי לטעות. תמיד תמיד תמיד ביקרה אותי. גם יום אחרי הלידה שלי, על זה שלא הגבתי לכללללל מי שכתב לי מזל טוב בקבוצה המשפחתית.

אני אוהבת אותה מאוד ומעריכה אותה על כל מה שעשתה בשבילי.
אנחנו גרים יחסית קרוב, בערים שונות אבל עדיין קרוב.
אם היא רוצה לבוא לבקר ולא מתאים לנו זה אסון. היא ישר תיעלב.
יצא לאחרונה שאמרתי לה שהבן שלי ישן אז שלא תתבאס כי היא מגיעה בעיקר כדי לראות אותו. היא נעלבה מזה חבל על הזמן.
לא עונה להודעות, לא מתקשרת.
אפשר לחשוב מה אמרתי...
היא טוענת שאני משקרת והילד לא ישן, אני פשוט לא רוצה שהיא תבוא.
אני לא מסוגלת להתקשר אליה כרגע. מצד אחד אומרת שזו אמא שלי ואני צריכה להתקשר.
מצד שני מפריע לי שהיא רגילה לזה שתמיד היא צועקת עליי ומעליבה אותי ואחר כך אני זו שמתקשרת. גם היא יכולה להתקשר.
אולי זה לא כיבוד הורים, אני לא יודעת.

בעלי תמיד בעד כיבוד הורים. מנסה לשכנע אותי כן להתקשר, אבל גם הוא מודה שנחצה כאן גבול.

לא בא בחשבון לעבור דירה.
מחפשת עצות איך לחיות איתה בשלום ואפילו בכיף, אבל כן לשמור על הגבולות שלי.
לצערי התרגלתי לשקר לה, כי היא פשוט ביקורתית בטירוף ואני לא יכולה לשמוע יותר ביקורת.
וואו חיבוק!מחי
נשמע קשר מסובך... בעבר ובהווה.
אין לי עצות, אבל רציתי שתדעי שקראתי עד הסוף והרגשתי אותך 💔
כרגע אני ממש לא חושבת שאת צריכה להתקשר. את לא צריכה לרצות אותה כל הזמן.
נשמע לי ממה שכתבת שזה קשר שלא ככ בריא לךפרח לשימוח🌷
הייתי הולכת לטיפול רגשי על הנושא. יעזור גם להווה וגם לעבר
^^^אפונה
עכשיו כשהילד שלך עוד קטן והזוגיות שלך צעירה. כי הדפוסים הללו מחלחלים לכל מערכות היחסים המשמעותיות האחרות ומחבלות גם בהם.
מתחברת לדברים שכתבתחגהבגה
לחלקם לפחות, אמנם לא בעוצמות האלה גבל התופעה מוכרת לי.

יש הלכה מפורשת מה זה כיבןד הורים.
לוותר על עצמנו זה לא חלק מההלכה
מותר לנו לחיות חיים של עצמנו, עם דעות משלנו, רצונות והתנהלות שונה.

אפשר לאט לאט כל פעם להגיד דברים מכבדים אך שאינם משתמעים לשני פנים.
למשל בסיטואציה הזאת, שאמרה לך שאת משקרת להגיד לה כך.
זה לא נעים לי שאת חושבת שאני משקרת, אבל זו זכותך.
אני מבינה שאת רוצה לראות אותו, אבל זה לא מתאפשר. נשמח מאוד שתבואי בזמן שהוא ער.
נפגעת, צועקת?
זה שלה.

לתת לה להיות בזה.
אפשר לשלוח הןדעה אחר כך, עם פשוט, מה שלומך וכזה.
לנסות להתששר אחרי כמה ימים אבל לא בהתנצלות, אלא פשוט שהחיים ממשיכים.

אם היא תנתק מגע, זה באמת בעייתי מהיסוד ואולי עדיף כך.

אולי היא תןריד קצת גובה ולאט לאט אפשר יהיה לאזן את זה.
^^מצטרפת לכל מילה של חגהאם_שמחה_הללויה
לפעמים צריך קצת להתרחק בשביל להשאר קרובים. להתרחק למרחק ממנו קל יותר להתקשר, אולי בינתיים להתכתב בווטסאפים שיחות קצרות.
כל כך הרגשתי אותך במה שכתבת. גם אני נאלצתי לשקר הרבה בגיל התבגרות (וגם אחרי)בגלל דאגה מוגזמת של אמא. וממש נאלצתי לעבוד על עצמי בהקשר לזה, כי מתרגלים לשקר.
לדוגמה: היא באה אליי הביתה ולא מפסיקה להגידאנונימית בהו"ל
כמה שהוא מלוכלך וכמה שהיא לא מסודר וכמה שהבית שלה אףףףףףף פעם בחיים לא היה במצב כזה.
הבית שלי לא מלוכלך ואני בטוחה שיש כאן מלא אמהות עובדות שיזדהו אותי שהבית לא יכול תמיד להיות נקי עם ילדים בבית וחוסר שעות שינה.

כל הזמן ביקורת, למה את לא מנקה? את ישנה יותר מדי כנראה וכל מיני כאלה.
יקחו לך את הילדים בסוף (???????)
על מה? על זה שלא שטפתי כמה ימים ויש צעצועים בכל פינה?


זה שורף את הנשמה
לא לא זה כבר נשמע מוגזם לחלוטין גובל בהפרעהחגהבגה
במקומך הייתי דואגת לצמצם הגעה שלה אלייךהמקורית
ובמקביל, מה שחשוב לא פחות בעיניי כדי לשמור על עצמך, לפתח חוסן ולהבין שאנשים לפעמים מדברים שטויות. כן, גם אם זו אמא. וגם אם זה לא בכוונה, וגם אם היא אוהבת מאוד.
חיבוק.
קשה לי לפתח חוסן מולהאנונימית בהו"ל
כי כל החיים היינו שתינו ביחד
היה לנו רק אחת את השניה
זה באמת בעייתיחגהבגה
אבל זה לא מצדיק ולא נשמע הגיוני בשום צורה.
זה ממש חשוב שתביני,
מה שאת עוברת לא נורמלי
אני לא אנתק איתה קשראנונימית בהו"ל
השאלה היא מה כן לעשות...
תודה!
טיפול טיפול טיפולאפונה
ואני ממליצה על תרפיה ממוקדת רגש (EFT)
פיתחתן תלות אחת בשניהלמה לא123

וזה מאוד לא בריא

את צריכה ללמוד לבצע נפרדות

וללמוד איך לעמוד על שלך בצורה נעימה

וזה תהליך ולא קורה ביום אחד

את צריכה ללמוד איך לעשות את זה

ובלי קשרלמה לא123

יש סוג של אנשים שמעלים את הערך העצמי שלהם על ידי דריכה על אחרים

זה לא נובע מרוע

זה איזשהו צורך בהכרה עצמית וסביבתית שהם עושים אחרת ולא כמוך

כשהם מבקרים אחרים, הם מרגישים יותר טוב עם עצמם

זה ממש העניין אצלהאנונימית בהו"ל
ממש חשוב לה שידעו שלה היה יותר קשה מכולם והיא בכל זאת הסתדרה וכמובן....
ביקורת בלי סוףףף
אז חשוב שיחד עםלמה לא123אחרונה

הנפרדות והאסרטיביות שתפתחי

תחמיאי לה על היותה אמא נהדרת תמיד, שלא תרגיש צורך לדרוך עלייך בשביל להרגיש טוב עם עצמה

עם קצת עזרה תוכלי לעשות זאתהמקורית
נשמע שזה הכרחי.
זה לא יפריד אתכן, זה ייצור נפרדות בריאה.
אני חושבת שאת צריכה תמיכהממשיכה לחלום
זה לא קל
ושווקא בגלל שאת לא וצה לנתק איתה את הקשר את צריכה תמיכה עדי לעשות עבודה פנימית יעילה
ממש מסכימהשוקולד פרה.
וואי , תדעי לך שאת בסדר גמורמקקה
אצלי זה בדיוק כמו שאת מתארת
קשה לי להתכופף ואני לא טורחת לאסוף משחקים כל יום
הכל טוב כולנו בריאים
את צריכה להיותEliana a
יותר אסרטיבית, יותר להראות ביטחון מולה ופחות פחד , לא להראות שאת נבהלת ממנה בכלל .
יותר אדישות למול המניפולציות ( שהיא בטח לא מתכוונת אבל זה קורה)
גם לכבד וגם לעשות גבולות
זה עבודה אישית פנימית לדעת שאת בסדר ולא להרגיש אשמה כל הזמן
את יכולה נגיד להתקשר ולא להזכיר את הנושא ואם היא תדבר על זה תעני (ותישארי רגועה)שאת ממש לא התכוונת ואם היא נפגעה את מתנצלת וזהו .
לאט לאט היא תראה שאת עם ביטחון ולא מרצה כל הזמן אולי היא תשחרר קצת מהלחץ
קודם כל חיבוק, זה נשמע ממש לא קלממשיכה לחלום
דבר שני אני חושבת שצריך הרבה עבודה פנימית
קודם כל לעצמך, בשבילך, בשביל בעלך והילד, בשביל איכות החיים שלך.
לעבוד על ביטחון ברצון שלי, בבחירות שלי ובגבולות שלי.
וזה מתבטא באמת בדברים קטנים, את יכולה לעבוד על זה לא רק מולה אלא מול עוד אנשים.
למשל- להיות בטוחה בבחירה של חומרי הניקוי המועדפים עליך, אוכל מועדף, דרך לסדר את החדר, טעם בבגדים, בדרך שאת מנהלת את הזמן או הכסף. אלו כמובן סתם דוגמאות, תמצאי בחיים איפה את רוצה לחזק את זה אצלך

יחד עם ההתחזקות בעצמך ובביטחון העצמי זה יביוא גם מול אמא, ואני כם חושבת שאולי כדאי גם עבודה עם דגש על היחסים איתה.
למשל- עבודה על גבולות, מה שמתאים לך לא תמיד חייבת להתאים לה. מותר לך להציב גבולות בצורה מכובדת, זה לא סותר כיבוד הורים.
עבודה על נפרדות- את ואמא שלך ישויות נפרדות. גם אם היא אומרת ביקורת, זה לא אומר שהביקורת נכונה או שאת צריכה להקשיב.
אם היא כועסת בלי סיבה מוצדקת זה שלה, את לא חייבת להרגיש לא נעים ולהתערבב איתה.

מקווה שעזרתי
ושוב חיבוק
לעבוד על המקום חסר הביטחון שלך מולהלמה לא123

כשהיא תרגיש שאת חזקה מבפנים, היא אולי תעלב כמה פעמים אבל כשתראה שאת עומדת על שלך, היא תבין את המסר.

ובעלך חייב להיות לצידך, כי הוא כנראה גם מערער אותך

אהובה!מתחדשת11
נשמע ממש קשה אז קודם כל חיבוק ענק♥️♥️
אני יודעת שאת מחפשת פתרון לעכשיו אבל אני ממש חושבת שבמקרים בהם ההורים מלווים אותנו לכל אורך החיים ברמה הזו, נדרש טיפול והתערבות
אנחנו מנסים להתעלם אבל זה בעצם מנכיח אותם יותר
ההתמודדות האמיתית היא לשחרר את מה שמפריע ומגביל ולהמשיך בחיינו בלי תלות רגשית כזו גבוהה לגביהם.

שמעתי בשם הרבנית רחל בזק שכיבוד הורים זה לא רק פיזי
אלא זה גם להותיר בנו, את הצדדים המכובדים שלהם.
לנתק מעלינו את הקשיים והמערבולות הרגשיות
ולהסתכל עליהם בעין טובה ומכבדת

שולחת לך המון כוחות
את גיבורה ומיוחדת💝💝
וואי אמאלה איזה קשה!!אביול
הזדהיתי עם חלק מהדברים, אבל זה באמת רמה מפחידה... אין לי עצות. חיבוק!
וואותהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך ח' בחשון תשפ"ג 22:52
נשמע ממש מאתגר. לחיות בחוייה שאני תמיד תמיד צריכה להשביע את הרצון של אמא שלי
ואין לי מקום כפי שאני, ואם משהו לא יעשה כמו שנכון בעיניה היא תכעס עלי ותתאכזב ממני.
זה מאד קשה לחיות במקום מרצה, ובטח כשזה מגיע כבר לירידה לפרטים מאד אישיים גם כשאת כבר נשואה ואמא.


בסופו של דבר כשאנחנו מרצים אנחנו פועלים מתוך פחד
מתוך פחד לאכזב
מתוך פחד שלא יאהבו אותנו

וזה מאד טבעי, הרצון להרגיש אהובים, והרצון שישמחו בנו.
יחד עם זה כשחיים בריצוי בסופו של דבר אנחני לא חווים לא ששמחים בנו ולא שאנחנו אהובים, אלא שאנחנו חיים חיים שאנחנו לא באמת בוחרים בהם, ולרוב בהפוך על הפוך גם לא יהיו מרוצים מאיתנו ולא ישדרו אלינו אהבה אלא חוסר סיפוק, חוסר קבלה, חוסר הכלה ולפעמים גם חוסר אהבה ושמחה בנו.

הפתרון הוא ללמוד לפתח עמוד שדרה. מקום בתוכנו שהוא חזק ויציב ובטוח, ומרגיש אהוב ורצוי מכח עצמו, ובלי תלות בפירורים של אהבה שגם ככה לא תמיד יגיעו מההתנהלות הזו של הריצוי.

מתוך מקום כזה, יהיה קל להעמיד גבול נכון ובריא, כן גם לאמא. בכבוד והערכה כמובן, אבל בצורה ברורה ששומרת על נפשך ועל הבית שהקמת.

מתוך מקום כזה, בהפוך על הפוך, אמא שלך תלמד לכבד את הגבול שלך ואותך כמו שאת. כי *את* תלמדי לכבד את הגבול שלך ואת עצמך כפי שאת.
ולמרות שיש אשליה שזה עובד הפוך, שלא מכבדים אותנו ולכן אנחנו לא מכובדות,
שלא אוהבים אותנו ולכן אנחנו לא אהובות,
בעצם יש פה גלגל שמזין את עצמו.

אנחנו מרגישות לא אהובות, ומשדרות מקום כזה שמזמין אלינו יחס כזה ומרגישות עוד יותר לא אהובות וחוזר חלילה.

וכל זה לא טעות ולא בעיה, אלא הנפש שמרגישה שמשהו כאן לא תקין, ולכן מאפשרת לנו לפגוש שוב ושוב את הפצע הזה,
כדי שנאפשר לו ריפוי.


אז ממליצה לך לגמרי על עבודה אישית פנימית.
אם מעניין אותך לי אישית יש תכנית שמעניקה כלים למצבים כאלה, ובכל מקרה ממליצה לך למצוא את הדרך להעצים ולחזק את עצמך, את ראויה לאהבה ולקבלה כפי שאת🌱



ואם מעניין עוד משהו שכתבתי בבלוג שלי שקצת נוגע לזה
להיות הכי שאת: זה לא את, זה אני
בעיות אכילה אצל ילדיםאמא בעבודה
אשמח לטיפים סיפורי הצלחה או כיוון שעבד בענייני אכילה בררנית.
אקדים רק ואומר שלדעתי הנקודה המרכזית היא צורך בשליטה אבל לא יודעת איך להתנהל עם המצב הקיים.

הילדה בת 5 לא אוהבת לאכול בגן ומנצלת את הרעב לקבל ביסקוויטים עוגיית או מה שהיה בגן במקום הארוחה בוקר שהיה לה בקופסא.
אין בגן הזנה,
השנה עשינו שינוי בהתנהלות גם לפני היציאה לגן
(מאוד משקיעה בגיוון באוכל שאוהבת שלא תצא מהבית בלי לאכול ארוחה מסודרת)
בעבר היה מאבק יום יומיים מה תאכל, היום אני מזהה מה יש סיכוי שתאכל ופשוט מתחילה להכין ולא שואלת ולא מציעה הבעיה שלפעמים גם מה שמבקשת היא מפסיקה באמצע ואז אני חייבת להתעקש איתה שלא יוצאת בלי אוכל.

לגן היא לוקחת אוכל ולפעמים אוכלת לפעמים לא כל פעם שנראה שמצאנו אוכל שאוהבת אחרי כמה ימים זה חוזר כמו שזה.
לאחרונה התחילה לבקש כל מיני בקשות לחם עם שוקולד פיתה עם דבש
ואני ממש כבר לא יודעת מה לעשות היא בשלב שמחביאה בתיק חטיף לגן לפעמים משאירה את האוכל בבית.
היום היה השיא היא לקחה חטיף שלא ראיתי וביקשה משהו מסויים בפיתה אמרה שתאכל הצעתי לה לטעום לוודא שטעים לה התעקשה לא לטעום ואמרה שאוהבת. תכננתי לדים בייגלה שתאכל משהו אמרה שלא רוצה.
ואז קיבלתי טלפון מהגננת שהיא רעבה, והקופסא ריקה היא מצאה את הפיתה מוחבאת בסופו של דבר היא ליקקה את הממרח והכל חזר הביתה שלם והיא אכלה כמה ביסקוויטים.
ואני מנסה להבין האם ההענות לגחמות שלה היא בעייתית-? כשאני אומרת זה מה יש אל תאכלי היא פשוט לא אוכלת כשהיא מודיעה שלא תאכל ואשים בתיק זה יחזור שלם. היא תהיה מורעבת ולא תאכל
והתחושה שלי שהיא צריכה לשלוט בזה אבל איך? לתת לה פיתה לבנה בדבש כל יום? ואם יחזור שלם עדיין לתת לה להביא כל יום ולזרוק לפח? כואב לי הלב לטרוח להכין והכל נזרק.
ואז התגובה שלי בטח לא עוזרת לה כי אני ממש מתרגזת שהאוכל שטרחתי עליו לפי בקשתה נזרק.

לא יודעת איך נכון להתנהל איתה
הי מנסהאני זה א
קודם כל אם זה יושב על משהו רגשי אז אולי שווה לשקול טיפול רגשי לילדה.
וכאמא לילדים בררנים מאוד ובתחום הסנדויצים זה עוד יותר.
א.למרוח רק מה שבוודאות אוהבת גם אם זה אומר כל יום אותו דבר.אצלי יש 2 או 3 אופציות ומתוכם הם לרוב מתקהעים על אחת וכל כמה ימים זה משתנה..
ב. שולחת להם ביגלה או עוגיות שיהיו לגיבוי.
ג . לא מאפשרת שיהיה בהישג יד חטיפים למיניהם שלא מרשה לקחת לגן.
ד. אם יש משהו אחר שכן אוהבת נגיד פסטה בלי רוטב/תפא וביצים קשות/ירקות/פירות וכו.. והגננת מסכימה במקום כריך הייתי שולחת את זה
ה. הייתי אומרת לגננת שלא תיתן לה ביסקויטים ולא תעשה מזה גם אישו ותגיד לה אוי חבל הקופסא ריקה אם את רוצה יש לחם עם אותו ממרח שהיא מחביאה כדי חקבל ביסקויטים . יכול להיות שהיא מחביאה את האוכל כדי חקבל ביסקוויטים.
ולסיום אם זה מעודד אצלי כשלא עשיתי מזה אישו זה השתפר מעצמו. וכן עדין יש ימים שהם לא אוכלים אצלי טוב את הסנדויץ וחוזרים מורעבים הביתה אבל אני תמיד מסבירה שזו בחירה שלהם.
אה ועוד דבר היתה תקופה שאחד הילדים שלי לקח לחם בלי כלום אני נחרדתי אבל זה מה שהיה לו טוב אז אפשרתי..
תודה על המענה המפורט!אמא בעבודה
נשמע שהרעיונות שלך לגמרי בכיוון תודה על התשובה המושקעת.
בבית עוד זה בשליטה ובתהליך למידה עיקר הבעיה זה בגן שהגננת המחליפה כנראה נלחצה שהיא רעבה וברגע שהיא קולטת את החוליה החלשה היא יודעת למי ללכת...
מה הכוונה אם יושב על משהו רגשי?
בעבר היה לי כל מיני עניינים איתה סביב הצורך בשליטה כשהיתה קטנה לא היתה הולכת לשירותים אם שאלתי או אמרתי לה ללכת.
וזה איכשהו עבר על ידי שחרור מוחלט שיברח לה והיא הולכת מתי שמחליטה גם במחיר שבורח במיטה קקי בתחתונים ובסוף היא הפנימה שזה כדאי לה ללכת ואני מזכירה לה.

מרגיש לי שזה אותו רעיון אבל היישום איך לתת לה להחליט מה לאכול ומתי זה לא פשוט.
אני שמה שקית בייגלה השנה זה נותן מענה ולרוב נאכל אבל היא מבקשת מעבר כל מיני מאכלים מעניינים טוסט חבילה פנקייקים שלפעמים נאכלים ולפעמים לא ואז בדרך הביתה גם מורעבת גם עצבנית ולא מוכנה לאכול את זה.
מנסיוןoo
של 2 ילדים בררנים.
שניהם היו עם תאבון מועט מגיל לידה.
במעבר למוצקים התחילה בררנות גדולה.

אני בשיטה של להציע אוכל מגוון, לא לשכנע לאכול ולא להיות במעקב אחרי האכילה של הילד. כי שכנוע ומעקב יכולים לגרום לבררנות גדולה יותר והפרעות אכילה.

שניהם עדין בררנים אבל אוכלים אכילה בריאה ותקינה.

בכל הנוגע לאכילה בגן, אני דואגת לשלוח אוכל בריא שאוהב, אבל את ההתנהלות בגן אני משאירה לגננת, לשיקול דעתה.

כשעושים אישו מנושא האוכל, עלולים לגרום לבררנות גדולה יותר והפרעות אכילה.
ומה עשית בגן?אמא בעבודה
אניoo
שולחת פיתה עם ממרח ותפוח.
יש ימים שאוכל את הפיתה ויש ימים שלא. את התפוח תמיד אוכל.
היא לא מוכנה לקחת פיתה עם ממרחאמא בעבודה
שם התחלת הבעיה שהיא מראש לא מוכנה לקחת חלק מהאוכל והבוקר עובר חציו על החלטה מה מוכנה לקחת כי גם פרי לא תמיד מסכימה וכל כמה ימים הדברים שמסכימה מדענים או מצטמצמים ואז זה הופך להיות התעסקות מתישה כל בוקר.
ואז גם כשמחליטה שאוכלת אם זה בייגלה לרוב תאכל אבל אם החליטה לקחת פיתה הרבה פעמים זה יחזור והיא תהיה רעבה בגן ועצבנית.
לפחות הגננת השנה לא מתרשמת מראש אמרתי לה שלא תתעסק עם זה אבל היא מקבלת הרבה צ'ופרים שעוזרת וביסקוויטים בשגרה של טעימת בוקר לפני התפילה
אצליoo
אפשר לקחת פיתה/ לחמניה/ לחם.
זה האופציות עם ממרחים שונים או חביתה או טבעול בתוך.

אני לא מציעה אופציה אחרת, גם למי שלא אוכל. בסוף מתרגלים לאכול סנדוויץ כלשהו.

הבן שלי בתחילת השנה לא רצה לשתות בגן, הגננת אמרה לי שאשלח בקבוק שהוא אוהב. אמרתי לה שהוא יתרגל לשתות כמו כולם ולא שלחתי. אחרי כמה ימים שלא שתה, התחיל לשתות כמו כולם.
נשמע ממש כמו מאבק שליטהמקקה
ממש נשמע התנהגותי ולשלוט- דיון מה לקחת. גן לוקחת, לא לוקחת. מה לוקחת. המון עניין!! אני מכינה את הקופסה בבוקר בלי לשאול. וזה מה שלוקחים. וזהו. עכשיו ברור שאני לא אמרח חמאת בוטנים אם אני יודעת שהוא לא אוהב... מורחת משהו שאןהב וגמרנו בלי דיונים.




אני הייתי נותנת שתי אפשרויות של כריך שיודעת שיש סיכוי שתאכל, את זה לוקחים אפשר עם פרי או ירק, ומי שלא אוכל בעיה שלו
למה ביסקוויטים או בייגלה זו אופציה בכלל?
^^מוריה
אפשר לעשות רשימה של מה היא רוצה כל יום.
זה יכול להיות גם אותו הדבר.
להכין מראש. לשים לה בתיק אם צריך, וזהו.
עדיף בקופסא כי ככה זה לא יילך לאיבוד בתיק.
אני גם חושבת שעדיף לוותר על בייגלה וביסקוויטיםיעל מהדרום
אותו כנלסמיילי12
מכינה וסוגרת.
כמובן שמה דברים שיודעת שיאכלו.
לפעמים מחזירים חצי פיתה. לפעמים מחזירים חלק מהירקוץ והפירות אבל אני לא עושה עניין.
הם באים הביתה, מרוקנים את הקופסא לפח ושמים בכיור
לא מתעסקת.
ספציפית לגבי ההחלטה מה לאכוללהשתמח
אולי לשבת איתה בנחת ולהכין ביחד רשימה של אפשרויות שהיא אוהבת. ואז להכין מתוך האפשרויות מערכת מסודרת מה היא לוקחת בכל יום בשבוע.
נכון בדיוק עשיתי את זה עם הילדים והם היו מבסוטיםאביולאחרונה
בעינייאביול
אם זה ככה אז לא לשתף אותה בהכנת האוכל. את מכינה פיתה עם דבש למשל, וזה מה יש. חבל ל האנרגיות כל בוקר.
האם בבית היא אוכל מגוון יחסית? אוכלת מספיק חלבון?בתי 123
אם כן תני לה לגן מה שהיא רוצה גם אם כל יום זה פיתה עם דבש.
נסי לתת לה לפני הגן יוגורט או אפילו פרוסת גבינ"צ
אם גם בבית היא בררנית ברמה חריגה לדעתי כדאי לקבל עזרה מקצועית
היא בעייתית אבל אוכלת בבוקראמא בעבודה
לרוב היא לא יוצאת לפני שאכלה פרי, טוסט או פנקייק או חביתה,

אולי אנסה פיתה עם דבש נראה כמה ימים זה יחזיק הרבה דברים שאוכלת בבית לא אוכלת בגן.

בבית המצב השתפר מאוד ועם כל הצומי סביב האוכל היא אוכלת ומבקשת דברים מסויימים על ידי שאני לא מציעה לא שואלת בעיקר מכינה לעצמי או לאחים ואז היא רוצה גם.
בעבר פשוט אחרי כמה ימים של פיתה בשוקולד זה התחיל לחזור כי יש כאן גם עניין רגשי שאני לא מצליחה לפענח אותו ולתת לו מענה.
אוכלת פרי בבוקר?למה לא123

וואו, מהמם

העניין הרגשי, זה זה שאת לא משחררת

תבדקי למה מולה את עושה עסק עם אוכל ומול האחים שלה לא

נשמע שהיא אוכלת לפי כמה שרוצה וכשאת מכניסה את עצמך למצב את האכילה שלה, המצב נהיה גרוע

יש לי ילדים שלפעמים בכלל לא לוקחים אוכל לגן

וזה עניין שלהם

רוצים לרעוב, שירעבו

כשהם חוזרים הם מתנפלים על האוכל

זו בחירה שלהם

הם לא ימותו ברעב מכמה שעות בלי אוכל

היא אוכלת טוסט בבוקרלמה לא123

ואת מצפה שתאכל שוב בגן?

וואו, זה המון אוכל בעיניי

תנמיכי ציפיות

מסכימה. יש מצב שהיא לא רעבה ככהמקורית
שתאכל בבית, ולגן תשלחי פירות. פריכיות. ירקות.מוריה
נשמע די נורמלי. נראה לי שזה מסוג הדבריםבתי 123
שאם לא עושים מזה עניין זה לא הופך לעניין
תני לה לגן מההשהיא רוצה פיתה עם דבש או שוקולד זה בטח יותר טוב מחטיף.
סך הכל זו ארוחת עשר ואם בבוקר היא אוכלת חביתה או טוסט זה ממש מצויין
אגב הבן שלי שממש לא אוהב סנדויציםאני זה א
לפעמים פשוט אוכל בבוקר טוסט ואז אני שולחת איתו גם כריך והוא לפעמים באמת לא אוכל אותו וחוזר מורעב אבל לפחות רוב היום הוא שבע וזו גם בחירה שלו לא לאכול.
אני חושבת שבאמת לשחרר את ענין האכילה שלה יכול להועיל.
ואם את אומרת שיש לה צורך בשליטה הייתי מנסה לתת מקומות אחרים שיכולה לבחור בהם..
אם היא אוכלת ממש טוב בבוקרמקקה
אולי בתשע וחצי עשר היא באמת לא רעבה
נשמע שאת ממש משקיעה באוכל של הבוקר, גם כן הרבה התעסקות... אצלי טעימה של בוקר היא כמה ביסקוויטים או וופל. לא הכי בריא בעוונותי אבל לא משביע מידי ולא לוקח התעסקות
מה הבעיה בפיתה עם דבש?טל..
איכשהו נראה לי שצריך קודם כל למצוא דרך שהיא תהיה שבעה, ואחכ לדבר על מה אוכלים ומתי.
גם אם זה כולל דברים פחות בריאים.. פיתה בדבש זה אחלה אוכל מזין, וגם ממרח שוקולד זה לא נורא. קודם שתקבל את הפחמימות שהיא צריכה, לא תהיה רעבה, אחכ להתחיל לחשוב..
לשחרר!!!!למה לא123

כמה ניסיון יש לי בזה

ככל שנלחמתי עם הבן שלי, הוא אכל פחות ופחות בריא

 

אל תעשי מזה עסק, כשעושים עסק זה נהיה עסק

בסופו של דבר א"א להכריח ילד לאכול!!!!

את לא יכולה לפתוח לה את הפה ולדחוף אוכל בכוח

הדוגמא שהבאת מצוינת, אם היא לא תרצה לאכול , היא תחביא את האוכל!!!

את תראי שככל שתשחררי היא עם הזמן תרצה לאכול יותר

אנחנו רגילים שכשיש בעיה, רצים לפתור אותה, צריך לעשות משהו

בהרבה מהמקרים, בעיקר בהורות

צריך פשוט לשחרר

המחשבה שנכנסת היא, אבל אם אשחרר היא לא תאכל

אז לא, עכשיו היא לא אוכלת, גם ככה

 

בדיוק כמו ילד עם עודף משקל שכשמונעים ממנו אוכל, הוא מחביא את האוכל לאכול בסתר

 

ושתדעי שלשחרר זה הרבה יותר קשה מלרוץ מרופא לדיאטנית וחוזר חלילה, כי זו עבודה שבנפש

לבדוק מה אוכל אותי מבפנים, מה הפחדים שלי?

ולענות להם

 

הדבר היחידי בעיניי שאת יכולה לעשות, זה לקנות ויטמינים שאת יודעת שתסכים לקחת, ולתת לה

 

וואי וואי אחותי, דחוף לשחרר את הנושא.קופצת
בשבילה, בשבילך. בשביל הדינמיקה ביניכן.

ילד שרעב - אוכל.
ילד שמשיג ככ הרבה דברים אצל אמא שלו בגלל אי אכילה - מוכן אפילו להיות רעב בשביל זה..

צריך מאוד להזהר בזה שלא יגיע בהמשך חלילה להפרעות אכילה.

מדברת מנסיון שלי עם הבת שלי שלא מוכנה לאכול כלום.
וואי ממש תודה על התגובותאמא בעבודה
אקרא מאוחר יותר את כל העצות.
רק מגיבה 2 נקודות.

הנקודה לשחרר היא לא רק אצלי כי גם אם אני משחררת אני גם צריכה שבגן לא יעשו מזה עניין כי יש גננות שנלחצות שלא אוכלות.
ודבר נוסף האוכל שאוכלת בבוקר זה לא בקלות הכוונה אם אני מכינה ככה אוכל שמה על השולחן יש סבירות שישאר על השולחן אז מגוונת מציעה לאחים והיא מבקשת מעצמה לרוב הנקודה של האוכל לפני שיוצאת אני מצליחה שתצא עם אוכל בבטן.
היא בעייתית יותר כי מראש עושה מזה הצגה ודרישות ובקשות האחים האחרים אני שואלת והם אוכלים אצלה מרגיש לח שעצם השאלה מה לאכול היא מציפה בעיה אז הפסקתי לשאול ומתחילה להכין אבל לפעמים חייבת לשאול או להציע בצורה שתשתף פעולה אחרת היא תצא בלי לאכול בבית.

אקרא שוב את הטיפים החכמים שכתבתם אני כנראה גם צריכה לפרק ולהבין למה זה ממש מפריע לי ואיך לשחרר לגמרי ולהאמין בה ולהעביר את האחריות אליה לא יודעת אם זה תואם גיל .
מצטרפתסליל
למי שאומרות לשחרר.
הבן שלי גם מאוד בררן.

קודם כל, הייתי משנה טרמינולוגיה. לא לקרוא לה "בעייתית באוכל" כי זה מכניס אותה למשבצת מסוימת שיהיה יותר קשה לצאת ממנה.

דבר שני, תחליטו על כללים בבית שנוגעים למתוקים, ולא משנים אותם.
למשל, הבן שלי היה רגיל לאכול עוגיה בסיום הארוחה. אבל מקבלים את העוגיה רק אם מסיימים לאכול. אז כל הארוחה הייתה רק סובבת סביב העוגיה הזו, במקום לאכול באמת לפי הרעב שלו.
אז אין את זה יותר.
אפשר משהו מתוק פעם ביום. בדרך כלל פשוט לוקחים לדרך לגן. וגם זה לא חייב כל יום, השנה זה לא תמיד. אבל אם הוא מקבל ממתק אני מרשה לאכול עכשיו, בלי קשר לאוכל. כי אני יודעת שזה מאוזן אצלו.

לגבי אוכל בגן, אני אומרת לגננות מראש - בבקשה לא ללחוץ עליו. ואני חוזרת על זה אם זה עולה שוב פעם. מה שהוא ירצה - יאכל. מה שלא - לא. אין לי אף בעיה עם זה, אם הוא לא אוהב את ארוחת הצהריים בגן, הן מביאות לו פרוסה בלי כלום. בבית הוא אוכל ארוחת ערב מוקדמת וגדולה.

פרוסה עם דבש או עם שוקולד - רק בימי שישי. אם מבקש במהלך השבוע, אני לא מרשה.

חטיפים - זה עניין של גבולות, אבל גם מראה כמה צריך לשנות את כל היחס לאוכל וההתעסקות הזו. אם היא מגיעה לשב שהיא מסתירה ממך אוכל, זה מצריך חשיבה על כל הנושא ולא רק מענה למשהו ספציפי.

כדי ליצור שיתוף פעולה - אני לא חושבת שנכון ללחוץ על ילד לאכול. אני חושבת שנכון להציע, להגיד יש עכשיו לארוחת בוקר x, מוזמנת לשבת לאכול.
מה שכן אפשר לעשות, זה לתכנן איתה טבלה.
לשבת ביחד, לדבר על העניין, מה היא מרגישה לגבי זה. ואז להציע לכתוב את כל המאכלים שהיא אוהבת. להסביר על הרכב ארוחה של פחמימה, חלבון וירקות (אם זה משהו שאתם מתנהלים לפיו בבית). ואז בתול הטבלה לסדר ארוחות לשבוע הקרוב, כולל מה לוקחים לגן.
בוודאי תואם גיללמה לא123

מגיל לידה תינוק יודע כמה הוא צריך לאכול

הוא בוכה כשרעב ומרוצה כששבע

 

תסמכי עליה

 

ועצם השאלה מה לאכול מציפה אותה, כי היא יודעת שאת לא שואלת ממקום תמים

כשתשחררי, היא תרגיש את השחרור ותבקש מעצמה אוכל

אבל זה ייקח זמן

ואל תצפי לשחרר בבת אחת, זה תהליך

עם הרבה סבלנות

בגנים אצלינו לא מרשים לשלוח ממתקים וחטיפיםיעל מהדרום
לק"י

אולי תבקשי מהגננת להגיד לילדים שאסור להביא, ולארוחה מביאים כריך, ירק ופרי?
די נמאס לי...מצטרפת למועדון
אני לקחתי חופש כדי להתכונן בנחת ללידה ובינתיים אני פשוט נהיתי סיעודית ומוגבלת עם כאבים בלתי נסבלים בירך..
אני חיבת לסיים מספר דברים. אין לי שאיפות בשמיים. אבל מתקדמת בצעדי צב כי פשוט אין לדעת מתי הכאב יתקוף אותי. וכל עוד לא מסיימת אני לא רוצה ללדת ומצד שני לא מסוגלת עוד יום אחד עם העובר בבטן. רוצה אותו כבר בחוץ בריא ושלם.
ואני שונאת להיות תלויה באנשים אחרים. גם בבעלי. וככל שרמת התלותיות שלי עולה אני נהיית יותר עצבנית וחסרת סבלנות...
אה וגם הלכתי למשהי שמאזנת את הגוף לקראת הלידה מתוך מחשבה שזה יעזור ולצערי זה ממש לא עזר. בינתיים..
סימפי?מק"ר
זה לא זהמצטרפת למועדון
כאב מסוג אחר. משהו עצבי... כאילו הרגל נתלשת.
אויש!! תרגישי טובמק"ר
כמוני כמוך.. גם לי קשה כבר ואני מבינה על איזההשם בשימוש כבר
כאב את מדברת שהרגל נתלשת. קורה גם לי, רק ברגל ימין.. 😒
בהצלחה לנו ❤️
את אמיתית??מצטרפת למועדון
כואב לך את הכאב הזה ואת מסוגלת לעמוד ולצבוע את הבית??
מאיזה חומר את עשויה?
ואיך היה במיון? הסכימו לתת לך לסחוב עוד?
כי הכאב הזה לא תדיר אלא מיד פעם כמו נתלשת ליהשם בשימוש כבר
הרגל ואני יושבת לנוח.. לא צבעתי את כל הבית אלא חצי, ו.. אם היית יודעת מה עוד עשיתי..
מה שבטוח, אצלי ממש לא עובד הכלל שמאמץ ועליה במדרגות מזרזים לידה. פשוט לא.
במיון רוצים שאבוא לזירוז עוד יומיים.
זהו שגם אצלי הוא לא היה תדירמצטרפת למועדון
ובעקבות עיקום של כף רגל שמאל בשבת האחרונה הפעלתי רק את רגל ימין וכנראה התשתי אותה. מאז היא מאותת כל כמה דקות וזה ממש ממש בלתי נסבל.
ואני יודעת שצביעה היתה הקינוח. לא היה לי כח לכתוב את כל הרשימה🤗
ולגבי הזירוז עוד יומיים(בכוונה האימוגי של הבלון?)
אמן שלא תצטרכי ויתחילו לך צירים סדירים עוד הלילה..
וואי תרגישי טוב!! כ"כ מבינה אותך ❤️השם בשימוש כבראחרונה
לא בכוונה האימוג'י של הבלון, כתבתי בסוגריים בלון וזה מה שנוצר חח
אמן..
אני מותשת כבר
חחח. תודהאחתפלוס
אהבתיייייי חחח טוב!!אוהבת את השבתאחרונה
שאלהלא רוצה לישון
אלרגיה לחלב יכולה לעבור בחלב אם?
זאת אומרת החלבון של החלב פרה שהאם צורכת , כי האלרגולוג אמר לי שאין קשר ואני יכולה להמשיך לצרוך מוצרי חלב
הוא בן 11 חודש ורק עכשיו גילינו ...
פשוט יוצא לי לקרוא שממליצים להימנע ממוצרי חלב לאם אם ידועה רגישות , אולי בשלב כזה כבר לא משנה כי לא ניזון בלעדית מהנקה?
הוא סובל? סבל בעבר?לא מחוברת
אני חושבת שזה רק בהתחלה. ורק אם את רואה שהילד סובל.
הבת שלי אלרגית לחלב, במשך כמה חודשים נמנעתי מחלביעל מהדרום
לק"י

בהוראת רופאת הילדים.
כששאלתי את האלרגולוגית היא אמרה שאין צורך, וכשחזרתי לחלבי זה לא הפריע לבת שלי.
(אז יכול להיות שסתם נמנעתי).

אם עד עכשיו זה לא השפיע עליו, לא הייתי מפסיקה עם החלבי בעצמי
אני נמנעתי 9 חודשיםביבוש
בהוראת הרופא (!)
וראיתי פלאים. אחרי 9 חודשים כבר אכלתי חלבי חופשי אפילו שינק.
פעם בחודש עשיתי ניסיון וטעמתי חלבי ובאמת בהתחלה ראיתי השפעה ממש חזקה.
איך גיליתם?סמיילי12
עד עכשיו נמנעת מחלב?בתי 123
החלבון לא עובר כמו שהוא לחלב האם ולפי מה שאני יודעת אין בעיה.
בלי קשר התזונה של האם משפיעה על החלב ויש מאכלים שגורמים לאי נוחות או רגישות אצל התינוק גם מוצרי חלב
האלרגולוג יודע יותר טוב מאיתנו....אביול
אם הוא אמר שאין בעיה, אז כנראה אין בעיה
בכלל לא מחייב שכךאם ל2

הנכד שלי אלרגי ברמה של סכנת חיים. 

כשהבת שלי הלכה לאלרגולוג, הוא אמר שסתם היא חושדת...

לא קיבל ברצינות את דעת הבת שלי.

רק בהמשך כשהיא הלכה למישהו אחר, התייחסו בהתאם.

 

 

ולפותחת: ברור שאם חלב פרה אסור, אז גם לא בהנקה!!

לא ברור...לא אצל כולם זה עובר בהנקהיעל מהדרום
צודקצ יכול להיות אלרגולוג לא טובאביול
אבל אנחנו לא יודעים יותר טוב ממנו, זה בטוח
האמת שהוא מצוין ממש מומחה ענקלא רוצה לישון
בין הטובים בארץ טיפל בי כשהייתי קטנה מגיל 5 עד 18 בערך ...
היו לי אלרגיות קשות לאבק וכאלה ובעקבות זה אסתמה וברוך ה׳ השתפר ממש אםשר להגיע אפילו עבר
יכול להיות שאצלך ספציפית הוא התכוון שזה לא עובריעל מהדרום
לק"י

בהנקה.
אם עד עכשיו החלבי שאכלת לא השפיע על הבן שלך, כנראה שזה גם לא ישפיע.
ממש ממש לא מסכימה איתךזמני לשליש1
ואני תמיד אומרת- להקשיב לאינטואיציה של אמא הרבה יותר מכל תואר ד"ר
אצלי הם רגישים, לא אלרגים, אז זה אחרת.אודיה.
ואני באמת לא אוכלת חלבי כשאני מניקה.
אבל נשמע לי שאם לא ראיתם משהו שהפריע לו, פריחות, הקאות, וכו' אז כנראה זה בסדר.

ובקשר למה ש @אביול כתבה, וואי, מהנסיון הפעוט שלנו זה לא מחייב בכלל 🙊
אצלי הגיבהזמני לשליש1
וחלקי חלבון חלב חלבי בוודאות עברו אצלי בחלב אם
עונה לכולןלא רוצה לישון
זה קפץלא רוצה לישון
בתור תינוק היה בוכה הרבה חשבנו שזה גזים ובאמת נרגע אחרי חודשיים
גלינו את זה שהבאנו לו יוגורט בפעם הראשונה הגיא חשבתי שזה סתם כבד עליו כי כן אכל גבינה לבנה כמה פעמים ולא היה כלום ..
בפעם השנייה שהבאתי לו הקיא וגם יצאה פריחה , השבוע עשינו טסטים לחלב שיצא חיובי
כרגע הוא בן 11 חודש נראלי שאמנע ממוצרי חלב כמה שאפשר מפחדת להחמיר לו את זה חס וחלום אם זה יכול לעבור בחלב
וואו בהצלחה רבה לכם!סמיילי12
ותודה על המענה.
יש לך אפשרות להתייעץ שוב עם האלרגולוג?קופצת רגע
לא חושבת שהייתי נמנעת על דעת עצמי ממשהו שעד עכשיו לא הגיב אליו. כי להבנתי דווקא להפך, אם תפסיקי לחשוף אותו את עלולה להחמיר את האלרגיה. זאת אומרת שאם בחלב אם אכן עובר מעט מאוד חלבון חלב פרה, והוא לא מגיב אליו, הגוף שלו יכול להתמודד עם כמויות כאלה. אבל אם הוא אכן אלרגי, אם תמנעי ממנו גם את הכמויות המזעריות האלה, שכרגע לא מגיב אליהן, כשייחשף שוב גם לכמות מזערית, הוא עלול להגיב. את בעצם מתכוונת לעשות לו ההפך מתהליך של טיפול באלרגיה באמצעות חשיפה הדרגתית, להבנתי לא כדאי.

אלא אם כן את כן מרגישה עליו שמשהו בהנקה מפריע לו, או שהוא נניח מצונן תמידית או חולה הרבה, אז אולי זה כן שווה נסיון, שאת תפסיקי עם מוצרי חלב.
הוא ברוך השם בריא בלי עין רעהלא רוצה לישוןאחרונה
חוץ מהעניין של האלרגיה בקושי יצא לי להגיע למרפאה ..
רק שהיה תינוק היה ממש באי שקו ובוכה הרבה אין לי דרך לדעת אפ בגלל גזים או החלב שלי .. אבל זה עבר בערך בגיל חודשיים .
לא חשבתי על הכיוון שלך הארת לי ממש תודה!
תינוק בן שנה וחצי עם פטריה בפה הצילוובעלת תשובה
מורחים לו דקטרין אורל ג'ל מאתמול, אבל כרגע לא נראה שעוזר. נראה שהוא סובל מאוד (בוכה הרבה עצבני וכו) הוא רעב מאוד אבל לא אוכל חוץ מכמה בקבוקי מטרנה כל פעם שמשכיבים אותו לישון.. אולי מישהי מכירה תרופת סבתא/משהו אחר שיכול לעזור? וגם הרופא שלו אמר שלא מדבק ויכול לחזור למעון. הייתן שולחות במצב כזה?
גם הבת שלי עם זהמצטרפת למועדון
ולא מוכנה שנשים לה את המשחה..
אוי נוראא רפואה שלמה!! היא אוכלת משהו?בעלת תשובה
כן בה. אני חושבת שנרגע לה קצת..מצטרפת למועדון
שימי על המוצץ.סמיילי12
פטריה לא מדבקת?סמיילי12
לנו עבר הנראות אחרי 3 ימים אבל עדיין נודניק.
ואצלי כואב ברמות עללללל
והוא בן חצי שנה.
זה מה שהרופא אמר שהפטריה לא מדבקתבעלת תשובה
האמת שזה הגיוני אם חושבים על זה שהפטריה נמצאת לנו בגוף והיא מאוזנת על ידי אורגניזמים אחרים, ומה שסובלים ממנו זה התפרצות של הפטריה בעקבות חוסר איזון
לגבי פטריה אצלך- אני יודעת שמשחת צרי עוזרת מאוד לפטריות בעור אבל לא יודעת אם מתאים להנקה. אפשר לברר אצל מי שמייצר אותה ..בהצלחה!!
איזה כיף שאת אומרת לי😅סמיילי12
כי הסימנים נעלמו והתלבטתי אם לעבור אצל הרופאה בבוקר לפני המעון. מתחילים מחר בע"ה.
אז לא אקח אותו.

ולגבי, יש לי משחה אני שוטפת אותה כל הזמן לפני הנקות.
בטוח שזה פטריה?ואילו פינו
הייתי חושדת יותר בהפה והגפיים.
אולי משחה של שפיצר תעזור להקל
אני גם חשבתי פה וגפיים! אבל הרופא אמר פטריהבעלת תשובהאחרונה
אז מחר נחזור אליו..
עוקבת פה הרבה זמןמוטרדת
פתחתי משתמש חדש!
הריון שני ב"ה. יש ילד בין שנה.
שבוע 13+4.
שקיפות עורפית יצאה תקינה אבל בבדיקת סקר שליש ראשון יצא לי סיכוי של 1:3800 לתסמונת דאון. מה זה אומר???? הריון קודם היה לי סיכוי של 1:10,000.
חוששת מאוד מאוד מאוד..
(הריון קודם היה בלאגן עם החלבון העוברים. אין לי כוח לעוד בלאגן)
הלוואי ולמישהי יש דרך להרגיע אותי
1:3800 זה ממש סבבה. אם את עדיין נורא חוששתקופצת רגע
( למרות שאין בכלל סיבה אמיתית), תעשי בדיקת מי שפיר או ניפט. לדעתי אין צורך.
כן,מוטרדתאחרונה
ראיתי רק אחר כך שכתבו שהסיכוי לא גבוה לדאון.
הייתי בלחץ ודילגתי על זה מהר
יקרות! יש כאן מישהי שעדין לא הצביעה?!⭐אביגיל💜
תודה רבה!סליל
משאבת חלב ביאמבה פאמפרק טוב!
1. יש למישהי נסיון איתה? ממליצות?
2. לקנות אחת או דו"צ?
3. אפשר להזמין אותה מחו"ל בזול יותר? ראיתי דברים דומים באלי אקספרס אבל לא בטוחה אם זה חיקויים טובים. גם לא ראיתי עליהם המלצות..
מקפיצה לעצמי 😊רק טוב!
אשמח גם לשמוע בשבילך..
ומקפיצה על הדרך;)
יש לי את החיקוי מעלי אקספרסDoveאחרונה
די חלש ולקחת לי הרבה זמן לשאוב כמות מספיקה וגם לא הצלחתי להשאיר את זה בחזיה ולשחרר את הידיים
זה שימושי אולי רק למי שצריכה לשאוב פעם ב...
יכול להיות שהמקורית יותר חזקה לא יודעת
ירידת מים?אקריליק

בצהוריים הייתי בשירותים והתחתון היה ממש רטוב, חשבתי שיש הרבה הפרשות אז שמתי תחתונית, אחרי כשעתיים הלכתי שוב לשירותים והוא היה ממש ממש ספוג במים. אז התחלתי לחשוב שזה ירידת מים. החלפתי לפד אבל כבר עברו שעתיים ולא ברור אם הוא רטוב... קצת לח. אולי זה סתם פד שסופג טוב? איך אני אדע?

ואם זה ירידת מים, מתי צריך ליסוע לבית חולים?

 

איזה שבוע את?בתי 123
איזה שבוע?ואילו פינו
תחליפי לתחתון יבש, תשכבי קצת ואז תעמדי. תנסי להרגיש אם משהו נוזל ממך כשאת שוכבת וקמה..
בלי פד. פדים סופגים טוב ולא תמיד יכולים לתת אינדיקציה לכמה נוזלים יש.. את יכולה לשכב על מגבת אם את חוששת שיתלכלך
לי היה ככהלהשתמחאחרונה
אמרו לי שזה דליפת מי שפיר וצריך תוך 24 שעות להגיע לבית חולים
(אם את בשבוע שאת כבר אמורה ללדת, אם לא אז מיד לבית חולים)
לא קשור בכלל ואם בעייתי תמחקו אבל צריכה עזרהסמיילי12
איזשהו ארגון ביקש ממני תרומה.
תרמנו לשנתיים בהוראת קבע.
אממה, החודש גבו מאיתנו כפול!!!!! בלי לעדכן. זה המון כסף בשבילי.
וגם ככה הם מרגיזים ממש ויש איתם כל מיני קטעים שאני לא אוהבת.
יש דרך שיכולה לבטל את זה לחלוטין? שלא יוכלו לגבות ממני יותר
בדכ אני מסננתסמיילי12
אבל החצי שלי עונה לכולם. 🤦‍♀️
יש כאן נשים שמשתמשות במחטב באופן יומיומי?מאוהבת בילדי

אם כן אז למה?

אם לא- אז מתי כן?

זה נח?

גזרה מומלצת?

טווח מחירים?

רוצה לקנות ולא יודעת להחליט מה בדיוק...

אני, מחטב תחתון של דלתא. מרגישה יותר אסופהanonimit48
שהבגדים יושבים יותר יפה
מחטב לי את הצדדים הענקיים (🤦🏻‍♀️) שיש לי מאז ההריון
וקצת. את הבטן התחתונה
וזה נח? או נסבל?מאוהבת בילדי


נוח ממש הם דקים ועדינים לא כמו המחט עם הגסיםanonimit48
יוצר
במחטב עבה יוצר של מכנסון משתמשת לשמלות ערב וכו

זה לא מחטב שאת נחנקת איתו
הוא ממש עדין מטשטש לי קצת ומרכישה יותר נעים וטוב ככה
אז כל מה שכולן כותבות לגבי זה שאי אפשר לנשום- פחות 😅
אני רק- איך אתן מצליחות לנשום עם מחטב??כבתחילה

קניתי פעם לאיזה אירוע ואמאלה לא הצלחתי לנשום נורמלי כל הערב חחח

לא ואין מצבבבחצילוש
אני לא נושמת עם מחטב.. רק לאירוע של כמה שעות במקסימום
אם רוצים למות אז כן. לשים כל יום ולא לנשום.נפש חיה.
אני השתמשתי פעם אחת ויחידה, ולא יותר.
אה, והמידות השתנו לי.... ככה זה גוף של אשה.
ברוך ה על מה שיש
זאת ברכה גדולה !
לא משתמשת במחטב, אבלהמקורית
תחתונים בגזרה גבוהה וטייץ קצר מעל, שהוא לא מחטב שחונק את החיים, גם עוזר לאסוף את הגוף
כך אני עושה בכל מקרה
יש לאבישג ארבלבננות
תחתונים של הריון, מעולים !
הם מחטבים ואוספים את הבטן..
מומלץ לא רק בהריון.

היתה תקופה קצרה שכן. אבל לא. עכשיו באירועיםאנונימיות
זה לא הכי טוב לגב (היעילים ואלה שלא כואבים ולא לוחצים לא מועילים אז מה העניין)
טווח מחירים 150-450
אני אוהבת מכנסונים גבוהות

וביום יום ממליצה על טייץ טוב זה אוסף מספיק
זה לא בריאזמני לשליש1
פעם התייעצתי עם פיזיו רצפת אגן והיא ממש לא המליצה..
כי באופן טבעיזמני לשליש1אחרונה
ההכנסה של הבטן צריכה להיות אקיבית, וזה מחליש את השריר הרחב בטני..
לא באופן יומיומיעלמא22
רק בשבתות ואירועים. יש לי שלושה של דלתא- שניים די ישנים, ועוד אחד חדש. כולם עושים עבודה טובה בלאסוף את הבטן המדלדלת שיש לי. זה סוג של מחכנסון, כמו טייץ. ביומיום משתמשת בטייץ (אבל לבגד חגיגי כן מעדיפה מחטב, אוסף יותר טוב).

לגבי ההערות שכתבו כאן - אני נושמת מצויין איתם, והם עדיין עושים עבודה טובה. אם לא הייתי מצליחה לנשום לא הייתי קונה (כמובן שמדדתי קודם)
אפשר למדוד מחטב בדלתא?שואלת12
הייתי בחנות אחרת ואמרו שא"א למדוד
לי נתנועלמא22
תודה אנסה גם!שואלת12
תודה... לכולן!מאוהבת בילדי