זה התנפח ושמנו קרח
היא לא יכולה לעמוד על הרגל בלי שיכאב לה
ללכת לרופא? היום? מחר? מה הייתן עושות? דחוף לי


סיכון לפי גיל האישה: 1:1351
סיכון לפי שקפיות עורפית+גיל האישה ביום הלידה: 1:8444
א. מזה אומר?
ב. רשום שהודגמה עצם האף, מזה אומר למה זה מעניין?
ג. עשיתי הבוקר גם את הבדיקת דם מתי צריך להגיע תוצאות ומה התוצאות האלה אמורות להגיד לי?
הבדיקה הייתה ארוכה יחסית לטעמי, הוא לחץ לי הרבה על הבטן והסתכל והסתכל בהתחלה חשבתי שהוא מחפש משו עד שאמר שסיים אז כנראה זה חלק מהבדיקה...
ד. אני אחרי טיפולים ותמיד הייתה לי ציסטה, הרופא שלי אמר שהיא תעבור, בפועל היא עוד לא עברה, והיום בבדיקה הרופא אמר שהיא ענקית, מזה אומר? זה מלחיץ אותי מאווודדד 91*51
תודה רבה
עוד מישי?
יש טווח מסוים? כלומר מה הטווח תקין?
ותודה שענית!!! 3> 3> 3>
אאל"ט הוא אמר לה שהשקיפות היא 1.15 או משו באיזור
אמרה תשובה עוד 10 ימים, באמת כל כך הרבה זמן?
יחס לשקיפות+גיל ביום הלידה
או לשורה הראשונה של ה1:1351??
ובהתאם לכך, הבדיקת דם תשנה את התשובה הראשונה (1351) או השניה (8444) ?
הבדיקת דם יכולה לשנות בהרבה את התוצאה? או שאפשר כבר להיות רגועים??? יחסית...
ולשינוי של התוצאה של השקיפות ע"י הבדיקת דם בנפרד.
ותודה שאת עונה תמיד!!!
והרופא אמר שהציסטה ענקית
מלחיץץץ
מנסיון...
לשיכוך הכאב קחי אדוויל כי הוא אנטי דלקתי להפחית את הכאב ואז קל יותר להתעסק עם האיזור-
לעשות מקלחת מים חמים ולעסות את המקום כמה שיותר כדי לנסות לפתוח. (עלי כרוב לא מתאימים כי המטרה כאן היא לא לייבש את החלב אלא להפך יש נקודה שהתייבשה וחוסמת את המעבר)
אם את רואה נקודה לבנה על הפטמה - די סימן שזה יבלת חלב שנובעת מסתימה, אומרים לנסות עם מגבת רטובה בעיסויים להסיר אותה. (חפשי באינטרנט)
אפשר גם ללכת לרופא/ה או יועצת הנקה אפילו שיוציאו לך את הנקודה הלבנה עם מחט רפואי.
אם יש לך חום והוא לא עובר זה דלקת אז במקביל ללכת לרופא שיתן מרשם לאנטיביוטיקה שלא תגיעי ח"ו למצב יותר גרוע.
כותבת מנסיון אישי בלבד.
(ובלי להלחיץ, אפשר גם להגיע גם לניתוח מסתימת צינורית... בתור משהי שסבלה מסתימות חוזרות ונשנות, בגלל הפחד שיהיה לי שוב דלקת היתי מטפלת בזה מאד מהר כולל להשאר ערה כל הלילה כדי לא להגיע למצבים האלה, וגם שהיתה לי דלקת במקביל לאנטיביוטיקה היתי חייבת לפתוח את הסתימה)
מוסיפה - כמובן שאם יש חום ואדום זה כנראה דלקת וכמובן שוצריך לטפל באנטיוביטיקה כדי שלא יחמיר...
גם אם יש דלקת - עדין יש מצב שיש גם סתימה שצריך לדעת איך לטפל בה
אנטיביוטיקה לא פותחת את הסתימה...
בוכה 
הן מסכימות לי לבוא לנסות להרגיע, כדאי ללכת או שזה רק יבלבלב אותו?
עד עכשיו אני לקחתי אותו, ישבתי איתו בגן ושיחקנו קצת עד שהוא אמר לי שאני יכולה ללכת ועזבתי אותו עם חיוך.
היום בעלי לקח אותו והוא פשוט צורח שם ומשתולל.
הוא בחצר ולא מסכים להיכנס לגן.
אוףףףףףףףףףף
כן זה כ"כ קשה!
אבל הוא עקשן והוא בטח יבכה המוןןן 
תודה!!
תודה על המילים שלך! ![]()
ועכשיו התקשרתי ואמרו שהוא נרגע, נכנס לגן ומתפלל עם כולם.
ב"ה!!
טוב שאת אומרת לי 
YNZSוחיבוק! זה נורא
החכמתי גם מהדיון שהתפתח פה.
מתפללת שמחר יהיה לכולנו יותר קל 
סתם כי מעניין אותי..
1. כמה נפשות אתם בבית?
2. כמה מכונות מפעילים בשבוע?
3. לפי מה ממיינים כביסה? ילדים/ צבע/ סוג הבגד
4. איזה אבקת כביסה מועדפת? ולמה?
5. איזה מרכך כביסה מועדף? ולמה?
מעניין לקרוא את התשובות שלכם...

ובין הקאה להקאה תאכלי דברים טעימים😘


מתיש!
לא מצליחה לדמיין אפילו איך עם כל הבטן אפשר לרוץ להקיא...
יאללה, שיגמר בשלום ותחזרי לעצמך מהר!
ומאחלת לך שתחזיקי את הבייבי בידיים תרגישי שהכל היה שווה..! ![]()
כנראה הגדול צריך (כמעט בן 3)
אשמח לכל תובנה, הארה, מסקנה והגיג בנושא.
לחוצה מזה.....
לא כורתים שם כלום, רק מכניסים כפתור שיעזור לשחרר נוזלים מהאוזן ולשמור על נתיב אויר כך שיש פחות דימומים וכד
בכללי הוא מדבר תקין אבל יש לו קצת שיבושים. בעיקר קשה שהוא כל כך לא שומע.
מה לעשות...
איזה קורע לב מה שהיא אמרה...
כן, זהו, הוא בן 3 עוד שנייה.

מתואמת
סתם, פשוט לא אוהבת ספורט ופעילות גופנית...)
נסלח לךמחי
מתואמת
)...דרך הקופה
(מאוחדת, משגב לדך)
הרופא שלנו אמר שאין צורך ברפטי כי זה ניתוח ממש פשוט ונפוץ
אז הלכנו על מנתחת שהוא המליץ
(למרות שדרך הביטוח משלים של הקופה היה אפשר לעשות פרטי).
עשינו בגיל שנתיים וחודשיים בעקבות דלקות אוזניים חוזרות,
חששתי מאוד,
בפועל תוך שעתיים שלוש כבר היינו בחוץ עם ילדה שמשחקת בגן שעשועים כאילו לא עברה הרדמה מלאה לפני רגע.
שיפר משמעותית את מצב הנוזלים ודלקות האוזניים,
ולדעת בעלי היתה גם קפיצה בדיבור (אבל לא היה לה עיכוב אז בעיני זה לא היה כל כך ברור).
אחרי הניתוח - צריך אטמי אוזניים במקלחת/בריכה וכדומה, ולבוא לביקורת כל כמה זמן.
חלומות חלמתי
יעל מהדרוםיואו הרגת אותי מצחוק
עשית לי את היום תקשיבי![]()
בזכותה הבנתי שאנחנו חייבים להתעורר ולקחת את עצמנו בידיים וכבר עשינו כמה שינויים! ומתחילים לראות תוצאות
אז תודה לך מי שלא תיהי
מוצלח בעיני שהיא מפרטת את התהליך של סגירת הלוואות ובניית תקציב
אנחנו גרים ביישוב גדול אבל בקראוון. נהנים מכל השרותים, לא צריכים רכב ומשלמים 1500 שח שכירות. השאר לחסכון
כי זה בדרך כלל חיסכון משמעותי מאוד.
אנחנו גרנו בשנתיים הראשונות אחרי החתונה ביחידת דיור של 35 מ"ר, בהמשך עברנו ליחידת דיור טיפה יותר גדולה, ואנחנו נימצאים בה עד עכשיו עם שני ילדים, וברוך ה משלמים מחיר זול ומצליחים לחסוך.

עדיפות לפרווה אבל ברור שגם בשרי
מרגישה שחוזרת על עצמי ובסוף אוכלים מה זה אוכל ג'אנק כי נמאס מהכל....
בא לי קצת יותר בריא ומזין
רעיונות?
אקח את הרעיון לעצמי
רק צריך להתחיל להכין חח
אשמח לעוד רעיונות
האמת הכי אוהבים את זה בסוף אבל רוצה להכניס קצת אוכל נורמלי
אזהרת מסע- יצא ארוך ממש🤭🤭
טוב אז ב”ה הריון ראשון, תקין, בת.
מישום מה היה לי פטיש לא להגיע למשוער, ממש ממש רציתי ללדת לפני!
הגיע שבת של שבוע 38.5 והתלבטנו אם להיות אצל אמא שלי או אצל ההורים שלו, בסוף נסענו אליהם, שבת בבוקר היו קצת צירים, ואז הייתי כזה- ניראלי יש לי צירים😳 אבל ידעתי שכשזה יהיה זה- זה לא יהיה ’ניראלי’
אז לא עשינו כלום.
ראשון היה שקט
ביום שני היה לי תור ללק ג’ל, והמניקוריסטית צחקה עליי שזה כלכך ישב עליי שאגיע ללידה עם לק מסודר שבטח אני אצא ממנה ואלד😅
וואלה במהלך הטיפול התחילו צירונים אבל לא אמרתי לה כלום, הם היו חלשים ואכלתי להמשיך לשבת גם תוך כדי.
שני בלילה רגוע, התעוררתי בשלישי ב4 לפנות בוקר עם צירים כבר יותר מורגשים, כל 25 דקות אחד אבל לא מאוודד חזק, נעלמו ב7 וחזרנו לישון.
ב2 בצהריים הם חזרו שוב, כל חצי שעה ככה עד 6 בערב. יצאתי להליכה עם אמא שלי ועשיתי אמבטיה לרגע קצת.
ב7 הם נהיו כל 10 דקות אבל לא מספיק חזקים. אז החלטנו שכדי להעביר את הזמן- נראה סרט! הגיוני מאוד סך הכל🤣
אז אני על הכדור פיזיו, בעלי על הספה, ורואים סרט קומדיה כשכל 10 דקות- ציר.
בסביבות 10 הם נהיו כל ציר דקה כזהאבל לא מספיק כואב...
נכנסתי למקלחת, ציר כל 3 דקות, וכואב.
אני אמרתי לאמא שלי שזה לא מספיק חזק אבלהיא טענה שכל 3 דקות ציר של 40 שניות- דקה, בלידה ראשונה- צריך ללכת.
הגענו למיון ב12 בערך, אין פתיחה אין מחיקה. אמרתי לאמא שלי שתחזור הביתה לישון ואנחנו נחכה לשחרור.
הרופא לא היה במיון כך שאנחנו מחכים ומחכים ובינתיים הצירים נהיים הרבה יותר כואבים וחזקים.
רופא משחרר ב3 וחצי כזה עם פתיחה 1 ובלי מחיקה בכלל.
אני ממש מתוסכלת וכאובה וחוזרים הביתה.
ברכב בדרך הביתה כל ציר מוציא אותי מכליי, מגיעים להורים שלי אני מעירה את אמא שלי ובוכה את חיי מעצבים ומכאבים ומפחד ומהכל יחד, אבא שלי בערך בטוח שאני יולדת בסלון😅
מושכת בבית עד 7 צירי אימה, ונוסעים שוב.
פתיחה 1.5 מחיקה 70% בערך.
שוב מחכים לרופא, שוב הצירים מתחזקים עד שהוא מגיע, כשהוא בודק אני כבר פתיחה 3 מחיקה במעט מלאה. מעלים לחדר לידה🥳🥳🥳
בעלי מתקשר לחמותי שהגיע הזמן לבוא🥰
אחרי שעה בחדר לידה אומרים לי שפתיחה ומחיקה כאלו לא נחשבים לידה פעילה ורוצים לתת לי אפידורל ופיטוצין. המיילדת אומרת שאני כבר הרבה שעות עם כאבים ויכול להיות שברגע שאקבל אפידורל וארגע- הגוף יקדם לידה לבד ולא נצטרך זירוז, אבל שאחרי כמה שעות עם אפידורל חייבים לזרז כי זה עלול להכניס לסיכונים מיותרים.
אנחנו לא מזרזים בלי רב. שואלים, רב אומר לקחת אפידורל ולחכות 3 שעות לראות מה קורה.
אני מתהההה מפחד מהזריקה (רציתי לקחת אבל פחדתי ממש והתפללתי שהתקדם מהר ולא אצטרך בסוף😅) בעלי נשאר איתי בחדר אמא שלי וחמותי יוצאות. היו 2 צירים תוך כדי שהזריקו אני לא זזה אבל צועקת שאני מפחדת שאזוז והמיילדת והמרדימה ברקע ”את לא זזה את לא זזה! את מעולה!" ואני ממשיכה ”אבל אם אני אזוז?!?!"
ואז הגיעה מנוחה ונחלה אחרי 24 שעות עם צירים אני ברוגע... הולכים לקנות לי לאכול וכולנו יושבים בחדר לידה ואוכלים טוסטים, כמה נחמד🤪
שעתיים וחצי- לא זז כלום... מחליטים לבקוע מים (כן, עם פתיחה 3.5... הם אומרים שהיו לי ’תנאים טובים’ אין לי מושג מה זה אומר😅) מסתבר שזה לא כואב בכלל!
זה עזר להגיע ל6 אבל שוב נתקע... ב7 בערב מחליטים שזהו, צריך פיטוצין.
תוך שעתיים המיילדת (המדהימההה) באה לבדוק םתיחה- סופסוף!! 10!!!! היא אומרת לי אוקיי תנסי ללחוץ, נתרגל. אני לוחצת והיא ישר- תעצרי!! לא ללחוץ!! אץ יולדת! (היא בדיוק סיימה הכשרה ואסור לה לקבל תינוק לבד, הלכה להביא עגלת לידה ולקרוא למיידת נוספת) בעלי יוצא לחכות ואמא שלי וחמותי תופסות לי כל אחת יד.
4 לחיצות, 11 דקות והנסיכה שלי בחוץ🥰🥰🥰
תפרים ב2 מוקדים פנימיים, אבל ב”ה אלף פעם, קטנים ממש
וזהו, מסע של 9 חודשים הסתיים לו בחסדי שמיים, והפכנו למשפחה💜
תגדלו אותה במלא נחת ושמחה!
זוכרת אותך ממש מתחילת ההריון...
את כותבת ממש מצחיק! צחקתי בקול...
שימחת אותי.
הרבה כח לנחת!!! ולכל השאר...
הזכרת לי את הלידה שלי ועשית לי חשק ללדת
הרבה נחת ממנה ושתחייכו כל החיים!
הרבה נחתהמקורית
נהניתי לקרוא! ואיזה כייף שהיו רק תפרים קטנים.
מלא נחת ושמחה, התאוששות קלה!נטועה