פורום הריון ולידה (עמוד 1267)

אצלי היה הפרש של 3 שבועות וגם חודש, מבחינת הגודל

מחריים לא זולים אבל בהחלט שווה להריון

יש להם איזה שמלה עם חתך מעל הבטן שלפחות לי יושבת יפה בהריון יש אותה בכמה צבעים וגם בדים...

https://www.kramim.biz/product-page/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93
באתר כתבו שזה אזל אבל הייתי השבוע בחנות וראיתי אותה בכמה צבעים אחרים...
אולי תחפרי באתר ותמצאי....

כן כן, לא לא

רק הזמן יתן את התשובה

יש של 50 סמ"ק

או בשקיות של איקאה עם הפסגור. 

אבל זה יוצא קצת יקר...

אם את בירושלים - קניתי השבוע בחנות של הח"פ בגאולה כוסות רב פעמיות עם מכסה- 2 של 150 מ"ל ועוד 3 של 75 מל. ב4 ש"ח!!! של ליטף.

מוצלח ממש

מרק טחון בצנצנות של הגרבר

(רק להזהר פעם שמתי צנצנת כזאת בשבת על המיחם כדי לחמם (הפלטה היתה כבויה) והזכוכית בתחתית פשוט התנפצה והמרק נשפך... אז חוץ מזה לא זכור לי בעיה כשהייתי מחממת ביום-יום  במיקרוגל או זוכרת פשוט להפשיר מראש ואז מוציאה מהקופסא )

ופעם שהגעתי למיון שאלתי גם על זה ורופא אמר לי שזה שום דבר

ב”ה הכל היה בסדר במהלך ההריון והלידה

לומדים להתנתק ולשמוח בהחלטות שלנו. לא נותנים לזה מקום.

חמותי למשל מלידה שלישית אומרת לנו קבוע: זהו יופי, עכשיו יש לכם מספיק, אתם יכולים לנוח.

אנחנו שותקים מפאת כבודה וממשיכים הלאה...

מה שכם, למדנו לשמח את עצמינו. מכיוון שאנחנו מרגישים שהלידות המתקדמות כבר לא מרגשות אף אחד לי זה יצר באסה- מה, זה לא ילד חדש ומהמם בעולם??

אז אני תמיד אקנה בגד שווה ממש (שילב/ פוקס וכו) עם כובע תואם להוציא את הגור התורן מבי"ח וכל דבר שישמח אותי כיולדת. אני יכולה להגיד לבעלי דוגרי אני צריכה בלון הליום ושוקולדים. הכל קביל.

העיקר שאני/ אנחנו נרגיש את זכות העצומה והמתנה שקיבלנו מה'.

כשהתחושה הפנימית שלמה אז יש פחות מקום לקולות החיצוניים.

יש כל מיני קרמים, אני האמת בחרתי בשיטה שכתבתי בכותרת במקום לנסות מלא שיטות שהרבה פעמים לא עובדות...

לא מזלזלת בקושי בכלל, אבל באמת להשתדל לקבל באהבה כחלק מההריון ולשאת אותם בגאווה

ובאמת אחרי הלידה הם ממש מתבהרים

סתם מעניין אותי

לקראת הסוף עם לא מאד הקפדתי ורק אז הופיעו סימני מתיחה.

בנתיים כמעט תשעה חודשים מהלידה והם עוד לא התבהרו 

ש@גולדסטאר כתבה שאלו סימני החיים וכלכך התחברתי לזה...

מה איתך באמת?

הסימנים לאט לאט מתבהרים, לוקח טיפה זמן

אבל וואו משום מה זה הגאווה שלי 

שאמא שלה פשוט הקפידה יום יום על קרם גוף רגיל ולא היו לה מעולם סימנים בזכות זה

אני חושבת שזה סוג עור

אבל שווה לנסות

ממש חוויה קשה ולא נעימה! מרגיז ומתסכל כל כך, במיוחד כשמתאמצים מבחינתנו "מעבר" - וזה לא מצליח. מבינה מאוד את התחושות, והחום שמצטרף לרגשות הקשים עד כדי הרגשה רעה גופנית - שאת רוצה להקיא... מוכר ולא כיף בכלל.

ויותר מזה - שאת מרגישה שנעשה כך עוול לילד שלך, ושהוא סבל בחינם.

כל-כך קשה

הלוואי שהמשך היום יפצה על זה.

אם אפשר להוסיף משהו אחד קטנטן שלי אישית עזר לפעמים לחשוב עליו, רק לגבי העניין עם הבן שלך. כשיש לי מצפון על דברים שאולי הילדים שלי נפגעו בגלל ההתנהלות שלי ואולי היה אפשר אחרת וכו', אז דווקא לזכור שיש לילדים שלי עוד אבא שאוהב אותם ודואג להם ומכווין אותם במסלול שהכי טוב להם - זה מרגיע. אנחנו כאמהות צריכות להשתדל לעשות הכי טובות שאנחנו יכולות - מצדנו, אבל אם הילד שלי עבר חוויה קצת פחות טובה, מצדו - זה מושגח. לא ש"מגיע לו" כעונש, אבל זה חלק מהמסלול שהוא היה צריך לעבור. 

שיהיה לך ולכל המשפחה המשך יום נעים ונחמד וזורם, ודברים יסתדרו להם!

קשה להתאמץ בלי תוצאות ועוד להצטרך עזרה שמוגשת לא בשמחה...

מבינה אותך ממש!

מקווה שנרגעת ונחת קצת...