יש לי יום שחיכיתי לו המון זמן היום
הלוואי שמישהי ערה. נפילה ממיטת הורים גיל 7 חודשיםאנונימיות
יש לי יום שחיכיתי לו המון זמן היום
האמת שלא הייתי לוקחת סיכון אם זה מה שאמרו לךבוקר אור
הרבה ערות פה.... אחרי יום כיפוררמזור
אם תחליטו ללכת למיון רק תתכוננו שהצוות יתשאל אתכם הרבה ויבדוק בדיוק את ההסבר שתתנו לנפילה.
חברה שלי היה לה אותו סיפור של נפילה בגיל קטן יותר וממש תחקרו אותם.
אין לי כל כך איך ליפות את הסיפוראנונימיות
פאשלה רצינית ממש שבעז"ה לא תחזור על עצמה
בטוחה שאתרמזור
נפילות כאלו קורות.
תעדכני שהכל בסדר.
קרה גם לנו, ולא תחקרו בכלליעל מהדרום
לא נעים ממשאמאלקטנים
יכול להיות מסוכן בגיל כזה. אם לא הלכת עדיין, הייתי ממליצה לגשת לרופא ילדים לפחות על הבוקר שיבדוק שהכל בסדר.
הבן שלי נפל ממיטת הורים עוד לפני הגיל הזהסמיילי12
הלכתי לרופאת ילדים בקופה כי זה קרה במהלך היום.
כנ"ל ראה אותו פראמדיק מהיישוב ואמר שהכל בסדרחצילוש
ללכת... שימי מעקה או שמיכה או משהו שם ליתר ביטחוןאורוש3
אישית - זה קרה לנו כמה פעמים (בעוונותינו)מתואמת
(דווקא הפעם שכן דרשה אשפוז בסוף הייתה אצל ילד גדול שנפל מהמיטה...)
בשורות טובות!
מטעויות לומדים...
אממ לא הייתי כותבת פהאורוש3
מקבלת את דברייך ♥️מתואמת
❤️❤️אורוש3
ההנחיה הרפואית שקיבלנומחי
על איזה גילאים מדובר?יעל מהדרום
תינוקותמחי
תודה!יעל מהדרוםאחרונה
גם לנואפונה
גילאים מוקדמים יותר (הקטן שלי בן שבעה חודשים עכשיו כבר נעצר כשמגיע לשוליים).
עקבתי אח"כ לראות שהם לא אפתיים, לא נתתי לישון פרק זמן, ב"ה הם בסדר.
מה איתכם?ציפיפיצי
רק מוסיפה שקרה לי לצערי גם דברים כאלה
ופעם אחת אפילו היו 2 נפילות ה' ישמור. זה היה בשלב שהתחילה לזחול
קיבלה מכה בראש, הקיאה, הגענו למיון ואמרו להישאר להשגחה של כמה שעות
חזרנו הביתה... הייתה על הרצפה וניסתה לזחול וקיבלה שוב מכה בראש
אחרי שעה בערך המשיכה להקיא וכשהגענו למיון היה רופא אחר שראה ואמר וכתב שהיו 2 חבלות ראש ובכל זאת לא התייחסו אלינו באופן חריג ואפילו לא תחקרו. אז אין מה לדאוג לדעתי
שאל שאלות כמובן כדי להבין מה קרה בדיוק איך כמה ולמה
מעבר לזה נתנו תחושה טובה
כן היינו באישפוז של שבוע אחרי זה כי המשיכה להקיא והכל היה בסדר בסוף ב"ה.
מעדכנת- חיכיתי עד הבוקר והלכתי לרופאת ילדים במרפאהאנונימיות
ב"ה!מאוהבת בילדי
שגרה חדשה, הכנות לשבת והמוןן לחץ!חדשה,,
אז ככה... מאז ומתמיד ההכנות לשבת הלחיצו אותי, לא יודעת להסביר למה... אולי מבית ההורים... אני מאד אוהבת בישול ואפיה אבל איכשהו תמיד בלחץ שלא אספיק, שאזכר במשהו מאוחר מידי, שהתבלבלתי וחשבתי שעשיתי ואז אגלה שלא... בקיצור הבנתן... מוזרה.
בכל מקרה, חזרתי עכשיו לעבודה אחרי חופשה של חודשיים וחצי (מורה בחינוך העל יסודי ממלכתי), הילדים התחילו גנים חדשים, ופתאום אני מרגישה יותר את הלחץ..
היום החופשי שלי הוא יום ראשון, בימי שישי עובדת, תיכף שעון חורף.... כמו שאמרתי גנים חדשים לילדים... ויש לי תפקיד שקיבלתי בעבודה והמון מטלות וענייני החיים...
מרגישה מוזרה ששבת זה מה שמלחיץ אותי אבל לא יודעת להסביר למה...
חפרתי לכן אז אגיע לעניין:
אני זקוקה נואשות לאיזשהו תכנון. ממש לסדר לעצמי זמנים פנויים שאני עושה דברים וככה מגיעה ליום שישי ש90 אחוז לפחות כבר מתוקתק.
אין לי בעיה להכין ולהקפיא.. מרוב הלחץ שלי הפשרתי עכשיו בצק עלים ובשר טחון כדי להכין בורקס ולהקפיא.. והיום רק יום שני!!! ואין לי מושג בכלל איך בורקס ייצא מהקפאה (יצא לי להקפיא אבל לא בורקס ספציפית)
וביום ראשון יום חופשי - אכין שבת בראשון?? ממש לא הגיוני...
יצא ארוךך... תןדה למי שקראה 🙏
מתייגת את מי שעולה לי ובטוחה שתוכל לסייע
@באר מרים
@יעל מהדרום
@המקורית
וכמובן כל בנות הפורום הנפלאות... ❤️
לכבוד הוא לי
מנסההמקורית
קודם כל, רשימה של התפריט מחולקת לפי סעודות.
לאחר מכן, רשימת קניות בהתאם
וכביסות אני לא עושה בשישי כמובן

ומכאן להכנה: ביום החופשי שלך את יכולה להכין ולהקפיא עוגות ועוגיות אם את לא קונה, סלטים מבושלים אם אתם אוהבים (מטבוחה, חצילים נגיד. זה נשמר מעולה ואפשר להכין כמות גדולה גם שתחסוך לך הכנה נוספת כמה שבתות קדימה. זה מעולה)
אפשר לקצוץ ירק חי כמו פטרוזיליה וכוסברה ולהקפיא ולהשתמש בבישולים
לברור אורז מראש
ולגבי כל השאר: מה אתם אוכלים בשבת?
איך הלוז שלך מבחינת השבוע? מציעה לך לעשות קניות באמצע שבוע ולא ברגע האחרון, ולהתחיל בחמישי בערב לבשל.
רעיונות לדברים שאפשר לעשות להם הכנה מראש ועוזרים: אם את קונה בשר ועוף טרי, אפשר להכין קציצות מתובלות ולהקפיא גם בלי לבשל (וגם מבושלות)
אני מכינה גם קציצות דגים מראש ומקפיאה כמות
כנל לגבי עוף מתובל במרינדה בתנור. לתבל לשים בתבנית ואז מוציאים מהקפאה ומעמידים בסיר או בתנור. אותו כנל לגבי חזה עוף פרוס, פרגיות וכו. שניצלים גם אפשר לפרוס,לתבל בביצה ופירורים ולהקפיא בלי טיגון
אם אוכלים פרוסות בשר - אני משתדלת לקנות נתח גדול או כמה קטנים שיספיק לי ליותר מסעודה אחת מרתיחה אותו עם עלי דפנה ופלפל אנגלי, פורסת ומקפיאה עם המים של הבישול ואז רק להפשיר במיקרו כמה דקות ולבשל אותו עם בצל ופטריות או לשים בחמין או במרק, חוסך זמן.
ירקות: תקצצי מראש להכנות לפי התפריט כמות גדולה של בצל ותשתמשי בלקט ירקות לתוספות. שעועית, אפונה, שעועית ירוקה.
חומוס אפשר גם משימורים.
דגים אני מכינה בחמישי או בשישי.
רוטב לדגים אפשר מעגבניות משומרות. אמא שלי עושה כך שנים ויוצא לה מעולה.
זה מה שעולה לי כרגע.
מקווה שהועלתי
ומוסיפה - שאני משרה כרוב וחסה ושומר במים וסבון ומייבשת ושמה במקרר מראש.
בכלל, סלטים זה הרבה עבודה ואני לא הייתי עושה בשישי בשום אופן.
טיפ למי שמשתמשת בשום - לחמם 10 שניות במיקרו והקליפה יורדת בקלילות ממש
אשמח לכתוב לך בהמשךבוקר אור
עונה איך אצלימשמעת עצמית
מאוד מבינה את הלחץ שלך...
@המקורית כתבה דברים חכמים ממש!
לגבי סלטים ואקסטרות שאפשר לעשות מרביעי.
אני אוסיף שקניות יהיו בבית ברביעי מקסימום עד חמישי בבוקר, ואז את יכולה פשוט להתחיל מוקדם.
רשימה ממש עוזרת ואז את רואה מול העיניים מה נשאר להכין וגם מה אפשר להכין קודם ולהקפיא.
בורקס מעולה בהקפאה!
כביסות עד רביעי
שטיפה בחמישי
בישול הרוב בחמישי בערב וטיפה נשאר לשישי דברים כמו אורז, חמין וכו.
ועוד טיפ - מתחילים מהמאסט, דברים שחייבים ואח"כ מוסיפים עוד סלטים, עוגות קינוחים וכו.
יש נשים שעוזר להן להגדיר זמן שאחריו לא ממשיכים לבשל. אצלי זה לא עובד...🤭
אני בשישי בבית, לרוב מבשלת אזיעל מהדרום
אז נראה לי שפחות יכולה לעזור מניסיון אישי.
רק טיפים כלליים-
להכין כמות גדולה של סלטים ולהקפיא מראש.
לקנות עופות טריים, לתבל ולהקפיא במנות.
לקנות שניצלים טריים, להכין לטיגון ולהקפיא במנות.
חלות, עוגיות ועוגיות גם אפשר להכין מראש ולהקפיא.
להקפיא זה מעולה. רוב הדברים יוצאים טובמיקי מאוס
שניצלים- להקפיא עם ביצה ופירורים
סלטים מבושלים- כל שבוע להכין כמות ממשהו אחד ולהקפיא בקופסאות (סלטי חצילים, מטבוחה, גזר מבושל וכדו עובד מעולה)
בורקס כדאי לאפות לא עד הסוף ולתת בוסט של אפיה בשישי (אלא אם כן זה לבוקר ואז דווקא לאפות ולחמם על הפלטה לא מכוסה לגמרי)
בשר וכל תבשיל בבישול בלי תפוחי אדמה אין בעיה להקפיא
תפוחי אדמה אפשר לחתוך ולתבל עם מספיק שמן מיום חמישי ורק לאפות בשישי
עוגות ועוגיות כמובן אפשר להכין בראשון ובמקרה הצורך להקפיא (עוגיות יבשות מחזיקות גם בלי) - רק להצליח שיישאר משהו

לגבי התכנון- ביום ראשון תכיני רשימה על המקרר, ותיצמדי אליה- לא פחות ולא יותר.
בהתחלה זה קצת מציק אבל כשמתרגלים זה נותן הרבה נחת בהכנות
אני לא עובדת בשישי אבל זה הרבה פעמים יום טיול או סידורים ואז אני מכינה את הרוב בחמישי בלילה לפחות ברמה של רק לאפות/לבשל וזה מאוד יעיל
היתה לי שכנהbula
שתמיד ראיתי אצלה ביום ראשון כביסה לבנה על החבל
כבר שנים אני אומרת לעצמי לעשות כמוה ולא עושה
אבל תכלס זה הכי טוב .. תעשי כביסה בראשון, תיאורטית גם קניות אפשר להחליט שעושים קבוע בראשון
נשאר לך ניקיון ובישולים ואת זה אפשר ברביעי חמישי
כביסות זה כל השבוע...מאוהבת בילדי
כמעט אין יום בלי שאני מפעילה מכונה...
גם אצלימיקי מאוס
וכבר מזמן משתדלת בכלל לא לכבס בשישי כי ראיתי שזה יוצר לי לחץ
כביסה לבנה בראשון זה יכול להיות גם בגללהמקורית
כביסות זה פעפ ביום....אביול
עוקבתshaer29
כדי שאוכל להגיב בהמשך בל"נ
אני אוהבת לבשל בחמישי בערב אחרי שהילדים ישניםמנגואית
אנחנו 4 אנשים . אוכלים אוכל פשוט ותפריט די קבוע..
(אין לי זמן לדברים מיוחדים שהבנתי בעבר כמו מוסקה, פאי, כיסוני בצק ממולאים..)
לחתוך ירקות למרק בדרכ אני חותכת בחמישי בצהרים כשהם משחקים ומה שלא מספיקה בעלי ממשיך.
את הסיר אנחנו שמים עם מים במקרר ומבשלים בשישי בצהרים .
בלתק, מנסה להציע קצת..טארקו
חוץ מזה, את יכולה לחלק את הבישולים לראשון-דברים שהולכים טוב בהקפאה, אפילו לעשות דברים בכמות ולהקפיא במנות(סלטים מבושלים למשל, זה עובר הקפאה מצוין והכי קל להכין כמות בבת אחת)
רביעי ערב וחמישי ערב
להשאיר לשישי אחרי העבודה משהו אחד ספציפי קבוע
ולקבוע שעה שאחריה לא משנה מה את משחררת ולא מבשלת יותר. גם אם פספסת מנה עיקרית. זה לא משנה. אחרי 3 נניח, מה שמוכן מוכן ובע"ה יספיק וישמח. בסוף גם אם יש רק חלה וסלט ירקות לא תישארו רעבים, וכנראה יהיה יותר מזה...
חושבת שרק אחרי כמה פעמים כאלה שתשחררי ומה שיהיה יהיה, תצליחי לשחרר את זה שזה לא סוף העולם ולא צריך להיות בלחץ גם אם שכחת להכין משהו..
רק עכשיו מצאתי את הסיסמה שלי...חדשה,,
אתן מדהימות, ממש עזרתן לי ונתתן לי טיפים מצוינים! שמרתי את השרשור הזה ואני חוזרת אליו כל פעם מחדש
אז תודה @המקורית @בוקר אור @משמעת עצמית @יעל מהדרום @מיקי מאוס @מאוהבת בילדי @טארקו
והנה שוב שבת עוד רגע... וחג... 😅 שיהיה לנו בהצלחה ובשמחה גדולה בע"ה ❤️
מקפיצה לי שיהיה לי גםבית חדש
בורקס יוצא נהדר מהקפאהרקלתשוהנ
באמת ניסיתי ויצא ממש טוב, כמו טריחדשה,,
את בכלל לא מוזרהרינת 23
איפה בעלך בתמונה? מה הוא עושה ביום שישי?
אם הוא לא מסוגל לבשל במקומך הייתי מכינה ומקפיאה בשרים/עופות ביום ראשון ואז בחמישי בערב מכינה תוספות ומרק. אני מכינה בדכ כמעט אותו דבר לשתי הסעודות. ההבדל היחיד הוא שבערב יש מרק (בבוקר אין) ובבוקר יש תוספת אחת חדשה שלא היתה בערב.
עוגות וחלות- רק קנויות, לא להכין לבד.
בעלי לא ממש יודע לבשל, אבל עושהחדשה,,
אז באמת התחלתי בעצתכן להכין אפילו בראשון ולהקפיא
תודה ❤
אם ככהחובזה
אם רק מבשלים ולא מתעסקים בכלום תוך כדי זה יותר רץ
לגבי יעול הבישולים במיוחד בחורף אוהבת ללכת על ארוחות בסיר אחד
מרק/חמין/דגים מרוקאים עם תפוח אדמה כבר ברוטב/ עוף ואורז בסיר אחד(יש לחן ואלון מתכונים מוצלחים) ואז אפשר לסיים להעמיד שבת בחצי שעה
כל ההתקשקשויות של סלטים/חלות/עוגות אפשר בכיף להכין מראש ולהקפיא או לחלופין בשבועות עמוסים להתפנק ולקנות ממקום איכותי
בהצלחה!!
ועוד משהורינת 23
שעועית ירוקה- ישר לתנור עם שמן זית ומלח גס.
אפונה- ישר לסיר, מוסיפה בצל וגזר ובסוף טוחנת למרק סמיך.
(אגב מעולם לא מצאתי עכברים ונחשים
)וואיי חחהמקורית
לא קניתי סנפרוסט, ועדיין ממש חששתי לפתוח את האריזה ולמצוא שם הפתעה
עשיתי את זה בדחילו ורחימו


וואו לגמרידיליה
והיה לי במקפיא כרובית של סנפרוסט ורעדתי לפתוח
אבל בסוף אכלתי כזה יקר קימצנתי לא להשתמש
ובסוף חשבתי לי שאולי הייתי מקבלת פיצוי
נראה ךי שבאמת אמורים חקבל פיצויאביול
חחחח גם אני טרם מצאתי ב"החדשה,,
היי, אשתף איך אצלימותק 27
היום החופשי שלי אמנם ברביעי אבל אני מתחילה הכנות כל השבוע...
נאמר פה לגבי כביסות, אני מתחילה ממוצ"ש את הכביסות ומסיימת בראשון-שני.. ואז שוב מצטבר אז ממשיכה ברביעי חמישי..
קניות שלישי בערב או רביעי בבוקר..
בחמישי בצהריים מכינה את הדגים. כרגע בעלי פנוי בצהריים של יום חמישי, אז אם מגיע לפניי הוא מתחיל להכין את הדגים..
בשישי אני מכינה את האורז, שעועית/אפונה, קציצות בשר ברוטב.. וכמובן חלות אופה בבית. מעולם לא קונה. עוגה מכינה או בשישי או בחמישי..תלוי בזמן ובמצב.
סלטים כנל, מתחילה חלק בחמישי, לפעמים מטבוחה מכינה ברביעי. אבל חצילים בשישי, טחינה, סלטי ירקות למיניהם-סלק, כרוב וכו בשישי..
לגבי בשר- קונה גוש בשר בעלי מרתיח אותו באחד הימים אחכ מבשל ואני מסדרת בתניות במקפיא. ככה כשאני צריכה לשבת אני מוציאה מוכן. יוצא מעולה
תודה על הטיפים המצוינים ❤חדשה,,
רק לגבי הסדר בראש-פרשתעקב
ואז תסמני כל דבר שכבר עשית. שהרשימה תהיה קבועה משבוע לשבוע, ורק הויים מתחדשים...
וגם- תכיני לך תפריטים קבועים. לא נורא אם כל שבת אוכלים אותו דבר (וגם אפשר נגיד בתפריט לכתוב מרק, ולהכין כל שבת מרק אחר). כשהכל קבוע הדברים יותר זורמים, ואז אם בא לגוון אפשר לגוון בלי לחץ.
באמת התחלתי לעבוד עם רשימותחדשה,,אחרונה
השינה שלי נדפקה טוטאלוסדבורית
אני קמה ב 2/3/4 לפנות בוקר ואני ערה
כאילו בוקר ממש, לא סתם יקיצה קטנה
כשהם חולים ומעירים אותי מלא אני פשוט מפתחת הפרעת שינה
עכשיו כשאני חושבת על זה
יש מצב שזה השפעה של הצום גם
השפעה ידועה של הצוםמחי
תודה על התגובהדבוריתאחרונה
לא מצליחה להתאושש מהצוםאמא למלא בנות
מהבוקר במיטה . הידיים חלשות כואב לי להחזיק את הפלאפון אפילו
הגוף חלש לא הצלחתי לטפל בילדים ולא בבית והכל מוזנח מאתמול.. לקחתי כדורי ברזל. המצב כמו שהוא.. מקווה לקום מחר נורמלי. שאוכל להכין שבת...אשמח לטיפים לחזק את עצמי
וואי ❤️ את מצליחה לשתות הרבה?רקלתשוהנ
ניסית בי 12?המקורית
לי עוזר במצבים כאלהאין לי הסבר
אחרי זה, יש קצת מרץ להכין משהו נורמאלי לאכול.
יש לך עזרה?
גם אני.. אבל שבוע 22לא מחוברת
לא עוזר לי לאכול ולשתות..
חיבוק! מקווה שתרגישי יותר טוב מחרמחיאחרונה
לא יפה מצידי אבל מנחם לראות שאני לא היחידה שעדיין בהתאוששות מהצום...
הלפ! בת 9 חודשים לא מוכנה שיאכילו אותה בכפית אמאלהLana423
הבית נראה כמו שוק הכרמל בסוף היום. כולל הריח. היא זורקת על הרצפה ועושה לאוכל שעל הרצפה שלום, אני עוד שניה מתעלפת

המלצות לאוכל אצבעות שבאמת יש סיכוי שתאכל? עד אתמול עפה על חביתיות כאלה עם גבינה
מכינה לה גם מקלות בטטה.
מה עוד? ממש אהבתי לטחון ולהאכיל אותה ולדעת שאכלה הכל 🙈
ושהבית נקי 😝
מצויין. זה חלק חשוב בהתפתחות.מוריה
אבל בדיוק היה שרשור נקיון 😂Lana423
לא התעמקתי בו. 🤭מוריה
להרגיש מרקמים. ולהתעסק בהם.
ואפשר לתת לה ביד משהו ותוך כדי להאכיל.
מכירה אנשיםננה123
אני בעצמי פשוט לומדת להכיל את הלכלוך ולאהוב אותו, אבל אולי הפיתרון שלהם יעזור לך...
כלומר, מתחת לכיסאננה123
וואו איזה רעיון! תודה!Lana423
אפשר גם מפת ניילון- וישר לפחרינת 23
שלי דורש את שתי הכפיות🤭פאף
פה היא לא מוכנה גם כפית בעצמה, לא מוכנה לראות כפיתLana423
אני נותנת לאכול בידטל..
לפעמים עובד...
וכן, בעיקר ללמוד להתמודד עם הלכלוך.
אחרי כמה חודשים זה עובר
)לא אמרתי כמה...)
)בגדולה כשחששתי שלא אוכלת מספיק אז פשוט הוספתי למטרנה דייסה ושלום על ישראל. ידעתי שהיא תקבל את כל מה שצריכה ותהיה שבעה ולא נלחצתי שהיא בעיקר פוררה ולא אכלה המון)
כם שלי הייתה ככה, כפרה עליה תני להלא מחוברת
שולחן מעבירה סמרטוט.
אבל שתדעי לך היום היא בת 1.3 ואוכלת ממש ממש יפה לבד עם כפית/מזלג.
איזה רעיון! תודה! מאיפה קנית שעוונית כזאת?Lana423
האמת שלקחתי ישן שלנו. ופשוט גזרתי לגודל שמתאים לנולא מחוברת
בדכ יש בטמבוריםפולשת לרגע**
די איזה כיף לכם..אמא לאוצר❤
ממש. זה פשוט משחררלא מחוברת
וואו זה מוקדם!מחי
חח חיית בטוב עד עכשיו אצלי כולם ככה מההתחלהשבע בום
ירקות של מרק, אורז קוסקוס פתיתים חתיכות עוף קטנות פשטידות קציצות חביתה מקושקשת..לחם עם כל מיני , ירקות חיים -מלפפון,עגבניה..
פירות חתוכים
הכל בעצם..כמעט..
גם אצלי היא זורקת הרבהאביול
גם לחמותי קשה עם זהעלמא22
רצתה ללמד אותה לאכול עם כפית בגיל ממש קטן (כמו שהיא לא מבינה למה אנחנו עדיין לא גומלים אותה מחיתולים🤦🏼♀️). כל הזמן אומרת שאצלה לא אכלו עם הידיים, רק עם כפית ומזלג
היא פשוט שכחה 😅לפניו ברננה!

וואי זה שלב שעצמתי עינייםילד בכור
שמעה את הבקשה של המטפלת שלה🤭יעל מהדרום
תקשיבי לא רציתי סתם להגיד פה.. אבל אגיד בכל זאת חחLana423
חמודה שהיא מסמנת שהיא לא רוצהיעל מהדרום
מטפלת פולניה🙊
״מסמנת״ דוחפת לה את היד 😂Lana423
מצויין. תגידי לה לא לדחוף להאורוש3
^^^^מיקי מאוס
את יכולה לתת לה כל מיני קציצות ולביבותפאף
אצלי אני גם חותכת לחתיכות קטנות סתם אוכל (כמו עוף) והוא תופס עם היד ולפעמים חלק נכנס לפה

התפתחות תקינה. תני להאורוש3
אני הייתי נותנת לה שהיא תחזיקאין לי הסבר
היא הסכימה לסידור הזה

הצעות למאכלים:
שניצלונים
צ'יפס
פנקייקים
מאפינס
פשטידות קטנות
ביצה מקושקשת
להלביש חצאית במקום סינראם מאושרת
והם יכולים לשחק במשחקים שיש להם ביד בלי לתפוס את הכפית
כמעט כל דבר שהוא לא טחון...אפונהאחרונה
ירקות מהמרק
אנטיפסטי
קציצות/לביבות
עוף
דג
סלט ירקות
אבוקדו
ירקות חתוכים לרצועות
פירות כנ"ל
קטניות (אפונה, אורז, עדשים)
ביצה קשה
חביתה
במעון נותנים לו כריך, הייתי מעדיפה בלי גלוטן בגיל הזה.
עוד רעיונות שלא ניסיתי אבל אמורים לעבוד:
גבינה צהובה
טונה
זיתים (חצויים לאורך)
לא הכל נאכל, הרבה מגיע לרצפה. אבל ההיכרות עם הטעמים והמרקמים מאד מאד חשובה (מבחינתי זאת המטרה, הוא לא באמת זקוק לתוספת מוצקים מבחינה תזונתית בשלב הזה).
ורידים בכפות הרגלייםחיים של
אבל יש כאן המון חכמת נשים!!!
מה עושים עם ורידים כואבים (לא בולטים) בכפות הרגליים (מעל האצבעות)?
מישהי מכירה את התופעה?
נשמע כואב😟 מקפיצה לךאין לי הסבר
טודאחיים שלאחרונה

עד איזה גיל להלביש מכנס קצר לבנים?יעל1990
הבן שלי התחיל כיתה א', בבי''ס תורני, לא תלמוד תורה.
אני תוהה עד איזה גיל מתאים שילבש מכנס קצר?
מעניין אותי לשמוע איך אתן מלבישות ואם יש סיבה כלשהי- הלכתית או משהו כזה...
תודה רבה
הבן שלי בכיתה ב', מעדיפה שילבש מכנסיים עד הברךיעל מהדרום
מכנסיים קצרים יותר נראה לי פחות מתאים.
לא יודעת אם הלכתית, או סתם כי נראה פחות מתאים בגיל הזה.
מכנס עד הברךמקקה
עד הברך התכוונתי כןיעל1990
מאיזה גיל או כיתה?
אולי מסביבות הבר מצווה? עוד אין לי ניסיוןיעל מהדרום
אף פעם לדעתימקקה
איזור כיתה ו-ז-בר מצווה כזה..טארקו
אני בררתי איך מקובל בחברה שהוא לומד בה...יראת גאולה
נשמע לי הכי הגיוני האמת. תודה!יעל מהדרום
תודה לכל המגיבות! אם יש עוד דיעות אשמח לשמועיעל1990
תבדקי מה הנורמה סביבכםשחרית*
לי לא מפריע שילבשו עד הברך גם שיהיה בן 80.מוריה
בשבת משתדלת שילבשו ארוך.
אבל שאר הזמן לא רואה סיבה.
רק אומרת שפרקטית... מעדיפה ארוךמנסה שוב*
ואז הם קורעים את המכנסיים כל שני וחמישי😅שחרית*
עדיף מהשפשופי ברכיים האלהההההמנסה שוב*
מעדיפה קצראפונה
תבררי אם יש כללים של בית הספר לגבי זהמחי
אצלנו הכלל בת"ת שצריך ללבוש מכנסיים עוקפי ברךמתואמת
בפועל - מלכתחילה לבנים שלי בקושי היו מכנסיים קצרים, ולקטן (בגן חובה) בכלל כבר לא נשארו מכנסיים קצרים מהאחים הגדולים... (הוא גם לובש גרביים, אבל זו כבר בחירה שלו, שכנראה נובעת מחיקוי הגדולים
)לפי מה שמקובל אצל החברים ולפי מה שהילד רוצה124816
הבנים שלי סביב כיתה ד או ה כבר ביקשו ארוך.
נדמה לי שאצלנובאר מרים
בפועל אני מלבישה אולי עוד בקיץ של סוף כתה א..
מכתה ב ומעלה רק ארוך..
אפשר לנצל"ש?רק טוב!
טריקו. לא גינסים או דגמחים.
מצאתי בלידר.מוריה
אבדוק שם שוב. תודהרק טוב!
אה. אז לא יודעת.מוריה
ברמודה?מתחדשת11
כןרק טוב!
מצאתי בקיוויטארקו
בבי''ס של אחים שלי צריך מכיתה ז'אין לי הסבר
תסתכלי בתקנון של ביה''ס, מן הסתם כתוב על זה.
ממש תודה לכל העונותיעל1990אחרונה
אשתי רוצה להיות בחדר לבד. באשפוז לאחר לידהיאיר-שי
באיכילוב יש. אבל לא כל החדרים. לא יודעת מעבר לזהאורוש3
ולא תמיד יש שם מקום(איכילוב)...אז לא לבנות על זה..חלומות חלמתי
בליס של איכילוב יש. תתקשרו לבררחצילוש
אפשר בתל השומר במלוניתפאף
תודה על התשובותיאיר-שי
ככל הידוע לי במאיר באפס הפרדהלפניו ברננה!
איזה מפנק זה.... הלוואי עלייעל מהדרוםאחרונה
שאלת יחסיםBatyam
היי בנות, שאלה קונקרטית.
האם שמן שקדים (שימוש שלו בקיום יחסים) מונע כניסה להריון?
תודה.
לאסליל
תודה
Batyam
ראיתי שיועצת הנקה אחת כתבה ששמןסמיילי3)
אבל מנשים פה נשמע שהניסיון מראה אחרת..
וואלה...Batyam
מה הכוונה מהניסיון שלהן? נשים בפורום נכנסו להריון גם עם שמן שקדים?
כןנופנופ
זה לא מונע היריון
נכון שזה ממש משפר את היחסים?
Batyam
גילינו אחרי כמה שנות נישואים, חחח.
ממש לאEliana aאחרונה
סיפורים חיוביים לפני לידה ראשונהאנונימית בהו"ל
)כל הזמן שומעת סיפורי אימה על האטות בדופק, קיסרי חירום, ואקום, חתך יזום, אפידורל שלא השפיע, זירוזים וצירי תופת, לידות של 24+ שעות... אין כזה דבר לידה רגילה, שניה לפני שאת פוגשת את מלאך המוות - אז את סופסוף יולדת. ראיתי את המוות בעיניים. לא ידעתי האם אצא מזה בחיים. חוויה טראומתית. הגוף לא חוזר לעצמו. התאוששות מזעזעת, תפרים, דימומים בלתי פוסקים, שאריות שיליה, כאבי תופת, חוסר תפקוד למשך חודש+, בקושי הצליחה לזוז מהמיטה, טחורים, חודש שעושים שירותים רק במקלחת תחת מים שורפים מרוב כאב. לא לנסות בכלל להתמודד בלי משככי כאבים. חודש שלא יוצאים מהמיטה חוץ מלתינוק. גודש, דלקות, כאבים בהנקה... לא ישנים בלילה. קשה קשה קשה. בלי לדבר על חודשיים+ אסורים ואז להאסר שוב ושוב ושוב מדימומי הסתגלות לגלולות שעד שעוברים כבר מתייאשים מההנקה. תופעות הורמונליות משונות. משמינים בהנקה עוד יותר מבהריון. תינוק זה הכי קשה בעולם. נגמר לך החיים, תתכונני. זה סיוט, אין לך יום ואין לך לילה. החיים שלך הולכים להשתנות, את לא תכירי את עצמך, תורידי סטנדרטים, הבית הולך להיות מוזנח... תקפיאי אוכל כי לא תצליחי לבשל בכלל בחודשיים הראשונים.. את הולכת לשחות בטיטולים ופליטות. לא יהיה לך זמן לעצמך אפילו לא בשביך להתקלח. זה משבר זוגי מטורף, לוקח שנה להתאושש מהלידה ולזכור שאתם גם זוג ולא רק הורים. ועוד אי אלו הפחדות למיניהן

ואני יודעת שזה נכון חלקית, וכל אחת והחוויה שלה. וזה קשה אבל גם משמח, עובדה שנשים עושות זאת שוב ושוב ושוב. אני פשוט מסרבת להאמין שזה שחור עד כדי כך, ובטוחה שזה גם משמח, וכיפי, ויש רגעי אושר רבים ומיוחדים.
אפשר סיפורים אופטימיים? למה לידה זה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלכן? איך תינוק קטן כ"כ יכול למלא בכ"כ המון אושר? שזה דווקא די בסדר כל ההתאוששות, והטיפת חלב, וההנקה, וההחלמה, וההתרגלות לקונספט שאני אמא? שאמנם אני אצטרך עזרה, אבל זה לגמרי אפשרי גם אם גרים רחוק מההורים? אני מתכננת לנסוע להורים שלי לשבוע לפחות אחרי הלידה, הגיוני שאפילו לשבועיים-שלושה, ואח"כ איפה שאנחנו גרים יש קהילה תומכת וכמה שכנות וחברות שיהיו יחד איתי בע"ה בחופשת לידה באותו זמן, ולרובן זאת לידה שניה + ככה שהן עם ניסיון.
באמת חודש/יים לא זזים מהמיטה ובוכים מרוב כאב ורק ישנים וכואבים וכואב ושורף וכל המשאבים הם רק לטיפול בתינוק שבהתחלה לא מתקשר ולכן זה לא מספק ומתגמל וגם מי שלא בדכאון אחרי לידה רשמית, נכנסת לסוג של דכאון או לפחות ביג משבר זוגי?
אמא שלי אומרת שהן מגזימות לגמרי, אבל הלידה האחרונה שלה הייתה ממש מזמן, וגם על ההריון היא אומרת שאני מתלוננת מלא, ולה זכור שהיה יותר סבבה. אז לא יודעת כמה היא אובייקטיבית, חוץ מזה שהיא אחת מול לפחות 10 חברות ודודות שהפחידו אותי ואת נשמתי 😅
איך עוברים את התקופה הזאת בצורה טובה? איך להתכונן? למה לצפות?
בטח שאפשר
המקורית
ואחרי הלידה הייתי פשוט מאושרת. מאושרת שזכיתי בילד שלי, מאוהבת בו, מניקה אותו (וגם נותנת תמל), מסורה לו, הייתה לי ממש תחושה של גאולה.
איך עוברים? מתפללים קודם כל.
לומדים על התהליך, על השלבים, על כל מה שניתן לעשות כדי להקל
באים בראש פתוח ולא נסגרים על בלי אפידורל או רק אפידורל או לא יודעת מה..
והכי חשוב - זה זמני. זה עובר. זה רק דרך למשו גדול וטוב ומדהים שהוא הדבר האמיתי.
שתזכי ללידה קלה עם חוויה טובה בידיים מלאות

אז לי הייתה (ועדיין) חוויה סופר חיובית!פאף
יצאתי עם התינוק מהבית מגיל שלושה שבועות, פגשתי אנשים, היה לי ממש טוב! כל חווית ההורות רק חיזקה את הקשר הזוגי שלנו

אז ברור שזה לא מחייב, אבל לגמרי יכול להיות אחרת
כן לחשוב איך את מקילה על עצמך
אהה, ותזמנתי את השינה שלי לשינה שלו, ולפעמים שאבתי כדי שבעלי ייתן בקבוק ואוכל לישון ברצף...
חפרתי ממש, אבל אחרי לידה את מותשת וכאובה, שלא תחשבי שלא, אבל זאת עדיין יכולה להיות תקופה מהממת
בשבת הראשונה אחרי הלידה עוד הייתי מאושפזת, וכאב לי בטירוף (גם ניתוח, גם תחילת הנקה) אבל זאת הייתה השבת הכי מדהימה בחיי, זאת הייתה השבת הראשונה שלנו כמשפחה
ברורררר לידה זה האושר הכי גדול שיש בעולםאוהבת את השבת
מה שצריך בעיקר להתכונן אליו זה הגידול עצמו..
זה האתגר האמיתי
אבל כמובן ללמוד הרבה על כל נתהליך לש הלידה ולהתכונן
קורס הכנה ללידה ממש חשוב בעיני!
וואי הפחידו אותך ממש, מסכנה חחחחח ולשאלתךפרצוף כרית
וההתפתחטת של הילד מרגשת! וילד ממלא בהמון שמחה, יש להם טהרה ותמימות מתוקה ויכולת לתת אהבה בלי גבולות וללא תנאי
וכל הקשיים שתיארו לך יכולים להיות נכונים בחלקם, אצל כל אישה זה אחרת, אבל הנקושה הטובה שזה חולף, אחרי חודש מהלידה מרגישים הרבה יותר טוב, שנה אחרי עוד יותר טוב... בקיצור מתאוששים בסוף 😎
מזל טוב!
הלידה אובייקטיביתאיזמרגד1
לי הייתה לידה שלא נחשבת מאוד קלה (לידה ארוכה, רצו לתת לי זירוז וכו'...) ועדיין מבחינתי הייתה לידה מהממת כי מה שהכי התפללתי עליו והיה חשוב לי התממש. תתפללי על זה🙂
ולגבי המשבר הזוגי- אני לא חושבת שחייב להיות משבר, אבל בהחלט יש שינוי ענק בבית של מזוג למשפחה. וזה משהו שכדאי להיערך אליו ולדעת שהוא לוקח זמן...
ועוד משהו- הפחידו אותך המלא סיפורים, אבל כל סיפור קרה אצל אישה אחרת. צירוף של כמה טראומות רציניות הוא די נדיר, ככה שגם אם תעברי לידה או התאוששות ממש קשות זה עדיין יהיה משהו יחיד שאפשר להתמודד איתו.
לי הייתה לידה ראשונה מצויינתמקקה
היו לי תפרים רציניים אבל האמת שגם הכאב מהם היה רוב הזמן ממש נסבל. רק היה לי קשה שהיינו צריכים ךהיסחב כל פעם לבדיקות צהבת. בסוף היינו באישפוז חוזר וגם זה היה ממש בסדר. תוך שבוע שבועיים הייתי לגמרי על הרגליים.
מוסיפה שמבחינה נפשית החדירה לפרטיות שיש בלידה כן לא הייתה לי פשוטה ולקח לי כמה שבועות להשלים איתה. אבל נראה לי הגיוני.
אני גם שומעת כל מיני סיפורי זוועה ותאמת שבכל הלידות שלי ברוך השם התאוששתי ממש מהר
בהצלחה ושיהיה לכם בקלות ובבריאות
ממליצה ממש על דולה
לא קראתי כל מה שכתבת, אבל מוכנה לספריעל מהדרום
- לידה שלישית יצאתי ללא תפר. יש לידות כאלה

- הרגע שהתינוק יוצא זה מרגש, הם כאלה קטנים ומלאכיים.
- אפשר ורצוי לעשות גם דברים שנחמדים לך.
- להפקיד את התינוק עם הבעל ולעשות מקלחת נעימה (אחרי לידות זה ממש הזמן הפרטי שלי).
ולא מבינה מה הקטע של אנשים להפחיד אותך ככה?!יעל מהדרום
מה הם רוצים? שתשאירי את התינוק בבטן?!🤔
תראי, רוב הנשים יעשו את זה שובנעמי28
כן זה כואב מאד ולא נעים, כמובן ששומעים יותר את הטראומות מאשר לידות רגילות יחסית.
אישית עברתי 2 לידות ממש בסדר ובלי תפרים.
כמובן שהיה כואב אבל שכחתי דיי מהר.
ההריון זכור לי הרבה יותר קשה מהלידה עצמה (ואין לי הריונות קשים במיוחד) בסוף לידה זה כאב שנמשך כמה שעות ועובר לעומת הריון שנמשך 9 חודשים.
האמת שהמזל הגדול שצירים באים והולכים וזה לא כאב תמידי, ככה יש הפוגה וזה הרבה יותר נסבל.
אל תחסכי מעצמך דברים שיקלו על הכאב, מאפידורל ועד משככי כאבים..
שתהיה לידה קלה ובידיים מלאות ❤️
נשמה, לידה יכולה להיות חויה מהממת!:-)
אני רוצה ללדת שוב! נשמע מצחיק, לא?!
קצת קשה לי לחשוב על הריון אבל חווית הלידה היתה עוצמתית ביותר בה! לידה ראשונה, מרגשת, זורמת מאד, עם צוות מדהים,האווירה מהממת ותפר קטן שירד תוך שבוע! התאוששות ארוכה, אבל מרגשת מאד עם האוצר ביד! ובכל שהייתי אחרי הריון עם סימפיזיוליזיסצאז גם נהנתי ממנה והרגשתי קלילה למרות הכאב שהיה...
נכון, יש כאב אני לא אתכחש, אבל גם לונה פארק זה מפחיד וזה כל החוויה... ואם מתכוננים נכון אפשר להתמודד עם הכאב! ויש אפידורל שעוזר..
התכוננתי ללידה עם קורס שאני ממש ממליצה עליו אם עדיין רלוונטי לך ונחשפתי להרבה סיפורי לידה חיוביים! זה מאד יוצר חשק בעיני! ממליצה לך לחפש סיפורים וסרטונים חיוביים...
לידה קלה ומהממת לך!
חמשת הלידות שלי,דיליה
היו חמשת האירועים המופלאים ביותר בחיי!!
וכל לידה עם הנס והסיפור שלה,
לא הייתי מוותרת על אף רגע
ולא על שום כאב של ציר.
בלידה השנייה שלי אחותי באה להיות איתי בצירים כדי לקחת את הגדולה שלי,
זה היה כשהקטנה שלה הייתה כבר בת 3...
היא הייתהאיתי ואמרתי לה תוך כדי כאב כן? נכון שאת מקנאה בכול ציר? היא אמרה לי נכון.
כי כן זה כאב אבל זה מופלא כל כך!!!!!!!!
הלידה שלי הייתה מושלמתעלמא22
לגבי הזוגיות - גיסי (עם 4 ילדים) הכין את בעלי שכנראה אני אהיה מאוד הומונלית ושהוא יצטרך לפעמים לספוג ולשתוק, וגם אם לא תמיד פשוט, עוברים גם את הקשיים האלה.
בסופו של דבר, את תלמדי איך להתנהל עם הקטן בצורה שנכונה לכם. יש פה המון עצות בפורום לגבי התנהלות לקראת הלידה או בימים הראשונים, כמו לישון כשהוא ישן וכזה.
ואין ספק שהבת שלי היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! זה אפילו לא שאלה!
היא יכולה לעשות משהו שיכעיס אותי, ואז פתאום לדפוק לי חיוך, חיבוק או סתם תבוא לשים עליי ראש, וכל מה שאני ארצה לעשות באותו רגע זה לאכול את היצור הקטן והמתוק הזה.
אגב, אני כותבת את זה תוך כדי שאני בסלון ובעלי מארגן אותה לשינה אחרי מקלחת ואני שומעת אותה נקרעת מצחוק בחדר.
חחח וואי וואיEliana a
זה כמו סל עם מלא חוויות לכל אחת חוויה אחת או שונה , זה כבר מנחם....
תראי באופן טבעי לידה זה דבר עם כאב ומכאוב אבל עוברים את זה והכל בסדר
צריך סיעתא דשמיא שהכל יילך בקלות
וגם אם סובלים לצד זה יש אושר גדול ואז הסבל שתואר לך ממש קטן
זה חיים יפים בפני עצמם ... מי שאומרת שנגמרים החיים בשבילה זה ככה .. אבל לדעתי הם נהיים יותר משמחים ומספקים וזה האושר הכי אמיתי
שיאי תפילה לבורא עולם שרק יהיה לך סיפורים טובים אחרי הלידה. וגם תדעי שזה לא כמו שמתארים... לנו הנשים יש נטייה להגזים ולנפח ... תשעה קבין..
פשוט לר נעים לכתוב דברים טובים בפורום 🤷♀️קופצת
אני אוהבת מאוד ללדת.
ציק צק חוזרת לעצמי וסיפורי אימה על לילות בלי שינה מכירה רק מהפורום.
יש בהחלט גם חויות טובות ומעולות. כנראה פשוט פחות מספרים אותם...
לי הייתה לידה ראשונה קלה יחסיתמתואמת
למזלי הקשבתי רק לאמא שלי בזמנו (תכל'ס לא היו אז מסביבי הרבה בעלות ניסיון בלידות) והיא אמרה לי שהאופי של לידות הוא בטח תורשתי, ואם ככה - אז יהיו לי לידות קלות כמו שהיו לה
(והיא צדקה - בנוגע לשתי הלידות הראשונות שלי...)בכל אופן, רגע יציאת התינוק הוא מרגש מאין כמוהו!! (הלוואי שיכולתי לחוות את זה שוב...)
וכמובן, אין כמו האושר שבגידול התינוק אחר כך...
תראישחרית*
אבל- כמה דברים:
א. סיפורי האימה שאת שומעת הם בדכ מכמה נשים או מכמה לידות שונות, כלומר, הסיכוי שכל הדברים הנוראיים יתרכזו בתרחיש אחד הם די קלושים.
ב. בעיני עצם המוכנות לשינוי גדול שיגיע, לכאבים, למשהו שאת לא מכירה (חוסר שינה, תינוק קטן שתלוי בך, זוגיות אחרת) הוא כבר צעד עצום לקראת קבלה של מה שיגיע ומעבר של התקופה הזו בצורה טובה ובריאה.
המוכנות הזו כמובן צריכה להיות ברוגע, לא בהלחצה עצמית או בהיסטריה. לחשוב על זה מתוך ידיעה שבסופו של דבר רוב רובן של הנשים עוברות את זה בשלום וגם מוכנות להכניס את עצמן להריון ולידה נוספים (זה מה שאני אומרת לעצמי😅 וזה מרגיע אותי).
ג. לכן בעיני, מודעות, סביבה תומכת, ופורום מעודד (
) זה דבר מצויין וזה המירב (והמספיק בהחלט) שאת יכולה לעשות בשלב זה. זה ומחשבות טובות כמובן
בהצלחה, בקלות ובידיים מלאות!
גם אני לא נהנית ללדת. אבל סיפורי הבלהות שסיפרו להיעל מהדרום
לא תורמים לכלום.
כן כדאי לדעת לקראת מה הולכים, רק בלי ההפחדות.
ובטח שלא כל הנשים עוברות את כל מה שהיא מתארת.
נכון, נכון!שחרית*
תעשי חיפוש בגוגלזמני לשליש1
יש לידות ראשונות מדהימות
האמת רעיון ממש נחמד לפתוח שרשור שכל אחת מספרתשלומית.
רק את הדברים הטובים... שכוייח!
אז לי ב"ה הייתה לידה ראשונה מעולה, בלי אפידורל, כל הצוות היו ממש מקסימים ונעימים.
הזוגיות שלנו הייתה ועודנה מקסימה ולא חוותה שום משבר סביב הלידה.
וההנקה הלכה לי ממש סבבה ב"ה
בהצלחה רבה!
יכולה לספר מה עזר לי ב3 הדברים הנ"ל אם יעזור לך.
1. התכוננתי טוב, פיזית ונפשיתוהרבה סיעתא דישמיא
2. כנ"ל, התכוננו, דיברנו הרבה לפני הלידה, וגם אחריה מאוד השתדלנו לשים לב אחד לשני ולא רק לתינוקת
3. שאלתי כל יועצת הנקה שראיתי בבי"ח אם אני מניקה טוב, וביקשתי שתדריך אותי, גם כשהיה נרא ה לי שהולך בסדר. שווה ממש לנצל את זה שהן מסתובבות במחלקה.
וכמובן המון המון סיעתא דישמיא...
וואו הצחקת אותי ממש....מצטרפת למועדון
אין משהי שחווה גם וגם וגם.. בה יש שפע של קשיים אפשרים והקב"ה נותן לכל אחת את הסל שלה..
זה בלי קשר לכך שגם אם אכן כל אשה היתה חווה את כל הרשימה שכתבת זה עדין נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת
כי כמו שבעצמך את מבינה,יחד עם כל הכאבים והעיפות יש לך פשוט אוצר ביד וזה מדהים וממלא ומספק!!
כמובן שהאוצר הזה יכול גם להתיש ולהביא אותך לסף של תסכול גבוה במיוחד, אבל זה אחרת לגמרי כשלכל הקשיים האלה יש משמעות וזה באמת באמת מקבל פרופורציות ומתגמד ככל שעובר הזמן..
אוי לא! קראת או שמעת יותר מדי!Lana423
בואי נפריד את זה לכמה חלקים:
1. הריון
2. התחלת תהליך הלידה - צירים, ירידת מים
3. מהלך הלידה - כשאת כבר בחדר לידה
4. הלידה עצמה
5. מיד לאחר הלידה
6. אשפוז אחרי לידה
7. ימים ראשונים בבית אחרי האשפוז
8. שבועות ראשונים אחרי לידה
9. 6 השבועות שלאחר הלידה
10. 3 החודשים הראשונים
11. 6 החודשים הראשונים
וכו..
בכל שלב יש את הקשיים שלו ולכל אחת זה שונה מבחינת הדברים הפיזיים, אפילו בין לידה ללידה אצל אותה אישה.
יש דרכים לנסות למנוע ״בעיות״ ששמעת עליהן, אז הייתי מנצלת את הידע הזה שצברת כדי להבין איך אפשר למנוע מצד אחד, ומהצד השני לתת לעצמך להבין שהדברים האלו יכולים לקרות ולקבל אותם בהבנה אם יקרו.
מה??? לא לא לאמחי
וואי וואי וואי. איזה סלט. טוב אתחיל עם החוויה שלי מלידה ראשונה:
11 שעות מתחילת הצירים עד שהאוצר היה בידיים שלי.
היו מים מקונאליים, היו האטות בדופק, אבל עם זאת היתה לידה טובה בלי שום סיפורי אימה. האפידורל השפיע מצוין, יותר מדי טוב
זמן הלחיצות לא לקח יותר מדי זמן, היה חתך יזום והכל בסדר! היו תפרים, הם הציקו במשך שבוע ונעלמו. תפקדתי מעולה, ממש לא נשארתי במיטה כל היום, אמא שלי התחננה אלי שאנוח יותר ואמרתי לה כמה אפשר לישון? אני מרגישה טוב, ישנתי כמה שאני צריכה ועכשיו אני לא עייפה. (מודה שהמשפט הזה לא חזר על עצמו בילדים הבאים שאז באמת הייתי עייפה 😅) שבועיים אחרי הלידה צעדתי בתהלוכת ל''ג בעומר עם התינוק בעגלה, לצורך העניין. רק כדי להראות לך שלא נשארים חודש במיטה ולא יכולים לזוז 
אה ולא עשיתי בשרותים מעולם ו3 לידות מאחוריי ב"ה. לקחתי משככי כאבים רק ביומיים שאחרי הלידה.
מה עוד להפריך לך? דלקת לא היתה לי אף פעם ב"ה. גודש זה משהו נסבל בהחלט, סוחטים/שואבים קצת וזה עובר.
לא השמנתי בהנקה.
כן הקפאתי אוכל מראש כי זה פשוט עוזר, אבל זה לא חובה. אמרת שתהיי אצל אמא שלך, אז בשבועות הראשונים את מסודרת. תמיד אפשר לקנות אוכל מוכן.
אמנם היינו עסוקים מאוד עם התינוק, אבל לרגע לא הפסקנו להרגיש זוג נשוי. הזוגיות משתנה אחרי לידה, לטוב ולמוטב, אבל לא צריך להגזים... לא מפסיקים להרגיש נשואים ולא מפסיקים לדבר ולהסתכל אחד על השני.
בהצלחה נשמה!! תאסרי על כל הנשמות הטובות האלה לדבר איתך עד אחרי הלידה כי הן עושות לך עוול. מי שהיתה לה חוויה קשה שלא תדבר עם אשה לפני לידה ראשונה.
חייבת להתחיל בחיבוקאחרונה בתור
אני יושבת בתור לרופא וקוראת והיה לי רק בא לחבק אותך!!
זה באמת נשמע נורא כל הרשימה הארוכה הזאת. וכבר כתבו לך שזה הכי לא מייצג ורק אוסף ממלא נשים שסיפרו את מה שהיה להן קשה..
אז קודם כל זה לא ככה בכלל!!
משום מה יש לנשים (וגם לגברים) צורך לספר סיפורי זוועה/ גבורה. לא להתמקד בקל, בטוב באושר.
א. זה נובע מחשש לעין הרע- כאילו אם אספר שילד ישן לילה שלם, למחרת הוא כבר יפסיק עם המנהג המבורך הזה..
ב. זה תמיד פותח את העיניים של המאזינה לגדולות גדולות וקריאות השתתפות.
ג. תחושת ההתמסכנות נעימה (מודה, גם לי לפעמים..)
אבל! כמו שכתבת בעצמך- המדד הכי גדול הוא שלמרות כל הביכיונים נשים יולדות שוב ושוב.
ואני- כבר לא הריון ראשון בכלל, מאושרת על האור של הילדים בחיים שלי! על מי שהם, על הזכות לגדל אותם.
היו לי לידות קלות ולידות יותר קלות.
היו לי לילות בלי שינה, אבל מי זוכר אותם?
כן, הייתי אצל אמא אחרי הלידה הראשונה שבועיים וחצי, בעיקר כי אמא חששה שאסע לבית שלי שהיה רחוק ממנה.
וחזרתי הביתה מלאת כוח ושמחה ורצון לגדול יחד.
וישבנו לסעודת שבת בבית, אני זוכרת את השבת הראשונה (תעריכי את הזיכרון המעולה שלי שלא נמחק בלידות- זה היה לפני 15 שנה!) והסתכלנו שנינו על הצוציק בעגלה לידנו ונמסנו שנינו והתאהבנו אחת בשני יותר.
הזוגיות רק השתפרה מאז.
והנקה- לפעמים היתה בקלות לפעמים בקלי קלות, אבל תמיד היתה מטרנה בארון, כי אין נקיפות מצפון ולא צריך להתאבד על שום דבר.
זמן איסור אחרי לידה- אחלה זמן להתייחס לתינוק ולעצמך, בטח אחרי ההריון הארוך שהיינו מותרים, זה לא כזה נורא.
בכללי יש מלא שמחה בעולם ועכשיו יש לך גם אהבה ועידוד פה מהקבוצה בפורום וחיבוק חזק חזק ממני.
קחי את זה יום ביומואמא_טריה_ל-2
אז גם אם יש סיכוי קלוש שכל מה שכתבת יקרה לך - את תחווי לצד זה גם תחושות של אהבה ענקית שאין דומה לה.
זה באמת משמעות החיים החיבור של אמא לתינוק.
עכשיו ברמה הפרקטית - גם לידה קשה או מורכבת יכולה להיות חיובית. הרבה תלוי גם באיזה מצב נפשי את מגיעה אליה. ורגע הלידה עצמו זה הכי קרוב בעייני ללפגוש את האלוהות. ולהניח אותו עלייך ברגע הראשון זה רגע עוצמתי ומדהים שאין כמוהו.
ואפשר לצאת מלידה עם תחושות של עוצמה, כוח אדיר, הישג.
לידה זאת חוויה רוחנית מאוד חזקה.
ולצד כל הקשיים שבה, וכל אלה שיגיעו אחריה - עוברים את זה יום ביומו. קונים תכשיר טוב להקלה על תפרים אם יש, דואגים לעזור לגוף להשתקם.
אני מאוד אוהבת להיות פעילה יחסית במשכב לידה, עושה הליכות רגועות עם מנשא או עגלה אחרי כשבועיים, נחה במיטה עם התינוק הרבה...
יש פתרונות להרבה מהבעיות שצצות ולכן גם הפורום הזה כל כך חשוב.
את לא לבד.
תאמיני בעצמך, תסמכי על הילד שלך, על האיש שלך.
זה בהחלט קשה, אני לא מייפה את זה, אבל זה לא רק קשה. וזה נהיה יותר קל ככל שהימים חולפים. זה ממש מנחם בעייני, לדעת שזה משתפר.
הייתה לי לידה ראשונה מדהימה! זה קורה בהחלטביט.
אחרי 12 שעות הצירים נהיו יותר חזקים. אבל היו נסבלים בהחלט!
נכנסתי לחדר לידה בפתיחה 5, קיבלתי אפידורל מיד, האפידורל השפיע מידיית ומידי חזק
ותוך 3 שעות ילדתי, היה לילה, שירים רגועים... קמתי בפתיחה 10, ללחיצות;)
בסהכ 3 וחצי שעות בחדר לידה
יש דברים כאלה! מאחלת לך גם.. תתפללי עלזה
וואו אתן מדהימות!! תודה רבה רבה, חיזקתן אותי❤️אנונימית בהו"ל
היתה לי לידה ראשונה מושלמתנועה נועה
התחיל בירידת מים, ככה שהצירים נהיו אפקטיביים די מהר. הגעתי לבית חולים בערך שעתיים אחרי הירידה עם פתיחה 4 כבר וישר נכנסתי לחדר לידה. אחרי עוד 5 שעות, ששעה מתוכן ביליתי בג'קוזי בחדר לידה טבעית (שלא הייתי בו בשאר הלידה) - נולדה תינוקת מהממת. סך הכל 7 שעות מירידת מים, לא הרבה מידי ולא מעט מידי, ולא היה תפר אחד!
(הלידה השניה היתה מורכבת יותר, ועדיין לא הגיע לסיפורי הזוועה שגם אני שמעתי)
חוויה טובה בלידה ראשונה!מהמרחקים
במיון משחררים בצהריים כי אין התפתחות ללידה.
באותו לילה מתחילים צירונים, 5 בבוקר ירידת מים (מקוניאלים), שעה וחצי בחדר לידה, ב8 בבוקר הילדה בחוץ! (3 שעות, כן?!) ללא אפידורל.
קצת תפרים, לא נעים בכלל אבל מטפלים ותוך שבועיים וחצי עושה הפסק.
גם לי עולם הלחיצו ולא הקשבתי. התרכזתי בתרגילי נשימה, במחשבות חיוביות לקידום הלידה והצירים, הייתי בתנועה
חוששת ממש מאאוטינג אז נטשטש קצתהתהילה והתפארת
בפועל ב"ה היתה לידה מתוקה מתוקה, ממש חוויה טובה, של הצלחה וסיעתא דישמיא. גיליתי בתוכי הרבה מאוד כוחות שלא הכרתי ולא חשבתי שיש לי, רוגע ושלווה. ואפילו בלי אפידורל ב"ה.
נקודה שחשןב לי לומר- התחושה של היולדת לא בהכרח תואמת את הלידה האובייקטיבית, כלומר יש לי חברות שהוטסו לקיסרי חירום ומבחינתן היה לידה טובה ושמחה אבל לא צפוייה.
ויש כאלה שהיו מבועתות והלידה שלהן לא כללה שום סיבוך. לדעץי הנק העיקרית והקריטית היא לבוא בראש פתוח, אני לא יודעת מה יהיה, וה' איתי בכל מקרה. ומצד שני גם טוב לדעת שהכאב הוא גדול מאוד, הנקה זה קשה בהתחלה, לא קל להתאושש וכו.. לא לחיות בסרט. דווקא הידיעה תקל עלייך להתמודד- את לא נאיבית אלא מפוקסת ומוכנה להתמודד. את יודעת שהקושי נורמטיבי.
והכי חשוב ילדים זה האור הכי גדול בעולם, וכמה שההריונות לא היו לי קלים בכלל בכלל והיו לי סיבוכים אחרי הלידה, מבטיחה שכל יום איתם שווה פי כמה, הם נשמחה שלנו והמתנה הכי גדולה שיש לנו, הם אור!
הרבה פעמים כשקשה לי אני ממש מקבלת מהם כוחות ואופטימיות. חיוך אחד שממיס אותך לגמרי.
לא יודעת אם זה מה שאת רוצה לשמועDove
ההתאוששות הפיזית גם היתה מהירה וקלה ב"ה.
לגבי הקושי הנפשי אחרי לידה, המשבר הזוגי, חוסר זמן לעצמי וכל זה במקרה שלי זה באמת כך וקשה לי מאוד אבל עם הזמן זה מתחיל להשתפר
אז אצליפרשתעקבאחרונה
.הילד הראשון זרם לי בכיף, החיים די המשיכו כרגיל והוא השתלב בתוכם.
ב''ה שיהיה ככה גם אצלך!
כואבת לי הידמתחדשת11
ומקרין לזרוע ולכף היד
מאתמול...
מכירות איזשהי משחה להקלה? ממש מציק ואני גם מניקה😱
לא מכירהרקלתשוהנ
ממ לא..מתחדשת11
יש איזה ספריי, לא זוכרת את השם אבל נראלי במרשםפאף
קורה לי לפעמים לפני מחזורביבוש
או שאולי קיבלת מכה
מעולם לא קרה לי 🙈מתחדשת11
משחה בשם - אלו היט.בננות
של פוראוור?מתחדשת11
כן..ממש ממש עוזראמא לאוצר❤
גם מעולה לכאבים כאלו.
מכירה!פולשת לרגע**
בנוסף אם יש לך תחבושת אלסטית תחבשי את היד, אפילו תשני ככה לילה. לי זה עובר אחרי לילה שהידעטופה בתחבושת, זה מחמם אותה.
זה במרשם?מתחדשת11
לא.. ותנסי שוב! אחרי כמה לילות כאלה זה ישפיעפולשת לרגע**
אבל העיקרון זה למרוח תרופה שהיא אנטי-דלקתית... אז אולי יש כאלה שהן כן בסדר...
תבדקיcarpal tunnel syndromeאו'ר
את עובדת הרבה עם המחשב?נעמי_
תקפידי בלילה לישון עם מפרקיםהתהילה והתפארת
(יש לי גמישות יתר ונטייה להרדם עם מפרקים בזוויות מאוד חדות בלי להרגיש ואחכ אני גם סובלת מכאב של דלקת מפרקים).
וחוץ מזה להפחית עומס על המפרק
למשל לא להקליד בשכיבה על הגב כשהמשקל של הפל לאורך זמן על המפרק וכו.
תודה רבהמתחדשת11אחרונה
היייקרות צריכה לעשות פרופיל הורמונלי בימים 3-5anonimit48
מי שזוכרת כתבתי שהיו לי שבוע הכתמות, ובערב כיפור הדימום התחזק אבל עדיין לא היה ממש רגיל. עדיין אפשר להחשיב אותו כיום הראשון לוסת?
כי אם לא אאלץ לחכות לחודש הבא כי זה יצא לי על שבת וערב חג שאין בדיקות דם.
תעשיבימבה אדומה
שווה לנסות בעיניי כדי להתקדם עם הבדיקות.
אני חושבתחצי שני
אבל סיכוי שאני טועה כי נתנו לי הנחיות לפני כשנתיים+ ובסוף לא עשיתי
עשיתי בסוף היום בעזרת ה׳ בשורות טובות❣️anonimit48
יופי🙏🙏חצי שניאחרונה
לחכות לתוצאות של בטא מהבוקר עד עכשיו - זה נצחחחשבע בום
זהו. רק פרקתי
איזו סגולה מדהימה גיליתי פה!!!☺️שבע בום
והופ קבלתי תוצאה
️ב3.10 היה 486
והיום 6.10- 2363 ב''ה!!
וואי אני מרגישה שאתמול צמתי- ולא אכלתי
והיום ...לא נשמתי..
איזה הקלה משום מה ממש חשבתי פסימי ..
בקרוב ממש ממש לכל מי שמצפה בקלות ובשמחה!(באמת!)
איזה כיף. ב''ה. שיהיה בקלות ובשמחהאחתפלוס
ב''ה!אין לי הסבר
ב"ה!!!זמני לשליש1
ב"ה! איזה כיף
שמחה בשבילך!המקורית
בה' שיהיה בשעה טובה 🙏💗פרח לשימוח🌷
ממש סגולת הפורוםמאוהבת בילדי
בשעה טובה ובקלות!!
איזה יופייי ב"ה וטיפשירה_11
חברה לי הלכה לעשות בדיקת בטא כולה בלחץ כמובן לא ידעה אם יש הריון או לא וכו ובסוף האחות עשתה את כל הבדיקות חוץ מהבטא,
וניא נאלצה להשיג הפנינ ולחזור עליה שוב אחרי כמב ימים
אז דיי לך חחח
כן אני יודעת שזה לפי השעהשבע בום
אוי. איזה מבאס לחברה שלך..לא היתי עומדת בזה ..אני סקרנית של החיים
תודה רבה לכולן☺️ כיף שיש מקום להתרגששבע בוםאחרונה
תגידו, מה אוכלים אצל הילדים שלכם במעון?פה לקצת
כששמעתי את זה דיי התבאסתי, שנה שלמה לאכול יום טונה ויום סלט ביצים? לי זה היה נמאס דיי מהר...
ואחרי השינה או ביסקויט או כריך עם ממרח טחינה בטעם שוקולד (ויום אחד הגעתי וראיתי שמחלקים במבה)
שואלת את עצמי אם רק לי זה נראה חריג ובכל המעונות זה ככה....
אצלנוסליל
צהריים: מנה חמה.
אחרי שקמיפ מהשינה: פרוסה עם ממרח. גבינה או חומוס. רק ביום חמישי פרוסה עם ממרח תמרים
עונהאנונימיות
כריך עם משהו ופרי
אני יודעת שלפעמים מחלקים ביסקוויטים.
לגבי הבוקר-
שנה שעברה היה לבת שלי ילד אלרגי לחלב בקבוצה אז נתנו להם תחליפי חלב.
בגדול- טונה, חביתה, גבינה, טחינה
האמת שאני לא יודעת בדיוקכן אני
בבוקר אוכלים לחם עם טחינה/ חומוס ואולי יש עוד דברים. ביום שישי קורנפלקס עם חלב סויה.
ויש גם ירקות.
בצהריים לחם עם ממרח בסגנון של ממרח תמרים/ חלווה, אולי גם חמאת בוטנים.
אצלנן בבוקר כן חלבי אבל גם חביתה גם טונה וכו׳anonimit48
צהריים ארוחה חמה
אחרי השינה כריך לפעמים שוקולד לפעמים חומוס , טחינה
פעם בשבוע עוגה ביתית שהמבשלת מכינה
אצלנו בערך כמו אצל סלילבוקר אור
אצלנו תלו תפריט מסודר מה אוכלים כל יוםעלמא22
בגדול, בבוקר זה כריך עם ממרח כלשהו (כולל חלבי), ירקות, ועוד משהו, כמו סלט טונה, סלט ביצים, חביתה, גבינה צהובה. ביום שישי קורנפלקס עם חלב.
בצהריים ארוחה חמה בשרית, יום או יומיים בשבוע משהו כמו קציצות דג.
פחות יודעת מה הם אוכלים אחרי השינה, אבל הרבה פעמים זה לחם עם ממרח (לא יודעת איזה), והיו פעמים שאכלה תפוח כשהגעתי לקחת אותה.
אני רק אגיד שלא בטוח שהילדים צריכים את הגיוון הזה כמונו (מבחינת חשיפה ואכילה של מוצרי מזון שונים- כן, אבל כדי שלא ימאס- לא בטוחה כ"כ)
אצלנו היה גבינה בבוקרים...
ביצים הביאו רק בסוף השנה השנייה בגלל ילדה אלרגית שאחרי בדיקות עברה לה האלרגיה לביצים.
היתה גם אלרגיה לחלב אבל המנהלת אמרה שאין אפשרות להוציא חלב מהמעון והיא היתה בשולחן נפרד.
לדעתי גם האלרגיה לחלב עברה כי היא עכשיו בגן ולא הודיעו לנו שום דבר על זה.
אולי גם תלוי בחומרה.
מוזר שנותנים במבה במעון- לא ציפיתי בכלל. היה פעם שאמרתי להם שהילד אכל רק במבה בבית כשלא הרגיש טוב והרגיש לי שנותנים לי מבט כזה של איזה מין אמא אני שנותנת לילד במבה לארוחת ערב
טוב אז אני מבינה שסתם זה נראה לי מוזר החוסר גיווןפה לקצת
חשבתי שבגלל שאין חלבי הם היו אמורים למצוא תחליף ולא להשאיר את הילדים עם שתיים וחצי אופציות כבל מסתבר שטעיתי....
מי שאמרה חביתה, לחם עם חביתה בלי כלום או עם גבינה?
בעיקרון כתוב אצלנועלמא22
החביתה לא בלחםלהשתמחאחרונה
אצלינולהשתמח
כשיש ילד אלרגי לחלב אז כנראה שגם אצלינו המגוון יורד דרסטית
ואחרי השינה פירות ולחם עם ממרח תמרים
איך סולחים?אנונימית בהו"ל
גיסתי פגעה בי, מול כולם.
אמרה לי משהו טיפשי שכולם שמעו בערב חג של ראש השנה.
זה דבר די טיפשי אבל *בי* זה פגע.
אחריה, נדבקה אחותה, פתאום התעצבנה על משהו בלי סיבה נראית לעין
ולא נראה שזה קשור אלי או למשפחה שלי ומאז לא עונה לטלפונים שלי.
יושבת וחושבת- מה עשיתי? לא מגיעה לשום מקום. כי לא עשיתי להן כלום.
יש להם לשון מאוד חדה והיד קלה לגמרי על ההדק-תמיד.
עקיצות חלקלקות ומרשים לעצמם לדבר מה שבא להם.
גם בעלי בהתחלה היה ככה עד שקלט שלא כל מה שהסכימו בבית חופשי, אפשר גם בבית שלך.
מודעת לכך שאני שונה מהם נורא והדיבור שלהם ציני קיצוני ואני לא מכירה את זה מהבית.
אמא שלהן תמיד מצדיקה אותן ואומרת שזה סוג הדיבור במשפחה ואין מה להיפגע.
אבל כן! בי זה פוגע! לא מסכימה שידברו אלי ככה! אז עניתי לאחות הזו, מול כולם...
בדמעות... אחר כך הן הלכו עם הילדים לגינה והבת שלי הייתה שם וסיפרה שדיברו עלי
והיא לא התקשרה לבקש סליחה.
אז, איך סולחים? איך רואים את הפרצוף שלהן בחג הזה?
זכותך להפגעחדשה כאן 1
אם הכוונה לחג סוכות אצל חמותך? לא הולכת לשם
ואם ישאלו למה לא הגעתי אומרת שנפגעתי בגללה
אם פגעו בי זכותי להעלב להפגע וגם לא לסלוח
ואל תתקשרי לדבר איתהחדשה כאן 1
זה לא קלEliana a
תנסי ,תסלחי להם ותבקשי בקשה
המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו
וכמובן לצמצם מפגשים
לדעתי דווקא לא נכון פה "להעביר על המידות"מיקי מאוס
כי תאלצי להמשיך ולספוג את היחס הזה ומהר מאוד זה יתפוצץ. אף בנאדם לא צריך למחוק את עצמו ואת הרגשות שלו והם גיסות זה לא חמות שמצווים בכבודה (כמובן לא תצליחי לשנות אותן אבל לפחות את היחס אליך ספציפית)
צריך להעמיד אותם במקום, שאליך את לא מוכנה שידברו ככה. לצערי קשה לי לחשוב איך בדיוק מתקשה לחשוב על עצמי בסיטואציה אבל בטח לא להחליק את זה....
אולי דרך בן הזוג?
כל הבעייהEliana a
ולא תמיד רוצים להיכנס לזה ... כאבי ראש
אולי לנסות להתחמק מהם... ( נגיד מדברות אז לענות קצר וכו') פחות לדבר ולהיות לידם . כך אולי יבינו ברמזים..
מסכימה.המקוריתאחרונה
ובכל זאת,לצאת מושפלת חלילה.
פשוט לנהל 0 אינטראקציה, או להגיב ב- את לא בסדר. לא אומרים דברים כאלה. ולשסות בהן את הבעל

סתם חח יותר בכיוון של לנהל שיחה בוגרת עם אחיותיו ואמא שלו על סגנון דיבור, ואם זה לא הולך ולא נעים אז לא להגיע כשגם הן באות.
שאלה למי שעברה גרידהשלומית.
קיבלתי הנחיה ללכת לרופאה אחרי המחזור הראשון שאחרי הגרידה.
מה הרופאה עושה בבדיקה הזו? זה באמת נצרך?
כןזמני לשליש1
אני גיליתי שנשארו ממש שאריות עובר ברחם ועברתי שוב גרידה :/
תודה! המשך שאלה-שלומית.
אבל בשביל זה אני צריכה ללכת לרופאה או רק לבקש הפניה לא"ס אצל טכנאית?
(הרבה יותר קרוב לי)
ואיזה מבאס! יאבלה!
א"סזמני לשליש1
אצלי לא עשו בדיקה פנימית או אולטרסאונדואילו פינו
בכל מקרה כדאי לחזור לרופא המטפל ושהגרידה תהיה רשומה כי המערכת של הבית חולים לא חופפת את של הקופות חולים.
אצלי הוא בדק כל מיני דברים בטופס שחרור..
ונתן הנחיות להמשך..
כןמאוהבת בילדיאחרונה
אצלי בגלל שלא נגמר הדימום המון זמן עשיתי אולטראסאונד וראו שארית שליה והיא נספגה אחרי יומיים (שהיו מבחינתי יותר קשים נפשית מאשר הגרידה)
איך אני שוכחת כל פעם כמה תחילת הריון זה קשה? פריקהאנונימית בהו"ל
בעחי הצדיק עוזר המון אבל קשה לי שהבית מסריח (לא באמת, בהרגשה ההריונית שלי), שאין קצב של כביסות וכו..
תזכירו לי שזה עובר 😭😭😭
וטיפים, יתקבלו בברכה...
תודה לה' אלף פעמים שאלו ה'צרות' שלי
וואי זה באמת קשוחילד בכור
תנסי כמה שיותר להקל על עצמך- אוכל מבחוץ, מנקה, שבעלך יעשה כמה שהוא יכול, לשכב על הספה ולשחק עם הילדים ככה (אני במצבים כאלה קוראת איתו ספרים על הספה וזה נחמד לשנינו) ולהיות בחמלה כלפי עצמך ולחכות שיעבור
שיעבור כבר אוףאנונימית בהו"ל
ממש ממש קשהבימבה אדומה
אין אפשרות כזו כרגע, משלל סיבותאנונימית בהו"ל
וואי זה ממש נראה כאילו המצב הזה ישאר לנצחמחי
עוד כמה שבועות מסריחים כאלה של אפיסת כוחות, ואחר כך לאט לאט הכל ישתפר. הבחילות, העייפות, הכוחות.
וואי מחכה לזה כבראנונימית בהו"ל
עובר עובר עובר!!מישהי מאיפשהו
עוד כמה שבועות בגועל הזה וזה משתפר! פשוט תעצמי עיניים ותנסי לשרוד את הימים 😘😘😘
ואם יש לך מישהי קרובה שאת יכולה לשתף כדי לשתף בתחושות, באיכסה, זה ממש יכול להקל על ההרגשה. ואם היא יכולה לעזור איכשהו-אז בכלל
וואי תרגישי טוב, את תעברי את זה 🙏🙏
חיבוק. באמת קשהאורוש3אחרונה
הייתי מספרת לאמא כדי לקבל תמיכה.
היי בנותאנייי12
אלו ערכים שהולכים יחד קשורים לספירת דםבתי 123
הייאנייי12
זה לא מעידזמני לשליש1
בטח עשו לך בדיקה מורחבת אבל הערכים האלו הםבתי 123
את צריכה לחפש את ערכי האנזימי כבדציפיפיצי
אם חושדת ברעלת הריון ALT/AST/GOT
אלהאנייי12
מה שהיה צריך להדאיג אותך זה אם היו גבוהיםנועה נועה
נמוכים זה אחלה בכבדציפיפיצי
בנוגע לגירוד קיצונימשמעת עצמיתאחרונה
מנסיון שלי צאיך לבדוק גם תפקודי כבד וגם מלחי מרה.
כי לפעמים הראשון יוצא תקין או גבולי והשני לא .
אם אכן לא תקין - מזרזים לידה ברוב המקרים (לא בטוחה לגבי השבוע שלך)
בכל מקרה תבקשי שיבדקו את שניהם (מלחי מרה בדיקה קצת יותר יקרה והקופות מתקמצנות... אז לבקש במפורש)
השם תן לי את הכוחחדשה כאן 1
מצטרפתציפיפיצי
וגם לאלו שמבקשים רק כדי לצאת ידי חובההמקורית
מסכנים. לא מבינים את המשמעות 🤷
ממשדבורית
הלו, כן פגעת 🤨
איזו תפילה יפה ומיוחדתדבורית
זכותך להתרגש יותר 💜חדשה כאן 1
אמן! גם אני הייתי רוצה...מאוהבת בילדי
בשם אלישבע גרוניך:מיקי מאוס
שהדרך לריפוי עוברת דרך הסליחה..
שתפסיקי להחזיק את הכעס על האחר,
כי זה רק פוגע בך
שאת זו שמשלמת את המחיר..
שאדם נאור.. שאדם רוחני..
הוא זה שסולח..
ולכן תסלחי..
תסלחי לאמא שפגעה בך
תסלחי לחברה שהעליבה
תסלחי לבוס שלא העריך
פשוט תסלחי!
אז זהו שלא....
אם ניסית אי פעם לסלוח בכוח,
מה הגוף שלך הרגיש באותו רגע??
מן הסתם עלה בך כיווץ התנגדות
הלו..הגוף מדבר איתך..
הוא אומר לך שהוא לא רוצה!!
והגוף לא משקר..
אז איך אפשר לסלוח מהר כדי שאוכל להתקדם?
הרי מי רוצה כל החיים להסתובב עם כעסים ומטענים?
אז האמת היא שיש שני דרכים:
הראשונה-
להתנתק מעצמי
להתנתק מהגוף שלי..
לשכנע את עצמי שככה אדם גדול מתנהג..
ורק מתוך ניתוק עצמי
אצליח להדחיק את כל הכאב עמוק עמוק לגוף
ולספר לעצמי סיפור
שזה נגמר! שסלחתי! שהצלחתי!
אך האמת ששום סליחה לא קרתה..
להפך כל מה שקרה זה ניתוק עצמי,
לא ראיתי אותי
לא ראיתי את הכאב שלי
כלומר מעבר לכאב שחוויתי מהאחר שפגע בי, בזה שעכשיו אני מכריחה את עצמי לסלוח אני גם פוגעת בעצמי ומוסיפה פגיעה על פגיעה..
ויש את הדרך השניה- היא זו שמבינה שסליחה היא לא פעולה..
היא תוצאה!!
אין טעם להכריח את עצמך לסלוח הרי זוהי פגיעה עצמית
אלא להפך
סליחה זה משהו שקורה באופן ספונטני
כשכאב מקבל אהבה והתייחסות
אז במקום להתעסק בהאם סלחתי למי שפגע בי
תתעסקי בשורש בדבר האמיתי!!
והוא..
האם כאבתי את הפגיעה?
כן תכאבי את הכאב..
את חוסר האהבה שהרגשת..
את חוסר הערכה שחשת..
את התחושה שלא רואים אותך..
תני מקום לכאב
תתמסרי אליו תאהבי אותו
ומה שיקרה באופן פלאי זה שהוא לאט לאט ישתחרר
יכול להיות שהוא יבקש זמן ואהבה..
יכול להיות שהוא יבקש שתשפי אותו עם מי שפגע בך..
יכול להיות שיבקש שתשמרי על הגבולות שלך..
אך ההתמסרות לכאב,ההכלה והקשב אליו
הם אלו שישחררו אותו!!
ולאט לאט כשהוא ישתחרר
תיווצר שם שלווה ושם תחווי גם סליחה..
לא כי החלטת..
לא כי התאמצת..
לא כי את רוחנית,צדיקה או נאורה..
אלא כי אהבת את עצמך
והבנת שסליחה זו לא פעולה זו תוצאה!!
גמר חתימה טובה😘😘😘
ובשמי- את ממש לא חייבת לסלוחמיקי מאוס
אבל מאוד כדאי לך לעבד את הכעס והפגיעה האלה בשביל עצמך ושלוות הנפש שלך. לא בשבילם
יפה ומדויקדבורית
מסכימה מאוד. תודה ששיתפת את הקטע הזההמקורית
מהמם!!לפניו ברננה!
תודה. בדיוק בזמן הנכון!בשורות משמחותאחרונה
מפגש משפחתיפרצוף כרית
אנחנו בוגרות, לא כמו פעם כשהינו ילדות,
כל אחת כאילו במקום אחר טוב לה בחיים
ורק אני מתגעגעת לקשר הקרוב שהיה בינינו פעם?
אני יודעת שהילדות לא תחזור לעולם...
אבל איך מתמודדיםכשאת רוצה קשר יותר קרוב עם חברה,/בת דודה /אחות - והיא יותר יבשה ואת לא מענינת אותה....?
למה אני לוקחת את זה כל כך קשה?
תמיד עם צביטה בלב אחרי המפגשים האלו
וואי.. יכולים להגיד את זה עליואילו פינו
במפגשים משפחתיים כמה שאני מנסה ליצור קשר הילדים מושכים אותי לטפל בהם בלי סוף..וחצי ממי שבגיל שלי עוד לא נשואים ופשוט נעלמים..
גם אני עמוסהפרצוף כרית
את מרימה טלפון מדי פעם?המקורית
תראיפרצוף כרית
ב. כשהתקשרתי או סימסתי, לא תמיד ענו לי, התחושה-שאני לא מענינת 😭😭😭
כי אם הקשר לא משתמר, אז מה הפלא שהואהמקורית
ואכן תחושה לא נעימה. יש קשרים שפשוט מתמסמסים עם החיים ולא חוזרים. וכדי להחיות אותם צריך נכונות של 2 צדדים. ואם זה לא בנמצא - אז לא. ויש עומס של החיים ומשםיע ותעדוף וחלוקה של הזמן
אין לך מה להרגיש לא מעניינת. זה לא שאת לא בסדר. זה פשוט קורה לפעמים ❤️
כאילופרצוף כרית
אבל הם לא רוצים קשר איתי? 😭😭😭😭
אצלי בדיוק הפוךמאוהבת בילדי
הן מתקשרות אלי (המשפחה והחברות) ואני לא תמיד עונה. אין לי כ"כ סבלנות לזה.
לפעמים זה חסר לי, אבל לא ברמה של להרים טלפון- אני מתביישת...
אבל במפגשים חברתיים לוקח לי זמן להתערות בחברה ואז אני מאד נהנית...
ומה לדעתך הסיבה או הסודפרצוף כרית
את אחת שתמיד:שמחה?
מאופרת?
משחקת אותה קשה להשגה?
סתם מענין להבין למה...
אני כן שמחהמאוהבת בילדי
גם קצת מעניינת...
אוהבת להקשיב לאחרות.
לא יודעת מה בדיוק...
ולא כתבתי את זה כדי לזרות מלח על הפצעים... ממש לא! פשוט כדי להביא את הצד השני.
לי לרוב זה כי אין לי סבלנות לסמול טוק
אשריךפרצוף כרית
לדעתי בעיקר אלה שמתעניינות באחרות..באר מרים
שאכפתיות וזוכרות פרטים שסיפרת להן בפעם הקודמת שנפגשתן
שלא מלאות מדי בעצמן ועסוקות רק בחיים שלהן.
הם אלה שיותר רוצים את קירבתן...
אוף. זו הרגשה ככ כואבתמשמעת עצמית
שהעולם מתחלק לרוצים ורצויים, אוהבים ונאהבים, נותנים ומקבלים, מחפשים וכאלו שמחפשים אותם.
כמובן שזה לא ככה גורף, אבל הרעיון...
מבנה נפש כזה🤷♀️
וואו ממש הגדרת נכון.אמא לאוצר❤
ממש. לגמריייהמקורית
מבנה נפש, את מלחיצהפרצוף כרית
ויש אנשים שמוצלחים
ואין מה לעשות?
לא אהבתי את התגובה שלך, לא מעודדת חח 😁
למה זה קשור לדפוקה או מוצלחתמקקה
אני כמה שאנסה לא מצליחה מספיק להתעניין באחרים ולהיות חברותית. אין לי סבלנות לזה. האם זה הופך אותי לדפוקה? ממש לא
טוב..פרצוף כרית
אני חושבת שההבדל נעוץקופצת
וואו מבאס התחושה הזוהמקורית
מצד שני, היום אני בונה קשרים חבריים עםנשים שכן מתאים להם גם אם לא חשבתי שזה יגיע לחברות נפש בהתחלה. או גם אם לא חשבתי שהם אלה שימלאו את המקום הזה אצלי..
מה שנקרא הרצוי, המצוי והמפתיע. 🤷
נכון לגמריפרצוף כרית
ההגדרה לחברות אמיתיות לדעתי זה מישהי שכשאת נפגשת איתה, לרוב תרגישי יותר שמחה ממה שהיית קודם, ושאחרי כל מפגש איתה (או הרוב..,) היא רק מעלה לך את הבטחון עצמי ונותנת לך תחושה כמה שאת שווה וכל הטעויות שלך הן כלום
מסכימההמקורית
איזה כיףפרצוף כרית
❤️המקוריתאחרונה
הגדרת מקסים... וזה נראה לי עצם הענייןאוהבת את השבת
תודה נשמה חיזקת אהובה!פרצוף כרית
אני ממש מריגשה ככהאביול
נכוןפרצוף כרית
האמת שגם אני די לא שומרת על קשראביול
ממש מזדההציפיפיצי
תודה.. אני לא היחידה 😎פרצוף כרית
וואי מזדהה ממשאמא לאוצר❤
שמחה שאני לא היחידה ומקווה שישתפר אצלך..פרצוף כרית
מוסיפה...פרצוף כרית
(כמו שאומרים-מי שלא רוצה-הפסד שלה..)
אבל תמיד כשאני נפגשת איתן שוב נזכרת בכאב שהקשר עם האחיות ובנות דודות לא מספיק קרוב.. כמו שייחלתי שיתפתח ויתחזק.. בפרט שאלו זכרונות ילדות וזה משהו שיכול להתפתח לקשר ממש נפלא..

