פורום הריון ולידה (עמוד 1234)

גם אם זה טחורים זה מצריך טיפול וגם אם לא, חשוב לדעת מאיפה זה מגיע מפי הטבעת או מהמעי הגס, ואולי זה התחלה של ווסת, יכול להיות שיש לה יציאה קשה שפוצעת אותה בפנים? כשהייתי נערה זה קרה לי וממש נבהלתי מאיפה הגיע הדם. בכל מקרה חושבת שכדאי לקבוע תור לרופא משפחה להמשך בירור בשלה הראשוני

האם דברת איתה על המחזור? היא מודעת לכל העניין
היום בנות מקבלות מאוד מוקדם כבר מגיל 9 וזה לא תמיד יחד עם ההתפתחות החיצונית.
בגלל שזה בהפרש של כחודש זה בהחלט נשמע שזה יכול להיות מחזור. האם יש לה דימום גם בתחתונים? תגידי לה לשים תחבושת אם התחתון או התחבושת מתלכלכים אפשר לזהות אם זה מאחור או מקדימה.
בקשר לטחורים .. דוקא אלו הפנימיים שלא רואים ולא תמיד מרגישים הם אלו שמדממים

בודאי שדיברתי איתה על מחזור כבר מזמן. ..ובדיוק ההפרש זה מה שהעלה לי את הספק.. זה רק כשמתפנה ומנגבת זה לא מלכלך לה את התחתון.. אני חושבת שאחזור לרופאה לברור היינו לא מזמן בגלל כאבי בטן של כמה ימים..

הדימום היה גם כשמתפנה רק אחרי מתן שתן?
טוב שאת הולכת לברר אצל רופא
בשורות טובות

היא בת 11.5 וזה גיל די מקובל למחזור היום.
גם מבחינת הזמנים אולי זה מחזור ואולי לא (דווקא חשבתי שמחזורים ראשונים לא מסודרים מבחינת התזמון).
דימום לא חייב להיות טחורים- מוזר שלילדה יהיה טחורים. אבל דימום מפי הטבעת יכול להיות דברים אחרים ודורש בדיקה.

ממש להיבדק.

לדעתי לא נשמע מחזור

היה לי פעם דלקת בדרכי השתן שהתבטאה בדימום בניגוב

כשהייתי קטנה היתה לי דלקת בדרכי השתן והיה לי דם בשתן עצמו

אבל נראלי שזה אחלה זמן לשבת איתה לשיחה יותר מעמיקה, להסביר לה על הגוף שלה, על הווסת וכו..
זה גיל שכבר מדברים על זה הרבה מסביב ועדיף שתקבל את המידע ממקור מהימן כמוך ולא תצטרך לאסוף רסיסי מידע כדי להרכיב לעצמה תמונה ועל הדרך תאמין לכל מיני שטויות הזויות...

ידע הוא כוח
ידע נותן ביטחון
וזה ממש חשוב בשלב כזה..
בהצלחה ממש!
כי קל לדבר קשה לעשות

והיא מדברת איתי על הנושא בחוםשיות ממש..

שיותר בקלות ובמהירות ורק בריאות!!

בכל מקרה, תשתי עוד מים ותנוחי
אם את מרגישה גם כאבים או משהו חריג כדאי להבדק או להתקשר להתייעץ עם המוקד של קופ"ח

כי אם כן זה יכול להיות צירים ואז כדאי לוודא שהם לא מקצרים צוואר

ובמוקד אחיות אמרו שיחזרו לקבוע לי תור לרופא
ולא חזרו והתקשרתי שוב ואמרו שאין תורים ועכשיו מחכה בטלפון כבר חצי שעה כדי לדבר עם אחות אחרת ואני בלחץ
איךך מבדילים בין תנועות לצירים??

תנועות זה בדרך כלל תחושה של שנייה- שתיים, וברוב הפעמים גם אם זה כואב זה כאב חד שעובר אחרי רגע.
ציר זה משהו מתמשך יותר שבא בגל של כאב- עולה עד שמגיע לשיא ואז יורד.

או שנשאר לחץ כזה על הבטן לא כיף

ואחכ עוברים לבטן התחתונה כמו כאבי מחזור

תנועות זה פשוט בבטן..

פה מלא נשים..
חשבתי חול המועד יהיה פחות

אוכל לפרט לך על כמה (עשיתי עבודת חקר 🙃)
בהצלחה רבה רבה!

בגלל זה אני אנונימית...

מבינה אותך, אבל אם אכתוב פה ( וגם רציתי לפרט על כל אחת, לא רק לכתוב שמות- מה שבטוח לא אעשה בפומבי) אעשה לעצמי אאוטינג ולא ממש מתחשק לי..
אם את בסגור ואת רוצה תכתבי שם מאנונימי ואענה לך בע"ה.

אני מנסה לשלוח לך

תשלחי עם
ותגידי למטפלות שישימו ויורידו לפי שיקול דעתן...

ויש דשא סינטטי וארגז חול

לדעתי הן מורידות רק לפני השינה נכון?

המטפלת של הבת שלי היתה מורידה לה גם הלי קשר לשינה
הימים חמים היא אמרהשהרבה יותר נעים ללכת יחפים
הרבה פעמים אחרי השינה היא לא הנתה שמה לה בכלל
לפעמים היתה שמה לה רק גרביים
בקיצור זה תלוי מטפלת

נעליים
עכשיו הולך כבר חודשיים ועוד מעט קריר אז כבר אשים לו לדעתי

זה בדיוק הזמן להתחיל עם נעליים

גוף
אם בגיל הזה שמים ? או פשוט שכבות רגילות כמו גדולים?

בנתיים שמה לה קצר.

בחורף אני מלבישה בגד גוף עד הגמילה,
בקיץ, לבן שלי בגיל שנה וחצי- שנתיים הלבשתי חולצה.
הבת שלי בת שנה וחודשיים עם בגד גוף.

כי מנסה לפתוח את הטיטול...

ככה זה שומר על הבטן מכוסה

אז מרגיש לי מוזר לחזור לבגדי גוף כשהוא כזה גדול. גם

אפילו קצת אחרי... זה טוב שהבטן מכוסה

במקום חולצה, או בנוסף לחולצה בתור גופיה?
בתור גופיה הכי נוח בגד גוף כל עוד יש טיטול. ככה זה לא בורח כל הזמן. שמתי עד גיל שנתיים וחצי..
בתור חולצה זה עניין שלך (כל עוד יש טיטול), זה מראה יותר תינוקי, אני כבר לא אהבתי באיזשהו שלב כי זה עשה אותה מגודלת.

זה בכללי יותר בריא ללכת בלי.
אני שמה לה רק מחוסר ברירה (זוכוכיות בכביש וכו)
איך שמגיעים הביתה מורידה.

אני מיד שלחתי עם נעליים ..

התחסנתי בזמנו בחיסון קורונה
3 פעמים
זה שיבש לי את המחזור
והיו לי דברים מוזרים אח''כ (לא קשור למחזור) שלא יודעת אם קשור לחיסון או לא

כבר בפעם הראשונה יגידו לך להתחסן לשפעת

זה לא גורם שום נזק, זה מותר בהריון בכל שלב, ואפילו מומלץ דוקא בהריון להתחסן.

אבל בגדול צריך לדאוג שיהיה בבית משקל, מד לחץ דם וסטיקים של שתן מהקופה

לק"י

ויש גם אפליקציה ששמים בה את הסטיקים והיא כותבת את התוצאות.

לא יודעת אם בשבוע כזה עוד יתנו לך, בעיקרון צריך שהרופא נשים ישלח בקשה, ואז מתקשרת אלייך האחות ומתאמת איתך מה צריך.

ביקשתי מהאחות במרכז בריאות האישה שתאמר לי איפה קונים את הסטיקים לבדיקת השתן, והיא לא הבינה מה אני רוצה ממנה...
בפועל - אחרי משקל ולחץ דם עקבתי בעצמי בבית (קניתי את שני המכשירים לכך) וסטיקים עשיתי פעם ב--- כשהגעתי למרפאה... (הצלחתי לשכנע את האחיות במרפאה הרגילה לעשות לי לפעמים )
[כתבתי פה על ההיריון האחרון, שאז במיוחד היה חשוב לי למעט להגיע למרפאה בגלל הקורונה.]

ממש מקווה שהרופא שלי יזרום
כי אני באמת לא מגיעה לזה.

אם זה לא עובר כדאי לפנות לבדיקה אצל כירורג שד.

לי זה עזר מעט..

בעז"ה יחלוף במהרה !
לבינתיים לעצום עיניים שחלק מהדברים בבית לא מתוקתתקים כרגיל..

@פמיהלכה
ומופיע גם באתר הכללית אגב: לא חייב לקנות ביוקר בונג'סטה. ניתן במקום לקנות בנפרד ויטמין בי6 וטונייט שמכילים את אותם חומרים ועושים את אותה הפעולה ולשלם פחות.
תרגישי טוב יקרה @אנ

קודם כל בונגסטה. הציל אותי בהריון הזה. בהריונות קודמים לא לקחתי, אבל גם הייתי במצב פחות מזעזע מההריון הזה.

דבר נוסף, לחשוב אם ההסתרה שווה את הסבל. לי יש כבר ילדים גדולים (גילאי יסודי). הייתי ממש מרותקת למיטה ולהם היה קשה לקבל את זה שאמא לא מתפקדת בלי סיבה. אז סיפרנו להם בשלב ממש ממש מוקדם, שבוע 6 בערך. הסברנו להם את המצב. ובקשנו את עזרתם. ואז במקום שיהיו נגדי הם היו שותפים ותומכים. וזה ממש ממש הקל, שגם לא הייתי צריכה לגייס כוחות שאין לי כדי להסתיר מהם, וגם יכולתי לקבל עזרה.

אבל זה תחום בערך לחודשיים
אז כדאי לכם לעשות איזה שהיא ישיבה של חושבים את ובעלך איך לעבור את החודשיים האלה
ולזכור שזה בדרך למשהו טוב אז להשתדל לשמוח
ולא להתבאס על ההאטה בקצב החיים..
זה ילד, נשמה והיא דורשת את שלה..

אפשר לספר לילדים סיפורים בשכיבה
לדאוג למלאי קרח אם עוזר לבחילות
לקחת ילדה בכיתה ו או ז שתהיה איתך בבית ותעזור עם הילדים
לשים יותר וידאו..
לקנות אוכל קפוא וחדפ

בהצלחה ממש!!!

לא שמעתי על הכדור הזה, זה כדור נגד בחילות? צריך מרשם רופא?
באמת ניבנו לחשוב ,בעלי ואני איך עוברים את הת' הקרובה,הוא אומר שיהיה בע'ה בסדר, אני יותר חוששת.. גם יש לו מבחן ברבנות ובגלל שהוא הרבה בבית הוא לא מספיק ללמוד..

אני גם מרגישה חולשה מטורפת... ממש חלשה וגם לא אוכלץ הרבה בגלל הבחילות.
יש לכן רעיונות לאוכל שעושה טוב?

יעיל?

נשמע שיתאים

מה הכוונה מקום לחגוג יום הולדת?
סוכה מספיקה?

משהי יודעת אם ההליכה ברגל מהתחנה במצפה יריחו בטוחה?

 

הרגע.
תביני שזה לגמרי בא מהמקום הזה וזה לגמרי נורמלי לילד להתנהג ככה. פשוט תשחררי

אני מדמיינת את הצרחות: אני רוצה את אאאאאאבא...
)הי, אמא משקיעה בך כל היום וזו התודה שלך?
מזל שהיא רק בת 3..)
מה עם לעשות טיול באוטובוס ממוזג?רק לסוע באוטובוס, מקסימום להצביע על דברים מעניינים ולאכול חטיף.
או בבית- שימי לה סיפור לשמוע ותהני לך מהדכאון שלה...

היום אין לנו את אבא אנחנו בדיכאון

אימא לא מרגישה טוב.

וכמו שכבר כתבו לך בזמן שהלכתי רגע תשחררי.

יהיה כיף.

ואולי גם לא.

מקווה שכשאבא חוזר אתן כן בטוב.

חג שמח!!

הבכורה שלי בת עשרה חודשים חולה על אבא שלה, נשמע כמו תרחיש לא מופרך בשבילה בגיל שלוש...
נשמע עצה טובה להיות עצובה איתה...

מגיל קטן הן מאוהבות באבא
זה נהדר! אבל שואב ממני מלא כוחות

ולגבי הילדה - לדעתי אל תלחצי עליה לעשות כלום. לא רוצה - לא צריך 🤷
האופציות פתוחות בפניה, היא יודעת לבקש, ואם היא לא מעוניינת אז אל.
לדעתי לא להיכנס למאבק, גם סמוי, סביב העניין

יש תוספי תזונה שאפשר לקחת בשביל להקל
קלי בטן
אנזימי עיכול
פרוביוטיקה
לכל אחת עוזר משהו אחר אז צריך לנסות...
גם לשתות הרבה

גם בהתחלה.. שבוע 6-7
לא מרגישה כלום כרגע...זה מלחיץ?

הייתי כל הזמן בוכה לאמא שלי ”אולי אני בכלל לא בהריון??? אני לא צרגישה כלום שונה!!!”

 

הע7בר בשלב הזה בגודל של גרעין של תפוח או משו כזה אז לא מרגישים כלום ושום

כל היום בשבועות האלה חחח

את בליבי❤️

שלומי טוב ב"ה

עובדת עכשיו במשרה מלאה ומשתדלת למלא את הימים שלי בדברים שמשמחים אותי.

את בליבי!! 

טוב לשמוע

 

גם לי הריונות מאוד מלחיצים
מה שלי עזר, זה מצד אחד להסיח את הדעת, ומצד שני כל פעם שנלחצתי מכאב או משהו כזה בהתחלה הייתי מזכירה לעצמי שהכל בידי שמים ובשלב הזה ממילא אין מה לעשות. וזה מאוד הרגיע אותי מבחינת הפחד על העובר
הפחד לא להרגיש טוב- דיקלקטין... שקיות ולימון. לסגור את הפה חזק

יש משהו ספציפי או סתם ככה מחשבות לא טובות?

בכל אופן תחשבי אולי על כיוון של טיפול טוב שיעזור לך לפרק את החששות ולהתמודד איתם

בנוסף- להסיח את הדעת. לעשות רשימת אנשים שאפשר להתקשר אליהם ולשוחח על הא ועל דא- העיקר לא לשקוע בדמיונות ובפחדים
לשים מוזיקה ולהתחיל לרקוד ולשיר
לצאת לקניות- לפגוש אנשים, לחשוב מה לקנות ובכמה, זה מסיח טוב את הדעת..
להתפלל.... להפוך פחדים לתפילות.
לשנןשוב ושוב מנטרות של בטחון- הבוטח בה' חסד יסובבנו, ולמצוא עוד פסוקי בטחון ושמירה להגנה, לשנן אותם.
לשמונ שיעורים מחזקים, יש לרב יגאל כהן כמה ממש טובים
לראות סטנדאפים וקטעים מצחיקים... לנקות את הראש ולצחוק.. זה מאוד משחרר.

להסיח את הדעת, להתמקד בטוב הקיים, להודות עליו, להאמין חזק חזק שיגיע רק טוב.

אני לא הייתי מבטלת את העבודה מחוץ לעיר.
הייתי מחזקת את עצמי בסטטיסטיקות- כמה הסיכוי נמוך שיקרה לי משהו.
וגם- אם ה' רוצה שיקרה משהו הוא יקרה בכל מקום... לכן אין לי מה לפחד לצאת מהעיר..
אבל זאת אני. אם זה ממש מטריד אותך, תשקלי את זה עם מישהו חכם. לא לקבל החלטות לבד רק בגלל דמיונות ופחדים.

בהצלחה רבה אחות!!!!! חיבוק❤

משום מה לא קפץ לי שיש הודעה....
תודה רבה רבה על התשובה המפורטת.
מה בעיקר מפחיד אותי? מפחיד אותי הבחילות, הת' הראשונה שהיא קשה וחוזר תפקוד ולא נעים וכו'... ומאוד מפחיד אותי הכאבים של הלידה ולםניה... כל הצירים והתחושה הלא טובה של הצורך להקיא וכו'... אני מאוד חוששת מזה.
באמת ניסיתי לעשות קצת ממה שכתבת אבל בנתיים כבר התחילו הבחילות אז אני בחוסר תפקוד, לא נעים כי הינו עם המשפחה בחג ולדעתי כולם שמו לב למרות שאני רק בהתחלה...
ולגבי העבודה מחוץ לעיר מפחדת ליסוע נסיעה ארוכה בגלל הבחילות ואולי צורך להקיא..

תודה רבה על החיזוקים!!

לנו נראה שזה ככ בולט וכולם שמים לב ובפועל לא כך
לי יש בעיה בריאותית כלשהי שתמיד נראה לי שכולם רואים. בפועל תמיד מופתעים שאני מזכירה את זה

הייתי אולי מנסה להזכיר לעצמי שזה לא נורא להקיא. וזה עובר אחרי רגע. והייתי מזכירה לעצמי שאני עושה דבר גדול...

אנחנו כן משתדלים לשים לב שההורים לא נשארים לבד (בלי שום ילד), אבל בהחלט נאשרים בבית כשזה מה שיותר טוב לנו, גם אם לאחרים זה מוזר

התארחנו די הרבה בחגים.

אבל רק בגלל ש:
א. לא היתה לנו סוכה/ לא הכשרנו את הבית פסח. ב. צריך "לספק ביקור" לכל אחד מהצדדים. אז חג ושבת כל אחד מהם לכל אחד מהצדדים.

אם הייתם בחג אצל חמותך זה נשמע לי הגיוני מאוד שתהיו בשבת בבית או אצל ההורים שלך. לא חושבת שאת צריכה להרגיש לא נעים. אולי אם היית מודיעה מראש מה את מתכננת לעשות אצלה ומה בבית זה היה יוצר פחות ציפיות, אבל אין לדעת.

כיף שטוב לכם בבית (:

יודעת שיש כאלו שיותר מקובל אצלם שזוג צעיר מתארח הרבה למרות שבעיני הכי חשוב זה מה טוב לכם.
אצלנו נניח בתחילת הנישואים היינו מתארחים יחסית הרבה אצל חמותי בסעודות של הערב בלבד כי גרנו בשכירות קרוב יחסית. אחכ כשעברנו לגור ממש צמוד אליהם והמשפחה גדלה הפסקנו להתארח הרבה אבל באמת היינו משתדלים להתראות באמצע השבוע קצת יותר.היום אנחנו כמעט וחא אוכלים אצלם רק בערבי חג לפעמים ולרוב בשבתות מזמינים אותם אלינו אבל יש לנו פריוולגיה גרים צמוד אליהם..

אנחנו מאוד אוהבים חגים בבית
מתארחים בסוכות כי כיף אצל חמתי
ערב שני של ראש השנה
ושביעי של פסח
כל השאר נזיל ומשתנה
ושבתות לעתים רחוקות
האמת, בהתחלה גם אצלנו התבאסו אבל בגלל ש2 הצדדים הם כאלה שמעדיפים להיות בבית בעצמם בחג או שבת אז הם מבינים אותנו.

חוצמזה, כיף לנו מאוד בבית בשבת. וגם בחג. אני לפעמים גם מארחת בעצמי וזה בכלל כיף..
אנחנו נוהגים כך מהשנה השלישית לנישואין

גם בתור זוג עם ילד היה ככה

לגיטימי שתתאכזב, וכמובן חשוב גם לבוא מדי פעם אבל ממש לא כל שבוע
תעשו מה שהכי מתאים וטוב לכם

בטח אם הייתם אצלם חג אחד זה ממש מספיק.. בהמשך החיים היא תתרגל וגם יהיו בטח עוד זוגות וכבר פחות יהיו לחוצים עליכם...

אפשר להשתדל לתווך לה את הצורך שתבין שזה לא אישי.. אבל בעיקר לשדר שזה מה שטוב לכם ואתם אוהבים אותם וזה לא סותר..

קיבלתי קצת פרופורציה
עזרתן לי

היינו מתארחים הרבה בשנים הראשונות
מצד אחד טוב שאת מרגילה אותם עכשיו זה תהליך שהורים עוברים.. מצד שני עוד תתגעגעי לזה בעז"ה 🙂

אנחנו נוסעים לשם רק כי צריך ...
לא סובלת אבל גם לא הכי נהנית , המנטליות והכל מסביב לא מצליחה להתרגל לזה

וכיום אני ממש מתגעגעת...

והתחתנו באלול, היינו נשואים קצת יותר מחודש...

אנחנו מתארחים הרבה אבל גם הרבה בבית וטוב לנו ככה.
לא חושבת שזה מוזר לעשות שבתות וחגים בבית, בטח לא שמחת תורה שהוא חג מאוד קהילתי כזה..

רוב הזמן בבית.
חגים, גם שבתות, כמעט תמיד.
גם כורח המציאות אבל גם אוהבים את זה ומעדיפים את זה על לנסוע...
לא אגיד שזה קל או שכל הצדדים מקבלים את זה בהבנה, אבל בסופו של דבר זה השיקול שלנו 🤷‍♀️

אני קודם נכנסת לחדר דואגת שיהיה מאוורר או מזגן פתוח, שיהיה לי ולו כיף להניק ולינוק

ההנקה מחממת

ופשוט לדאווג שיהיה לכם נעים..כמה שאפשר

הרגעתם אותי😁

ושולחת הרבה הרבה כוחות❤❤❤

איזו התמודדות קשה ומתסכלת!!!

שה' יתן לך כח ונחמה...!

לק"י

וגם פינות חי יכולות לעניין אותם.

אבל קיבלתי מלא מלא המלצות על המשחקיה בקצרין... עוד לא הייתי אבל אומרים שמוצלח ביותר.

וגם הכינרת יכול להיות אחלה..

לכו למקום שישמח אתכם למשל בטבע והוא כבר יהנה אתכם. אפשר לעצור בכל גן שעשועים חדש בשבילו

בכללית אפשר לראות אם התוצאה שלך על התווך. אם לא זה מופיע באדום מחוץ ל'סרגל'.
למה את חושבת שאת צריכה אולי את ה100?